בוקר טוב.
שלום.
יותר נכון להגיד שלום.
שואלים אחד את השני בשם השם.
לדעת שהשלום בין אנשים תלוי
בריבונות של עולם.
ולא בחנפנות ולא בכל מיני תרגילים.
לא צריך להיות אדם שלא יודע להתנהג.
אבל לא בזה תלוי.
כמו שכתוב,
ברצות השם דרכי איש,
גם אויביו ישלים עימו.
ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם שהכל נהיה
בדברו טוב אז כהרגלנו
נקדיש את הלימודים שלנו לא רק בשיעור הזה
לחיזוק עם ישראל ראש הממשלה, שריו, חיילינו, צבאנו
אז אולי לממשלתנו,
צבאינו, לא, זה חשוב, חשוב ככה לזה,
שזה לא מישהו אחר,
זה ראש הממשלה שלנו, וזה החיילים שלנו,
וזה בעזרת השם חזרת החטופים שלנו,
והחלמת הפצועים שלנו,
כן, שלנו, זה חלק מאיתנו, זה לא מישהו משם.
זה דבר מאוד מעניין,
הדבר הזה שזה לא נמצא בשום מקום,
אני חושב שאמרתי פעם אחת.
אתה רואה עכשיו חטופים חוזרים,
עוד פעם,
אני לא מביע את דעתי אם זו עסקה
נכונה או לא נכונה, לא משנה כרגע,
כן?
אבל אתה רואה חטופים משתחררים,
וכולם בוכים.
מה הקשר שלי עם הבן אדם שם?
כן, יש קשר,
אני אוהב אותו,
כך אתה מרגיש.
למה אתה בוכה?
למה אתה שמח?
בוכה ושמח ביחד, למה?
אנחנו באמת אחים, זה לא סיסמה.
באיזה מקום יש, בשום מקום אין דבר כזה.
אתה מכיר את החיילות האלה,
אתה מכיר את אלה ששם שהשתחררו,
שרקדו בנובה, זה בכלל לא התרבות שלנו,
אבל אנחנו שמחים שהם חזרו,
שמחים שהם השתחררו .
טוב,
אנחנו היום נלמד
כאילו בסדר שלנו של איך קראנו לשיעור הזה פרקי גאולה נכון
בסדר של השיעור שלנו פרקי גאולה
אנחנו אמורים היום ללמוד בעצם על מחלוקת בגמרא האם ישראל נגאלים
בתשובה או שהם נגאלים בכל מקרה גם אם אין תשובה
זה סוגיה מאוד חשובה,
שוב בשביל להסתכל על אם אנחנו נמצאים היום בגאולה,
או שאנחנו סתם, פעם היינו בפולין,
אחרי זה היינו לא יודע מה בתימן,
ועכשיו אנחנו פה תחת שלטון ישראלי,
אבל זה לא שלנו,
זה הם,
כן?
אם אנחנו מבינים שאנחנו בגאולה,
זה לא הם ואנחנו,
זה אנחנו.
אבל מכיוון שלימדתי אתמול משהו על פרשת שבוע,
פרשת שבוע שלנו,
פרשת בשלח,
שזה קשור ממש, קשור לגאולה בצורה מאוד חשובה,
אמנם לא כסדר ורצף הדברים שאנחנו לומדים,
אבל חשוב לראות את הדברים האלה, כי זה ממש,
לענייננו,
ממש כרגע.
וגם אם לא יצליחו להוציא את העזתים,
אנחנו גם בגאולה.
יש מועד מסוים?
בסוף, בסוף יצליחו.
בסוף יצליחו,
בוא נאמר הפוך.
בסוף, אמרנו את זה כמה פעמים,
בסוף בארץ ישראל יהיו יהודים.
וגויים שרוצים לשתף פעולה
עם המפעל של הקמת מדינת ישראל ובניין המקדש וזה,
ואין להם שום תביעות לאומיות,
וגם הם לא אוהבים לרצוח יהודים.
אם יהיו כאלה, שיישארו.
להפך.
אנחנו צריכים אנשים שיעבדו ויעשו כל מיני דברים.
צריך.
צריך עובדים.
אתה בא לפה עם רכב, נכון?
היום לא.
היום באת עם אוטובוס?
גם אני באתי היום ברכבת,
מישהו צריך לנהוג ברכבת?
מישהו צריך לסקור אותה?
כל פעם יש לה טיפול,
נכון?
כל כמה שעות נסיעה יש לה טיפול,
מישהו צריך להחליף שמן, פלאגים,
אולי ברכבת חשמל, להחליף פחמים, לא יודע בדיוק מה.
צריך מישהו שיעבוד.
אז היהודים, אתה יודע, אז...
היהודים, זה לא המלאכות האהובות עליהם,
אבל הרכבת צריכה לנסוע,
אתה צריך לבוא לפה לשיעור, נכון?
מישהו צריך לתקן לך את האוטו, רבי שמעון.
מישהו צריך להחליף את הברקסים.
אתה לוחץ כל היום וכל הזמן על הברקס, נכון?
צריך להחליף.
אם יש לך יהודים, אשרי עמלו וחלקיך.
טוב, זה לא הנושא שלנו,
זה דבר שצריך אגב לדבר עליו, זה נושא תורני.
מי צריך לעבוד פה?
וזה שלבים,
אגב, בגאולה, יש שלבים שאנחנו לא צריכים לעבוד.
יש שלבים שהגויים יגידו לנו, לא, לא,
לא, אל תעבדו.
זה הם יגידו לנו,
כן?
שבו, תלמדו, תלמדו אותנו איך לחיות נכון בבית,
במשפחה,
בכלכלה,
בכל הדברים, תלמדו אותנו,
אנחנו נעבוד.
חסר לכם כסף, אנחנו ניתן, אין בעיה.
אם אתם לא מאמינים לזה, תראו מה
החלפת שלטון.
נותנים.
מבינים מי אנחנו.
אבל זה מדרגות בגאולה.
טוב, בואו נחזור לענייננו, כי זמננו קצר,
והדף הוא ארוך, כפי שאתם רואים, ואני
לא אוהב להיות עבד של הדף.
כן, אחרת זה...
אז נראה, בואו נראה.
השאלה פה בכותרת זה להתמודד,
לצפות לנס.
להתמודד ולצפות לנס,
לא להתמודד ולא לצפות לנס.
מה מערכת יחסים שלנו עם מה שקורה בחיים?
עכשיו אנחנו מדברים על המלחמה,
אבל זה גם נכון בפרנסה הפרטית שלנו ובמערכת היחסים
עם האישה ובחינוך הילדים ובכל הדברים זה נכון.
איך אנחנו באמת חיים נכון מול החיים?
מה מערכת היחסים שלנו עם החיים?
מערכת היחסים הנפשית,
המעשית.
זה גם נושא, אבל זה נגזר מזה.
אבל מה המערכת הנפשית שלנו מול החיים?
אז כתוב ככה, במקור מספר אחד,
כתוב ככה,
לפני כן זה כותרת שלי,
כשיכנסו לארץ הסתיים נס המן.
המן מהמדבר, לא המן מפרס,
כי אנחנו קרובים גם לפורים, אתם יודעים.
השאלה אם יש קשר בין המן הזה למן הזה,
זה שאלה.
