בוקר טוב,
שבוע טוב, בשורות
טובות
לנו לכל עם ישראל.
לגבי קריאת שמע,
כתוב,
אני מצטט כאן את השולחן ערוך, לגבי קריאת שמע,
יש עניין של,
אני אפנה את זה אולי ככה,
יש עניין של כוונה בקריאת שמע,
ויש שני סוגי כוונות.
שאדם אומר,
אני עכשיו רוצה לקיים מצווה.
אני מתכוון לקיים את מצוות הבורא.
זה בסדר גמור, כל מצווה דרך אגב.
אדם צריך להשתדל, להגיד, אני לא סתם עושה מעשה,
אלא מה שאני עושה כרגע זה מה שהשם מצווה עליי,
לכן אני עושה את הדבר.
אבל יש כוונה של התוכן.
זאת אומרת, אתה מתכוון למה שאתה אומר.
אתה אומר משהו, אתה צריך להתכוון למה שאתה אומר.
המושג השני,
אני מצטט כאן.
עיקר הכוונה בקריאת שמע,
בפסוק הראשון,
זאת אומרת,
צריך
להתכוון בכל דבר,
אבל פסוק הראשון זה דבר שבו חייבים להתכוון.
לכך,
אם קרא ולא כיוון ליבו פסוק ראשון,
לא יצא ידי חובתו,
לא כיוון.
הוא אמר,
אמר,
אבל הוא בכלל לא חשב על מה שהוא אומר.
מישהו יתן לו פעם דבר כזה להגיד
דבר בלי שהוא חושב על זה?
לא יכול
להיות.
קריאת שמע,
אז הוא צריך להתכוון לתוכן,
מה המשמעות של האמירה הזאת.
וחוזר וקורא, כאן המשנה ברורה אומר בלחש,
לא שלא יהיה פעמיים כאילו,
וקורא אפילו למען דאמר מצוות שאינן צריכות כוונה,
שהוא אומר באופן כללי,
הכוונה הזו.
אבל כאן לא, כאן צריך באמת להתכוון.
מודה כאן שחייבים באמת להתכוון לפחות, פסוק ראשון,
ואנחנו גם אומרים ברוך שם כבוד מלכותו,
גם לדבר השני,
צריך להתכוון לדבר הזה.
עכשיו, איך אני יכול להתכוון?
אני לא יודע מה אני אומר.
מה צריך
לעשות?
ללמוד.
מה זה קריאת שמע?
מה הרעיון שבא לנו?
ומה כל מילה בתוך קריאת שמע,
מה היא באה ללמד אותנו?
מה היא באה להגיד לנו?
מה היא באה להגיד לי כשאני קורא את הקריאת שמע?
זה דבר יסודי ביותר.
אם אתה לא מתכוון לזה,
אז זה כמו שאתה אומר לחבר שלך,
ואתה לא מתכוון למה שאתה אומר.
זה יפה ככה?
אתה אומר לאשתך,
אני אוהב אותך,
ואתה לא מתכוון לזה באמת.
זה בסדר?
לא,
על אשתך אתה יכול להגיד, למה לא?
לא משנה, ברגע שאמרת לה את זה,
זה בסדר.
למרות שאתה לא אוהב אותה,
באותו רגע היא מציקה לך או משהו.
יכול לקרות דבר כזה?
קורה,
סליחה שאני ממחיש את הרעיון.
צריך להגיד דבר,
בקריאת שמע אתה צריך באמת להתכוון.
הפשט, המשנה אומרת,
מה זה קריאת שמע?
מקבל על עצמו עול מלכות שמיים תחילה,
ואחר כך עול מצוות, מקבל עול מלכות שמיים.
מה זה עול מלכות שמיים?
מה זה הביטוי הזה?
עול מלכות שמיים.
יש מלכות הארץ, כולנו יודעים, ממשלה, מדינה,
בצבא יש חוקי מטכ"ל, מפקד וכל זה,
צריך לעשות את מה שהוא אומר, בארץ.
זה כל אחד מבין,
אם הוא לא מבין הוא חוטף.
אותו דבר להבדיל כמובן, במלכות שמיים,
אדם מקבל שיש מלך לעולם,
והמלך הזה, יש לו רצון.
הרצון שלו שאנחנו נקיים את רצונו,
עשה רצונך כרצונו. ואתה אומר, באופן כללי,
אני מקבל על עצמי לקיים עול.
עול, מה זה עול?
עול זה עול.
עול אפשר לקבל בשני אופנים.
אפשר לקבל בצורה חיובית, בצורה שלילית.
עול חיובי הזו,
ואני אוהב לעשות את הדבר הזה,
אני אוהב לקבל,
זה מעיק לי, אני פשוט חלש. ואתה יכול להגיד,
זה עול,
אני נושא, יש לי עול עליי.
תלוי במדרגה שאתה נמצא בה.
הנה המדרגה של אמונה במה שאתה...
מקבל את העול הזה בשמחה,
אם לא,
אז באמת יש לך בעיה.
זה באופן כללי,
יקבל על עצמו עול מלכות שמיים.
אני רוצה לעשות רצונך,
ריבונו של עולם.
עכשיו, איך זה בא לידי ביטוי במילים שאנחנו אומרים?
נקשיב למה שאנחנו אומרים.
שמע ישראל.
חז"ל אומרים, מה זה שמע?
לקבל.
אבל נשמע, אתה יכול...
מישהו היה פעם בשיעור,
שמע את השיעור, אבל לא קיבל את השיעור?
פשוט נרדם תוך כדי כך?
יצא לכם פעם דבר כזה.
אתה שומע את הקולות.
אבל אתה לא מקבל אותם.
תשמע,
אתה
כולו זה...
