טוב, שלום לכולם.
אנחנו לקראת פרשת יתרו, פרשת שמתן תורה.
והנושא שלנו היום זה הגאולה בכנפיו של הנשר.
בסדר?
זה בעצם הנושא שאנחנו רוצים לדבר עליו,
שזה כמובן מגיע מהפסוק בפרשה שמפורסם לכולם, נכון?
ואשא אתכם על כנפי נשרים.
אז כנפי נשרים, יש בהם את הגאולה, כן?
הגאולה מגיעה דרך כנפי הנשרים.
מאיפה גם בזמן שלנו המבצע כנפי נשרים, נכון?
היה מבצע כנפי נשרים,
שהעלו מתימן.
אה?
העלייה מתימן, כן?
זה היה מבצע בגאולה, הנה, גאולת...
גאולה לארץ ישראל, עושים מבצע כנפי נשרים,
נכון?
אנחנו רוצים קצת להבין...
מה זה הכנפי נשרים הזה?
מה זה הכנפי נשרים הזה,
ולמה התורה בחרה,
למה הקדוש ברוך הוא בחר דווקא בהסבר הזה,
בתיאור הזה?
יש עוד סיפורים בעולם, יש עוד סיפורים, יש...
לכאורה היה צריך להגיד, אולי כנפי יונה?
יונה,
זה עם ישראל משולה ליונה,
כנסת ישראל משולה ליונה,
בסדר?
יונה עוף טהור,
כן?
וואי, בדיוק עכשיו עלה לי בראש,
זה סעודת יתרו גם,
וזה.
אתה
אתה חושב עדיין,
עדיין קצת איזה,
זאת אומרת,
אוכלים יונה בסעודת יתרו.
לילי נשמה גאולה בת אסתר.
ורונית בת אסתר.
טוב, אז בואו נתחיל ככה למקם את
הפסוקים שאנחנו עומדים עליהם.
פרשת יתרו,
לפני עשרת הדיברות,
כן,
לפני מתן תורה,
יש את התיאור שעם ישראל מגיע להר סיני.
עם ישראל מגיע להר סיני, א'
בסיוון.
כן,
באחד החודש השלישי באחד בסיון,
עם ישראל מגיעים להר סיני,
ואז יש שם סדר מדויק בגמרא,
מה קורה כל יום,
כן,
עד השישי בסיבן, או עד השביעי בסיבן.
כמאן דאמר רבי יוסי זה שביעי בסיבן, כמאן דאמר רבי יוסי
זה שישי בסיבן, סדר מדויק מה קורה כל יום,
מה השם אמר לעם ישראל בכל יום.
אבל המילים הראשונות,
הדיבור הראשון של ישראל,
של השם לישראל,
זאת אומרת, למשה שיגיד לישראל, זה דיבור,
כן, זה דיבור כזה שכולו,
כולו בעצם בא להראות את החיבה,
את האהבה שיש לקדוש ברוך הוא על ישראל.
כולו בא לומר את זה ככה,
פעם ראשונה שאתם מגיעים להר סיני,
עכשיו אתה מגיע לקראת ה...
לקבל את תורתי,
לקבל את תורתי שאני רוצה להעניק לכם כל כך.
השם יתגלה לישראל בצורה מאוד של אהבה,
מאוד של חיבה.
בואו נראה את הפסוקים.
בחודש השלישי,
מארץ מצרים,
ביום הזה, וואו,
מדבר סיני.
וייסעו,
ביום הזה הכוונה בראש חודש זה היה.
וייסעו מרפידים ויבואו למדבר סיני,
ויחנו במדבר,
וייחן שם ישראל נגד ההר.
יפה.
ומשה עלה אל האלוהים,
כן,
זה היה ביום השני,
ביום הראשון הוא אמר לו,
ולא מייד ביום הראשון,
ביום השני הוא עלה לשם.
ואז מה הדיבור הראשון?
תראו את המילים הראשונות,
כן,
את הנושא הראשון שהשם מדבר עם משה.
ויקרא אליו השם מן ההר לאמור,
כה תאמר לבית יעקב, ותגד לבני ישראל.
אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים,
ואשא אתכם על כנפי נשרים,
ואביא אתכם אליי.
ועתה אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי
והייתם לי סגולה מכל העמים כי לי כל הארץ,
ואתם תהיו לממלכת כהנים וגוי קדוש, אלה
הדברים אשר תדבר אל בני ישראל.
זה המשפטים הראשונים.
אז חז"ל לוקחים את זה כאילו ממלכת כהנים וגוי קדוש,
זה הייעוד של עם ישראל,
התכלית של עם ישראל.
אבל מה הפסוק הראשון שהשם אומר תגיד לבני ישראל מה הוא?
הוא כולו מלא בעצם תראו כמה אני
כמה אני אוהב אתכם.
וממילא כמה אני רוצה שאתם תאהבו אותי,
כמה אני רוצה שאתם תאהבו אותי, כן?
אתם ראיתם מה שעשיתי למצרים?
ראיתם מה עשיתי למצרים,
כן,
בגללכם, בשבילכם,
כדי להוציא אתכם,
את כל המכות שעשיתי, הכל זה לטובתכם. ואז
הוא מוסיף, ואשא אתכם על כנפי נשרים.
זה גם,
הוא מתאר להם,
עם ישראל יודע כנראה מה מדובר,
אבל הוא יודע על מה מדובר.
אבל הקדוש ברוך הוא,
כשהוא אומר להם את זה,
אז הוא בעצם בא לחדד אצלם,
לחדד אצלם את האהבה שיש לו אליהם,
את האהבה שיש לו,
כן, שיש לו כלפי עם ישראל.
אז ממילא שהוא גם מצפה שתבוא אהבה מצידנו,
אז איך זה מגיע?
ויעשה אתכם על כנפי נשרים,
ואביא אתכם אליי.
זה הפסוק הראשון,
אחר כך לספר על הייעוד,
אתם צריכים לשמוע בכל התורה, תהיו ממלכת כהנים וגוי קדוש,
אבל קודם כל הקדמה להכל,
הקדמה להכל,
תראו מה עשיתי למצרים בשבילכם,
כמה פגעתי בהם,
כמה...
כן, נקמתי בהם בשבילכם, כן, ומה עשיתי לטובתכם?
וישא אתכם על כנפי נשרים,
זה ביטוי מכלול מאוד מעולים,
מאוד עליונים לכלפי עם ישראל,
ואני מביא אתכם אליי,
כן?
ככה עם ישראל מחזק את האהבה שלו כלפי השם.
ותראו ככה אומר חיים הקדוש,
רגע,
לפי הפשט יש לכם אולי,
אז מה זה אבל הכנפי נשרים?
לפני, מה זה הכנפי נשרים לפי הפשט, רובד הפשט?
מה זה כנפי נשרים?
מה זה כנפי נשרים?
וישא איתך מכנפי נשרים,
אה?
כלי הובלה, כן, בסדר, כן, כלי הובלה, מה אתה אומר?
כן,
אבל השם לא לקח אותנו על הגב,
לא
כתוב שהשם לקח אותנו על הגב לכאורה.
טוב, אמרתי לפי הפשט,
אולי זה לא מדויק באמת להגיד פה לפי הפשט,
אבל לפי מה שאנחנו מבינים,
שהשם נשא את עם ישראל,
מה שאנחנו מכירים שהוא נשא אותנו על ענני כבוד,
ככה מכירים בדרך כלל אנחנו אומרים,
וזה הפירוש היותר כזה רווח,
כן,
שזה ענני הכבוד,
רק באיזה אופן תפקדו ענני הכבוד,
זה אנחנו נלמד.
