שלום וברכה לכולם, לצופים בבית וללומדים פה במכון.
אנחנו נמצאים בפרק נוסף בסדרה שלנו לימי השובבים,
בנושא
גבריות ביהדות.
מאוד התלבטתי מה הנושא שנעסוק בו במפגש הרביעי שלנו,
המפגש הנוכחי,
והחלטתי שמאחר והמפגש הזה מתקיים בשבוע של טו בשבט,
נעשה...
איזה שיעור קצר בנושא גבריות וטו בשבט, סתם.
גבריות,
ובעצם אחד הנושאים הכי הכי מעניינים בהקשר של גבריות,
זה גבריות ומיניות.
המיניות,
הגברית,
זה הנושא שאנחנו נעסוק בו במפגש הזה עכשיו,
ואת הקשר לטו בשבט, בעזרת השם אנחנו נגיע אליו.
כשאנחנו חושבים על מיניות וגבריות,
מיד עולה איזושהי תחושה,
בעיקר אצל גברים,
לא נוחה,
אני לא מדבר בכלל על גברים דתיים דווקא,
אלא גברים באופן כללי מרגישים שמסתכלים עליהם בעין
לא טובה בכל הנושא של גבריות ומיניות.
כאילו גברים...
עסוקים במשהו אחד,
והם חושבים כל הזמן על דבר אחד,
ובעצם הם סוג של יצורים מאוד מאוד
לא סימפטיים בכל התחום הזה של מיניות,
במילים עדינות.
כלומר,
אני אגיד את זה בכינויים,
כמו שבחברה זה נהוג לכנות את זה,
הגבר הוא סוג של זאב.
זאב מסוכן,
שרק תשאיר אותו קצת בצורה שתאפשר לו
לעשות מעשים לא ראויים והוא יעשה אותם.
כלומר,
הוא סוג של עבריין כזה,
זה היחס לגברים הרבה פעמים.
ונקודת המבט הזו מוציאה שם רע מאוד לגברים.
השאלה היא...
מה המקור לדבר הזה,
והאם יש אמת בדבר הזה,
ומה העבודה שגברים צריכים לעשות בנושא הזה של מיניות.
מאיפה זה מגיע בעצם, נקודת המבט הזאת?
אני רק רוצה להעצים את השאלה לפני שאני פותח אותה אליכם קצת.
לכאורה,
כשאתה מעיין בהלכה,
כלומר,
בגמרא ובהלכה,
אתה יכול למצוא סימוכין לעמדה הזו.
כלומר, ההלכה בנויה המון המון
מגדרים,
שבסופו של דבר בעיקר באו להגביל
את הסכנה של הגבר,
כמובן גם של האישה,
אבל הרבה דברים שקשורים ל...
לא תתורו, הם מתמקדים בהיבט של נקודת המבט הגברית.
שמירת הברית בוודאי קשורה באופן ישיר לגבריות.
כל הנושא של הכוח המיני, היצר המיני,
זאת אומרת...
לנסות להגיד שזה רק
הסתכלות מערבית,
ביקורתית כלפי הגברים,
יש בזה משהו שהוא לא מדויק כל כך.
ואנחנו צריכים להבין מה זה הסיפור הזה.
כלומר,
מה הסיפור של גבריות ומיניות,
מאיפה מגיע שורש התסבוך,
והאם נוכל להסתכל,
כמו שאנחנו מנסים לעשות לאורך כל המפגשים שלנו,
על הגבר גם בתחום הזה מזווית חיובית.
כלומר, לראות את המיניות הגברית כמשהו חיובי,
לא רק חיובי בתכלית שלו,
אלא חיובי במנטליות הגברית,
בדרך שבה הוא נפגש עם הדברים.
אז נשמח לשמוע מה דעתכם.
מה דעתכם על מיניות וגבריות?
כלומר,
במילים אחרות,
האם זה נכון שהגבר הוא סוג של יצור מסוכן בכל התחום הזה?
מועד לפורענות, שור מועד?
מה אתם אומרים?
שתיקה כהודעה.
שור מועד,
זאת אומרת,
אתה אומר שור מועד,
חד משמעית.
מה?
לא, לא הייתי אומר שור מועד, שור מועד, לא שור מועד.
מה?
