שלום וברכה.
אנחנו רוצים היום לעסוק,
בגלל שזה גם זמן מתן תורה,
ואנחנו רוצים להתחבר לעוצמה הגדולה של הקדוש ברוך הוא מתגלה בעולם,
האצבע שם אלהים היא.
יש גילוי,
שזה נושא השיעור,
על חמש אצבעות של יד השם בהיסטוריה האנושית.
מה זאת אומרת?
הקדוש ברוך הוא אין לו גוף,
אין לו דמות הגוף,
אבל יש...
מצד האדם,
שהוא רואה גילוי שהקדוש ברוך הוא
לא בסדר הפשוט במציאות,
אלא זה משהו שמבינים שיש כאן גילוי מעבר לסדרי טבע.
במשך ההיסטוריה,
ואנחנו נראה את זה,
ונתחבר למהלך הפנימי שיש כאן, גם כן על האצבעות
של האדם והאצבעות שהקדוש ברוך הוא מתגלה במציאות.
המקור של הדברים,
בפרקי דרבי אליעזר.
יש לכם דפים?
בפרק מ"ח,
אומר, רבי ישמעאל אומר,
חמש אצבעות של ימינו של הקדוש ברוך הוא, כולן
יסוד גאולות.
עכשיו ננסה להבין
מה זה כביכול,
כן,
הקשור לגוף ולדמות הגוף,
אבל מה זה אצבע?
מה זה האצבע שהקדוש ברוך הוא מתגלה בעולם?
בואו נראה.
אצבע אחת באה והיתה בנוח, מה לעשות בטבע שנאמר,
וזה אשר תעשה אותה.
אז בנוח היה גילוי.
שמשהו התערב למציאות ושינה את פני העולם.
ועכשיו,
מכאן והלאה,
בעצם במבול היה צריך שנות עכשיו קומה אנושית חדשה,
היה גילוי אחד,
זה אצבע.
אצבע שנייה,
באצבע בא על מצרים,
שנאמר,
אמרנו לך, אתם רואים אצבע אלהים היא.
הקעת מצרים,
הבינו שמשהו אחר משנה את כל סדרי הטבע,
ומשהו מתגלה במציאות ומראה שהטבע הוא...
הוא מתבטל,
להשם יתברך, ואז ראו את זה בחרטויים שחששו שהכל בכישופם,
ראו שזה אצבע אלוהים היא,
זה האצבע השנייה.
ופרשתנו אצבע שלישית,
באצבע כתב את הלוחות,
שנאמר,
לוחות אבן כתובים באצבע אלוהים.
אז הלוחות גם כן מדובר כאן על הדבר שהראו אותו מהשמיים,
שהלוחות הראשונים, שזה נעשו על ידי הקדוש ברוך הוא,
לא כמו על הלוחות השניים שנאמר,
פסול לך.
הלוחות הראשונים זה עץ באלוהים.
אז זה, הפעם השלישית זה הלוחות.
עץ ברביעית,
שהיא שנייה לבוהן,
בא יורה הקדוש ברוך הוא למשה,
מה יתנו ישראל בפידיון נפשם,
שנאמר, זה יתנו, כן, תיקון אחרי העגל.
אז יש לנו כאן את הפדיון של מחצי שקל,
שקל הקודש, אמר,
זה יתנו, זה האצבע הרביעית.
הבוהן וכל היד,
עדיין חסר הבוהן, בעצם הבוהן וכל היד,
למה זה נועד?
בעתיד הקדוש ברוך הוא,
להראות זרועו,
וזו ותפארתו לכל בעולם,
להשיב מיד לבני עשיו,
שהם צרים לבני ישראל, וכן לבני ישמעאל,
כתוב מפורש, שהם אויביו.
שנאמר, תרום ידיך על צריך וכל אויביך יכורתו.
אז זה מובא גם,
פיקר דווי זה מופיע גם ביקוד שמעוני,
גם מופיע ביקוד שמעוני על תורה עמיכה,
זה מופיע כמה פעמים במדרשים
באותה נקודה.
אז אנחנו מבינים, עכשיו צריך להבין מה מסתתר.
בסוד הזה של חמש אצבעות,
שאנחנו,
הקדוש ברוך הוא,
חמש אצבעות שמתגלה בהיסטוריה,
עד שבסוף נגיע לפעולה האחרונה, שהקדוש ברוך הוא,
ינקם מישמעאל
ומי שפגע במישב ישראל,
שתרום ידך על צריך וכל לבך יכורתו.
מה הסוד שבזה?
אנחנו ניכנס לאט לאט, להסביר את הסוד.
קודם כל נעסוק בנושא של האצבעות בכלל.
אם אין לו גוף ואין לו דמות הגוף,
למה כאן הרי יש לנו ארץ אשר עיני השם לוקחה בה העיניים,
את היד הגדולה, כאן מה בעצם מדובר כאן על אצבעות?
אז ניכנס לעניין של האדם,
מה זה אצבעות,
ונתחבר לדברים אחד לאחד.
בגמרא,
מסכת כתובות, דף ה' עמוד ב'.
שם מוזכר, אני יודע מה רבי אלעזר,
מפנימה אצבעותיו של אדם דומות ליתדות.
כמו לתת שהוא בטייה בקרקע.
מה היא טעמה?
אומרת הגמרא.
אי לי מה משום דמי חלקן.
כל חד וחד אמיל תעביד, כל אחד ואחד.
הוא נעשה למשהו אחר,
אמר זו זרת,
זו קמיצה,
זו אמה,
זו אצבע,
זו גודל,
כל אחד יש בו תפקיד באצבעות,
ככה הגמרא מביאה,
שלכל אחד ואחד,
לכל מיל עבידא
לכל אחד עשויה לדבר אחד בפני עצמו.
אז מה הסוד הזה של האצבעות?
בואו נראה.
בספר שולחן של, כתוב שם ברבנו בחיי,
בשער ראשון,
הוא
בעצם מביא את המבט
של מפסריח הזה אלוה,
למה האדם נברא בצורה של אצבעות.
מה מיוחד בכל אצבע?
כאן הוא בעצם קצת מסביר את מה שהגמרא אומרת, שזה
נעשה לכל דבר,
נעשה לכל אצבע,
יש בה איזה משהו מיוחד בפני עצמו.
מיוחד היצירה באדם,
היה שנברא בו חמש אצבעות ביד להיות משרתים לחמשת החושים.
זאת אומרת, האצבעות זה כנגד מה?
כנגד חוש, בואו נראה.
כל האצבע והאצבע משרת לחוש שלו.
עכשיו תראו,
יש לנו חוש
מה? הטעם.
הגודל לקנך הפה.
כן,
לקנך הפה,
או אתה נוגע מה שאתה רוצה לטעום את הטעם.
זה,
אתה נוגע מה שאתה מביא טעם, שם בפה.
האצבע,
זה נחיריים.
זאת אומרת,
זה
חירם של האדם,
אמה לחוש המישוש,
למישוש שבכל חלקי הגוף, בהיותו ארוך מכולם,
קמיצה
לקנח העין,
וזרת הקטנה שבו כולם הוא לקנח האוזן.
אז
שימו לב,
זה בעצם הולך לחוש הטעם,
חוש הריח,
חוש המישוש,
חוש הראייה,
וחוש השמיעה.
בעצם, כל חמשת החושים,
יש כאן סוד שאומר כאן,
רבנו בחיי זה כל אחד מהאצבעות,
הוא פונה לחוש אחר.
חמשת החושים,
כנגד זה,
הקדוש ברא את האדם בצורה שכל אצבע תיתן מקום לכל אחד מהחושים.
דבר נפלא, ככה שמסביר רבנו בחיי.
אומרת הטבע שכל אצבע ואצבע הולך לחוש שלו בכוונה.
בסדר האצבעות,
אמרו חז"ל,
זו זרת,
זו קמיצה,
זו אמה,
זו אצבע,
זו גודל בעצם,
אבל אני בכלל מסביר את הגמרא.
מביאר שם ברייתא שכתובות שחמש אצבעות היה לו כל אחד ואחד למצווה.
כאן הוא עכשיו בעצם מסביר,
קודם כל ראינו את זה בצורה הטבעית של הדברים.
