שלום, צהריים טובים, אחי וראי,
לומדי התנ״ך במכון מאיר,
נבואות שנדרשו לדורות.
אנחנו עולים ספר שמואל,
ורצוני לבשר לכם שבעזרת השם משבוע הבא,
יום ראשון,
אנחנו נתחיל סדרה לכבוד מגילת אסתר,
ארבעה שיעורים, או אולי חמישה,
ואז נחזור לספר שמואל.
זה מקובל עליכם?
יפה,
אני שמח זה מקובל עליכם,
מקובל גם עליי,
אז כך הוסכם בינינו.
ראיתי שמזמן לא למדנו כאן, בכיתה הזאת,
מגילת אסתר,
העברתי סדרות במקומות אחרים,
בבית מדרש,
הבלקן,
אז יהיה פה השנה בעזרת השם.
יפה, בפעם הקודמת, ראו, ראינו את הדרמה הגדולה
של דוד במערה, נכון?
ואפילו ראינו את הפרק תהילים שדוד כתב בעקבות הדבר הזה.
נכון,
נשכבה בתוך לבאים וכל הדברים האלו, הסברנו
את מה עשה דוד, אם ה...
והנה חלף דוד אותו, נכון, היה...
היום,
ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, שהכל נהיה בדברו ברוך
הוא.
והיום נראה איך דוד מנסה למנף את האירוע הזה במערה,
ל...
חיבור מחודש עם שאול.
אנחנו בעצם באמצע פרק כ"ד, בפרק כ"ד פסוק ח'.
בואו נראה את הפרק מההתחלה, אתם יודעים מה, יאללה.
ויהי כאשר שב שאול מאחרי פלשתים,
יגידו לו לאמר,
הנה דוד במדבר עין גדי,
וייקח שאול,
סליחה, בפעם הקודמת גם ראינו שהפעם היחידה
ששאול הגיע לאיזשהו סיכוי ריאלי,
לתפוס את דוד,
נכון, בסלע המחלוקת,
הוא ויתר על זה,
ובחר בשליחות של ההגנה על עם ישראל,
ובעצם ראינו את התשובה של שאול,
טוב.
וייקח שאול שלושת אלפים איש בחור מכל ישראל, וילך
לבקש את דוד ואנשיו על פני צורים
ויבוא אל גדרות הצאן על הדרך,
ושם מערה,
ויבוא שאול להסך את רגליו,
ודוד ואנשיו בירכתי המערה יושבים.
אז אמרנו שכבר,
בשבוע שעבר אמרנו שעכשיו צריך לכבות את האור,
ולעבור לדבר בלחישה.
כי
הכל קורה בתוך מערה,
בלחץ עצום.
ויאמרו אנשי דוד אליו,
הנה היום אשר אמר אדוני אליך,
הנה אנוכי נותן את אויבך בידיך,
ועשית לו כאשר היטב בעיניך.
ויקם דוד ויכרת את כנף המעיל אשר לשאול בלט.
ויהי אחרי כן,
ויך לב דוד אותו על אשר כרת את כנף
אשר לשאול. נכון, שאלנו אז מה הוא חשב,
מה הוא עשה,
והסברנו לפי המלבים.
נכון, שהוא עשה כאן איזה מין בדיקה עם הלב שלו.
יראת אדוני,
זה אומר ששאול עדיין יש עליו את יראת המלוכה,
ולכן אסור לו לגעת.
ואם הוא לא הרגיש כלום,
נכון ליבי,
אומר דוד המלך,
נכון ליבי אלהים,
נכון ליבי אשירה ואזמרה,
הלב שלי הוא מכוון ומדויק,
לך אמר ליבי.
אם הוא לא הרגיש כלום,
אז
שאול סתם רודף אחריו ומותר לו להתגונן.
ויהי אחרי כן,
ויך לב דוד אותו על אשר כרת את כנף אשר לשאול.
ויאמר לאנשיו,
חלילה לי מאדוני מעשות את הדבר הזה לאדוני למשיח אדוני,
לשלוח ידי בו,
כי משיח אדוני הוא.
עכשיו אנחנו מבינים את הפסוק.
מה הכוונה כי משיח?
מה, הוא לא יודע?
כי, צריך להוסיף כאן את המילה, עדיין...
משיח השם הוא,
הוא עדיין המלך.
אמנם הוא רודף אחריי,
אמנם הוא טועה,
אמנם הוא חוטא,
אבל לא נוצרה כאן מסה קריטית
שתוכל להגדיר ששאול כבר איבד את תפקידו כמלך ישראל,
לנהוג בו
בכבוד גדול.
זה פשוט הפסוק, ממש, נכון?
ראינו לאנשיו חלילה לי מה'
אם אעשה את הדבר הזה לאדוני למשיח אדוני,
לשלוח ידי בו,
למה?
כי הוא עדיין
משיח אדוני.
וישעשה דוד את אנשיו בדברים,
אמרנו שנדעתי זה הפסוק,
הפסוק
העוצמתי ביותר שנכתב על מנהיג בתנ״ך.
איך בחושך,
בלחץ עצום, כי הרי כל רגע,
שאול יכול בעצם לגלות אותם ולגמור איתם חשבון,
מול אנשים חזקים,
ואחרי זה דוד יגיד,
האנשים האלה קשים וממני בני צרויה.
כשהוא לא יכול לדבר,
הוא לא יכול לצעוק,
זה הכל בלחישות,
דוד מצליח להפעיל את מלוא הסמכות שלו,
ולגרום לזה שהם לא יקומו.
לי זה מזכיר את הסיפור בתל סאקי.
מי שמכיר.
וישסע דוד את אנשיו בדברים,
ולא נתנם לקום אל שאול,
ושאול קם מהמערה וילך בדרך.
טוב, עכשיו את... כן.
יפה! גם הם לא הבינו.