יש קשר.
על כל פנים,
כשנכנסים לארץ, הסתיים נס המן.
ארבעים שנה אנחנו מקבלים אוכל מן השמיים,
נכנסים לארץ,
נגמר.
השאלה למה?
למה זה נגמר?
למה זה לא ממשיך?
אומר הפסוק, ובני ישראל אכלו את המן ארבעים שנה,
נכון?
בפרשה שאנחנו מדברים על המן שיורד,
נכון?
והתורה מלמדת לנו שארבעים שנה נאכל את המן הזה.
כן?
כשבאו לארץ נגמר הסיפור של המן.
לא,
אין מתנות חינם יותר,
אין מתנות מהשמיים,
אתם תחרשו,
אתם תזרעו, אתם תקצרו, אתם תאפו לחם.
זה דוגמה רק, כמובן, כן ?
שידועה,
ואם לא ידועה עכשיו נדע אותה.
על ישעיהו הנביא מגיע לחזקיה המלך,
חזקיה המלך היה מלך צדיק,
אחד המלכים הצדיקים שהיו,
בא אליו הנביא
ישעיהו שהיה דוד שלו נדמה לי,
אבל
לא זוכר מדויק אם היה דוד שלו או בן דוד שלו,
אפשר להסתכל,
הוא אומר לו אתה מת,
זהו נגמר, אתה מת, הוא לא אומר לו ככה סתם
בנבואה אומר לו, אתה מת, נגמר, החיים שלך נגמרו, זהו.
אומר לו,
חזקיה,
הוא אומר את זה במילים ככה קצת יותר פשוטות.
צא ונבואתך,
לך,
כן,
תגמור ותלך.
כי אני, ידוע לי, מבית אבא חרב מונחת
על צווארו של אדם, לא להתייאש מהפורענות,
אין דבר כזה.
הוא הסתובב, התפלל,
הסתובב לקיר, התפלל,
ביקש מהקדוש ברוך הוא.
שיאריך לו את החיים.
יש שם בדיון למה הקדוש ברוך הוא רוצה לקחת אותו,
כי לא היה לו ילדים,
הוא לא התחתן, כי הוא ידע שיהיו לו ילדים רשעים, כידוע,
הבן של חזקיה,
מנשה ואמון,
השאלה אם זה הרב שקה שצר על ירושלים,
אבל היה לו ילדים מורכבים, כמו שאומרים היום.
אז הוא אמר לו, אמר לו, תביא את הבת שלך.
לא,
הוא לא היה נשוי.
ותביא את הבת שלך.
אבל זה לא הנושא שלנו. הנושא שלנו שהוא אמר לו,
תשמע, חרב מונחת על הצוואר של אדם לא להתייאש מהפורענות, הסתובב, התפלל,
ביקש מהקדוש ברוך הוא לחיות,
קיבל 15 שנה נוספים לחיות.
כן?
עכשיו, מה הטיעון שחזקיה, מה אומר לקדוש ברוך הוא חזקיה בתפילה?
למה תיתן לי עוד 15 שנה?
לחיות.
למה?
מה הסיבה?
הרי הקדוש ברוך הוא אמר, אתה מת.
מה הסיבה?
אז אומר חזקיה ככה,
ככה,
אומר במקור מספר שתיים.
זכור נא, ריבונו של עולם, זכור נא את אשר התהלכתי לפניך באמת.
לא זיוף, ולא הצגה, ולא בשביל המשרה, ולא בשביל ה...
הלכתי לפניך באמת, הייתי איש אמיתי שעושה מה שצריך.
עכשיו,
הוא לא אדם פרטי,
הוא ניהל את הממלכה שלו.
דהיינו, את מדינת ישראל הראשונה.
זה מדינת ישראל הראשונה, אנחנו מדינת ישראל השנייה.
הוא ניהל אותה בדרך אמיתית.
מה שנכון, ומה שאמיתי,
ומה שהוגן, ומה שצודק.
לא מה שמתחשק לו,
ומה שנוח לו.
כן?
ובלב שלם,
והטוב בעיניך עשיתי.
מה שטוב,
עשיתי מה שטוב ונכון לך,
לא מה שטוב לנו,
מה שטוב לך.
אגב, מה שטוב לו זה גם טוב לנו.
כן?
אבל השיקול הוא שיקול איך הצדק האלוקי הופיע בעולם,
ולא שיקולים אחרים, כלכליים ועניינים.
אלא מה שטוב לך.
למה אני כל כך מדגיש את זה?
כי רק אתמול שלימדתי את זה,
הבנתי למה הוא מתכוון.
כן?
ולמה הוא מתכוון, אני אגיד לכם במילה אחת,
פשוט יש לי חותמת פה למה שאני אומר כבר הרבה שנים.
כל החיים זה סדרת חינוך.
תזכרו את זה.
סדרת חינוך פרטית,
אבל בעיקר סדרת חינוך לאומית.
השיקול של ריבונו של עולם במלחמה הזאת זה לא אם ננצח
או לא ננצח, אם יחזרו חטופים או לא יחזרו חטופים.
השיקול של ריבונו של עולם,
האם הסדרת חינוך הזאת תצליח לעורר את האנשים ליראת שמיים?
כי כשלאנשים יש יראת שמיים,
העולם הוא טוב.
ואם לאנשים אין יראת שמיים,
אז העולם מושחת.
מה זה יראת שמיים?
יראת שמיים זה שאדם ששוקל,
זה נכון או לא נכון,
זה טוב או לא טוב,
זה ישר או לא ישר
זה נקרא יראת שמיים.
יש לו נקודת ייחוס לטוב.
אנחנו יראים את הטוב ברוך הוא,
כן?
ואם אנחנו עושים את השיקול הזה כל הזמן,
כמובן, זה התפתחות של הרבה שנים,
זה לא כל כך פשוט להיות אדם שכל הזמן חושב
מה נכון, מה לא נכון, מה טוב,
מה לא טוב, זה צדיקים גמורים.
אני
לא יודע אם יש כאלה,
אבל...
זה השאיפה.
לכן הקדוש ברוך הוא עשה את המלחמה הזאת,
כי הוא בעל מלחמות,
נכון?
דיברנו זורע הצדקות,
כדי שאנחנו נתעורר.
למה נתעורר?
נתעורר להיות אנשים טובים.
שלא נדבר על כל מיני מגמות רשעיות
שאחד הדוגמאות של התוצאות של התרבות
שאנחנו נמצאים בשנים האחרונות
שהשופטים ממנים את עצמם
בשחיתות שופט מושחת והחברים שלו ממנים אותו כן זה
אנחנו רואים במלחמה הזאת מתגלים הרבה דברים כן
רואים מה הפרקליטות והמשטרה והצבא, ראשי הצבא,
איזה אינטרסים יש להם.
מוכנים לשפוך דם
בשביל האינטרסים שלהם, לא האינטרסים של הצדק ושל עם ישראל.
כמה שזה כואב, אבל זה ברוך השם מתגלה,
ואנחנו מתעוררים, עם ישראל מתעורר, הוא מתעורר.
כן?
אז הנקודה המרכזית של ריבונו של עולם בניהולו את ההיסטוריה,
כדי שהעולם יהיה טוב.
והדברים הקשים הם סדרת חינוך,
גם הדברים הטובים אגב.
