בוקר טוב,
בשורות טובות,
ישועות ונחמות,
ונקמות, נכון.
כן, נקמות ה'.
יום רביעי, כן, נקמות ה'.
אנחנו נוהגים לומר.
כתוב לגבי קריאת שמע.
אני מצטט כאן את ה...
לגבי באיזה שפה אפשר להגיד את הקריאת שמע.
יש כאלה שיודעים עברית, יש כאלה שלא יודעים עברית.
אז מה...
איך הם יגידו קריאת שמע?
מישהו מעניין אותו כאן?
מי?
אדם שלא בא לכאן,
מכון מעיר,
באים בלי עין ערה מכל העולם.
לא יודעים, לפעמים לא יודעים מילה.
אני זוכר פעם אחת,
סליחה,
אחד מהרבנים החשובים כאן,
ביום הראשון שהוא...
ביום הראשון שהוא בא לכאן, אמרתי לו שלום.
הוא אומר, וואו,
וואו, וואו, וואו, וואו.
שלום! הוא לא ידע מה זה שלום.
היום הוא מסתדר כאן טוב.
ויש כאלה שלא יודעים עברית.
אנחנו נגיד,
רוב הצעירים והנוער,
רוב העם היהודי היום,
רחוק לא רק מתורה מיהדות, אלא גם מהשפה.
כן, כן,
רוב רובם.
מה יעשה אדם כזה שלא ידע עברית,
אם זה מעניין אתכם?
איך הוא יגיד קריאת שמע?
איך הוא יתפלל?
איך הוא מ...
מה הוא יעשה?
על זה מתייחס השולחן ארוך.
אני מצטט.
יכול לקרותה...
בכל לשון,
ויזהר מדברי שיבוש באותו הלשון,
וידקדק בו כמו בלשון הקודש.
זאת אומרת,
אם אתה רוצה להגיד דבר ולהבין את מה שאתה אומר,
אז בסדר,
בשפה הונגרית,
או אנגלית,
או צרפתית,
או משהו כזה,
בסדר גמור.
אז תדקדק בכל זאת.
אבל המשנה ברורה מרחיב את הדיבור ואומר ככה דבר מאוד יסודי וחשוב.
אני מצטט כאן את המשנה ברורה.
דווקא כשמבין באותו הלשון,
זאת אומרת,
שהוא אומר דברים,
אבל הוא לא מבין גם מה הוא
אומר. אם אתה מבין את התוכן,
בצרפתית, או ברוסית, לא משנה, זה בסדר.
הוא עדיף בתפילה, אותו דבר.
וברכת המזון, אותו דבר.
ובקידוש,
וברכת המצוות, והפירות, והלל.
אתה יכול להגיד בלשון שאתה מבין,
אבל בתנאי שבאמת תדקדק על התרגום שיהיה כמו שצריך.
כל זה מצד הדין.
אבל מצווה מן המובחר הוא דווקא בלשון הקודש.
עדיף תמיד בלשון הקודש.
תשאלו אותי למה.
למה לא?
כי שמו כן, לשון הקודש.
כן כתב רבך,
שבימינו אף שמצד הדין יש להזהר שלא לקרוא אותה בלשון אחר,
כי אם בלשון הקודש.
יש כמה וכמה תיבות שאנחנו יודעים בכלל ההעתקה היטב ללשון אחרת.
כן, ויש בו כמה ביאורים.
אחד לשון לימוד ואחד לשון חידוד לגבי שיננתם וכולי.
ואם משלחה האדם דבר, אל תגמגם את אומנו.
וכן,
כמה וכמה תיבות בקריאת שמע שאנחנו יודעים היטב ביאורו של לשון אחר.
אבל כשאנו קוראים שמע בלשון הקודש,
וכן בתפילה,
וברכת המזון, וקידוש, ושאר הברכות,
אפילו אם אינו מבין הלשון,
הוא יצא ידי חובתו.
שאלו אותי למה?
כי זה לשון הקודש.