איך שאול לבד במערה.
תקלה חמורה!
תקלה חמורה! ואיך שאול המאובטח...
חשבו, לא יקרה כלום! אז שאול, עם כל האבטחה...
חבר'ה, עם כל המאבטחים, זוזו רגע הצידה. אני רוצה
שנייה ללכת לשירותים.
אז עזבו אותו לשנייה אחת.
תקלה חמורה!
קוראים את זה רינקל?
היה קורא עקבי של המערה, כן, ואז הוא חושב שזה...
מאובטח, וכן על זה הדרך.
בסדר?
קוראים דברים כאלה.
איך בדיוק...
כן,
אז זה
ה... ויקם דוד אחרי כן ויצא מהמערה
ויקרא אחרי שאול לאמור אדוני המלך.
זה
פסוקים חשובים מאוד.
ויפנה שאול אחריו ויקוד דוד אפיים ארצו וישתחו.
ויאמר דוד אל שאול.
למה תשמע את דברי אדם?
מי זה אדם?
אדם זה אדום,
אדום זה דואג, בסדר?
זה דואג, האדומי.
דברי אדם לאמור, הנה דוד מבקש רעתך.
זה היה אומנות
של הלשון הרע של דואג,
הייתה להגיד לשאול, תקשיב,
הוא
רוצה את רעתך,
מפני זה.
הנה היום הזה ראו עיניך את אשר נתנך אדוני היום בידי במערה.
ואמר להורגך,
ותחוס עליך.
דוד מרוב,
מרוב כבוד לשאול,
הוא אפילו לא מוכן להוציא את המילים מהפה,
ואמרתי להורגך.
כי באמת, לא היה שום שלב כזה.
לא היה שום שלב שדוד אמר שהוא יכול,
הוא אמר,
אני רוצה לבדוק.
היו אחרים שאמרו את הדבר הזה.
אלה שהיו עם דוד,
הם אמרו,
אבל דוד לא אמר את זה,
ואמר להרגע,
אז הוא לא מוציא.
כל כך הוא מדבר בכבוד אל שאול,
שאפילו את המילים,
ואמרתי להורגך.
ותחוס עליך,
גם כאן,
דרך כבוד, לא ואחוס עליך,
כי אז כאילו דוד,
הוא הציל את שאול, ותחוס עליך, חז"ל אומרים,
שמתארים כאן שכשדוד זחל
לקראת שאול,
אז כן,
הסיטואציה כאן מתוארת,
שאול נכנס לשכת רגליו,
שירותים.
ודוד ראה ששאול,
גם כשהוא לבדו,
גם כשהוא במערה,
גם כשזה,
הוא התנהג בצניעות יתרה.
אז החז"ל אומרים, צניעות שהייתה בך, היא חסה עליך.
כלומר, דוד ראה ששאול הוא חסיד.
ברמה אישית,
הוא חסיד,
הוא
מתנהג בהנהגות מופלגות של צניעות וכל הדברים האלו.
אז הוא מבין שיש כאן איזה תקלה,
כמובן,
עם הרוח הרעה,
אבל זה לא פוגע בעצם,
בצדקתו של שאול.
ואומר,
לא ישלח ידי באדוני, כי משיח אדוני הוא.
ואבי ראה, גם ראה,
את
כנף מעילך בידי.
קורא לו אבא.
זה דרך של החתן שקורה לחמיב אבא, נכון?
אבל אבי,
אני
הבן שלך.
ראה את כנף מעילך בידי,
כי בקרתי את כנף מעילך,
ולא הרגתיך.
ודע וראה, כי אין בידי רעה ופשע,
ולא חטאתי לך, ואתה צודד את נפשי לקחתה.
ישפוט אדוני ביני וביניך.
כן.
ונקמני אדוני ממך, וידי לא תהיה בך.
עכשיו פתאום דוד מחליף כיוון, דוד אומר לשאול,
אני מבקש ממך שתחליף כיוון, כי אם לא תחליף כיוון,
אז אתה תענש,
אני לא אעשה לך כלום,
אבל הקדוש ברוך הוא יסגור
לך חשבון,
אז זה מקריאה כזאת לשאול,
במקום לעסוק,
הרי זה פשוט דבר מדהים, שאול עסוק
כל הזמן בלכרות את הענף שעליו הוא יושב,
כי הרי מי הוא הענף?
של שאול, מי יציל את שאול?
מי מציל את שאול מן הרוח הרע?
דוד שהוא מנגן.
מי ימשיך את שאול?
דוד, כשהוא יהיה יחד עם מיכל,
וייוולד להם ילד,
אז הוא ימשיך את שאול.
ודואג עשה כל מה בלחטוף את זה.
אז דוד מתחנן לפניו.
למה אתה נותן...
תראו כמה גדול...
חי וראה, כמה גדול כוח לשון הרע.
לשון הרע, כוח גדול מאוד, חזק מאוד.
משכנע מאוד,
כנראה דואג,
גם היה,
לא כנראה,
היה אומן בלשון הרע.
יש כאלה שהם מומחיות בלשון הרע, יודעים ככה,
לפזר את הרעלים בצורה מקצוענית.
כן, אז הוא היה אומן.
נו,
מה הבעיה?
האיסור למסור דין לשמיים,
הוא רק
כאשר יש דין בארץ.
נלך לבית דין.
אבל אם אדם אין לו דין בארץ,
אתה יכול למצוא דין לשמיים,
אתה יכול לעשות.
עכשיו, דוד, אין לו דין בארץ, מי יגן עליו?
כל המערכת נגדו.
אז הוא אומר,
תקשיב,
אז אני עושה את הדין
שלך לשמיים.
זו גמרא מפורשת, נכון?
הגמרא אומרת, נכון, קינה, די, מונעה ועד עדה.
