שלום לכל הקהל הקדוש,
אנחנו בפרשת בשלח,
ויהי נועם אדוני אלוהינו עלינו,
ומעשה ידינו כוננה עלינו,
ומעשה ידינו כוננהו.
אבא סאלי,
ואנחנו ערב טו בשבט.
באופן כללי, פרשת בשלח,
יש לי אמפתיה מיוחדת כלפיה,
בר מצווה שלי.
אז,
בעזרת השם, שיהיה לכולם מזל טוב.
אני,
יש פה דפים שצילמנו בבקשה אם אפשר לחלק בין האנשים נשמח,
בסדר?
כאן הדפים ואם אפשר לתת לי דף אחד שכחתי לקחת
תודה רבה
אז בעזרת השם אנחנו נעסוק בשני נושאים כמו
שכתוב פה בראש הדף גם בפרשה עצמה
בקריאת ים סוף
וגם בנושא טו בשבט בעזרת השם.
חג לאילנות,
ושמש זורחת,
בעזרת השם.
אז קודם כל ברשותכם נתחיל בטו בשבט,
מכיוון שבעזרת השם אנחנו נדבר על כך גם בהמשך,
אבל טו בשבט,
החג שנתקן, הדפים הגיעו גם לשם?
לכולם הגיעו?
קודם כל,
מי שמכיר או לא מכיר,
נאחל לו שיכיר,
יש מנהג ישראל לעשות סדר טו בשבט.
בטו בשבט עצמו לוקחים ארבע כוסות,
ארבע סוגי יין,
יין לבן,
אה, מתאים לך אתה אומר.
ארבע כוסות כנגד החורף, הקיץ, סתיו ואביב,
כל יין לפי עניינו,
החורף לצורך העניין ביין האדום,
והקיץ ביין הלבן,
וסתיו ואביב
בתמהיל האחר של קצת יותר לבן,
לבן, קצת יותר אדום.
ולאכול את פירותיה הקדושים של ארץ ישראל,
עדיף לא פירות יבשים שבאים מטורקיה,
אבל אם אין ברירה,
לא לקנות מהאויבים.
ונהגו ישראל לפני כ-400-500 שנה,
הארי הקדוש תיקן את סדר ט"ו בשבט,
יש גם ספר שנקרא פרי עץ הדר.
מענייני שבעת המינים
שנשתבחה בארץ ישראל כדאי אנחנו נעשה בעזרת השם ביום רביעי
משעה חמש עד שבע בלי נדר נערוך פה סדר טו
בשבט אתם עוד תראו את זה על הלוחות המודעות
בכל מקרה נהגו ישראל לקחת
שלוש צלחות גדולות
בכל צלחת לשים עשרה מינים
כנגד עשר הספירות
בעולם האצילות אנחנו לא מתעסקים אבל כנגד עולם הבריאה
אז לוקחים עשרה סוגי פירות שנאכלים כפי שהם
גם הצד החיצוני שבהם וגם הצד הפנימי שבהם כמו תאנה למשל
כנגד עולם היצירה אז לוקחים עשרה סוגי פירות
שנאכלים,
הצד החיצוני שלהם נאכל,
אבל הצד הפנימי יש בו גלעין,
כמו תמר למשל, בסדר?
תמר, זיתים,
זיתים לא מגולענים,
זה כנגד עולם היצירה,
וכנגד עולם העשייה שאנחנו נמצאים בו,
לוקחים עשרה סוגי פירות,
שבהן הקליפה היא חיצונית,
והפרי הוא פנימי, כן?
הרבה מהפירות שאנחנו מכירים, תפוזים, קלמנטינות,
כל הפירות האלה,
זה פירות שקליפה קודמת לפרי,
נכון?
אני צריך, אני נדרש
לקלף את הקליפה על מנת להגיע אל הפרי.
אני נדרש לקלף את הסיגים, את הדברים הלא טובים,
על מנת להגיע אל התוך,
אל הטהרה,
אל הקדושה,
אל הדברים הנאכלים.
אז אמרנו,
ארבע כוסות כנגד ארבע עונות השנה,
חגה של ארץ ישראל.
יש פה דפים שמסתובבים, כן.
אם אפשר למי שמגיע, תוך כדי, אז לשים לב, בסדר?
לחלק להם בבקשה.
תודה רבה.
ארבע סוגי כוסות כנגד ארבע עונות השנה,
ושלושים סוגי מינים כנגד העולמות שאנחנו רוצים לתקן.
תיקון האכילה הוא תיקון מאוד מאוד חשוב.
אנחנו פוגשים אותו בהרבה חגים,
כמו בפסח למשל,
באכילת המצה,
אבל בט"ו בשבט,
חגה של ארץ ישראל,
פששש,
עושים סדר ט"ו בשבט.
מי זכה פעם לעשות סדר ט"ו בשבט בביתו?
פששש,
חזק וברוך, אז יש מקום לשיפור.
אז כמו שאמרנו,
אנחנו נעשה פה בעזרת השם סדר מוקדם,
ביום רביעי, בלי נדר.
ואחר כך אתם מוזמנים,
בעזרת השם בבתים שלכם,
שתזכו,
בעזרת השם במהרה בימינו, תגידו אמן.
אז שם תעשו את סדר ט"ו בשבט כמו שצריך,
ותעלו את הניצוצות,
ובאמת תחוגו את חגה של ארץ ישראל.
וכדאי באמת לרכוש את הספרים של פרי עץ הדר, או
יש מהדורות יותר מודרניות של איגוד רבני קהילות שממש גם
כתבו מדרשים על הפירות שנשתבחה בהם בארץ ישראל,
יש גם קטעי זוהר שקוראים אותם וכולי,
טו בשבט
שהיו בארץ חמדה
ואנחנו,
בעזרת השם,
טו בשבט
והופכים להיות חלק מאיתנו,
כמו שאומר
הבח, אחד הפרשנים על הטור,
אומר שממש הפירות שאנחנו אוכלים הופכים להיות חלק מאיתנו.
אנחנו מתקדשים בזה שאנחנו אוכלים את פירותיה הקדושים של ארץ ישראל.
אתה אוכל פרי קדוש,
והוא נעשה חלק ממך
ואתה מתקדש בצורה כזאתי לאכול מפירותיה המתוקים והמשובחים והקדושים
של ארץ ישראל.
ובתוך כך, בעזרת השם, נגיע לגאולה השלמה.
אמן. אז זאת הייתה הפינה, פינת טו בשבט.
אנחנו נאריך בה בעזרת השם ביום רביעי,
וגם נחלק את המדרשים בינינו,
וגם נשיר,
ונרקוד,
ונאכל,
נאכל מפרייה,
ונסבע מטובה בעזרת השם.
בסדר?