באים כאן תלמידים לפעמים,
ואני מנסה להסביר להם,
לשכנע אותם,
תלכו לאולפן, תלכו ללמוד עברית.
למה לשון הקודש זה לשון של הנשמה של עם ישראל,
זה לשון אלוקית.
אז גם כשאומר אותה ואתה לא מבין,
אבל אתה אומר את זה לשון הקודש,
יש איזה תיקון גדול. לעצמו ולעולמות כולם.
אז לכן הוא אומר,
עדיף להגיד בלשון הקודש למרות שאתה לא מבין מה שאתה אומר.
אפילו אם אינו מבין לשון, יצא.
וזה אינו מצוי, וכאן הוא אומר הערה,
אינו מצוי שבן ישראל לא ידע את הפסוק הראשון לפחות,
שקריאת שמע.
לא יכול להיות שיהודי לא ידע מה זה קריאת שמע.
כשהוא כתב את זה,
ככה זה היה,
רוב העם היהודי היה מסורתי,
דתי או משהו כזה,
וידעו מה זה קריאת שמע.
שאלו אותי, היום אם רוב העם היהודי יודע?
אני לא עשיתי סטטיסטיקה,
אבל מיליוני יהודים לא יודעים מה זה אפילו קריאת שמע.
מאיפה הם ידעו?
לא למדו במכון מאיר.
הם לא יודעים.
שבאה בקריאת שמע הכוונה לעיכובה.
לפחות נגיד את זה בלשון הקודש.
גם כשהוא לא מבין מה שהוא אומר.
למרות שזה מוטבע, קריאת שמע מוטבעת בנשמה.
גם במלחמה הזאת,
היו אנשים שאמרו שמע ישראל לא דתי, הם רחוקים.
באופן ספונטני הם אמרו את זה,
במצוקה,
בדברים כאלה.
או לפני שהם נהרגו, אמרו קריאת שמע.
אז הוא אומר,
זה משהו מיוחד, קריאת שמע,
הפסוק הראשון, כן.
אבל בתחילה האדם צריך ללמוד עברית.
לכן, כשבא לכאן תלמיד
שהוא לא יודע עברית,
אני אומר,
תתרכז קודם כל בלימוד השפה.
כי זה השפה שאלוקים נתן לנו ללמוד תורה,
ובכלל לחיות עם השפה הזאת.
אז זה אכן אומר, מעדיף לשון הקודש,
מאשר התרגומים וכל הדברים האלה, מיניהם.
ועוד דבר אומר כאן השולחן ערוך,
צריך להשמיע לאוזנו מה שמוציא מפיו,
ואם לא ישמיע לאוזנו, יצא בחולות.
אבל בלבד שמוציא בשפתיו.
זאת אומרת,
מה זה להשמיע לאוזנו?
אתה יודע,
אדם מוציא מילים,
אז אוזניו ישמעו את זה.
ולפעמים הוא לא מצליח להעביר את הקולות שלה,
לא,
לאוזן,
הוא לא מצליח.
אז הוא אומר,
לפחות תניע את השפתיים.
שאלו אותי למה.
כי השפתיים אתה עושה מעשה.
למרות שאתה לא משמיע לאוזן,
אבל אם יש מצב חריג,
כשאדם לא עלינו וחולה,
או לא מרגיש טוב,
או לא יכול,
וכל הדברים,
זה כבר בדיעבד,
בדיעבד בדבר הזה. יכול להרר בקריאת שמע או משהו.
אבל זה לא לך תחילה.
האדם צריך להניע את שפתיו.
למרות שהוא, השמיעה היא,
כאמור,
היא לא מגיעה לאוזן, אבל לפחות להניע את שפתיו.
עשינו,
מתום חילקינו,
שהאלוקים לא רק בחר בנו מכל העמים,
נתן לנו את לשון הקודש.
צריך ללמוד לשון הקודש.
ולהתפלל בלשון הקודש, ולהתחתן בלשון הקודש.
הכל בלשון הקודש.
שיהיה לנו יום טוב, שונות טובות.
