שלום לכולם,
אנחנו לכבוד טו בשבט
נעסוק ב...
היום בעניינו של הזית.
אבל לפני כן,
לפני שאני מדבר על הזית,
שני דברים מבקש משה רבנו.
אעברה נא,
ואראה את הארץ הטובה.
נכון?
משה רבנו ביקש לעבור ולראות את ארץ ישראל.
זכות גדולה מאוד לחיות בארצנו,
וזכות עוד יותר גדולה לראות את
מעלותיה הרבות.
משה זכה לראות.
אבל לא זכה להיכנס.
הגמרא אומרת,
אנחנו זוכים למשהו שמשה ואהרון לא זכו לחיות בארץ ישראל,
לנשום את ארץ ישראל.
הדבר תובע מאיתנו לפקוח את העיניים ולראות את טובה של הארץ ויופיה.
חוכמת הנסתר מלמדת אותנו.
שורש תאוות האכילה איננו מפני החיסרון.
הגשמי שיש לאדם,
אלא שבכל דבר ודבר ובכל פרי יש ניצוץ שמחיה אותו.
זה נסמך על הפסוק,
כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם,
כי על כל מוצא פי השם יחיה האדם.
מוצא פי השם נמצא בכל דבר ודבר.
הרעיון הזה קיים בכל אכילה.
קל וחומר בפירות,
וקל וחומר בפירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל.
הבת עין כותב,
הבת עין כותב,
שקדושת הארץ העליונה נשפעת בפירותיה.
כלומר,
יש איזה סוג של גילוי יותר גדול של שכינה ורוחניות בפירות.
אז
בט"ו בשבט יש הרבה הרבה רעיונות,
במיוחד על פירות שבעת המינים.
לפני שנדבר על הזית, כל אחד הוא מיוחד בעצם,
צריך לחשוב שכל פרי הוא יהלום.
מסופר רבי אברהם דוב מאבריץ', מי זה?
הבת עין,
שהוא עלה בראש חסידיו והתיישב בצפת.
וכשהוא הגיע...
לא,
זה דף שלי, לא, לא זה, כן. וכשהוא הגיע...
כשהוא הגיע לצפת,
הרבי שהיה אדם שמעורב עם הבריות,
איך שהגיע לצפת,
הסתגר בחדר שלו
כמה שבועות ולא יצא.
לא יצא,
לא
קיבל קהל,
לא יצא.
אחרי תקופה,
הוא יוצא מהחדר שלו ופניו זורחות.
אסף את כל החסידים שלו לסעודה חגיגית,
האדמור הבת-עין,
סעודה חגיגית.
והסביר להם,
כשגרנו בחוץ לארץ,
ככה הוא אמר,
הגיע פעם שליח מארץ ישראל וסיפר לי
בהתלהבות על מעלותיה של הארץ הקדושה.
כל כך התלהב שהוא אמר, רבי הקדוש,
מי שיש לו עיניים לראות,
רואה שבארץ ישראל כל אבן היא?
יהלום.
כל אבן יהלום.
אומר רבתיין, הגעתי לארץ,
לא ראיתי,
לא חשתי שכל אבן זה יהלום.
עד שהסתגרתי בחדר,
ולמדתי על קדושת הארץ,
ולמדתי על מעלתה של ארץ ישראל,
כשחשתי שכל אבן יהלום, יצאתי.
אז אם כל אבן יהלום, כל פרי, על אחת כמה וכמה.
ופירוש השתבחה בהם ארץ ישראל אחת כמה וכמה,
והזית על אחת כמה וכמה.
מה מיוחד בזית?
נתחיל.
מקום מספר אחד,
כי ה' אלוהיך מביאך אל ארץ טובה.
ארץ נחלי מים, עיינות ותהומות יוצאים בבקעה ובאר.
ארץ חיטה ושעורה.
וגפן ותאנה ורימון,
ארץ זית שמן ודבש.
תגידו לי, אתם מה מיוחד בזית?
משאר הדברים?
לא, בפסוק, בפסוק.
מה הכוונה?
שני דברים מיוחדים.
לא כתוב ארץ,
חיטה,
שעורה,
גפן,
תאנה,
רימון,
זית ותמר.
ארץ מפרידה,
יש ארץ ראשונה, נראה בהמשך, יש לזה ביטוי הלכתי.
ארץ,
חיטה,
שעורה,
גפן,
תאנה,
רימון,
מפסיק עוד פעם המילה ארץ,
ועובר לזית ותמר.
עוד דבר מיוחד בשני המינים האחרונים,
שהמינים הראשונים כתוב את החומר הראשוני,
חיטה,
שעורה,
גפן, תאנה, רימון.
לא כתוב לחמניה,
לא כתוב יין,
לא כתוב,
לא כתוב התוצאה,
אבל פה כתוב התוצאה,
זה שמן.
ותמר בכלל לא מוזכר בשמו, כתוב דבש.
מה הפשר
הדבר הזה?
נתחיל.