שכל אחד מהאצבעות מייצג עולם חושי.
כנגד כל חוש.
אבל גם לצד הרוחני שבזה,
שנזכיר בעצם להרים את המבט של האצבעות לדברים רוחניים,
זרת למדידת החושן.
קמיצה.
למנחת כהן.
כן,
יש חושן, על החושן כתוב שקמה בזרת.
קמיצה למנחת כהן, שהוא קומץ.
אמה לבניין וכלים.
אצבע להזאה, כתוב בה, כהן הגדול ויזה באצבעו.
גודל ויאהבה מכולם,
על בהן ידו של אהרון לטהר המצורע.
כתוב שמצורע, הוא לוקח את זה ומשקחת על המצורע.
אז אנחנו רואים שגם כן באצבעות יש גם כן תפקידים רוחניים
בבית המקדש,
בסדר?
אני
מצטט ללמד חמש אצבעות שבאדם שבהן צורך הדיוט
וצורך גבוה.
הצורך הדיוט ראינו מה זה כנגד החושים שבאדם.
כל אחד מייצג משהו שתופס,
משהו
שמשרת את אותו חוש.
וצד העליון של בית המקדש,
בקהן הגדול,
זה לגבוה, לחושן,
לקמיצה,
להזעה וכן הלאה.
או תמצא בנפלאות היצירה באדם,
כי כל כך המישוש יתפשט בכל הגוף.
כן, החוש, המישוש, מה זה?
כל הגוף.
כמה אתה מרגיש באצבע הקטנה,
ברגל,
אתה מרגיש משהו כזה,
דוקר אותך,
אתה מרגיש את זה בכל הגוף.
חוש הריח.
מתפשט
חוץ לגוף,
זאת אומרת,
אתה צריך לגעת בגוף כדי להרגיש משהו,
אבל בריח,
אתה יכול להריח גם משהו שהוא לא לידך.
השמע מתפשט יותר מן הריח,
כפי מה שהצטרך לו האדם יותר.
אז יש לנו כבר מה,
את השמע,
אתה שומע גם משהו מאחוריי,
אני יכול לשמוע משהו מחוץ למה שאני רואה.
הראיה מתפשט יותר מן השמע,
כי האדם הצטרך לו יותר,
יותר רחוק.
וזה איזה עניין גדול לכל המסתכל בו,
ויורד על שלמות האדם בחמשת חושיו,
כי מעשה אלוהים המה.
דבר נפלא ביותר, שימו לב גם כן,
גם הרב מסביר,
השמיעה היא בעצם יותר קיצונית לאדם,
אתה יכול לשמוע גם מאחורה,
העיניים...
הם רק שמולך, האף
טוב לריח יותר קרוב,
זה כבר ממש תכניס לאכול, והברית.
בעצם זה השערים של האדם.
משמיע גם מאחורה,
העיניים רק כמו שמולך, האף
צריך יותר להתקרב לריח,
הפה תכניס לאכול,
והברית זה בעצם החיבור השלם.
אז בעצם סוג של משפך,
שלפי החושים, מתחבר עד לשערים של האדם.
בסדר?
זה מסריח הזה אלוה.
בואו נתקדם ככה.
לאור זאת,
עבודת יום טוב מביא ספר,
מביא את העניין של למה אנחנו משתמשים דווקא ביד,
ראינו שיש לנו הרבה שימושים בידיים,
באצבעות,
כל אחד למשהו אחד,
לעדיות,
לגבוה,
לכל אחד לחושים,
למה אנחנו משתמשים דווקא ביד להכות,
בווידוי.
זאת אומרת, וידוי, תכה בגופך ללב, תם הדבר.
כי ידם על דרך חטאו, והשמטו גורם שהשפע העליון,
אשר
השפע הקדוש הזה הוא חמש החסדים,
כמובן,
לידי חן, כתוב
שחמש הצבעות, כן, חמישה חסדים,
הם המסתלקים למעלה,
ואתה בידך הימנית,
שהיא בת חמש הצבעות,
נכנס לשורשי חמש החסדים הנזכרים,
ולכן בהקתו על הלב,
בחמש הצבעות,
הוא מנענע החסדים למקומם.
וטוב לכוון בזה להכות מקום החזה,
לנענע חסדים במקומם,
ולעוררם מקום החזה שהוא מקום הגלוי.
זאת אומרת, אנחנו מבינים שכל תנועת הגוף
היא רוחנית. לא סתם אנחנו בעצם עושים עם הלב,
עם הזרוע,
אלא יש לנו ממש
חמש חסדים שמתגלה בחמשת האצבעות,
ואתה לוקח את החסדים ומנסה לעורר אותם על הלב.
הבן איש חי מסביר את זה יותר.
בואו תראו הבן איש חי.
אפשר לדעת סעיף א', מסביר הבן איש חי.
למה נוטלים ידיים, דווקא נוטלים רק ידיים?
מה במיוחד דווקא נוטלים פה ידיים?
למה דווקא ידיים, נוטל ידיים?
כאילו, אתה רוצה להיטהר,
נוטלים ידיים.
למה?
אתה קם בבוקר,
עושה איזה סירוגין ימין-שמאל,
ימין-שמאל,
תנועה מתרכזת.
למה?
למה בעצם זה התנועה שדווקא בידיים?
זה אנחנו צריכים להבין את הקבלה הזאת.
רק נראה שבעצם, ככל שאנחנו מגיעים לקצוות שבגוף,
יש טומאה,
בסדר?
הציפורניים, זה יותר קצה,
אז כתוב,
רשע זורקן,
צדיק קוברן, חסיד שורפן.
כמו שאומרים, הקצוות שבגוף,
אז יש יותר טומאה,
בסדר?
עכשיו,
כתוב בבוקר,
הטומאה היא,
זאת אומרת,
הזוהר שכותב שהיא בת חורין.
היא כזו טומאה חזקה שהיא...
למה עושים ימין-שמאל, ימין-שמאל?
כי הטומאה, הרוח הזאת ערה,
מה היא עושה?
קופצת מצד לצד.
ימין, קופצת שמאל.
שמאל, קופצת ימין.
אז זאת אומרת, שלוש פעמים בכל צד, היא לא משתחררת.
זה לא סתם,
אני שוטף את הידיים וזהו,
מה אתה צריך לעשות ימין-שמאל,
ימין-שמאל?
אלא כל העניין של ימין-שמאל,
בגלל שהיא כזו חזקה, שקופצת מצד לצד.
עד שייעשה שלוש פעמים חזקה,
היא לא משתחררת.
זה מסביר את זה על בן איש חי.
השנה הקדוש, השנה הקדושה של התולדות,
סעיף א'.
מסביר בנשחי, הטעם של נטילה
היא רק על הידיים.
למה?
מפני כי הידיים והרגליים הם סוף וסיום הגוף.
מה אמרנו?
סיום הגוף,
שמה אתה רוצה להיתפס.
ככל שאתם רואים יותר זה,
זה הקצוות,
זה לא באמצע האדם.
באדם התפשטין חמישה גבורות מנספח,
שהן אותיות סופיות חמש-חמש, כן? מם,
נון,
צדיק,
פיי וכף,
הם,
יש לנו גם אותיות סופיות,
כן? גם מם.
זה גם שם ספח,
זה אותיות שיש להם גם מם וגם מם סופית,
נון סופית.
גם סופית צדיק, גם סופית פי, גם סופית כף.
וכנגדן,
חמש אצבעות בימין,
וחמש אצבעות בשמאל.
וזהו בין בידיים,
בין ברגליים.
וידוע,
אומר רבי נשחי,
כי אין אחיזה לחיצונים,
אלא בסיומי...
הגבורות והדינים בקצוותיהם,
אמרנו כמו שהסבר כאן בנישחי,
בקצוות שבגוף,
שם יש את האחיזה של חיצונים, כי אין להם כוח להינק
מן הקדושה מלמעלה.
רק בסיום של למטה בגלל זה החיצונים איפה נתפסים,
כל הזמן נתפסים איפה?
בקצוות שבגוף.