כן, אבל בעיקר הדברים הקשים,
שקשה לנו איתם,
זה סדרת חינוך.
וזה מה שחזקיה אומר,
הטוב בעיניך עשיתי, עשיתי שיקולים מדיניים,
מה נכון לצדק האלוקי שהתגלה בעולם.
ולא לצד הפרנסתי וכל מיני עניינים אחרים.
שזה גם חשוב, זה גם חלק מגילוי השם בעולם, זה שמי ששומר,
או שאנחנו שומרים להיות אנשים טובים,
אז גם אין לנו בעיות,
לא כלכליות ולא צבאיות ולא זה,
כן, זה פועל יוצא.
אבל זה תהליך ארוך.
אנחנו כבר בתהליך הזה קרוב לששת אלפים שנה,
כן?
תהליך ארוך,
והכוונה של ריבונו של עולם שזה יבוא מאיתנו,
שאנחנו נרצה להיות אנשים טובים,
שאנחנו נעשה את השיקולים האלה, לא האגואיסטים, אלא את השיקולים,
מה נכון ומה טוב ומה צודק.
כל אחד לפי האחריות שלו.
טוב.
שואלת הגמרא מהי הטוב
בעיניך הגמרא גם כן קשה למה זה
הטוב בעיניך מה הכוונה הטוב בעיניך עשיתי
אמר רבי יהודה אמר רב שסומך גאולה לתפילה
שהוא התפלל
וגם אתם יודעים שהוא לימד את כל ישראל תורה אחרי שאביו אחז
ניסה לעקור תורה מישראל
שצריך להסמיך גאולה לתפילה למה זה כל כך חשוב
להסמיך גאולה לתפילה מה החינוך שיש בזה זה לא
סתם איזה הלכה בכל הלכה יש חינוך
וטפטוף זוכרים את הטפטוף של רבי עקיבא
על הסלע טפטוף שמטפטף על לב האבן שלנו ומלמד
אותנו השקפת חיים נכונה מערכת יחסים נכונה עם החיים
אז זה דעה ראשונה אנחנו עוד לא מבינים את זה בדיוק
נבין את זה בהמשך בעזרת השם בסדר
רבי לוי אומר שגנז ספר רפואות.
חזקיה גנז ספר רפואות.
כל בעיה רפואית, אתה הולך לרופא,
רושמים לך רצפט,
סם הזה, סם הזה, הרפואה הזו עברה, בן אדם מבריא.
כן,
אבל פה זה יותר חזק , כי זה רפואה,
אתה יודע, הנושא הזה של רפואה הוא נושא חזק.
גוגל אם אתה יודע כמה ציפורים נדדו השנה בארץ ישראל זה בסדר
זה לא קריטי אם היו מאה אלף
סוגי ציפורים או שמונים ותשע אלף
אבל אם בן אדם חולה
אומרים לרופא אומר תשמע אם אתה לא
תהיה נכה או תמות או משהו
זה חזק, כן?
יש לך תרופה, מה הבעיה?
תיקח תרופה,
יש תרופות, יש תרופות לכל.
חזקיה גנז את הספר הזה.
זה נראה שהוא...
זה דבר לא טוב,
נכון?
מה, אתה לא רוצה שאנשים יתרפאו?
כנראה שזה כן טוב.
כי הוא אומר לו,
הטוב בעיניך עשיתי.
מה עשיתי טוב, אומר רבי לוי?
שגנזתי ספר תרופות, מה טוב בזה כל כך?
זה נשמע לא טוב.
רש "י אומר,
רש "י אומר, נותן לנו תשובה בקצרה,
כן?
שגנז ספר רפואות, הם רואים רש "י?
כדי שיבקשו רחמים.
מה זאת אומרת רחמים?
אנשים שכחו שהקדוש ברוך הוא מרפא דרך התרופות.
הם אומרים, מה הבעיה?
יש בעיה,
גוגל אמרת, יש בעיה.
הולכים לרופא לתת תרופה,
זה לא קשור לריבונו של עולם בכלל.
אז זה לא טוב שמאמצים את כל
התרופות אם זה מנותק מריבונו של עולם.
אם זה לא מנותק מריבונו של עולם,
שאדם מבין שהקדוש ברוך הוא נתן לאנשים שכל,
ולמדענים שכל, ולרופאים שכל,
ומצאו תרופות וזה,
וזה ריבונו של עולם,
הרופא הוא שליח של ריבונו של עולם,
אז זה בסדר גמור.
קחו את כל התרופות שיש בעולם, מה הבעיה?
להפך.
גם לשמור על הבריאות.
גם לשמור על הבריאות, זה ברור, כן?
ברגע שיש לך מתכון תמיד לפחות...
נכון נכון אבל זה נקודה חשובה אבל היא לא
קשורה כאילו למהלך בסדר המהלך הוא רש"י אומר
כדי שאנשים יבקשו רחמים ושיבקשו רחמים יתרפאו
אחר כך של האוניברסיטה של
המדענים של אותו דור ספר רפואות תרופות של סבתא
תרופות של המדע אני לא יודע אבל היה ספר
כואב לך בעין,
תיקח זה.
יש לך עצירות,
תיקח זה.
יש לך גידול,
תיקח זה.
מה?
גנז אותו, גנז אותו.
למה?
כדי שיבקשו רחמים.
הוא יכול להגיד עשיתי והכול עשה שלוש דברים טובים הסכימו איתו
חברים שלוש דברים לא הסכימו איתו טוב אבל אנחנו לא אנחנו
לא מדברים עכשיו על חזקיהו באופן כללי אנחנו מתמקדים בדבר הטוב
הזה שהוא עשה באופן כללי הוא היה מלך צדיק
כי אנחנו אנחנו רוצים ללמוד משהו לחיים שלנו אם להסתמך על נס
או לא להסתמך על נס אם לפעול או לא לפעול רוצים
ללמוד מהמשפט הזה הטוב בעיניך עשית עכשיו זה לא שיעור עכשיו
זה לא סדרת שיעורים על חזקיהו המלך ראוי לתת שיעורים סדרת
שיעורים על חזקיהו המלך באמת חשוב מאוד אבל עכשיו אנחנו רוצים
להתרכז בנקודה הזאת כדי שאנחנו רוצים עכשיו ללמוד במלחמה הזאת
ולא רק במלחמה הזאת, בגאולה הזאת,
כן?
וגם בחיים שלנו הפרטיים,
איך להתייחס נכון לעניינים.
כמה ללכת לעבוד,
וכמה לא ללכת לעבוד,
וכמה להתפרנס, וכמה לבזבז, וכמה לא לבזבז,
וכמה
השקעה צריכה להיות במלחמה,
וכמה השקעה צריכה להיות בתרופות,
וכמה השקעה צריכה להיות...
זה מלמד אותנו איזון,
איזון נכון בחיים,
מבחינה, עוד פעם, לא מעשית,
מבחינה רגשית.
שאדם ירגיש מוצק מול החיים שלו.
לא פרפר לו כל הזמן הלב בפחדים וכל מיני,
מה יהיה עם הפרנסה,
מה יהיה עם הבריאות,
מה יהיה עם זה,
מה יהיה, מה יהיה,
מה יהיה,
חוששים, חוששים.
זה לא מצב בריא.