תראו,
ארץ ישראל,
אומר השיר אש,
ארץ זית שמן ודבש,
כדרך שהיא מגדלת דגן ויין,
יש הרבה חיטה והרבה כרמים בארץ,
ברוך השם.
הרבה מאוד כרמים,
כן?
יש סיפור לגבי הגפן, הרב שמואל יהודה סיפר,
בשם הרב של מחוז בורדו.
איפה זה בורדו?
צרפת.
אז
כידוע שבורדו יש גפנים מיוחדים,
שמענבי שלהם מייצרים את יין בורדו, שנחשב ליין
מפורסם בעולם באיכות ובטעם.
מסורת עתיקה שעוברת מדור לדור בקרב תושבי בורדו,
הצרפתית מספרת שאבות
אבותיהם של הגפנים האלה הובאו מייחורים.
מייחורים של גפנים, כוונה זמורות כאלה וכו', כן?
לפני כאלפיים שנה על ידי הרומאים ששבו מהמלחמה בארץ.
ככה מסורת בידי תושבי בורדו, ככה אומרת.
כשביקש הברון רוטשילד
להקים בארץ
תעשיית יין, איפה הקים?
בזיכרון ובראשון.
בראשון לא נשאר נראה לי.
בזיכרון קיים.
אה?
בראשון.
איפה?
יש עדיין בדקת בראשון?
אבל לא של הברון.
נכון,
בכל מקרה,
כשביקש הברון רוטשילד להקים תעשיית יין במושבות הראשונות,
נזכר במסורת זו והביא ייחורי גפנים מבורדו שבצרפת.
והנה פלא,
לאחר שהתחילו בארץ.
הגפנים להניב פרי,
הכתה מכת קימחון את הגפנים בבורדו, בתעשיית
היין במחוז בורדו ספגה מכה אנושה
ובעקבות זאת,
הרבה חובבי יין צורכים יין מארץ ישראל.
כל שנה יש תחרות,
היינות שלנו זוכים במקומות נכבדים ביותר.
מתקיים בנו דברי הנביא ירמיהו.
אומנם ירמיהו נקרא נביא
הזעם, נביא החורבן.
אבל יש לו פרקים נפלאים על גאולה.
הפטרה
של יום שני של ראש השנה, פרק ל"א.
כה אמר ה' מצא חנו.
במדבר, עם שרידי חרב הלוך להרגִיעוֹ ישראל.
זה אומרים על שרידי השואה.
עם שרידי חרב,
הלוך להרגִיעוֹ.
הקדוש ברוך הוא מרגיע אותנו.
עוד אבנך מרחוק ה' נראה לי ואהבת עולם אהבתיך.
ואז הפסוקים,
עוד אבנך ונבנית בתולת ישראל.
עוד תטעי כרמים בהרי שומרון.
הנביא בעומק החורבן ירמיהו מנבא בגאולה האחרונה,
שיהיו הרבה כרמים בהרי שומרון. איזה כרמים משובחים יש לך בשומרון.
זוכים מקומות נכבדים מאוד בעולם.
אז זה לגבי הגפן.
נחזור אצלנו לגבי הזית.
הרשר הירש אומר,
מקום מספר שתיים,
כדרך שהיא ארץ ישראל מגדלת דגן ויין, הרבה חיטה ויין יש פה,
כן גם זיתים ותמרים עולים בה יפה.
וראה זה יכול להסתייע גם מן המקף
שבין ארץ לזית,
יש מקף.
מקף זה מלמדנו שהזיתים הם גידולים אופייניים של הארץ,
ולפיכך ארץ זית נצטרף למושג אחד, לדעת העמק דבר.
או כאן עוד אחזור על זה,
ארץ ישראל היא המולדת העיקרית של עץ הזית,
ומשם הוא עבר ליוון ולארצות אחרות.
כל היין היום, הרבה מספרד, אבל המקור...
שמן, נכון.
אבל המקור זה מארץ ישראל של הזית.
דרך אגב, נדבר על זה בהמשך.
איפה מופיע הזית פעם ראשונה בתנ״ך?
ביונה,
מאיפה הביאה זית?
הרי כל העולם מבול, זית הוא לא מעצים הגבוהים.
מה מדרש אומר? מארץ ישראל.
מה, בארץ ישראל לא ירד גשם? אומר הנביא יחזקאל, ארץ לא גושמה.
לא ירד מבול בארץ.
אז איך למה הם לא נפלו?
תשובה היה נס.
בארץ ישראל לא היה מבול, ככה במדרש.
היה נס כמו בקיעת ים סוף,
עמדו נוזלים, המים נד וכולי, לא ירד, לא ירד.
כולם נכחדו. אה, היו, כל העולם היום יושב, בטח, לא כל העולם.
כן, יכול להיות שאז לא היה, נכון.
כנראה, כנראה, צריך להגיד.
אבל במבול כולם נמחקו.
כמה ייתכן מיליונים?
לפי החישוב, מתי המבול היה, באיזה שנה?
1560,
לבריאת העולם.
תחשבו כמה ילדים נולדו, כמה בנים, כמה בנות.
ייתכן שמיליונים נכחדו במבול.
