שלום וברכה,
אולי אנחנו היום נלמד גמרא במסכת בבא מציעא,
דף נ"ט עמוד ב',
על גמרא מפורסמת על תנורו של אכנאי.
ולפני שאנחנו נלמד,
אולי אני אגיד הקדמה קצרה כדי שנבין מה בעצם מדובר שם,
מה הולך פה,
מה הנושא שאנחנו עומדים לדבר עליו.
אז הנושא הוא כזה.
כידוע, יש דיני טהרה.
יש דברים שהם צריכים להיות טהורים כדי להביא תרומה לבית המקדש,
אוכל שבישלו או כלים צריכים להיות טהורים,
אסור להביא דברים טמיים לבית המקדש.
השאלה, מה עושה דבר טהור או טמא?
אז אחד הדברים...
השכיחים ביותר מה שעושה דבר טמא זה טומאת מת.
אם בחדר סגור, אוהל,
מישהו נפטר,
אז גם כלים ואוכלים שנמצאים שם גם הם נטמאים.
או יש שמונה סוגים של שרצים שהם,
אם הם,
אם הפגר שלהם, זאת אומרת,
לא שרץ עצמו,
אלא פגר של שרץ נופל לתוך הכלי או לאוכל,
אז הוא גם עושה אותו טמא.
למשל, שממית, לטאה, עכבר, חולדה, שם וכולי.
כלי הופך להיות לטמא רק כשהוא שלם.
אם הוא סדוק, שבור או משהו לא משהו,
אפילו חלק
שהוא עדיין יכול להיות כלי,
לשמש ככלי, אבל הוא לא שלם,
הוא לא מקבל טומאה.
כלי פגום.
מה יהיה אם אנחנו נבנה
כלי שהוא לכתחילה פגום,
לכתחילה לא שלם.
למשל תנור, באותם הימים
היו עושים תנורים,
שזה לא היה תנור כמו שבימינו,
אלא אז תנור הוא היה עשוי מחימר,
זה היה יכול להיות קטן,
כזה גודל של פשוט חימר,
כזה מכל הצדדים, ויש לו פתח כזה קטן.
זה תנור עשוי מ...
כאילו חימר.
עכשיו,
אם לבנות את התנור הזה בצורה של חלקים חלקים,
או חוליות חוליות,
נגיד שם אתה לוקח מין כזה,
כמו בעיגול, כמו נקניק כזה,
אתה סגור, ואתה שם את הנקניק הזה,
ועליו אתה שם חוליה,
נקניק מחמר כוונה,
כן?
חמר,
בצורה של נקניק, סוגר אותו, עיגול כזה.
שם חוליה,
עליו אתה שם עוד
נקי כזה,
עוד חול ביניהם,
ועוד חול,
עוד חול,
וככה עד הסוף וסוגרים אותו.
אחר כך שורפים את כל זה,
ויוצא לך תנור,
לכל דבר,
הוא אופה,
עובד,
מצוין,
רק בין החוליות יש שם רווח קטן של חול.
האם תנור כזה הוא כשר או פסול?
זאת אומרת, הוא מקבל טומאה או לא מקבל טומאה?
זאת השאלה.
לפי רבי אליעזר,
תנור כזה לא מקבל טומאה.
למה?
כי הוא לא...
לא שלם.
לפי חכמים, הוא כן מקבל טומאה.
אבל זה דיון.
עכשיו, כשהתחיל הדיון הזה...
רבי אליעזר הביא הרבה הרבה הוכחות
לדבריו שהוא צודק וחכמים לא קיבלו ממנו
ואז הוא אמר אם אני צודק
אז אני אוכיח לכם את זה על ידי מופתים
ואז הוא אומר,
אם
אני צודק,
שעכשיו שם יש עץ חרובים,
צומח,
הוא אומר,
שיעוף עץ חרובים הזה 50 מטר,
או יש 200 מטר,
והוא נתקע שם באדמה, וזו הוכחה שאני צודק.
והוא הביא כל מיני סוגים כאלה של הוכחות,
מופתים לזה שהוא צודק.
על זה גמרא.
אז אנחנו במקור מספר 1,
אנחנו קוראים ככה.
וזהו תנור של עכנאי,
זה היה השם של התנור הזה,
תנורו של עכנאי.
אמר רב יהודה, אמר שמואל,
שיקיפו סביביו כעכנא זו,
חכמים טמאו את
התנור הזה.
תנא,
באותו היום השיב רבי אליעזר כל התשובות שבעולם,
ולא קיבלו ממנו.
אמר להם,
אם הלכה כמותי, חרוב זה יוכיח.
ניכר חרוב ממקומו מאה אמות, ואמרי לארבע מאות אמות,
אמרו לו, אין מביאים ראייה מן החרוב.
חזר ואמר להם, אם הלכה כמותי, עמת המים יוכיחו.
חזרו עמת המים אחורנית.
אמרו לו, אין מביאים ראייה מעמת המים.
מה הם מתחילים לזרום הפוך,
כמו בנחת פתאום הולך אחורה.
חזר ואמר להם אם הלכה כמותי כותלי בית המדרש הוכיחו,
נטו כותלי בית המדרש לנפול.
הם עומדים עכשיו להתמוטט עליהם.
גער בהם רבי יהושע ואמר להם אם תלמידי חכמים
מנצחים זה את זה בהלכה אתם מה טיבם
לא נפלו מפני כבודו של רבי יהושע ולא זקפו
מפני כבודו של רבי אליעזר ועדיין מתנגדין ועומדין
חזר ואמר להם אם הלכה כמותי מן השמיים יוכיחו יצתה בת קול
ואמרה,
מה לכם אצל רבי אליעזר שהלכה כמותו בכל מקום?
עמד רבי יהושע לרגלה ואמר,
לא בשמיים היא.
מה היא לא בשמיים היא?
אמר רבי ירמיה שכבר נתנה.
ניתנה תורה מהר סיני ואין אנו משגיחים בבת קול
שכבר נכתב בהר סיני בתורה אחרי רבים להטות.
