שלום,
ערב טוב ברשות הרב.
קראנו אתמול את
עשרת הדיברות,
ובשולחן ערוך,
אורח חיים סימן א',
סעיף א',
כותב מרן השולחן ערוך,
טוב לומר פרשת העקדה ופרשת המן,
ועשרת הדיברות,
ופרשת עולה ומנחה ושלמים וחטאת ואשם
על זה אומר הרמ"א ודווקא ביחיד מותר לומר עשרת הדיברות בכל יום
אבל אסור לאומרם בציבור
איסור
חדש
הגיע לעולם
אומר הרמ"א
יחיד יכול לומר את עשרת הדיברות בכל יום
אבל בציבור אסור לומר את עשרת הדיברות.
כשזה הזדמן לנו בקריאת התורה,
אמרנו עשרת הדיברות,
אבל
כל יום לומר בציבור עשרת הדיברות אסור.
אומר המשנה ברורה,
למה אסור?
מפני הכופרים
שיאמרו
אין תורה אלא זו ובפרט בזמננו.
כלומר, יכולה לצאת מזה תקלה.
אם הציבור יקרא כל יום עשרת הדיברות,
יאמרו,
זאת התורה, ואין עוד.
יש שכתבו,
שלא אסור לאומרו בציבור,
אלא לקובעו בין הברכות כמו קריאת שמע.
אבל קודם ברוך שאמר, מותר אפילו בציבור.
אבל,
אנחנו נוקטים לאיסור בציבור כלל וכלל.
וביחיד מותר דווקא שלא בתוך התפילה,
אבל לקבוע בתוך הברכות גם ליחיד אסור.
אנחנו צריכים לברר מה פשר האיסור הזה. לומר עשרת הדיברות בכל יום.
קראנו אתמול,
ויהי קולות וברקים,
וקול שופר חזק מאוד,
ויחרד כל העם אשר במחנה,
והר סיני עשן כולו, מפני אשר ירד עליו השם באש.
אתם ראיתם כי מן השמיים דיברתי עמכם
אז מה כל כך רע לומר עשרת הדיברות בציבור בכל יום
אז מקור הסוגיה הוא בברכות דף י"ב
שם אומרת הגמרא שאף על פי שבמקדש
הכוהנים אלה שהקריבו את קורבן התמיד
היו יחד עם
אמירת קריאת שמע של בוקר
אומרים גם את עשרת הדיברות
אומרת הגמרא שהיו כאלה שחשבו לתקן גם מחוץ למקדש בגבולים
אמירת עשרת הדיברות בציבור וביטלו את זה מפני תרעומת
המינים אומר הרב
המינים הרב בעין היה
המינים טועים
באומרם שהתכלית
היא רוח התורה
יש ביטוי כזה
רוח התורה
העיקר זה לא הגוף של התורה
הקיום של התורה
אלא המינים
שזה הנוצרים
הם אומרים,
לא חשוב, המצוות המעשיות,
העיקר זה הרוח,
זה דבר אינטליגנטי,
זה חכם,
רעיונות
זה דבר רציני.
אנשים חושבים,
המינות אומרת
יש בתורה עניינים של רוח.
בנביאים בכלל יש הרבה רעיונות
ודברים שאפשר להסכים איתם ואפשר ללכת לאורם
זה העיקר העיקר הוא רוח התורה
הדעות האמיתיות שלה
והמידות הטובות
שכתובות שם
ועל פי זה יעשו הבדל כלומר יעשו
הפרש
הבדלה בין דברים
עיקריים לדעתם
המיוסדים בדעות לבין שאר מעשים ומצוות
המינות ביטלה את המצוות
כי היא לא החשיבה את המצוות היא אמרה שהעיקר הוא הדעות הרעיונות
ולכאורה
באמת הרעיונות זה דבר מאוד חשוב
אז למה אנחנו צריכים
אחרי עשרת הדיברות
את כל הפירוט של שש מאות ושלוש עשרה מצוות
ב ו החיבור ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם
ומיד אנחנו יורדים לרשימה ארוכה של מצוות ויש עוד
כמה פרשות כאלה בתורה עם רשימות ארוכות של מצוות
מה לא מספיק
עשרת הדיברות העקרונות הרעיונות
הגמרא אומרת
שזו טעות
מסביר הרב
אבל טעותם גדולה
בזה שהם חושבים
שהדעות
כבר הן התכלית האחרונה
מינות אומרת
שהמטרה,
היעד,
זה הדעות,
זה הרעיונות.
היהדות אומרת
הרעיונות
זה הבסיס, זה ההתחלה.
היהדות אכן מתחילה מהרעיונות.