אז כן,
כנפי נשרים זה ענני הכבוד,
רק
נראה באיזה אופנים הם תפקדו.
אז
תראו את אורחיים הקדוש,
הוא
כותב פה על הפסוקים האלה,
כן,
וישא אתכם,
הוא אומר,
הנה האריך האדון בבחינת האהבה,
כן, להדגיש את האהבה שהוא אוהב את ישראל,
ולכן הוא רוצה שנאהב אותו גם, כן,
כי הוא העיקר במצווה להרוויח כפל השכר.
הוא רוצה שנעבוד אותו באהבה.
רוח חיים הקדוש מסביר שם שמי שעובד מאהבה,
לעומת מי שעובד מיראה.
זאת אומרת, מי שעובד מאהבה מקבל שכר כפול,
לעומת מי שעובד מיראה,
בסדר?
להרוויח כפל השכר,
וצריך התעצמות גדולה להשיג את האהבה הזאת להשם.
לזה אמר ראו חיבתי בכם, כרחם אב על בנים חביבין.
כן?
ראו חיבתי בכם, תראו כמה אני מחבב אתכם.
כרחם אב על בנים חביבין.
שאפילו מדרך כף רגליכם חסתי עליכם.
ככה הוא מפרש את העניין כנפי נשרים, שמה?
ונשא אתכם על כנפי נשרים,
פירוש ענני כבוד היו מוציאים תחתם.
כלומר, זה שענני הכבוד,
על מדרך כף רגליכם,
שהם הובילו אחרי זה במשך,
רגליכם היו בצוקה,
כן? שכלומר, שה...
של עם ישראל יהיה להם נוח בהליכה,
ויילכו בצורה,
כן,
שלא יהיו להם פצעים,
ולא יהיו להם איזה שהם דברים לא נעימים ברגל.
אפילו על מדרך כף רגליכם חס עליכם.
כל הפסוק הזה בא לתאר את האהבה של השם אלינו.
ואם כן הוא רוצה שאנחנו נעבוד אותו באהבה,
ואז השכר הוא כפול אם עובדים את השם באהבה.
יפה.
אבל אנחנו עדיין רוצים להבין למה דווקא כנפי נשרים.
מה, ענני הכבוד?
אז תגיד בוא ענני הכבוד.
נשאתי אתכם על ענני הכבוד.
תגיד ענני הכבוד.
אבל כשאומר דווקא בכנפי נשרים.
כנפי נשרים אלה הוא בא לבטא את התפקודים שעשו ענני הכבוד.
בשלבי הגאולה של מצרים עשו פה כל מיני תפקודים.
ענני הכבוד האלה.
ובכלל הביטוי של כנפי נשרים,
כל מיני,
יש להם כל מיני תובנות שהן מסבירות
מה זה הגאולה של עם ישראל,
או איך קורית גאולה בעם ישראל.
ועם אלה גם אנחנו רוצים להשליך את
הדברים האלה גם כן לתקופה שלנו,
שגם אנחנו נמצאים בתהליכים של גאולה כאלה,
ורוצים שזה יגיע בכנפי נשרים.
טוב,
אז בואו נתחיל קצת לבאר את הדברים.
אמרנו,
למה דווקא נשר?
למה שלא בחר חיה טהורה אולי?
נכון, נשר מלך עופות,
ואני צריך להבין מה זה אומר שהוא מלך עופות גם.
אז כנפי נשרים,
מדובר פה לכאורה על התעופה של הנשר.
כן?
על המעוף של הנשר.
המעוף של הנשר, נראה שיש בו שני דברים מיוחדים.
שני דברים כאילו מצוינים במעוף של הנשר,
לעומת שאר המעופים של הציפורים האחרות.
מה אתם אומרים?
מה מיוחד במעוף של הנשר?
מגביה עוף, יפה מאוד.
מגביה מעל כולם, יפה מאוד.
זה דבר אחד. מה הדבר השני?
קלה כנשר.
מה זה קלה כנשר?
כלומר,
מהירות, מהירות זריז.
התעופה של הנשר היא מאופיינת בשני הדברים האלה.
זו תעופה מאוד מהירה,
וגם תעופה לגובה.
אגב,
הנשר שמדובר פה,
יש הרי חקירות שלמות,
האם זה,
אתם יכולים לבחון אם זה נשר או אייט, כן?
הרי אנחנו קוראים לנשר משהו,
כן,
עיט,
כן,
מה שקוראים באנגלית,
אבל זה לאו דווקא,
אולי זה אייט מדובר כאן בתורה.
מי קבע מה נקרא,
הנשר ועיט הם שתי עופות דורסים,
כאילו שתי עופות מאוד גדולים,
הם שונים אחד מהשני,
אבל במהלך הדורות התבלבלו ביניהם הרבה.
הלשון העברית קבעה לנשר מה שאנחנו מכירים כנשר,
שזה הגיוני שזהו, כי הנשר, יש נשר ויש עיט,
הנשר...
יש לו ראש קרח, לעומת העיט,
שיש לו ראש עם שיערות, כן? ראש וצוואר קרח יש לנשר,
אז זה דווקא מתאים לנשר,
כי נשר זה מלשון, אחד ההסברים של נשר, מלשון מה?
כי נשר זה מלשון, אחד ההספרים של נשר, מלשון מה?
נושר, נשירה, נושר ממנו,
נשירת שיער,
כי
נושר ממנו שיערות.
יש בזה כמה דברים בחז"ל,
שנושרים לו הכנפיים גם,
לא נגיד איזה כמה מדרשי אגדה שיש בזה,
אז זה מתאים לדבר הזה.
אבל יכול להיות כאלה שגם מסבירים שהנשר יכול להיות
לפעמים נשר, לפעמים עיט בתורה.
זה שתי ציפורים כאלה שהם מאוד,
יש להם את האפיונים האלה.
טוב, אז על כל פנים,
אז הנשר יש בו את שני הדברים האלה.
תראו, כתוב בספר משלי,
דרך הנשר בשמיים,
דרך נחש עלי צור.
כלומר, מה זה דרך הנשר בשמיים?
זה
דרך הנשר בשמיים,
כלומר,
הנשר בשמיים מגביה למעלה,
למעלה,
למעלה עוף.
הוא אף הכי גבוה מכולם.
עף מעל כל העופות.
אז זו בחינה אחת מיוחדת ראשונה של הנשר.
כן, הגבהת העוף של הנשר.
יפה?
אז הגאולה של ישראל קשורה לאיזושהי הגבהה גדולה,
לאיזושהי הגבהה גבוהה,
שהשם לוקח אותנו על כתפי נשרים.
זה דבר אחד.
דבר שני,
במשנה בפרקי האבות כתוב,
כן,
לביא אז כנמר קל כנשר.
ורץ כצביע, וגיבור כארי,
אז מה מצוותים לנשר?
קל כנשר.
מה זה קל כנשר?
איזושהי תנועה קלה,
תנועה מהירה,
תנועה זריזה שיש לנשר.
יפה.
אז אנחנו מכירים,
אנחנו מכירים את דברי רש"י שמסביר,
מבחינת המעוף הגבוה,
אז רש"י מסביר כנפי נשרים,
כן,
מה שאמרו פה קצת מקודם,
כן, שהנשר,
שהוא לא פוחד מאף ציפור,
הוא עף מעל כולם,
הוא
עף מעל כולם,
אז הוא נושא את הגוזלים שלו על גביו.