אדם צריך להיות איתן מול החיים ולהתמודד.
איך להתמודד זה השאלה שלנו בדיוק עכשיו, בסדר?
אז נשים את חזקי עכשיו באופן כללי בצד
אז אנחנו אומרים עוד פעם רבי יהודה אמר ששמחה גאולה לתפילה אנחנו
עוד לא מבינים מה הנקודה פה למה מה זה הטוב הזה
והדבר השני שהוא גנז ספר רפואות שגם לא כל כך הבנו מה
הטוב בזה אבל רש"י רמז לנו שחשוב שאנשים יהיו יראי שמיים
זה
המרכז של חברה מתוקנת,
זה שאנשים יש להם יראי שמיים, מה זאת
אומרת ירא שמיים? שהם בודקים את עצמם,
האם אני מתנהג נכון או לא נכון, טוב או לא טוב.
זה נקרא יראת שמיים.
כמובן, טוב, לא טוב, על פי מה שריבונו
שקבע, לא מה שאיזה אריסטו קבע,
או איזה מישהו אחר ש...
דברים שהוא אמר נכון, אריסטו,
אז הרמב"ם מביא אותו,
אבל יש דברים שהוא דיבר שטויות,
אז הרמב"ם לא מביא אותו.
בסדר?
טוב,
עכשיו נראה את ההבנה.
ההבנה זה, כמו שאמרנו, קצת כבד.
ננסה לפשט אותו יותר, אבל אם נבין אותו,
תפסנו, איך אומרים, בחבל הצלה לחיים שלנו.
באופן פרטי וגם לאומי.
נהיה יותר רגועים בחיים,
ננסה דברים יותר טובים בחיים.
לנו יותר כוח,
יותר עוצמה.
הוא אומר ככה, דרכי הביטחון הם השלמות, השלמות האנושית.
כלומר, אדם שהוא בוטח בשם,
לא לומדים ביטחון בשם,
שהוא בוטח, זה שוב מצב נפשי,
שיש לו מוצקות מול החיים, החיים לא מפחידים אותו,
כן?
זה השלמות האנושית,
היציבות הזאת.
עכשיו, אדם יודע, כמו שבחובת הלבבות שבה,
בשער הביטחון,
אדם בפנים שלו יודע שהוא עצמו כלום.
אנחנו באמת כלום, אנחנו תלויים באלף דברים.
הנה, פשיטה בתחילת המלחמה.
זה תלוי בך?
באו אנשים ורצחו אותם.
יש לנו צבא, יש לנו ראש ממשלה, יש לנו מטוסים.
יופי, אבל הקדוש ברוך הוא החליט אחרת.
זה לא בידיים שלך.
בן אדם ישב שם בשבת,
לא יודע, בחג שמחת תורה, ישב שם בבית , אכל בוטנים.
פתאום באים
כמה אלפי עזתים ומתנפלים ושוחטים, לא יודע מה עושים.
החיים לא תלויים בך.
אתה פרח קטן בחיים,
לכן ההרגשה הפנימית, התת -הכרתית של בן אדם,
זה שהוא באמת,
הוא תלותי,
הוא תלוי,
כן?
הוא מחפש עוגן להיאחז בו,
בכסף שלו, במשרה שלו, בסבא שלו, בדוד שלו, בממשלה,
אבל זה לא עוזר,
כי הממשלה מתחלפת והסבא נפטר,
והדוד לא יכול לעשות תמיד הכל,
וגם הכסף, אתה יודע, לפעמים יש לך כסף,
מחר נופלת הבורסה, אתה נשאר בלי כלום.
אבל יש לנו עוגן אחד,
זה מי שמנהל את העולם רק לטובה,
כן?
אז הביטחון זה השלמות האנושית.
כשאנשים יש להם מוצקות מול החיים,
אז הם שמחים,
הם בטוחים,
הם עושים טוב,
הם לא צריכים להתחנף,
לא לרמות, לא שום דבר.
אמנם,
הם נחלקים.
כלומר, הביטחון, יש מדרגות בביטחון.
יש הביטחון הפשוט.
אם השעה צריכה לכך שיעשה נס,
אדם בוטח רגיל פשוט, וזה נכון לגמרי.
סליחה רגע.
אדם בוטח פשוט,
אומר,
אני עושה מה שאני עושה,
אם משהו לא מסתדר,
הקדוש ברוך הוא ידאג, זה לא אחריות שלי.
זה ביטחון נכון לגמרי. הוא ידאג מה שנכון לעשות כמובן, כן?
או מצד אדם המעלה,
ביטחון ברמה יותר גבוהה,
שראוי לכך.
של להיות במעלה היותר גבוהה לא ברמה הפשוטה הזאת
שדיברנו קודם אנחנו לא מזלזלים ברמה הפשוטה הזאת
אבל הביטחון התמידי הוא להיות בוטח בהשם שיעזרהו בהשתדלותו
הנוסחה הנכונה הנפשית של בן אדם
זה שהוא יודע שהוא עושה
והוא צריך לעשות ונדרש ממנו לעשות
והקדוש ברוך הוא מלווה אותו ועוזר לו במה שהוא צריך לעשות
עוד פעם, שאלה גם מה הוא עושה,
אם עכשיו הוא מתפלל לריבונו של עולם, הוא עכשיו מתכנן
לשדוד היום בלילה בנק.
והוא מבקש, הגנבים גם מתפללים שהם יצליחו, שתדעו לכם.
אבל לא על זה מדובר.
אדם צריך לעשות את הטוב,
לעשות את הדברים הנכונים,
ולדעת שהקדוש ברוך הוא,
והעולם כולו פתוח בשביל שהוא יעשה טוב.
ואיפה שהוא לא מצליח,
יעזרו לו.
כמו שדיברנו על המלאכים,
שהקדוש ברוך הוא מתייעץ במלאכים,
בבריאת העולם,
בבריאת האדם.
אומר, נעשה אדם.
בשביל מה הוא צריך אותם?
הוא יכול לברוא לבד.
רש"י אומר שהקדוש ברוך הוא לומד לנו דרך ארץ,
הוא מתייעץ עם המלאכים,
המלאכים זה אלה שמפעילים את העולם.
כל החוקים, כל זה נקרא מלאכים בלשון שלנו, נכון ?
אז הוא מתייעץ איתם,
למה?
וזה באמת הדרכה לכל בן אדם שהוא מנהל או אבא או משהו.
תתייעץ עם האנשים שאיתך, שבפעולה שאתה עושה.
כי על ידי זה שאתה מתייעץ איתם,
הם לוקחים אחריות,
הם מרגישים שייכות.
אם אתה לא עושה את זה, אז הם
ראש קטן.
ראש קטן,
לא אמרת, נכון?
אבל אדם שאתה משתף אותו, הוא חלק מהמערכת, הוא לוקח אחריות.
ואיפה שלא אמרו לו, אז הוא חושב מה צריך לעשות בשביל
המטרה. אז הקדוש ברוך הוא מלמד אותנו דרך ארץ.
שצריך לשתף את כל הכוחות העולם שיקחו אחריות.
מה זה אומר שיקחו אחריות?
שהעולם רואה שבן אדם,
העולם, כלומר,
אדם נברא עם כל הכוחות של העולם,
שהאדם רוצה להיות אדם טוב,
כולם קופצים לעזור לו.
