צהריים טובים, החברים היקרים.
אני מזכיר לכם שאנחנו מתחילים היום
סדרה בת ארבעה שיעורים
על מגילת אסתר.
כלומר,
אנחנו משאירים את דוד ואת לוחמיו ביציאה מהמערה אל שאול,
שזה המקום שבמתח בריא.
הולכים כרגע ללמוד מגילת אסתר, ארבעה שיעורים לפחות.
כבר אנחנו נגיע ומוכנים לפורים, בעזרתו יתעלה.
ואחרי
שנסיים את מגילת אסתר,
אנחנו נחזור בעזרת השם
לסדר בספר שמואל.
זה מקובל לכם, נכון?
אני שמח לשמוע.
טוב.
יאללה.
טוב,
את הפסוקים אנחנו מכירים,
אבל בואו נתחיל נקרא קצת.
ויהי בימי אחשוורוש,
אחשוורוש המולך מהודו ועד כוש.
שבע ועשרים ומאה מדינה,
בימים ההם,
כשבת המלך אחשוורוש.
על
כיסא מלכותו אשר בשושן הבירה בשנת שלוש למלכותו,
עשה משתה לכל שריו ועבדיו חיל פרס ומדי.
הפרתמים,
ושרי המדינות לפניו,
בהראתו את עשר כבוד מלכותו,
ואת יקר
תפארת גדולתו.
ימים רבים שמונים ומאת יום ובמלאות.
הימים האלה עשה המלך לכל העם הנמצאים בשושן הבירה למגדול ועד קטן,
משתה שבעת ימים בחצר,
גינת ביתן המלך,
חור,
כרפס ותכלת,
תכלת, כן, חשוב מאוד, תכלת,
אחז בחבלי בוץ וארגמן,
על גלילי כסף ועמודי שש,
מטות זהב וכסף,
על רצפת בהט ושש,
ודר וסחרת,
והשקות בכלי זהב וכלים וכלים שונים,
וכליים מכליים שונים ויין מלכות רב כיד המלך,
כי
כן יסד המלך על כל רב ביתו
לעשות כרצון איש ואיש שאני עוצר כאן.
רבותיי,
האם אחשוורוש
היה מלך חכם או מלך טיפש.
מלך חכם או מלך טיפש היה?
שאחשוורוש היה
כל כך חכם שמדי פעם הוא היה יודע להתחפש לטיפש
כדי לקדם את החוכמה שלו, וזה הדרך שנלך בה.
אחשוורוש עושה,
הוא אחד מהאימפרטורים הגדולים,
הוא עושה משתה.
ארוך מאוד, בשנת שלוש למלכו.
זה כמובן מאוד מאוד תמוה.
בדרך כלל משתה עושים מתי?
עושים בהתחלה.
למה בשנת שלוש למלכו?
אז אנחנו מבינים שאחשוורוש התמודד בעצם,
הוא לא מלך טבעי,
אלא הוא בעצם תפס את המלוכה
בקונסטלציה פוליטית כזו או אחרת,
והתמודד עם הרבה מאוד מלחמות,
בין,
היה לו מלחמה אחת גדולה עם ממלכת יוון,
שבה הוא
כנראה הפסיד,
אבל היה לו גם הרבה מאוד מלחמות פנימיות.
עד שהוא מצליח לבסס את מלכותו,
זה בעצם שנת שלוש למלכותו.
ואז אחשוורוש
עושה משתה.
עכשיו, המשתה הזה,
אפשר להסתכל עליו ולהגיד,
אה,
זה מלכות מושחתת,
180 יום משתה,
מה קורה כאן,
הפרסים וכל הדברים האלה,
זה מושחתים וכל הדברים האלה,
כן?
אבל אנחנו חייבים להעמיק ובעצם להבין
מה היה הרעיון של אחשוורוש.
והמשתה מתאר את זה היטב,
חלק הראשון של הפרק מתאר את זה היטב,
החלק השני של הפרק מתאר את זה עוד יותר טוב.
מה הרעיון?
ממה אחשוורוש מוטרד? מה מטריד כל מלך,
כל אימפרטור?
שלא יפילו אותו, שלא יהיו מורדים.
מצאנו בהיסטוריה
שלוש שיטות מרכזיות.
להימנעות ממרידות.
השיטה הראשונה נקרא לה,
אתם מכירים את הבדיחה,
קצת פורים צריך לספר בדיחה,
נכון?
יש
שלושה דרכים להפסיד כסף. הדרך המהירה,
הדרך האלגנטית והדרך הבטוחה.
הדרך המהירה זה הימורים.
הדרך האלגנטית זה בילויים.
והדרך הבטוחה זה חקלאות.
אנחנו לא עומדים על חקלאים, כן?
זו בדיחה שחקלאי סיפר לי.
כל פנים...
יש, מצאנו שלוש דרכים לעניין הזה.
דרך אחת, נגיד נקרא לזה הדרך של רומא, נבוכדנצר,
כל מי שמורד, אנחנו נהרוג אותו.
כל מי שמורד,
לא...
הרומאים,
יש איזה פרובינקיה קטנה שנקראת יהודה,
עושים מרד,
הם שולטים על כל העולם,
שום דבר.
אחד ימרוד ויצליח,
זה ייתן רעיונות לעוד מאה,
אנחנו נכון,
כל האביב הערבי הזה יתחיל בסוף מאיזה
סנדוויץ' טוניסאי ששרף את עצמו, נכון?
זה טוניסאי, ידליק את כולם, אין דבר כזה.
מורדים, לא מתאצלים, הולכים, הורגים, חוזרים.
שיטה אחת.
שיטה שנייה, סנחריב.
בלבול האומות. אדם מורד,
אם הוא מרגיש קשור למולדת שלו, הומלנד,
אבל אם אני אקח אותו,
אני אעביר אותו למקום אחר,
יבלבל את האומות, יבלבל את השפות,
אנשים יאבדו את הקשר החמים הזה למולדת,
והם אלה יהיו פחות מרידות.
זה השיטה של סנחריב.
שתי הדרכים האלה דרכים אלימות.
החשוורוש הוא למעשה,
מה מה?
כן,
החשוורוש למעשה הוא זה שהגה שיטה חדשה,
בלתי רגילה.