נחזור אלינו.
בכל מקרה,
ארץ ישראל היא המולדת העיקרית
של הזית.
מצוין.
לכן...
ארץ חיטה, שעורה, גפן, תאנה, ועוד פעם, ארץ מפריד.
ארץ זה שמן ודבש, בא לרמז,
זית זה אופייני לארץ ישראל. מי עוד אומר את זה?
חידוש גדול של המשך חוכמה.
מקור מספר שלוש.
ארץ זה צ'מן ודבש,
גם המשך חוכמה מתייחס למה ארץ מפרידה פעם שנייה.
נראה, זה סברה?
לא בטוח, אבל ייתכן.
דהיינו שני דברים, זאת שמן ודבש, לא היו במצרים.
לכן כתב ארץ בפני עצמו.
ולכן הראשון לארץ קודם, משום שנתייחדה בו ארץ.
מה הכוונה הראשון לארץ קודם?
תראו, יש כללי קדימה בברכות.
יש לך עכשיו תפוזים,
ויש לך תפוחים,
ויש לך תאנים.
מה דבר ראשון?
תאנים, שבעת המינים, גובר.
אחר כך יש לך כל מיני קדימויות,
דבר שלם,
קודם על דבר חצוי.
אם יש לך זית שלם, לעומת חצי תמר, קודם.
ויש לך גם חביב, ויש לך גם...
יש כל מיני גדרים,
אבל שבעת המינים קודם לכל הפירות.
וגם בתוך שבעת המינים יש סדר קדימה.
אם יש לך זיתים,
תמרים,
תאנים,
רימונים וענבים, הקודם הוא
זית.
מי אומר את זה?
שולחן ערוך.
נכון, צודק, זה עוד לפני.
ארבע.
כל הקודם בפסוק ארץ חיטה ושעורה,
קודם לברכה.
וארץ בתרא, הארץ פעם שנייה,
ארץ עת שמן, הפסיק העניין,
וכל הסמוך לו חשוב מהמאוחר ממנו לארץ קדמה.
כלומר, אם יש לך תמר וגפן וענבים,
מי קודם?
התמר, כי התמר הוא שני לארץ השני,
והענבים הוא שלישי לארץ הראשון. ארץ, חיטה, שעורה, גפן.
ארץ זה שמן ודבש. מה שקודם לשני גובר על
המאוחר מהראשון. מה קורה אם יש לך זיתים
ושעורים מקודם?
זיתים מצוין, כי הזיתים
זה ראשון לארץ השני,
ושעורים זה שני.
כן, אבל מה קורה אם הכנת מהשעורים עוגיות?
תראו, שעורים לא אוכלים.
שעורים זה מאכל במשפחת הלחם כוסמין,
לחם שיפון.
אבל אין לחם שעורים,
כי הם דומן, אני צודק.
וגם לחם,
שיבולת שועל, יש לחם שיבולת שועל?
לא.
שיבולת שועל זה סוג של שעורה,
כוסמין זה סוג של חיטה,
שיפון,
אני לא זוכר אם זה חיטה,
כנראה סוג של חיטה.
זה אוכלים, אבל שעורים זה מאכל בהמה.
אבל נגיד הכנת מהשעורים,
עוגה.
מי קודם?
הוא גם משעורים או זיתים?
מצוין.
יש התלבטות בזה בין האחרונים.
להלכה מכריע המשנה ברורה,
בואו נראה מקום מספר חמש.
לאחר שהשבעת, מלשון משבעת שחיטים ושעורים שקודמים,
הוא רק מה...
טוב,
נגיד בעל פה,
בקיצור,
הוא אומר המשנה ברורה מסכם.
שעורים, זיתים קודם לשעורים בפני עצמם,
אבל אם הכנת מהשעורים הוא גם מזונות
זה גובר על בורא פרי העץ.
מצוין.
נחזור אלינו.
עכשיו נלמד קצת על הזית.
מקור מספר 6. הקרובים מביאים תאנים,
זה לגבי ביקורים.
ביקורים,
אדם
יש לו עץ,
הפירות הראשונים, הוא מביא אותם לאן?
בית המקדש, מי מקבל את הביקורים?
כהנים, זה אחד מ-24 מתנות כהונה.
ממה מביאים ביקורים מבננות?
לא, רק משבעת המינים בלבד.
מה קורה אם אתה גר
בנווה עתיב?
איפה זה נווה עתיב?
ליד החרמון, אתה גר ביישוב.
ליד החרמון,
עד שתביא, היום יש אוטו, אבל פעם לא היו מכוניות,
היה זה,
הלכו ברגל,
עד שתביא את התאנים,
עד שתביא את הענבים,
זה יירקב בדרך,
אומרת המשנה, הקרובים,
שש,
מביאים תאנים וענבים,
והרחוקים,
מביאים גרוגרות וצימוקים,
גרוגרות זה תאנים מיובשות,
וצימוקים,
תאנים
פרי מאוד נגוע.
מאוד נגוע.
יש אוכלים ויש לא אוכלים. אלה מטורקיה, אני מקווה שהשנה אין.
