שלום עליכם.
אנחנו השבוע חוגגים, אם אפשר להגיד חוגגים,
ט"ו בשבט.
זה מן הראוי שאנחנו נתייחס,
כמו שמגיע פורים,
אנחנו מתייחסים לפורים,
שמגיע חנוכה,
מתייחסים לחנוכה,
כי כל הרעיון,
כל הרעיונות האמיתיים,
כן?
אנחנו לומדים אותם בתורה.
ומנסים לחנך את עצמנו הם מופיעים גם
במעגל השנה בתור נקרא לזה חוויות
לא רק לימוד שכלי אתה יכול לשבת בחדר אה?
ואם
אתה רוצה לקום אז אתה
תוכל לקום
דף לקחת לעצמך
כן יש מאחוריך יש מאחוריך מאחוריך כן
אז הרעיונות האמיתיים של אמת וצדק ויושר,
הם נלמדים בלימוד, בשכל.
אנחנו חווים אותם בחגים,
ומתרגשים מהם בחגים.
ויש עוד כל מיני דרכים לספוג,
כדי שכל האישיות שלנו,
על כל רובדיה,
נפש,
רוח ונשמה יתמלאו מהרעיונות האמיתיים האלה ויינהלו אותנו.
לכן,
כשמתקרב ט"ו בשבט, אנחנו נדבר קצת על ט"ו בשבט.
אנחנו נאחד את הלימוד הזה,
כמו שאנחנו אומרים כל שבוע,
נאחד אותו לחיזוק עם ישראל.
אנחנו צריכים הרבה חיזוק.
אנחנו מקבלים גם עזרה משמיים,
כמו שדיברת בהתחלה,
יש לנו איזה גוף אחד ש...
נותן לנו גב, הוא שליח של ריבונו של עולם.
אנחנו נלמד כדי שאנחנו נתחזק.
העם ישראל יתחזק, ראש הממשלה יתחזק,
השרים יתחזקו, החיילים יתחזקו, המפקדים, הפצועים,
שיתרפאו בעזרת השם במהרה, אפשר להגיד אמן.
כן, והחטופים בעזרת השם
יחזרו בריאים,
שלמים.
אנחנו מתפללים כולנו ושמחים על זה כמובן.
ברוך אתה, אדוני אלוהינו, מלך עולם, שהכל נהיה
בדברו.
רב שמעון,
מקום לך.
איך נעשה?
היה פה חלל ריק בחדר.
טוב,
הנושא הוא שבחה של ארץ ישראל.
לט"ו בשבט.
ט"ו בשבט, אתם יודעים שזה מועד
שמבחינה הלכתית פשוטה,
הוא מועד שפשוט קובעים
על הפירות, אם שייכים לשנה הקודמת, לשנה הבאה,
זה נפקא מינה לתרומות ומעשרות,
ולא עוד כמה עניינים ששייכים לעניין הפירות.
אבל מאחורי הטו בשבט הזה עומד משהו עמוק מאוד.
קשור אגב,
דרך אגב זה קשור לדעתי,
קשור לדעתי גם לפרקי גולה
שאנחנו לומדים.
אני לא שלחתי זה,
לא שלחתי לערוץ את הדף,
אם זה בשידור ישיר אז אין להם דף,
אז רגע, נשלח להם את זה, בסדר?
ברשותכם.
לא מרים את הדף, בטח שיש דף.
שידור ישיר, יש מקורות, דף מקורות.
כן? שנייה.
לא יודע אם אני אצליח,
אז
בואו ננסה.
לא, יש בעיה, איזה דפים ישנים שלי.
שטויות ויצאו.
איך אמרת?
הצלחתי.
ברוך השם, כן.
כן.
יפה, הצלחנו, ברוך השם.
אז מאחורי ההלכות האלה,
מאחורי המועד הזה,
מתחבא משהו עמוק מאוד.
אנחנו יודעים שבזמן הגלות,
כתוב שחסידים ואנשי מעשה היו עושים סדר טו בשבט.
לא התייחסו לטו בשבט,
זה לא היה שייך בכלל,
זה לא שייך לגלות באמת,
טו בשבט,
כי זה קשור לפירות ארץ ישראל בעיקר.
זאת אומרת,
בגלות היו מציינים את זה חסידים ואנשי מעשה.
אנשים מיוחדים שהבינו את העומק שמסתתר מאחורי טו בשבט,
שזה קשור כמובן לארץ ישראל,
לחשיבותה של ארץ ישראל,
חשיבות של העם היהודי.
שיחזור לארץ ישראל, והאור שהוא צריך להפיץ בעולם.
אז היו עושים סדר טו בשבט.
אנחנו חזרנו לארץ ישראל, ברוך השם,
המנהג הזה הולך ומתפשט,
ונעשה,
כי לפני הרבה שנים גם אנחנו לא עשינו סדר טו בשבט.
זה
גם כן היה אצל חוגים יותר
שקשורים לקבלה,
וזה הולך, ברוך השם, מתרחב,
ומתרחב,
כי יש אחרי הטו בשבט הזה דברים מאוד עמוקים.
ובואו ננסה לנגוע במשהו,
בואו ננסה לנגוע פה במשהו אחד, בסדר?
הגמרא במסכת ברכות
מספרת לנו
סיפור.
כי עתה, כאשר בא רבי יצחק מארץ ישראל לבבל,
אמר, עיר אחת הייתה בארץ ישראל וגופנית שמה.
מספר, יש עיר אחת, גופנית.
מעניין למה קוראים לה גופנית.
שהיו בה שמונים זוגות אחים כהנים.
דיברנו על זה בהתחלה, נכון?
יוסף,
אה?
כהנים,
שמונים זוגות כהנים נשואים לשמונים זוגות אחיות כהנות.
אתה יודע, כהנים הם כעסנים,
הם מקפידים.
כן, זה לא פשוט להתחתן עם כהן.
אה?
אה?
הם זריזים,
וגם הם יכולים להיות לא כעסנים.
הכעסנות הזאת,
תכף נעמוד על השורש הזה,
יש בה שורש טוב,
כן?
לכעסנות הזאת.
אבל ששמונים זוגות אחים
התחתנו עם שמונים אחיות באותו מקום.
שמונים זוגות ושמונים...
זה לא...
שמונים זה זוגות נפרדים, כן?
זה לא שמונים אחיות ושמונים כהנים.
אה?
הזוגות מאותו אבא ואמא, אבל לא שמונים, אלא...
80 זוגות, זה
160 איש עם 160
נשים מתחתנים,
כאשר יש בכל משפחה שניים שמתחתנים עם שניים,
והם כהנים.
זה מה שהוא סיפר להם.
בואו נראה אם זה מציאה או לא,
זה יכול להיות מציאה,
זה יכול להיות גם פיצוץ.
אז בואו נראה,
זה הגמרא,
רבי יהודה אחושית זה אחד,
וצריך להבין למה הוא אמר את זה,
ואתה תקבל תשובה לזה עכשיו,
דרך אגב.
אבל הגמרא אומרת,
בסדר?
אה?
כן.
80 זוגות.
עכשיו,
כדי להעריך מספר אנשים שבהם יכול שיקרה דבר כזה,
כלומר,
הגמרא מספרת לך, עכשיו מספרת לך,
שתבין איזה פלא, איזה פיצוץ יש פה, כן? איזה ידיעה מרשימה,
כמו,
אני יודע,
איזה שיא של גינס,
ברמות מטורפות,
אז הגמרא מביאה לך סטטיסטיקה ממקומות אחרים,
שתבין,
עוד פעם, תזכרו,
זה כהנים.