דרמטית מאוד,
שהכותרת שלה היא כזאת,
אתה
לא תמרוד
כי לא תהיה לך סיבה למרוד.
אתה תקבל עצמאות תרבותית,
עצמאות לשונית, נכון?
אנחנו נראה בהמשך.
בסוף הפרק הזה, שאחשוורוש מתקין תקנה,
מדינה ומדינה ככתבה ועם ועם כלשונו,
תנסו רגע לחשוב כמה פקידות צריך להחזיק
כדי לכתוב איגרות ל-127 מדינה,
שכל אחת מדברת בשפה שלה.
זאת אומרת, אתה מקבל נגיד,
אתה מקבל דוח למלא מס הכנסה.
אז נגיד שאני עכשיו מהגר מקסיקני שהגיע לארה״ב,
וטראמפ הוציא אותו והעיף אותו.
אז עכשיו הוא נגיד,
הוא קיבל גרין קארד והוא עכשיו זה,
אז הוא מקבל את כל הדוחות באנגלית.
הוא צריך לתרגם את זה לספרדית.
לא.
אצל אחשוורוש,
אתה
קיבלת את זה בעברית,
בפרסית,
בארומית,
באנגלית,
כל אחד בשפה שלו.
מטורף.
בסדר?
ומה מה?
כורש התחיל.
יפה, כורש, יפה. יפה, אמרת רב זאב. כורש התחיל בעצמאות דתית.
הוא נתן לכל עם,
גם לעם ישראל,
נתן לכל עם חופש פולחן דתי.
החשוורוש מעצים את זה עוד יותר,
ונותן לא רק חופש דת, אלא חופש פולחן,
חופש תרבות וחופש שפה.
רק דבר אחד הוא לא נותן,
מה?
עצמאות מדינית.
זה לא.
זה לא,
וזה המשפט החוזר על עצמו לכל אורך מגילת אסתר,
עד חצי המלכות ותאחז.
כשבאה אסתר לבקש,
עד חצי הכוונה,
תבקשי ממני מה שאתה רוצה,
ברובד המקומי.
אל תבקשי ממני עצמאות מדינית,
אל תבקשי, זה לא,
זה לא יהיה,
כי אם אני אתן לך,
אני צריך לתת לכולם,
לכל המיעוטים,
והלכה לי האימפריה.
זה אני לא מסכים.
כדי לבטא,
על מנת לבטא את המדיניות החדשה,
בסדר?
את המדיניות החדשה.
של אחשוורוש,
שכמו שאמרתי לך היא מדיניות חדשנית ביותר,
היא הדבר שהכי מזכיר לנו את ארה״ב של היום.
מדינה שבה הדת מופרדת מהמדינה, תעשה מה שאתה רוצה,
וכל זה,
הדבר היחיד שחשוב זה שתשלם מיסים,
ולא תעשה מרידות.
זה הכל.
Pay tax,
according to the rules, הכל בסדר.
כדי לבסס את זה,
אחשוורוש עושה משתה,
בואו עכשיו נעיין מחדש את הפסוקים,
ונראה מה הוא עושה.
בשנת שלוש למולכו, עשה משתה לכל שריו ועבדיו.
טוב,
זה מובן, שריו ועבדיו, מגיע אליהם.
חיל פרס ומדי ופרתמים, שרי המדינות.
כלומר, כל מדינה, בעצם כל עם, קיבל ייצוג
בפרלמנט הפרסי.
בתור נציג המיעוט,
עם הלבושים שלו,
עם כל הדברים,
כל הזה,
והוא סועד במשתה.
מה המשתה? בהראתו את עושר כבוד מלכותו,
ואת יקר תפארת גדולתו,
ימים רבים, שמונים ומאת יום.
מה צריך כל כך הרבה ימים?
אז אתה יכול להגיד, סתם שחיתות.
לא, מלך חכם היה.
180 יום, טקס פתיחה.
של שבוע וחצי,
טקס סיום שבוע וחצי,
באמצע יש לך 127 ימים שבהם כל
מדינה יכולה להציג את התרבות שלה.
את
השפה שלה,
זה חגיגה תרבותית שאחשוורוש עושה,
בסדר?
ולכן הוא מראה את כבוד מלכותו,
מצד אחד הוא מראה את כבוד מלכותו,
אבל גם את יקר תפארת גדולתו,
תראו כמה גדול אני,
שאני מכיל את כולכם.
היום יהיה יום של הפרסים, נאכל סוהאן, חורש,
כל הדברים האלו,
יום אחר יהיה יום של התימנים,
כולם יתלבשו לבוש תימני,
המלך יבוא לבוש לבוש תימני,
ירקדו ריקודים תימניים,
יאכלו מלאווח מלאווח.
יום אחר יהיה יום של היקים,
היום
מוקדש
לאיזושהי תרבות שמקבלת את הפריבילגיה להציג את
התרבות החשובה שלה לעיני כל העמים.
בתוך
כל הימים הללו,
מגיע גם יום אחד התור של מי?
של היהודים.
מיעוט לא גדול,
אבל בתוך הממלכה הפרסית.
אז נכון כתוב,
בהראותו וכולי וכולי,
בהשקות בכלי זהב,
מכלים מכלים שונים,
אז
קוראים את זה במנגינה של מה?
מנגינת איכה, כי אומרים שאחשוורוש
השתמש בכלי המקדש וכל הדברים האלו.
בדרך כלל
יש
כאלה שקוראים את זה בתור זלזול,
הוא בא לזה ואומר,
מה פתאום?
הפוך, הפוך! ביום של העם היהודי,
אחשוורוש לבוש את בגדי הכהן הגדול.
כן,
הוציא את כלי המקדש שהיו לו,
ואמר ליהודים,
אנחנו מאוד מכבדים את התרבות שלכם.
והנה,
תראו, אני לבשתי את הבגדים שלכם, ובואו תספרו
לנו מי אתם ומה אתם וכל הדברים האלו.
עכשיו,
זה מה שהגמרא אומרת במסכת מגילה,
למה נתחייבו ישראל שבאותו הדור,
כן,
מה שקרה להם,
מה היה הסיבה.