למה קדמה שמע ל והיה אם שמוע
שמוע כדי שיקבל על עצמו עול מלכות שמיים תחילה
ואחר כך עול מצוות
אז לקבל עול מלכות שמיים זה דבר חשוב
הרעיונות של התורה האמונות והדעות של התורה
אבל זה חמישים אחוז
מלמדנו רבי יהושע בן כורחא שיהדות שלמה
זה אחרי קבלת עול מלכות שמיים
קבלת עול מצוות
הרב ציוודה הזהיר
שזה צריך להיות בקצב נכון
הוא היה מדגיש ואחר כך יקבל עליו עול מצוות
אבל צריך לשאוף לשם ליהדות שלמה
יהדות של אמונות
ושל מצוות
מסביר הרב
תכלית השלמות האנושית
נגמרת
באמת
כשיוכל לחיות ולהתנהג על פי אותן הדעות
והמידות הטובות שבתורה
זה שיש לך רעיונות
אז מה?
האם אתה יכול לחיות על פי אותן רעיונות?
זו שלמותה של היהדות
שהרעיונות האלה
אחר כך
מופיעים בחיים שלנו
דרך המעשים שהם המעשים של החיים שלנו.
יש ספר של הרב זקס
שנקרא רעיונות משני חיים
זו כותרת נפלאה
כי הרעיונות של היהדות הם לא רעיונות שנשארים למעלה,
מרחפים,
נוגעים ואינם נוגעים.
הרעיונות של היהדות הם משני חיים.
כפי שחז"ל אומרים,
גדול תלמוד
שמביא לידי מעשה.
תלמוד שנשאר תלמוד
והוא לא נכנס לתוך המעשה,
זה תלמוד חלש,
זה רעיון פרווה.
זה לא רעיון
חי
על זה בשביל זה צריך את כל המעשים התורתיים כולם
כל מעשי המצוות
הם באים בשביל זה מגדיר הרב למה
שהם מרגילים את העם כולו בדרך התורה
התורה הרעיונות של התורה הרוח של התורה
בשבילנו זה דרך חיים
הרב גם רומז
שלא כל העמך הם מוכשרים לרעיונות לפילוסופיה אבל כן מוכשרים
לחיות על פי התורה
לכן המצוות מחייבות את כל העם.
כל ילד מגיל בר מצווה חייב במצוות,
וכך כל העם כולו חי על פי התורה.
יש יחידי סגולה, יש כאלה אנשי כישרון של מחשבה,
שהם יכולים גם
להתעסק ברוח התורה,
אבל כולנו יכולים לחיות על פי תורה.
זה היופי של מצוות,
זה מה שאומרים חז"ל, שרצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל,
לזכות את עם ישראל כולו,
לפיכך הרבה להם תורה ומצוות.
מוסיף הרב,
ועל ידי ביטול התורה בפועל,
מה שרצו אומות, רק את רוח התורה
בלי המעשים יישארו הדעות בפני עצמם
והחיים ילכו כפי רצון האדם ושרירות ליבו זה כל כך מסוכן
לבטל את המצוות
כי אז
אתה מפקיר את החיים
אתה מתעסק
כביכול רק ברעיונות
ובחיים אתה עושה מה שבא לך לא מה שכתוב בשולחן ערוך
ואז
יהיו לך דעות
טובות,
נכונות,
והחיים
מופקרים
לגמרי.
המינים
הם מתרעמים על המצוות המעשיות.
לדעתם
זה מסע מיותר
מכביד
כי העיקר הסולם הדעות
מוסיף הרב
עוד טעות
אבל הוא טעות
שהמעשים כולם כל התרי"ג מצוות האלה
מכוונים את האדם לדרכי חיים
אז א'
על ידי המעשים הרעיונות חודרים לחיים
אבל עוד יותר מזה
בהיות המעשים
לא מוגדרים על פי תורת השם
אז בהמשך הזמן תגדל ההתנגדות
מצד הרגלת המעשים לפי הרצון החופשי
עד שגם הדעות ישתכחו ולא יתקיים דבר מהן
אומר הרב
אפילו לפי שיטתם
שלא חשובים המעשים רק הדעות חשובות
אבל אם לא
עושים את המעשים הרצויים בעיני השם
אז בסופו של דבר החיים בעוצמתם ובכוחם
הם יסלקו את הרעיונות
אם לא יהיה לרעיונות בסיס בחיים אז החיים
ישתלטו חיים של הפקר חיים שהם לא מכוונים על פי דעת השם
והם בוודאי גם את הדעות שחשבת שאפשר לאחוז בהם בלי מצוות
גם הם בסופו של דבר ילכו.
לכן
רק בעם ישראל
שומרי תורה
רוח התורה עשויה להתקיים מתוך
שאנחנו מקיימים את המצוות
זו הסכנה
באמירת
עשרת הדיברות בציבור כל יום
כי אז
היינו מבליטים רק את העקרונות של היהדות
והיינו מזניחים חלילה את המעשים הפרטיים שבסופו של דבר הם הם אלה
שמחזיקים גם את הרעיונות הגדולים.
שלום