יש חרקים, נכון?
כי טורקיה זה קשה מאוד להתיר לאכול את זה.
קשה מאוד,
כי
זה מיובש, קשה מאוד להבדיל,
כי התולעים דומים מאוד לפרחים של הזה.
זה לא גרם,
זה פרחים שמה.
בכל מקרה, פרי, אבל אם זה לך, יותר קל לבדוק.
עדיין קשה, אבל אפשר.
אפשר לסמוך על האכילה, אבל יש כאלה שלא סומכים על האכילה.
תאנים וטוטים,
טוטים גם נגוע,
אבל אפשר,
גם טוטים אפשר לבדוק,
אבל זה לא בקלות.
בקיצור.
נחזור אליו,
אז הרחוקים מביאים גרוגרות וזה.
והשור הולך לפניהם, בבית שני היה טקס.
הרבה אנשים נאספים ביחד,
ועושים שיירה גדולה, והשור הולך ראשון, ועל השור שמו מה?
עטרה של זית בראשו.
למה שמו עליו ענפים של זית ולא של הרימון?
למה דווקא זית?
תשובה.
שוב,
אומר רבי עובדיה מברטנורה,
מקור מספר שבע,
מקור מספר שבע,
והעטרה של זית בראשו, אית דאמרי,
יש אומרים,
לפי שהוא קרוב לארץ יותר מכל שאר אילנות שבשבעת המינים,
אתה רואה החשיבות,
בארץ השמן,
נכתיב ארץ זית שמן,
ואית דאמרי,
לפי שהוא בכל שאר אילנות,
שבשבעת המינים, אילן יפה ועליהו רענן כמו הזית.
זית זה עץ מרשים.
אמרו לי,
אם רוצים לשתול,
אתה רוצה לקנות זית.
בבית שלך,
בא לך עכשיו, זית בבית.
כמה עולה עץ זית?
כמה? לא, אתה לוקח אותו שכבר הוא...
מכובד.
איזה אלף שקלים, איפה אתם...
איך?
איזה
גובה הוא?
קטן.
אלף שקלים רק.
יפה, אמרו לי שזה עולה הרבה יותר.
ככה אמרו לי.
מה?
אמרו לי...
יותר?
כן.
בכל מקרה, הזית זה עץ יפה.
הסמל של גולני,
מה זה?
מחלוקת זית או אלון.
יש בזה דיונים,
דוקטורטים נכתבו על זה,
אבל זה נראה יותר כמו זית.
בכל מקרה, ארץ ישראל, דיברנו פעם שעברה, מקודם,
היא משופעת בזיתים.
יש הרבה יישובים בארץ,
או
כל מיני מקומות שקרויים על שם זיתים.
בית זית קרוב לירושלים.
כפר זיתים איפה זה?
בצפון, נכון.
הר הזיתים מצוין.
איך הוא נקרא גם הר הזיתים?
במשנה קדומה, הר.
המשחה מצוין, כי הוא מושחי, נכון.
מה עוד נקרא על שם הזיתים בארץ?
מושב, זיתון, מכירים?
ובן שמן, המושב בן שמן, כפר נוער.
הרבה בארץ קרואים על שם הזית. כי
אין זיתים, נכון?
נתקדם.
יפה.
אז
דיברנו על זית, עכשיו שמונה.
אמר רבי יהושע בן לוי,
למה נמשלו ישראל לזית?
לא אמר לך.
מה זית?
אין עליו נושרים לא בימות החמה ולא בימות הגשמים.
הוא שומר על הרעננות כל הזמן.
אף ישראל אין להם תכלה עולמית.
לא בעולם הזה ולא בעולם הבא.
ממלכות
קמות ונופלות.
איפה מצרים הגדולה אימפריה ששיעבדה אותנו?
איפה אשור?
איפה ארם?
איפה פרס?
איפה בבל?
איפה יוון?
איפה רומא?
מה נשאר מהם?
כלום.
אבל עם
ישראל מנצח את כולם.
בסוף עם ישראל שורד כמו שורד אגב זית,
מחזיק מעמד הרבה מאוד שנים.
הרבה מאוד שנים,
כתבתי אצלי, איפה זה?
שמצאו זית, שנייה,
איפה זה?
הנה,
מצאו זית
מלפני 4,000 שנה.
אין לי מושג איך הם מחשבים את זה והכל,
אבל זית מחזיק מעמד הרבה מאוד שנים.
הוא יציב, אותו דבר,
עם
ישראל יציב.
כל הממלכות נפלו,
אנחנו נשארים. ואמר רבי יוחנן, למה נמשלו ישראל לזית?
לא אמר לך.
אלא על ידי קטיטה, כותשים אותו חזק חזק.
אף ישראל אין חוזרים למוטב,
אלא על ידי ייסורים.
אומר רבי מלובביץ' זצל את הרעיון.
גם כאשר נתקלים בקושי.
לעתים אנחנו מרגישים קטישה של ממש,
או באופן הלאומי עם ישראל,
או באופן הפרטי,
כל אחד והתמודדות שלו.