הגמרא הביאה שם כמה דעות, הדעה המרכזית היא על
שנהנו מסעודתו של אותו רשע.
כמה צריך להעמיק בדברי חכמים, וואי.
מה כמובן הם נהנו?
אכלו והיה להם טעים, האוכל.
כשרות?
הייתה כאן בעיה של כשרות?
לא. מה?
לא.
לא.
הרי היחיד שלא הלך זה מרדכי.
הם נהנו מהפוזיציה.
הם נהנו מהמצב החדש.
מהו המצב החדש?
רבותיי,
שימו לב,
אתם יודעים,
זה כמו מחלה שאתה פוגש את הפעם הראשונה,
ואז אין לך שום נוגדן.
עם ישראל התמודד לאורך הדורות עם אויבים, עם המצרים שרצו
להרוג אותנו ולהעביר אותנו על דתם,
עם
הבבלים וכל זה,
אבל זאת פעם ראשונה שעם ישראל צריך להתמודד עם תרבות.
שאומרת לו, מצוין, בוא תישאר דת,
אנחנו ניתן לך חופש דת,
תבנה איזה בתי כנסת שאתה רוצה,
תלמד כמה תורה שאתה רוצה,
אבל הכל בגלות,
תוך כדי שאתה מוותר על מה?
על החלום הלאומי להיות עם.
עכשיו,
שמגילת אסתר מתרחשת בזמן שבארץ ישראל,
כבר יש מיעוט שמנסה להקים מחדש את
הבית הלאומי לעם היהודי בארץ ישראל,
כן,
אנחנו כבר אחרי גלות בבל והכל תקוע שם,
ובמקביל מתפתחת בגלות איזו מין תפיסה שאומרת,
וואו,
תקשיב,
אני אגיד לכם עוד פעם,
אני מאוד כמובן מעריך את כל ואוהב את כל עם ישראל,
אבל רק כשהייתי בניו יורק,
וגם בניו ג'רזי, בטינק,
שזה שכונה יהודית,
מה להגיד לכם,
שקטה וכו',
אתה מבין,
בוא נדבר בשפה חיובית כמובן,
את הגודל של אדם שמחליט לעלות, יהודי,
אורתודוקס, שמחליט לעלות מארצות הברית לארץ.
כי שם,
הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה,
בתי כנסת,
לימוד תורה,
שוטנשטיין זה בכלל מגיע משם.
שוטנשטיין זה הוצאה ארטסקול, זה הוצאה אמריקאית.
תורה וכל זה. בלי שיש לך על הגב,
המשקל הכבד הזה של להחזיק מדינה ולשלם זה במילואים ובמלחמות,
בלי יהדות,
כולל אפילו זיכרון השואה.
זיכרון השואה,
אתם יודעים שמוזיאון השואה הגדול בעולם לא נמצא בארץ,
הוא נמצא בוושינגטון.
וכל שנה בחנוכה הנשיא עומד,
נשיא ארה״ב עומד ומדליק נרות חנוכה בבית הלבן,
עומד לצדו רב,
נכון?
עכשיו בהשבעה של טראמפ היה הרב ברמן, ראש הישיבה
ב-OU,
ב-YU,
ישיבה אוניברסיטית,
כן, ה-OU זה הכשרות.
אז אתה עומד יהודי ניו יורקי וכל זה,
כאילו מה,
כאילו מה,
מה רע לי פה?
מה אני עכשיו צריך להיכנס לזה?
תחשבו רגע על הורה,
שהוא אומר,
אם אני עולה,
זה אומר שהילד שלי,
במקום לקולג',
הוא צריך ללכת לאן?
לצבא! מה אני צריך לשבור ראש על זה?
אז תבינו, מי שעולה, איזה...
יש לנו חברים
שעלו
מ... מה?
אתה יודע, היו המון כלים,
נשארו שם חלק.
יש לנו חברים שעלו...
איזה ארץ וכל זה, באמת, הדבר שהכי מפחיד את האישה,
זה שהסיפור, הילד היה קטן, בן שלוש, ארבע,
אבל מה יהיה כשיגיע להיות חייל?
טוב, יש לנו זמן עד אז.
אבל הילד בא בגיל בגן,
אומר לה,
אמא,
למה אבא לא הולך למילואים?
אז היא אומרת לו,
אנחנו עלינו וכל זה,
טוב,
אני רוצה להתחפש לחייל,
בפורים.
חייל, מה חייל?
כבר עכשיו הוא מתחיל עם הדבר הזה.
הם נהנו, לא מהסעודה,
גם מהסעודה,
אבל נהנו מהחידוש,
זאת פעם ראשונה שאתה יכול להיות יהודי,
דתי, כדת ולא כלאום.
אתה מפרק את האירוע הזה,
אתה אומר,
זהו,
ואחד שאחשורוש מעודד את הדבר הזה.
הוא מכבד את זה,
הוא לובש את הבגדים,
הוא מוציא את הכלים.
נהנים, איזה יופי, וואו.
ויש איזה אחד מרדכי שאומר להם,
חבר'ה, מה
קרה לכם?
שכחתם את הייעוד הלאומי שלנו?
שכחתם שאנחנו צריכים להיות ממלכת כהנים וגוי קדוש?
קראנו את זה השבת?
בסדר?
אנחנו במצב זמני בגלות,
אנחנו קיבלנו כרטיס אדום,
הוציאו אותנו מהמגרש,
אבל עכשיו אפשר לחזור, לשחק?
מה אתם נשארתם על הספסל?
זה האירוע.
כלומר, עם ישראל נתפס חשוף,
בלי נוגדנים,
למחלה הזאת
של גלות מתוקה.
גלות מחבקת.
גלות מאפשרת,
גלות שנותנת חופש דת,
חופש שפה,
חופש פולחן, המלך מכבד בכבודו ובעצמו את הרב תרבותיות,
כולל את הרב תרבותיות של עם ישראל,
וביום של עם ישראל
הוא מגיע לבוש בבגדי הכהן הזה,
זה כבוד גדול מאוד,
לא?
תארו לכם שהייתם רואים את טראמפ,
גם ככה הוא עשה הרבה דברים גדולים,
אבל גם הולך עם איזה שרשרת של מגן דוד ככה,
ממחנה יהודה.
עם דגל וכל זה.