כהנים זה לא פשוט להתחתן עם כהנים, כן?
בדקו רבנן חכמים,
בדקו רבנן מסורה ועד נהרדה,
כלומר בגלות,
בבבל,
ולא אשכחו, לא מצאו דבר כזה,
ששני אחים מתחתנים עם שתי אחיות,
כלומר, בכהנים,
לא חיפשו, בכהנים,
לא מצאו, חוץ מבנותיו של רב חיסדה,
דאב ונסיבן, שהתחתנו עם רבא בר חמה,
ואחיו מר אוקווה בר חמה.
זה המקרה היחידי בכל הבבל, כי הם סרו ונדחים,
גלות בבל,
לא מצאו דבר כזה, רק
מקרה אחד.
מקרה אחד, פה מדובר שנמצא,
כן?
רק הוא, זה לא מספיק.
ואף על גב...
אה?
לא, ששני אחים
התחתנו עם שתי אחיות.
לא.
אתה נשוי,
אבל אם אתה מתחתן איזה בחורה,
ואתה מכיר לאחות שלה את אח שלך ומתחתנים,
זה הרעיון.
בסדר?
כן,
כן, כן.
חוץ ממר אוקווה, כן, חוץ מ...
שהיו נשואות לרבא בר חמה ולאחיו מר אוקווה בר חמה.
ואף על גב דלא הוו כהנתא.
זאת אומרת, מצאו מקרה אחד,
עכשיו זה לא כהנים עם כהנים,
זה בנות כהנים,
שהן לא כהנות ממש,
אין דבר,
אבל הן בנות כהנים,
עם שני ישראל.
זה הדבר היחידי שמצאו בכל הגלות בבבל.
אתם מבינים איזה פיצוץ זה, איזה מקרה מיוחד זה.
שאלה גם למה הגמרא מספר לנו את הסיפור הזה,
מה אנחנו פה,
עיתון?
אז התחתנו 80 עם 80. יופי, מה הידיעה הבאה בעיתון?
מה יש בזה?
מה כל כך מיוחד בזה?
וגם איך זה קשור לטובישבט, דרך אגב.
זו שאלה,
כי
לא נזכיר את טובישבט.
זה, איך אומרים, חידה של חמיצר.
איך זה קשור לטובישבט?
מה זה?
נכון,
נכון, נכון, נכון, נכון.
לא, זה הפוך.
אם כהן מתחתן עם בת
עם הארץ או לא בת כהן,
אז הנישואים, אין שמחה בנישואים בכלל,
כן? זה הפוך.
אבל לא משנה.
אבל אתה צודק.
בזכות שאתה צודק,
אתה מבין כמה שהדבר הזה הוא מפתיע.
הוא פשוט,
איך אומרים זה,
הכותרות הראשונים בעיתון,
זה כל מה שמדברים שם מאחורה בבית כנסת.
אלה שלא מתפללים, זה הידיעה כזאת,
כל כך מרעישה.
כן?
בסדר, אתם מבינים מה אני מנסה לעשות
פה,
כן?
ואף על פי שהם היו כהנות,
דהיינו בנות כהן,
הם,
הבעלים שלהם,
לא היו כהנים.
עד כאן הסיפור, בסדר?
עכשיו השאלה, מה אנחנו לומדים מהסיפור הזה?
לחיינו,
לענייננו,
להיום, זה שפעם היה סיפור כזה מעניין את סבתא שלי.
אבל אם הסיפור הזה מובא בגמרא,
סימן שזו השלכה להבין היום,
משהו חשוב על החיים כנראה,
מאוד חשוב על החיים,
ט"ו בשבט
שזה לא כתוב פה.
אבל אנחנו נראה בהמשך.
אומר הרב קוק,
הרי הוא
קודם כל, בשביל לפתור את הבעיה, הוא מציב...
אקסיומות,
אקסיומות רוחניות,
אקסיומות של אמונה,
שהן עצמן,
גם אם לא נפתור את הבעיות,
הן חשובות בפני עצמן.
זאת אומרת ככה, מצב המשפחה,
כשהוא בשלווה והשקט,
הוא אות היא שלמות המוסר והמידות שבהם.
המשפט הזה שווה זהב.
א',
אנחנו מבינים פה כמה דברים.
נישואים תקינים זה קשור למידות.
אין חוכמות,
אין נישואים תקינים,
יש בעיה במידות שם.
המידה הכי חשובה,
נראה עוד אחת תכף,
זה כמובן החסד.
אדם בא לנישואים בשביל לתת, לא בשביל לקחת.
עוד פעם,
לא בצורה ילדותית,
שרק נותן ולא לוקח,
אלא כוונה שהוא בא לבנות משפחה,
לבנות את הדור הבא של עם ישראל,
לשמח את אשתו,
לבנות ילדים שהם בריאים בנפשם ובגופם,
שיתרמו אחר כך לעם ישראל,
יתרמו לאנושות כולה.
זה המשימה של הבית, אתה בא לתת.
מי שבא לקחת, אז אנחנו מכירים מקום ששם רק לוקחים.
זוכרים את המקום הזה?
סדום,
ואנחנו יודעים גם את התוצאה בסדום, נכון?
ושמה אין משפחה.
אין משפחה. אם בן אדם בא לקחת והאישה באה לקחת,
אין משפחה, יש תור ארוך ברבנות,
כן? והיום כבר לא משתמשים במילה אשתו, אלא בת זוגו.
אתם מבינים,
בדיוק בגלל הדבר הזה,
זה בעיה של מידות.
בעיה של אגואיזם.
והתרבות המערבית,
והתרבות שאנחנו חשופים אליה בשנים האחרונות,
זה תרבות של
אני והגשמה עצמית.
זה אגואיזם,
לא נתינה.
אז זה דבר ראשון.
מעתה
מעתה
כלומר, אם אנחנו מבינים את זה... אה,
יש עוד נקודה שפספסתי אותה.
כלומר, כשיש בחברה,
שאין בחברה גירושים,
כמעט אין גירושים,
זה מראה שהחברה מתוקנת.
שהרוחניות החברתית היא נכונה.
האידיאלים החברתיים הם נכונים.
קשורים לתורה,
קשורים לנתינה,
קשורים לתורה,
קשורים למצוות.
וכשיש הרבה אחוזי גירושים, סימן שהחברה מקולקלת.
האווירה הכללית של החברה מקולקלת.
שהקודים של החברה מקולקלים.
קודים אגואיסטיים לעומת קודים של נתינה.
כן? עכשיו, מעתה,
אחרי שהבנו את היסוד הזה,
מעלת השלמות
אנחנו מדברים עכשיו על אבותינו פה בסיפור בגמרא של ה-80 ו-80,
שכפי הנהוג,
מהאחיות
הוריה
בואו נסביר את הדבר הזה.
בן אדם יתחתן
עם בחורה.
כן?
היא מבסוטית מהחתונה הזאת.
אושר
ההורים מבסוטים מהחתונה הזאת.
כן?
אז אומרים,
רגע,
רגע,
רגע,
חתן כזה טוב,
אולי יש לו איזה אח?
נחתן את אחותה עם האח?
כן?
יש לנו פה בית
יותר
נכון?
זה נורמלי.
זה נורמלי, זה מה שהרב אומר פה.
ולהפך,
באשר יראו באושר ביתם והצלחתה,
יימשך לבבם להתחתן עם אחיו.
זה לא קראנו,
המידות
משהו פה התפספס לי, רק שנייה, בסדר?