חשוב לדעת,
תוצאה מהקטישה ומהייסורים האלה,
ניתן להגיע להישגים גבוהים יותר מאשר לא
היה לך את כל ההתמודדות והייסורים.
ככה זה בחיים,
קשיים זה רק שלב בדרך למצוין,
לעלייה.
נתקדם.
מקור מספר תשע.
הרואה זית בחלום,
שם טוב יוצא לו,
שנאמר זית רענן יפה פרי תואר קרא ה' שמך.
הרואה שמן זית בחלום מצפה למאור תורה. תראו, היום
הפוסקים לא מייחסים חשיבות לחלומות.
כמעט רוב הפוסקים.
חלמת סיוטים בלילה.
למה?
כי פעם בני אדם חיו חיים נורמליים.
חיו בכפרים,
לא היה לך כל כך צפיפות,
וחיו כל אחד גידל לו כל מיני דברים,
והיה רוגע,
רוגע,
היום אין לה נשים רוגע,
נשים בלחץ גדול מהרבה דברים.
אז ייתכן שמה שחלמת זה מה שראית.
בעבודה, חוויה, בסרטים,
קומיקה וכולי,
כל אחד,
פתאום צצים דברים שהוא ראה,
היום לא מתייחסים לחלומות.
אבל בעבר שהמציאות הייתה נורמלית, להרבה חלומות התייחסו. מי
שראה ככה יצפה.
אז זה מה שהגמרא אומרת,
שזית זה מביא דברים טובים,
או שם טוב, או מאור תורה.
מקום מספר עשר, והיה אם שמוע תשמעו אל מצוותי.
אשר אנוכי מצווה אתכם היום לאהבה,
את ה' אלוהיכם ולעובדו בכל לבבכם
ובכל נפשכם.
כי מטר ארצכם בעתו,
יורה ומלקוש ואספת דגנך ותירושך ויצהרך.
הוא היה אחד משלושה מרכיבים העיקריים של האדם.
דגן, מה זה?
חיטה, לחם,
תירושך מה זה,
יין. בעבר נהגו לשתות הרבה יין.
כל סעודה כמעט שתו יין.
היו עניים, הפסיקו.
היו עשירים,
יותר עשירים חזרו. אבל שתו הרבה, שתו יין.
היום לא שותים בקושי יין בסעודה.
הקידוש, הבדלה, אירועים,
משמחים וכולי.
אבל פעם שתו, זה היה משקה עיקרי.
זה היה טעם החיים.
גם קוקה קולה עקף אותו.
אבל פעם זה היה טעם החיים,
זה היה יין.
ויצהרך, מה זה?
שמן,
שמן,
תראו, למה משמש השמן?
אה, שמן, בעבר, בעבר.
מצוין, מאור?
לא היה חשמל, האירו עם שמן זית, מה עוד?
מצוין, סיכה,
סיכה מצוין, מה עוד?
מצוין, משחו מלכים, לכבוד, מה עוד?
מה לא הזכרתם?
אה?
מצוין, טיבול ומאכל, טיבול ומאכל.
שותה כפית שמן זית כל יום?
שותים?
מי שותה?
מה מברכים על שמן זית?
אדם כפית
שמן בבוקר.
שלוש דעות.
שלוש דעות מה ברכתו של שמן זית.
יש דעה יחידה כמעט בורא פרי העץ.
יש דעה שהכל, והרבה דעות אומרות, לא מברכים.
לא בגלל זה,
כן, אבל גם אם אתה שותה תרופה לרפואה ודוחה,
אתה מברך עליה.
בגלל שזה דוחה.
זה לא טעים,
זה דוחה אותך.
זה דוחה, דוחה,
זה לא...
זה לא טעים.
זה לא... זה כאילו...
אתה
שותה את זה לרפואה, גם לרפואה וגם דוחה,
הרב עדן יוסף כמדומני אומר לו לברך.
אם אני זוכר נכון.
מה?
לא, אבל אתה אוהב את זה.
פה אתה שותה את זה לרפואה רק.
אתה מבין פיפל?
למה אתה אוכל פיפל?
טעים לך, אתה מבין?
זה לא לרפואה.
בכל מקרה, שמן זית לרפואה.
בריא מאוד.
טיבול, בישול, בישול, הם מבשלים שמן זית.
בקיצור, הרבה דברים שימש השמן זית,
כן?
וחוץ מזה, במקדש היה את המנורה הטהורה.
עכשיו תראו.
נכון, גם מנחות,
גם מנחות.
אחר כך נראה דברים, נחזור אלינו.
מקום מספר 11, ויין יסמך לבב אנוש,
להצהיל פנים משמן,
יצעיר,
צריך גם לשון צהיל, זה מצעיר.
ולחם לבב אנוש יסעד.
וגם,
כמו שראינו,
12 ואתה תצווה בני ישראל ויקחו לך שמן זית,
זך במנורה היה שמן זית.
עכשיו, מה הנקודה של המנורה?
האור זה סמל הרוחניות.
כנר מצווה.
ותורה אור.
ספריו של הרב קוק, אורות, אורות, אור זה רוחניות.