אוי, המלך, נכון.
אנחנו כולנו מתרגשים שאנחנו רואים שכשביבי מגיע לבית הלבן,
אז הוא מגיע עם רכב,
ויש שם דגל ישראל,
ודגל...
כבוד לעם ישראל! זה המקום הזה, נכון?
אז אתה אומר לך, אוקיי.
אז 180 יום משתה זה לא סתם שחיתות והוללות וכל הדברים האלו.
180 יום משתה זה בעצם מתן תוקף למדיניות החדשה,
שעם ישראל נתפס אליה לא מוכן, חשוף לגמרי.
כאילו אין לו שום נוגדנים, והוא מתמסר לאירוע הזה.
פשוט מתמסר,
איזה יופי.
זה הקלה.
חכם, זה לא הקלה?
זהו, אני,
זה בלי כל הזה.
יש לי כאן מדינה,
היא תעסק בכל הדברים,
אני לא צריך לקחת אחריות.
אני לא צריך לחשוב,
חשמל בשבת, לא חשמל בשבת, וכשרות.
לא, זה לא עניין שלי, הוא יעשה את כל העניין.
אני נכנס לבתי מדרש,
לומד תורה,
מרביץ תורה,
יכול לדבר בעברית,
הכל טוב,
אף אחד לא נוגע בי.
רגע,
מישהו כאן היה בוויליאמסבורג,
הייתם בוויליאמסבורג?
וויליאמסבורג,
וויליאמסבורג,
אתה הולך ברחובות,
השלטים בעברית,
נכנס לחנות שנכנסנו שם לקנות צעצועים לנכדים,
יש שם חנות פליימוביל של,
הכל כזה חרדים וזה,
כאילו כל הפליימוביל זה של,
כל שמות קדושים,
מגילה,
כל מיני דברים,
אתה הולך,
מה לחוץ?
הכל רחב, הכל זה, אין מגבלה של מקום.
אה?
כן?
מי עלה לארץ?
פרארים עלו לארץ, מי ש...
כן, כאילו, כביכול.
רגע, שנייה,
זה לא נגמר, חבר'ה.
ובמלואות הימים האלה,
אחרי שנגמר המאה שמונים יום,
מה קורה?
עשה המלך
לכל העם הנמצאים בשושן הבירה,
למגדול ועד קטן, משתה
שבעת ימים
בחצר גינת ביתן המלך.
העם הנמצאים
בשושן הבירה,
זה
כל מי שבעצם
נציג
של אותן האומות.
הוא השאיר חלק קטן אצלו,
בתור נציגים, כן,
כמו שאמרנו,
נציגי פרלמנט,
להם הוא עושה משתה סודי,
משתה פנימי,
מראה להם את,
אתה יודע,
מלך
שפותח את הכל, סוג של שקיפות.
בואו תראו את הקפיטול,
בואו תראו פה,
כאילו,
בתוך שושן הבירה,
חצר גינת ביתן המלך,
זה שוב פעם מעורר אמון, מעורר קרבה.
חור,
כרפס,
כן,
יש מקומות שאתה אליהם לא נכנס,
נכון?
ולא יודע מה, בכל מיני משרדים, ופה זה הלשכה של...
הכניס אותם לכל המקומות, מראה להם את הכל.
והשקות בכלי זהב,
וכלים בכלים שונים וכולי,
ויין מלכות,
והשתייה כדת אין אונס.
כי כן ייסד המלך על כל רב ביתו לעשות כרצוניש ואיש.
תבינו, זה לא כרצוניש ואיש איזה יין אתה שותה,
מה אתה אוהב,
לבן,
אדום,
פורט,
כל
הדברים האלה,
אלא זאת המדיניות.
אתם, הפקידות צריכה לדאוג שאנשים כאן יהיו מרוצים.
בלי חלומות לאומיים,
בלי חלומות הזויים,
אבל ברמה הפרטית,
תנו להם מה שהם צריכים.
זה הכל, שלא יתעסקו איתנו.
ככה נמנע מרידות.
זה פרק א', כלומר, זה לא פרק א', זה חלק א'.
בכל מקרה, חשוורוש,
הוא בתור פוליטיקאי מאוד מאוד מיומן, מאוד מתוחכם,
הוא אומר לעצמו,
אני גם צריך לגבות את עצמי מעוד צד.
אוקיי, זה כלומר, מה עם האליטות?
מה עם האליטות?
הצבאיות, המשפטיות, כל הדברים האלו.
בשביל האליטות,
אחשוורוש
מתחתן עם ושתי.
מלכים
כמו אצל אדמורים.
מתחתנים אחד עם השני.
ושתי היא או בת או נכדה של נבוכדנצר,
כלומר,
היא דם כחול.
אחשוורוש
אני לא רק
והשתלטתי
אלא
אני גם דם כחול,
אני נשוי לוושתי.
דם
אז הוא כאילו מובטח משני האגפים.
אבל זה שני אגפים שהם סותרים אחד את השני,
כי האליטות
מאוד מזלזלות ובזות לכל החינגה שהוא עושה.
מה זה כל ההתחנפות הזאת לפני כולם?
תהיה מלך וכל זה.
אז האליטות בזות.
ואילו המדיניות החדשה של אחשוורוש היא מדיניות אנטי-אליטיסטית,
הוא מכניס את כולם,
מראה לכולם את הכל,
כרצון איש ואיש.
ולכן יש כאן איזה מין,
מה יש כאן?
כאילו איזה מין סטטוס קוו כזה.
המלכה באמת
איך?
אחשוורוש
באמת הוא לא מלך, הוא מלך בגלל הטייטל.
אבל בשתי, מה היא?
מלכה.
היא מלכה במהות.
המלך אחשוורוש, ושתי המלכה.
זה בדיוק הפער.
היא מלכה כי היא בת של מלך ונכדה של מלך,
והיא מלכה.
הוא מלך כי הוא...
התלבש
משתה נשים
בית המלכות אשר למלך אחשוורוש.
משתה הנשים הזה הוא לא רק משתה נשים
אלא בעצם היה המשתה של כל האליטות.
כלומר,
אלה האליטות כאילו זה.