אשכחי רבי נתן לאליהו
אמר לי מה עבד קודשא בריך הוא,
זאת אומרת פתאום רבי נתן פוגש את אליהו הנביא ואומר מה הקדוש
ברוך הוא עשה כשאנחנו אז דנו ואמרו את זה ולא בשמיים
באותה שעה,
אמר לי,
כך חייך,
ואמר,
ניצחוני בניי,
וניצחוני בניי. אומר, הקדוש ברוך הוא חייך, ואמר,
ניצחוני בניי, בנים שלי ניצחו אותי.
אז אנחנו מבינים שעומד מאחורי זה הרבה הרבה דברים.
יכול להיות שאנחנו אפילו פעם הבאה גם נמשיך ללמוד,
כי גמרא שם אחר כך ממשיכה ומספרת ש...
שכתוצאה מדיון הזה, בוויכוח הזה,
אז חז"ל
נידו את רבי אליעזר.
וכל מי שהשתתף שם בדיון הזה, כולם מתו.
ומי שיזם את החרם הזה, רבן גמליאל, נפטר מדברא.
זה משהו, זו סוגיה מאוד מאוד טרגית.
כן.
אז
אנחנו מבינים שמשהו אחר עומד פה בסוגיה הזאת,
ממה שאנחנו
מבינים ומדברים ודנים וכל זה.
ברור שכאן משהו אחר מסתתר.
אבל לפני שנגיד
מה עומד ומסתתר,
אז אני רק אזכיר לכם פה נקודה אחת.
יש בגמרא באיזשהו מקום,
אני לא זוכר איפה,
כתוב שאם...
שתי טיפות גשם שיורדים מענן בזמן הגשם,
הם
נופלים למטה.
אם הם יפלו למטה,
אחת אחרי השני, והם ייגעו אחת בשני בדרך,
אז כל העולם ייחרב.
אז כשאתה קורא את הגמרא הזאת,
אתה אומר,
כאילו,
זה מה,
זה כאילו,
זה לא באמת.
האמת היא שזה לא כל כך פשוט.
אתם יודעים שלפני בערך 500 שנה,
היה אחד ממדענים הגדולים בעולם,
בשם גלילאו גליליי,
שהוא הוכיח
שדברים שהם
בעלי מסה שונה, משקל שונה,
אם אתה זורק אותם מאותו, באותו זמן, בגובה מסוים,
הם יפלו לרצפה באותו
בו בזמן.
נגיד,
אתה לוקח כדור
עשוי מעופרת,
וכדור אחר עשוי מפלסטיק.
אתה זורק אותם בבת אחת, טיק.
אז אנחנו היינו מצפים לומר,
שכדור עופרת יפול יותר מהר מכדור פלסטיק, נכון?
גלילאו גליליי הוכיח שזה לא ככה.
יש דבר שנקרא,
יש
ידיעות שהם נקראים
קונטרה אינטואיטיביים.
באינטואיציה אנחנו היינו אומרים שברור שברזל יפול יותר מהר מפלסטיק,
אבל הוכח שזה לא ככה.
לא, זה לא עניין שנמשך,
זה אותו עיקרון, אותו חוק.
אם הם נופלים בבת אחת,
יצאו מענן ככה,
לא ייתכן,
גם אם הטיפה הראשונה יותר כבידה,
יותר גדולה מטיפה שנייה,
לא ייתכן שהיא תשיג אותה בדרך,
והם ייפלו ביחד.
הם ייפלו זה אחר זה. לא יכול להיות שהם ייפלו בצורה שונה.
זאת אומרת,
ואם זה כן קרה,
אז סימן שחוקי טבע יתבטלו והעולם כולו ייחרב.
זאת אומרת,
חז"ל ידעו את כל הדברים הללו,
הם אמרו את זה,
בפירוש,
זה לא דיוקים,
זה ככה, הם אמרו את זה 1500 שנה לפני גלילאו גליליי.
למה?
אה,
אז
כנראה אני לא הסברתי את עצמי מספיק טוב.
אז אני שוב אסביר.
אם הם נופלים,
לא בבת אחת,
במציאות זה נופלים בבת אחת, נכון?
ואם פתאום זה יקרה,
אז חוקי טבע משתנים, נכון?
אם חוק טבע משתנה, אז כל העולם ייחרב.
למה?
או.
כיוון שיש דבר כזה, אני מבין, אני אסביר לך.
יש דבר כזה שנקרא Fine Tuning.
Fine Tuning זה אומר כיוונון עדין.
כל החוקים של כל העולם,
הכל מסודרים ומדברים בדיוק בדיוק אחד עם השני.
למשל, אתן לכם דוגמה.
מסה של אלקטרון,
מה המסה של אלקטרון?
כל אלקטרון,
זה 10 כפול
9.749 ועוד משהו מספרים בערך אני אומר,
בחזקת מינוס 31,
זה מסה של אלקטרון.
מה זה חזקת מינוס שלושים ואחת?
זה אומר אפס, נקודה,
אפס, אפס, אפס, אפס,
אפס, בסוף נקודה, אחת.
אז יש שם שלושים אפסים.
אין לנו מספר כזה, לא יודעים לקרוא למספר הזה.
זה לא קוואדריליון,
זה לא אוקטליון,
זה הרבה מ...
אין מספר כזה.
הוא מאוד מאוד גדול.
ומה המסה של פרוטון?
מסה של פרוטון זה מספר דומה,
רק במקום מינוס 31 זה מינוס 27. זאת אומרת,
טיפ טיפה כמה אפסים פחות.
אז אם המסה הזאת לא תהיה מדויקת,
אז או שהאלקטרון יהיה קל מדי ואז הוא יעוף,
למקום אחר,
או שהוא יימשך לפרוטון,
או הפרוטון,
אם הוא יהיה קצת יותר מדי גדול,
אז הוא ימשוך לאלקטרון.
ואם אלקטרון ופרוטון ייפגשו,
אז כל היקום כולו,
לא כדור הארץ, לא מערכת השמש,
כל היקום יתכווץ חזרה לאותה נקודה סינגולרית שממנה היה המפץ הגדול.