ועכשיו ברשותכם אנחנו עוברים לפרשת בשלח.
בפרשת בשלח ישנם לפחות חמישה נושאים.
אנחנו נדבר על קריאת ים סוף,
ועוד מעט ניכנס לדף,
אבל בהתחלה על עצם היציאת מצרים,
זה הנושא הראשון.
אחרי זה יש את המן.
שיורד מן השמיים,
השלו
ההקאה בסלע.
יש לנו עוד פעם שאנחנו נתקלים במים?
זוכרים איפה...
מה קורה שמה? שמה מכים בסלע?
או...
פה משה רבנו נדרש להכות בסלע,
בפעם השנייה הוא באמת מכה בסלע,
אבל הוא נדרש ל...
לדבר אל הסלע והנושא החמישי זה רפידים רפו ידיהם ואז מי מגיע מי
נלחם בנו שאנחנו רפים עמלק חזק וברוך עמלק מתי שהוא מזהה את
החולשה שיש בנו אז הוא רודף אחרינו ומזנב בנו את הנחשלים אחרינו
טוב
אז ברשותכם ניגש לנושא המרכזי שלנו היום שזה עצם
יציאת מצרים
עם ישראל עובר
זאת אומרת, עם ישראל במצרים והמצרים,
הם עוברים עשר מכות.
כן,
וכל היהודים היה אור במושבותם,
ובארבה הם לא נילקו,
ובברד הם לא נילקו, וכל המכות,
הכל טוב,
הכל בסדר,
וכל היהודים היה אור במושבותם.
נשאלת השאלה...
קולות מהשמיים.
נשאלת השאלה,
איזה מדרגה מתווספת לנו בשעה שאנחנו...
בשעה שהקדוש ברוך הוא קורע לנו את הים,
הרי כבר היה שנה ומשהו של פירוטכניקה,
הקדוש ברוך הוא שידד את כל המערכות, דם, צפרדע,
קינים, ערוב, דבר, שחין,
ברד,
ארבה,
חושך,
מכת בכורות,
עשר מכות הקדוש ברוך הוא עשה.
מה התווסף בשעה שהקדוש ברוך הוא
קרע לנו את הים?
שאלה ברורה?
איזה מדרגה?
למה היה כל כך חשוב שבתווך שבין מצרים לבין מתן תורה,
קריעת ים סוף.
בקריעת ים סוף,
שהוא מעבר להבהרה של הקדוש ברוך הוא,
שהוא שליט בכל העולם,
בקרקע,
בביניים ובשמיים.
בקריעת ים סוף?
היה
לנו כבר את הדם,
לכל היהודים יש מים,
למצרים יש דם, במכת החושך.
כן, בבקשה.
חכם דניאל,
מה?
מה זאת אומרת?
בבקשה, כן, כן,
כן.
פששששש,
אומר לנו חכם דניאל,
שבעצם יש פה ממש כאילו,
השידוד והשינוי של התשתית של העולם,
זה התכוונת?
כלומר, בכל המכות האחרות היה לנו איזה משהו מקומי?
או. כן.
טוב,
אז זה אומר לנו,
חכם דני,
אנחנו עוד נראה את זה,
שבהעמקות שהיה לנו במצרים, היה לנו אצבע אלוקים,
כאילו משהו בקטנה,
פה יש היד החזקה,
יש פה ממש שידוד של כל המערכות,
הים הופך ליבשה.
בסדר?
חזק וברוך, עשר נקודות.
כן, יעקב?
מה זאת אומרת?
אז זה מדרגה עוד יותר גבוהה.
כלומר,
עד עכשיו היה בקטנה,
אז אם אתה מנסה להגדיר את זה,
אז מה ההבדל?
כן.
זה
טורבו.
שידוד כל המערכות הטבע,
כי אנחנו יודעים שמתי שהים נבקע...
אנחנו מכירים,
חזקו,
נבקעו כל מימות שבעולם,
אתם יודעים,
נכון?
כל האנשים מחזיקים כוס מים,
הביטו עוד פעם,
מסתכלים לתוך הכוס,
רואים?
שבתוך הכוס עצמה,
היה,
יש שאומרים נגזר לשני גזרים,
יש שאומרים לשנים עשר גזרים.
לא גזר, כן?
חתיכות, כן?
שנים עשר שבילים.
כן, חמוד.
רבי דוד, לא?
רבי דוד?
רבי דוד כהן, כן.
כן.
כן.
מבחן אמ...
מצוין.
אתה אומר מבחן אמונה, ויש לנו את נחשון בין עמינדב, כלומר,
לראות איפה אתם נמצאים בזה.
מקסים,
אומר לנו רבי דוד,
המדרגה הנוספת שיש פה,
ויאמינו השם ומשה עבדו,
יש פה מבחן אמוני,
הם נמצאים כך בסוג של מלחציים כאלה,
ואיך הם התמודדו עם זה,
לגבי מה שאמרת, ההשתדלות המעשית,
יש בזה מן האמת,
אבל גם כבר במכת בכורות היינו צריכים לעשות השתדלות מעשית,
נכון?
לקחת את השה ולשים דם על המשקופים.
למה זה שונה?
פסק,
אומר לנו רבי דוד,
שכנראה הוא שחיין במיוחד, במינו,
אומר, יש פה משהו אחר.
כאילו, ממש נדרשת הקפיצה למים.
אולי, אם אני מנסה לרכב על מה שאתה אומר,
בקריעת ים סוף שכבר
הקפיצה אל הבלתי נודע.
נכון?
משהו כזה?
להאמין, כן?
להגיד בבוקר חסדך, זה ביום, זה הנודע.
ואמונתך בלילות,
זה המים, המים מייצגים את הבלתי נודע, אני קופץ למים, אני...
עושה מעשה מצוין אז מכל האמור לאל אתם כבר גם
אתם שמים לב שבקריאת ים סוף אנחנו קונים מדרגה חדשה
אז מי שעדיין אין לו דפים יש פה דפים לחלוקה
שיהיה לכולם דפים
ולא יבואו אליי בתלונות בעזרת השם טוב
אז אני קורא ברשותכם
בפרק ט"ו, ביקשתי להביא חומשים, פרק ט"ו,
פסוק ל"א.
בואו נתחיל לקרוא מה קורה עם עם ישראל.
אנחנו רוצים להגיד, כמו שאמרתם, מקסים,
שעם ישראל, יש
בו איזושהי דרגה חדשה,
וכך
כתוב בפסוקים.
פרק ט"ו, פרק ט"ו, פסוק ל"א.
וירא ישראל את היד הגדולה
אשר עשה אדוני במצרים
ויראו העם את אדוני,
ויאמינו באדוני,
ובמשה עבדו.