ביום השביעי,
כטוב לב המלך ביין,
ושוב פעם,
אחשוורוש
הוא היה בשליטה גמורה.
רק מה שיין עושה, נותן לאדם קצת יותר אומץ
ממה שהוא צריך.
אחשוורוש
זה היום השביעי של המשתה של שבעת
ימים שהוא אחרי המאה שמונים יום.
כלומר,
מאה שמונים יום, אחשוורוש רק שומע איזה מלך נאור הוא,
איזה מלך חביב הוא,
איזה מלך עצום,
לא היה מלך כמוהו,
איזה ממלכה וכל זה.
ועכשיו יש לו עוד שבעה ימים לכל המקורבים,
והיום האחרון הוא אומר,
באמת?
אני מחזיק את האהבה שלי הזאת עם כל האליטות האלה.
אני רוצה שהיא תבוא ותשתף פעולה במדיניות שלי. לא אני צריך אותה,
אלא היא צריכה אותי,
ואכן הוא אומר,
תביאו אותה.
ביום השביעי כתוב,
אמר מאומן, בזתא, חרבונה,
בגתא ואבגתא,
זתר וכרכס.
שבעת הסריסים המשכתו לתנאי המלך אחשוורוש,
כלומר הוא כינס על זה ישיבת קבינט.
הוא לא שלף את זה ככה.
תקשיבו,
מה אתם אומרים?
180 יום,
עוד שבעה ימים,
נראה לי הציבור איתי,
בואו נשים אותה על המקום.
כי בינתיים היא מנהלת מדיניות עצמאית.
להביא את ושתי המלכה לפני המלך בכתר מלכות,
להראות העמים והשרים את יופיה כי טובת מראה.
כלומר, מי...
תלוי במי,
את תלויה בי, אני אחליט עלייך, בסדר?
את גם חלק מהסיפור שלי.
תקראו לה לבוא.
אחשוורוש
שובר את הסטטוס קוו.
הולך צעד אחד קדימה.
כשבאים לושתי,
אני אומר, מה?
מה,
מה,
מה?
לכו תגידו,
חז"ל אומרים,
לכו תגידו לסייס של אבא שלי,
הוא היה הרי הסייס.
שהוא משתכר מהר מדי.
אבא שלי היה שוטה,
ושוטה,
והוא כל כך מהר מאבד את הזה שלו,
שהיה טס לו מהעיניים,
ובסדר שלא,
שלא ישכח מי צריך את מי.
שמה לו גבולות.
ותמען,
המלכה ושתי לבוא בדבר המלך,
אשר ביד הסריסים,
ויקצף המלך מאד וחמתו בערה בו.
עכשיו אני אומר לכם, מאחורי הקלעים,
אתם מבינים שזה בעצם מאבק על מדיניות.
האם אחשוורוש ילך על המדיניות המרחיבה הפלורליסטית,
או שהוא
יצטרך להצטמצם בגלל ושתי?
אני חוזר חזרה, מה שיותר לא מעניין
זה עם ישראל פה בסיפור הזה.
עם ישראל,
שהוא
פעם ראשונה
טוב.
כעת,
יש התלבטות.
אפשרות אחת,
זה לא ש...
לא שכולם יודעים את זה, אחשוורוש הלך.
לושתי
אז הוא, אפשרות שנייה, מה שנקרא, נסיגה מפוארת.
לא, לא, זה לא מתאים.
אפשרות שנייה, זה להגיד, אוקיי.
השנה הראשונה
אני מרגיש מספיק בטוח כדי ללכת עד הסוף,
ו...
להעיף אותה.
מה צריך לעשות?
מתייעץ,
שוב פעם ישיבת קבינט,
זה דברים רציניים,
הוא לא שולף.
יודעי העתים
כל יודעי דת ודין
והקרוב אליו,
כרשנא
שתר
אדמתא ותרשיש
מרס,
מרסנא
ממוכן,
ומדי רואי פני המלך
כדת
כמובן הוא הופך להיות השם
היא לא ושתי,
המלכה היא מה?
המלכה ושתי,
כאילו, היא גם, היא לא יותר ממני,
אחשוורוש ביד הסריסים
התלבטות.
מה אומר לו ממוכן?
תקשיב,
מה נראה לך?
אם אתה עכשיו חוזר בך,
היא תשתוק?
היא תספר את זה לכולם.
ואיתוללא
כולם ידעו שאתה בעצם,
אתה
תלוי בה ולא היא תלויה בך.
ויאמר ממוכן לפני המלך והשרים,
לא,
אשמה
כי על כל השרים ועל כל העמים,
אחשוורוש
עכשיו, זה נראה לכם הגזמה.
כל השרים וכל...
זה לא הגזמה.
זאת אומרת,
אם אתה תתפס כמלך חלש,
אתה יכול לשים את הסטופר, מתי תתחיל המרידה הבאה?
בסדר?
זה הכל.
אם אתה תתפס בתור מלך חלש,
שלא מסוגל להשליט את המדיניות שלך,
והיא עושה
מה
שבאה לה,
אז זה יעבור הלאה והלאה,
ואתה יכול להתחיל לספור את הזמן עד המרידה הבאה.
זה הזמן. הלכת על זה, לך על זה עד הסוף.
כי יצא דבר המלכה על כל אנשים לבזות בעליהם בעיניהם,
ואומרם,
המלך אחשוורוש אמר להביא את ושתי המלכה לפניו ולא באה.
אוקיי,
אבל זה לא רק הנשים,
אלא ביום הזה,
תאמרנה שרות פרס ומדי.
שרות פרס ומדי, אלו הן השרות של האליטה,
כן?
שבעצם ושתי הייתה
המייצגת שלהן.
אני פותח פה רגע סוגריים, בסדר?
תבינו כעת את הניסיון התנקשות
של בקטן ותרש באחשוורוש.
בקטן ותרש הם שני שומרי הסף.
תרשיים או כסתיים, הם בעצם מהאליטה של מי?
של ושתי.
והם כל הזמן מנסים להתנקש באחשוורוש.
בסדר?
הם מבינים שהוא בעיה עבורם.
הם רוצים חזרה לתפוס את השלטון.
זו הסיבה.
אני חוזר לפרק שלנו.