מה קורה בתהליך הבעירה?
החומר מתכלה, נכון?
תהליך הבעירה, מה קורה?
חומר מתכלה,
ונוצר אור רוחני.
אתה רואה, משהו רוחני זה משהו מיוחד וכולי.
כך המנורה שנמצאת בבית המקדש מבטאת את הרוחניות.
אומרים חז"ל הרוצה להחכים.
ידרים שמנורה בדרום,
וכן המנורה זה עדות לכל בעי עולם שהשכינה שורה בישראל.
מצויין, עכשיו תראו.
יש אגדה,
לא יודע אם אגדה,
אומרים אסור לאכול יותר מדי זיתים, נכון?
למה?
לשכחה, כמה זיתים?
חמש?
שבע, אני זוכר שבע,
אבל
מאיפה זה?
בואו נראה גמרא.
15. תנו רבנן,
חמישה דברים משכחים את הלימוד.
אחד מהם, הרגיל בזיתים.
מי שרגיל זיתים יותר מדי,
אז הוא יכול לשכוח דברים.
לעומת זה,
לעומת זה,
חמישה דברים משיבים את הלימוד, גם לזיכרון.
הרגיל,
בשמן זית,
אז
אתה רואה זיתים עצמם,
גם משכחים,
אבל השמן זית גורם לזיכרון.
בפועל,
לא ראינו שאנשים מתנזרים מאכילת זיתים בגלל הגמרא הזאת.
אז איך אתה מסביר?
יש כמה הסברים.
יפה.
לא,
אבל
עוד פעם,
שמן זה זיכרון,
זיתים זה לא,
זיתים זה שכחה.
אלא שמה כתוב?
הרגיל בזיתים.
מי שכל יום אוכל כמות זה, אבל מי שאוכל...
פעם ביומיים, שלושה,
שבע,
שמונה זיתים,
לא קרה שום דבר.
חוץ מזה, יש כמה תירוצים.
עוד תירוץ.
זה דווקא בזיתים חיים,
חיים, אבל כבושים וזה,
פחות בעיה.
טוב, נחזור אלינו.
לריח שמנך הטובים מקור מספר 16, אומר המדרש.
נכון.
מה השמן הזה מר מתחילתו וסופו מתוק, לא הכוונה מתוק כמו גלידה,
הכוונה אפשר לאכול אותו.
כך והיה
ראשיתך מצער ואחריתך ישגה מאוד.
עם ישראל מתחיל בקטן,
בסוף יהיה מעצמה עולמית.
אנחנו נכתיב לארצות הברית ולרוסיה מה לעשות.
מאמינים או לא מאמינים?
מאמינים.
מה, לא אולי, מדי,
מה השמן הזה, אין מתערב בשאר משקים,
כך ישראל אין מתערבים באומות העולם.
שמן צף,
שם בו מים, קולה,
לא משנה, הוא צף, הוא נבדל.
ככה אנחנו עם לבדד ישכון,
ובגויים לא יתחשק.
אם אנחנו מתערבים איתם, זה הסוף שלנו.
אנחנו שומרים על היציבות,
על הייחודיות שלנו, אנחנו...
מה השמן הזה מביא אורה לעולם?
בעבר הוא שימש כמאור העיקרי.
כך ישראל אור לעולם, שנאמר והלכו גויים לאורך.
איזה נבואות נפלאות.
ישעיהו תרעשר,
כל הגויים יבואו לירושלים ללמוד תורה.
איפה?
מכון מהיר.
איך יהיה מקום,
מה אתם דואגים?
יש תוכניות מגדלים שליאון יהיה פה בעזרת השם כנראה 80 קומות.
מה?
אה? אה?
לא, לא, מותר.
תלוי איזה, תלוי...
כן, הלאה.
מה השמן הזה עליון על כל המשקים,
כך הם ישראל עליונים על כל האומות שנאמר ונתנך ה',
השם אלוהיך עליון.
מה השמן הזה?
אין לו תקלה.
יאללה, אתה שופך.
אתה שומע את המעלות.
שמן אתה שופך.
שש.
תגידו לי,
אמרתם יונה מופיעה פעם ראשונה בנוח.
מי הביא את ה...
כמה פעמים שלח נוח את היונה?
כולם אומרים פעמיים.
כמה הוא שלח?
שלוש.
פעם ראשונה חזרה ישר,
פעם שנייה חזרה עם עלה של זית,
פעם שלישית לא חזרה.
ששוכחים, כן.
בכל מקרה היא חוזרת עם עלה זית.
בואו נקרא את הפסוק,
מקום מספר 17,
ותבוא אליו היונה לעת ערב.
והנה עלי זית טרף בפיה,
וידע נוח כי כלו המים מעל
הארץ.
מה קשה בפסוק בבחינה לשונית?
מה אתם אומרים?
מצוין, טרף זה פועל,
והיונה הזאתי הייתה זכר או נקבה?
נקבה בפיה,
אז
איך כתוב טרף ולא טרפה?
שאלה מצוינת.
שני תירוצים מביא רש"י.
