אנחנו
הולכים להתחיל.
אז מתחילים בשידור חי, אני אומר.
יש גם צופים בחוץ, בבית, אז צריך להתחיל.
בסדר.
טוב, שלום וברכה.
אנחנו רוצים לעסוק בפרשת השבוע בנושא קריעת ים סוף.
ללמוד מזה את הנושא העמוק,
מה ראו ישראל בים.
כי אחת השאלות שהרב קוק, באמת הספר עץ מדבר שור,
בדרוש שלושים ושמונה, דן,
כתוב, ולא יראני האדם וחי.
וגם משה רבנו מבקש מאוד מאוד,
הרי הנה את כבודך,
והקשב"ח אומר,
לא תוכל לראות את פניי,
כי היא מת אחוריי.
וכאן,
בקריעת ים סוף,
אנחנו רואים המהלך ממש גדול של זה,
זה אלי ואנוהו,
ממש רואים את הקשב"ח.
מה קרה שם בקריעת ים סוף?
מה ראו שאף אחד מאשר חדש שפחה
על הים לא ראה יחזקאל בן בוזי?
זאת אומרת,
ראו שם משהו מאוד מאוד עמוק,
אפילו יותר ממה הנביאים.
אנחנו נסיים לברר,
כי הרב קוק מנסה לראות מה בדיוק נראה שם בתוך הים,
בסוד העמוק הזה של הפנימיות,
מה נראה בתוך הים, שמשהו השתנה שם.
וזה קריעת ים סוף,
ובואו ננסה לראות את הדברים.
כאן יש טיפה סדר בהבנה של הרמב״ם להכנת הנבואה.
ונראה שכאן היה כאן איזה...
השמיים ניכרו, לא רק הים,
והיה כאן משהו מעבר לכל עולם הנבואה.
אז בואו נתחיל.
בסדר, עץ מדבר שור, בדרוש שלושים ושמונה.
הרב קוק דן, במדרש שמות רבה,
נאמר זה אלי ואנוהו.
בואו נראה כמה גדולים יורדי הים.
משה,
כמה נתחבט ונתחנן לפני הקדוש ברוך הוא,
עד שיראה הדמות שנאמר הרי נינה את כבודך.
אמר לה הקדוש ברוך הוא לא תוכל לראות את פניי.
ולסוף הראה לו בסימן הזה.
והיה בעבור כבודי ושמתי לך בנקרת הצור.
כן, נכנס לו לתוך איזה מערה,
שם לו את ה...
ואז סירות על כפיי,
וראית את אחוריי,
אני אעבור,
וראית את אחוריי,
ופניי לא יראו.
מה קרה שם בעצם,
שיש עוברים,
כאילו כאשר הוא מראה לו רק את ה...
סתם הוא שם אותו בתוך איזה נקרה,
איזה מערה,
הוא עובר,
הוא עובר,
ואז הבטחה בנקרת הצור,
היא עוברת,
ראית את אחוריי,
פני לא יראו.
החיות הנושאות הכיסא אינן מכירות את הדמות.
כתוב שהחיות, אנחנו נראה שהרב קוק מסביר,
שהן לא מכירות,
יהיה מקום כבודו להריצון,
הן לא מכירות את הדמות.
ובשעה שמגיע זמנם לומר שירה,
הן אומרות,
איזה מקום הוא,
אין לנו יודעים אם כאן, אם מקום אחר.
אפילו החיות,
המלאכים,
לא יודעים את מקומו.
הם כבודו לאריצו,
אלא מה הם רואים, המלאכים, בכל מקום,
ברוך כבוד השם,
ממקומו, מה שאנחנו רואים את זה בכתר,
וגם בקדושה.
זאת אומרת, הם לא רואים, הם לא יודעים איפה נמצא
הקדוש ברוך הוא.
אפילו החיות.
ויורדי הים,
מה
קרה בקריעת ים סוף?