אז ישיר משה ובני ישראל
את השירה הזאת,
ויאמרו לאמור,
אשיר על אדוני כי גאו גאה,
סוס ורחבו,
רמה בים.
אז
אמרתם מצוין,
בואו ננסה לארוז את זה ולהגדיר את זה קצת יותר,
שבעצם
יש פה עכשיו מבחן אמוני.
עם ישראל עומד על שפת הים,
מצרים שדולקים אחריו עם
600 רכב בחור ושלישים על כולו,
מרכבות,
בני חיל,
אנשים לוחמים,
פחד אימים.
הם נמצאים לפני הים,
הים סוגר עליהם,
נראה שאין מוצא,
ועכשיו צריך את הנחשון בן עמינדב,
צריך מישהו שיעשה איזשהו מעשה,
יקפוץ למים,
ואז בעקבות הקפיצה שלו למים,
אז ייבקע הים.
זאת אומרת, אני צריך...
מה תצעק אליי,
דבר בני ישראל, ויסעו, קדימה, שהם התחילו לזוז.
ברגע שאני אראה תזוזה אנושית,
תזוזה אנושית,
סליחה אומר הקדוש ברוך הוא,
אז אני אפעל כנגד זה מעשה אלוקי.
יש פה דפים,
כדאי שאולי חכם יהושע,
אם אפשר לשחר,
תן לחכם יהושע,
החתן שלנו,
בעזרת השם. בסדר?
אז זה,
בואו נסתכל בבקשה עוד כמה פסוקים.
למה זה כל כך מהותי?
למה קריאת ים סוף היא מעבר לעשרת המכות?
קודם כל כתוב בספר ירמיהו,
לא
שמתי לכם את זה על דף,
או יותר נכון,
חכם
דניאל לא שם את זה על הדף, בגללי.
כתוב בירמיהו ככה, אשר שמתי חול גבול לים,
חוק עולם ולא יעברנו,
או לחilופין כתוב בתהילים, גבול שמת בל יעברון.
אומר משה רבנו תשמע תשמע תשמע עד עכשיו
אתה שינית כל מיני מציאות במצרים
אבל יש חוקיות מאוד תשתיתית קצת קשור למה שדניאל אמר
משהו מאוד מאוד וגם יעקב
יש משהו מאוד מאוד תשתיתי בעולם שיש מים במקום מסוים
וכל במקום אחר, ואתה קבעת שזה לא ישתנה.
אז אני, משה רבנו,
יכול עכשיו להטות את ידי על הים,
או לחילופין לבקש ממישהו מעם ישראל שיקפוץ לתוך המים?
זה ממש בתשתית של העולם, אתם מבינים את ההבדל?
זאת אומרת,
אם אני עכשיו משנה דם ל...
זה
כמובן דבר מדהים,
אני משנה מים לדם,
או עושה מכת צפרדעים בחצרות,
כן,
שמצפרדע אחת יוצאים מלא מלא מלא מלא צפרדעים,
זה מדהים, ואצבע אלוקים היא.
אבל כאן מתגלה פה שיש פה יד חזקה,
במובן הזה שהקדוש ברוך הוא אומר,
בשל עם ישראל,
אני ממש משדד את הטבע.
אם עד עכשיו המכות היו על ידי משה או אהרון,
כלומר יחידי סגולה,
עכשיו מה שיקרה,
כל העם הזה יקבל דרגה אחרת.
כן?
מה לך ים ותנוס?
הירדן יסוב לאחור,
ירימו אקדוך אלים,
גבעות כבני צאן.
מלפני השם חילי ארץ עונה הים. מלפני אלוה יעקב, העופרי עצור,
אגם מים, חלמי שלמה.
זאת אומרת, בעצם מה שקורה פה במכת...
בקריאת ים סוף,
זה הרבה מעבר למכות,
אם לפני כן הייתה דרגה מדרגה של אנשים יחידים,
משה ואהרון,
שעושים איזשהו מעשה באופן חלקי בטבע,
פה יש עם שלם שעתיד להפוך את
הים ליבשה.
והמים היו חומה מימינם ומשמאלם.
כלומר, למרות שהקדוש ברוך הוא קבע בטבע הבריאה
שאיך אמרנו,
גבולות שמת בל יעבורון,
אי אפשר לעבור,
אנשים לא יוכלו לעבור לעולם בתוך הים.
פה יש ממש שידוד של הטבע ואמונה
מלאה שהקדוש ברוך הוא נותן בכלל העם,
שיכול להפוך את המים ליבשה,
וזה בעצם מדרגה שונה לגמרי. האם הייתי ברור?
בואו נסתכל קצת בפנים.
הקדוש ברוך הוא אומר,
בוא נסתכל בבקשה במקום מספר 1,
שמות רבה, ואתה הרם את מטך,
שימו לב,
שלאורך כל הפרשה,
יש איזה,
אין פה הכאה בים.
כל הזמן הרם את, להרים את המטה,
לאן, לאן אתה מרים אותו?
מה אתה רוצה להראות בזה?
שמה?
שהכל משמיים.
הרים את מטך,
אתה תרים את המטה,
ואז יראו שבאמת היד החזקה,
הקדוש ברוך הוא זה שמשדד את הבריאה,
ואתה הרים את מטך, אני קורא למקום מספר
אחד. אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא,
אתה אומר לי שקרא את הים ועשה את הים יבשה,
והכתיב,
אשר שמתי חול גבול לו,
והרי נשבעת אתה קורא לעולם.
אתה אמרת את זה,
אז מה אני אמור לעשות עם הדבר הזה?
אומר לו,
ממשיך השמות רבה,
כיוון שהרים משה ידו על הים,
נבקע שנאמר,
ויבקעו המים.
בעצם אומר הקדוש ברוך הוא למשה.
אני מצטט
גם כן מהמהר"ל,
מקום מספר שלוש,
שקנו ישראל מדרגה אלוקית נבדלת
מן החומרי.
נכון?
זוכרים שדיברנו בפעם שעברה?
על המים.
המים, מצרים, מה שמייצג אותם זה המים.
לא סתם פרעה אומר,
יאור זה לי ואני עשיתיני,
היאור הוא הכי חשוב.
מים זה עולם התאוות.
כן?
כי מים זה דבר שקצת קשה לתפוס אותו.
כן?
צריך ליצור איזשהו כלי כדי למסגר אותו ולגבול אותו.
אומר לו הקדוש ברוך הוא תדע לך,
קנו ישראל מדרגה אלוקית נבדלת מן החומרית. עד עכשיו,
אתה משה רבנו,
אתה נבדלת מן החומרי, נכון?
כי מן המים משיתיהו,
וזוכרים שמלפני שבועיים דיברנו על העניין הזה?
משה רבנו, למה הוא יכול להיות המנהיג של עם ישראל?