לכן בלילה,
בעת שינה, שורר רוח רע על הידיים,
ששם יהיה הסיום,
ויש יכולת החיצונים להתאחז שמה.
לכן צריך שיטול ידה במים שהם מבחינת חסד.
למה מים?
חסד.
כולה חמישה חסדים,
ואז אתה שם את ה...
שופך את המים על ה...
על דווקא האצבעות האלה, ועל היד, מה אתה עושה?
כולה חסדים וממתק את ה...
אותן גבורות,
את הדינים האלה שיש בה,
שהגיעו על האצבעות בידיים.
בידיים מתעסקים חמש גבורות מנצפה,
חכפלות שהן חמישה אצבעות ימין וחמש אצבעות שמאל.
ואז הקליפות שהן נכנסות שמה,
הם הנדחים ומסתלקים משם על ידי החסדים.
המים בעצם גורמים לאותה רוח טומאה שהייתה שמה,
מה לעשות?
להסתלק.
כי עולם חסד דוחה את הקליפות.
מה הם עושים עם חסד?
זה דוחה את הקליפות,
אתה יודע,
כאילו לילי הציפרונם שיושמו בראשי האצבעות,
היו ידיים טמאות,
אפילו ביום ואפילו בלא שינה.
הרוח על ידי הציפורניים,
אינו הוא רוח הרע ששורר בלילה,
בעת השינה,
ואז בכל עת שנכנס לבית הכיסא.
אז מה עושים עם הציפורניים?
הציפורניים הם סוג של מה שהם נשארו לנו לכסות.
לכסות שבגוף, איזה סוג של משהו שמירה.
כתוב שהאדם הראשון,
כל גופו היה ציפורן, כזו המדרש.
אז אחרי שהאדם חטא, נשאר רק ציפורן פה.
זה מה לעשות? מה הציפורן נועדה?
וכל מה לעשות לשמור על הטומאה שהיא מגיעה בקצוות.
אז יש לנו איזה ציפורן ששומרת על זה.
אז זה הנקודה של הציפורן שהיא
חוסמת את...
אה?
כן, כתוב אדם ראשון שהיה כולה ציפורן.
כאילו היה כמו שנשאר בסוף,
שהוא התמעט,
נשאר רק ציפורן באצבעות.
ככה כתוב במדרש,
כן.
יש מאמר הגאולה הרמח"ל,
עכשיו לאור זאת,
הוא מסביר מה העניין של הקדוש ברוך הוא,
עכשיו אנחנו דיברנו על זה,
עד כאן הגענו,
בנקודה של להסביר את זה מפסוק אצבע אלהים הוא.
למה יש לנו את האצבעות,
מה נועד כל דבר, לפי הגמרא, לפי בעצם
ההסברים של הגמרא,
לפי אבן ובכי,
וגם בנישחי מביא שם קצוות
שנמצאות בגוף, בזה, עכשיו נגיע, נחזור,
עכשיו לאור זאת,
שהקדוש ברוך הוא אין לו גוף,
אין לו דמות הגוף,
אבל למה שיש לנו בתורה,
גילוי שמתגלה, קודם כל, דווקא באצבעות.
מה מיוחד בזה?
הילולי הציפורן,
כל הזמן התנועה נשארת,
אבל באה הציפורן והיא חוסמת את זה,
שלא התפשט כל הזמן.
מאמר הגאולה הרמח"ל, מסביר,
שעכשיו נראה את הרמח"ל,
שנחזור לנקודה של למה קודם כל
אין לו גוף,
ולמה מתגלה דווקא באצבעות.
בשביל שיצא ישראל בגלות,
אומר מאמר הגאולה לרמח"ל,
נפרש מסך גדול למחיצה רעה ביניהם ובין נביאים שבשמיים.
או שכתוב,
כי מעוונתיכם היו מבדילים ביניכם לבין אלוהיכם,
גלות יצרה
סוג של מה?
של ריחוק.
ונתפרש המעשה ביד ירמיה הנביא,
סכותה בענן לך מספור תפלה,
מפני, כן, בעצם יש לנו איזה סוג של
מסך כזה שמפריד בין המקשוחות שנוצר גלות.
אתה רואה בתנ״ך,
אתה רואה שמה ש...
הם מדברים על קדוש ברוך הוא כל הזמן.
נוצר איזה גלות, נוצר איזה חסימה.
מפני רחמי הקדוש ברוך הוא, שהוא מרחם את ישראל,
נתגבר אור הקדושה,
הוא בקע
את
המחיצה הזאת בקיאות רבות.
לפעם צדיקים,
מה עושים?
אם הפרץ זוכר את הגזרות,
המחסה ביום זעם,
הם צריכים לבקע את המחסום הזה שיש ביניהם בקדוש ברוך הוא.
נמצאו הבקיאות האלה כמו חלונות.
כמו חריקים פתוחים במחיצה הזאת.
צדיקים שהצליחו רק לפתוח את המחיצה,
אתה רואה שם איזה נקודות אור.
אבל הפתח הגדול שהיה פתוח בראשונה לא היה פתוח אחרי כן.
והנה אלה הבקיעות נאמר בשיר השירים.
משגיח מן הכותל,
מציץ.
מן החרכים,
מה זה הצדיקים האלה שצריכו לשבור איזה, מה?
לעשות איזה חרכים?
יש איזה טיפה תיכון מהחרכים,
יש איזה חור,
אתה יכול להציץ משם.
יש צדיקים שצריכו ליצור אפילו חלון בין המחיצה הזאת.
ואז יש קרבת שכינה גדולה יותר.
בהיות המלך העליון חפץ בגאולת ישראל,
אז נאמר דודי שלח ידו
מן החור.
כלומר,
יש איזה חור שבעצם צדיקים צריכו לגלות,
ואז,
כמו שאמרו,
שלח ידו מן החור.
כי פתח לא נפתח עד היום ההוא.
אך דרך אחור שהוא שלח את ידו.
ומהו ידו?
ואז הוא מסביר.
יד ימין,
שהיא נסתרה בתוך הגלות מיום החורבן.
זה היה ימין.
כאן נאמר,
כתוב באיכה, שימו לב, השיב אחור ימינו
מפני אויב.
כביכול היה ימין הסתתרה.
אבל כאשר הוא שלח ידו מן אחור.
אז כשהיה חורבן בית המקדש,
היה ימין כביכול של קושי בחורמה,
אומר באיכה, נסתרה.
אז,
דודי שלח
ידו מן החור.
מה זאת אומרת?
אתה
צריך שתדע,
כי כל אלה האורות וכל הדברים האלה, דרך פנימיות,
המאורות הם,
ולא נראו החוצה.
ועל כן לא הגיעה מהם לא התעוררות ולא תיקון,
רק על ישראל.
ולא על עצם המלאכים ושרי המשמרות כלל,
כי ישראל בפנים והמלאכים בחוץ.
כמו שאנחנו שולח כאן יד,
אנחנו נבין כמה זה היד הזה,
כי אנחנו אומרים כאן הרמח"ל.
זה לא, אין מלאכים,
זה הקדוש ברוך הוא בעצמו.
אבל זה תיקון רק לישראל.
וזה נודע, אכן אמר, ומאי שנא,
כזה בשיר השירים, מעיר עלינו. מה זה מעיר עלינו?
זה דע.
שמעיר המאורות, בזאת החמדה והתשוקה.
הקדוש ברוך הוא בעצם מעיר עלינו בדרך הארות,
דרך החלונות האלה.
אז תימשך מהם לישראל אורה גדולה ועצומה.
כל נשמותיהם, ואפילו שלא נדע בגילוי. פתאום מרגישים איזו הארה,
פתאום הכל משתנה,
כל המציאות משתנתה.
פתאום כלשהו בעצם מתגלה,
פתאום יש איזו מלחמה שמשנה את כל הכיוון.
המסע פתאום התעורר.
נשמותיהם קיבלו זאת הארה והתעורר בלבם לשוב אל השם,
אלוהים מבקש אותו.
פתאום יש התעוררות התשובה.
הרבה יהודים רוצים לחזור בתשובה. מה קרה
להם שפתאום יש התעוררות גדולה של תשובה?