קודם כל,
בואו נגיד את זה ככה,
בואו נגיד את זה על השולחן.
מה שמבדיל הרבה פעמים בין גברים לנשים בכל התחום הזה,
זאת הטענה,
בסדר,
כשאתה קורא על מדעי המוח,
אתה רואה שזה גם דברים שיש להם סימוכין גם במוח,
שגברים נוטים להפריד
בין אינטימיות
לבין
המימד הגופני יותר בקלות מנשים.
זאת אומרת, נשים מחפשות קשר, קרבה אינטימית.
וגברים הרבה פעמים מחפשים את המימד הגופני,
הם רוצים את ההנאה הגופנית. כלומר,
גברים ביותר קלות מנתקים בין המימד הרגשי,
הנפשי,
לבין המימד הגופני,
ונשים לא.
מה שגורם לאנשים לחשוב על נשים כיותר טובות בתחום.
כוונה,
הן יותר אידיאליות,
אידיאליסטיות בתחום,
לא אידיאליסטיות,
אבל הן מתארות את המציאות היותר אידיאלית. ככה בן אדם אמור להיות.
ומה, גבר, מה זה?
מה,
אתה
מחפש רק דבר אחד?
זה מה שמעניין אותך.
עכשיו,
אנחנו לא יכולים לבוא בטענה, כי באמת אנחנו בנויים בצורה אחרת.
זאת אומרת,
אנחנו בנויים הרבה יותר להימשך לדברים חזותיים,
במוח,
מבחינת המוח שלנו.
אנחנו נמשכים יותר לדברים חזותיים,
זה יותר משפיע עלינו,
ואנחנו גם יותר תכליתיים, כמו שדיברנו כבר.
ואז אנחנו הרבה פעמים אומרים,
אה,
זה כל הדיבורים וזה,
אה, כאילו...
חותרים למשהו אחד,
מעשי, הרבה פעמים,
ואז זה יכול להסביר מאיפה זה מגיע.
זהו,
אז זה סוג של הצגת שאלה שנובעת מעובדות, עובדות.
זאת אומרת, רגע,
אבולוציוני זה אומר שהגבר בעצם נמשך
למה שבאופן לא מודע יוביל לפריון,
ולכן הוא מסתכל על מה שייצר יותר פריון,
ולכן לא תמיד המערכת הטבעית שלנו היא תואמת למערכת המוסרית שלנו,
שמערכת מוסרית אומרת אישה אחת.
והמערכת הטבעית שלנו גורמת למה יגרום לכך שיהיו לי יותר צאצאים,
ואז בעצם אני אתקיים יותר בקלות,
נכון?
יפה, ואצל האישה זה הפוך,
בדיוק,
יגן עליה,
וגם יש לה עובר,
היא צריכה לגונן עליו,
לשמור עליו,
היא צריכה לדעת.
בסדר?
זאת אומרת, כאילו בעצם נוצר פה מצב מאוד מעניין,
שהגבר בעצם ב...
נקרא לזה,
בהתנהגות שלו,
הוא יותר קרוב למציאות טבעית קצת פראית.
זאת אומרת,
ואם ככה,
אז
באמת יש פה איזו טענה שהגבר צריך לעשות יותר עבודה עם עצמו,
לכאורה.
כן, אבל השאלה האם יש גם יתרון,
יתרון חיובי פוזיטיבי לצורה של הגבר,
את ההתנהלות שלו.
אני לא מנסה לטייח את הבעיות,
כל אחד יש לו בעיות.
השאלה, מה הדבר החיובי שיש בדבר הזה?
אז ככה,
אנחנו ננסה,
שוב,
אנחנו לא עושים פה עכשיו מהלכים ארוכים,
אנחנו מנסים ככה בצורה תמציתית לגעת כל פעם באיזו נקודה אחת.
הטענה שלנו,
שנניח אותה פה,
היא שעבודת תיקון הברית
אצל הגבר,
היא מצד אחד,
מצד אחד,
קשורה להסרת העורלה.
עוצמת העורלה זה עוצמת הקליפה שיש בעצם על המיניות.
שיש בעצם על המיניות.
המיניות יש בתוך הקליפה.
מהי הקליפה המינית?