אז הגמרא אומרת, כל מי שבולם פיו בשעת מריבה,
שוכן עד,
עושה לו
דין.
גמרא בגיטי, נדמה לי, בדף זין או חטא, משהו כזה.
ישפוט אדוני בני ובניך,
ונקמני אדוני ממכה,
וידי לא תהיה בך.
כאשר יאמר משל הקדמונים, מרשעים יצא רשע.
כלומר, מה אתה חושב?
שאתה תוכל להגיד,
זה לא אני, זה
דואג?
מרשעים יצא רשע, אתה מוקף ברשעים, תעיף אותם.
צלק דואג,
וידי לא תהיה בך.
רבותיי,
אנחנו,
אני כבר עכשיו עושה ספוילר,
אנחנו נגיע עוד לשלב,
זה כבר יהיה אחרי פסח,
בגלל שאנחנו עם מגילת אסתר,
אבל אנחנו נגיע לשלב שבו שאול נופל במלחמה.
ושם לא נוכל להימלט
מלשול את עצמנו.
שאול נופל במלחמה עם שלושת בניו, נכון?
יונתן,
איך?
מלכישוע ו...
שלושת בניו, לא כתוב את השמות שלהם פה אצלנו.
יונתן, מלכישוע ו... תכף אני אזכר, מה?
אבל נדמה לי ששם לא כתוב את השמות שלהם.
כן, אבינדב.
יונתן, אבינדב ומלכישוע, כן.
אז אוקיי, זה החפק של שאול.
איפה אבנר?
איפה דואג?
איפה הם?
איך הם לא נמצאים ליד...
אז אבנר יש לי תשובה טובה מאוד.
אני עושה כבר עכשיו ספוילר,
אבל אנחנו נחזור על זה.
יש לי תשובה טובה לאבנר.
מה התשובה?
התשובה היא כזאת, שאול חושש מאוד
שהפלישתים
שתוקפים אותו בגלבוע זה הונאה.
זה לא הציר ההתקפה המרכזי.
הם שולחים כוח לגלבוע,
כל הצבא יעלה צפונה, ואיפה
הם
יתקפו בסוף?
במרכז.
ערי הגבעה,
את
מרכז השלטון,
הרי זה יותר קל להם.
פלישתים נמצאים בעזה,
עקרון, אשדוד,
יותר קל להם לזנק.
אז לכן שאול אומר,
אוי ואבוי,
אם זה הקרב העיקרי,
אז אני צריך זה,
אבל אם לא,
אני חייב לשים איש צבא מיומן ונאמן,
שיהיה אלוף פיקוד מרכז.
אז שאול בעצמו הולך צפונה,
ומשאיר,
ככה אני מעריך,
השאיר את אבנר כאלוף פיקוד מרכז,
לקראת הרעה שהוא חשב שעלולה להגיע אליו
מפיקוד מרכז.
עכשיו, הרעה הזאת לא קרתה.
לא קרתה.
בסוף התברר שבאמת האירוע הצפוני,
הוא היה האירוע המרכזי.
בפלישתים לא התכוונו, אבל אתה לא
יכול לדעת את זה.
אז אבנר,
הוא היה...
אבל איפה דואג?
איפה דואג?
אביר הרועים, הוא צמוד,
הוא לוחש לאוזנו של שאול.
אוזניית בלוטוס יש לו שם.
כל דבר יודע להגיד לו, ופתאום בקרבות...
נעלם, תזכרו את השאלה, אנחנו נענה עליה.
יש לי, לדעתי, תשובה מאוד מאוד,
אני חושב שהיא נכונה לאירוע הזה. היכן היה דואג
בזמן ששאול נפל ומבגד
ברגע האחרון?
יש פה טלפונים, כן?
בבקשה, לסגור את הטלפון, תודה רבה.
אז אומר דוד לשאול.
אחרי מי יצא מלך ישראל,
אחרי מי אתה רודף אחרי כלב,
מת
אחרי פרוש אחד,
ויתמלא בענווה.
והיה ה' לדיין ושפט בני ובניך,
וירא וירב את ריבי וישפטני מידיך.
טוב,
עכשיו,
זה חשוב מאוד מאוד שנשים לב לתגובה של שאול.
למה?
כי כמו שאמרתי לכם, אתם יודעים, זה...
זה ממש אחד מיסודות התשובה.
יסודות התשובה, נכון?
הרי,
כתוב בהלכות תשובה,
אדם צריך לחזור בתשובה עד שיעיד עליו יודע תעלומות,
שלא יחזור לזה אחרי תוד.
והנה אדם חוזר לאותו חטא.
אז מה?
איך זה מסתדר?
התשובה היא כזאת.
התשובה היא כזאת.
זה מה שכל אחד מאיתנו יכול להגיד.
תראה הקדוש ברוך הוא.
הרי יש כאילו שאלה, מי אני?
מי אני?
מי זה אני?
כל אחד מאיתנו יש לו גם דברים טובים וגם כל מיני חולשות.
אבל מי אני באמת?
העיקר אומר, תשמע, אתה יודע מי אני באמת?
תפוסתי בתפילת נעילה, זה מי שאני באמת.
באמת,
אני רוצה להיות בן מסור לעם ישראל,
שומר תורה,
מצוות,
בן נאמן לקדוש ברוך הוא,
זה מי שאני רוצה להיות באמת.
שמה, זה טהרת הנקודה של נגיד תפילת נעילה,
שאצלנו הספרדים אומרים,
שבע פעמים קראתי בחולה וענני אדוני חוקיך את צורה,
זה מי שאני באמת.
כל השאר,
זה אני החלקי שלי,
שאני לא לגמרי מדויק,
ולא לגמרי מכוון,
וחלקי,
והיצר הרע מתגבר פה,
והיצר הרע מתגבר שם,
וכל הדברים האלה.
מי אני באמת?