כמו כמו ששמש,
אם השמש יהיה קצת יותר קרוב לכדור הארץ,
או קצת יותר גדול,
אז מה יקרה לכדור הארץ?
הוא ילך לשמש, הוא יבלע בתוך השמש.
כי מסה גדולה מושכת מסה קטנה.
אתם מבינים?
כל המציאות הפיזיקלית שלנו היא מדויקת להפליא
במספרים דקים דקים דקים.
אז ככה,
כל חוקי הפיזיקה,
אם חוק פיזיקה אחד משתנה,
נגיד,
אין גרביטציה,
אין משהו,
אז זהו,
העולם כולו ייחרב.
יש חוקים רוחניים?
ודאי, כן.
רב קוק אומר שזה כל חוקי פיזיקה,
חוקי טבע,
הם השתקפות של חוקים רוחניים שעומדים מאחורי זה.
אה,
זה נושא שלנו אחר,
אנחנו,
זה שיעור שלנו על משהו אחר,
פשוט זה רק עובדה.
אבל בלי סוגריים,
אני גם,
אני לא יודע להסביר כל חוק פיזיקלי,
מה החוק הרוחני שעומד מאחוריו.
אבל בדברים גדולים,
אתה מבין,
זה מתבקש,
אם זה נגיד חוק הגרביטציה,
אז ברור שמסה גדולה מושכת מסה קטנה.
יש הרבה אפשרויות להסביר,
להגיד את זה,
אבל ברור,
יש כאן קורולציה בין החוקים.
לתנורו של אחנאי
אנחנו מבינים שמאחורי הסוגיה הזאת יש עולמות,
עולמות,
עולמות, ואנחנו ננסה להציץ רק קצת
מה עומד מאחורי הסוגיה הזאת.
ונתחיל מ...
מזה שזה נקרא תנורו של אחנאי.
שמהר"ל אומר
איזשהו רמז, איזשהו רעיון.
למשל,
אוחזים בטלית.
איך קוראים לשתיים הללו?
אנחנו לא יודעים.
או
חופר בבורות שיחים
יש משנה כזאת.
איך קוראים לאחד הזה?
לא יודעים.
שלושה שאכלו כאחד,
צריכים לזמן.
איך קוראים
אנחנו לא יודעים.
אין שמות.
בגמרא אין שמות. פתאום לתנור יש שם.
תנורו של אחנאי,
סימן שבא להגיד
למה לא הסבירו,
תנור עשוי חוליות חוליות,
באו להגיד לך
אז אנחנו מנסים להבין מה מסתתר פה.
מתברר,
שאומר לנו ברטנורה,
שהאחנאי
זה נחש.
בעצם הם מדברים על תנורו של נחש.
אומר את זה ברטנורה אצלכם במקור 1 א',
וזהו תנורו של אחנאי,
לכך נקרא תנור של אחנאי,
שכפי הלכות אחנאי ותמו,
אחנאי נחש,
שדרכו לעשות כעגולה, להכניס זנבו לתוך פיו.
אז ברטנורה אומר שזה בעצם מדובר על נחש.
בדיוק.
אז מה המטאפורה הזאת באה לספר לנו?
זאת אומרת שאנחנו מנסים להבין מה חז"ל רצו להגיד לנו.
נחש זה דמות חיובית, שלילית, מה הכוח שלו?
מה העניין שלו?
או בגן עדן, בדיוק, שם אנחנו פוגשים
נחש. ומי הנחש שם בגן עדן?
הוא אומר לנו ריש לקיש, מי זה נחש?
שטן.
יצר הרע, נכון?
זה אצלכם מופיע במקור שלוש.
אמר ריש לקיש,
הוא שטן,
הוא יצר הרע, הוא מלאך המוות.
זה הנחש.
כלומר,
אנחנו פה מדברים על משהו מאוד מאוד רציני, כן?
ועכשיו אני רוצה לשאול אתכם, מה אתם חושבים?
מי זה, מה זה יכול להיות
תנור של שטן?
מה זה?
כן, נכון.
תנור של שטן
זה הגיהנום.
אז בעצם,
הם מדברים פה על משהו שהוא מאוד דרמטי.
ואם ככה,
אז למה רבי אליעזר רוצה להכשיר את גיהנום?
זהו.
זאת השאלה.
הוא רוצה להכשיר גיהנום
בגלל שהוא מבין
שבני ישראל אז באותה תקופה נמצאים בין
חורבן בית המקדש ובין מרד בר כוכבא.
זה בערך התקופה.
בשתי האירועים הללו,
בעם ישראל נהרגו יותר ממיליון יהודים.
נהרגו, הוגלו.
וכולי,
כן, נמכרו לעבדות מיליון.
כלומר,
אנחנו מדברים על
ההולוקוסט.
מה שהיה בשואה
שנהרגו שישה מיליון,
זה היה שליש מעם ישראל בשביל אותה תקופה,
ואז בעם ישראל היו שלוש וחצי מיליון יהודים,
פחות או יותר.
שליש מעם ישראל נהרגו
אז.
הם עומדים
לקראת יציאה לגלות.
כולם מבינים את זה,
כולם יודעים את זה,
הם עומדים לצאת,
עם ישראל עומד לצאת לגלות.
כולם מבינים את זה.
ומה יקרה איתנו בגלות?
רבי אליעזר אומר, זהו, זה
הסוף.
זה סוף של עם ישראל.
כולם יתבוללו,
יתפזרו,
ימותו,
פוגרומים,
שואה,
עניינים.
אין עם ישראל.
והוא קורא לזה,
אם ישראל עושים תשובה,
מוטב,
אם לא,
גולים,
אם לא,
לא נגלים.
זאת אומרת,
תשובה יכולה להציל אותם,
אבל אם לא יעשו תשובה, מה יקרה איתם?
הם ימחקו.
רבי יהושע,
שפה בגמרא שלנו חולק עליו,
זה מחלוקת שעוד נמשכת איתם דורי דורות,
עוד לפני כן.