מכיוון שהוא אדם רוחני.
ויכול לרדות במצרים ולשלוט במצרים,
כי מצרים היא חומרית ומשה רבנו הוא רוחני.
אבל שאר העם,
שאר עם ישראל נמצא באמת מ"ט שערי טומאה.
מה שקורה עכשיו בקריאת ים סוף,
כל עם ישראל עולה מדרגה.
יוצאים ממ"ט שערי טומאה לאט לאט,
הקדוש ברוך הוא מבהיר שהמדרגה שהייתה עד עכשיו מדרגתו של משה רבנו,
מדרגה יחידאית של בן אדם יחיד,
של משה ואהרון ומרים,
אנשים יחידים,
יש פה בעצם מדרגה של...
של מה?
של עם.
מדרגה של כל עם ישראל.
בסדר?
אז זה דבר ראשון.
כתבתי פה את ההבדלים בין המכות לבין קריאת ים סוף,
כמו שאמרתי קודם, במצרים זה אצבע אלוקים, נכון?
מציאות חלקית.
לעומת זאת אנחנו רואים פה את היד החזקה,
היד זה מציאות שלמה.
כולנו רואים שאנחנו יכולים ליצור אלטרנטיבה שלמה למצרים.
אם לפני כן היינו בבית עבדים, כלומר...
כמו שאמרנו כבר כמה פעמים,
פרעה רצה ליצור מציאות כזאתי,
שאף אחד לא יוכל לצאת.
מצרים זה היה דבר מדהים,
שבמשך 210 שנים,
שמו אנשים בתוך מצרים,
ותקעו אותם מעבר לשיעבוד, גם תקעו אותם בשיעבוד מנטלי.
כמו בטירונות, זוכרים?
שאתה ישן עם נעליים.
אז מה אומרים לך?
אומרים לך, שאתה עם נעליים, חצי דקה הקפצה.
עכשיו יכול להיות שלא יקפיץ אותך כל הלילה.
ויכול להיות שגם בלילות הבאים לא יקפיץ אותך.
אבל למה?
אתה קם עייף.
למה אתה קם עייף?
כי אתה כל הזמן כבול.
כן, להביא, לחצי שלום, הצבא זה לא מצרים.
אבל לשם הדוגמה,
זאת אומרת,
ברגע שאני עם מנטליות של עבדות,
ברגע שאני עם מנטליות של כפיפות שלי כלפי מפקדים או משהו כזה,
אני מותש מעצם המתח התמידי הזה. אז
אומר להם הקדוש ברוך הוא, תדעו לכם,
אני עכשיו,
לפני מתן תורה,
אני רוצה לתת לכם עוד מדרגה,
שהיא תאפשר לכם לקבל תורה שמיימית,
כלל העם מקבל אותה,
לא רק משה רבנו,
לא רק אהרון, לא רק מרים,
כולם יוכלו לקבל אותה.
למה?
מכיוון שאתם הפוכים ממצרים,
אתם כולכם רוחניים,
אתם כולכם מסוגלים להפוך מים ליבשה,
כולכם מסוגלים לשלוט
בתאוות שמצרים הטביעה אתכם במשך
210 שנים. הייתי מובן?
נמשיך.
את המושג בקיאה,
מאיפה אתם מכירים,
אולי עוד מקום,
איפה כתוב
ויבקע עצה עולה?
עקידת יצחק, נכון?
מי עשה את זה?
אברהם אבינו, נכון?
אני קורא לכם את הפסוקים.
אנחנו יודעים שהרמב"ן אומר,
הרמב"ן רבי משה נחמני,
אומר מעשה אבות
סימן לבנים.
כל מעשה פרטי כביכול שהאבות עשו,
הם בעצם נטעו זרעים.
נטעו,
ב-DNA של כל אחד מאיתנו,
כיוון שאנחנו בני אברהם,
יצחק ויעקב,
הם נטעו בנו איזושהי מציאות מאוד מאוד מאוד מיוחדת,
שאחרי זה היא תשרת לנו,
תשרת אותנו,
ותעמוד לנו כזכות לזה שהיה מבקע.
אני קורא בפסוקים,
בפרק כ"א,
בפרק כ"ב בבראשית,
כן,
פסוקים מפורסמים שאומרים אותם כל בוקר,
מי שזוכה להגיע בזמן.
וישכם אברהם בבוקר, ויכבוש את חמורו,
ויקח את שני נעריו איתו ואת יצחק בנו,
ויבקע עצי עולה.
ויקום וילך אל המקום אשר אמר לו האלוהים.
שימו לב מה כתוב לנו פה.
אמר רבי בן אבא, רואים מקום מספר 6?
אמר רבי בן אבא, מכילתא,
שפגשנו אותה בשבוע שעבר,
מתי המכילתא נכתבה?
לפני 1,800 שנה.
זוכרים, הזכרנו את זה
בשבוע שעבר,
מכילתא זה מדרש תנאי,
מדרש הלכתי על ספר שמות.
אמר רבי בן אבא, מקום מספר 6,
בשביל אברהם קרעתי להם את הים,
שנאמר, ויבקע
עצי עולה, ונאמר כאן, ויבקעו המים.
הוא בוקע,
ומעלה.
כשאני בוקע עצים ומעלה אותם,
מה זה מזכיר לי?
מדורה, נכון?
יהודי,
זה העניין שלו.
כבר דיברנו על זה באחת הפעמים.
הנוצרי,
הוא בורח מהעולם הזה.
המוסלמי,
הוא משועבד לעולם הזה,
רק הוא אומר,
אני מתאפק כדי שאחרי זה אני אזכה לכל התאוות שלי,
אקבל את המפתחות וכל העניינים.
בסדר?
ברור שלא,
אבל היהודי,
הוא לוקח את החומר,
הוא בוקע את החומר,
הוא הופך את הים ליבשה,
הוא בוקע את התודעה שיש מסביבו,
הוא אומר,
חבר'ה,
זה לא מה שרואים.
אם אני אבקע את המציאות הזאת,
אם אני אפרק את העצים,
אני אוכל למצוא,
לחשוף את המציאות החבויה בפנים,
ואת זה אני יכול להעלות.
לכן כתוב,
ויבקע עצי עולה, כלומר, הוא בוקע ומעלה.
אמר רבי בנאה,
כמו שאמרנו קודם,
בשביל אברהם אני קורע להם את הים
שנאמר ויבקע עצי עולה ונאמר כאן ויבקעו המים.
אברהם עובר ניסיון,
אברהם עובר התעלות,
אברהם אבינו הוא בוקע את הטבע האנושי
נכון?
אפשר להגיד,
זהו,
זה מה שיש,
יש לך טבע,
זה מי שאתה,
כמו כל המציאות,
שזה דטרמיניזם,
מה שהיה הוא שיהיה,
אי
אפשר לשנות שום דבר.