היום הזה תאמרנה,
שרות פרס ומדי,
אשר שמעו את דבר המלך וקוסרי המלך,
וכדאי בזמן וכסף.
אם על המלך טוב,
יצא דבר מלכות בפניו,
סימן שאחשוורוש היה חבדניק,
דבר מלכות.
וייכתב בדתי פרס ומדי ולא יעבור אשר
לא תבוא ושתי לפני המלך חשוורוש
ומלכותה ייתן המלך
לרעותה הטובה ממנה.
כן,
אשר לא תבוא ושתי המלכה,
לא כתוב להרוג אותה,
אלא כמיטב
המסורת של שירותי ה...
אבטחה החשאים,
פתאום תצא איזה הודעה,
המלכה ושתי יצאה לחופשת סקי,
במהלך אחד המסלולים נעלמו עקבותיה,
המלך מסתגר בחדרו בצער,
כוחותינו מחפשים אחריה,
וכל הדברים, נעלמה,
נעלמה,
כן,
פתאום כולם זה,
יסדרו אחרי זה,
אחרי זה יסדרו לוויה ממלכתית, אבל אנחנו נדאג שהיא תיעלם,
לא כתוב שהורגים אותה,
כן?
ונשמע פת...
ומלכותה,
ייתן המלך,
טוב,
תכף נראה מי זה הרעותה הזאת.
רעותה הטובה ממנה הכוונה, תחפש מישהי אחרת.
מהסוג של ושתי,
אבל אחת יותר נאמנת.
ומאמר המלך אשר יעשה בכל מלכותו כי רבה היא
וכל הנשים יתנו יקר לבעליהן למגדול ועד קטן.
וייטב הדבר לפני המלך והשרים ויעש המלך כדבר ממוכן.
וישלח ספרים אל כל מדינות המלך,
אל מדינה ומדינה ככתבה ואל עם ועם כלשונו,
להיות כל איש
שורר בביתו ומדבר כלשון עמו.
זה בעצם מה שקורה כאן.
מה שקורה כאן זה שוושתי נעלמת
בדרכים המקובלות שמעלימים מבני אדם.
אחשורוש מוציא צו חדש שמתקף עוד את המדיניות הליברלית שלו מקודם,
ובצו הזה הוא בעצם מתקף את העצמאות
התרבותית של כל מיעוט,
כל איש שורר בביתו,
והוא מוסיף צו חדש שמה?
מדבר כלשון עמו.
עכשיו,
אני רק רוצה שתבינו,
כל מי שכאן,
אולי יש כאן כאלה
שמכירים יהדות רוסיה וכל הדברים האלה,
הברית המועצות הייתה...
אימפריה שהורכבה מהמון המון עמים ותתי עמים.
אוזבקים, אוזבקיסטנים, אוזבקים,
מה?
גאורגים,
אסטונים, לטבים, כל אחד מהם שפה אחרת.
לטבית זה לא גאורגית,
וזה לא אוזבקית, ולא שום דבר, נכון?
זה לא רלוונטי.
כשבאת לדבר עם הפקיד הרוסי,
דיברת איתו,
רק ברוסית,
יש רק שפה אחת במדינה הזאת.
מספרים שכשאדמור הזקן, הרבי הרייץ,
לקחו אותו לחקירה,
היבסייצקיה,
אז הוא דיבר ביידיש.
אז החוקרים אומרים לו,
מאיפה אתה יודע שאנחנו יהודים בכלל?
דבר רוסית, בכלל מי אמר לך שאנחנו יהודים? הוא אומר,
אני יודע שאתם יהודים.
הוא אומר,
איך אתה יודע?
אז הוא אמר,
כשיהודי עושה ברית מילה,
לוקחים את העורלה ומדבקים לו אותה על האף.
רואים את האף שלכם, אף
אף יהודי.
כאילו, ייבש אותם בתקיפות כזאת,
וכל זה.
אבל אתה לא יודע, אתה מדבר רק רוסית.
אתה מדבר רק רוסית.
זה העניין של האימפריה.
מהי השפה הרשמית של המדינה?
אתה תפנה אליי.
רק בשפה הרשמית.
זה יחשב ביזיון לדבר.
מה,
עכשיו אנחנו נתחיל לרקוד לפי השי של כל אחד,
וכל אחד יקבל פה...
אחשוורוש, זה דבר דרמטי ביותר.
מותר לך לדבר בשפה שלך, ואתה אמור לקבל מענה.
בשפה שלך, לדבר על מדינת ישראל,
חוק הלאום, מה השפה הרשמית?
עברית.
והערבית מוגדרת שפה משנית, בעלת חשיבות, משהו כזה.
אבל השפה עברית?
אם היה פה, אם היית מגדיר
שהשפה הרשמית היא עוד שפה,
אז כל מסמך ממשלתי היה צריך לצאת בשתי השפות האלו.
אבל לא,
רק בעברית.
בסדר?
אם אתה רוצה, תהיה נחמד, תעשה בעוד שפות.
זה אירוע.
אז
אחשוורוש הולך על זה עד הסוף.
את ושתי מעלים,
את
המדיניות הליברלית מותקפות,
ועכשיו תנסו לחשוב על היהודי שנמצא בפרס,
הוא שומע שמועות רחוקות,
שיש איזה כל מיני קבוצת קטנה של יהודים
שעלתה לארץ ישראל ואוכלת שמה קדחת ומלאריה,
מטרידים אותם וכל הדברים האלו, ואין להם
לא כסף ולא פרנסה ולא שום דבר.
והוא יושב על גפנו ועל תאנתו,
לומד תורה,
אין לו שום מטרד,
אין לו שום דבר. המלכות מאוד מכבדת אותו,
וכשהוא צריך לקבל את המסמכים למלא מיסים,
הוא מקבל אותם בעברית.
פלא עצום.
אתה היית חוזר לגלות?
אתה ספציפית, אני יודע שכן.
אבל אחרים לא.
דרמה.
ואז מגיע האירוע הבא.
אחר הדברים האלה,
כל
מה מתעלמים מהחלוקה הנושאית.
החלק הבא מתחיל באיש יהודי,
זה ה...
נגיע עד לשם.
כבודו צריך מים?
אה?
אביאל, אתה רוצה כוס מים?
כבוד.