רבי יהושע שם אומר, מה?
מה פתאום?
הקדוש ברוך הוא יכריח אותם לעשות תשובה.
בגלות, על ידי גלות.
הם לא ימחקו.
תסתכלו, אומרת על זה גמרא.
במקור...
רגע, כן, מקור שמונה.
אומר רבי אליעזר,
אם ישראל עושים תשובה, ניגלים,
ואם לאו, אין ניגלים.
אמר לו רבי יהושע,
אם אין עושים תשובה,
אין ניגלים,
אלא הקדוש ברוך הוא מעמיד להם מלך שגזירתיו קשות כהמן,
וישראל עושים תשובה ומחזירם לטובה.
לטוב.
למוטב,
נכון. כן, עד כאן מובן?
זאת אומרת, יש כאן,
יש כאן שאלה.
מה עדיף?
שבני ישראל יצאו לגלות, ושם
יעברו כל התלאות,
ובסוף אולי יחזרו בתשובה,
בתקווה,
או
כמו שרבי יהושע אומר,
בטוח יחזרו בתשובה,
רבי אליעזר אומר,
בטוח שלא,
אבל...
או,
של להביא משיח עכשיו.
מה זה מביא משיח עכשיו?
מה יקרה אם משיח עכשיו יבוא?
הוא אומר, אם יבוא משיח, הוא ישרוף את העולם.
הוא
יגלה את
הגיהנום פה, בעולם הזה.
זה נקרא תנורו של
אחנאי.
אתם זוכרים, כן?
משיח זה לא מה שאנשים חושבים.
כן, יבוא משיח, ויהיה לו...
כמו ששיר,
הנה משיח, הנה הוא בא,
אללה,
אללה, אללה, אללה.
כזה חמוד, כזה יבוא משיח, החמור.
אבל חז"ל אומרים לא,
אם משיח בא,
אז הוא ישרוף את העולם.
הנה יום הדין,
בוער כתנור כתוב,
נכון?
אם בא יום, בוער כתנור.
אז אצלכם מקור
חמש.
כי הנה יום בא, זה יום הדין הגדול.
יום הדין הגדול, כן, שהוא יבוא, אז
הוא יעשה דין.
בוער כתנור זה גיהנום
שנמשלה כתנור.
אז בעצם מה שרבי אליעזר רוצה לעשות,
הוא רוצה להכשיר את הגיהנום,
להביא משיח.
ואומר רבי,
ומה יקרה אז?
הוא אומר שאותו כוח
הוא יגרום לאנשים טובים
לפרוח ויהיה להם טוב,
ואותו כוח,
אותו גיהנום.
הוא יעשה זוועות על הרשעים.
אומר על זה ריש לקיש,
מקור חמש א',
רבי שמעון בן לקיש אומר,
אין גיהנום לעולם הבא,
אלא הקדוש ברוך הוא מוציא חמה מן הנרתק,
צדיקים מתרפאים בה ורשעים נידונים בה,
שנאמר, וזרחה לכם יראי שמי
שמש צדקה ומרפא.
ולא עוד, אלא שהם מתעדנים בה.
זאת אומרת, הצדיקים נהנים מהאש הזה
של הגיהנום.
הוא אומר,
זה אותו כוח.
יש כוח אחת.
הכוח הזה גורם לצדיקים לשמוח וליהנות,
ואותו כוח גורם לרשעים לסבול.
היה לנו פעם שיעור שלם רק על זה,
שזה גן עדן וגיהנום זה בעצם אותו
מקום.
כל השאלה, מי נמצא שם?
וכמו שחז"ל, לא חז"ל, סליחה, רז"ל אומרים,
למשל, למה דבר דומה?
לבית המדרש.
בבית המדרש, מה צדיקים עושים?
יושבים ונהנים איזה כיף, איזה יופי.
תביא לבית המדרש אדם שהוא לא רגיל לזה,
שלא טוב לו,
אז בשבילו זה גהינום.
אין פה סנוקר, אין פה בריכת שחייה, אין בנות.
אז מה אתם עושים פה?
גהינום?
ולצדיקים זה כיף גדול.
וככה, לכן הם אומרים, אין
לרשע עונש יותר גדול מאשר להביא אותו לגן עדן.
אז...
אז
גם פה,
אותו עיקרון.
השאלה,
אם עכשיו הגיע קץ הימים,
אם עכשיו אנחנו אומרים,
זהו,
עכשיו אנחנו עושים תיקון שלם,
ובתיקון הזה יהרגו כנראה לא שליש אלא הרבה יותר,
או לא?
לצאת לגלות.
ועל זה הם דנים.
זה בעצם השאלה.
ובאותה שאלה,
עמד אברהם אבינו, יש מדרש שאומר שקדוש ברוך הוא
שאל את אברהם אבינו, הוא אומר,
בניך צריכים לקבל עונש,
זאת אומרת,
אברהם אבינו שם שאל במה דא כי ירשנה,
ואז קדוש ברוך הוא,
בניך יקבלו עונש,
מהו עונש?
זאת אומרת, אתה צריך לבחור.
או שהם יצאו לגלות,
או שהם ילכו כולם לגיהנום.
מה אברהם אבינו בחר?
מה אתם חושבים?
כן,
אז זה מחלוקת.
יש דעות שאומרות שהוא בחר גלות,
ויש דעות שאומרות שאברהם אבינו בחר שאנחנו כולנו נרד לגיהנום.
למה?
העיקר שלא ללכת לגלות.
תסתכלו אצלכם,
זה מופיע.
מה?
כן, נכון, כמו רבי אליעזר, בדיוק,
נכון.
הוא היה בדעתו של רבי
אליעזר.
כן.
רגע.
מישהו רואה את הגמרא הזאת עם אברהם אבינו?
שבע.
מה?
שלוש זה?
שבע.
אה, שבע?
כן.
אמר לו,
אמר,
לא, במה אתה רוצה, כן, נכון, זה מדרש בשבע, נכון.
אמר לו,
במה אתה רוצה שירדו בניך בגיהנום או במלכויות?