אברהם אבינו כבר לפני אלפי שנים,
אומר להם הקדוש ברוך הוא,
בשנת 1948,
אתם יודעים,
לבריאת העולם,
נולד אברהם אבינו, מעניין.
והוא כבר אז נטע את הזרע הזה שיהודי
זה אדם שיכול לבקוע את המציאות וממילא להעלות אותה,
והוא שם נוטע את הזרע.
וכך כתוב בגבורות,
תתקלו במקור מספר 7. גבורות השם,
ספר של המהר"ל,
אנחנו זוכרים לפגוש אותו כבר כמה וכמה פעמים.
בפרק מ"א כתוב ככה, כי היה לאברהם אבינו התגברות.
אתם רואים, נכון?
מקור מספר 7.
כי היה לאברהם אבינו התגברות שהיה גובר על הטבע שלו,
ונדחה הטבע,
כן?
הטבע משתתק, הטבע משתנה, כמו ים שהופך ליבשה,
כי אין הטבע נותן לשחוט הבן.
כשאני עכשיו נדרש ליעקוד את הבן שלי,
אז הטבע האנושי אומר,
מה פתאום?
לא תעשה כזה דבר.
והוא מתגבר על זה.
אני חושב שהזכרנו את זה,
ואם לא הזכרנו,
ראוי להזכיר את זה עכשיו.
הרב קוק אומר בעולת ראייה,
שהחזרה מהעקדה היא יותר קשה מעצם הניסיון לעקוד.
אתם שומעים מה אנחנו אומרים?
עוד פעם.
יש את הניסיון לעקוד,
ברגע שהקדוש ברוך הוא אומר לו,
תשמע,
קח נא את בנך,
את
יחידך אשר אהבת,
שלא יהיה בלבול.
אל תביא לי את ישמעאל פתאום,
יתאים לך כאילו.
תביא את יצחק, את זה שאתה אוהב, אותו תעקוד.
אז
הרבה פעמים בן אדם כבר,
זה מאוד קשה,
אבל הוא כבר נכנס לסרט,
מה שנקרא.
הוא אומר, וואו,
אם אני עכשיו עושה את העקידה, אני נכנס לפנתיאון.
אני הופך להיות גדול האומה.
ברגע האחרון הקדוש ברוך הוא אומר לו,
אל תשלח ידך אל הנער.
ואל תעשׂ לו מאומה.
כי עתה ידעתי,
כי ירא אלוהים אתה,
ולא חסכת את בנך,
את יחידך ממני.
רחמנא ליצלן, אני רציתי לראות את הלב שלך.
רציתי לראות שאתה מוכן.
למסור את הבן שלך,
אבל אני לא אעשה את זה בסופו של דבר.
אני לא אדרוש ממך משהו שהוא סותר את הטבע הכי פשוט בעולם.
אבל,
מה שאני ראיתי אצלך, כך אומר הקדוש ברוך הוא,
עתה ידעתי כי ירא אלוהים אתה.
אתה רואה מציאות, אתה רואה ים סגור,
אתם רואים ים סגור.
איך אוכל אני הים הזה? איך אני...
יש לי פה עוד רגע מצרים שמחסלים אותי,
אולי נרים דגלים לבנים.
כן?
קצת קשור לכל מה שקורה לנו עכשיו.
בסדר?
מציאות בלתי אפשרית.
אומר לו הקדוש ברוך הוא,
כמו שאברהם בקע את הטבע האנושי, גם
אתם מסוגלים לבקוע את החוקיות הטבעית,
והים יפתח לפניכם.
למה?
למה?
למה הים יפתח לפניכם?
כי אתם אומה ניסית.
למה אני אנסוג לאחור?
מלפני אדון חולי ארץ.
אני רואה את עם ישראל,
אני רואה את הקדוש ברוך הוא.
אני רואה את עם ישראל,
אני רואה מציאות על-טבעית.
אני רואה את עם ישראל,
אני רואה אנשים כאלה שמסוגלים להפוך את הטבע השני שלהם
לטבע ראשון.
רק התורה מסוגלת לקחת בן אדם ולהפוך אותו ממצב צבירה מסוים אחד.
למצב אחר.
כולנו יודעים את זה, נכון?
ברוך השם.
במכון מאיר, משתדלים.
בן אדם הגיע עם הפגם שלו,
כל אחד עם השריטה המיוחדת שלו,
והעניין המיוחד שלו,
והתורה היא פשוט משנה את הבן אדם.
בן אדם שלומד מתמטיקה,
הוא לא נהיה משולש.
נכון?
בן אדם שלומד הנדסה,
הוא לא נהיה מלבן.
אבל בן אדם שלומד תורה,
בן אדם שמתקרב לקדוש ברוך הוא,
הטבע שלו פשוט משתנה.
הוא מצליח לבקוע את הטבע הראשוני ולגלות בתוכו את הטבע האלוקי.
כי תורה קדמה לעולם.
אני לוקח משהו ממקום אחר.
אני לוקח משהו קמאי, ראשוני,
שעומד בתשתית העולם.
בסדר?
אז כמו שאנחנו רואים,
כמו אברהם,
בגלל שהוא בקע,
לבקוע את הים.
ועוד דבר
מדהים.
תסתכלו בבקשה במקום מספר שמונה.
שמעון התימני אומר,
בזכות המילה
אקרא להם את הים.
אופה.
באיזה יום אנחנו עושים את הברית מילה?
מה זה השמיני?
מה זה שמונה?
איך?
מספר של קדושה.
קדושה שאיפה היא?
היא מעל הטבע, נכון?
מסביר לנו המהר"ל.
דיברנו כבר על כמה מספרים.
לפני כמה שוב עוד דיברנו על שלוש.
מציאות של שלוש נכון השלישי אברהם יצחק ויעקב הזכרנו את ראובן שמעון
ולוי שלוש זה המספר של היציבות הראשונית בעולם כמובן ארבע וכולי
שש זה הטבע כל דבר בטבע יש לו שישה פנים
כן לוקח את המחברת הזאתי יש לה למעלה למטה דרום
צפון מזרח מערב שבע אומר המהר"ל זה נקודת הקודש שנמצאת
בתוך הטבע
שבת שמיטה
ארבעים ותשעה ימים של ספירת העומר, זה בתוך הטבע.
שמונה זה מעל הטבע.
שמונה זה ברית מילה.
שמונה זה שבועות, נכון? היום החמישים.
שמונה זה גם...
נעשה עץ גבוה חמישים אמה,
ולכן בסופו של דבר מי שנתלה עליו זה המן ולא מרדכי.