אמרנו ככה, כשלא,
כשאין שביעות רצון,
אז ההורים לעולם לא יסכימו, וגם היא לא תסכים,
אחותה לעולם לא תסכים להתחתן עם האח שלו.
לא מספיק אחותי,
כל היום מצטערת,
וזה
אני אחתן,
אני אחתן את הבת שלי השנייה עם האח שלו.
לא יקום ולא יהיה,
וגם הפוך,
אומר ההורים,
וגם האח שלו אומר,
עם האחות, אין דבר כזה.
בסדר?
ולהפך,
זה לא הסברנו,
כאשר יראו באושר ביתם והצלחתם,
יימשך לבבם,
יימשך לבבם להתחתן עם אחיו,
זה הסברנו.
וזוהי מעלה העליונה שבמוסר המידות.
יש דפים שם בהתחלה,
כרגיל,
כן.
וזוהי מעלה העליונה שבמוסר המידות,
וביותר בכהנים,
שהם בטבע אנשי קפדנים,
כמו שחז"ל אמרו,
ועמך כמריבי כהן.
ועל כל זה,
80 זוגות אחיות כהנות היו נשואות ל-80 זוגות אחים כהנים.
כלומר,
מה שהסברנו קודם,
זה הפלא הוא עוד יותר גדול שכהנים שנקראים קפדנים,
ושהנביא אומר,
ועמך כמריבי כהן,
כשהנביא רוצה לתאר שיש מריבות בתוך עם ישראל,
אז הוא אומר,
אתם כמו הכהנים שרבים כל הזמן אחד עם השני,
כן?
בתור,
איך אומרים, מנגנון שלילי על מצב של העם,
כן?
ואף על פי כן,
יש פה עיר,
שהיא בארץ ישראל דרך אגב, וכנראה זה לא רק היא,
שמונים זוגות כוהנים משמונים בנות כהן,
אין דבר כזה.
לא יכול להיות דבר כזה.
ובכל זאת, רגע, ובכל זאת, זה מתקיים.
מה זה אומר?
מה זה אומר על החברה שמה, בעיר הזאת?
מה זה אומר על ארץ ישראל?
מה זה אומר על הכהנים האלה?
מה זה אומר עליהם?
עוד שנייה, עוד דקה.
אני רק רוצה בסוגריים שהכהנים,
כי גם הוא כהן וגם אני כהן,
וגם אתה כהן,
אז אנחנו הולכים מפה עם ראש באדמה.
זה לא נכון.
כהנים, אני רוצה להסביר,
הסברתי את זה כמה פעמים בעניינים אחרים.
הכהנים, למה הם רגזנים?
מכיוון שכהנים הם אנשים אכפתיים.
אכפת להם שהדברים יעשו כמו שצריך.
בין במוסריות,
בין בכל התחומים,
שדברים יעשו כמו שצריך,
זה
אכפת להם.
לכן הם נבחרו לעבוד בבית המקדש,
ולהיות המחנכים, כי אכפת להם.
מה קורה כשאכפת להם?
הם רוצים שהדברים שאכפת להם יהיו עכשיו, מיד.
אז נולד הכעס והקפדנות.
החוכמה היא
שהאכפתיות הזאת תישמר.
אלא מה?
היא תרד בהדרגה למציאות, ולא בבת אחת.
ולכן המצוות של הכהנים, הן מותאמות לדבר הזה.
אחד,
הם מברכים.
נתנו דוגמה כבר על הנושא הזה, כן?
איזה אופנוע חותך אותך,
אז הרבה פעמים יוצא איזה קללה.
מה זה?
נכון?
חצוף.
חצוף, כן, חצוף.
חצוף, לא חשוב.
יוצא איזה מילת כעס, בסדר?
לא קללה.
אבל התיקון של הכהנים,
זה במקום לצאת איזה חצוף כזה,
להגיד,
וואלה,
ריבונו של עולם שהבן אדם הזה יחזור הביתה בשלום,
שלא יקרה לו כלום.
אתה הופך את,
במקום התגובה השלילית של קללה או מילה קשה,
לברכה.
אז בשביל זה הכהנים מברכים,
שילמדו,
שיתוקנו,
שתשאלו.
דבר שני, הם עסוקים בחינוך והוראה.
אז אנשים שמסתכלים על הדור ורואים מה קורה פה,
אומרים, טוב,
אנחנו נבנה את הדור הבא.
זה גם רגיעה לכהנים, נכון?
שאומר, לפחות אנחנו נבנה את הדור הבא.
וגם עבודת המקדש, ששם זה באמת עבודת תיקון
של הדור העכשווי.
שבית המקדש, אנשים באים לבית המקדש,
ושמה הם, אחרי שהם נפגשים שם עם
הכהונה ועם כל מה שנעשה במקדש,
הם
מתמלאים בתקווה,
והם מרגישים שהתכפר,
הם יכולים לפתוח דף חדש בחיים.
חלק גדול מזה שאנשים לא נשארים במצב הקשה זה אצלם,
כי הם לא מאמינים שאפשר לפתוח דף חדש בחיים.
הם באים לבית המקדש,
הם נפגשים עם הטוב שבלב שלהם,
עם הטוב שבעולם, והם אומרים,
וואלה,
יש אפשרות להתחיל מההתחלה,
יש...
לפתוח דף חדש.
זה המון תקווה.
זה יוצא שהכהנים, המצוות של הכהנים,
מכוונות בדיוק לתכונה הזאת שלהם,
כן?
התכונה הטובה שלהם,
שאכפת להם שהמציאות תהיה מתוקנת כמו שצריך,
ולא עיוותים במציאות,
כן.
איך קוראים לך?
לא יודע אם זה מתוכן, מסתמא זה סיפור נכון,
מסתמא זה סיפור נכון,
והשאלה מה אנחנו לומדים ממנו,
בסדר?
אבל העיקר זה מה שאנחנו לומדים,
בסדר?
טוב,
בוא נראה.
בוא נראה.
לא,
אנחנו עוד לא בסיפור,
אנחנו עוד לא מבינים מה קרה פה.
אנחנו עוד ב...
כן.
איך קוראים לך?
אמיר, אמיר, אתה חדש פה במכון מאיר?
עכשיו הגעת?
ברוך הבא.
ברוך הבא, כן.
אה?
מצוין, אשריך שאתה חייל.
ממש...
אנחנו...
אנחנו,
לא,
אנחנו מעלים את החיילים שלנו לגובה הפירמידה.
מרוב שאנחנו, מרוב המסירות נפש שלהם,
וה...
מה אם יש פה?
ברור שיש.
כן. טוב, בוא נמשיך.
בסדר?
אז הוא אומר, ועל כל זה, למרות
התכונה של הכהנים,
היו שמונים זוגות אחיות כהנות,
היו נשואות לשמונים זוגות אחים כהנים,
וכולנה מצאו שלום ומנוחה בבית אישיהם.
זאת אומרת שהכהנים שמה לא היו רק זונים.
אמרנו שאין נשואים מאושרים אם אין מידות טובות.
זאת אומרת, בעיר הזאת גופנא גופא,
הכהנים היו מתוקנים.
והיה שלום במשפחות שמה,
עד כדי כך היה שלום שהאחות הייתה מוכנה להתחתן עם האח,
כן?
עד שדבק לבבם ולבב הוריהם להגדיל החיתון
ולהרחיב את המשפחה עם אותו משפחה.
ובאשר יסוד שלום המשפחה,
עכשיו זה נקודה אחת.
נקודה נוספת שהרב מציב פה כדבר תנאי חשוב לשלמות המשפחה.
ובאשר יסוד שלום המשפחה באומה תלוי בחיי הצניעות.