רבי הושעיה ורבי אידי ורבי חמא בר חנינה אמרו אברהם בחר גהנום
והקדוש ברוך הוא ברר לו את המלכויות
שהם יצאו לגלות
אז אותו דבר גם פה
חכמים היו מעדיפים את
גלות,
מקור שמונה,
מה
שראינו.
רבי אליעזר גם פה רוצה שהם לא יגלו.
וזה אותה המחלוקת שאנחנו מכירים אותה לבעתה ואחישנה.
מה זה בעתה ואחישנה?
זאת אומרת,
יש שני תסריטים איך תבוא הגאולה.
תסריט אחת אומרת,
יש
זמן מסוים שהגאולה צריכה להגיע.
לא משנה מה אנחנו נעשה,
גם אם אנחנו נהיה רעים וכל זה,
בסופו של דבר הגאולה תבוא.
וזה נקרא בעתה, בזמנה,
בעת שלה.
מתי? יש איזשהו תאריך שלא משנה מה יקרה,
בתאריך הזה תבוא הגאולה,
משיח יבוא.
יש אפשרות אחרת,
זה נקרא אחישנה.
אחישנה זה אומר שגם אם,
שאם אנחנו
עושים כל מיני פעולות,
כל מיני פעולות,
דברים כאלה שהם לזרז את ביאת המשיח,
אז הוא יבוא לפני הזמן.
מה זה לפני הזמן?
זה נקרא אחישנה.
ועל זה גמרא אומרת, פה אצלכם במקור תשע.
אמר רבי יוחנן, אם ראית דור שמתמעט והולך,
חכה לו.
זאת אומרת,
זה הדור שמדובר אז, באותה תקופה.
עם ישראל הולך ומתמעט,
שולחים אותם לגלות,
הם הולכים ומתמעטים במספרם,
יש שם כל מיני גזירות,
כל מיני עניינים.
הורגים אותם,
הולך ומתמעט.
אז רבי אליעזר אומר,
זה הזמן להביא משיח.
אמר רבי יוחנן,
אם ראית דור שצרות רבות באות עליו כנהר,
חכה לו.
זה אומר שעכשיו זה הזמן,
ואלו צרות, מה יותר צרות מהשואה שקרה להם אז שם.
אמר רבי יוחנן,
אם בן דוד בא,
אין בן דוד בא אלא בדור שכולו זכאי,
או כולו חייב.
ושם כנראה דור עדיין כולו חייב,
כי בגללם היה שם חורבן בית המקדש.
אמר רבי אלכסנדריה רבי יהושע בן לוי רמי,
כתיב בעתה בכתיב אחישנה.
זכו אחישנה, לא זכו בעתה.
זה בעצם תוכן הוויכוח ביניהם,
על מה בעצם הם מדברים.
למה חז"ל, למה כל החכמים מתנגדים לעניין הזה?
הם מתנגדים בגלל שהם מבינים שזה עכשיו
רבים ימותו.
לכן הם לא רוצים שיבוא משיח עכשיו.
הם לא רוצים להכשיר את הנורו של אחנאי,
של נחש.
ורבי אליעזר אומר,
אחר כך יהיה יותר גרוע.
אז קצת, קצת אנשים יישארו בחיים,
אז זה כבר הרווחנו, כבר היה שווה.
ויש גם סיפור כזה,
סיפור חסידי ידוע,
אבל אולי אני אספר לכם,
אתם אולי שמעתם על זה.
לפני 210 שנה,
היה אחד החסידים הגדולים,
והתלמידי חכמים, ואנשים עצומים,
קראו לו חוזה מלובלין,
הוא היה דור
שלישי אחרי בעל שם טוב,
בעל שם טוב תלמיד שלו ואחר כך חוזה מלובלין,
מהטופ של חסידים,
צדיק גדול, עליון, בעל כוחות בלתי רגילים.
ובדור שלו היו עוד שני צדיקים גדולים
חברים שלו.
אחד מהם זה היה הרבי מקוז'ניץ, המגיד מקוז'ניץ,
והשני קראו לו יהודי הקדוש מפשיסחה.
והחוזה מלובלין הזמין אותם ואמר,
בוא אנחנו נתחיל לעשות כל מיני,
אנחנו נתפלל ונצום ונכוון כוונות קבליות כאלה מיוחדות,
כדי להביא משיח עכשיו.
דור שלנו הגיע כבר לסף,
סף,
סף, זאת אומרת,
זו תקופה שכבר יהודים התחילו להתבולל,
כבר התחילו כל מיני בעיות גדולות מאוד.
הם ראו לאן זה הולך,
בוא נביא משיח עכשיו.
וזהו, הם התחילו לכוון כוונות מיוחדות,
והם נפגשו כמה וכמה פעמים,
לימודים,
זה לא חד פעמי,
כן?
זו הייתה תקופה כזאת שעבדו על זה,
להביא משיח,
להביא משיח,
ופתאום...
לא יודעים איך ומה ומה קרה,
אבל החוזה מלובלין
נפל מהחלון בטעות ומת.
אמנם לקח קצת כמה חודשים, הוא היה בן חיים ומתים,
ובסוף מת.
הבעה,
הפלא הוא
זה ש...
זה שלא מבינים איך הוא היה יכול ליפול מהחלון.
זה בן אדם מבוגר, מכובד, גדול.
זה לא אנשים כאלה שבאים לנקות חלונות
ובטעות נופלים.
זה לא בן אדם שעומד על החלון.
זה עוד כל מיני...
הוא נפל
איכשהו בצורה לא מוסברת.
ומת.
באותה שנה מת המגיד מקוז'ניץ.
ובאותה שנה, מת יהודי קדוש מפשיסחה.
שלושתם מתו.
וזה...
וזה,
יש לזה,
למושג הזה,
לדבר הזה,
הוא נקרא מעשה נפילה.
כך הוא מופיע בספרות חסידית,
ככה מדברים על זה,
מעשה נפילה.
ו...
אני חושב שבעצם כל הגמרא הזאת,
שעכשיו אנחנו למדנו אותה,
בעצם באה,
נותנת לנו הצצה קטנה.