שמע, הכוונה, החז"ל אומרים,
מה שאתה, מה שאתה, ישראל,
תקבל מי זה ישראל.
ישראל, תקבל את מה שאני אומר לך, תקבל את זה.
בהבנה, בהכרה, ברגש, וכל מה שאתה רוצה.
תקבל, קבלה, קודם כול.
יש כאן מקובל,
חוץ מהרב רן, כמובן.
למה קוראים להם מקובלים?
לגלות לכם.
אני לא אגלה.
מקובלים תמיד בני סתר.
קבל, קבל מישראל.
מי זה ישראל?
יש כאן מישהו שקוראים לו ישראל במקרה?
כן?
לך קוראים ישראל?
אה?
אני מעם ישראל.
אתה שייך לעם
ישראל? אני רוצה להסביר את הרעיון שמאחורי זה.
ישראל זה כל העם ישראל, נכון?
הרב צודק.
כל העם ישראל זה ישראל.
אבל יש אדם שחושב רק על עצמו.
אני לא יודע אם יצא לכם.
חושב, לא על ישראל.
ולא על אף אחד, על מי הוא חושב?
אה?
על עצמו.
אדם כזה הוא עצוב.
כשאני רואה אדם עצוב,
אני אומר,
וואי,
מסכן הבן אדם הזה.
כל הזמן חושב על מי?
על מי הוא חושב?
על עצמו.
על עצמו.
זה נכון.
אדם פרטי הוא תלוש, הוא מנותק.
מעמו ומהעולם בכלל.
שמע ישראל, הוא אומר, כאילו אתה אומר,
אתה אומר,
שמע כל עם ישראל,
למרות שאין לו רמקול,
משהו כזה.
אני שייך אליך, אל עם ישראל.
שמע עם ישראל, מה תשמע?
זה מעניין אתכם מה לשמוע?
מה הייתם רוצים לשמוע?
מה?
מה הייתם רוצים לשמוע?
שמע ישראל,
מה תקבל?
אתה אומר, את השמות של הקדוש ברוך הוא.
השם אחד.
השם איזה?
אלוקינו אחד.
השם אלוקינו אחד.
השם באופן כללי, כשאדם מזכיר את שם שמיים,
אתה אדון הכול.
אתה כל הבריאה כולה, כול העבר.
אתה מלך העולם, אתה כאן.
אתה שלנו.
מי זה שלנו?
אלוקינו, תגידו,
נו.
אתה אומר אלוקינו.
מי זה אלוקינו?
ישראל.
אמרת מקודם שמע ישראל, האלוקים שלנו, של ישראל.
אה,
אתה מגזים, אתה גזעני.
במרכאות.
למה?
כי אתה אומר אלוקינו, ומה, הוא מלך העולם.
איך אתה אומר אלוקינו?
שהוא בעצם האלוקים של כולם.
לא רק שלנו, נכון או לא?
זה בסדר?
כן או לא?
השם, שהוא מלך העולם של כולם,
מתגלה דרכנו,
הוא אלוקנו,
הוא מתגלה דרךנו, שתשאלו למה.
אשר בחר בנו,
מכל העמים נתן לנו את תורתו.
לנו, לנו.
זה היסוד לכל אמונותינו, שהתגלות השם בעולם,
שהוא עצמו עילת המחשבה, פשיטא בכלל.
לא רואים אותו, אבל גילויו, כן.
גילויו זה על ידי עם ישראל.
מי זה עם ישראל?
אני, תגיד.
כולנו,
כל אחד הוא ישראל,
כולנו.
אחד, רש"י אומר, מה זה אחד?
אומר רש"י במקום,
כל אומות העולם יכירו שאלוקי ישראל מלך
ומלכותו בכל משלה.
אז יהיה שם אחד ושמו אחד.
מתי זה יהיה?
מה אכפת לכם מתי?
העיקר שזה יהיה...
הדבר ודאי, זה לא דבר מסופק.
ההיסטוריה זה לא סתם ככה.
יש תוכנית,
מגיד מראשית תחרית.
אז בסופו של כל המהלך,
של כל הדורות,
של כל ההיסטוריה,
ומלכותו בכל משלה.
וביום ההוא יהיה השם אחד ושמו אחד.
סליחה שאני הערכתי כל כך בהסבר.
אבל האמת, צריך ללמוד את זה.
זה לא...
יש בגמרא פרק שני בברכות משם לומדים. ולא רק שם, בכל מקום.
מה זה יסוד האמונה שם?
האלוקים,
לא רק שהוא מצוי והוא קיים והוא נצחי,
הוא מתגלה.
על ידי מי?
על ידי מי?
מי זה עם ישראל?
אני, תגיד.
אני, לא בגאווה,
אלא לא בגלל שבחרתי להיות כזה,
אלא הוא בחר בנו,
שבחר בנו מכל העמים.
והוא אוהב אותנו והוא רוצה להתגלות דרכנו.
אבל זה מחייב אותך להיות בן אדם טוב.
למה תשאלו אותי?
למה לא?
הרי מה מתגלה מאלוקים? הרצון הטוב שלו,
והרצון הטוב שלו מתגלה על ידי כל אחד מאיתנו,
על ידי המידות שלו,
המחשבות שלו, הדיבורים שלו,
המעשים שלו וכל זה.
זה לקבל עול מלכות שמיים.
אתה יודע, אתה מקבל,
לקבל על עצמך להיות בן אדם טוב.
מישהו מעוניין בזה כאן?
מי
נראה אתכם,
נראה אותנו,
זה קבלת עול מלכות שמיים,
שאנחנו אומרים כל יום.
תוך כך יקבל עליו עול מצוות כתוב,
שלנו שבוע התואר מסורות טובות.