זה לא בגילוי,
אבל זה משהו שפתאום בלב,
אני גם,
אני הלכתי,
אתה רואה יהודים,
שום דבר,
לא כיפה,
לא כלום,
אתה רואה אותם בבוקר מניחים תפילין,
ומתחילים לעשות בבתי ספר מלאכתתיים,
מלא דוכנים של תפילין עכשיו בכל מיני בתי ספר.
לא, לא חב"דיקים, ממש תלמידים עצמם.
מה, שזה התעוררות גדולה.
וזה עניין הכתוב בצר לך,
ומצאוך כל הדברים האלה, באחרית הימים,
ושבת עד השם אלוהיך.
ואז נאמר,
מה אמר השיר השירים?
קמתי אני לפתוח לדודי, משהו התעורר,
היא מלמטה למעלה.
להבין,
כי זאת הקימה שזכרתי לך, למעלה,
הוא סוד גדול.
מה סוד גדול?
נסביר
היום חל.
כי עד היות כנסת ישראל שוכבת לעפר,
שהיא ברמז הקליפה,
לא אפשר למצא החיבור הקדוש.
כן, שכל הצדיקים, שם יחוד שכנתה.
כל הצדיקים עוד עושים יחוד שמה,
שהקשר הוא לשכינה.
למה?
כשיש גלות, יש הרחק, יש הרחק בין מה?
הנשמות בחו"ל לשכינה.
אנחנו רוצים חיבור עם מרכז ישראל.
על כן צריך בתחילה שתקום.
אחר להתברר עם הדוד.
תתחבר עם הדוד.
וזהו קמתי אני לפתוח לדודי.
ואתה מפרש איך נעשית פתיחת השער.
ואז הוא מתחיל להסביר איך זה מתחבר אל העוצמות.
בואו נראה.
נסביר רמח"ל.
אתה שמעת כבר כי מכוח אור החוכמה הייתה.
על
כן אמר,
ידי נטפו מור,
ואצבעותיי מור עובר.
מה זה כתוב בשיר השירים,
ידי נטפו מור, והאצבעות שלי, מה קרה להם?
מור עובר.
מה זה, מה זה הסוד הזה?
כמו נראה, זה מתחבר למדרש שראינו בפרקי דרבי אליעזר.
אבין.
כי
כל אלה הדברים המורים על מאורות גדולים ועצומים,
העומדים שם באחד אצל השאר,
כי שם,
נמצאו שני מאורות חזקים,
יוצאים מן השבת העליון ומגיעים אל השער.
ונקרא, למשל,
שתי ידיים.
אני מציין בפסוק, בידך אפקיד רוחי.
כן, רק להסביר טיפה רקע.
העולם נברא
ביד אחת של קדוש ברוך הוא, נאמר,
אף ידי יסדה ארץ.
במקדש השם נאמר,
שנאמר בשתי ידיים,
שנאמר,
במקדש השם כוננו ידיך.
מה זה בידך אפקיד רוחי?
מה זה ביד?
ועוד חמישה אחרים שבחי הכלל ממש,
שנקראים חמש אצבעות.
מה זה אצבעות?
כאשר התגברה הארת חוכמה בהם, נאמר,
ידי נטפו מור,
ואצבעותיי מור עובר על כפות המנעול.
הקדוש ברוך הוא לוקח את החמש אצבעות האלה,
ואיפה הוא שם אותן?
על כפות המנעול.
מה
זאת אומרת?
בוא נסביר.
העולם, מתוך המילה, העלם.
העולם, הקדוש ברוך הוא נסתר בעולם.
אבל הוא שם את ה...
יש איזה מנעול,
שכביכול יש איזה הסתר בין מה,
בין מה שאנחנו רוצים לראות,
הקדוש ברוך הוא והכל שבו נעלם.
אבל יש אצבעות.
אצבעותיי, מור עובר על כפות המנעול.
תסתכל על האצבעות האלה,
שכן הן מתגלות בהיסטוריה האנושית.
פעם אחת בנוח,
פעם אחת ב...
שנאמר באיפה, במכות מצרים, פעם אחת בלוחות הברית.
פעם אחת במחצית שקל שם בקודש,
עוד הקודש מתגלה במלחמה האחרונה.
זה הכפות המנעול.
אם אתה מזהה את האצבעות האלה,
מה אפשר לעשות?
לפתוח את מה?
את המנעול ולפתוח את הדלת.
אבל צריך מי שיזהה את זה.
המקום
ועל כן בבואן על המקום אשר באו שם,
היו נוטפות ממנו,
ועובר
אז
קיבלו אותן אצבעות,
על
כן אמר,
ואצבעותיי מור עובר יש איזה מור.
מה העניין הזה?
העניין הגדול בזה, זה שאנחנו צריכים לזהות.
אם אדם אומר,
הכל מקרה, זה, רק מהשם, תראה את הקדוש ברוך הוא.
כאשר הוא מתגלה בעולם,
תסתכל.
אתה מזהה.
אז
המנעול הזה,
ועל
לפתוח את הדלת.
ותראו
המור
הכפות המנעול,
והצדיק הוא המנעול,
וכפות המנעול והמור
המור וחיבורו
וגם הודיע כאן,
אל שני המשיחים
והם גם באותו מור,
אז באמת אותו מור יורד על שני המשיחים ואז מה?
ואז יפתח,
שם יפתח את הדלת,
תרד לפנים
אז זה עניין הסודות.
ככה בעצם שירצה,
ממשיך
שמסביר את הסוד הזה,
שמתחבר מתוך חמש האצבעות.
המור עובר בעצם,
ואצבעותיי
מהאצבעות האלה יש איזה...
הוא המור, זה הריח,
אם אתה תופס את חמש אצבעות,
אז אתה מתחיל מה?
להבין את הריח שהקדוש ברוך הוא מתגלה בעולם.
ואז,
אם אדם, הקדוש ברוך הוא
רואה אותך,
הם רוצים יותר לגלות אותך,
אה,
כן,
אז הקדוש ברוך הוא פותח את
הכפות המנעול,
ואז יש משיח,
משיח בן יוסף
משיח בן דוד,
שני המשיחים שצריך להתגלות בעולם.
אבל זה נובע מתחילה ממבט שאנחנו
רוצים את הקדוש ברוך הוא,
ומזהים את הגילויים האלה שהיו אפילו באצבע.
בסדר?
לאור זאת,
אפשר להבין קצת
בתנ״ך את ה...
אם אדם לא מזהה,
כל שהשם מדבר איתך, בכל המאורעות שלך.
אדם יש לו מאורעות,
סיטואציות בחיים,
כל שהשם מדבר איתך.
אם אתה לא מזהה את זה,
זה יכול להפעיל סכנה.
בואו נראה את זה באור החיים הקדוש שמסביר במגילת רות.
רות המואבייה, בואו נראה מה שקרה שם עם נעמי.
נועמיתנו ז"ל, ברות רבא, אומר השייח בפרק א',
מגילת רות,
אמרו ז"ל,
אמרו בעצם, מה אומרת?
כי יצא בי בבני בעלי יד השם.
נעמי אומרת,
אל תיכולי נעמי,
כן?
כשאתה רואה כנראה למה,
כי אומרת,
כי יצאה בי בבני בעלי יד השם.
מסביר השייח כזו,
מה זאת אומרת שהיא אומרת יד השם?
למה יד?
ועוד הדין, כן?
אבל היא בעצם מזהה את זה.
וזה שהיא מזהה עם זה, אנחנו נראה שה...
זה שהיא מזהה,
זה גורם לה עכשיו למה?
להפוך את זה לגאולה.
בואו נראה.
מסביר על שער הקדוש.
הנה
מה אמרה, הוא ההפך,
הפסוק.
מאין מצאו מקום לפרש מאמרה בישובה ובבניה ובבעלה?
היה צריך להיות הפוך.
קודם כל מה?
בעלה מת.
אחרי זה בניה.
אחרי איזה קלותיה,
באו איזה קלותיה,
אחרי איזה בי,
אז מה זה בי בבני,
בעלי יד השם?
אומר השייח הקדוש.
על זה נשים לב, בלשונם, למה סיימו ואמרו,
יד השם לבלי צורך,
מה זה יד השם? זה קשור לגלל, מה זה, למה יד?