עם ישראל,
לא עלינו,
מסוגל להגיע לארבעים ותשע שערי טומאה.
אין שער הנון.
שער החמישים
זה רק בקדושה.
כביכול יש איזה פייט כזה של טומאה
מול קדושה במשך ארבעים ותשעה שערים.
כן, מסוגלים להגיע לאיזושהי...
למקומות.
מאוד מאוד נמוכים או עמוקים בטומאה,
אבל לשער החמישים אנחנו לעולם לא ניפול.
אומר הקדוש ברוך הוא,
אתה יודע למה אני בוקע את הים בזכות המילה?
בזכות המילה אני אקרע להם את הים.
מה עשינו במילה בשעה שאנחנו נולדים?
כן,
כמו שאומרים, פרופיל 100, נכון, משהו כזה.
למה יש פרופיל 97?
בן אדם נדרש להסיר את העורלה, את העורלה, לגזור.
בזכות זה שאתה גוזר,
בזכות זה שאתה מל,
בזכות זה נגזרים לך המים,
המים הופכים לגזרים.
בסדר?
המעביר בניו בין גזרי ים סוף.
אז הגזרה זה באמת גם הגזרה האלוקית,
זה
גם החלקים, אבל בזכות מה שאתה גוזר,
בזכות מה שאתה מסיר את העורלה בחיים שלך,
בזכות העבודה הפנימית שאתה עושה,
בזכות תיקון המידות,
שוב פעם,
הברית מילה של אברהם וכל האבות הקדושים,
והמסירות נפש,
וגם המסירות נפש שלנו היום.
לפני שבוע וחצי
אחד התלמידים הצדיקים
עשה ברית מילה
ברוך השם
ושאלתי איפה הוא נמצא וכולי אמרו לי הוא הבן אדם בחדר
מה שקרה,
לא ניכנס לפרטים, אבל בכל מקרה,
זו הייתה ממש מסירות נפש שלו.
כלומר,
אחרי הברית מילה שהוא עשה,
מדובר בבן אדם מבוגר,
אחרי שהוא עושה את הברית מילה,
שדורשת הרבה מסירות נפש,
הוא לא ילד קטנטן,
שלא מרגיש שום דבר, סוג של ניתוח כזה.
בן אדם מוסר את הנפש,
בזכות הברית מילה הזאת,
הקדוש ברוך הוא עתיד לגזור לעם ישראל גזרות טובות, וגם לנו,
בעזרת השם.
אם כל אחד מאיתנו,
ואנחנו יודעים שעם ישראל איפשהו לא נמצא,
ואיפשהו לא מתהפך,
וכל הגלויות למיניהם,
אחת המצוות
שעם ישראל תמיד דבק בהם, מעבר לפסח, הפסיכה הזאת,
וההיבדלות מן הגויים,
זו גם ברית המילה.
יש לנו חגים שהם חגי מסגרת,
ויש לנו חגים שהם חגי תוכן.
פסח,
לצורך העניין,
זה חג מסגרת.
אומר לנו, מה אנחנו?
לא.
אנחנו לא מצרים.
עכשיו יעברו 49 ימים שיגידו לנו, מה אנחנו?
כן,
מה אנחנו?
עם שמסוגל לקבל תורה מן השמיים.
אבל המסוגלות הזאת לקבל תורה זה בתנאי שיש לך כלי ראוי,
בתנאי שאתה המוסר את הנפש,
בתנאי שהקדוש ברוך הוא נותן בך אמון,
בתנאי שאתה בן אדם שמסוגל להפוך את החושך לאור. יש, כתוב
בזוהר, יש כרטיס כניסה לגן עדן. מישהו רוצה לדעת מה הוא?
מי רוצה לדעת מהו כרטיס הכניסה לגן עדן?
אצבעות.
תשובה,
אומר הזוהר, דהפיכו
חשיכו למתיקו,
אנשים שיודעים להפוך
סליחה,
דהפיכו חשיכו לנהורה, יודעים להפוך חושך לאור, יודעים להפוך מרירו למתיקו,
יודעים להפוך מר למתוק,
בקיצור,
אנשים עם עין טובה,
אנשים שמסוגלים,
בקיצור,
אתם כולכם נכנסים שאומרים,
שלום עליכם,
פה זה גן עדן,
כן,
איפה עוד למדת,
מכון מאיר,
חזק וברוך,
כנס בבקשה,
החבר'ה מחכים איתך, בסדר?
כל מה שאנחנו משתדלים להתחנך אליו,
באמת היכולת להפוך
חושך לאור,
ולהפוך מר למתוק,
ולהאמין ביכולת שלנו להשתנות,
ולהאמין ביכולת שלנו לגזור גזרות.
אי אפשר להתחמק מהבבא סאלי, רבותיי.
תגזור אומר,
ויקום לך, נכון?
ככה הפסוק אומר.
הבבא סאלי,
כן, שאתמול זכיתי להיות בקברו,
אשתי אמרה לי שזה יהיה בשעה יותר מוקדמת,
אבל בסופו של דבר מצאתי את עצמי.
באחת בלילה,
חוזר בשתיים וחצי פה לירושלים,
עיר הקודש.
אבל זה פלא פלאות.
אדם
שהוא בעצמו היה סמל ואות ומופת ליכולת להשתנות.
ליכולת להיות תלוש מן החומר.
מי שראה את הבבא סאלי בתמונות או בחיי חיותו,
אני הייתי בגיל 14 כשהבבא סאלי נפטר.
אז הוא היה שדוף, ממש רזה בצורה בלתי רגילה.
כמו גורגר הרבי צדוק, שהיה אוכל משהו,
כמו בסרטים מצוירים,
נכון?
רואים כאילו את הבליטה של מה שאתה...
כך הוא היה.
בגלל המסירות שלו,
בגלל הרוחה,
שוב פעם,
זה לא הנהגה לרבים,
כבר שאלו פה.
זה לא הנהגה לרבים.
ההנהגה לרבים בדור של גאולה, בדור של ארץ ישראל,
זה לאכול,
לאכול טוב ולשתות טוב,
והכל בסדר.
ברוך השם, אנחנו לא חשודים בחוסר אכילה, שתייה.
ושינה.
נכון, חברים?
ישנים טוב פה?
ברוך השם.
אבל הבבא סאלי
באמת היה דמות מופת לאדם כזה שבאמת התנתק מן החומר.
וממילא,
כמו שאמרנו על אברהם אבינו,
שבגלל שאתה גזרת,
בגלל שאתה
כרתת את ברית המילה, בעקבות זה נגזרו המים,
כך גם הבבא סאלי, מכיוון שהוא גזר עצמו מן החומר,
גזר על עצמו היבדלות מן החומר,
הוא היה מסוגל לגזור גזירות טובות.
ברור?