אפשר לקרוא לה פראיות הגברית, הגסות הגברית,
האגוצנטריות הגברית,
שבן אדם מרוכז בעצמו,
בהנאה שלו,
במה יספק אותי.
זה כל ממדי העורלה, העורלה שחופה את הדחף המיני,
נקרא לזה ככה.
בסדר? לא מדברים רק על העורלה הפיזית,
מדברים על העורלה במובן הרוחני.
עורלה זה אטימה.
זאת המשמעות של המילה עורלה.
זה אטום, ערל שפתיים,
ערלות לב, זה אטימות.
זאת אומרת, יש...
על הגבריות, על הזכריות נקרא לזה ככה,
איזו אטימות מסוימת.
ואת האטימות הזו אנחנו צריכים להסיר.
אבל אנחנו לא צריכים להפוך את הזכר לנקבה,
בגלל שאנחנו מסירים את העורלה.
הוא צריך להיות זכר מתוקן.
לא זכר שהופך לנקבה, שזה בעצם מה שהעולם המערבי רוצה.
הוא רוצה להפוך את הגבר, מתי אתה
תהיה גבר טוב? שאתה תהיה כמו אישה.
אבל זה מוריד את האיכויות הגבריות שלו.
אז מהן האיכויות הגבריות שלו?
נדמה לי שאפשר להסביר ככה,
ותכף נראה את זה באיזה הקשר שקשור באמת לט"ו בשבט.
הגבר ניחן באסרטיביות.
אסרטיביות זה אומר ביטחון עצמי ופעלתנות.
הוא לא מחכה שמשהו יבוא אליו, הוא עושה אותו.
הוא פועל,
לא נפעל.
חז"ל אומרים את זה גם,
דרכו של איש לחזר אחר אבדתו.
הכוונה, אתה לא מחכה שיציעו לך הצעות.
אתה מחפש הצעות, אתה הולך אחרי האבידה.
ככה חז"ל מתארים את השידוך הגברי.
השידוך הגברי, אתה הולך אחרי האבידה שאיבדת.
אבל הרעיון של חז"ל בעצם הוא קשור לכל הדרך של הגבר להתנהל.
הוא מתנהל בצורה אסרטיבית,
כלומר הוא פועל,
פועל במציאות.
ברגע שבן אדם פועל,
צריך לדעת, כלל זה יהיה נקוט בידכם.
כשאתה פועל...
אגב.
תשימו לב שהמילה פעולה,
פעל,
בעל, בית,
פה מתחלפות, זאת אומרת,
יש פה פעולה.
הפעולה יש בתוכה איזושהי,
נקרא לזה,
תנועה לתוך המציאות
שלא רואה ממטר שום דבר.
זאת אומרת, אני פועל, אני פועל קדימה.
ומה היתרון שיש בדבר הזה?
קודם כל,
יש בזה ביטחון עצמי,
בן אדם מאמין בעצמו,
בן אדם מאמין ביכולת שלו לשנות את המציאות,
להוביל את המציאות לטוב.
ניקח את הדוגמה הפשוטה ביותר,
אתה רוצה לחולל שינוי במציאות,
אתה לא יכול להיות פסיבי,
אתה
חייב להגיד,
יש לי רעיון,
אני מאמין ברעיון שלי,
אני אקדם את הרעיון שלי.
זאת אומרת, בשביל ליצור קשר,
אתה צריך הרבה ביטחון עצמי.
לבוא לבן אדם ולהגיד לו שלום, מה שלומך?
מה נשמע?
מה קורה?
זאת אומרת,
הצעד הראשון, לעשות את הצעד הראשון,
יכולים גם לדחות אותך.
יכולים להגיד לך,
אני לא מעוניין.
אבל לעשות את הצעד הראשון,
אתה צריך הרבה ביטחון עצמי.
כלומר,
בתנועה הזכרית שפועלת קדימה ויוצרת שינוי במציאות,
יש חשש שיהיה איזה אטימות,
איזה ניתוק מאיפה המציאות נמצאת.
אבל יש בה גם יתרון גדול,
כי היא יכולה להוביל את המציאות למקום אחר.
זאת אומרת,
גבריות,
שלא כמו שמציגים אותה בדרך כלל,
יש בתוכה המון המון המון יכולת להיטיב לעולם.