זה עוד יסוד חשוב.
אין צניעות, אין משפחה.
תדעו לכם.
מה זה?
זה גם קשור למצב הבדאי.
לא, צניעות.
צניעות זה גם כן, אמרנו כמה פעמים,
שהאווירה הכללית,
החינוכית,
היא זאתי ששואבת את האנשים,
אם זה למידות הטובות שלהם,
ואם זה למידות הרעות שלהם.
צניעות זה מידה פנימית שקיימת בכל יהודי,
והאווירה החיצונית נכונה.
מוציאה את זה החוצה,
ואווירה לא נכונית,
עברה ציבורית לא נכונה, מוציאה דברים אחרים החוצה.
זה ודאי שתלוי במצב של הציבור,
כן?
על כל פנים, הצניעות,
עכשיו באופן פרטי,
הצניעות היא ערובה לחיי נישואים טובים.
ברגע שאישה לא צנועה,
עוד פעם, צנועה זה לא רק בלבוש,
צנועה גם בהתנהגות,
כן?
עכשיו הרב מסביר עכשיו מה נכון, לא מה יש.
מה נכון, ואנחנו צריכים לשאוף לנכון הזה.
בין אם לחנך את עצמנו,
את הילדים שלנו,
משרד החינוך,
לא יודע מה.
אבל מה נכון?
אין צניעות,
ככל שיש יותר צניעות,
יש יותר שלום בית.
יש פריצות, אין שלום בית.
כי גבר לא יכול לשאת את זה שלאשתו יש עוד מישהו בחיים
אפילו לא ביחסי אישות אלא שיש לה חבר מעבודה
שכיף לה איתו זה לא יכול לשמור בית כזה וגם הפוך
אם כי אישה יכולה יותר לסבול את זה
אבל גם אישה לא יכולה לסבול שלבעל יש
לו מערכת יחסים
עם מישהי אחרת עוד פעם לאו דווקא
של מערכת יחסים של עריות או משהו
סתם,
כיף לו עם המזכירה שלו,
הוא אוהב לשתות איתה קפה.
זה,
מה יש?
בסדר.
אני לא אומר מה יש.
אה?
זה לא שזה תור, הם עושים את זה כאילו.
עושים את זה, אז זה פוגע במשפחה, לכן
התור...
לכן התור ארוך שמה, ברבנות.
ארוך מאוד.
אה?
כן, הצניעות,
ככל שיש צניעות,
שמבינים שמשפחה זה משימה,
וזה הבעל שלי,
וזה האישה שלי,
ואיתה אני אלמד לחיות ולאהוב ולהקים בית כמו שצריך,
ולא,
העיניים לא פוזות.
כלומר,
באופן טבעי, זה קורה.
חוכמה להתגבר על זה, כן?
כל פנים,
זה מה שהרב אומר.
באשר יסוד שלום המשפחה, באומה תלוי בחיי צניעות.
לא רק הצניעות הזו שדיברתי, גם צניעות בכלל.
אם אישה יש לה עיניים גדולות,
או לבעל רוצים לקנות זה,
ולקנות זה,
ולשפץ,
אז החיים מתחילים להיות כמו סביבון,
כמו עכבר אחרי הזנב שלו,
להשיג כסף,
ולקנות,
ולהחליף,
יש המודה החדשה,
וזה,
אין זמן לא לילדים,
לא לבני ביתם,
לא לשום דבר,
מרוץ ומרדף אינסופי.
אז זה לא רק צניעות,
זה גם צניעות
כלפי החיים בכלל,
להסתפק במועט,
לשמוח במה שיש,
שלא יהיו עיניים גדולות.
אבל הרב בעיקר לדעתי מתכוון לנקודה הראשונה,
כי תכף תראו
את זה.
בעיתון.
לא,
לעומת מה שהם היו,
המגזר החרדי הוא הכי פחות מתגרש.
בסדר,
אבל המגזר החרדי, ברוך השם, וגם המגזר שלנו,
הוא במצב הרבה יותר טוב, זה שהוא נשמר,
כי התרבות המערבית
חודרת גם אלינו.
כי אנחנו לא מבינים,
ולא שמים מחסומים לתרבות הזאת. אה?
גם לא חסינים, וגם לא שמים מחסומים לדברים האלה.
אנחנו עם אחד,
והאווירה הכללית חודרת אלינו,
אבל גם האווירה שלנו חודרת לשם.
כן?
ותסתכלו איך נכנסים היום לקרבות.
נכנסים מתוך אמונה.
זה מהר מדי בשבילי.
כן?
כן.
נכון,
זו דוגמה,
אבל אני מדבר על משהו יותר רחב,
חוץ מהמכינות.
באופן כללי, צריך לדעת שכמו ש...
כמו שמי ש...
חברה בתוך עם ישראל שמתנהגת בצורה לא נכונה משפיעה,
וזה נכנס,
חודר גם אלינו,
גם התרבות שלנו חודרת גם לשמה.
לכן יש לנו אחריות לא להרים ידיים ולהגיד אין מה לעשות,
יש מה לעשות.
כל אחד ואחד שמשתדל להיות אדם צנוע ואדם טוב ומוסיף טוב,
זה משפיע על החברה.
ואני נתתי רק דוגמה פשוטה שאנחנו רואים במלחמה הזאת, שאני יודע,
לפני כמה שנים היה אחד אמר,
שמע ישראל, צילקו אותו מהצבא.
היום לא נכנסים בכלל בלי להגיד שמע ישראל,
או בלי לשיר עם ישראל חי, לא יכולים להיכנס בכלל.
אז זה משפיע,
זה משפיע.
כן.
כן.
טבעות הימני.
זה, לא, זה בפנים,
זה לא הולך לאיבוד אף פעם.
רק אצל אשכנזים זה גם לא הולך לאיבוד,
אבל יותר הולך.
דיברנו על זה, זה לא...
אני חוזר על עצמי כבר כמו תקליט.
טוב, בוא נמשיך.
בוא נראה מה החידוש פה, בסדר?
שנלמד ממנו.
אז הוא אומר,
באשר יסוד שלום המשפחה,
בו מה תלוי בכלל? צניעות.
אמרנו מידות טובות,
ואחת המידות החשובות זה צניעות.
על כן כפי ערך שיגדל כוח יראת השם וטהרה הקדושה בעם,
יגדל אושר המשפחה.
הצניעות היא קשורה לחיבור לתורה.
ולימוד התורה,
לימוד ערכים,
לימוד אידיאלים,
ככל שאנחנו יותר נמצאים בקדושה,
ככה אדם יותר צנוע.
כי החוסר צניעות בא מריקנות.
כשאדם הוא מלא בערכים,
הוא לא צריך את כל הרעב הזה.
על כן נאה שהעיר הזאת שמה גופנית.
למה היא נקראת גופנית? שאלנו.
זה לא סתם היא נקראת גופנית,
כי היה ועדת שמות לערים.
היא נקראת גופנית כחזל על הגפן שאין
שאין רע בו כי היא מרכבה ממינו.
ענווה הגפן בענווה הגפן,
דבר נעים לקבל.
להבדיל מצמחים אחרים שאתה יכול להרכיב
אחד מהשני,
אמנם צריך להבין,
יש משפחה,
באותו משפחה אפשר להרכיב.
לא מאותו משפחה, אני חושב שאי אפשר בכלל להרכיב.
לא,
אני לא מדבר רק יסודי,
אני מדבר עכשיו בוטנית,
בסדר?
פה הוא מסביר בוטנית.
הוא אומר שבגפנים אתה לא יכול,
אתה חייב להרכיב רק מין במינו.
