שלום ערב טוב
כל יחיד בישראל מברך כל בוקר
אחרי ברכות השחר
שתרגילנו בתורתך ודבקנו במצוותיך
אומר הרב בהעלת ראייה
אחרי ההודעה
על חידוש החיים
הפנימיים הנפשיים והחיצוניים הגופניים
כל בוקר
אנחנו מודים לריבונו של עולם
שמחדש בנו את החיים
חיים חיצוניים
טבעיים גופניים
וחיים פנימיים רוחניים
ואחרי ההודעה על זה אנחנו מבקשים שתרגילנו בתורתך ותדבקנו במצוותיך
משום שהחיים הנפשיים הפנימיים הולכים ומפקיעים בזרמיהם באדם פנימה
במהירות
והטבעה עמוקה
זרמי החיים הם נשפעים עלינו
במהירות
אבל אנחנו רוצים
לקלוט אותם
ולהיות מודעים אליהם
בשכל וברגש שלנו
לכן רק על ידי ההרגל
של הופעתה של תורה בתוכיות החיים ישובו החיים
להיות זורמים בטבעם על פי קדושתה של תורה
לכן
אנחנו מיד עם קבלת שפע החיים הזורמים במהירות
אנחנו רוצים לכוון אותם
למסלולם שיהיו על פי טבעם ומקורם האלוקי
על כן אנחנו מבקשים
שתרגילנו בתורתך
תורה זה דבר פנימי
ודבקנו במצוותיך זו התגלות הפנימיות הזאת
בחוץ
במעשינו בפועל ידינו
זה פשר הברכה שכל יחיד מברך כל בוקר
והרב אבינר בספרו תפילת עמך
אומר שנשים לב לנוסח הברכה שתרגילנו בתורתך
לכאורה היה מתאים יותר לברך שתלמדנו את תורתך
אבל אומר הרב אבינר כלול בנוסח הזה
לא רק ללמוד תורה
אלא ללמוד תורה בקביעות
עד שאנחנו מתרגלים
לתורה והיא מתרגלת אלינו
עד שהחיים הטבעיים שלנו
הם חיים טהורים וקדושים
מתוך שאנחנו מתרגלים לתורה והתורה נעשית
לטבע שלנו
ואם ביחיד כך
על אחת כמה וכמה בציבור בכלל
לפי התוכנית האלוקית שהולכת ויוצאת אל הפועל,
היעד של יציאת מצרים הוא מתן תורה.
כאמור, בהוציאך את העם ממצרים,
תעבדון את האלוקים על ההר הזה.
אבל
ריבונו של עולם
מרגיל אותנו לתורתך.
הוא מרגיל אותנו לתורתו.
על כן במרא
שזה
בין קריאת ים סוף
לבין מתן תורה
שם שם לו חוק ומשפט
ושם נסהו
אומר רש"י
במרא נתן להם מקצת פרשיות של תורה
שהתעסקו בהם
שבת
ופרה אדומה
ודינים
שוב איננו מקבלים מיד את כל תרי"ג מצוות
אלא הקדוש ברוך הוא מנסה אותנו הוא נותן לנו מקצת פרשיות
ועוד מעט נעמוד
למה הוא בחר דווקא בהם
שבת ופרה אדומה
ודינים.
המהר"ל, באגור אריה,
מתחיל קודם עם ביאור הפסוק.
איך חז"ל, איך רש"י,
מוציא מהמילים חוק ומשפט
את המצוות שבת, פרה אדומה ודינים.
אז חוק ופרה אדומה זה קל מאוד,
זאת חוקת התורה,
פרה אדומה היא חוקה,
גזירה גזרתי.
גם שבת,
אומר המהר"ל,
זה כמו חוק וגבול,
לולא שהשם ציווה אותנו,
אז אנשים עובדים ועובדים ועובדים
ללא הפסקה
והקדוש ברוך הוא שם חוק
גבול
ששת ימים
אתה יכול לעשות את מעשיך אבל ביום השביעי לא
ודינים
זה רמוז במילה ומשפט
המהר"ל מביא מרש"י פרשת ואתחנה
כתוב שמה
בעשרת הדיברות
מצוות כיבוד הורים
כבד את אביך ואת אמך כאשר
ציווך השם אלוקיך
כלומר
מצוות כיבוד הורים
המקור שלה הוא לא
בעשרת הדיברות אלא כאשר ציווך היכן ציווך
אז חז"ל אומרים ורש"י מביא במראה
שואל המהר"ל
למה רש"י פה לא כתב
מצוות כיבוד הורים הוא כתב שבת פרה אדומה ודינים
עונה המהר"ל
משום שזה לא רמוז פה
חוק
ומשפט
המילים האלה לא רמזות לכיבוד הורים אז זה לא רמוז כאן
שואל המהר"ל
אז באמת
אם יש מסורת שהקדוש ברוך הוא
ציווה ציוונו לכבד הורים
כבר כאן במראה למה זה לא כתוב
עונה המהר"ל
כי מצוות כיבוד הורים לא צריכה להיות כתובה
הרי כאן אנחנו עוסקים בתרגילנו בתורתך
האם צריך להתרגל למצוות כיבוד הורים?