שואל השייח הקדוש.
למה דווקא יד?
שאינם מפורשים בשתי תיבות אלו דבר,
אלא מסיימים תיבות הכתוב.
אחרי חשוב,
הוקשה להם, אומרה, יצאה.
מה זה?
כי יצאה בי.
מה זה יצאה?
מה זה יציאה הזאתי?
שאדרבא מראוי היה לומר, באה או נגע בי.
כן, היה כאן איזה סוג של מכה אז.
אז באה מכה או נגע.
מה זה יצאה?
שואל השייח הקדוש.
וגם אומרה לשון יד.
למה יד?
על כן אמרו,
כי הוא לומר,
כי בה נשלמה יד השם.
הוא בהסכמה אמר רבותינו זה על ברכות רבא,
על
פסוק אני מלאה,
הלכתי,
היא הייתה מלאה,
הייתה, כתוב שהיה, היה ראש הסנהדרין, הייתה עשירה,
מלאה באתי עם ילדים,
עם בנים,
עם בעל,
מלמד שהלכה מעוברת וגם אותו הוולד מת.
היא הייתה גם מעוברת.
כן, מי שעוזב את ארץ ישראל, מה קרה?
אחד הדברים שרש"י מביא שם, למה?
שהם עזבו את ארץ ישראל.
היה באמת עיירה,
ועזבו את ארץ ישראל,
והיה גם ראש סנהדרין,
זה היה כאילו מראה,
אתה מוכן לעזוב את ארץ ישראל?
נכון שיש, אבל אתה תתמודד.
זה ארץ שעיני השם לוקח הבא,
אתה לא מוכן לעזוב את ארץ?
מה קרה?
מחלון, קיליון,
נמחה מכול,
כן,
ושני הבנים שלהם,
האב מת,
ושני הבנים שלהם מתים.
ונראה שכאילו, מתחתנים עם מי?
עם בנות מלאכים, כאילו, וואו.
תשמע, אמריקה,
איזה,
תשמע, זה נמצא כזה טוב.
הבאים ולוקחים בנות מלאכים.
הכל בסוף הולך למה?
לכיליון.
שמשמור.
כשעוזבים את ארץ ישראל.
גם נזכיר מה רז"ל,
על הפסוק,
וירא ישראל את היד הגדולה.
כי הם אמרו כמה לקו באצבע, אומרת הגמרא, כמה?
עשר מכות.
שנאמר, וימוח הטובים אל פרעה, אצבע אלהים.
כן,
פשוט שעברה,
אז אנחנו מגיעים, הגדת, הגדת של פסח,
אומרים, אם,
אם,
מה מרבה עקיבא,
אם מה,
אם במצרים לקו כמה?
עשר מכות.
אז בים כמה לקו?
חמישים. ואם זה ארבעים,
זה יהיה מאתיים, כן?
הכל תלוי,
זה כפולה של חמישה, למה?
כי אם זה אצבע,
בקריאת ים סוף כמה היה?
יד.
אז אם זה יד,
אז המכות צריכות להיות גם פי חמש,
בסדר?
אנחנו רואים את זה בגלל של פסח,
שנאמר,
ומאמר חז"ל על פרעה,
אצבעי אלוהים, ועליה מה הוא אומר?
את היד הגדולה לכך, חמישים מכות.
למה?
עשר כפול חמש, חמישים מכות.
והנה שדרשו,
רואים בזה צרות,
שנאמר בו יד,
על חמישה מיני מכות,
כמספר אצבעות היד.
ונבוא לעניין, מסביר המשך הקדוש,
שזה קשור לסוגיה שלנו.
כי זה מאמרם ז"ל פה.
מה מאמרם?
שהכוונה פה.
וכאמור,
יד השם
הוא על חמש מכות.
ועל כן,
שנייה בואו נראה, רואים בצרות שנאמר בו יד?
כן,
זה
מסביר ככה.
ועל כן זאת הקדמתי לומר,
איך היו בה מיני מכות חמישה בעניין כוונת יד?
למה אומרת נעמי,
כי יצאה עלי יד השם?
למה?
לומר, כי בצרת עצמי שאני שכולה וגלמודה,
כי אמרו אחר כך,
כי המר,
שדי לי מאוד,
נשלמו חמש צרות.
שיצא לפועל כל תשלום היד.
היא ראתה את כל היד.
ונמשלים לחמש אצבעות.
וזה אמרה,
בי בבני,
שהם שלושה בנים,
מחלון וקיליון,
ובן ביטנה שעליו אמרה,
אני מלאה הלכתי,
הייתה מעוברת,
ובעלי הרי ארבעה, ובא בצרתה חמש.
אבל מה הסוד?
אומר המשך הקדוש.
כשהיא מזהה את זה,
יש
כאלה שהולכים לגלות,
והילדים שלהם כבר עם גויות,
ועם כל זה,
והם לא קולטים.
הם לא מתעוררים.
ונעמי, מה אומרת?
נעמי אומרת, הבנתי.
כן,
היה כביכול איזה גר,
אבל זה,
אבל לעזוב את ארץ ישראל,
וזה...
שהגלות הייתה אחרי זה.
שאחרי זה היא אומרת,
ריקם השיבני ה',
לא קייך ולא קייך,
אז...
היא בעצם נכנסה תחת כתפי השכינה.
נכון, בקליון.
אז יש שאלה עם הרות,
כי
אחרי זה רואים שבעצם הגיור של אורפה ורות, כנראה שהם ניסו,
אבל עדיין זה היה,
האם זה היה בעצם,
האם כשהיא אמרה עמך עמי ואלוקיך אלוקיך,
אוקיי,
אז היה סוד שבדרך עם ישראל,
היא עוברת את תהליך הגיור הגדול ביותר.
אבל עדיין
עוזבים את ארץ ישראל.
ויש כאלה שעוזבים את הארץ וקוראים להם כל מיני דברים,
הם לא רואים,
הם לא קולטים.
נעמי מזהה את זה.
ואז מה מתוך זה?
מתהפכה, מתהפכת הגאולה.
היא הופכת עכשיו,
הכל מתהפך.
הרי יד השם חמש אצבעות,
שיעור הכתוב לפי דעתם,
כי
יצא בי כלומר מכות שבאו עלי,
שאמר שדי לי,
וישלמה יד השם בבעלי בבנים שכבו,
ואז,
מכאן, מהפסוק הזה, מה קורה?
מתחיל להיות הגאולה.
הגאולה עולה, ומתחיל להיות, מלך יוצא,
מתחיל להיות גואל, וממנו יוצא
משיח בן דוד.
זאת אומרת, אם אתה רואה,
יש מאורעות,
עוברים לידך,
אתה לא רואה את
הקדוש ברוך הוא שמדבר איתך?
זה הסוד,
זה האצבעות האלה.
אומרת נעמי,
אני מזהה.
אה, מזהה, הבנת?
אפשר עכשיו לקבל את הגאולה.
זה הסוד.
גם הרב חיים
מסביר את הסוגיה
על פי הפנימיות.
אה?
אבל אחרי זה,
בסוף מזה יצא בועז,
ובא בועז,
ואחרי זה,
מזה נוצר,
היא רואה כבר ימי הנכדים,
עובד וכן הלאה,
וממנו יוצא מה?
משיח בן דוד, דוד המלך.
ממנו יוצא דוד המלך, מה זה יוצא דוד המלך?
אז הכל,
הכל חוזר לה,
חוזר לה,
כל מלכות,
כל מלכות,
דוד מלך,
עם ישראל חי וקיים,
תמיד,
אז היא מקבלת בסוף את דוד המלך,
היא
מקבלת את כל הברכה בסוף, כל השפע.
אז אתה רואה שהיא החזירה אליה את כל זרע,
זרע המלוכה,
זרע שמשיח בן דוד.
אז אתה רואה ש...
יכול להיות שמתו הילדים,
אבל מה?
היא התחילה,
אחרי שהיא הבינה את הגלות שעזבו את ארץ ישראל,
היא חוזרת עכשיו,
אז אתה רואה שהיא מתחילה לחזור וחוזרת,
מחזירה את משיח בן דוד אליה,
אליה וממנה יוצא משיח בן דוד
כתוב שלמה המלך עשה כיסא.