כל אחד ואחד מראה אליו באצבעו ואומר,
זה לי ועם והוא.
מה היה שם?
הייתה שם?
יותר המלאכים, יותר מחיות הקודש.
יותר מה שקוש בחור מגלה,
שראית את
אחוריי ובכלל לא ראו,
מה היה שם?
אבל העתיד לבוא,
אומר המדרש,
כל זה עדיין כן מדרש רבה,
בסדר?
לעתיד לבוא, אתם אומרים אותו פעמיים,
שנאמר, ויהיה ביום ההוא,
הנה אלוהינו,
זה קיווינו לו ויושיענו,
זה השם קיווינו לו,
נגיד להם לזבחה בשועתו.
זאת אומרת,
בקריעת ים סוף,
לעתיד לבוא,
אנחנו נראה את זה אפילו פי שתיים.
זה גם הנחמה הגדולה שאנחנו יכולים לראות
גילוי שלא היה מעולם.
אבל הגילוי הראשון שהיה בעולם,
זה
קריעת ים סוף.
אנחנו צריכים להבין שיהיה כאן איזה קומה שהמלאכים לא מגיעים אליה,
משה רבנו כביכול נראה,
ראיית כבודך,
הוא לא משיג את ההשגה של יורדי הים,
של קריעת ים סוף,
מה היה שם.
בואו נתחיל.
יש כאן טיפה הקדמה לעולם הנבואה,
ואז מתוך כך נבין מה היה שם בקריאת ים סוף,
שזה השגת נבואה שלא הייתה מאז ומעולם.
בסדר?
ראוי לבאר,
עד כאן זה המדרש רבה, מתחיל הרב קוק לפרש.
ראוי לבאר,
הייתכן לומר שהשיגו יהודי הים בכללם יותר מהשגת משה רבנו עליו השלום?
יש לי מקום כמוהו, איך יכול להיות?
והלא הוא עליו השלום, גם כן היה מיהודי הים,
גם הוא העם בתוך הים.
בוודאי השגתו נכפלה כהנה וכהנה.
אם כן, כבר ראה וידע.
ומה זה ביקש ולא נעשתה כל בקשתו?
כמאמר לא תוכל לראות את פניי.
וחז"ל במקום אחר לא אמרו, כי אם ראתה שפחה על הים,
מה שלא ראו בכושר הנביאים.
אז גם
הוא ראה שם משהו,
אז מה היה שם?
אבל לומר שיושיג יותר מהשגת משה רבינו עליו השלום,
דבר זה לא ניתן כלל להיאמר על פי דברי תורה.
ובוודאי אין על דברים אמורים בכללות מעלת נבואתם,
רק בפרט אחד מנושא העניין,
ועל זה רוצה לעמוד הרב קוק,
מה היה שם בנקודה אחת של קרית ים סוף.
הם הצביעו, כתוב במדרש,
שהם הצביעו ואמרו,
זה אלי ואנוהו.
אחד הצביע,
הקדוש ברוך הוא,
זה דבר הפלא,
מה זה,
זה אלי ואנוהו,
מה הם הצביעו?
אז בואו נתחיל לראות את גדרי הנבואה.
תראה לומר,
שגדר הנבואה,
עניינו אינו כמו שדימו הפילוסופים,
שהוא עניין טבעי. הוא באמת לא עלתה בידם לבוא עד תכונתה
ולהשיג קצת ממנה.
האם אפשר לאדם להתחיל להתאמן,
להתאמן, להתאמן, בסוף יהיה נביא?
ככה פילוסופים חושבים,
שאפשר לאדם להתנזר מעולם החומרי ולהשיג דברים רוחניים עד לקבלת נבואה.
אמרו לו, זה לא עובד ככה.
אבל באמת הוא עניין נשגב מכל דרכי הטבע.
זו דרגה שהיא באה מלמעלה למטה יותר מכל דרכי הטבע,
והפוך מכל סדרי הטבע.