אנחנו הולכים בעקבות התירוץ השני שטרף זה לא פועל,
ולא קשה למה כותב טרף,
אלא טרף זה שם עצם,
כמו טרף נתן ליראיו.
תגידו לי.
ראיתם את הסכמי השלום הארורים שהיו עסקים עם הערפת תמח שמו וזכרו?
מה מפריחים בסוף,
בסוף,
בסוף?
יונים! כל עוד פקסי שלום מפריחים יונים,
נכון?
מה קשור?
כי יונה זה סמל השלום.
למה?
מנוח!
מה קשור שלום?
לסיפור של נוח,
אומר השאר אירש חידוש גדול ונפלא,
כמה מתאים לדורנו.
אני קורא את דבריו הנפלאים.
שמונה עשרה,
טרף איננו פועל,
ואז קשה למה כתוב טרף,
אלא שם עצם כדוגמת טרף.
המילה נבחרה כאן בכוונה עמוקה.
טרף ומזון
שבהמה בת חורין לוקחת לה לעצמה.
כך טרף...
מה?
בעצמה.
כך טרף נתן לערב, אחרים ניזונים מטרף וגזל.
אומות העולם או רשעים בעם ישראל גוזלים.
אה, ואילו טרף היראים הוא מידי השם.
ככל שאדם יותר יש לו ביטחון בהשם,
הוא פחות משקר,
הוא פחות מרמה,
הוא לא מתנסה בניסיונות של גזל או העלמות מיסים,
כל מיני דברים וכולי,
קו החומר לא ריבית ודברים כאלה.
שנה תמימה ניזונה יונה בידי אדם.
מה המסכת נדרים מתארת?
שאליעזר, עבד אברהם, פוגש את שם בן של נוח.
מה עשיתם בתיבה שנה שלמה?
אומר לו, שם,
לא היה לנו חיים.
יש בעלי חיים, מאכילים אותם ביום.
ויש כאלה, לא הייתה לנו בקושי מנוחה.
והם דאגו לכל החיות לאוכל שמגיע להם.
צורת הסיפור
על מעשה עריות, שנעשה חטא נוח וכל מיני עסקים.
וכולי.
עתה,
שהתה בחוץ יום תמים,
והיה זה סימן שכבר כלו המים וכבר מצאה מנוח לכף רגלה. אולם,
גם הרעב היה יכול להחזיר את היונה,
הגיע הזמן לאכול והיא לא חזרה בגלל הרעב.
אך הנה היא חוזרת
לתיבה
ובפיה טרף.
עלה זית,
אף על פי שאין דרכה של יונה
להיות ניזונה מעלה זית.
אכלתם פעם זית ישירות מהעץ?
מר מאוד! אכלתם פעם עלה של זית?
עוד יותר מר! אי אפשר לאכול!
באה יונה עם עלה של זית. אומרים
חז"ל רעיון, לא כי פשוטו, רעיון.
עליה זית שאמר שבפי יונה מביע לדעת חז"ל דבר גדול.
אמרה עיונה לנוח,
יהיו מזונותיי מרורים כזית בידו של הקדוש ברוך הוא.
ולא מתוקים כדבש בידי בשר ודם.
אני רוצה להיות עצמאית.
מכאן שעלי הזית אינו סמל השלום,
אלא הוא סמל עצמאות וחירות והסתפקות במועט
בעיצומה של חירות. אומר רש"י יונה,
זה לא סמל השלום.
יונה זה סמל העצמאות,
סמל החירות. אדם צריך לדעת כדי להיות עצמאי,
זה כרוך לפעמים גם בעמל גדול מאוד.
כמו שכותשים כותשים עד שיוצא ממנו השמן הנפלא.
ככה אומה צריכה לדעת
שחיים עצמיים כרוכים בהרבה עמל.
לא בשלום עכשיו, גם במשיח עכשיו.
תהליכים, זה לוקח תהליך.
כל הסיפורים הארבעה פה זה תהליך,
אבל לא צריך להישבר.
כשיש עמידה חזקה ועוצמה...
ויש כשליחות בדרך הנכונה,
ככה אומר השיר, שאנשים טועים.
יונה זה לא סמל השלום,
יונה זה סמל העצמאות,
לא סתם סמל המדינה.
מנורה,
ענפי זכריה,
ראיתי מנורת זהב כולה וגלה על ראשה.
במינה
ענף,
ומינה עוד ענף,
ככה סמל המדינה,
כי מדינת ישראל נקנתה על ידי הרבה מאוד ייסורים.
אבל בסופו של דבר,
כמו שהזית הוא לא מתערב עם אף אחד,
כמו שהזית הוא עקשן.
נסיים,
זיתי הארץ תואמים את טעמה של אדמת הקודש,
הנקנית בתחילה
בייסורים ומזכה את היושב בה לחוכמה והשראת השכינה.
אור חדש על ציון תאיר, ונזכה כולנו באורו.
סיפור,
באחד ממסעותיו לחו"ל,
הוזמן הרב מרדכי אליהו זצ"ל למסעדה ידועה במאכליה המשובחים.