על גביו,
כי ממי הוא פוחד?
לא פוחד מהעופות,
פוחד רק מהאדם,
שמא האדם יירה בו חיצים.
אז הוא אומר,
אני מוכן לספוג את החיצים של האדם עליי,
ולהציל את הבנים שלי.
כן,
ככה,
בואו נראה את רש"י הזה,
וככה השם עשה לנו במדבר,
בקריעת ים סוף, כן?
הוא אומר,
אשר על כנפי נשרים, כנשר הנושא גוזליו על כנפיו,
שכל שאר העופות נותנים את בניהם
בין רגליהם,
לפי שמתיירים מעוף אחר שפורח על גביהם.
אבל הנשר הזה אינו מתיירא אלא מן האדם שמא יזרוק בו חץ,
לפי שאין עוף אחר פורח על גביו.
לכך נותנו על כנפיו,
אומר מוטב ייכנס החץ בי ולא בבני.
ולא בבניי.
אף אני עשיתי כן, אומר הקדוש ברוך הוא.
איפה עשה כן?
בקריאת ים סוף, כן?
ויסע מלאך האלהים,
ויבא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל.
כלומר,
עמוד הענן הלך מקדימה לאחורה,
ואז הוא עמד בעצם בתווך
בין ישראל לבין המצרים,
והיו מצרים זורקים חיצים,
ואבני בליסטראות,
והענן מקבלם.
עשיתי לכם כמו הנשר, ארגנתי עליכם הענן.
עוד פעם,
כנפי נשרים, כאילו,
זה הענן הזה.
שהוא מגן על ישראל. מה זה?
לא,
זה מתחתיהם זה היה דבר נוסף,
זה דבר,
והיה גם ענן מקדימה,
היו כמובן שהקיפו פה את ישראל משש,
מהו ברוכות השמיים,
בסדר?
וגם למעלה ולמטה, ואחד הולך קדימה.
הענן שקדימה,
הוא חזר אחורה.
הוא חזר אחורה ועמד מאחוריהם,
והבליסטראות של המצרים.
אז זה הגנה כזאת שהשם נותן,
מבטא עוד פעם,
רואים
שהוא מבטא את האהבה של השם לישראל,
מה שדיברנו מקודם,
רוצה לחדד אצלנו את האהבה, כדי שאנחנו
נחזיר לו אהבה בעבודה שלנו אליו. נע
בסדר?
יפה.
עוד מעט נחזור קצת לרש"י הזה ונראה
קצת אולי עומק נוסף בתוך הדברים שלו.
אבל בואו נתחיל באמת עם שני האפיונים האלה
וגובה העוף שלו.
מה זה בא לומר לנו?
מה זה בא ללמד אותנו על הגאולה של
עם ישראל שמסתתרת בתוך הכנפיים של הנשר?
ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם שהכל נהיה בדברו.
אז בגלל, כיוון...
שתעופת הנשר מבטאת מהירות.
זריזות מאוד עצומה.
אז ואשא אתכם על כנפי נשרים,
ומבטא את הזריזות בגאולה כשהשם רוצה לגאול את עם ישראל.
יש מצבים שהשם,
הגאולה היא מגיעה כמעט כמעט,
מגיעה בשלבים,
באיטיות,
ויש מצבים שהגאולה מתפרצת.
הגאולה קופצת.
כן,
הגאולה ככה מדלגת,
מדלגת על שלבים,
מדלגת על תהליכים.
עושה...
כן, קיפוץ כזה של כמה זמנים קדימה.
יצא לכם להכיר דבר כזה קצת מימינו?
יצא לכם להכיר איזה דילוגים של איזה קפיצות?
מלחמה בסוריה,
בסוריה, חזבאללה,
אני לא אגיד כאלה.
דברים שהיינו חושבים שיקרו לנו שנים שיקרו במדינת ישראל,
הקדוש ברוך הוא פתאום עושה כנפי נשרים,
עושה דילוגים,
עושה הקפצות.
רגע,
קפצתי למוקד,
אנחנו עם מצרים קודם כל.
מה היה במצרים?
איפה קנפי נשר?
אומרים חז"ל בשני מקומות. א', דבר ראשון, עם ישראל היה בארץ גושן.
צריך לצאת ממצרים בלילה אחד,
בט"ו בניסן,
כולם,
כל אחד מפוזרים בארץ גושן,
מה עושים?
כולם למקום אחד לרעמסס.
לרעמסס.
איך מגיעים כולם לרעמסס ברגע אחד?
קפיצת הדרך,
טאק, על
כנפי נשרים,
הקדוש ברוך הוא לוקח את כל אחד מהמקומות שלו,
מהבתים שלו,
מהצדדים,
ומביא את כולם למקום אחד, אומר רש"י,
תראו,
ועשה אתכם על כנפי נשרים,
ככה הוא מסביר גם אצלנו ממש,
זה יום שבאו ישראל לרעמסס,
שהיו ישראל מפוזרים בכל ארץ,
גושן ולשעה קלה,
כשבאו לצאת,
נקבצו כולם לרעמסס.
אז הנה קפיצה כזאתי,
שכולם מתקבצים ברגע אחד לרעמסס.
אבל המהירות הזאת לא נגמרה שמה,
לא נגמרה שמה, כי אחרי זה,
מה כתוב?
מה המסע הראשון של ישראל?
כן, לסוכות.
נכון, עם ישראל התקבצו ברעמסס, היו שמה,
ואז המסע הראשון היה לסוכות.
אומנם אנחנו נראה שאולי היה מסע קודם לסוכות,
שעוד מעט נגיע אליו,
אבל בכל המסע הראשון היה לסוכות,
מה?
לא,
רש"י אומר,
ולשעה קלה,
כשבאו לצאת,
נקבצו כולם לרעמסס.
ברגע אחד, תבין?
תחשוב שזה כמו ארץ גושן,
אני יודע,
מחצי מדינת ישראל,
בסדר?
מחצי מדינת ישראל, אולי יותר אפילו. ותחשוב, נגיד,
עכשיו אתה פה בירושלים,
תחשוב על אילת,
תחשוב על,
כן,
מקומות רחוקים,
ובשעה קלה,
תוך חמש דקות,
פתאום מגיעים לך אנשים מכל המקומות.
אה?
זה יכול לקרות?
כן,
קפיצת הדרך זה נקרא,
זה קפיצת הדרך בזה,
זה שההקלה. זה קפיצת הדרך של אנשים,
זה קפיצת הדרך של מאורעות,
בסדר?
זה מדבר עלינו.
בכל מקרה, זה דבר ראשון.
דבר שני, שהיה עוד קפיצת הדרך הייתה.
מה כתוב בפסוק בפרק י"ב, וייסעו בני ישראל מרעמסס,
סוכותה, זה לכאורה התחנה הראשונה לסוכות.
מה המרחק בין רעמסס לסוכות?
חז"ל אומרים לנו, אתם יודעים כמה המרחק?
120 מיל, בסדר?
כן, 120 מיל זה...
כן, כמעט 120 קילומטר,
דבר כזה.
אז אפשר ללכת את זה במסע אחד,
600 אלף אנשים,
אפשר לעשות את זה?
לא.
איך זה קורה?
אומר רש"י שמה, מרעמסס סוכותה,
קכ מיל היו,
ובאו שם לפי שעה,
עשו את זה גם בלילה אחד,
בשעה אחת,
שנאמר, וייסא אתכם על כנפי נשרים.
הנה המהירות של הנשר, תבינו?