אתה לא יכול להרכיב מין שאינו במינו.
אתה יכול בגפן אחרת,
אבל אתה לא יכול במשהו שהוא לא גפן,
אף על פי שהוא ממשפחת הגפן,
אתה לא יכול.
זה מה שאומר פה.
לכן היא נקראת גופנית.
מה הגופנית אומרת?
שיש,
זה מראה על צניעות,
שהם יכולים להתחבר רק אחד עם השני,
והעיניים לא פוזלות למקום אחר.
קחו למשל את האפרסזיף, אתם מכירים אפרסזיף?
זה הרכבה בין
שזיף
לבין אפרסק.
תדעו לכם שזיף ואפרסק זה אותו משפחה בוטנית.
זה לא אותו מין, אבל זה אותו משפחה.
כן?
ולכן,
אבל אצל הגפנים זה לא כך.
אצל הגפנים אתה יכול רק גפן בגפן.
עכשיו,
גם אם...
בוא,
אני לא רוצה יותר מדי להיכנס לזה,
כי הרעיון שהרב יחק רוצה להגיד,
שמכיוון שאנחנו אומרים,
אין הגפן אלא הגפן,
כלומר,
גפנים יכולים עם גפנים,
ואנחנו שרים את זה בחתונות,
שזה אנשים טובים עם אנשים טובים,
והם לא יכולים להתחתן עם אנשים לא טובים,
כן?
לכן השם של הגופנית, על שם הגפן,
שמרמזת לנו על העיר הזאת,
שהעיר הזאת היא עיר צנועה.
שלא מתערבבת עם אחרים.
זו הנקודה פה.
עכשיו,
אני לא מתווכח,
אני לא
בוטניקאי,
איך אומרים?
אני לא איש בוטניקה,
בסדר?
איך?
אני לא איש בוטניקה,
לא שאני לא מבין כלום בזה,
אבל אני לא איש בוטניקה.
למדתי פעם בוטניקה,
בסדר? אבל, וצריך אולי קצת לחקור קצת, יותר לעומק.
אבל הרעיון, שזה נקרא גופנית,
ולמה אנחנו שרים אין הגפן אלא הגפן, שזה פסוק?
כי הגפן היא לא מקבלת מישהו מחוץ,
שזה הצניעות שהרב מתכוון אליה.
אה?
גם יונים, כן? כמו יונים, נכון?
אבל לא קוראים לזה יונתי או משהו,
קוראים לזה גופנית.
בסדר?
ואף גם זאת היא הוראה על מצב בריאות...
עכשיו, עד כאן...
דיברנו על הצד הרוחני.
אנחנו רואים שיש פה צניעות
ויש פה חוסר גירושים,
שזה מראה שהמקום הזה מגדל,
המקום גופא שזה בארץ ישראל,
וזה רק דוגמית,
מגדל אנשים טובים. איך זה קשור לט"ו בשבט?
שאנחנו אומרים,
ארץ ישראל מוציאה פירות
מתוקים וטובים, זה לא רק בפירות.
גם אנחנו הפירות של ארץ ישראל. בחוץ לארץ
אנחנו לא יכולים לצאת לפועל בתור עם.
מה שהכוזרי אומר,
מה שעל הגפן גם כן.
נכון?
יש בקוזרי.
זאת אומרת, ארץ ישראל מתאימה לעם ישראל.
כי כמו שגפן,
אתה תיטע אותה באדמה שלא מתאימה לגפן.
או מזג אוויר שלא מתאים לגפן,
אז היא מוציאה פירות,
פחות פירות,
פירות באושים,
כשאתה שם את הגפן המתאימה במקום הנכון,
באדמה המתאימה,
במזג אוויר הנכון,
היא מוציאה יופי של פירות.
הנה אצלנו,
למשל,
באזור איפה שאני גר,
יש מלא יקבים,
יש להם פרסים עולמיים ביין,
למה?
כי זה מקום של גפנים, לא צריך לעשות איזה להטוטים.
האדמה שלנו שמה מוציאה גפנים טובים עם אחוז סוכר טוב,
שאתה שם אותם בתוך חביות,
וזה לא צריך להיות איזה מומחה יותר מדי גדול,
יוצא יופי של יין.
כן, למה?
כי זה מתאים.
מדובר פה על התאמה.
עד כאן דיברנו בצד המוסרי.
עכשיו הרב רוצה לדבר שגם על הבריאות,
על המקום שהוא מוסרי.
רגע, קודם כל בסוגריים.
לא השלמתי את המשפט הקודם.
ארץ ישראל,
כשאנחנו מדברים על ט"ו בשבט שמוציאה פירות מתוקים,
פירות המתוקים האלה זה לא רק פירות שאוכלים,
אנחנו הפירות של ארץ ישראל,
אנשים טובים,
מתוקנים,
בעלי מידות טובות,
שיכולים להתחתן
כהנים אפילו.
אחד עם השני,
בכוונה עם האחים, כן?
זה הפירות המתוקים של ארץ ישראל,
זה יכול להיות בארץ ישראל.
בגלות,
עשו סקר, ראיתם?
אין אף זוג כזה.
למה?
כי זה בגלות.
זה לא פה בארץ ישראל.
למה אתה כהן?
אז מה?
לוי זה עם גרושים?
כן.
אשריך, אשריך.
מה?
על מה?
אנחנו אומרים, אני סיכמתי את זה, שהנישואים טובים,
ואם הנישואים טובים,
שהאחות תתחתן עם האח,
ואם הנישואים לא טובים,
אז אומרים,
אנחנו לא מתחתנים איתם,
מספיק לנו כבר הזוג הראשון, זה לא מתאים לנו.
כן.
לא, לא, לא.
מדובר פה על בן אדם
שמתחתן עם...
כהן שמתחתן עם בת כהן.
כן?
אם הנישואים
לא טובים,
כן?
אז לא ייתכן שההורים של החתן הזה
יסכימו לתת את הבן שלהם לאחות של
הקהלה הזאת.
מספיק לנו,
משפחה אחת לא הולכת טוב,
אנחנו צריכים עכשיו עוד אחת.
אבל אם הם מסכימים,
זה הולך טוב,
הם מסכימים,
זה מראה שהמצב הוא מתוקן.
בסדר?
עכשיו הוא הולך על הנושא של הבריאות.
כן?
על הבריאות.
ואנחנו צריכים לדעת שהרעיון הזה,
גוף ונפש,
הבריאות תלויה ברמה הנפשית של הבן אדם,
זה לא סוד שגילו אותו בדורות האחרונים
המדענים.
שיש קשר בין גוף לנפש.
בדיוק,
זה משהו עתיק מאוד,
והרב פה נכנס עכשיו לעניין הזה,
שבאמת כשיש שלווה,
בשלווה,
כוונה שמתמודדים נכון עם החיים,
בעיות תמיד יש,
מתמודדים,
ובקל נכנס להם כסף,
הם מתמודדים,
צריכים גם כן לעבוד,
וגם לפרנס,
וגם להכין אוכל,
כן,
אבל מתמודדים נכון,
שאנשים מתמודדים נכון עם הדברים,
בשלווה,
בבגרות,
ויש אמון,
ואמון אחד בשני, ונאמנות אחד עם השני,
בני הזוג, ועם הילדים,
הדברים זורמים בצורה נכונה,
אז אנשים גם בריאים.
כי כל אחד יודע שאנשים הלחוצים,
שכל הזמן לחוצים,
לחוצים,
לחוצים,
זה בעיות של לב,
ולחץ דם,
ואלרגיות, ואסתמה, ופריחות, וגם סרטן.