מה זה,
מה זה כל הסוגיות שלנו שאנחנו לומדים?
מה זה גמרא?
אתה לומד שם, אולי תסגור את הדלת אם לא אכפת לך.
אה...
כן.
אתם מבינים, הגמרא הזאת,
היא נותנת לנו הצצה קטנה,
מה עומד מאחורי כל הסיפורים האלה שאנחנו לומדים על שור שנגח פרה,
ועל הביצה שנולדה ביום טוב,
ועל כל מיני דיני שומרים,
ועל ארבע אבות נזיקים.
מה עומד מאחורי זה?
זה לא מדברים שם,
טוב בסדר,
יש תנור כזה,
יש תנור כזה,
יש ככה,
ככה, מדברים,
אבל כתוצאה מהוויכוחים הללו, שממים עולמות
מתפרקים,
אנשים מתים,
זה דברים שם,
בסוף הסיפור הזה,
אנחנו אולי נלמד את זה פעם הבאה,
אני לא יודע,
אבל סתם תדעו,
אתם בטח זוכרים את מי שלמד את הגמרא הזאת,
בסוף הסיפור הזה נידו את רבי אלעזר.
וכל מי שמשתף פה בדיון הזה,
חוץ מרבי יהושע,
כולם מתו כתוצאה מהדיון הזה.
אתם יודעים, זה טרגדיות גדולות.
על מה,
סך הכול,
תנור,
אז תנור כזה,
תנור כזה,
מה אתה מתעסק,
מה אכפת לך?
אבל לא,
זה כל העניין.
פה גמרא נותנת לך להציץ ולהבין,
רגע, זה לא מדובר על תנור,
פה מדובר על גיהנום.
לא מדבר על התנור,
מדבר על נחש, נחש הקדמוני.
זה לא משהו פה קטן כזה,
שלא יהיה תנור,
או תעשו כלל,
אסור לעשות תנורים עם חוליות חוליות. וזהו, פתרת את הבעיה.
לא.
זה כל המטאפיזיקה,
כל ההיסטוריה של מין האנושי,
כולם עומדים פה, בגמרא הזאת.
פשוט הגמרא היא כמו מפתח כזה,
להבין כל הסוגיות אחרות.
וככה מסביר גם מהר"ל.
אולי אתם יודעים מה?
אולי לפני המהר"ל,
אני אתן לכם דוגמה.
אולי פעם הסברתי לכם,
הבאתי לכם, אני חושב,
אבל אגיד לכם את זה שוב,
זה לא נראה,
כשתשמעו על מה הם.
סיפרתי לכם, אני חושב,
שלפני עשר שנים בערך,
כשהתחיל פעם ראשונה,
עשו תוכנה כזאת, תוכנה של אוצר החוכמה.
אז באוצר החוכמה,
פעם ראשונה שעשו, זה אספו 17 אלף ספרים.
בדיסק אחד, אז זה היה כזה כמו דיסק,
ואתה מכניס את זה למחשב,
וכל מה שאתה רוצה לשאול שם,
מה שאתה כותב שם, נגיד איזושהי שאלה,
מה זה גשם שמדבר עליו הגר"א באדרת אליהו,
נגיד.
אז אתה כותב, טיק-טיק, הוא נותן לך מיד תוצאה.
זה אוצר החוכמה.
תוכנה כזאת מצוינת,
טובה, אני משתמש בה עד היום.
כדי לעשות פרסומת
לאוצר החוכמה,
אז הם לקחו סוגיה אחת בבבא מציע,
סוגיה שנקראת שתיים אוחזים בטלית,
והוציאו כמה פירושים יש למשנה האחת הזאת,
שתיים אוחזים בטלית.
אז יש פירושים בפשט,
יש מחלוקות,
יש פירושים באגדתא,
יש פירושים ביסודות,
בקבלה,
הכל,
הכל,
הכל,
כל מה שכתוב על שתיים אוחזים בטלית,
הם אספו כל הפירושים הללו והוציאו מזה ספר.
זה הספר.
כל הספר העבה הזה,
הוא לא,
זה רק על משנה אחד, שתיים אוחזים בטלית.
מה זה שתיים אוחזים בטלית?
שתיים אוחזים בטלית,
זה אומר כולה שלי,
זה אומר כולה שלי,
זה אומר אני מצאתי,
זה אומר אני מצאתי,
זה ישבה שאין בה פה חוד מחצי,
זה ישבה שאין בה פה חוד מחצי,
ויחלוקו,
זהו.
שלוש שורות.
ועל שורות הללו, הם כתבו כל כך הרבה. אם,
אם,
אתם מבינים,
אז ברור שיש משהו שעומד,
וזה רק 17 אלף ספרים. היום, באוצר החוכמה,
זה בערך
130 אלף ספרים.
זאת אומרת,
אם היום,
תיאורטית, היו מוצאים לאור
ספרים הללו,
אז היו אולי שבע ספרים כאלה.
רק על שתיים אוחזים בטלית.
אתם יודעים, זאת אומרת,
יש אין ספור עומק בדברים הללו שאנחנו לומדים.
עוד ועוד ועוד ועוד מימדים, עוד מדרגות שאנחנו,
אין לנו מושג.
כשאתה קורא את זה,
תנורו של עכנאי,
מי היה חושב שזה מדובר פה על
דברים שעומדים ברומו של עולם כפשוטו?
ועל זה אומר המהר"ל.
הוא אומר,
דע לך שחז"ל אף פעם לא מדברים על עולם הזה בלבד.
כל מה שאתה רואה במציאות ובגמרא,
שאתה רואה את זה בגמרא,
שדברים שהם פרוזאיים לחלוטין,
זה סתם שם נעל של כזה, והביצה שכזאת, ושנולדה ביום, כל זה.
לא, לא,
לא.
עולם,
עולם,
עולם,
עולם.
אומר רש"י.
לא באו חכמים לדבר מן הסיבה הטבעית,
כי קטון ופחות הסיבה הטבעית.