קלות דרך כזאת,
זריזות של הדרך,
וייסא אתכם על כנפי נשרים,
מרעמסס סוכותה.
תראו שזה גם מדוייק בפסוק,
כתוב, לא כתוב, ויסו מרעמסס ויחנו בסוכות.
נכון,
פרשת מסע כתוב כל פעם,
ויסו ויחנו,
ויסו ויחנו.
ויסו מרעמסס סוכות, לא כתוב ויחנו.
לא כתוב ויחנו. אז מסביר שפתי כהן אומר, למה לא כתוב ויחנו?
הוא אומר,
מתי אדם צריך לחנות אחרי מסע?
מתי אתה עושה חניה אחרי מסע?
כשאתה עייף,
כשאתה עייף אתה עושה חניה, נכון?
אתה צריך לנוח מתוך הדרך,
התעייף,
אתה עשית דרך ארוכה,
אז אתה עושה חניה.
אבל פה עם ישראל לא,
אין להם חניה,
כאילו הם, רק כי הם הגיעו לסוכות,
כי זה היה,
אבל הם לא עשו שם חניה של איזה מנוחה,
לא צריכים לנוח.
למה?
כי לא היה להם טורח הדרך, כן?
אומר רש"י, כן?
אומר
אסיבתי כהן,
סליחה,
הוקשה לרש"י שהיה לו לומר וישאו מרעמסס ויחנו בסוכות.
אלא לא הזכיר חניה,
לומר שמיד בנסיעתה מצאו עצמן בסוכות שלא כדרך העולם,
כשהולכים ממדינה.
מפני שיש טף ונשים,
המסע הראשון, לא רחוק מהמדינה,
כן?
טוב,
אז זה מה שהוא מסביר,
ולכן, תדלגו קצת למטה,
אבל כאן לא היה כן,
אלא ויסעו בני ישראל סוכותה ולא נאמר חניה,
שלא נראה שהיו יגיעים ועמלים ועייפים מתוך הדרך,
ולא חנו עד שינוך ומעיפותם כדי חולכי דרכים.
לזה לא נאמר חניה,
לומר שלא ייאףו ולא ייגעו,
אף על פי שהיו נשים וערב רב,
והוא 600 אלף רגלי הגברים לבד מטף,
להראות חיבתם.
להראות חיבתם, השם מראה בפסוק הזה את חיבתם
אליו.
תמיד זה תהליך של גאולה שקורה בישראל על כנפי נשרים,
הוא בא לומר,
כשעם ישראל נגאל,
יש תכונה שהשם גואל אותנו על כנפי נשרים,
הכוונה,
בזריזות המעוף של הנשר, בדילוגים.
לפעמים עד שגאולה הולכת בשלבים, קמעא קמעא,
אבל יש שלב שהקדוש ברוך הוא אומר,
די, כבר לא,
כבר צריך לעשות פה איזשהו,
כן, לעשות את הכל קדימה.
אז שם היו ניסים גלויים,
קפיצות הדרך כאלה של כל האנשים.
בימינו הגאולה יכולה להיות בקפיצות דרך אחרות.
כמו שאנחנו רואים היום, אנחנו עשינו פה,
כן,
בשנה ומשהו האחרונות שאנחנו נמצאים במצב ש...
כן, מצב ה...
המלחמה הזו,
איך שנגדיר אותו,
כן,
המצב שהגענו אליו,
כן,
מאותו אירוע בשמחת תורה,
כן,
בשנה הזאת היו תהליכים שקרו בעם ישראל
שיכולים לקחת בזמן רגיל עשרות שנים.
עשרות שנים יכולים לקחת,
גם בעם ישראל פנימה וגם עם ישראל כלפי חוץ.
גם עם ישראל כלפי חוץ, בסדר?
בהמון, בהמון רבנים רואים את זה.
הכוחות, כוחות המסירות נפש שהתגלו בעם ישראל,
כן?
כוחות החיים שהתגלו בעם ישראל, כן?
כוחות האידיאלים שהתגלו בעם ישראל,
ההתנדבות, החשק לצאת, להילחם מול האויבים.
זה דברים שיכולים לקחת תהליכים של שנים וזה מקפיץ אותנו.
ודברים כלפי חוץ,
דיברנו פה קודם צבא סוריה,
כן,
הצבא השני שאיים עלינו בגודלו,
הצבא השני בגודלו שהיה מאיים על ישראל,
בכלל,
מי חלם שלא נצטרך אפילו להלחם כדי להשמיד אותו,
בכלל לא נלחמנו,
עשו לנו את העבודה,
ואנחנו רק קצרנו את הפירות בצורה מאוד,
כן, מאוד מהירה כזאת.
זה דברים שאנחנו לא...
אין בעל הנס מכיר בניסו,
אין בעל הנס מכיר בניסו,
לא שמים לב איזה תהליכים קורים לידינו,
כן?
לא נגיד עוד דברים בפוליטיקה,
זה לא הנושא שלנו בפוליטיקה,
אבל אם מישהו מסתכל על תהליכים שקורים גם באומות העולם כלפינו,
ההצעות שמתחדשות פה,
מה לעשות עם האויבים שלנו,
זה דברים שהיינו כחולמים,
היינו כחולמים שהשם נותן פה קפיצות הדרך,
קפיצות הדרך על כנפי נשרים,
מהירות התעופה של הגאולה של ישראל.
הקדוש ברוך הוא יש לו חשבונות,
לפעמים הוא עושה את זה בשלבים,
לפעמים הוא עושה את זה בדילוגים,
כמו שעשה במצרים,
ככה גם אצלנו,
הגאולה הזאת.
אז זו בחינה ראשונה מבחינת הזריזות והתעופה של הנשר.
מה הבחינה השנייה של הנשר אמרנו?
השמיים, גבוה.
הנשר מגביה עוף,
מעל כל הציפורים, מעל כולם.
מה זה בא לומר לנו דבר כזה?
ממילא אנחנו אומרים,
אשא אתכם על כנפי נשרים,
זה בעצם בא לומר שמה?
שהקדוש הוא לקח אותנו,
כן?
לקח אותנו למקום גבוה.
נכון?
על כנפי נשרים,
הנשר עף גבוה,
הוא בא, יסיע אותנו,
הוא יטיס אותנו,
יעיף אותנו למקום גבוה.
מה זה חסיני?
מה הכוונה?
איזה מקום גבוה?
אז
קודם כל מקום גבוה,
מקום גבוה לכאורה, הדבר הגבוה שזה,
זה להיות עם השם,
זה הדבר הבסיסי,
שהוא התכונה הגבוהה והמעולה של עם ישראל.
אנחנו הבנים של מלך מלכי המלכים.
כן?
רבי יוסף בכור שור אומר יותר מזה,
זאת אומרת,
תראה, שימו לב,
הייתם,
מאיפה התחלתם?
איפה הייתם? הייתם במקום הכי נמוך.
הייתם עבדים, הייתם,
הייתם עבדים, נכון?
מעבדות לקחתי אתכם,
מֵאַשְׁפֹּת אביון,
והעליתי אתכם למעלה,
להיות עבדים של מלך מלכי המלכים.
בסדר?
תראו, רבי יוסף בכור שור אומר,
ויישא אתכם על כנפי נשרים,
כלומר,
הגבהתי אתכם למעלה ולגדולה.
גדולה?
שהוצאתי אתכם מעבדות אדם.
והבאתכם אליי להיות עובדים אותי,
שאני מלך מלכי המלכים,
וכמה ההגבהה הגדולה היא לכם.