מי שאני באמת זה בעצם הרשימה של
הדברים עליהם אני מוכן למסור את הנפש.
מישהו כאן מוכן למסור את הנפש על,
לא יודע מה, לאפה?
על איזושהי ארומה?
על לשון הרע?
כל מיני דברים.
לא, זה...
אנחנו,
יש מעט דברים שאנחנו יכולים למסור עליהם את הנפש,
על עם ישראל,
על שמירת תורה מצוות,
ג' עבירות חמורות,
או אם זה את השם וכו'.
אז
זה מי שאני באמת.
אז לכן,
אנחנו נראים לקדוש ברוך הוא,
טוב, מה קשור העבירות האלה של כל השנה?
זה לא הייתי אני באמת.
מה אתה?
אני באמת זה יום כיפור.
שם אני באמת.
אתם מבינים את העניין?
יש סיפור על הרבי מגו, הבית ישראל,
שיש עליו הרבה אמרות כאלה חריפות.
הבית ישראל היה,
גם היה איש קדוש מאוד וכל זה,
אבל גם היה,
לא ויתר לחסידים שלו.
נכון,
פעם הגיע איזה חסיד,
אומר,
אני בן 70,
כתוב בן 70 לשיבה,
נכון?
70 זה כבר שיבה.
מה יהיה?
אני בן 70 לשיבה.
הוא בא לבית ישראל, הוא אמר,
אל תדאג.
כמו כשהגעת לגיל 40,
כתוב בן 40 לבינה,
לא קרה כלום.
גם עכשיו, גם עכשיו לא יקרה כלום.
הכל בסדר.
הגיע פעם מישהו,
אמר לו, רבי,
יש לי בן, נשמה מיוחדת, גבוהה,
ואני עושה הדרכות לילד.
אמר, למה אתה חושב שהוא נשמה מיוחדת?
אני אומר, תראה, הוא משחק בקוביות,
אבל
במקום לבנות מגדלים,
הוא שם קוביה פה ושם קוביה שם,
וזה,
אז...
אז הרבי אמר לו, תתחיל להתפלל בבית כנסת ולא בבית,
והוא יפסיק לעשות ככה בבניית מגדלים.
אין, הוא רואה אותך, מניח תפילין.
כל פעם,
אם היה מישהו אחד שמגיע לרבי הבית ישראל,
עכשיו הוא מגיע,
אתם יודעים,
מקובל,
כשאתה מגיע לרבה,
אתה מתלבש כמו שצריך,
אתה לא בא ככה,
איך שאתה, אתה לובש את הבגדים של ה...
בגדי אלף,
מה
שנקרא בדיוק, מדי א'.
עכשיו, החסיד הזה, הוא לא היה הולך כל השנה,
היה
הולך רגיל.
פעם אחת הוא אמר, מה, אני עובד על הרבה?
אני אגיע איך שאני.
אז הוא מגיע, אז הרבה אמר לו,
מה זה צריך להיות?
הוא אמר לו, רבה, מה, אנחנו פה משחקים משחקים?
אני...
זה מי שאני.
אז הרב אמר לו,
מה אתה חושב,
שלא ידעתי שאתה ככה מתלבש כל השנה?
אני ידעתי.
אבל חשבתי שכשאתה מגיע אליי, זה מי שאתה באמת,
ובחוץ זה החולשה שלך.
עכשיו אני מבין שטעיתי,
ואתה...
מי אני באמת ומי אני לא?
עוד שאלה.
בסדר?
עוד שאלה.
אז
אדם יכול להגיד,
תקשיב,
מי שאני באמת,
זה מה ש...
כאילו,
אדם בהחלט יכול להגיד,
הקדוש ברוך הוא יודע, שאם אני
אם אני אהיה באותו מצב שאני נמצא בו היום,
מבחינת הבהירות המחשבה,
והרצון הזה, אין סיכוי שאני אעשה עבירה.
אבל יכול מאוד להיות שלאורך השנה יהיה לנו איזה קוצר רוח,
ויתפסו אותנו לא מוכנים,
ואנחנו גם נהיה טיפה רעבים וטיפה עצבניים,
ואיזה מישהו ירגיז אותנו,
אז אנחנו נתנהג לא בטוב.
אבל אם אנחנו נהיה באותו תנאי, אז...
ולכן זה מי שאני באמת, ולכן...
התשובה מנצחת.
מי זה שאול באמת?
מי זה שאול באמת?
מי הוא? מי הדמות?
מי האדם?
שאול באמת,
זה רק כשהוא פוגש את דוד.
כשהוא פוגש את דוד, אנחנו מצליחים לקבל
איזה מין אולטרה סאונד.
CT,
אנחנו אומרים פרדס, אדם מורכב מפרדס.
פ', מה זה?
פשט, פספורט.
פ'.
ר',
רמז, רנטגן.
יותר פנימה.
ד',
דרש,
זה בדיקות דם.
אתה כבר רואה את כל הזה.
ס',
סוד,
אולטרה סאונד.
אתה
כבר רואה את הכל בפנים.
אז אנחנו, יש לנו פשט, רמז, רש וסוד באישיות גם.
אז שאול יש פשט,
מה פשט?
יש לו אורח רעב,
הוא עודף אחרי דוד.
מי שאול באמת, איפה הוא מונח את האישיות,
זה רק
כשהוא פוגש את דוד. דוד זה המרפא של שאול,
ומי שמצליח לגלות את שאול האמיתי.
בואו נראה מה כתוב.
ויהי ככלות דוד, דבר את הדברים האלה אל שאול.
אה,
שמא תגידו,
שאול עושה טקטיקות,
הוא לא נעים לו,
וכל הדברים האלו.
לא.
וייסע שאול קולו, ויאמר,
שאול הקולחזה,
בני דוד, הוא קרא לו אבי,
אז איך שאול קורא לו?