וגם שיריים מהצדיק.
אולי זה ערק,
איך אתה יודע?
טוב.
אחר הדברים האלה,
כשכוך חמת המלך אחשוורוש,
זכר את ושתי ואת אשר עשתה ואת אשר נגזר עליה.
טוב.
זכר,
עכשיו צריך לעשות משהו, צריך לעשות, להביא מלכה.
באופן בסיסי, מי תהיה המלכה?
נחפש מישהי, כמו ושתי, אבל עם פחות חוצפה.
אבל מישהי עם דם כחול.
אתם יודעים שכשאתה רוצה להביא רעיון מקורי,
רעיון ככה,
זה,
אז זה בדרך כלל לא יצא מהגוורדיה הוותיקה,
זה יצא מהחבר'ה הצעירים.
הם כאילו יותר,
הם בפייסבוק, הם באינסטגרם,
הם בכל האפליקציות,
נכון?
ראש חדש. ראש חדש, כן.
נכון?
גם לזה,
יש לו כל מיני כאלה,
ראש הממשלה,
יש לו כל מיני כאלה חבר'ה צעירים שעושים לו את כל הקשקושים.
ויאמרו, נערי המלך משרתיו.
יש
להם איזה ראש חדש.
מה הראש החדש?
רגע,
אני אגיד את זה בשפה שלנו.
אם אתה כבר הולך
על מדיניות מרחיבה,
למה שלא נעשה את הדבר הגדול מכולם,
ומה?
יבקשו למלך נערות בתולות טובות מראה,
ויפקד המלך פקידים בכל מדינות מלכותו,
ויקבצו את כל נערה בתולה,
טובת מראה,
אל שושן הבירה,
אל בית הנשים,
אל יד הגא סריס המלך שומר,
הנשים ונתון תמרוקיהן,
והנערה אשר תיטב בעיני המלך תמלך תחת ושתי,
ויתב הדבר בעיני המלך ויעש כן.
אתם מבינים מה כתוב כאן?
זה לא רק המשך המדיניות.
הרי
אין לך דבר.
מה אתה אומר?
אין לך דבר יותר אצילי,
יותר כחול,
יותר חומה אסורה בסין מאשר המלכות.
הם מתחתנים אחד עם השני,
מלך עם מלך עם מלך עם מלך.
עד היום,
בעשרת האירועים הטלוויזיוניים הנצפים ביותר בתולדות הטלוויזיה,
נדמה לי שבמקום השני,
מקום הראשון נדמה לי המונדיאל,
כל הדברים האלה,
המקום השני או השלישי זה החתונה של דיאנה וצ'ארלס שם,
ועכשיו של הנסיך וויליאם עם הנסיכה קייט.
מיליארדים צופים בזה.
למה?
כי כאילו הנסיך וויליאם ופתאום הוא לוקח איזה אחת
שהייתה גננת או וואטאבר ופתאום היא נהיית מלכה.
הקסם הזה, סינדרלה, נכון?
זה סיפור סינדרלה.
נכוחית,
סינדרלה שהיא אישה פשוטה ופתאום היא שמה
את הזה והיא מגיעה והדלעת נהפכת לכרכרה.
הקסם הזה שאדם פשוט פתאום עולה לגדולה זה מדליק את כולם.
עכשיו,
זה כוכב נולד הגדול בהיסטוריה.
מוקמת בשביל הכוכב נולד וזה מערכת של פקידים.
כולם דוהרים לאירוע הזה.
אני רק מזכיר לכם, מי שנכנסת ועוברת את המיונים,
לא בטוח שהיא תהיה מלכה,
אבל היא לא חוזרת חזרה אחרי זה
לכפר שלה להמשיך להוציא תפוחי אדמה מהשדה,
ולקלף בצל.
היא נשארת איפה?
בארמון! היא עושה לה ג'ל פעם בשבוע,
ספא או, עושה תמרוקים,
עושה זה.
היא כבר אל התפוחי האדמה לא תחזור, כבר שווה.
מי לא ילך על זה?
אבל מבחינה... תראו, כשנבחר אובמה
לנשיאות ארה״ב,
הסלוגן שלו לאורך כל מערכת הבחירות,
כשהוא נבחר,
היה, Yes, we can.
Yes, we can.
וכשהוא עלה בנאום בחירות שלו,
אומרים,
אובמה,
אתם יודעים שהוא רק חצי,
אימא שלו לבנה.
אימא שלו היא לבנה,
אבא שלו מג'מייקה,
ואימא שלו היא לבנה.
הוא גדל בהוואי וכל הדברים האלו.
אבל כשהוא, בכל אופן איך שהוא נראה,
הוא נראה זה.
אז כשהוא עלה,
אז הוא נתן כזה נאום.
Today we prove that in the United
States you can be black or white,
man or woman,
you can achieve anything you want. אפשר, yes,
we can, הנה נשיא שחור לבית הלבן.
זה נותן איזו תחושה,
כן,
רבים קיבלו שהוא באמת יביא איזה בשורה,
לצערנו הרב הוא היה אכזבה גדולה מאוד,
כמעט בכל תחום.
אבל, מה?
לא רק לנו,
הוא לא הבין כלום בכלל במזרח התיכון.
אם מצרים כמעט התפרקה בגללו,
הוא הוביל תהליכי דמוקרטיזציה במצרים בלי להבין בכלל מה זה הערבים.
ולכן היה בחירות, ומי היה לנו השלטון שם?
האחים המוסלמים.
הוא לא הבין כלום, חוסר הבנה מוחלט של מה שקורה.
אנחנו נצח ישראל, אבל את מצרים כמעט פרק.
אני אומר,
בהתחלה שהוא עלה,
זה כאילו היה,
זה היה,
זה yes we can.
האירוע הזה שאתה מגיע למקום לארץ,
האפשרויות.
הבלתי מוגבלות, כן?
זה ארה״ב,
על ישראל אומרים שזה ארץ המגבלות,
ושם זה ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות,
נכון?
אז זה,
זה כאילו, וואו.
עכשיו,
תיקחו את זה לימי אחשורוש.
יש כאן סיכוי אמיתי לכל בחורה,
לא משנה מעמדה, ענייה,
כפרית וכל זה, תבואי,
תקבלי הזדמנות שווה,
אולי תבחרי,
וגם אם לא תבחרי,
מה?