כאילו נשאתי והגבהתי אתכם על כנפי נשרים שפורחי
למעלה מכל העופות. זה הגובה של הנשר.
אז
זה,
כן,
לוקח אותנו מעבדות,
כן, להיות עבדים של השם,
שמלך מלכי המלכים,
איזה מדרגה גבוהה זאת,
להיות הבנים של השם,
העם של השם,
איזה מדרגה גבוהה זאת.
הגובה הזה של ה...
שעם ישראל מתעלה אליו גם מתבטא בזה שאנחנו כאילו מוגבהים,
כשאתה מוגבה ממשהו,
אז אתה...
הגובה זה דבר יחסי הרי, כן?
אתה
מוגבה ממה שיחסית אליך, ממה שיחסית אליך, בסדר?
אז
עם ישראל מוגבה,
מעבר לזה שהוא התעלה למדרגה של להיות עבדים של השם,
הביטוי של ההגבהה הזה יחסית לאומות,
כן?
הם מוגבהים גם יחסית לשאר העמים.
הוגבהנו משאר העמים.
שמה הוגבהנו משאר העמים?
שנבדלנו מהם, כאילו השם
הבדיל אותנו והגביע אותנו משאר האנושות.
ובעצם הטביע בעם ישראל מדרגת חיים חדשה,
קומה חדשה,
שנקראת ישראל.
עם ישראל זה כבר לא שער האנושות,
זה לא שער העמים.
זה עם שיש לו נשמה מיוחדת, נשמה
הספורנו אומר את זה
כאן,
וזה גם מה ישראל תחנת נופי נשרים,
זה מה שהוא מלמד.
את הגובה שהשם לקח אותנו,
מעל שאר העמים,
והבדיל אותנו מכל העסקים איתם,
מכל מה שמעניין אותם,
אותנו כבר מעניין...
כי מעניין האמת,
מעניין את התורה,
מעניין את מלכות השם,
מעניין את הדברים הגבוהים בחיים.
תראו את הספורנו שאומר, ויישא אתכם על כנפי נשרים.
דרך לא עבר באיש,
כמו הנשר המוליך את בניו ברום האוויר,
אשר לא ילך בו שום מין עוף אחר,
כן, וזה להבדיל אתכם מכל העמים ועסקיהם,
להיות לי.
בסדר?
עם ישראל כאילו מופרד, מתבדל מכולם,
בסדר?
והופך להיות לעם השם.
זה הגובה של הכנפי נשרים שלוקח אותנו למעלות גבוהות,
לוקח אותנו למעלות גבוהות.
אז אתם מבינים מה זה הגאולה של עם
ישראל?
התכלית של המטרה שלה זה להביא את עם ישראל לאיזשהו גובה רוחני,
לאיזשהו גובה,
המעלה שאליה הוא שייך באמת,
המעלה שלו הוא שייך באמת.
וכמו שאמר רבי יוסף בכור שור,
כן,
עכשיו נשליך את זה קצת ל...
גם לגאולה שלנו אמרנו, כן?
אבל בסופו של דבר אמר,
הייתם להיות עבדים,
הייתם עבדים והוצאתי אתכם ולקחתי אתכם להיות עם השם.
מבינים זה גם בגאולה שלנו?
עם ישראל יוצא כאילו מהמצב שלו בגלות,
כן, מצב שהוא נרדף בגלות,
הגויים רודפים אותנו,
עם ישראל אין לו, כן, הוא שפל, כן, בין האומות,
וחוזר פתאום לארץ,
חוזר למדינה,
מקים פה,
כן,
לתפארת מדינת ישראל,
מקים פה משהו לתפארת מדינת ישראל,
יש לנו במדינה עם כל, בכל התחומים,
איזושהי מעצמה,
מעצמה כלכלית וביטחונית והייטקיסטית והמון המון דברים.
בזמן מאוד קצר,
איזושהי מעלה מאוד גבוהה שעם ישראל כאילו מגיע אליה.
וזה רק המעלות הגשמיות, כן?
אבל כמובן מעבר לזה,
המעלות הרוחניות שעם ישראל כבר קונה בארץ ישראל,
ועוד עתיד לקנות, שלשם ה' הולך להוביל את הגאולה.
מתחיל ממקום נמוך,
אבל הגאולה של ישראל מביאה אותם למעלה הגבוהה שלהם.
עכשיו פה, אנחנו רוצים לומר פה צעד נוסף.
כי אמרנו מה היה המסע הראשון, נכון?
מרעמסס לסוכות.
רעמסס לסוכות.
אבל
יש בתרגום יונתן שהיה מסע נוסף,
שנרמז בפסוקים האלה, ויישא אתכם על כנפי נשרים.
יונתן בן עוזיאל היה תנא, נכון?
יונתן בן עוזיאל היה תנא.
אוקיי, מישהו היה פה בקבר שלו?
אז כל הרווקים שלא היו,
אז
שעדיין שילכו לקבר שלו,
בסדר?
מה זה?
אתה כהן, בסדר,
אז תהיה בחוץ, מה זה?
עומדים בחוץ הכהנים, מי שצריך להתחתן הולך לעמוקה.
זה יונתן בן עוזיאל התנא הקדוש,
כן, ויש לו תרגום על התורה.
ופה הוא נותן לנו איזושהי מסורת מופלאה ביותר.
הוא אומר על תרגום יונתן,
מה זה וישא אתכם על כנפי נשרים?
הקדוש ברוך הוא נשא את עם ישראל כפשוטו,
אולי לא כפשוטו,
אבל נשא אותם על כנפי נשרים,
לאן?
לבית המקדש.
איפה עם ישראל אכל את קורבן פסח?
איפה אכל את קורבן פסח?
לכאורה ב...
מצרים.
כן,
יכול להיות במצרים,
אבל יש בה איזה שלא כדין,
אי אפשר לאכול מחוץ ל...
כן, מחוץ להר הבית, מחוץ לקלעים כזה, לאכול פסח.
אומר התרגום יונתן, תראו,
על הפסוק הזה, עתידכון חמיתון, אתם ראיתם,
דעבדית למצראי, מה שעשיתי למצרים,
וּטְעֵינִית יָתְכוֹן עַל עֲנָנִין, טענתי אתכם על עננים,
טענתי אתכם על עננים, כעל גדפי נשרין,
כמו על כנפי נשר, זאת אומרת, הובילו אותם על כנפי נשר,
מן פילוסין,
מה זה פילוסין?
זה
כאילו רעמסס,
מִן פִּילוּסִין וְהַעֲלֵית יָתְכוֹן לַאֲתַר בֵּית מֻקְדְּשָׁא לְמֶעְבַּד תַּמָּן פִּסְחָא.
נסעתי אתכם על ענני הכבוד כמו נשר,
מרעמסס, פילוסין,
לאתר בית מקדשא, למקום של בית המקדש,
למעבד תמן, לעשות שם את הפסח.
ובאהלו ליליה עתבית יתרון אפילוסין.
באותו לילה השבתי אתכם לרמסס.
ומתמן קרבית יתרון אלפינו רטבי.
משם קירבתי אתכם ללמד אתכם את התורה.
מה אתם רואים על המסע הזה שעם ישראל עבר?
טוב,
אפשר להבין שזה לא כפשוטו שממש הלכו עד בית המקדש, אלא הכוונה
שהנשמות ישראל כאילו התרוממו לאיזושהי הכרה כזאתי בשייכות שלנו בבית המקדש.