בני.
וייסע שאול קולו ויבך.
חברים, במקרא,
בכי,
זה מה?
איך, מה זה?
לא חולשה ולא זה, זה מעיד על נקודת אמת.
נקודת אמת.
בספר בראשית יש שבעה,
שבע בחיות.
לצערנו, הרב הראשונה שבוכה זאת, הגר.
היא בוכה.
אחריה,
אחריו מי בוכה?
אחריה בוכה עשיו.
עשיו,
עשיו קולו ויבך.
ישמעאל בכה,
איך כתוב שהוא בכה?
לא זכרתי.
איפה כתוב בכי?
החמרון.
אל תתחיל עכשיו,
אתה גם יושב ליד אביאל,
ושניכם ביחד זה סיסו ושמחו.
לא כתוב שם בכי בישמעאל,
כתוב שהיא בוכה,
לא כתוב שהוא בוכה,
נדמה לי.
אבל תבדקו אותי, צריך לבדוק רבנים היום.
אחרי
זה... רגע,
רגע, שנייה, אתם רצים לי מהר מדי.
כן,
פה נכון, מה כתוב?
ויכלו המים מן החמת,
תשלחי תלך,
ותלך,
ותלך, כי אמרה,
ותישא קלה ותבך.
זהו,
יפה.
אז זה,
אחר כך כתוב,
ויבוא אברהם לספוד לשרה ולבכותה,
אז הוא גם,
זה,
ואז יעקב בוכה כשהוא פוגש את רחל,
כל שאר הבחיות זה יוסף.
אמרנו,
יעקב כשהוא פוגש את רחל הוא בוכה,
וכל שאר הבחיות זה יוסף או שיוסף עם יעקב או שיוסף לבד.
אז בערך זה מעיד על נקודת אמת.
נכון?
אי
אפשר לזייף בכי,
אתה לא תשים פה בצל מתחת לעיניים ותבכה?
מה זה פה?
בכי זה נקונת אמת.
יש כאלה, כן.
היום בעלמא דשיקר גם זה יכול לקרות.
אז...
ויהי לככלות דוד,
לדבר את הדברים האלה אל דוד,
ויאמר שאול לקולך זה בני דוד.
וישא שאול קולו ויאמר אל דוד, צדיק אתה ממני,
כי
אתה גמלתני הטוב, אני גמלתיך הרעה.
שאול מתוודה.
ואתה הגדת היום את אשר עשית איתי טובה,
את אשר סיגרני ה' בידיך ולא הרגתני.
הוא מתוודה גם כלפי דוד וגם כלפי הקדוש ברוך הוא.
הוא מבין שהוא קיבל עונש והקדוש ברוך הוא הסגיר אותו ביד דוד.
וכי ימצא איש את אויבו ושילחו בדרך טובה,
עשית דבר נפלא מאוד.
וה' ישלמך הטובה תחת היום הזה אשר עשית לי.
ואז שאול אומר את הדבר הבא, זה חשוב מאוד.
ואתה,
הנה ידעתי.
כי מלוך תמלוך וקמה בידך ממלכת ישראל.
מה זה?
זה מי שברח?
לא.
זה...
זה
גם לא נבואה.
זה כאילו...
הוא אומר, אני יודע את זה.
אני...
מה?
מה זה?
מה אתה אומר?
הודעה, כן.
חסר כאן עדיין ברכה,
היא תגיע בהמשך.
או בפרק הזה.
ועתה השבעה לי ביהוה כי לא תכרית את זרעי
אחריי ולא תשמיד את שמי מבית אבי.
שאול מפחד שדוד,
מה שכן, מעניין, אתה אומר, רגע, למה הוא מפחד?
מי ללחוש לו באוזן?
כן, כן, דוד נחמד, חכה, ברגע הזה הוא י...
לך הוא מתחייב, אחרי שאתה מת,
הוא יהרוג את כולם.
הרי דוד כל הזמן,
כל הזמן כורת ברית עם יונתן,
הוא כל הזמן אומר,
אני אדאג לך.
שוב פעם, אתם רואים כאן את הלחישות של דואג.
פה,
תוך כדי,
שאול אחוז פחדים שדוד יסגור איתו חשבון.
מה זה,
זה
טראמפ שסוגר חשבון עם בייטן עכשיו?
מה?
איזה מלאכים?
מלאכי אומות העולם, מלאכי ישראל.
אנחנו פה בדוד המלך, עוד לא התחלנו, זה דוד המלך.
זה דוד המלך, זה דוד, זה מה שהוא יעשה.
חלילה.
ואתה איש הבעלי,
אדוני,
אם תכרית את זרעי אחריי,
ולא תשמיד את שמי מבית אבי.
אנחנו נראה בהמשך עוד דוד,
דוד לא רק שהוא לא עשה את זה, אלא הוא עשה הפוך.
הוא דאג להקים את שמו של שאול,
ולהספיד אותו כראוי,
ולקבור אותו בנחלתו,
וכן על זה הדרך.
נגיע לזה.
וישב שאול,
וילך שאול לביתו ודוד ואנשיו עלו על המצודה.
טוב.
יפה.
עכשיו, אתם בטח שואלים,
מדהים!
אז, אוקיי.
אז בואו...
למה זה לא מתחבר?
נכון?
פה אנחנו
פותחים פה איזושהי פרשייה נוספת.
אני בכוונה מפריד אותה לגמרי.
כנראה שדואג,
דוד הצליח לגרום לשאול להבין שדואג פועל וחורש את רעתו.
בסדר?
יהיה עוד בהמשך,
דוד בהמשך יגיד,
אם בני אדם, עוד פעם,
אם אדוני הסיתך,
ואם בני האדם ארורים הם מלפני אדוני,
כי גרשוני היום מהסתפח,
הוא עוד יקלל לדואג הרבה.