ואם אנחנו אומרים שלא קופצים לעזור לו זה בשביל
לבדוק אם הוא באמת רוצה או שזה כדאי לו
לפעמים אנשים רוצים להיות אנשים טובים כי זה כדאי להם
זה לא נקרא שהם רוצים להיות אנשים טובים אז בוחנים
אותם אז יש קשיים וקשיים וקשיים ואדם ממשיך לרצות
להיות אדם טוב וואלה הבן אדם הזה באמת רוצה להיות טוב
נותנים לו נחלה בלי מצרים כמו שכתוב הוא עושה
טוב עם
העולם אז תיקח קח בריאות קח כסף קח את
הכל אתה עושה עם זה טוב למה לא
זה המצב המתוקן של הביטחון,
שאני עושה,
אנחנו עושים, מה שאנחנו יכולים כמובן,
ומה שאנחנו,
והגדול עוזר לנו במה שאנחנו עושים,
וכמובן, איפה שאנחנו לא יכולים,
אדונו של עולם משלים את המשימה.
בסדר?
זה המצב המתוקן של ביטחון.
איך מגיעים למצב הנפשי הזה?
זה שאלה.
שזה אנחנו לומדים.
לומדים ולומדים ומבררים ועושים טיול בתוך הנפש
בצורה יותר עדינה, יותר עמוקה,
עד שהדברים האלה מסתדרים.
למה הם מסתדרים?
כי הביטחון הוא כבר נמצא בפנים.
זה לא שמנסים לקחת בן אדם שהוא כולו מלא חרדות
ולתת לו ביטחון.
אדם בפנים בפנים עמוק הוא קשור לריבונו של עולם אז יש לו
יציבות רק צריך לחשוף את המקום הזה זה לא איזה תיק כבד
בסדר
והנה אצל ענייני הכלל
מצינו סתירות עכשיו עכשיו הרב כאילו מקשה על עצמו בסדר הוא
מביא היינו בענייני הכלל אנחנו מדברים עכשיו על עם ישראל עכשיו
כן על ההנהגה של עם ישראל עזוב נשים את עצמנו בצד
עכשיו אבל זה העתק הדבק גם לעצמנו גם כן זה אותו
אותו dna אבל בענייני הכלל מצינו סתירות לפעמים השתדלות משובחת
ומחויבת ולפעמים תחשב חיסרון לפעמים זה שאנחנו משתדלים
וואלה זה מצוין אומר הקדוש ברוך הוא לפעמים אנחנו משתדלים
הקדוש ברוך הוא אומר לא לא לא זה לא בסדר
למשל יוסף זה לא בענייני הכלל יוסף
ביקש משר המשקים שידאג לו נכון
אז הוא נשאר עוד שנתיים בבית סוהר
הייתה יוסף מה אתה עושה אדם נורמלי שעושה השתדלות כזאת
זה בסדר גמור מה אסור לך לבקש ממישהו שהיה איתך
בבית סוהר שיעזור לך לצאת החוצה הרי הוא יושב סתם
הוא לא יושב כי הוא צריך לשבת
רגע שהוא יושב אז הוא מבקש ממנו שיעזור לו אני
עזרתי לך תעזור לי יש משהו לא תקין בזה זה
נורמלי נכון זה בסדר זה ישר זה הגון
זה לא פרוטקציה מלוכלכת זה פרוטקציה אמיתית נכון
אבל הוא נענש על זה.
למה?
כי הוא יוסף.
יוסף, שהקדוש ברוך הוא מלווה אותו כל החיים בהשגחה צמודה,
הוא לא צריך להסתמך על אנשים.
הוא לא צריך.
אז שם זה מגונה.
אבל אדם נורמלי, אם היה מבקש ממנו,
זה לא מגונה, זה משובח, ככה צריך להתנהג.
מה,
אתה לא יודע איך מתנהגים?
מה אתה רוצה לשבת בבית ויצנח לך כסף מהתקרה?
לא אתה צריך ללכת לעבוד אבל יש בן אדם
כן שיצמח לו כסף אולי לא מהתקרה יצמח לו
כי הוא לא צריך להשתדל בגלל סיבות אלו ואלו בסדר?
למשל מביא דוגמאות עכשיו מהכלל
מצינו במלחמת העי הייתה כולה מלאה השתדלות על פי השם
אולם ולעומת זה במלחמת גדעון נאמר לו עוד העם רב
למען לא יתפאר עליי ישראל לאמור ידי הושיעו לי
בוא נסביר
מלחמת העי אולי נתחיל יותר מוקדם עם ישראל נמצא במדבר נכון
מלווה בניסים הרי הנושא שלנו זה המן
שנפסק כשנכנסים לארץ זוכרים במדבר זה ניסי
נכנסים לארץ הקדוש ברוך הוא
אומר נגמר הניסים עכשיו אתם עובדים
במדבר אם אתם משתדלים זה לא נכון
נכנסים לארץ סומכים על הנס וזה גם לא נכון
אז הקדוש ברוך הוא מרגיל אותנו הרגיל אותנו ארבעים שנה להתרגל
לזה שבאמת הקדוש ברוך הוא מנהל את העולם על ידי הניסים
הוא מרגיל אותנו שהקדוש ברוך הוא מנהל את העולם
כן
אתם לא צריכים לדאוג
עכשיו נכנסים לארץ צריך להיכנס בהדרגה אז בהתחלה המלחמה הראשונה זה ביריחו
זה חצי חצי נכון
אנחנו, החומה נפלה בנס, אבל היינו צריכים
להסתובב ולתקוע בשופרות ואחר כך נכנסנו ונלחמנו,
כן?
זה לא שלא נלחמנו,
כן?
אבל זה חצי חצי,
זה לעבור מניסיות למעשיות,
לארץ, לארציות, הארץ זה ארציות של החיים,
אז
צריך סינכרון, אתם מכירים במנוע בין הגיר ל...
בין המנוע לגיר
יש סינכון
שלא תשמע חריקות של הגלגלי שיניים שם
זה מתאם בעברית מתאם
אז לעשות מתאם זה הולך בהדרגה
מלחמה שנייה עם העי
הכל מלחמה היו שתי מלחמות הראשון נלחמנו ונכשלנו
זה בגלל עכן בגלל שהיה שחיתות
בתוך עם ישראל אז לא מצליחים במלחמה
אבל המלחמה השנייה עם העי הייתה כולה מלחמה,
חיילים נלחמים, לא ירד ברד מהשמיים ולא שום דבר,
נלחמו כמו שנלחמים.
אבל ההדרכה,
הטקטיקה או האסטרטגיה הייתה אלוקית,
מי שזוכר שם את הפסוקים,
הקדוש ברוך הוא אומר לנו איך להילחם,
אבל אנחנו נלחמים.
אז זה עוד פעם,
מעבר בין ניסיות, נכון,
למעשיות שכולה שלנו.
לעומת זאת,
מה שאני אומר עכשיו לא מתאים,
שגדעון זה אחרי תקופה ארוכה,
אולי כמה מאות שנה,
לא יודע בדיוק כמה, צריך להסתכל,
אני לא זוכר בדיוק,
אבל תקופה יותר מאוחרת,
כן?