לא שהם ממש הגיעו בגופים שלהם לירושלים ועשו שם את הפסח,
אלא הנשמות התרוממו לאיזשהו חזיון כזה,
איזשהו מעמד כזה,
שכאילו הם מרגישים את השייכות ואת הקשר בבית המקדש,
שכאילו אוכלים שם את הפסח.
עליית נשמה כזאת.
ועל כל פנים, מה זה בא לומר לנו?
מה זה בא לומר לנו?
שכאילו,
גם בין אם זה כפשוטו או לא כפשוטו,
אבל לקח אותנו על כנפי נשרים עד אתר בית מקדשה,
ושם לאכול את הפסח.
ואחרי זה מחזיר אותך לחזרה למצרים לרעמסס.
קודם כל, מאיפה לכאורה הוא לקח את זה?
הוא
לקח את זה על
כנפי נשרים.
אתם יודעים, כי הנשר,
מה אמרנו?
הנשר זה כאילו מגביה עוף.
אז מה
אתה אומר?
הוא לוקח אותנו למקום הגבוה שלנו.
מה כאילו התכלית הגבוהה של עם ישראל?
מה הייעוד של עם ישראל?
בית המקדש.
בית המקדש והקרבת קורבנות בבית המקדש, כן?
להיות עם חופשי בארץ,
עם שחי את עצמו בלי עירובים זרים או שיעבודים זרים,
ויש לנו את בית המקדש ויש לנו קורבנות,
יש לנו קשר ישיר עם בורא עולם,
כן?
ממליכים את הקדוש ברוך הוא עלינו ומתוך כך על העולם כולו.
אז נשא אותנו כאילו איזה,
לאסרטון כזה נשארים במקום הכי גבוה של עם ישראל משמה.
מהפסוק הזה הוא לוקח את זה.
כתוב אביא אתכם אליי,
גם כן,
אביא אתכם אליי,
כאילו ממש אביא אתכם אליי לבית המקדש.
אבל בואו נשאל את השאלה,
אז למה צריך לעשות את זה?
למה צריך לעשות את זה?
במיוחד אם אחרי זה הוא גם מחזיר אותנו למצרים.
אז הוא צריך לקחת אותנו לבית המקדש,
ואחרי זה עוד להחזיר אותנו למצרים?
מה אתם אומרים למה?
אז...
תראו, יש גמרא,
יש גמרא במסכת נידה מפורסמת,
שמתארת מה קורה לתינוק בבטן של אימא שלו, נכון?
כן?
ושם כתוב שהתינוק לומד את כל התורה כולה.
נכון?
לומד את כל התורה כולה,
ואז שהוא בא לצאת,
אז מה קורה?
המלאך אותו על פיו,
כן?
והוא יוצא, וכך הוא שוכח את כל התורה שהוא למד.
שוכח את כל התורה שהוא למד.
צריך ללמד את התינוקות,
צריך להתחמק מהמלאך הזה לפני שהם נולדים,
ככה עם
כל התורה כבר.
על כל פנים,
מה זה?
מה כאילו,
למה אתה הולך,
המלאך הולך להשכיח לו את כל התורה,
נכון?
אז למה אתה מלמד אותו?
אתה הולך לסתור על פיו ולהשכיח את כל התורה.
אז למה אתה מלמד אותו מההתחלה?
או, יפה אתם אומרים.
זה בעצם בא לומר שזה אתה, כאילו.
התורה זה לא משהו שאתה לומד אותו מבחוץ אליך.
כן,
את רואה כבר,
למדת אותה בבטן,
הכוונה,
היא התחברה איתך מעצם נשמתך,
היא השייכת לעצם נשמתך.
עכשיו בכל החיים שלך,
מה אתה עושה בכל החיים שלך?
אתה רק מגלה את מה שכבר תבוע בך.
אתה לא מתחבר לדברים חיצוניים אליך,
דברים שלא קשורים אליך.
אתה רק מגלה את מה שתבוע בך כבר, אתם מבינים?
ככה מסביר את זה ככה,
תראו,
גמרא שלך בסמנה,
תהפכו דף,
אז יש פה את האולטרסאונד שחז"ל נותנים לנו,
זה פלא,
גם האולטרסאונד הזה של חז"ל,
נכון?
איך הם ידעו לתאר ככה את התינוק,
כן?
למה ולד דומה מאימו, לפנקס שמקופל,
מונח ידיו על שתי אזניו,
שתי
זה תיאור מאוד מדויק של מה ש...
של הזה ושתיה עקביו.
טוב,
ומלמדין אותו כל התורה כולה,
וכיוון שבא לצאת לאויר העולם,
בא מלאך וסטרו על פיו ומשכחו כל התורה כולה.
למה?
אז אומר הגרא,
יש ספר מעלות התורה לאחיו של הגרא,
רבי אברהם, אחיו של הגרא, אומר,
והמה הכי הגאון,
זה יכול לבחריך לעולם הבא, לכאורה צריך
עיון מה תועלת יש במה שמלמדים אותו,
ואחר כך משכחים אותו,
ואף אחד לא למד כלל.
ונראה על פי מה שכתב האלשיך,
אתם יודעים,
כתוב,
יגעת,
יגעתי ומצאתי,
תאמין, יגעת ולא מצאת,
לא תאמין, נכון?
מה זה מצאתי?
מה אתה מוצא?
אתה מוצא מה שנאבד לך.
אתה מוצא מה שנאבד לך, בסדר?
מציאה,
בשורש השורשי שלה, מציאה זה דבר שנאבד,
בסדר?
לא משהו אחר, דבר שנאבד.
יגעת ומצאת, את מה מצאת?
את מה שהיה בך ונאבד לך,
כאילו, מה ששכחת,
אבל הוא היה בך,
אתם מבינים?
זה מה שהוא מסביר פה.
נראה על פי מה שכתב האלשיך,
על מה שאנו אומרים תכף לקיים בתורתיך.
לפי שכל הנשמות עמדו על הר סיני וקיבלו כל אחד חלקו בתורה.
וזה שכתוב בגמרא,
יגעתי ומצאתי תאמין,
מצאתי דייקא,
כי אדם המוצא אבדתו לפי שהוא חלקו,
ולפי זה אילו לא היו מלמדים אותו כשהיה במעיו,
איך היה יכול להגיע על ידי יגיעתו?
כי אתה צריך לחשוף את מה שאתה,
ולא משהו חיצוני לך.
אתה צריך לחשוף את מה שטבוע בך כבר.
בסדר?
אז אותו דבר
קורה ביציאת מצרים, אתם מבינים?
הקדוש ברוך הוא לוקח את עם ישראל על כנפי נשרים,
אמרנו בגובה,
למקום הגבוה שלכם,
הר המרומם שלכם,
המעלה הגבוהה של עם ישראל,
בית המקדש, כן? עם חופשי בארציכם, בירושלים,
בבית המקדש,
מקריבים קורבנות,
זה אתם! זה הטבע שלכם,
לשם אתם שייכים!
כן?
למדרגה הזאתי, עכשיו, מפה, אחרי שהבנתם מי אתם,
נותן כאילו סתירה משכחת,
כאילו משכח,
מחזיר אותם חזרה למצרים. עכשיו תתחילו, תתחילו מה?
תתחילו לצעוד את הדרך הזאתי לבד.
תתחילו לצעוד את הדרך ולהגיע לשם בסוף.
אבל זה היעד שלכם,
כי ליעד הזה,
ליעד הזה, איתו נוצרתם, כאילו, זה היצירה שלכם.
עכשיו תתחילו לצעוד את הדרך המורכבת,
המסובכת,
המפותלת הזאתי,
עד שתגיעו ליעד הסופי הזה,
כן?