זה הכל תוצאה של מתח פנימי שנוצר מחוסר הרמוניה בין האדם
לבין החיים שהוא יש לו ציפיות לא נכונות בחיים הוא חי
את החיים לא נכון יש פער בין זה לזה יש חוסר
הרמוניה אז אנחנו שותקים ולומדים לבלוע וזה אבל בפנים משהו
משהו לא הולך טוב. ואם מישהו הולך
פעם לאיזה מסז'יסט או איזה פיזיותרפיסט,
הוא נוגע לך בכל האיברים,
והוא מרגיש את המתח הזה שנספג בתוך האיברים,
כל הדברים האלה שלא זורמים כמו צריך.
האיברים סופגים אותם, ומתקלקלים מזה גם.
זה הקצה המזלג.
עכשיו בואו נראה איך הוא מביא את זה לפה.
אף גם זאת היא,
אף גם זאת היא הוראה על מצב
בריאות הגוף והנפש,
אשר ברך השם את עמו,
כלומר זה בריאות נפש ובריאות גוף,
בהיותם שלמים לפניו בארצו.
הדבר הזה קורה בארצו.
זאת אומרת, עוד פעם, שבח ישראל, ארץ ישראל,
שאנחנו יכולים באמת להיות אנשים בעלי מידות
טובות ויותר רגועים ושלויים בארץ ישראל,
ולא במקומות אחרים ששם נתן לנו לב רגז.
כן?
באשר על פי חקרי הטבע,
היצירה, ידענו כי בהיות מצב בריאות הורים במעלה טובה,
אז יטיב לנולדים מהם,
אם יהיו קשורים בקשרי משפחה,
חוץ מהרעות כמובן,
ועל פי רוב,
וכמעט בכל המקרים,
בהיות איזה חולי נמצא בהורים,
אם יהיו קרובי משפחה,
יגדל הרושם בנולד מהם.
אנחנו יודעים הרבה פעמים שלא רוצים להתחתן
בקרבת משפחה,
אף על פי שזה מותר מבחינה הלכתית,
כי יוצאים הרבה פגמים.
למה יוצאים פגמים?
כי
כששני אנשים
מאותה משפחה,
ונושאים את אותו פגם,
גנטי או עמוק פגם שלא נראה,
אז זה מוכפל בצאצאים.
לעומת זה שמתחתנים שני קרובי משפחה שמותר להתחתן,
שכל אחד יש לו בריאות, בריאות הנפש ובריאות הגוף,
וזה הולך נכון,
אז הטוב מוכפל,
הן מבחינה בריאותית והן מבחינה נפשית,
כן? אז יכול להיות...
זה בעיה,
זה יכול להיות לשני הצדדים,
אז היום אנחנו לא לוקחים את הסיכון הזה,
בסדר?
אבל פה אנחנו מדברים על עיר אחת,
עיר זה לא ירושלים.
זה מקום אחד, כמה יש מקום,
כמה אנשים, 80 זוגות, 160,
זה רוב העיר.
רוב המקום,
כן?
היום אנחנו רגילים תל אביב או ירושלים,
מיליונים,
לא מדובר על זה.
אז כמובן שפה מתחתנים משפחה עם משפחה.
כהנים עם כהנים,
זה לא רק שהוא כהן ממשפחה אחרת ואתה כהן ממשפחה אחרת.
סתמא שכל
החבורה הזאת הם כמעט משפחה אחת,
חוץ מהעריות,
כמו שהרב אומר, שזה אסור.
כן?
ויש את הסכנה הזאת מצד אחד,
של הכפלת החולי,
אבל פה יש הכפלה של הבריאות,
כי המקום הזה הוא בריא.
אנשים בריאים נפשית, יש מידות טובות.
כן?
יש שלווה,
כלומר,
הדברים מנוהלים בצורה נכונה,
אז יש גם בריאות פיזית.
כן?
רציתי להגיד משהו...
משפחה אחת נקרעת,
בסדר,
גם,
גם,
אבל אנחנו מדברים על נקודה אחרת שגם,
כן, בסדר, פה,
כן, נכון,
נכון,
אבל פה זה לא הנושא שלנו,
פה,
פה הוא רוצה להראות,
פה הוא רוצה להראות,
שבארץ ישראל גדלים פירות טובים גם מבחינה רוחנית וגם בריאותית.
ארץ ישראל מגדלת פירות טובים, הפירות מי זה?
זה אנחנו.
בדיוק, נכון.
כן, נכון, נכון, נכון, בדיוק.
הבאת סחוג, סחוג הבאת?
אז הוא התחתן
התחתן עם אשכנזייה,
היא לא עושה סחוג.
התחתן עם אשכנזייה,
לא עושה סחוג.
לא שמעת אותי.
אמרתי, התחתנת עם אשכנזיה שלא עושה סחוג.
אה.
כן. שמעון, אנחנו צוחקים, שמעון.
כן?
טוב.
ממשיכים, חברים.
ובאשר כפי הרגיל בהקפדה של נישואי כהן לכהנת,
הזדמן על פי רוב הנישואים מבני משפחה אחת,
זה מה שהסברתי קודם,
והוא עלה יפה עד שרבים התמידו בדבר,
כלומר,
גם זה שהתחתנו אחד עם השני,
והם משפחה אחת, והכל בריא וטוב, וממשיכים להתחתן,
זה סימן שיש גם בריאות,
בריאות פיזית, זה מה שאני רוצה להגיד,
והוא עוד נאמן על מצב שלמות הגוף והנפש,
כי זה קשור אחד בשני,
שבא רק לרגלי הדרכה הישרה.
הדרכה הישרה,
יש שלום בית,
יש שלום בית,
עוד פעם, זו חברה שלמה,
אז גם יש בריאות.
הבאה מדרכה של תורה שהיא עץ חיים למחזיקים בה.
אמנם חיים כאלה שמביאים להשלמת המעלות הנפשיות באופן מעולה כזה,
עד שמביא לתכלית בריאות הגוף והנפש ובכללות העם לדורותיו,
אי אפשר לישראל לזכות כי אם בהיותה נטוע בארץ ישראל.
כלומר,
הדבר הזה לא יכול להיות בחוץ לארץ,
רק בארץ ישראל.
זה מה שהתחלתי להגיד קודם, נדמה לי שלא סיימתי.
את הסטטיסטיקה שסיפרנו בסיפור, איפה עשו את זה?
בגלות,
נכון?
שם זה לא יכול להיות,
כן?
אבל פה זה כן יכול להיות.
כי בגלות אנחנו לא מתאימים.
לא מתאימים לגלות.
לא נפשית, וממילא לא בריאותית,
וממילא מידות לא מתוקנות,
ועצניות לא מתוקנת,
וממילא לא יכול לקרות דבר כזה.
איך הוא
עוד תיכף נראה?
הוא אומר,
בהיות נטוע בארץ ישראל המיוחדת לו,
לפי סגולתו העליונה,
אבל בארץ נוכריה.
אי אפשר שתצא סגולה כזאת בפועל על ידי מקרים כאלה נעשים נמנעים.
זה בלתי אפשרי.
עוד פעם,
אל תסתכלו על היחידים,
תסתכלו על החברה היהודית,
בסדר?
אנחנו לא מדברים על אנשים פרטיים,
אם כי כל אחד יכול ללמוד לעצמו מבחינה פרטית.
אתה רוצה להתחתן, אתה צריך לדעת
לחפש בעלת מידות טובות,
וגם אתה צריך לשפר את המידות שלך,
ואתה צריך לשים את הצניעות במקום עליון,
שזה חשוב לה וחשוב לך,
אם אתה רוצה לשמור על הנישואים,
אם אתה רוצה לשמור גם על הבריאות שלך ושל הילדים שלך.