מצוות כיבוד הורים היא לא חוק ומשפט.
מצוות כיבוד הורים זה הדבר הכי טבעי, הכי אנושי.
אז לא צריך להרגיל אותנו.
אז אמנם היא ניתנה במרה,
אבל היא לא חלק מההרגלה בתורתך שיש כאן.
כעת עובר המהר"ל לשאול
למה הקדוש ברוך הוא נתן דווקא את
השלוש המצוות המיוחדות האלה
שבת פרה אדומה ודינים
כאן במרה כדי להרגיל אותנו אחר כך למעמד הר סיני
עונה המהר"ל
שלכל מצווה שהוזכרה כאן מבין השלישייה הזו
יש ייחודיות
פרה אדומה
זאת מצווה
שהיא מאוד מאוד
איכותית
להבין פרה אדומה
צריך הרבה חוכמה בשביל זה
היא מאוד מאוד עמוקה
איך אמר שלמה המלך אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני
אז פרה אדומה זה עומק זה חוק
צריך להתרגל לקבל חוק שאנחנו לא מבינים
שבת
זה המון המון
הלכות
ריבוי של הלכות
כמותיות גדולה של פרטים וסעיפים
כמו שהמשנה הברורה מביא בהקדמה לחלק ג'
יש כל כך הרבה סעיפים מפורטים בהלכות
שבת שמי שלא לומד הלכות שבת בקביעות
פשוט לא מסוגל להשתלט על כל הכמות הזו
אז לא רק איכות כמו פרה אדומה
לא רק כמות כמו שבת
גם דינים
כתוב בבבא בתרא בסוף המסכת הרוצה שיחכים
יעסוק בדיני ממונות
דיני ממונות
זה דיוקים קטנים
זה סוג מסוים של דייקנות במצוות
גם היא חלק מהעניין
ובהערות לגור אריה הוא כותב
שאולי
שבת פרה אדומה ודינים זה כנגד חוכמה בינה ודעת
ריבוי ההלכות כמו בהלכות שבת
זה חוכמה
בינה להבין דבר מתוך דבר זה דינים
ולעמוד על העומק של מצוות פרה אדומה
זה כבר עניין של דעת.
נסיים בדברי האור החיים הקדוש
שהוא כותב
בפסוק
שנאמר אחרי מרא ויאמר אם שמוע תשמע לקול השם
אלוקיך והישר בעיניו תעשה והאזנת למצוותיו ושמרת כל חוקיו
ואז ההבטחות הגדולות
תמצא שכאן רמז הכתוב ארבע מצוות
שהם סעיפים של מצוות תלמוד תורה
כלומר הפסוק הזה בא לקיים בנו דברי בתורתך פשוטו
כמשמעו להתרגל בכל הסעיפים של מצוות תלמוד תורה
דבר ראשון אנחנו מצווים
ללמוד
לכן אמר אם שמוע תשמע בקול השם אלוקיך
מי רוצה לשמוע את קול השם
שיפתח את התורה
כל הספרים שאנחנו לומדים זה קול השם
זה שמוע תשמע בקול השם אלוקיך זו מצוות ללמוד תורה
למה כתוב שמוע תשמע כפל את השמיעה
לרמוז שיהיה עסק התורה בחשק גדול
שאף על פי שהוא לומד
אבל יתווה ללמוד עוד
וזה יראה שהוא לא שבע וקץ בלימודו
מי שבאמת לומד
אז זה לא עושה את זה ככה באיזי.
לומד זה ללמוד וללמוד וללמוד,
אם שמוע תשמע,
עוד ועוד.
כפי שאור החיים הקדוש רומז לנו בתחילת פרשת כי תבוא,
שאם היו בני אדם מרגישים במתיקות והערבות טוב התורה,
היו משתגעים ומתלהטים אחריה.
ככה האיכות
והעמל של מצוות ללמוד,
הזה אם שמוע תשמע.
והישר בעיניו תעשה,
כאן יש רמז למצווה ללמד ברמב״ם,
שאלה האם אלה שתי מצוות, האם זאת מצווה אחת,
תלוי בהקדמה שלו.
בפתיחה שלו,
להיכנס תלמוד תורה בסעיפים עצמם,
לא ניכנס לזה.
איך זה רמוז בהישר בעיניו תעשה?
כי הגמרא אומרת בנדרים,
מה אני בחינם, אף אתה בחינם.
אומר הקדוש ברוך הוא למשה, כמו שאני מלמד בחינם,
גם אתה תלמד בחינם.
שיעור הדברים הוא על זה הדרך,
והישר בעיניו הראוי לעשות עם ברואיו,
שנתן להם את התורה בחינם.
תעשה כן גם אתה
והישר בעיניו ללמד בחינם תעשה גם אתה
אז יש לנו פה ללמוד תורה ללמד תורה לשמור ולעשות
לשמור זה מצוות לא תעשה ולעשות זה מצוות תעשה
אז במה שאמר ושמרת כל חוקיו
שמירה זה רמז למצוות לא תעשה
והאזנת למצוותיו
זה רמז למצוות עשה שנעשה בשלמות