בעל המסעדה רצה להרשים את הרב,
ואמר לו,
עוד מעט תגיש לרב זיתים גדולים ומשובחים,
אשר אין כמותם בארץ ישראל.
שמע את זה הרב אליהו, ככה אתה מדבר?
לא הסכים לאכול מהזיתים.
לא הסכים לאכול.
ובכל זאת, ביקש הרב מבעל המסעדה
להביא לפניו את קופסת הזיתים.
התבונן הרב בקופסה,
והנה רשום קבוצת יבנה.
כל ארץ ישראל,
אני מתחיל לסיים במשהו שאני אוהב לחזור עליו כל שנה.
מסכת חולין.
הגמרא דנה...
במה מותר לכסות דם?
במה אסור לכסות דם?
מתי מכסים דם?
מי ששוחט עוף,
תרנגול,
ברווז,
אווז,
ברבור,
פסיון,
דברים כאלה,
או שוחט,
צבי, יחמור,
יעל,
מכסה דם.
בהמות טהורות לא מכסים דם.
פרה, עז, כבשה.
אבל בחיות טהורות ועופות טהורים,
אחרי השחיטה מכסים את הדם,
אומרת הגמרא,
משנה,
במה מכסים דם?
בדבר שמצמיח.
בדבר שלא מצמיח,
לא מכסים דם.
מותר לכסות דם בניילון?
לא,
זה לא מצמיח.
מותר באדמת צחף?
כן מצמיח.
מותר באדמת חמרה של התפוזים?
כן מצמיח.
מה קורה עם מדבר?
האם מותר לכסות באדמת מדבר או לא?
יש איזה גמרא, משמע שהיו כאלה,
שאסור לכסות, מדבר לא מצמיח.
אבל יש מקום אחר שמשמע שהמדבר כן
מצמיח. אומר תוספות איך זה יכול להיות?
מדבר מצמיח או לא מצמיח?
אומר תוספות מסכת חולין.
מדבר לא מצמיח.
אבל כשעם ישראל מגיע למדבר,
המדבר מצמיח.
כי האדמה חשה
את בניה,
את בוניה, הגוש קטיף,
החורבה הנוראה, כמה...
יצחק אבינו,
ויזרע יצחק בארץ ההיא בשנה ההיא מאה שערים ויברכהו השם, אומר רשי,
שנה קשה בצורת.
איפה יצחק חי?
גוש קטיף, גרר זה גוש קטיף לפי רוב הדעות.
ויצחק נכנס באדמה כמו מאמין.
למה נקרא סדר זרעים ואמונה?
כי מאמין בחיי העולם וזורע.
ויצחק זורע ומצמיח רמז לבניו שיגיעו לארץ
ישראל. הרי האדמה הזאתי הייתה ככה.
מארק טוויין מסתובב בארץ, אומר, האדמה מקוללת.
אין פה פרי אחד.
אלפי שנים האדמה הזאתי ניסו ליישב אותה,
הגויים לא הצליחו.
והנה תחילת הציונות, מגיעים יהודים,
מתחילים ליישב,
וארץ ישראל נותנת פירותיה.
בגוש קטיף בכלל, מה היה?
אחרי החורבן הנורא,
חלק מהגוש הלכו לחולות חלוצה.
שם, איך זה נקרא?
נו, יתד, כל האזורים האלה וכולי.
ואז היה טיול מיוחד לפני עשר שנים בערך,
שמונה שנים, לא זוכר.
ארבעה אוטובוסים יצאו ביום העצמאות.
שם על כל היישובים שם של הצדיקים האלה.
נווה, כל האזור הזה.
ואז היה הרצאות,
היה טיול
ממש מרומם. בסוף, ארבע אוטובוסים אמרו לנו, אחרי
עשר דקות תעצרו ליד השדות, תקטפו כמה גזר
ותפוחי האדמה שאתם רוצים.
קסם המדבר,
נוסעים באוטובוסים, פתאום רואים מדבר ירוק.
ירוק, ירוק.
ירדנו מהאוטובוס,
אלה שני ילדים או שלושה,
לא זוכר.
אמרו, קחו שקיות כמה שתרצו, קחו גזרים.
ירדתי עם הילדים.
אתה רואה ירוק,
קל משוך בגזר,
משוך בגזר,
משכנו הכל וכו'.
מלא, המכון לקח שקים של גזר.
מרק גזר,
חביתת גזר,
הכל גזר,
גזר,
גזר.
אתה רואה איזה ברכה.
אחר כך תפוחי אדמה.
חופרים בתוך ומוצאים תפוחי אדמה.
אמרו לנו מדינת ישראל הייתה מייצאת לארצות טונות של תפוחי אדמה.
תחשבו בשואה,
מה אכלנו?
קליפות תפוחי אדמה.
ופה בארץ, איך ארץ ישראל נותנת פירותיה בעין טובה.
זה גאולה.
מתוך גאולת הפירות נגיע לגאולת הנשמה בעזרת השם.
ונזכה לגאולה שתמה במהרה בימינו.
אמן.