גדעון יוצא למלחמה עם מדיין,
מביא,
מכנס,
30 אלף חיילים בערך.
הגדול לא אמר לו לא, זה יותר מדי.
יותר מדי לא לא אז הוא מוריד עשרים
מוריד עשרים אלף עשרים אלף חיילים שיצפו מלמעלה
כן על המלחמה
מספיק עשרת אלפים טוב הקדוש ברוך הוא אומר לא
לא לא עשרת אלפים זה גם כן יותר מדי
הולך לעשות איזה מבחן שם במים
המלקקים מי שזוכר והקוראים
נשאר מעשרת אלפים חיילים האלה
שלוש מאות חיילים נשארו אלה שלא כרעו לשתות אלא רק
הביאו את המים אליהם ולא קראו לא משנה כרגע המבחן הזה
למה הוא חשוב כל כך רק רק
זה מבחן מי שייך לכאורה לבלות לכאורה לעבודה זרה ומי לא
לכאורה לעבודה זרה ומי לא אבל לא משנה שלוש מאות חיילים
מה זה שלוש מאות חיילים מה אתה עושה צחוק
מזה אתה הולך למלחמה עם מדיין זה לא
זה לא איזה פשיטה שהולכים וחוזרים,
זה מלחמה, מלחמה ממש,
נגד מדיין,
המונים.
תשאיר רק שלוש מאות איש, למה?
אומר עוד העם רב,
מה יגידו העם ינצחו,
כן?
יתפאר עלי ישראל לאמור, כאילו יתפאר ויגיד.
אני עשיתי את זה,
כוחי ועוצמי, אנחנו עשינו,
צה״ל שלנו, אתה זוכר צה״ל שלנו?
אתה זוכר צה״ל שלנו אחרי מלחמת ששת הימים?
צה״ל שלנו.
אז
ככה הוא לימד אותנו מלחמה אחרי זה,
צה״ל שלנו, צה״ל שלנו,
הנה תראה את התוצאות.
בסוף היה ניסים גדולים,
כמובן שניצחנו גם במלחמה הזאת,
אבל זה בדיוק העניין הזה, יגידו צה״ל שלנו.
הבדיחה שתמיד מספרים פה על ההוא שנוסע בתל אביב ולא מוצא חנייה.
אומר,
אדון עולם, אני כבר מסתובב פה חצי שעה, אין חנייה.
תעזור לי.
בדיוק הוא רואה מישהו יוצא שם,
אומר, טוב, תודה רבה, הסתדרתי .
זה בדיוק הנקודה שאנחנו צריכים לדעת,
שזה בדיוק שיצא שם מהחנייה מישהו,
זה הקדוש ברוך הוא דאג שיצא שם מישהו,
כי ההוא לא היה יכול להתניע את הרכב,
אם הקדוש ברוך הוא לא היה רוצה שהוא יתניע את הרכב.
ראיתי פעם שאתם נכנסים לאוטו והתנעתם,
וזה לא מתניע, זה קורה.
אבל בדיוק כשאתה בא,
ההוא בדיוק יוצא,
זה השגחה.
אשתי תמיד אומרת, אני אומר לה, תשמעי,
אני מחנה פה,
אני אלך קצת ברגל,
לא, לא, תיסע, תיקח עד לשם, אמרתי, אבל אין חנייה.
היא אומרת לי,
כמו שאתה בא, יש גם מישהו שיוצא.
אבל צריך לדעת
שהכל זה השגחה פרטית,
ואם אנחנו מייחסים...
לדברים הטבעיים, השגחה פרטית, אנחנו על הגל הנכון.
ואם אנחנו חושבים שאנחנו מסתדרים בלעדיו,
אז ככה הוא מלמד אותנו שזה לא ככה.
עכשיו, הוא לא מלמד אותנו בשביל לעשות לנו נו נו נו,
כמו איזה מורה שאומרים,
אתה תמיד אומר, המורה הזה מחפש אותי.
לא,
אם אנחנו נהיה אנשים,
אמרתי את זה בהתחלה,
אני חוזר על זה,
אם אנחנו נהיה אנשים יראי שמיים.
שמתרגלים לחשוב מה טוב,
מה לא טוב, מה רע, מה לא רע,
מה הגון, מה לא הגון.
אנחנו נהפכים לאנשים טובים,
שחושבים על מה שאנחנו עושים.
וכשאנשים הם אנשים טובים, אז החברה היא טובה.
כשאנשים חושבים מה נכון ומה לא נכון,
מה הגון, לא הגון, אז החיים פה הם גן עדן,
לא שם הם גן עדן,
פה הם גן עדן.
יוצא שהסדרת חינוך הזאת,
לפעמים היא קשה,
שאדם הוא חושב מה לעשות ומה לא לעשות,
מה נכון, מה לא נכון,
כן?
זה מה שמתקן את העולם.
זה הדבר הכי חשוב שיש,
זה יראת שמיים, ככה זוהר כותב, נכון?
הוא כותב שהפיקודה הראשונה,
הדבר הראשון הראשון זה יראת שמיים.
זה יראת שמיים, לא...
יראת שמיים, שאדם חושב מה הוא עושה.
אם כולם יחשבו מה הם עושים טוב, לא טוב,
זה גן עדן, אתם מבינים את זה שזה גן עדן,
נכון?
לא צריך להסביר יותר.
זה פשוט.
זה לא כזה שאנחנו יכולים לכפות אותנו בשביל שנעשה מה שהוא רוצה.
הוא לא צריך שנעשה מה שהוא רוצה.
כל זה בשבילנו, לא בשבילו.
הוא מסתדר יופי.
גם בלעדינו.
אבל הוא רצה לברוא עולם טוב.
ושאת העולם הטוב הזה יבנו האנשים בעצמם.
לא בהכרח בכוח,
שזה יהיה על אוטומט.
הוא רוצה שאנחנו נהיה אנשים טובים,
מרצוננו החופשי,
מתוך שחונכנו לזה, מתוך שהתחנכנו לזה.
וזה מעלה, אדם שהוא מתנהג טוב,
הוא מרגיש טוב עם עצמו, נכון?
והוא שמח,
והוא ממשיך לעשות טוב.
ואדם שלא ככה, הוא עצוב, כמו שדיברנו כאן,
הוא עצוב,
עצבני וזה,
הוא כועס על העולם,
הוא לא עושה טוב.
ואוכלים אחד את השני.
אדם לאדם,
זאב.
אז השאלה היא באמת,
יש לכם כבר תשובה,
כן?
אבל למה בהתחלה הוא רוצה שאנחנו,
ריבונו של עולם, שאנחנו נילחם בעצמנו,
והפעם השנייה
הוא אומר לנו, לא, לא,
לא, לא, זה יותר מדי אנשים.
למה?
מה הבעיה שזה יותר מדי אנשים?
ככה נלחמים, נכון?
לא סומכים על הנס,
נכון?
למה הקדוש ברוך הוא מדריך אותנו ככה?
שלא נגיד, כוכי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה.
והיראת שמיים שלנו תינמס.
עכשיו תשמעו מה הוא כותב פה.
והוא צריך למעט בהשתדלות טבעית.
והדברים,
עכשיו זה היסוד הכי גדול, והדברים ניכרים.
שתלוי במצב המוסרי של העם.