עלי, תמיד רגע.
עכשיו,
מקודם מוזכר כאן הביטוי לחם ושעשועים.
קצת סקדול של המגילה.
המגילה מתחילה בשנת שלוש למלכותו.
בסדר?
ומסתיימת בשנת
שתים
עשרה למלכותו.
האירוע הזה,
של...
הכוכב נולד הזה,
מתי הוא מתחיל?
בשנת...
בשנת שלוש למלכותו, אחרי המשתה.
מתי אסתר נבחרת?
שנת שבע.
כמה שנים הייתה החגיגה הזאת?
ארבע שנים.
ארבע שנים,
כל הממלכה באירוע.
תן להם לחם ושעשועים.
והכתבות,
העיתונים,
הפרשנים,
הנאומים,
הנה הוא בדק את זאת,
הנה יהיה כוכב נולד, הנה גמר,
גמר של השנה,
ונעלה איזה,
ועולים לגמר,
ולגמר של הגמר,
וזה כזה,
כל אחד.
סימם את כולם.
אבל מבחינה תרבותית, אתה אומר לך, וואו,
באמת?
יש פה לכל אחד הזדמנות שווה.
מה,
מה? עזרא, לכן פתחנו, אמרנו, מלך?
חכם היה.
אמרנו, מה זה טיפש?
כל כך חכם, שאנחנו נראה בהמשך שהוא צריך להגיד לך,
אני?
וואו, באמת?
מה?
אתה רציני?
אמת?
רצה להרוג אותך?
וואי,
מפתיע לגמרי.
באללה, אומרים בערבית.
הוא יודע לשחק את זה מצוין.
כל כך חכם שהוא גם יודע להשתמש בטיפשות.
זרום איתי, עזרא,
אתה
תראה שאי אפשר לזוז מזה.
חכם מאוד.
יש לך כל תכך וכל תרמית וכל זה שהם לא יודעים לעשות.
זה כל העניין.
נערי המלך משרתיו, ויטב הדבר, בעיני המלך ויסכן.
כאילו, למה שם נכנס דבר כזה?
אומרים לו,
נערי,
אם אתה כבר הולך על מדיניות כזאת,
בוא נלך על זה עד הסוף.
ואם האנשים יהיו עסוקים בכל הדבר, מי ימרוד בך?
למה נמרוד?
הבת שלי יכולה להיות מלכה,
למה שאני אמרוד במלך המטיב הזה?
מלך רב חסד, מלך נפלא, מלך שנותן מקום לכולם.
עכשיו,
רבותיי,
אני רק רוצה רגע להחזיר את עצמנו לעם ישראל.
בתוך האירוע הזה,
נמצא עם ישראל.
חשוף לגמרי.
פוגש בפעם הראשונה בחייו מלכות מיטיבה
שנותנת לו חופש דת וחופש פולחן,
ופותרת אותו מהעול הכבד של היות עם,
של היות לאום,
שצריך להחזיק צבא,
שצריך להחזיק אחריות, לא צריך.
כמו שאמרנו,
זה הדבר הכי קרוב ל...
עוד פעם, ארצות הברית מאוד קשורה איתנו וגם מאוד עזרה לנו,
אז זה לא לגמרי זה,
אבל זה מאוד מאוד קרוב ללהיות יהודי אורתודוקסי בארצות הברית.
אתם יודעים,
אתה יכול פשוט,
נולדת לך ילד, הוא הולך לבית ספר מעולה, משובח,
אחרי זה ישר לתיכון,
מהתיכון,
בגיל 18 קולג',
בגיל 21 יש לו תואר,
משפטים,
הוא מצטרף למשרד של האבא,
הוא כבר מבוסס,
הכל זה,
זהו,
החיים יש להם מסלול.
אתה לא כאן מגיע לארץ,
בגיל 18 הוא הולך למכינה,
ואחרי זה לישיבה,
ואז הוא עושה צבא,
ועד שזה הוא מתחיל בגיל 24.
הפלא הזה,
הדבר הזה שאנשים בני שמונה עשרה,
תשע עשרה,
הולכים לצבא,
נותנים שלוש שנים מהחיים שלהם.
מקפיאים את החיים עצמם.
למה זה?
אנחנו כבר התארגנו לזה,
אנחנו
חיים בתוך העניין הזה,
בתוך המעגל הזה,
אבל לאנשים מבחוץ זה נראה להם דבר הזוי.
אין עוד מדינה,
כמדומני,
אין עוד מדינה בעולם,
דמוקרטיה,
דמוקרטיה,
שיש בה שירות חובה
חוץ משוויץ.
בשוויץ אתה יכול לשנות את זה בכסף.
אה?
מי?
עושים מילואים.
אני מוכן,
עושים שנת שירות.
מה זה מילואים בשוויץ?
לעטוף שוקולדים?
מה הם עושים?
פעילים, עושים באלפים.
מה פעילים? מה, שמונה מאות שנה
היה שם מלחמה.
מה?
כן, יש להם הרבה דברים,
אני אומר עוד פעם.
בסדר?
יש לנו חברים שעשו, עשו ספר תורה בשוויץ.
הסבא שם נפטר, עשו ספר תורה.
התהלוכה עברה משתיים עד שתיים וחצי עברה באיזה רחוב מסוים.
והיו צריכים להדפיס מודעות ולהחלק בכל התיבות דואר של המסלול,
שמשתיים עד שתיים וחצי בתאריך מסוים יהיה רעש חריג.
של הכנסת ספר תורה.
אצלנו בארץ חוסמים את כל הכבישים,
וזה,
הכנסת ספר תורה,
יאללה.
רבותיי, זה האירוע.
זה האירוע.
המגילה
בעצם אומרת לנו את הדבר הבא.
ברגע שעם ישראל
מתנתק מהייעוד שלו ומתאהב באיזה ייעוד אחר,
עלולה להגיע סכנת השמדה.
ואם יש פירוש הכי מדויק לסכנת ימי השואה,
זה בעצם מגילת אסתר.
אנחנו נראה את זה בהמשך בעזרת השם.
נמשיך שבוע הבא, חזקו ונמצאו!