כך גם כותב ה...
כותב הספר אוהב ישראל על הדבר הזה ועל פי זה יובן
התרגום יונתן על פסוק ויצא לכם אליי כי בליל א' דפסח באו ענני כבוד ונשאו עם בני ישראל לירושלים והקריבו
דפסח באו ענני כבוד ונשאו עם בני ישראל לירושלים והקרבו
ושממו מצרים שם
והנה כי על ידי התגלות יד הרמה
בלילה ההוא נגלו אז גאולה שלמה כראוי
רק אחר כך,
כן,
גאולה שלמה כראוי,
זה הגאולה שלמה,
אתם מבינים?
שם ישראל בירושלים,
בבית המקדש,
וחופשי,
מגיש קורבנות,
זה...
רק אחר כך חזרו לקדמותן.
למען התעצמו בעצמם. עכשיו תרחשו את זה בכוחות עצמכם,
בכל כוח ועוד על ידי המדבר מסעות עד שבאו לארץ הקדושה.
בסדר?
אז ממילא,
אתם מבינים,
הגאולה של עם ישראל מתפתת בנשר,
שהוא בעצם לוקח אותנו למקום הגבוה שלנו.
אז עכשיו דיברנו מצד המעוף של הנשר,
על המהירות שלו,
כן,
הקפיצות הדרך
שעם ישראל עובר בגאולה,
כן,
ועל גובה התעופה שלו,
כלומר,
על הגובה גם הגשמי וגם הרוחני שגאולת ישראל מביאה
את עם ישראל.
אבל יש בנשר דבר נוסף מלבד המעוף שלו.
כי יש בנשר תכונה, כן, תכונה מיוחדת.
מלבד התעופה,
יש תכונה מיוחדת שהיא באה גם כן ללמד אותנו מהכנפי נשרים הזה.
כן?
כי שימו לב, בפסוק שראינו, הפסוק הרייך הוא אומר,
אתם ראיתם מה שעשיתי למצרים, נכון?
ואני אעשה אתכם לכנפי נשרים ואביא אתכם אליי.
כלומר,
יש פה,
הפסוק מחולק כאילו שני חלקים,
וזה,
בחלק הראשון זה מדבר מה השם עשה למצרים.
בחלק השני זה מדבר הפסוק מה?
על מה שהשם עשה לישראל.
מה הוא עשה לישראל?
אביא אתכם אליי, בסדר?
אביא אתכם אליי.
מה בתווך נמצא?
ואשא אתכם על כנפי נשרים.
זה בתווך, בסדר?
כאילו, מה עשיתי למצרים?
מה עשיתי לכם?
ובתווך ואשא אתכם על כנפי נשרים.
אז
על כנפי נשרים בא כאילו משהו שקשור לשני הצדדים האלה,
אתם מבינים?
מה הכוונה?
מה הכוונה?
שיש בנשר,
כן, תכונה, תכונה מיוחדת,
שהנשר רחמני על בניו.
רחמני על בניו.
כלומר,
אנחנו מכירים אותו כמטיל אימה על כל העופות,
מטיל אימה,
איזה מלך העופות כזה,
אולי גם אכזרי על העופות האחרים,
טורף,
אפילו שאמרתי לכם,
אם זה,
תלוי אם זה נשר או עיט,
כן,
הנשר שלנו הוא אוכל נבלות,
עיט הוא זה שטורף.
אבל בכל מקרה,
אולי זה עיט,
לא משנה, אבל כאילו בתום איזה סיפור שמטילה אימה,
אכזרית כזאתי.
אבל מצד שני הוא גם רחמן.
הנשר רחמן, כן, על מי?
על בניו.
אומר,
כן, בספר דברים כתוב,
כנשר יעיר קינו על גוזליו ירחף.
אחרי זה אולי... כנשר יעיר קינו על גוזליו ירחף,
יפרוס כנפיים ככה ויסיוע לברתו.
כנשר, הנשר מעורר את קינו.
כמו שהנשר מעורר את הקן,
ככה אני בא לעורר אתכם,
אומר הקדוש ברוך הוא.
זאת אומרת שיש פה,
הנשר מעורר את הקן,
מעורר את הילדים שלו בצורה מאוד מיוחדת.
איזה צורה מיוחדת?
הוא עושה את זה?
הוא עושה את זה בעדינות.
הוא עושה את זה בצורה כאילו רגועה כזאת,
בצורה שהוא מתקרב אליהם ככה,
בצורה טובה להם.
תראו מה הסביר שם,
רש"י כנשר יעיר קינו,
נהגם ברחמים ובחמלה,
כנשר הזה רחמני על בניו, ואינו נכנס לקינו פתאום.
עד שהוא מקשקש ומטרף על בניו בכנפיו מסוכה לחברתה,
כדי שיעורו בניו ויהיה בהן כוח לקבלו.
זאת אומרת, תכונה של רחמים על בניו,
מצד אחד.
אבל מצד שני,
מה?
הוא, על שאר העופות, הוא מטיל עליהם, ממה?
הוא סוג של אכזרי כזה, כן?
אז תראו מה כותב הרש"ר הירש על הפסוק שלנו,
כן, תראו מה הרש"ר הירש כותב,
אתם ראיתם מה שעשיתי למצרים,
אותם, כלומר את מצרים,
בט וברונך,
את אותם,
את מצרים, הכוח האנושי הגדול בארץ,
השלכתי ארצה משום שהתנגדו אליי בכוח.
בילו אתכם, הבאתם אליי.
הייתם חסרי ישע ונרמסים.
כן,
אך מכיוון שבטחתם בי והתמסרתם אליי באמונה,
הגבהתי אתכם מעל להישג ידם של כל אויביכם,
והבאתי אתכם ליחס של קרבה גמורה אליי.
זאת אומרת,
הכנפי נשרים זה בא כאילו להבדיל בין מה
שהשם עשה למצרים לבין מה שהשם עושה לישראל.
במצרים הוא,
כן,
משמיד,
הורס,
משליך ארצה,
את עם ישראל הוא מרים
איך זה ככה?
התשובה היא כנפי נשרים.
תשובה למה?
שימו לב.
אנחנו יודעים שעם ישראל עמדו על הים,
אז יצא קטרוג ואמר,
מה הקטרוג אמר?
אלו עובדי עבודה זרה.
אלו עובדי עבודה זרה,
כלומר,
עם ישראל,
מבחינה חיצונית,
היו נראים דומים למצרים.
כן,
הם עובדי עבודה זרה,
הם היו נראים דומים למצרים, כן?
עושים מעשים דומים למצרים.
אז למה אמר ה...
כן.
הייצר הרע,
המלאך הרע,
אמר להשם,
למה אתה מציל אותם?
למה אתה מציל את ישראל?
הם דומים במעשים שהיו למצרים.
אז מה התשובה?
ואשא אתכם על כנפי נשרים.
בנשר,
כן,
התכונה של הנשר היא תכונה דואלית,
הופכית.
הוא מחבר בין שתי מידות הופכיות.
אכזרי ורחמן,
כן?
אכזרי ורחמן.
על מי הוא מרחם?
מרחם על בניו.
על מי הוא אכזרי?
על שאר הבריות, על שאר העופות.
אומר הקדוש ברוך הוא אשא אתכם על כנפי נשרים.
בתכונה הזאתי,
אני מוליך אתכם ברחמים גדולים,
ובאותה עת אני ממית את עומדי, כלומר,
פוגע באויבים שלי,
כן?