כיוון
שהוא הפוך מכל סדרי הטבע,
הדבר ברור שהטבע מנגד אליו ויסתור.
נבואה זה לא על פי רק,
תגיד,
שמע, אני מתאמן,
מתאמן,
מתאמן עד שאני אגיע לזה.
שכוח הקדושה,
הנשפע על נפש הנביא,
מנצח את כוח הטבע.
אתה בעצם מנצח את כוח הטבע,
בואו נראה,
והנודע שכל דבר,
שדבר אחד עומד כנגדו,
ומבטלו,
ומנגדו,
הוא נתון לכל פנים בתוך איזו מלחמה שצריך תחבולה.
איך אתה מנצח את הטבע?
אתה צריך לצאת נגד כוח המשיכה, נגד כוח הטבעיות.
נבואה זה משהו אחר לגמרי.
כן, העולם מתוך המילה,
העלם, הקדוש ברוך הוא נסתר בעולם.
אתה רוצה לראות את הקדוש ברוך הוא עין בעין,
לראות את הקדוש ברוך הוא בעצם רק כמו שרבנו זכה,
אבל להשיג עולם של נבואה שהקדוש ברוך הוא מדבר איתך,
זה נגד העולם שעיקרו נקרא העלם,
נסתר,
הקדוש ברוך הוא נסתר בעולם.
הנה יש הפרש בין סידור הטבעי לסידור המיוחד בביטול הטבע.
לא רק בענייני הנמצאים השפלים לבדם,
אבל גם בדברים העליונים.
בואו נראה.
אפילו גם במלאכים,
יש כאן משהו שונה בין עולם הנבואה,
עולם ההשגה,
גם אצל העולם העליון.
ואפילו בדברים של למעלה מן הטבע.
כמו שאמרנו בנבואה,
שמכל מקום גבולות נתן הקדוש ברוך הוא בעולמו וקבע ברית,
שתלך בסיבות מקושרות זה אחר זה,
מסיבה ומסובה ועילה ויעלול.
העולם נברא בצורה מסודרת,
יש גאות,
יש שפל,
יש חילוף חומרים בעולם,
יש הכל הכל מסודר על פי חוקי טבע.
שם האלוהים זה חוקי טבע.
והעולם מסודר על פי חוקי הטבע.
כאילו חומרים, חום, קור,
זרע, קיץ, קור וחום.
אם היה לו ישותו, הכל מסודר.
ואין נודע כוחו של יוצר בראשית ברוך הוא,
כי אם אחרי,
שעמד על חשבון הסיבות שיצא ממנו יתברך.
קודם כל תבין איך העולם מסודר,
תלמד את הפיזיקה ואת הביולוגיה של העולם,
תראה את כל הצורה החוקתית של העולם,
ואז תבין שיש משהו שיוצא מהסדר.
שבהשגחתו העליונה באו עד מקום זה הדברים,
אך
באמת מה שיעשה השם יתברך להנהיג את העולם
על ידי עילות ויעלולים, סיבות ומסובבים שונות,
אינו חס ושלום לפי שאי אפשר להיברא באופן אחר.
כי מצד רצונו הנבדל המופלא שבחר בבחירה בסדר הזה.
זאת אומרת,
אם אתה מבין את חוקי הטבע,
את הגאות,
השפל,
את היום והלילה, זרע וקציר, כל הדברים האלה,
קודם כל אתה
מבין שקדוש ברוך הוא רצה להנהיג את עולמו בצורה הזאת דווקא.
למה?
כי יש סוד פנימי בחוק הזה.
מה זה כוח המשיכה וכן הלאה.
ושראו בתכלית הטובה לברואים
יותר מאלו,
קודם כל ראה איזה טובה בעולם, שיש סדר כזה בעולם.
ונהג הסדר בולע דרגה ולא קישור,
סיבה ומסובב ועילה בעלול.