כלומר,
אם יהיו הרבה או מעט,
אם נסתמך על הנס או לא על הנס,
זה תלוי במצב המוסרי של העם,
וכל התכלית של המלחמות וכל הדברים האחרים,
זה לבנות את המצב המוסרי של העם.
שלא יגיד כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה,
אז אנחנו רשעים,
גאוותנים ורשעים.
שתכלית כל סיבוב ההנהגה,
כל ההיסטוריה והדברים שמסתובבים,
כן?
ההנהגה כולה היא להביא את אור דעת השם במילואם לעולם,
כי זה האור של המוסר הבהיר איך להתנהג.
כלומר,
בשביל להבין מה שאנחנו מדברים עכשיו,
מה שאמרנו גם בהתחלה,
האם המלחמה הזאת מתנהלת ככה כדי שאנחנו ננצח?
התשובה היא לא.
המלחמה הזאת מתנהלת מבחינת ריבונו של עולם עם כל ה...
זה הרי לא בשליטתנו,
אתם רואים שאנחנו מכניסים שם משאיות,
אנחנו לא נלחמים כמו שצריך בארה״ב, לא נותנת לנו נשק,
כל העולם נגדנו.
זה ברור שזה לא בשליטתנו כל העסק הזה,
אבל מה המגמה של ריבונו של עולם שהוא הבמאי של האירוע הזה?
כן?
זה מה שהוא כותב פה.
זה שלהביא את אור השם ודעת השם במילועם,
ולא דווקא שננצח.
אנחנו מסתכלים כל הזמן שננצח,
שיהיה לנו פחות הרוגים, פחות,
אנחנו, יש לנו שיקולים מעשיים, מלחמתיים,
שזה בסדר,
כן?
אבל הקדוש ברוך הוא הביא את המלחמה הזאת,
ועם כל הקשקוש שבא,
שאנחנו נלמד יראת שמיים.
שלום עליכם.
אני מכיר אותך, לא?
נפגשנו פעם.
כן.
לקח לי את...
ירד לי האסימון רק אחרי כמה...
סימן שאני מתלהב יותר מדי ממה שאני אומר.
בקיצור,
זה גם לא היום שלו.
טוב, ממשיכים.
דיונים על זה אחר כך .
אז...
השיקול של ריבונו של עולם בניהול המלחמה הזאת
זה איך אנחנו נלמד יראת שמיים
ולא נגיד כוחי ועוצם ידי לכן זה הולך קשה כדי שלא
נגיד כוחי ועוצם ידי כי כוחי ועוצם ידי הופך אותנו לרשעים
שלא עושים שיקול מה ישר מה לא ישר מה הגון מה
לא הגון כן זה הנקודה המרכזית ועל זה אמר
חזקיה,
בהתחלה שמענו את הגמרא,
והטוב בעיניך עשיתי.
השיקולים שלי היו שיקולים,
מה נכון, מה השיקולים שלך.
לא השיקולים שלי, האגואיסטים,
גם בתור ממלכה.
מה השיקולים שלך?
השיקולים שלך זה ללמד אותנו יראת שמיים, ככה הנהגתי את
המדינה, וככה הנהגתי את החינוך, וככה הנהגתי את הכל. כן,
כן, בכבוד.
מה זה בהתחלה?
יפה, אז כשאתה
עושה בעצמך,
ואתה מבין שהשם נתן לי את החיל
הזה, אתה זוכר את הפסוק הזה?
אל תאמר כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה.
מישהו זוכר את ההמשך?
כי זה יופיע בהמשך.
מי פה?
מה, אין פה אנשים שיודעים פסוקים?
מילא,
אני לא יודע, בסדר.
הנה, הפסוק פה.
ואמרת בלבבך,
כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה,
וזכרת את השם אלוקיך,
כי הוא הנותן לך כוח. זאת אומרת,
אם אתה עושה בכוחך,
ואתה יודע שהכוח שיש בכוחך זה ממנו...
שהוא נתן לך את הטנקים,
הוא נתן לאנשים שכל לבנות, אני יודע מה,
טנקים, ונתן שכל למצביאים לנהל נכון את המלחמה.
אם אתה מבין שזה הוא,
זה בסדר גמור.
אז צריך לעשות באופן טבעי, מלא.
כן, אבל מה ש...
כאילו, במלחמת העי,
זה היה כאילו השתלטות דירקטית,
נכון?
של ארבעה חיילים.
רגיל, רגיל, כן.
כשמלחמת האי, הייתה כולה מלאה השתדלות, אבל גם
כשהייתה מלאה, היא הייתה על פי השם הרבה חיילים,
אבל זה היה על פי השם עדיין. לא,
מה שרוצה פה על פי השם,
זה דיברנו קודם שהיה הדרגתיות.
היה נסים,
היה במדבר ניסים,
מלחמת יריחו חצי חצי,
מלחמת האי על מלא.
על מלא אנחנו אבל גם כן זה לא על מלא
לגמרי אנחנו אלא גם התכנון הטקטיקה או האסטרטגיה של מלחמה
זה השם אמר לנו לעשות זה עוד לא לגמרי אנחנו
לא,
הקדוש ברוך הוא הנחה,
תסתכל שם, הנחה איך לעשות את המלחמה,
לבוא מפה, שחלק יהיו פה וחלק שם,
האסטרטגיה זה השם אומר לנו,
על ידי יהושע אולי,
בנבואה, אני לא זוכר בדיוק את הפרטים,
אבל בנבואה, זה מה שהוא מתכוון להגיד שם, אבל
מה שאתה שואל, למרות שזה משהו אחר,
זה צריך לדעת, כשאנחנו עושים באופן טבעי,
וכשאנחנו עושים באופן טבעי אבל על פי השם דהיינו שיקולים מוסריים אלוקיים
אז זה בסדר גמור זה המצב הכי
מתוקן שאנחנו עושים ואנחנו יודעים שזה ממנו
אבל כשאנחנו עושים ואחר כך אומרים אני עשיתי את זה צה"ל
ל שלנו כמו שאמרנו קודם זה מצב לא מתוקן ולכן הקדוש
ברוך הוא אומר בגדעון לא לא יש פה יותר מדי חיילים
תוריד תוריד תוריד כדי שיבינו שזה לא הם אלא זה
הוא אז אנחנו רואים שכל השיקולים פה הם שיקולים חינוכיים
סדרת חינוך כמו שאמרנו בהתחלה שכל החיים זה סדרת חינוך
בסדר קיבלת חצי תשובה לפחות
כן טוב
אז עוד פעם המילים המודגשות שתכלית כל סיבוב הנהגה כל
הנהגת ההיסטוריה הפרטית הלאומית בעיקר הלאומית אני מדבר עכשיו
כולה וגם הכלל אנושית.
כולה היא להביא את אור השם,
דעת השם במלואה לעולם.
כלומר, הדרכה הנכונה,
הבריאה.
למען יימשך מזה,
כל הטובות הזמניות והנצחיות,
הנמשכות מידיעת השם לאמיתתה,
זה הסברנו, שאנשים הם
ירא שמיים,
אז העולם הוא עולם טוב,
אנשים עושים טוב, כי הם עושים שיקולים,
מה נכון, מה לא נכון, מה טוב, מה לא טוב.