אני חושב שזאת התנועה הפנימית שמובילה גבר, בעומק.
גבר מוביל את המציאות אל הטוב,
אלא שעל הטוב הזה יש עורלה.
העורלה זה
הרצון לפעמים של הגבר לספק את הרצונות שלו,
ולא להיות קשוב למה המציאות צריכה.
בדיוק,
בדיוק.
זאת אומרת,
הנקודה שמובילה את הגבר,
אני רוצה להוביל את העולם הזה,
בעומק רוצה להוביל אותו לטוב.
אני חושב,
מה הבעיה של גבר,
מה שנקרא,
שניגש לבחורה,
והוא בטוח שהוא...
שהוא יעשה את הדבר הטוב ביותר שהוא יפנה אליה,
אבל הוא לא מבין שהיא לא בעניין,
ושהוא גם פונה אליה בצורה לא מכובדת או לא מכבדת.
אבל בעצם,
מה הסיפור שלו?
שהוא שקוע בעצמו.
זה
העורלה, זו משמעות העורלה.
כלומר,
שבמקום שהמגמה העצמית תהיה קשובה למה שקורה בצד השני,
הבן אדם כל כך שקוע בעצמו שהוא לא שם לב,
שהוא לא מתכתב עם המציאות.
אבל מה הסברנו פה עכשיו בעצם?
נקודה מאוד עמוקה,
שגבריות או זכריות קשורה בעומק שלה לרצון להשפיע טוב על העולם.
להשפיע טוב, לא להשפיע רע,
אלא להשפיע טוב.
אלא שדוקא שברגע שבן אדם רוצה להשפיע טוב ולא מסיר את העורלה,
זה יכול לבוא עם קליפה.
וזאת הקליפה של הגבריות.
קליפה של הגבריות זה,
אני בא לשנות את העולם,
אבל לא קשוב למה העולם צריך.
אני לא נמצא בדיאלוג עם העולם,
אלא אני כופה את עצמי,
במקרה הגרוע ביותר,
חס
וחל,
איזה אונס.
שהזכר,
בגלל הכוח שלו ובגלל חוסר הקשב,
עלול לכפות על המציאות דבר שלא מתאים בכלל למציאות,
היא לא נמצאת שם.
זאת אומרת,
המשמעות העמוקה,
אז זה דבר שיפה, שמעתי פעם מהרב יצחק גינסבורג,
שהמילה עונה,
שזה המצווה שמוטלת על הגבר בתחום של חיי האישות,
היא בחילוף אותיות ענווה.
מה הקשר בין עונה לענווה?
שהתפקיד של קיום מצוות העונה בצורה נכונה,
זה להיות בענווה כלפי המציאות,
בהקשבה מה המציאות צריכה.
לתת את המענה,
לענות
למה שצריך, לענות לצורך.
אבל ברגע שבן אדם לא קשוב בכלל לצורך,
אז
אין פה תיקון של הברית,
אלא יש פה שקיעה בתוך העולם.
אז רק בגלל שהזמן שלנו ככה מתקצר,
רציתי לחבר את זה
לפתגם הידוע של הרב קוק לחודש שבט.
מופיע במגדי ירחים, חשק נטיעת אילנות,
נובע מחפץ הטבת הדורות הבאים,
המוטבע בתוקפו בעץ החרוב,
החרוב.
בלי להתעמק עכשיו בכל העומק של המשפט הזה,
שלמדנו אותו בשנים אחרות,
גם בימי השובבים.
הרעיון של המשפט הזה הוא בדיוק היסוד שדיברנו עליו כאן.
הרב מבדיל בין חשק לבין חפץ.
חשק
זה דבר נמוך וחומרי.
מה גורם לבן אדם לטעת אילן?
חשק.
יש לו חשק ליהנות מטעם הפרי.
חשק נטיית אילנות.
זה החשק.
מסביר הרב פותח לנו את העיניים ובעצם פותח את הגבריות.
נובע מחפץ הטבת הדורות הבאים.
זאת אומרת,
בניגלה נראה לך שיש פה חשק,
אבל בעומק יש פה חפץ.
כלומר, יש פה חפץ להיטיב לדורות הבאים.