אז תנסו את זה בבית,
כמו שאומרים.
זאת אומרת,
כל אחד מאיתנו צריך באמת לראות שהוא לא כבול בחומות.
תשן, תאכל, מה שצריך, אז יהיה נוח לי.
שמונה שעות לישון,
שמונה
שעות לעבוד, שמונה שעות ללמוד, כך אומר הרמב״ם. ככה אפשר בגדול
לסמוך על זה. והבבא סאלי באמת היה משהו מיוחד במינו.
סיפור עליו, ככה, אי אפשר בלי סיפור.
כשהוא הגיע לארץ ישראל,
אז
הוא בהתחלה השתכן באחת הערים,
ואז הוא נכנס לאיזה דרשה בבית הכנסת,
והוא שמע שאחד הרבנים מזלזל בבעל שם טוב.
אומר איזשהו דיבור על הבעל שם טוב,
על חסידה קדישה ופרישה,
הבעל שם טוב,
זכותו תגן עלינו ועליכם תגידו אמן.
הוא אמר,
בעיר שמזלזלים בבעל שם טוב,
אני לא אגור.
וכך הוא עשה.
הוא עבר מאותה עיר,
אני לא רוצה להוציא לשון הרע על העיר הזאתי,
ואז הגיע לנתיבות,
ששם, ברוך השם,
לא מזלזלים בבעל שם טוב.
שם יש את הפשטות,
ואת התמימות,
ואת החוסר יהירות, ואת ההבנה שאנחנו כאלה קטנים,
והיכולת להגיד גם שיש דברים שאנחנו לא מבינים אותם.
יום אחד,
הגיע איזה רב אחד חשוב מחוץ לארץ,
רב שפחות מאמין בברכות וכולי,
אמרו לו, על הרב הזה לא יהיו ילדים.
כן, יש הרבה סיפורים על הבבא סאלי,
אבל אני אספר לך רק סיפור אחד כדי להבהיר את העניין הזה,
של תגזור אומר ויקום לך.
בקיצור, אמרו לו,
כבוד הרב,
אתה יודע,
יש איזה זקן,
הוא שבע שנים בנתיבות,
תלך אליו, הוא יברך אותך.
הוא אומר,
חברים,
עזבו אותי,
ברכות,
זה לא,
אני לא...
מה,
אני תפוח?
אני לא רגיל שהם מברכים עליי.
אז אמרו לו, תלך, כדאי לך ללכת.
טוב,
הוא מקטט את רגליו, ובסופו של דבר מגיע...
לבבא סאלי, חסידא, קדישא ופרישא.
והבבא סאלי היה גם כן מצומק כזה, כמו שתיארנו.
לפעמים הוא היה יושב ככה בקרן זווית,
וכשאנשים שהיו מגיעים אליו,
אז הוא היה עושה הילולות לפעמים,
או נותן להם לשתות ערק.
עכשיו, בדיוק זה לבן אדם שלא מתאים, נכון?
הבן אדם הזה לא ברחוב,
זה בטח לא ערק,
זה לא אותו איזור חיוג.
אז הוא רק נכנס אליו,
ואוו,
ברוך הבא,
בוא,
בוא, בוא,
בוא, בוא, תשתה ערק איתי.
טוב,
הוא גם ככה,
לא האמין בבבא סאלי,
עכשיו הוא עוד אומר לי לשתות ערק,
מה,
הוא רוצה
שנתמסטל ביחד? מה זה הדבר הזה?
אנחנו אנשים שכלתניים.
שבט השכל,
זה הדבר הכי חשוב בחיים.
הוא אומר לו, תשתה.
הוא אומר לו, אתה שותה,
ואני שותה.
עכשיו,
כשאבא בסאלי היה עם מלא כוסות,
זה לא קפה סיטו,
לא משהו קטן.
כוס ערק, כמו שצריך.
בקיצור,
שותה כוס ראשונה, ובבא סאלי שותה כוס ראשונה.
שותה כוס שנייה, ובבא סאלי שותה כוס שנייה.
וכן על זה הדרך שלישית ורביעית.
בכוס האחרונה,
אותו רב סקפטי,
שם את הכוס, הופך אותו,
אומר לו,
חלאס, אני כבר לא יכול יותר.
אומר לו, בבא סאלי, חבל, יהיו לך רק ארבעה ילדים.
וכך היה.
מה זה הדבר הזה?
מה זה הדבר הזה?
לקח את הערק, לברך על הערק.
בבא סאלי נתן את הערק,
קודם כל, לשחרר את בני אדם מהשכל.
מה אנחנו מבינים בעולם הזה?
וכי מישהו מבין משהו בעולם הזה?
וכי מישהו יודע לנהל את העולם הזה?
וכי מישהו מחליט
מי יחיה ומי ימות?
מי באש ומי במים? מי יהיו לו ילדים ומי אין לו ילדים?
הקדוש ברוך הוא מחליט את הכל.
ואתה,
וכל אחד, כמובן שצריך להשתמש בשכל בחיים,
אבל לפעמים בן אדם צריך להיות מבוטל.
בוודאי לאנשים שהם קדושי עליון.
וברגע שבן אדם הוא מבוטל,
זאת אומרת,
לא מחזיק מעצמו יותר מדי,
כמו שבבא סאלי בעצם רצה להבהיר לאותו בן אדם,
תרגע,
תרגע,
תרגע,
אל תעוף על עצמך,
כמו שאומרים,
אז הברכה יכולה לחול על מי שיש בו ענווה.
שמבין שלא הוא מנהל את העניינים.
נחזור אלינו.
אתם, עם ישראל,
תוכלו לקבל תורה בשעה שאתם תהיו בבטלים ובוטלים.
תסמכו על זה שאברהם אבינו כבר בקע את העצים תסמכו עליי
שאם אני שם אתכם לפני הים ומארגן מצרים שירדפו אחריכם
זה רק כדי לנסות אתכם וכן נס מתנוסס כדי לגדל אתכם
כדי ליצור בכם את המדרגה הזאת של הנתינת האמון המוחלט בי
בתורתי והנהגתי אם אני אמרתי לכם לצאת מן הים כחצות לילה
אז זה מה שאתם צריכים לעשות תפגינו לואיאליות
תתנו אמון,
תאמינו בי.
ובאמת זה מה שקורה.
אז ישיר משה ובני ישראל.
עכשיו, אחרי עשר מכות,
אחרי 210 שנה,
עכשיו הם באמת כל העם.
אז ישיר משה, כן, כתוב במדרש, במקומות אחרים.
אז זה גם עבר וגם עתידי, נכון?
השיר,
מתי נשאר?
אדם שר, מתי שפורץ ממנו איזה פרץ של רגש,
ובוודאי רצו שזה יהיה רגש של קדושה, רגש של טהרה,
הם לא יכולים להתאפק, הם חייבים לשיר.