והנה,
כשאדם או העם בכללו
עומד במצב מוסרי גבוה,
אז בהנהגה הטבעית שהולכת אחוזה עם סדרי החיים האנושיים,
יכיר ביותר יד השם.
כדברי הר "ן בדרשותיו, ואמרת בלבבך,
כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה, מה שקראנו עכשיו,
וזכרת את השם אלוקיך כי הוא הנותן לך כוח.
כלומר, המצב המוסרי...
של עם ישראל המצב הנכון המתוקן זה
כשהוא מתנהל באופן טבעי וגם יודע שהקדוש ברוך הוא
הוא עשה את החיל הזה זה המצב
הטבעי ולכן אז הקדוש ברוך הוא לא מתערב כביכול
כן הוא לא מתערב הוא לא עושה את
זה ניסי הוא עושה את זה מעשי
הרבה
פעמים חושבים שניסי זה מדרגה יותר גבוהה לא נכון
המדרגה הגבוהה זה שאנחנו עושים באופן טבעי ואנחנו מבינים
שהטבעי הזה הוא באמת ניסי
וגם הטבע הוא נס,
כן?
זה המצב המתוקן, זה המערכת היחסים שלנו עם העולם,
עם ריבונו של עולם, המתוקן.
שאדם עושה,
ולא מחכה שמישהו אחר יעשה במקומו,
כי כשאתה עושה אתה נבנה,
אתה נבנה מבחינה מוסרית,
אתה נבנה מבחינה מעשית,
ואתה יודע שזה ממנו,
זה המצב המתוקן.
אגב אנחנו קרובים לפורים אז אחד המסרים של מגילת אסתר
שבאמת מגילת אסתר הרי זה לקראת בית שני
אסתר ומרדכי תפסו את השלטון שם אצל אחשוורוש
במקום המן והמשיכו את בניין הבית השני
אבל אחד הדברים
אחד הדברים שאנחנו לומדים במגילת אסתר שהנהגת
השם בעולם להבדיל מהבית ראשון שהיו באמת
זה
בהסתרה אבל אני מדבר על ההסתרה החיובית בסדר שהעולם מתנהל באופן טבעי
והשם פועל בתוכו כמו שהגמרא אומרת נכון שכל מקום שבו המלך
זה המלך
אבל זה המלך כי לב מלכים ביד השם
וככה ההנהגה ההנהגה עוברת להנהגה טבעית
שהשם מסתתר בתוך ההנהגה הטבעית והתפקיד שלנו לגלות את ההנהגה
האלוקית
בתוך העולם העולם נקרא עולם משום העלם גם שהוא מעלים את השם
והתפקיד שלנו בחיים זה למרות שהעולם הוא טבעי
להתנהל בעולם הטבעי על פי דרך השם בצורה מוסרית והוגנת
כי באופן טבעי גם זה כמו ג 'ונגל נכון
החזק שורד נכון אז
החוכמה היא לחיות בעולם הטבעי ולהישאר מוסרי
ושהמוסר בסוף מנצח למרות שזה ג 'ונגל
המוסר מנצח איפה ראינו את זה בקריעת
ים סוף דיברנו על זה נכון
וגם בירדן, שהירדן נבקע,
שאנחנו רואים שהטבע
הוא נכנע
לטבע המוסרי, אנחנו מייצגים את הטבע המוסרי בעולם,
כשאנחנו צריכים לעבור את הים סוף הוא זז הצידה,
כשאנחנו צריכים לעבור את הירדן הוא זז הצידה,
כן?
אז התפקיד שלנו לגלות את העולם האלוקי המוסרי
שנמצא מוסתר בהסתרה נמצא בהסתרה בתוך עולם וזה התפקיד שלנו דרך השם
זה מוסרי כן
רק אומר את זה במילים יותר עממיות
כן לפעמים אתה אומר דרך השם
תמיד אתה מצייר על איזה אחד כמו שעולה על איזה הר גבוה
עם איזה צעיף ככה עם ליקוטי מוהר "ן או אורות התשובה ביד
ללכת בדרך השם זה לחיות את החיים האלה, הנכונים,
פה,
כן?
פרנסה, אישה,
מלחמות אם צריך,
כן?
אבל מתוך
רצון לתקן את העולם וליישר אותו,
ולא מתוך שתלטנות או נרקיסיזם או כל מיני תכונות
שליליות אחרות. וזה כל הסוד, זה כל החיים.
למה אבל השם, למה הוא לא כתב את זה?
מה?
כל
מה שצריך ללכת בעולם הזה,
הוא כתב על בלי תורשים של עכשיו, של
רבנות ופרשנות, תורה שבעל פה ותורה שבכתב,
פשוט הכל כתוב, כאילו כל מה שצריך לעשות בדיוק,
ככה, מובנה,
בום,
אני צריך כאילו קל.
קודם כל הוא לא חיפש שיהיה לך קל יותר מדי,
אבל החיים,
הקדוש ברוך הוא בתורה נתן את העקרונות.
וחז "ל, התורה שבעל פה,
היא מתאימה את העקרונות לחיים המשתנים, החיים משתנים.
יש כל הזמן שינויים,
החיים הם מורכבים, זה לא...
אתה יכול לכתוב ספר,
אתה מסוגל לכתוב ספר,
אתה רוצה עכשיו ללמד, לא יודע מה,
מה התחום שאתה אוהב אותו בחיים.
ספורט?
אתה יכול עכשיו לכתוב ספר עם כל הספורט וכל הזה,
אי אפשר, זה 200,
300,
400,
500,
אלף שנה, אתה צריך לכתוב את כל הנואנסים.
יש אחד, יש לו שרירים חלשים,
אחד מתאים לכדורגל, השני מתאים לשחק פימפונג.
אז יש...
לא, אבל יש העקרונות של המוסר,
זה מה שהוא נתן,
כל העקרונות של המוסר הוא נתן לנו.
חכמים עכשיו עסוקים להסביר לנו ולהתאים את זה למציאות שלנו, למציאות עכשווית.
וגם מי אמר שהוא לא רוצה שיהיה
לך קל, הוא רוצה שאתה תחשוב.
אני לא רוצה שתהיה טוקי כזה של הבינה,
היום אתה יודע איך לעשות תואר בבינה הזאת,
אתה לא צריך לעשות כלום, רק אתה כותב,
אתה רוצה עבודה, אני יודע מה,
דיברנו על נדידת הציפורים בישראל במאה השנה האחרונה,
מאה השנה זה יותר מדי,
כי הבינה עוד לא היתה אז,
נותן לך עבודה, אתה מוציא עליה מאה,
אתה לא צריך שום דבר.
כן.
רגע, רציתי עוד דבר אחד.
סיפרתי לכם פעם,
הייתה אישה אחת
שהיא הייתה גם אימא להרבה ילדים,
וגם הייתה מורה,
וגם השתלמה, וגם הייתה ביחסי ציבור בקהילה שלה, אמרו לה, תגידי, גברת,
לא קשה לך?
היא אמרה, קשה.
אבל מי אמר שקשה זה לא טוב?
ומי אמר שקל זה טוב?
כן, מה רצית?
רבנו יעקב דיין?
זה השם?
אה?
חסר עוד שם אחד שם.
גם פגשתי את החתן שלך,
דיברתי איתו לפני כמה ימים.
כן, דבר.