באלה שיוצאים נגדי, פוגע והורס אותם.
באותה עת, באותה שעה.
עכשיו, למה זה ככה?
אבל צריך להבין, מה הסינגור על ישראל עדיין?
מה הסינגור על ישראל, כן?
תראו,
קודם כל הזוהר הקדוש, תראו רגע על הזוהר הקדוש.
הזוהר הקדוש אומר את התכונה הזאת של הנשר, תראו.
אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים ואשא אתכם על כנפי נשרים,
אומר הזוהר הקדוש.
מהי כנפי נשרים? אמר רבי יהודה ברחמים, ברחמים, כי הנשר מבטא רחמים.
דכתיב כנשר יעיר קנו,
כמו שהפסוק שלנו גוזליו ירחף,
ואין רז בזה.
וזה הסוד, אמר רבי שמעון,
דרך הנשר בשמיים.
מהי בשמיים?
ברחמי.
מה נשר משתכח ברחמי על בנוי?
מוצאים אותו ברחמים על בניו.
ודינא לגבי אחרנין.
ראיתם?
רחמים על בניו, ודין לגבי אחרים.
כך קודשא בריך הוא משתכח ברחמי לגבי ישראל,
ודינא לגבי עמין.
ברחמים על בניו ובדין על העמים.
מה, יש פה שתי פנים יש בדבר?
מה,
עשו את זה,
כאילו,
אם זה מגיע,
מגיע,
אם לא מגיע,
מה,
למה עלינו מסנגר?
מה זאת אומרת, מה מתרחש פה?
כן?
מה זה?
נכון,
זה אחרי זה דוגמא,
זה מה שאתה אומר פה,
כן,
אחרי זה, כאילו,
אז הנשר כאילו כולל את שתי המידות האלה,
כולל שתי המידות.
אז בנשר, עם כל ה...
עם מה שהוא מטיל,
ועם כל האכזריות שלו על בעלי החיים,
הוא רחמן.
לכן כתוב בספר, בספרים כתוב שנשר זה ראשי תיבות,
נון שערי רחמים.
אמרתם,
נון שערי רחמים,
לא,
נון,
חמישים שערי רחמים יש בזה,
כתוב איזה ספרים.
נון שערי רחמים יש בנשר.
או את המרכבה,
יש עוד אחד מהמרכבה,
אז נגיע לזה,
אולי נגיע לזה בסוף,
או יש,
נכון?
אחד מהמרכבה, ונראה את המקום שלו קצת במרכבה.
בכל מקרה,
מה זה,
כאילו,
אז מה הסינגור לישראל,
שהם בניו של השם?
אז מה אם הם בניו מה עוד,
בגלל זה יש להם פרוטקציות?
לא,
זה לא פרוטקציות.
זה שעם ישראל הם בניו של השם,
אז זה אומר שהתכונה של השם,
המהות של השם תכונה בהם, כן?
הטוב של השם גנוז בעם ישראל, בפנימיות.
כלומר,
באמת המקטע גמר על עובדי עבודה זרה נכון,
אבל בפנימיות,
בפנימיות אומר הקדוש ברוך הוא,
עם ישראל הוא בעצם הבנים שלי.
זאת אומרת שבפנימיות הם מלאים בטוב האלוהי.
בפנימיות הם מלאים בחשק לעשות רצון השם.
אלא כלפי חוץ, אז ה...
המצרים,
המצב הקשה שהם היו בו,
כן,
האירועים הקשים שעברו עליהם גרמו להם לחטוא,
גרמו להם להיות דומים למצרים.
אבל באמת בפנימות שלהם הם מלאים טוב,
הם מלאים טוב אלוקים.
כן, אומר הילקוט שמעוני,
תראו את הילקוט שמעוני,
יש פה מעשה עבודת ישראל,
מסביר,
לא נסביר פה את הכל,
ותראו את הילקוט שמעוני אומר ככה,
והמים על החומה שירד סמאל ואמר לפניו ריבונו של עולם,
לא עבדו ישראל עבודה זרה במצרים?
ואתה עושה להם ניסים?
מה אתה קורא להם תם?
הם עבדו ברצון במצרים.
והיה משמיע קולו לשר של ים ונתמלא עליהם חמה וביקש לתובעם.
המים ביקשו להטביע אותם בים סוף.
מיד השיב לו הקדוש ברוך הוא, שוטה שבעולם,
וכי לדעתם עבדוה,
והלא לא עבדוה,
אלא מתוך שיעבוד ומתוך טירוף דעת.
ועתה דן שוגג כמזיד ואונס כרצון, מתוך ש...
אומר הקדוש ברוך הוא,
מעיד על ישראל,
מתוך שיעבוד ומתוך טירוף דעת.
זה, כלומר, המציאות גרמה להם ל...
לא ללכת בקווים הישרים שלהם,
אבל באמת עם ישראל בפנימיות מלא בטוב.
מלא ברצון לעשות את...
מלא ב...
לעשות רצון השם, בחשק לעשות רצון השם.
אז
זה מה שהכנפי הנשרים מבטא,
שהנשר כאילו חושף את הרחמים הגדולים שיש לאבא על בניו,
כן?
ואת הנקמה שהוא עושה בעמים שרוצים לפגוע בישראל ורוצים להזיק לישראל.
זו הגאולה שהנשר מבטא.
עכשיו,
התכונה הזאת של הנשר,
רגע,
ראינו,
בפעם זו אני אדבר על שלושה דברים שהגאולה שהנשר מבטא.
א',
על המהירות קפיצת הדרך.
כל הדברים האלה מתרחשים בגאולה שלנו,
צריך להבין את זה.
קפיצת הדרך,
הקדוש ברוך הוא מדלג אותנו בשלבים,
כן,
בדילוגים,
בקפיצות של תהליכים.
שלא, לא, לא, לא...
לא עלו במחשבתנו,
לא עלו בדמיוננו אפילו,
בתהליכים שהוא עושה.
וגם מבחינת הגובה, הגובה שהוא מרומם את עם ישראל.
עם ישראל הופך להיות עם מכובד.
מה זה הופך?
הוא
לעד לעד, כן.
יש לו שם בין העמים,
יש לו שם של עם מוצלח, של מקום שטוב להיות בו,
שמצליח בתחומים שלו,
ועוד יצליח יותר גם מהבחינת הרוחניות,
גם כן,
יעלה גם לשמה.
זה הגובה שהוא מביא אותנו אליו,
הקדוש ברוך הוא בגאולה הזאת.
וגם מבטא את הרחמים הגדולים על בניו,
לעומת הנקמה שעושה באויבי ישראל.
כמו הנשר שמכיל את שני ההפכים האלה ביחד.
כן?
ברחמי על בניו ואכזריות ודין על האויבים.
זה גם מה שקורה בתקופה שלנו.
שהשם מכיר את הפנימיות שקיימת בתוך הנשמות,
כן?
ולכן הוא נותן לנו את כל הברכה וההצלחה ונותן נקמה באויבים.
רק הדבר האחרון שאמרנו קצת לסיים רק בזה,
נשר נמצא גם במרכבה,
אנחנו רוצים לסיים את נשר הזאת במרכבה,
וזה מה שאומר פה,
ספר יצירה ספר קבלי קצת,
הוא מסביר שהנשר הוא כולל,
הנשר יש לו בחינה שהוא כולל את האריה ואת השור,
זה מאוד מעניין,
לא נספיק לקרוא את זה עכשיו,
אם מישהו ירצה להעמיק את דבריו,
שיראה כאן.
טוב, ברוכים תהיו.