מבחינה חברתית כבר זה יותר מסובך.
אז זה מישהו מורה, מישהו רב, מי שבמשרד החינוך,
אנשים שבעלי תפקידים שיש להם השפעה ציבורית,
צריכים לשים את הדברים,
את הדברים האלה במקום הראשון.
ובדקו רבנן ממצרא ועד נהרדעא,
ולא אשכחו, לא מצאו, אף על גב דאינו הוה כהן.
אינו הוה כהן.
מה הם כן מצאו?
הם מצאו זוג אחד.
הם בנות כהן,
והם לא כהנים.
ומה?
לא, אנחנו רואים סטטיסטית, פה רוצים להגיד,
שבגלות לא מצאו דבר כזה, אפילו אחד, אה, אחד מצאו,
כן?
ופה בארץ ישראל רבים,
זה כהנים, זה חשוב הנושא הזה של כהנים,
כן? כי בחוץ לארץ זה לא יכול להתרחש,
עכשיו הוא מביא פה עוד דבר אחד.
זה לא שתי זוגות של שתי בנות כהן עם שני כהנים,
זה
שתי בנות כהן עם שני ישראלים.
זאת אומרת, לא מצאו אפילו מקרה אחד כזה.
רק הבנות הן כהנות.
עכשיו,
כידוע, הבנות הן לא כהנות.
הן בנות כהן,
הן
סופגות משהו, אבל הן לא כהנות.
והבעלים הם ישראל.
זאת אומרת שהמקרה שמצאו הוא עוד יותר נמוך.
הוא עוד יותר דבר שאפשרי בגלות,
אבל אפשרי בארץ ישראל.
היא לא כהנת, אבל היא משפחת כהן.
נכון, בדיוק, כן.
אז זה מראה עוד יותר את הפלא של ארץ ישראל, כן?
שבחוץ לארץ מצאו, בעצם לא מצאו אפילו מקרה אחד.
מצאו מקרה אחד חצי-חצי,
אפילו לא חצי-חצי,
כי הבנות הן לא כהנות.
כי הן באמת לא כהנות, הן רק בנות כהן.
ופעולות הנפשות שמיוחדות לכהנים בטבעם להיות בעלי רגש חם,
עוד פעם, זה אתה אמרת קודם, שהכהנים הם חמים.
הם חמים גם מבחינה כזאת שהם אוהבים,
הם מסדרי חסד.
כן,
הם אוהבים,
הם רוצים שיהיה טוב,
אז הם גם חמים.
ואתה יודע, מי שחם,
אז הוא גם כועס מהר,
כאשר הדברים לא מסתדרים כמו שצריך.
שאם לא ילווה אליו שלמות גדול וחינוך מתוקן,
הנה יש פה את התיקון של הכהנים,
שאם לא ילווה אליו שלמות גדול של תיקון המידות,
ולימוד תורה,
והכהנים אמורים להיות תלמידי חכמים מורים תורה,
כן?
וחינוך מתוקן.
מאוד יהיה ממנו תוצאות להפרעת שלום של חיי המשפחה.
ודאי ניכר ביותר בכהנים בבנים מבנות
שאין להם כוח הכהונה באמת, אלא יש להם...
קיבלו במסורת...
ספגו את האבא הכהן.
זה לא,
זה לא,
זה לא,
זה חלש יותר.
ומסתם מהכללות סגולותיה כולם חלושים בהם.
על כן גם בהימצא המחזה הזה,
בעקרת מציאותו,
לא נמצא כי אם בנות כהנים ולא בכהנים עצמם.
כי לב רגז.
זה בחוץ לארץ, נכון?
לב רגז זה בחוץ לארץ.
זה מה שכתוב.
אבל ארץ הקודש היא מוסיפה בקדושתה גם
לכהנים חן וכבוד ושלום ואושר על יושביה,
שגורם לחיי המשפחה לעלות במעלות החן והתפארת להצלחת הכלל,
כלומר,
העם ישראל כולו,
למרבה הברכה והשלום.
עכשיו, תגידו לי עכשיו,
אתה מדבר,
אתה לא רואה,
אתה לא רואה מה קורה,
אמרתם לי בהתחלה מה קורה בקפלן,
מה קורה זה.
זה בכוח.
יש אפשרות בארץ ישראל,
כן, לבנות חיים מתוקנים.
זה שאנחנו עדיין לא מצליחים,
זה משני סיבות.
אחד, אנחנו בחבלי גאולה,
אנחנו יצאנו מהגלות,
אבל הגלות עדיין לא יצאה מאיתנו,
וזה ייסורים של לידה חדשה.
רגע, רגע.
זה ייסורים של לידה חדשה.
ובעצם,
אני אתן לכם שום דבר, ובעצם
אנחנו עוד סוחבים את הגלות איתנו.
התרבות פה היא לא תרבות ישראלית,
היא הולכת ומתגברת,
ברוך השם.
אם בהתחלה אנשים החביאו את הכיפה והיו פה ושם איזה ישיבות,
היום ארץ ישראל מלאה בישיבות ובאנשי תורה וזה,
כמה אנשים...
אם אתם שומעים תקשורת, אז אתם מיואשים.
אבל אם תסתכלו בעיניים נכוחות על המציאות,
תראו שיותר ויותר אנשים נהיים
מסורתיים או מתחזקים או קשורים באיזושהי צורה.
ומזה הם מפחדים,
וכל הבלאגן הזה נובע מהפחד של אותם אנשים שהם מיעוט קטן,
הם מיעוט קטן רשעני,
עכשיו גילו מה שאמרנו הרבה שנים.
שמאיפה עכשיו שמעתי בחדשות שגילו באמת שארצות הברית באמת וזה
קשור לממשלה הדמוקרטית הם פימפמו פה את כל המיליארדים האלה בשביל
שאמרו לי
מאיפה אתה יודע הנה עכשיו מגלים את
הכל ברוך השם מה רצית לשאול
תחזור על השם שלך תחזור על השם שלך
אמיר
אמיר עם א'
או עם א'
נכון,
נכון, נכון.
אבל זה נכון,
אבל זה לא מה שאנחנו מדברים עליו,
בסדר?
אתה בעל תשובה?
אתה מבית לא דתי?
אה, בסדר.
אני מבין מה שאתה אומר.
אני גם כן דרך אגב חוזר בתשובה, רק שתדע, כן.
אמנם לפני 45 שנה.
אבל אנחנו מדברים במישור העקרוני.
וזה נכון מה שאתה אומר,
זה נכון מאוד מה שאתה אומר,
אבל אנחנו מדברים משהו הרבה,
משהו יותר עקרוני,
בסדר?
משהו יותר עקרוני.
ושארץ ישראל מסוגלת,
יש לה, מסוגלת
להוציא מעם היהודי, מעם ישראל,
מהגויים,
היא לא מסוגלת לעשות את זה.
עובדה שלא היו פה,
לא היו יישובים פה כל השנים,
אלפיים שנה,
לא היה פה כלום.
היה פה פה ושם,
אבל לא היה לו מדינה ולא תושבים ולא... זה היה פה ושם.
כן,
דיברנו על זה בפרקי גאולה, אתם זוכרים שיש
השבועה שארץ ישראל לא יכולה לקלוט עם אחר,
היא
דוחה אותם,
וכשאנחנו באנו,
היא פתחה את שעריה,
נכון?
ראינו את זה גם כן בפירות, נכון?