אבל פה,
עולה כאן דמותו של אבנר בן נר,
שר צבא שאול,
איש רב זכויות,
בביטחון הלאומי של עם ישראל,
שנהרג
בספר שמואל.
עכשיו,
אתם יודעים,
יש שאלות
ששואלים אותן,
זאת אומרת,
זו שאלה מוזרה,
אבל המדרש שואל,
למה נהרג אבנר?
הוא אומר, למה נהרג?
כי יואב הרג אותו.
לא, לא,
לא הבנת.
המדרש כאילו אומר, תקשיב, אי אפשר להרוג את אבנר.
אבנר הוא גיבור ברמות כאלו,
שזה לא,
מה זה יואב הרג אותו?
ויואב לא אמור להרוג אותו,
כי אי אפשר להרוג את אבנר, אבנר הוא גיבור חי,
הוא יודע להגן על עצמו, אתה לא...
תפסת אותו פתאום את...
בסדר?
אם אבנר נהרג, משהו כאן היה...
משהו כאן לא עבד.
אז המדרש שואל, למה מת אבנר?
מה הוא עונה?
יש
כמה תשובות במדרש.
אנחנו נתייחס לכל תשובה בפני עצמה.
תשובה אחת,
על שעשה דמן של נערי ישראל סחוק בבריכה בגבעון.
תשובה אחת.
תשובה שנייה, על שעיכב מלכות דוד שנתיים.
אחרי ששאול נפל,
אז עכשיו אבנר צריך לבוא ולהגיד לדוד,
אתה המלך, ואני אסדר לך את כל המלכת ישראל. במקום
זה הוא ימליך את איש בושת שמלך שנתיים, וזה עיכב
את הכל. תשובה שלישית, אומר המדרש, בור וסירה.
גרמו לאבנר שיהרג.
כן?
מה הכוונה?
תראו.
וזה?
דף היום, ישראל לומדים סנהדרין, מסכת נפלאה מאוד.
מסכת מיוחדת, ממש.
פלאי פלאות של מסכת.
מסכת של גאולה, של משיח.
אשריכם.
השנים הרבות שלמדתי עיון,
בכולל בעיר דוד,
שללו ממני את היכולת ללמוד דף יומי.
לא מצליח.
רוצה ולא מצליח.
כאילו,
אני לא יכול ללמוד בקיאות.
אבל,
מה אומר המדרש?
טוב,
אחרי כל המופע הזה,
דוד יוצא וכל זה,
וכולם נורא מתפעלים.
עכשיו, מי, מי, בסוף, מי אחראי?
על ה...
יש פה,
היה פה כישלון אבטחתי מן המעלה הראשונה,
כן?
כמו,
נכון, ההוא שירה בטראמפ.
שם השירות החשאי, שם יש FBI, ה-Federal,
נכון?
ויש להם את ה-CIA,
ויש את השירות החשאי,
זה שלושה גופים נפרדים.
אצלנו הכל זה אותו אחד, שב"כ.
שם ה-FBI זה על פשעים בתוך ארה״ב,
ה-CIA זה כמו המוסד אצלנו.
והשירות החשאי זה הגוף שאחראי על האבטחה של הנשיאים שם.
הם מלא רכבים וצלפים וכל זה, מישהו ירה בטראמפ.
בשנייה האחרונה סיבב את הראש, נכון?
היה צריך כדור, פגע לו ברקה.
בשנייה האחרונה,
בהשגחה פרטית,
הקדוש ברוך הוא הציל אותו.
כן,
אנחנו מבינים למה, ושרט לו את האוזן.
ברור, כמובן,
הייתה שם ראש השירות החשאי הייתה אישה.
היא התפטרה במקום,
זה ברור, כן?
עכשיו הוא מינה לראש השירות החשאי את המאבטח
שהציל אותו, שמיד נשכב עליו וכל זה.
פה היה כשל אבטחתי מן המעלה הראשונה,
גם בארץ,
אחרי שרצחו את רבין, אז כארמי גילון התפטר,
נכון?
הוא
בכלל לא היה בארץ,
אז כשרצחו את רבין,
הוא היה בצרפת,
נראה לי.
חזר לארץ,
הגיש מכתב התפטרות,
לקח קצת זמן עד שהוא...
נכון?
זה כישלון מערכתי ברמה הכי גבוהה,
איך זה יכול להיות?
שהורגים ראש ממשלה כאן.
איפה המאבטחים?
איך זה לא אזור סטרילי?
הוא נכנס, היה שם הרבה זמן.
יגאל אמיר,
חצי שעה סובב שם עם אקדח,
אף אחד לא שאל אותו שאלות.
זה הזוי
אז גם כאן,
איך יכול להיות ששאול נכנס
למערה לא מאובטחת,
לא בדקו אותה לפני כן הכוחות הביטחון,
של הביטחון,
אתה אומר לי קורי עכביש,
נו,
שואי, נעשה את זה,
וזה חסר אבטחה.
נכון?
אז מי מרגיש מואשם?
אבנר.
הוא ראש מערך האבטחה של שאול.
הוא השומר ראש.
אז מה אומר אבנר לשאול?
תגיד, נראה לך.
נראה לך הגיוני, נראה לך סיפור שהוא...
הוא הכין לך פה סרט, אתה תוך כדי חיפוש,
נתפס לך מעיל באיזו סבך קוצני,
נקרא לך חתיכה,
דוד עבר אחריך,
ראה את זה,
ועכשיו הוא מספר לך סיפורים,
היית במערה,
נכנסת,
יכולתי להרוג אותך כל הזמן, נראה לך הדבר הזה?
זה טען אחד,
ועוד טען שני,
הוא אומר,
נראה לך שגם אם הוא היה במערה,
הוא היה ניגש אליך,
אנחנו
שומעים אותו,
מיד מחסלים אותו,
כאילו זורקים לו שם רימון אחד,
ובקיצור הוא אומר,
הוא מספר לך סיפורים.