חייבים לשיר לקדוש
ברוך הוא.
אז
בואו נזכר בכמה פסוקים
של אז ישיר.
אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לה'
שירה לה' כי גא גאה,
סוס ורוכבו,
רמה בים,
כן?
אנחנו יודעים שכל אומות העולם, איך כתוב?
שמעו עמים ירגזון,
חיל אחז, יושבי פלשת.
אז נבהלו אלופי אדום,
אילי מואב, יוחזמו רעד.
נמוגו כל יושבי כנען,
תיפול עליהם,
אמתה ופחד.
מה אתם כל כך פוחדים?
הם פוחדים מהעם
המיוחד הזה.
שיצא גוי מקרב גוי,
האנשים האלה היו משובדים במצרים,
ועכשיו הם הולכים להביא בשורה חדשה לעולם.
להגיד שיש אלוקים בארץ,
יש אדון לבירה,
יש מי שמנהיג את העולם הזה,
יש מגמה לעולם הזה,
צריך להיות מוסריים,
צריך להיות הגונים,
צריך להיות ישרים,
והם רואים את הדבר הזה והם פשוט נבהלים.
מי לא נבהל?
מי לא נבהל בסוף הפרשה?
עמלק חזק וברוך.
מה הסיפור של עמלק?
הוא,
אם אנחנו לוקחים את הקשת השלמה,
אנחנו ראשית גויים,
ראשית גויים עמלק,
ועם ישראל נקרא ראשית תבואתו.
יש לנו את עם ישראל מצד אחד,
ואת העמלק מצד
שני.
עם ישראל מדבר על ודאות,
מדבר על אמונה, אז ישיר משה, כן?
ואמינו בהשם, משה עבדו.
ועמלק בדיוק מייצג את הספקנות.
הכל קרך בדרך,
הכל מקרי,
הכל שטויות,
זה לא,
זה לא רציני,
זה,
חבר'ה,
זה עוד מעט אם זה מתעדה.
זה אידיאלים שהם רק לרגע אחד,
אחרי זה זה יתמוגג.
כן, בבקשה.
מה?
איך, מה, סליחה?
מי, עמלק?
זה תפקיד מובנה באישיות שלהם, כן,
של העמלק. ככה הקדוש ברוך הוא יצר אותם
כדי שהם ינגדו אותנו ואנחנו בעקבותם נצמח,
אנחנו צריכים להשמיד אותם,
הם צריכים להשמיד אותנו.
הם לא יכולים לדור בכפיפה אחת,
כמו
שאמר לנו היטלר,
כתוב ש...
היטלר ביומנים שלו כותב שאני והעם הזה לא יכולים לדור בכפיפה אחת
זה לא עובד ביחד עמלק ועם ישראל
זה לא עובד ביחד זה שתי קוטבים
עכשיו לסיום ברשותכם אני רק רוצה לקרוא את הפסוקים האחרונים מה
קורה עם עמלק הוא פשוט רואה את
הדבר הזה הוא לא יכול להישאר אדיש
ואז מה כתוב שמה על הרפידים נכון
ויאמר משה אל יהושע קודם כל
הוא רואה את עמלק,
מה עושה משה?
במקום להילחם בעצמו,
הוא שולח את יהושע.
ואז יש הערה של חז"ל.
משה,
לעת הזאת נדרש, עכשיו אתה צריך להיות, אני קורא.
ויבוא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים.
ויאמר משה אל יהושע,
בחר לנו אנשים,
טוב,
בוא נתארגן וננצח אותם.
ויצא וילחם בעמלק,
מחר אנוכי ניצב על ראש הגבעה ומטה אלוקים בידי.
ויעש יהושע,
כאשר אמר לו,
משה,
להילחם בעמלק,
ומשה,
אהרון וחור
עלו ראש הגבעה.
כדי להילחם בעמלק,
אנחנו שוב צריכים לעלות לאיזה פסגות מאוד מאוד גבוהות.
והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל,
וכאשר יניח ידו וגבר עמלק. זאת אומרת, היכולת של עמלק להילחם,
היכולת שלנו להילחם בעמלק,
זה רק עם הוודאות המוחלטת של משה,
בלי מתווכים.
לא יהושע יעשה את העבודה,
רק משה.
ורק כאשר הוא ירים את ידיו,
שיגיד שכל הכוחות שלנו מגיעים מאיתו יתברך,
וידי משה כבדים.
למה הם כבדים אומרים חז"ל?
בגלל שהתאצל במצווה ושלח את יהושע במקומו.
ויקחו אבן וישימו אותו תחתיו, נכון?
זה לא קל.
רואים את עמלק,
רואים את החמאסניקים,
רואים את החיזבאלונים,
רואים את האיראנים,
שבע חזיתות,
תימנים,
חות'ים,
כל מיני עניינים.
באמת זה גורם לרפיון גדול מאוד. מה יהיה?
את צריך להרים ידיים כלפי שמיים, והיו ידיו אמונה.
מי שתומכים בו זה אהרון וחור.
רק אתה, משה, ואנחנו בעקבותיך.
אתה, משה, שאתה מייצג את הרוחניות.
אתה, משה, שנמשית מהמים.
אתה, משה, שעומד כנגד כל התאוות.
אתה,
משה,
שקרעת את הים,
ונחשון בן עמינדב,
קפץ אל הים.
אתה מגלה...
על כולנו שאנחנו במדרגה אחרת ונכון נוכל להם
לאותם עמלקים שנראה כאילו הם חזקים מאיתנו.
יהי רצון שבעזרת השם כמו אותם עמלקים שבשעה שהרמנו את ידינו
וכי ידיו של משה עושות מלחמה
אלא לומר לך שכל זמן שישראל מסתכלים כלפי מעלה
ומשעבדים את ליבם לאביהם שבשמיים
היו מתגברים
ואם לאו,
היו נופלים.
יהי רצון שבעזרת השם הקדוש ברוך הוא יזכה אותנו להביט לשמיים,
תגידו אמן,
לעשות מעשים,
לקפוץ,
להיות נחשון בן עמינדב,
לא לברוח,
אלא באמת להתמודד עם כל המלחמות החיצוניות.
והפנימיות,
כן, כמובן עם יהודים נלחמים בצורות אחרות, מתמודדים,
מתעמתים,
בלשון האמת,
ובעזרת השם הקדוש ברוך הוא יזכה את
החיילים היקרים ואת כל ראשי מדינתנו,
שבעזרת השם זכות הבבא סאלי תגן בעדם,
שיהיה להם עצות טובות,
וייקיים בהם שנאמר,
ותגזור אומר, ויקם לך, אמן כן יהי רצון.