ראינו את זה.
טוב.
רמזתי כמה פעמים, וגם שאלתי את השאלה הזאת בהתחלה,
חידת חמיצר,
ואתה צריך לענות על השאלה הזאת.
מה אתה אומר?
זה לא מבחן.
מה אתה אומר?
זה קשור לתיאור משפט.
רגע, רגע, תנו, תנו לו, תנו לו.
אה?
אגב, זה נכון.
זה נכון, אבל זה לא הנקודה.
אגב,
זה נכון.
זה שיעור אחר שצריך לדבר עליו.
שהמידות...
המידות הטובות וההתנהגות הטובה והנכונה שלנו משפיעה על הקרקע.
זה תראו בטור בברכת מעין שלוש.
שזה משפיע, זה נכון, אבל זה לא הנקודה פה ש...
רגע,
מה?
איך זה קשור?
תסביר.
אבל איך זה קשור למה שלמדנו פה?
אז בואו, אני רמזתי כמה פעמים במשך שיעור,
לא רמזתי, אמרתי בגלוי.
אנחנו מדברים על ט"ו בשבט,
היא קשורה לארץ ישראל ולפירות שארץ ישראל מוציאה,
נכון?
אני אומר, הפירות זה לא רק פירות מהעץ.
אנחנו, אתה אמרת מי הפירות, אנחנו הפירות.
אנחנו רואים,
מט"ו בשבט, אנחנו לומדים,
כן,
שארץ ישראל מוציאה פירות מתוקים,
זה לא רק פירות מתוקים
בשביל לאכול.
האנשים עצמם, אנחנו הפירות של ארץ ישראל.
ארץ ישראל מסוגלת להוציא אנשים טובים, ישרים,
בעלי מידות,
בעלי מידות טובות,
כן, כל כך שאפילו כהנים,
כן?
אפילו כהנים מתחתנים.
כלומר, האח של הכהן מתחתן עם האחות של בת כהן,
כן?
ויש 80 זוגות כאלה במקום אחד.
זה הפירות המתוקים.
הפירות המתוקים של ארץ ישראל זה מידות טובות.
זה לב טוב.
זה צדק.
זה יושר.
זה הגינות.
כן?
זה מה שארץ ישראל מסוגלת.
מסוגלת.
אנחנו צריכים לעבוד בשביל זה.
זה מה שדיברנו קודם, שזה בפוטנציאל.
אבל
בחוץ ארץ אין את הפוטנציאל הזה אפילו.
קיבלת תשובה?
אה?
בדיוק זה מה שאמרנו.
אדם הוא עץ השדה בבחינה הזאת,
שכמו שעץ השדה פה צומח יפה,
אז גם האדם,
שהוא עץ השדה,
צומח פה יפה.
נכון,
יש למשל בחלקים המזרחים של ארץ ישראל,
מעבר הירדן,
שם זה פחות משפיע.
ולכן שם,
אתם יודעים שהיו שלוש ערים,
ערי מקלט בארץ ישראל,
ושלוש ערי מקלט בעבר הירדן.
שם יש שתיים וחצי שבטים,
ופה יש תשע וחצי, אז שואלים למה.
יש שם יותר רגזנים.
למה יש שם יותר רגזנים?
כי זה לא ארץ ישראל,
היא לא ברמת קדושה של ארץ ישראל הזאת,
היא ברמה פחותה.
לכן זה משפיע על האנשים שהם יותר רגזנים ויותר אלימים.
מי אמר את זה עכשיו?
זה חידוד מאוד חשוב מה שאמרתם עכשיו.
אה?
לא יודע, איך הגענו לזה?
לא, לא, אבל איך הגענו ל...
הרי מתלת.
אבל לא אמרתי סתם, מישהו אמר משהו.
אני נפעלתי פה ממישהו. אה?
אה,
אתה אמרת שזה לא בכל מקום,
הנה שמעון אמר את זה,
זה לא בכל מקום.
אז אני הסברתי, נכון, זה לא בכל מקום.
במקום שיש קדושה,
למשל ירושלים לעומת תל אביב,
מי שיש לו עין פקיחה,
רואה את ההבדל בין יהודים שגרים בארץ ירושלים לתל אביב,
דוגמה.
כן?
אפילו בנהיגה,
אני אומר לך, בנהיגה,
למרות שזה קצת, בנהיגה, פה יש יותר סבלנות,
יש יותר זה, אתה יורד לתל אביב,
דוחפים אותך.
עוד פעם,
אני
יוצא שאני מוציא לעז,
אז אני לא רוצה להוציא לעז,
זה רק
בשביל ההסבר הזה,
בסדר?
זה
גם בחורף. גם בחורף, זה נכון, זה נכון, אבל גם בחורף.
לא משנה, זה עובדה הדבר הזה.
עוד פעם,
אני לא רוצה להוציא לעז,
כי בסך הכל,
תל אביב זה ארץ ישראל,
ושבתל אביב,
בעזרת השם,
אומרים שבתל אביב היום יש התפתחות רוחנית מדהימה,
וזה...
מה?
לא, לא, לא קשור לזה.
נכון שזה,
אבל אני אומר,
גם בתל אביב,
מי שהיום מטייל בתל אביב,
מי שיודע מה שקורה בתל אביב,
יש שם עולם רוחני מופלא.
יש שם חזרה בתשובה מופלאה.
יש הרבה, לא יודעים ישיבות,
אבל יש שם מקומות.
לא, אבל יש מקומות של יהדות שממש מלאים, מפוצצים.
בסדר,
אנחנו לא מדברים על זה,
אנחנו מדברים על ה...
הוא דיבר על זה שהמקומות, המקום משפיע...
על המידות ועל היכולות, על זה הוא דיבר, בסדר?
על זה הוא דיבר.
אז הבאתי דוגמה,
קודם כל מעבר הירדן המזרחי,
שמעבר הירדן המזרחי יש יותר ערי מקלט,
כלומר יש יותר בתי סוהר לשיטתך,
יש יותר בתי סוהר,
למה?
כי שם יותר רוצחים, למה שם יותר רוצחים?
כי שם אין את הקדושה,
את
הערכיות של ארץ ישראל באותו רמה,
ולכן אנשים יותר עצבניים,
שם יש יותר טומאה דווקא.
יותר עצבנים,
יותר מתוחים,
יותר אלימים,
אז שם צריך יותר בתי סוהר.
אז זה אני עניתי לשאלה שלו,
והבאתי דוגמה מתל אביב,
שאני מרגיש הבדל שאני נוהג שם ונוהג פה, וגם הסבלנות של האנשים.
עוד פעם,
אני אומר את זה בסוגריים,
כי אני לא רוצה להוציא לעז על תל אביב.
זה רק בשביל להסביר,
רק בשביל להסביר שיש שם...
יש שם פחות קדושה,
זה לא כמו ירושלים,
ירושלים היא קדושה מכל המקומות.
ותל אביב רחוקה יותר מהקדושה,
אבל אני גם מוסיף שתל אביב היום נמצאת בתהליך תשובה ענק.
יש שם המון מרכזי יהדות,
מה שלא היה פעם,
והמרכזים האלה מוצפים.
גם עכשיו בעקבות המלחמה,
וגם בעקבות הקורונה,
ובגלל שכמו שאמרנו,
הקב"ה שופך עלינו מים טהורים.
כדי שנחזור לארץ, ראינו את זה ביחזקאל.
שפך אלינו מים טהורים, והיהודים מתארים.
אנחנו נמשיך בשלב הבא שלנו בעוד דקה, בסדר? השיעור
הרשמי הסתיים.