הוא מספר לך סיפורים, הוא מנסה לעבוד עליך.
אבנר קרר את שאול.
היה פה הזדמנות.
עכשיו,
הוא קרר אותו
מסיבות אחרות,
לא בגלל דואג,
לא כמו דואג,
המרעיל הזה.
אבנר, כאילו, הרגיש שהוא באמת מעל בתפקידו.
איך הוא לא שמר על המלך.
עכשיו, איך אני יודע שהפירוש הזה הוא פירוש נכון?
מה אתם אומרים?
כי דוד אומר, וואלה,
מה אני עוד יכול לעשות?
מה אני עוד יכול לעשות כדי לשכנע את שאול
שאני אוהב אותו, מעריך אותו, ולא רוצה לפגוע
בו? גם זה לא הלך לי, עם המערה.
ולכן מה עושה דוד?
דלגו איתי בבקשה, אנא מכם, דלגו איתי
לפרק
כ"ו.
פסוק...
פסוק ג' ויכן שאול בגבעת החכילה אשר
על פני הישימון אשר
יושב במדבר וירא כי בא שאול אחריו במדבר.
וישלח דוד מרגלים וידע כי בא שאול אל נכון אוקיי
אם אתה יודע ששאול מגיע אז מה צריך לעשות?
לברוח אבל לא רק שהוא לא בורח אלא מה הוא עושה?
הוא חותר למגע
ויקם דוד ויבוא אל המקום אשר חנה שם שאול,
וירא דוד את המקום אשר שכב שם שאול, ואבנר בנר שר צבאו,
ושאול שוכב במעגל, והעם חונים סביבותיו.
כלומר, קודם כל למדנו שהם הפיקו לקח.
שאול שוכב במרכז, וכל המאבטחים סביבו.
כלומר,
לא, וזהו,
המלך,
לא מפקירים אותו בזמן השינה.
טוב.
ויען דוד ויאמר אל אחימלך החיתי
ואל אבישי בן צרויה אחי יואב לאמור,
מי ירד איתי אל שאול אל המחנה?
מה אתה צריך לחפש שם?
תברח!
דוד אומר,
אני נותן עוד סיכוי.
אבל הפעם כבר אף אחד לא יוכל
להגיד מסירה ועניינים וכל הדברים האלה.
ויאמר אבישי, אני ארד עמך.
ויבא דוד ואבישי אל העם לילה,
והנה שאול שוכב, ישן במעגל,
וחניתו,
זו החנית שאיתה הוא הכה את דוד,
מעוכה בארץ מראשותיו, כלומר, הוא בקוננות על,
הוא יושן עם היד לזנק אם צריך,
והחנית לידו,
בסדר?
הם בסוג של דריכות.
ואבנר והעם שוכבים סביבותיו.
אבנר והעם, זאת אומרת שאבנר מה הוא?
הוא השומר ראש, הצמוד.
ויאמר אבישי אל דוד,
סיגר אלוהים את אויבך היום,
בידיך,
ועתה אכנו בחנית ובארץ פעם אחת,
ולא אשנה לו.
באיזה חנית?
שלו.
אמר דוד אל אבישי, אל תשחיתהו,
כי מי שלח ידו במשיח אדוני וניקה.
אמר דוד,
חי אדוני, כי אם אדוני ייגפנו,
יומו יבוא ומת,
או במלחמה ירד ונספח.
חלילה לי מה',
משלוח ידי במשיח אדוני,
ואתה קחנה את החנית,
אשר מראשותיו,
וצפחת המים, ונלכה לנו.
בור הכוונה צפחת מים.
סירה ובור,
בור הכוונה מים.
ויקח דוד את החנית, אתם איתי במתח, כן?
חכם יפרח, אתה באנרגיות של המתח, אני רואה פה.
כשהייתי מספר לילדים שלי סיפורים כאלה, במתח הייתי נהנה לעשות,
נמשיך בפעם הבאה.
טוב,
טוב,
בסדר, אני אמשיך.
ויקח דוד את החנית וצפחת המים מראשותיו, שאול.
והלכו להם,
ואין רועה ואין יודע ואין מקיץ,
כי כולם ישנים, כי תרדמת ה' נפלה עליהם. ויעבור דוד
העבר ויעמוד על ראש ההר מרחוק רב המקום ביניהם.
ויקרא דוד אל העם ואל אבנר בן נר לאמור,
הלא תענה אבנר,
הלא תענה אבנר.
מה אומר המדרש?
אמר לו דוד, אוקיי, במערה יכולת לספר סיפורים.
צירה, קוצנית, הנה לי,
מה תגיד עכשיו?
מה?
איפה החנית?
איפה צפחת המים?
הלא תענה אבנר,
ויען אבנר,
והוא אומר,
מי אתה הקורא אל המלך?
הוא לא קרא אל המלך,
הוא קרא אל אבנר.
ויאמר דוד אל אבנר הלא, איש אתה,
איש הכוונה,
חשוב,
שומר הראש
של המלך,
ומי כמוך בישראל,
אתה הכי קרוב אליו.
ולמה לא שמרת על אדוניך המלך,
כי בא אחד העם להשחית את המלך אדוניך.
כלומר,
אמת כי דבריך,
אז הנה,
אחד העם,
אני הפשוט באתי להשחית,
אבל אני לא רוצה להשחית את המלך.
ואותו הדבר הזה,
אשר עשיתם, חי אדוני כי בני מוות אתם,
אשר לא שמרתם על אדוניכם,
על משיח אדוני,
ומי שומר עליו,
כן?
אני.
ואתה ראה איך ענית מלך בעץ הפחת המים,
אשר מראשותיו.