אומר המדרש עשה כיסא למלכות.
שם כתוב בזה שלמה, למה של מלכות?
לרות.
זה שבמדרש כאילו כי עשרות
היה כל כך הרבה שנים, עד מה?
עד שלמה המלך.
כמה דורות.
כמה זכתה רות
נעמי לראות.
נעמי ורות.
בואו נראה הלאה.
כן, אז היא הבינה שהכל נצלה.
אדם מסתכל, הוא רואה מה?
הוא מבין שהסיפור מדבר איתו.
ואני אומר,
שמע,
ראיתי,
הרי הוא קרא לו ככה,
זה בגלל זה.
לא,
הוא קודם כל מסתכל
על עצמו.
כן,
זה
הסוד הגדול.
כף החיים מסביר על פי הפנימיות.
ככה רק נתבשם בזה.
כף החיים מסביר כאן,
תמיד כדבר בריינכם חלפה,
רג'י,
שמסביר את הסוד נטילת ידיים.
הוא אומר ככה,
כי ביד ימין,
חמש אצבעות נגד שם הוויה ברוך הוא.
ובעד שמאל, חמש נגד שם אלוהים.
זה חסד,
שם הבעיה זה חסד,
שם אלוהים זה דין.
בגלל זה בשמע ישראל, ה' אלהינו ה' אחד.
אז זה, השם,
רחמים, אלוהים זה דין.
אנחנו מקיפים את הדין ברחמים.
וצריך להתגבר ימין על שמאל, הימין לשמאל.
כן,
אבל מה, מה,
מה,
לא, יש רמז, זה רחמים.
בצד ימין.
ושמאל זה דין, אז כביכול הוויה זה רחמים,
ושם אלוהים זה דין.
אז הוא מסביר.
ימין על שמאל,
פעם ראיתם,
פעם יש,
בתמונות של הרב רפאל אביטבול,
איך הוא מכה כפיים? אתה רואה פעם? ככה. רק
השמאל לא זזה, ורק הימין זזה. למה? להגביר את
הימין על השמאל, עם החסדים על הדין.
אתם יודעים,
כל הזה,
תמיד עושה ככה.
לא ככה,
כמו שזה, ככה ככה.
זה מה שמסביר.
ואלה שני שמות עולים ק' י"ב כנגד שם יבוק.
כי
כתוב שיעקב אבינו עובר את המעבר יבוק,
שם מה קורה.
השר של עשיו זה דין, כן?
השר של עשיו נלחם עם יעקב אבינו, מעבר יבוק.
זהו סוד, ראשי תיבות.
שימו לב.
גודל, אצבע, אמה, קמיצה, זרת, זה יוצא.
אם ניקח את האותיות הראשונות, זה גימטריה יבוק.
ואז הם ככה עומדים במקובלים,
ואוי לא לאדם החוטא בידיו ומתפגם בשתי שמות אלו, גם בעשר ספירות,
שהם כנגד עשרת הדיברות,
שכלולים בהם כל תג מצוות,
בגלל זה אנחנו מה עושים בבוקר?
מניחים תפילין, נותנים לידיים ומניחים תפילין,
משתמשים בידיים למה?
נעשה ונשמע.
היד והראש, ואז אתה מתחיל את היום במה?
בעבודת השם.
כל כך הנחת תפילין, השתמשת בידיים ובאצבעות למה?
להנחת תפילין, אתה כאן כורך את האצבעות,
השתמשת בזה,
בקשר של הקדוש ברוך הוא,
אחרי זה באה ברכה לכל היום.
יהיה גם עשר ספירות,
גם עשר דיברות שקולים,
גם בהן כל תג מצוות,
זה פרשת שבוע.
ואומר באצבע לחברו להשתמש בעזות פנים,
מזה הדבר עד היכן מגיע גם העושה,
בגלל זה כתוב שם בירבעם,
בעזרה,
שירבעם שמעו,
כתוב שלח ידו על הנביא,
תפסה
לו היד.
שם הקדוש ברוך הוא אומר, מה?
על עבודה זרה שעשיתם,
לא
קרה כלום,
על ידי הנביא את היד,
תפסה לו היד,
כביכול על צדיקים כל כך חש לכבודם,
אבל גם כן זה עניין של היד.
מה זה חשוב?
לנו, כמו חיים פאלג'י מסביר,
לקחת את הידיים ולהשתמש בהם לקדושה.
בבוקר אתה קם, נטלת את הידיים,
מה אתה עושה בהתחלה?
אתה מניח תפילין.
אתה מניח תפילין,
השתמשת בידיים, באצבעות, לקדושה,
ואז מזה,
הברכה לאדם, לכל היום.
וגם, בסוף הסתיים, מה?
אז כאילו דבר שיכול להיות חס שלום,
אדם עושה עבירות בידיים,
אז הדבר הזה,
חס שלום,
יכול להיות דבר,
צריך להיזהר בזה,
כי אנחנו יודעים שכל איבר באדם הוא דבר שהוא קדוש.
בסוף,
זאת אומרת,
אם דבר שנעשה בו עבירה,
תעשה בו מצווה.
אז בידיים שלך שם עשו עבירות,
בידיים שלך שם,
דברים שלא טובים,
נגעו במקומות לא נכונים,
וכן הלאה.
מה תעשה?
תשתמש בזה לקדושה עכשיו.
מה תעשה?
תפילין וכן הלאה.
בסדר?
זה במהלך.
כן, מלכים, מלכים שמה.
באידרא מבארים למה התייבשה אותה יד.
כן,
שהוא על...
עידו
הנביא זה עידו הנביא, כן.
אז בואו נראה.
יש את המהלך שאמרנו פה, העניין של
חמש אצבעות.
ותראו את ההמשך שבהסבר,
למה זה כנגד מצפח.
זה ככה,
מפחד הזמן שיש לנו ככה קצת להתבשם מהנקודה הזאת.
תראו בעמוד 4, בשורה השלישית.
החמש אצבעות האלה,
זה גם תמיד בקיפולים של חמש.
חמש אותיות,
רבי אליעזר אומר,
חמש אותיות שקפלו בתורה באותיות,
כולם יסוד הגאולה.
כן, מצפח, כף,
בנו נגאל אברהם, אבינו מאור כשדים.
זאת אומרת, גם החמש אצבעות, חמש
אותיות מנצפ"ך, למה הן כפולות?
למה הן גם כן,
אות זאת ועוד סופית?
אז אומרים, למה זה אות סופית?
גם כן,
כי בסוף, גם הגאולה,
הסוף,
יתגלה דרך האות הזאת.
איך רואים?
כ',
שיש בה אות סופית,
בנו נגאל אברהם אבינו מאור כסדים.
כסדים, כ'.
כשנאמר, לך לך מארצך, גם כן, מה?
כ'.
אז רואים את זה באות כף שמתחבר לאברהם אבינו בגאולה של לך לך,
הוא כסדים שיצא משם.
המם,
יש בה אות ואות סופית.
בנו נגאל יצחק אבינו מיד פלשתים, שנאמר,
לך
מעמנו כי עצמת ממנו מאוד.
שימו כמה אות מם באה לידי ביטוי.
זה רמוז המם על הגאולה,
שיהיה יצחק מיציאת מפלשתים באות מם.
נון, גם יש לנו אות סופית, מה מיוחד?
יעקב אבינו.
שנגאל מיד עשיו, שנאמר, אצילני נא,
מיד אחי,
מיד עשיו.
למה נא?
כן, אצילני, גם נא.
הנקודה של הנון, להדגיש את הנון, למה הנון?
הנון זה בעצם בגאולה של רות,
שיש בה גם סופית שבעצם יש גאולה. תמיד
אתה רואה את האות שיש בה סופית,
יש בה גם גאולה.
והפה,
בנו נגאלו אבותינו ממצרים, שנאמר, פקד פקדתי.
מנצפ"ך.
למה יש בהם גם אותיות,
באותיות היתירות,
הכל לשון הקודש,
הכל במסורות נפלאים.