כי דבר זה יאות לחכמי הטבע או לרופאים,
לא לחכמים.
אם אני צריך
לדעת מה עושים עם הטלית שאני מצאתי,
אז בשביל זה אני צריך
כאלה ענקי עולם,
שכמו רבי יוסי,
רבי טרפון, רבי עקיבא,
וכי כל אחד יכול לעשות את זה?
אתם יודעים, האנשים הללו גאוני עולם.
מוח הכי גדול שהיה אי פעם בהיסטוריה של אלפיים שנה האחרונות.
אנשים עצומים,
פתאום הם באים ומדברים איתי על הדברים הפשוטים,
פרוזאיים הללו.
לא יעלה על הדעת.
לכן אומר רש"י, לא, לא.
זה מתאים לדבר על זה לרופאים,
למדענים,
חכמי טבע,
לא לחכמים.
אבל הם,
זיכרונם לברכה,
דיברו מן הסיבה שמחוייב בטבע.
למה יש חוק כלים משלובים?
אתם מבינים,
זאת השאלה,
לא מהו חוק,
חוק אנחנו יודעים מהו חוק,
זה כול ניוטון יגיד לך.
הם רק רוצים להסביר למה יש חוק כזה.
והמתחיש דבר זה,
מישהו שאומר לא,
לא,
הם מדברים רק על התכלס,
מה לעשות תכלס עם טלית?
מכחיש האמונה והתורה,
כמו שהתבאר למעלה, שאמרה התורה על אות הקשת,
וראיתיה
וראיתיה לזכור ברית עולם.
זאת אומרת, שזה מה שאתה רואה קשת בענן.
אתה יכול להסביר את זה מבחינה פיזיקלית.
אין ספק, ודאי, גם...
אבל אתה צריך לדעת שזה בא להגיד לך משהו אחר,
נוסף לזה.
וחכמי טבע נתנו סיבה טבעית לקשת.
כמו שמנסרה שהיא פועלת שם כמו מנסרה על
ההתפצלות של אור,
של אור בנוי מצבעים הללו,
של
צבעים הללו.
כמו שידוע מדבריהם.
אבל,
תורה, סליחה, אבל הדבר הוא כך.
שהסיבה אשר ניתנה תורה הוא סיבה שלכל דבר יש סיבה טבעית,
מי חייב אותו,
ועל אותה הסיבה הטבעית
יש סיבה אלוקית,
והוא סיבת הסיבה.
ומזה דיברו החכמים.
יש סיבה טבעית,
למה יש קשת בענן,
למה זה נופל למטה, כי יש כאן כוח משיכה,
זהו,
זה ההסבר, אבל למה יש כוח משיכה?
חכמים כשמסבירים לך משהו,
הם לא מסבירים את הדברים ברובד הפשוט.
הם מסבירים לך מה עומד מאחורי דבר הזה.
אמנם, גם סיבת הסיבה
שנתנו הם זכרונם לברכה,
לא עמדו על דבריהם להבין דבריהם כי...
כי רחקו ממנו,
זאת אומרת,
וכשאנחנו לומדים את מה שהם מסבירים,
מה זה סיבת הסיבה,
אז אנשים לא עמדו על זה,
לא הבינו את זה,
כיוון שזה היה רחוק מהם,
רחוק מתפיסה,
רחוק מהשכל,
לא מסוגלים להבין את זה.
וזה כי לקחו דבריהם בהבנה הראשונה,
מבלי שנתנו לב להבין אמיתת הדברים.
זאת אומרת, אנשים אמרו, אה,
זה רק,
זה,
שניים אוחזין בטלית,
כדי שידעו מה לעשות עם הטלית, אם אתה מצאת,
אתה
חולק.
אני אומר, לא, לא, זו סיבה ראשונה.
כי דבריהם הם בנסתר ובנעלם, לכך דיברו עליהם עתק.
ואנשים שלא מבינים את הצד הפנימי,
הם מדברים על זה שטויות,
דברים לא נכונים.
וכן, סיבות שנתנו בחוכמה
הלימודית,
אין הדברים סיבה ראשונה,
אלא רק
סיבת הסיבה.
זאת אומרת,
מה שכשאתה לומד,
מעיין,
מעמיק, אז אתה מבין מה באמת עומד מאחורי זה.
ולסיום,
אולי עוד נקודה שצריך להסביר.
מה זאת אומרת שקדוש ברוך הוא אומר ניצחוני
בניי ניצחוני בניי אז מה זה היה הרצון
של השם כשהוא אמר שהלכה אינה כרבי אליעזר
ועכשיו נפסקה הלכה
כחכמים
אז מה אנחנו עכשיו חיים לא לפי הלכה
אבל אבל
כן, מבחינתם,
אבל
מהי האמת?
כן, נכון, אבל,
אז למה הקדוש ברוך הוא אמר את ההפוך?
לא,
לפני כן,
כשיצא בת קול ואמרה הלכה כי רבי אליעזר.
צדיקים מביאים לזה בני.
צדיק איתו.
אז בסדר,
אז זה איתו.
אבל בת קול,
כאילו, מה זה יוצא?
אבל ככל דבר להלכה הצדיק.
נכון.
ככל דבר צדיקים מביאים לזה בני.
נכון.
אנחנו לא רוצים פה צדיק, רוצים פה חוכמה.
והחוכמה איתנו.
ואז מה?
יש להם בעיה?
כן.
כשהרבי עסקני רבי ישראל ואתה בן אדם והרבי עסקני
רבי שמעון בר יוחאי ולא היית בן אדם
אם
לברר או לא לברר אז יש את הצדק ויש
את המקום של עם ישראל איפה הוא נמצא,
איפה העם נמצא העם נמצא לא במקום של
רבי אליעזר הוא צודק אבל הוא לא שם
כאילו יש בעתה ואחישנה
כן
העם נמצא בעתה,
הוא לא נמצא באחישנה צריך לעבור את הדברים
בגלל זה גם החוזרים היו בגלות, וזה,
יש זמן שצריך לעבור.
אז אתה רוצה, רוצים להכניס, אבל לא תמיד זה יעבוד.