איפה זה?
איפה זה נמצא?
כן.
אני מדלג,
אנחנו נגיע לפרק הזה ונלמד אותו בזה,
אני רק אומר,
מה דוד מחזיר לשאול?
את מה הוא מחזיר ואת מה הוא לא מחזיר?
החנית הוא מחזיר,
ואת הצפחת הוא לא מחזיר.
למה?
מה?
מה אתם אומרים?
אבל הוא
מחזיר לו תחנית.
מה?
כן, קח תחנית, אני לא...
וצפחת המים, כן, זה מין איזה כמו...
זה כמו...
אתם מכירים בטקסים של הגמר מסלול,
גמר טירונות,
כל הדברים האלה,
אז המפקד נותן לחייל המצטיין,
מה הוא נותן לו?
את הקומטה שלו,
אתה לא תלך עם קומטה של צ'ונגים כאלה חדשה,
אתה
מקבל קומטה כזאת משויפת וזה,
והמפקד לוחש לחייל,
תקשיב,
את הקומטה הזאת אני קיבלתי מהמפקד שלי,
שקיבל מהמפקד שלו, שקיבל, עד, כמו ש...
עד רותקן הראשון, בסדר?
כאילו,
תשמור על הכותל.
דוד לוקח את צפחת המים כסוג של...
זאת אומרת, אני...
זה ילווה אותי,
זה מעכשיו תהיה הממייה שלי.
כן,
אני אומר, זה סוג של ביטוי.
אני לא מפחד, הנה,
אני מחזיק את החנית.
אבל צפחת המים,
אני רוצה שזה יהיה הממייה שלי מעכשיו.
בסדר?
הטענה מוטלת על פה אבנר.
איפה אתה? איך לא שמרת על המלך?
מה תגיד עכשיו?
אנחנו עוד נגיע לכאן ונראה מה דוד עשה וכל הדברים האלו,
אבל בעצם פה,
כבר פה,
פוספסה הזדמנות
גדולה לחיבור,
בגלל שאבנר קירר פה את העסק.
נראה לך וכל הדברים האלה.
תראו כמה דוד מנסה, ואיזו טמימות.
באיזה רצינות, ודוד מנסה בכל כוחו
ליצור את החיבור הזה עם שאול, עם יונתן.
מנסה,
מכאן,
משם,
מלמעלה,
מלמטה,
הוא יוזם את זה,
נכון, ראינו,
אוקיי,
כאן זה קרה.
אחרי ששם דוד יוזם את זה,
הוא יורד אל מחנה שאול,
הוא חודר אל תוך מסכן את עצמו.
הכל כדי ליצור מצב ששאול...
אתם יודעים, אולי בכל אופן נראה את ה...
תמיד יש על השם, כן?
כן,
כן, אבל אתה שואל למה, למה?
זה ניסיון לדוד, כי עוד פעם אבישי אמר לו בוא נהרוג.
אז לא,
חבל,
סתם לדלג על פסוקים,
אני אקרא אותם אחרי זה בהמשך בצורה מסודרת,
אבל זה בעצם,
אני חוזר לפרק שלנו.
לפחות יש לנו כאן
הסכמה של שאול, ועתה הנה ידעתי כי מלוך תמלוך,
וקמה בידיך ממלכת ישראל,
ועתה השבעה לי בה' אם תכרית את זרעי אחריי,
ואם תכרית את שמי מבית אבי,
וישמע דוד לשאול וילך שאול לביתו,
ודוד עכשיו עלו אל המצודה.
עכשיו יש כאן פסוק פתיחה חשוב מאוד,
פרק כ"ה,
וימות שמואל,
ויקבצו כל ישראל ויספדו לו, ויקברו בביתו ברמה,
ויקם דוד וירד אל מדבר פרן.
אוקיי, מות שמואל,
זו ודאי תחנה.
למה?
א', כנראה ניתן להניח ברמה הגבוהה של ודאות,
שכל עוד שמואל היה חי,
הייתה לשאול איזה יראה ממנו, ויכול להיות שזה
מיתן טיפה את הצעדים שלו כלפי דוד.
בסדר?
ודבר שני,
זה יכול אולי לגרום לדוד לחשוב,
שאוקיי,
כל עוד שמואל חי,
ושמואל הוא המליך את שאול,
אז אני לא יכול לזה,
אבל אולי עכשיו אחרי שמואל מת,
אני צריך לעשות איזה צעד כבר יותר אקטיבי,
ולקדם את המלוכה שלי לפחות איפה.
דוד יש לו סמלנות, אבל לפחות איפה?
לפחות בתוך
שבט יהודה,
מה שמסביר את הפרק שלפנינו,
את כל האירועים מנבל הכרמלי.
בעצם האירועים מנבל הכרמלי זה בעצם ניסיון של
דוד לממש את מנהיגותו בתוך שבט יהודה.
נתחיל מקטן, נתחיל משבט יהודה, זה לא קטן,
נתחיל משם, מבסס מלכות,
ואז משם נתפתח לעוד כיוונים.
אבל למה זה קורה?
כי אחרי, למה דווקא עכשיו?
כי אחרי ששמואל מת.
אז
בעצם דוד מנסה
ללכת על העניין הזה.
אז אם כך, אנחנו נכנה כאן,
נכון?
על זה ששמואל מת, ודוד מתחיל לנסות את מלכותו.
בעזרת השם, כמו שאמרנו, בשבוע הבא,
נתחיל ללמוד מגילת אסתר.
יהיו לפחות ארבעה שיעורים.
מלאים כל טוב, בעזרתו יתברך.
ואחרי מגילת אסתר נחזור בדיוק לאותה נקודה,
שבה עצרנו כאן,
עד שנסיים את הספר,
ספר שמואל.
בשמחה וטוב לבב, אמן ואמן.
שבוע טוב!