אין סתם שיש בה במנצפך אות סופית.
כי שמה יש גם,
אתה רואה משהו מולך,
ויש גם משהו שנותן לך עוד גאולה עתיד,
קדימה.
וצדי, בו עתיד הקדוש ברוך הוא, לגאול את ישראל.
בסוף ארבעה מלכויות, זה נאמר,
צמח צמחתי לכם, כתוב שהנה איש צמח שמו,
ותחתיו יצמח והוא יבנה את היכל ה', זה כתוב בזכריה.
אז בעצם אנחנו רואים איש צמח,
שנקרא,
איך נקרא המשיח?
צמח.
וצמח צמחתי, זה האות צדיק.
שבעצם בזה יהיה,
יהיה הגאולה האחרונה באות צדיק.
בגלל זה אנחנו מבינים שיש לנו חמש אותיות מנצפ"ך,
כמו חמש אצבעות,
חמש אותיות מנצפ"ך,
הן כפולות,
תחילה וסוף,
יש לה גם אות סופית,
כי יש בה גם סוד רמוז לגאולה עתידה.
ונמסרו אותיות האלה לאברהם אבינו.
ואברהם אבינו מסכן,
כתוב שאין סוד אותיות אלא לאברהם אבינו.
מי זכה לאותיות הסופיות האלה?
רק מי?
רק אברהם אבינו.
כל העולם לא ידע את הסוד של המנצפ"ך.
מי גילה את זה?
אברהם אבינו.
מסר את זה ליצחק.
מסר את זה ליעקב.
יעקב מסרם ליוסף.
וכשיוסף אמר, פקוד פקדתי.
יוסף מסר סוד הגאולה לסרח בת אשר.
כן, שידע שפקוד פקדתי.
וכשבא משה ואהרון
בכל זקני ישראל ועשו לו אותות לפניהם,
הלכו זקני ישראל אצל זקנתו.
סרח בת אשר, אמרו לה, בא איש,
ועשה אותות לעינינו כך וכך.
אמרה, תראה, יש מישהו כבר ככה עם מטה,
ועושה לנו אותות.
עושה מים לדם.
אמרה להם, אין האותות האלו ממש.
אמרה, אין משהו באותות האלו.
אמרו לה, והרי אמר לנו, פקוד פקדתי אתכם.
אמרה להם, הוא האיש העתיד לגאול את ישראל.
בדרך כלל,
בת אשר אמרה,
היא ידעה מי סוד הגאולה,
מי זה השליח שאמור להיות.
אז באו אליהם, אמרו לה, את יודעת,
את עדה מזרע של המשבטים הקודמים,
תגידי לנו משהו,
מה הסוד?
אמרו, פקוד פקדתי, אמרה, זה ככה,
הוא האיש. יגאל את ישראל.
שככה אני מקובל מאבא,
שבלשון הזה אני גואל את ישראל שנאמר פקוד פקדתי אתכם.
מיד האמינו העם בה' ובמשה שנאמר,
ויאמן העם וישמעו,
כי פקד השם את בני ישראל.
עד כאן, שכל כך בעצם מובא.
ואז הוא מסביר.
הנה כיוון שחמש האותיות הכפולות שהן אותיות,
כלומר מנצפך,
מה הסוד שבזה?
כולם רומזות על גאולת אברהם, יצחק ויעקב,
גאולת מצרים וגאולת עתידה בעזרת השם.
אז זה הסוד שמתגלה דווקא באותיות האלה.
נראה להגביל,
עכשיו תראו איך זה מסתבר.
כל אות ואות כנגד הגאולות שנעשו כל אחת כנגד אצבעו של הקב"ה.
עכשיו בואו נראה,
בתחילת השיעור אמרנו שמה?
שכל אצבע מגלה את הסוד של מה?
שבהיסטוריה האנושית, הקב"ה התגלה בעולם.
אז
מה הסוד בזה?
כתוב,
לנוח, מצרים, כנזכר בתחילת המאמר, וזה סדרן.
גאולת אברהם בכף, שנאמר לך לך, מה ההסבר?
מגבילתי לגאולת נוח שנעשה לו באצבע קטנה.
שהוא האצבע כנגד הכף,
שהיא האות בה נגאל אברהם אבינו,
על שם כמדובר.
זאת אומרת,
אברהם אבינו עשרה דורות מנוח
עד אברהם,
עד
שבא אברהם, ומה?
קיבל
שכר כולם.
אז
מנוח ואברהם עשרה דורות, כנגד זה,
כנגד הגאולה, יש לנו את האות כף.
קשר זה גלה איפה?
בנוח, זו הפעם הראשונה.
לרמוז שנוח נגאל היה בזכות אברהם,
שהעתיד יוצאת ממנו.
בזכות אברהם נברא העולם, כי דברי חסד באברהם,
בא אברהם.
מה אמרנו על האצבע השנייה?
איפה הקשר גלה בהיסטוריה האנושית?
איפה הייתה פעם השנייה?
איפה?
בגאולת מצרים.
שם הייתה, אצבע אלוהים.
אצבע השנייה הקטנה שבה היכה השם את מצרים, מם,
שהיא גבורת יצחק.
למה זה קשור יצחק?
שייכות שבאצבע זה.
למה יצחק, שאמרנו שהוא מתגלה את דרכו,
הוא מתגלה עם האות הזאת באצבע הזה?
בא לרמוז שבעבור יצחק.
נגאלו ישראל ממצרים כדבר חז"ל.
מה אנחנו רואים כאן?
שמה יצחק?
כתוב בתנחומא שבא הקדוש ברוך הוא ל...
בא יצחק.
הקדוש ברוך הוא מתחיל, אמר,
אמר הקדוש ברוך הוא, למה אתה ככה...
חס ושלום ישראל, פגע בי,
פגע בי,
עוונות יש להם.
חצי עלי, חצי עליך.
בשביל זכות יצחק,
הוא עושה שם איזה משא ומתן בקדוש ברוך הוא.
בשביל זכות יצחק,
הקדוש ברוך הוא גואל את עמו,
אז זה יצחק.
כמו שיש בעל הטורים שם,
ואירע בגימטריא דיצחק,
שבעבור יצחק ניצלו ממצרים,
פי,
לרמוז שהם ממש,
עמד לכלות עליהם וירדו שם,
פי שנים,
כי נכתיב,
כן, כתוב שם ש...
היה 210,
ויצחק היה בין,
כתוב שמתי התחילה גאולה,
אם אני מסתכל 400,
היה צריך עוד 400 שנה, אבל אם אתה מסתכל מיצחק אבינו, אז
זה מסתדר עם 400 שנה, כי זה בפועל היה 210. כי משה
היה בין 80 שנה, וכן היתה גאולה על פורו, היה בזכות יצחק,
למה?
כי אם אני רוצה ללכת לפי יצחק,
אז מה עושה יצחק?
אה, זה מתחיל ממניה הספירה, אז נגמר 400 שנה.
אבל אם כפיופו זה 210, אבל עם יצחק זה מסתדר.
והאות יוכיח שרביעי האצבע ששם האות מ,
שבו נפגע יצחק,
היא גלות מצרים.
אצבע שלישית,
בהיסטוריה הנושית, שבו כתב את הלוחות.
למה האצבע שלישית כתוב את הלוחות?
הוא אצבע, כנגד איזה אות?
נון.
שבו ניגל יעקב.
מה קשור הלוחות?
עכשיו את שבו, הלוחות למי?
ליעקב אבינו.
יש רעיון?
בואו נראה.
לרמוז,
שזכו שיכתב להם הלוחות בזכות יעקב,
שהייתה מיטתו שלמה,
ולא נמצא בהם פסול.
כן?
פסול.
והדיח לבניו וכחינם לזמינם התורה,
וידעו אותי שהרי באות נון שבה ניגל,
בה כתב את הלוחות.
שהאצבע שכתבת הלוחות היא האצבע כנגד האות נון.
זאת אומרת,
מה ההסבר?
יעקב אבינו, אמר מה?
שבטי יה אחדו את ישראל,
הוא לקח את כל השבטים והראה שהם כולם,
כולם קדושים.
ואז הם יהיו כהכנה לקבלת התורה.