אנחנו רוצים לעבור את מה שאנחנו רוצים לעבור.
נכון.
בגלל
זה חבל לי, לא צדק, אבל זה לא, הוא בגלל השם, סבבה.
כן.
נכון, נכון.
אז אנחנו אולי נגיד את זה ככה.
איך אנחנו רואים שרבי אליעזר בסופו של דבר,
מציאות הלכה כרבי אליעזר?
זאת אומרת,
חכמים היו חכמים,
הם עשו משהו שהוא נכון וחכם והכל וטוב מאוד,
הלכה כחכמים.
אבל במציאות מה שקרה,
זה שרבי אליעזר הכשיר את תנורו של הכנאי.
פשוט הוא התגלה רק מאוחר יותר,
אלפיים שנה יותר מאוחר.
באושוויץ.
משיח בא אחרי שאנחנו עברנו את תנורו של החנאי,
עברנו את הגיהנום.
מה זה תנורו של החנאי?
זה התנורים שהשרפו שם
יהודים.
החנאי זה נחש.
ורק אחרי שעברנו את השלב הזה,
בא משיח.
מה שאנחנו קוראים לזה משיח זה לא
סבא עם זקן לבן על חמור.
משיח זה תקופה,
זה תהליך,
תהליך התעלות
בלתי פוסקת.
אז בתהליך הזה אנחנו עכשיו נמצאים,
עכשיו אנחנו חיים בימות המשיח.
כמו שאומר שמואל, רק שנייה.
כמו שאומר שמואל,
מה זה ימות המשיח?
מתי משיח בא?
זה אין לך,
זאת אומרת,
זה ה...
שאין עליך שעבוד מלכויות.
בתש"ח,
אנחנו השתחררנו משעבוד מלכויות.
אה,
אבל אנחנו עדיין תלויים באמריקה ובאנגליה ובצרפת וכל זה?
נכון, אין היום מדינה שלא תלויה.
אין,
אין,
גם סין וגם אמריקה תלויים במדינות אחרות.
כולם תלויים זה בזה במידה זו או אחרת,
אבל כולם תלויים.
הכוונה היא שאין שעבוד מלכויות,
זה שיש לנו מלכות משלנו,
ואנחנו פועלים ופועלים ולכים בחשבון אינטרסים מדיניים בינלאומיים,
אבל אנחנו פועלים באופן עצמאי,
וכשאמרו לנו שהאמריקאים לחצו עלינו מאוד מאוד שאנחנו לא ניכנס לרפיח,
ממשלה החליטה שניכנס לרפיח, אנחנו נכנסנו.
למרות שלחצו עלינו מאוד.
יש לנו עצמאות.
אין לנו משהו שאנחנו לגמרי אוטונומיים.
לא, אבל אין מי שאוטונומי.
ולפי שמואל, אנחנו עכשיו חיים בתקופה של משיח.
אה, מה יהיה בסוף?
האם זה יהיה כבר בשלב של מלך המשיח?
אז עוד לא.
זה שלבים,
יש התחלתא דגאולה,
יש ימות, יש פעמי המשיח,
יש את,
זה,
זה,
זה עקבותא דמשיחא,
יש ימות המשיח,
יש מלך המשיח,
זה תקופות.
אז עכשיו אנחנו לא הגענו לתקופה של מלך המשיח,
אבל משיח,
כן,
זה כבר עכשיו,
פה.
כן, אנחנו עכשיו בימות המשיח.
כך אומר הרב צודה,
שאנחנו עכשיו בעיצומה של גאולה.
כן,
בבקשה.
אז הנה מה שראינו שם בגמרא,
שגמרא אומרת עם מתרבים ייסורים,
זה מה שהוא אומר שם בסנהדרין,
במסכת סנהדרין.
חבלי משיח.
חבלי משיח, נכון.
כן, מה רצית להגיד?
האישי וברובם הלאומי.
ומה שכבר אתה אומר עכשיו,
ש...
בטח.
אני לא אמרתי משהו אחר.
כן,
בבקשה.
היו
לנו הרבה שיעורים על זה פה.
איך ידעו מה?
כן,
כן, כן, כן, אני מבין.
תשמע, אין לנו כל כך זמן, אבל בקצרה אני אגיד לך.
גם גמרא ניתנה בהר סיני,
מפי הגבורה.
כך
אומרת הגמרא, וככה רש"י אומר,
חז"ל אומרים.
שהקדוש ברוך הוא נתן למשה רבנו את
תורה שבכתב ותורה שבעל פה בו בזמן,
בבת אחת.
כלומר,
הוא לא כתוב שם
בגמרא שהשם נתן בהר סיני,
אין שם סיפור האם סוכה זה ענני כבוד או שזה סוכות שלנו.
לא כתוב שם, כמו שבהר סיני,
משה רבנו לא קיבל סיפור על אחים של יוסף או על
המים שיצאו מהסלע.
הקדוש ברוך הוא לא נתן למשה רבנו בהר סיני חומש ביד.
חומש נכתב במשך 40 שנה.
באוהל מועד.
אז מה הוא קיבל בהר סיני?
הוא קיבל עקרונות,
איך לכתוב, איך להבין נכון.
כללים, גמרא אומרת, כללים ניתנו למשה.
יש דעה שגם פרטים, אבל פרטים זה לא פרטי פרטים,
יש פרטים.
ואותו דבר הוא נתן גם תורה שבעל פה,
נתן בבת אחת את תורה שבעל פה,
עקרונות.
ועל פי עקרונות הללו הן גם בנויות בצורה של פרדס.
ויש שיעור שלם שאני העברתי על הנושא הזה,
איך לראות את הפרדס בגמרא
בסוגיות הלכתיות,
לא מדרשים.
למה יש לי אגדות?
אם יש לי פרדס ב...
אגדות זה לא באים עכשיו להפקיע.
לא, כמו שבתורה, יש דברים שהם
הלכות יבישות בחומש.
הלכות,
אל תעשה כן,
תעשה חייב,
ויש גם סיפורים,
אז דומה.