כלומר,
כאשר הגבר ניגש למציאות,
יכול להיות שמה שמעורר אותו במצב הראשוני זה החשק שלו,
אבל אז צריכה להיעשות סוג של הסרה של עורלה
ולגלות את החפץ שמסתתר מתחת לחשק.
ואם יש פה חפץ ולא רק חשק,
אז...
תמיד החפץ יבוא במגמה גם של הטבה.
אדם לא יכול לעשות מעשה שהוא רוצה לטובת הדורות הבאים,
ועושה את זה עם פגיעה במישהו עכשיו.
זה לא יכול, לא יכול להיות ככה.
כי אם אתה רוצה להיטיב באמת,
אתה צריך שזה יהיה באמת עמוק.
זאת אומרת,
בשונה בעצם ממה שנהוג להגיד,
גבר מאוד מאוד רוצה
קשר אינטימי.
הוא רוצה.
פשוט...
הרבה פעמים במשיכה הראשונית שלו יש איזה מימד של,
נקרא לזה, יצריות יותר חזקה.
אבל היצריות החזקה היא לא רק קללה,
היא ברכה.
כי יש לו יכולת על ידי זה להוביל את המציאות,
לקחת אותה לאיזה מקום,
לא לחכות שמישהו יעשה בשבילו.
הוא רוצה להוביל את העולם.
אבל התיקון הזה של העולם,
על מה הרב מדבר פה,
חשק נטיית אילנות נובע מחפץ הטבת הדורות הבאים.
אני לא נכנס עכשיו לחלק האחרון,
המובלט בסיפורו ב"עץ החרוב",
כוונה ש"עץ החרוב"
הוא ביטוי מסוים לאידיאליזם
המוחלט של עץ שממש עושים אותו רק בשביל הדורות הבאים.
אבל הרעיון פה
הוא רעיון מאוד מאוד גדול.
אולי נסיים בדבר הזה.
משפט מתוך אורות הקודש חלק ב',
פרק מ"א,
יסוד הסרת העורלה, ככה הרב כותב שם,
היא עליית חפץ החיים למידה העליונה המגמתית.
זאת אומרת, מה זה הסרת העורלה במובן הרוחני?
עליית חפץ החיים.
למידה העליונה המגמתית.
הכוונה שבן אדם לא חושב רק על
איך אני מספק את עצמי הרגע.
אלא איך הדבר הזה בונה פה משהו לטווח הארוך.
איך יש פה משהו שגם מיטיב לעולם.
איך אני לא רוצה לספק רק את הצורך האישי שלי,
אלא איך אני רוצה להיטיב פה לכלל,
נקרא לזה ככה.
אז פתחנו פה...
נושא גדול שצריך לדבר עליו באריכות,
בעומק, המשמעות של תיקון הברית,
המשמעות של תיקון היסוד בעצם.
אבל העיקרון שלדעתי צריך כל הזמן שיהיה לנו מול העיניים
זה שגבריות,
עם כל מה שהיא כוללת,
גם הנטייה של הגבר,
גם למשיכה,
וגם ליצר המאוד פעיל שבו, הכוח המיני שבו.
הכוח המיני של הגבר הוא כמו החשק
לנטוע עץ.
לגבר יש זרע בתוכו,
והזרע הזה יכול לגדל דורות.
החשק הזה
של נטיית אילנות,
או החשק הזה של הקשר
עם האישה,
נובע בעומק שלו מחפץ הטבת הדורות הבאים.
יש פה דבר יותר עמוק, וזאת עבודת הסרת העורלה.
כלומר,
לא צריך לזרוק את הכוח המיני של הגבר,
את האיבר של הגבר ואת הכוח שלו,
אלא צריך להסיר את העורלה,
לגלות את החפץ שמסתתר מתחת לחשק,
ואז הגבריות תהיה מתוקנת.
ואז גם האישה תוכל ליהנות מהגבריות הזו.
כי האישה בסופו של דבר שמחה בגבריות.
היא
שמחה בכוח הגברי שבוטח בעצמו,
שיש לו אסרטיביות,
שהוא יודע להוביל.
היא
שמחה בזה, אבל כשזה נעשה בצורה רגישה
ובצורה שמתאימה למציאות.
אז פתחנו פה פתח,
ובעזרת השם נמשיך בפעם הבאה.
תודה רבה, להתראות.