זה האות נון שמתגלה ביעקב.
האצבע הרביעית באה, הראה למשה,
מה יתנו?
ישראל פדיון נפשן, כן, עניין של הפיקודים, הפדיון.
למה צריך לבדוק בחצי שקל?
באצבע זו, אות פה, שבה נגלו ישראל ומצרים לרמוז,
שבעבור גאוות מצרים,
שנגלו ברדיפות שנים, באות פאי,
שנאמר פקוד פקדתי,
וגרם זה שלא נכנסו בנון שערי טומאה.
למה?
נון שערי טומאה זה שער חמישים,
שהיו נבדים לחזר שלום,
רק הגיעו למ"ט, לא חמישים,
ונכנסים אליהם במ"ט שערים,
טומאה,
זה היה גרם שבאו לכלל כופר נפש,
ולא נבדו בעוון העגל.
באופן אחר,
פאי נקרא משה,
כי היית באותיות רבי עקיבא,
או את פאי.
והצילם בזכות פה משה,
זכו לפדיון נפשם,
כי עשה כמו שברכו בעברו,
ומכפר עליהם על מעשה עגל,
שכתוב שמע עשה משה רבנו,
אמר מחוק מספרך אשר כתבת,
ולקח את העגל,
וישק אותם דק,
משקיע את עם ישראל, וככה הוא בעצם הופך,
הוא הופך את כל הגזירה,
הוא אמר, סלחתי כדבריך,
אז זה האות פה שכה נגד משה.
וזה פתאום עכשיו,
זה מה
שמוזכר כאן,
הבוהן וכל היד,
והוא עתיד להשמיד, מיהם עכשיו?
אם ככה,
כל הרמזים האלה,
בוא נלך עכשיו לגאולה עתידה.
הבוהן וכל היד,
מה אומר המדרש?
עתיד להשמיד?
לבני עשיו וישמעאל.
עכשיו תסביר לי איך זה מתחבר לגאולה עתידה.
כל זה ראינו במשך ההיסטוריה,
אבל יש לנו עוד אצבע אחת,
שהיא בוהן ועם כל היד,
שהיה פשוט הולך לגול את עמו.
בוא נסביר.
וזה כן ידע צדיק.
למה צדיק?
הרומז הגאולה עתידה.
ללמוד שגאולה זה יהיה בזכות המשיח המדוכא באיסורים.
צמח שמו שנאמר, הנה יש צמח שמו, מתחתיו יצמח.
אבל אם
אנחנו
מגיעים לחשוב למה, זה ט"ו בשבט.
איך מסתייחסים לגאולה?
איך זה נקרא?
מצמיח קרן ישועה.
הגאולה באה דרך מה?
דרך צמיחה.
אז האות צדיק, כשהוא אומר למה צמח,
איך האיש נקרא, שיהיה המשיח המדוכא ביסורים?
צמח.
הצמח,
זה מה זה?
להבין שהצמיחה
מצמיח קרן ישועה, זה גאולה.
מצמיח
קרן ישועה.
ונראה,
הטעם למה באים הגאולות באותיות כפולות?
זה מכיוון שכל דבר שגאולה,
מתרבים הקטרוגין.
ואין הפר ומכוונים לעקב הגאולה.
זאת אומרת, בסוף, האותיות הכפולות,
כל דבר שגאולה, תמיד יש בו, יש בו מה?
יש בו מחסום, קטרוגים.
ולכן הקדוש ברוך הוא, שרוצה בה, נשבע.
וכיוון שיש שבועה בדבר,
אין שום קטרוג,
הוא יכול להיות כקלי דבר.
ולכן באו הגאולות
באותיות כפולות.
למה?
כמו שאומר, הן, הן!
אומרת הגמרא בשבועות, למדנו.
אם הוא אמר, הן, הן,
לשון שבועה.
אז אני אומר, מה? אותיות כפולה.
יש לי עוד מה?
כ״ף, כ״ף, מ״ם, מ״ם, נ״ן, נ״ן, צדיק, צדיק, פ״י, פ״י.
הנה,
שהכפל מורה על חוזק הדבר, שלא יעבור, כנשבע,
ואין יכול לעבור על דבריו.
זה הסוד שמעטות מהצפץ.
זה ההסבר שבעצם מסביר כאן את היחס של הדברים.
ממש מאות הזמן,
בואו נראה את הקטע המודגש
שהדגשתי לכם.
לפי סוד הנס,
כתוב,
הוא
עשה להיפרע מהם בגללם באות מם.
עצמה,
והמם הסתומה של המצפה הזאת,
הוא
מסביר את כל המערכת הזאתי,
ואז הוא אומר,
במלגש,
ולכל זאת יכתבו
באצבע נון,
משה שעל ידי קבלת הלוחות,
נבדלו ישראל מן האומות,
ואיומה יחידה כנון.
עוד הסברים על העניין הזה, שאין לה זיווג.
שימו לב, נון,
היא האות חמישים,
אין לה זיווג.
למה?
כי דברי חז"ל,
אות ה',
ונון, אין להם זיווג.
כל האותיות שנאמר,
הן עם לבדד ישכונם, הן,
לה אין זוג,
א',
יש לו ט',
ב', ח', ג', ז',
האות אין לו.
אז מה יעשה?
אמנם חשבו,
בגלל זה אין עם לבדד ישכון, אין לשון שבועה.
וזה נולד בהם בעבור קבלת התורה,
פתאום נפשם,
נראה למשה באצבע פ'
80,
מספר ימים של שני פעמים ששהה בהם,
ואחר קבלת התורה,
80 יום.
רמז שאף על פי שמורה על שיעור נטיית הפדיון,
על
על כל זה אינו מתכפר כי הם בעסק התורה.
שטהר בשמונים יום,
ועוד רמז,
שהתורה מכפרת יותר מהכל.
כן,
זו הנקודה שאדם מגיע ממכון מאיר,
ועוסק בתורה, ולומד תורה, ומתוך זה
נוצר הצדיק.
בעזבה שתיקו שבחרו לגאול את ישראל, רמז,
שאין כוחם גואלם,
ועושה לקויים בידם משמעאל,
כי אם באותם,
צדיקים.
אמרו חז"ל,
אם ישראל עושים תשובה,
אז יגלה, נצליח בעצם גם בזכות התשובה,
מכון מיר,
שעם ישראל עוברים את תהליך התשובה,
זה הצדיק,
שמהם מה?
עם ישראל צדיקים, בעמך כולם צדיקים, עולם משוחרר,
עובר המהלך של גאולה.
מכאן אנחנו מבינים,
קצת לפתוח את המחשבה.
מה זה האצבעות?
מה הסוד שבהם,
מה,
הנה,
מרחב על כל עולם האצבעות, על המבשרי חזי אלוה,
וגם מתוך זה להבין את המבט הפנימי
של הגאולה, שכל שאנחנו מתגלה,
כל שאנחנו בעצם, מה,
מראה לך סודות, כל שאנחנו מתגלה לך.
תראה את זה כמו רות,
ראיתי את היד השם,
אה,
ראיתי את היד השם,
באה הגאולה.
זה המבט הפנימי והעמוק,
ותראו כמה התורה מגלה עוד טפח ועוד טפח,
איך הדברים מחוברים,
וכל אותיות הקדושות של
התורה הן קודש,
בגלל זה אותיות שהן כפולות.
בהם רמוז סוד העולם כנגד חמש אותיות
וחמש אצבעות שהקדוש ברוך הוא התגלה בהיסטוריה.
ומתוך כך נתפלל שנראה את האצבע האחרונה,
שיהיו, כמו שנאמר,
שיהיה נקמה באדום וישמעאל,
שהם פגעו בנו,
וזה האצבע העתיד ויד הגאולה,
הקדוש ברוך הוא יגאל את עמו.
ומתוך כך שאנחנו רואים את האצבעות,
כמו שנאמרנו במאמר גאולה של הרמח"ל,
אצבעותיי על כפות המנעול.
אה,
על
כפות המנעול?
אם אתה מבין את האצבעות,
המנעול יפתח ונראה את הגאולה השלמה במהרה בימינו.
אמן.