עכשיו בואו נראה.
והנה, בכל הניסים שנעשו לישראל,
לא היה ביטול הטבע כללי.
האם עכשיו
יש לנו ביטול טבע ממש?
הטבע כאילו
איבד את החוק שלו.
אומר הרב,
בכל הניסים שנעשו לישראל עד כאן,
לא היה ביטול הטבע כללי.
כי אם דרכי טבע, הלכו על דרכן.
ושנתברך שינה דבר פרטי צוקתם של ישראל.
לדוגמה, יש כאלה מסבירים את מהות המכות.
מכה ראשונה, מים הופכים לדם.
מה קורה עם המים הופכים לדם? אז הצפרדים שבתוך המים,
מה הם עשו?
הם
יצאו החוצה.
יש יציאה החוצה, יש הרבה צפרדים בחוץ.
מה יקרה?
מתחיל להיות רבוי תחלואה.
נוצר מה?
קינים.
הקינים,
שהם בעצם נוצרים,
הקינים בעצם,
שהם מפרקים את כל החי.
אז הקינים, אחרי זה מתחיל להיות מה?
מגפה, דבר.
יש דבר,
יש המון חיות מתות,
אז החיות שהם טורף נטרף,
אין להם איפה לאכול.
אז מה הם עושים?
הם נכנסים לתוך מקום האדם, רובם.
בסדר?
בעצם אפשר לראות...
אה?
דבר, איך היינו, ערוב,
מה יש לנו?
תן צפרדי הקינים, דבר, תן צפרדנק, ערוב,
ערוב.
אחרי זה דבר,
נכון,
אחרי
זה בעצם,
רגע,
תן צפרדנק,
דצח,
עדש,
נכון.
כינים, אחרי זה יש לנו ערוב.
כמו שאמרתי, בעצם שיש לנו,
שיש לנו את הכינים שבאים ופורצים את זה,
באים החיות.
ומה עושים?
ואוכלים את ה...
באים לאדם.
אחרי זה באה מכת הדבר,
שמשהו מכת...
איך זה קשור?
כי מה שדיברתי על זה הם הכינים.
הכינים
הם נוצרים כאשר יש מציאות של מה?
שהמגפה נוצרת, שזו מגפה, איזה משהו כזה, נוצר.
למה זה דבר בא אחרי הערוב?
כי אחרי שחיות טרופות,
אז
נשאר בעולם מה?
נשאר הרבה פגרים.
הפגרים יוצרים מה?
תחלואה שיוצרת דבר.
בסדר?
זה החיות.
אחרי זה דבר, יש לנו אחרי זה שחין.
מה זה שחין?
וכן הלאה, בעצם, אם שיראה את זה,
זה דבר אחד אחרי שני,
יש כאלה מסבירים את זה על פי שזה מתחיל מכה אחת,
אבל זה הולך,
סיבה ומסובב בכל המכות.
אבל,
בקריעת ים הסוף זה משהו אחר לגמרי.
תראו מה הוא אומר כאן הרב.
לא כעונש,
קריעת ים הסוף.
מה קרה בקריעת ים הסוף?
כבר ביאר,
הגאון מהר"ל מפראג, על פי שחמור הדבר, שהדבר מופלא,
בהתפשטות הנס בכל המציאות של המים.
יש לנו מים,
תכונה פיזיקלית, שנקרא חוק הקוהזיה, בביולוגיה.
כשאתה שם מים ליד מים,
מה קורה להם?
הם מתחברים אחד לשני,
קופצים אחד לשני.
איך אתה יכול להעביר מים לצמרות העצים?
או נקרא חוק כלי משלובים.
אתה יכול לקחת מים ולהעלות אותם למעלה,
אם אין אוויר.
זה שהמולקולת מים אחת היא קשורה למולקולת מים השנייה.
היא קופצת ועולה.
אז מים בדרך כלל מתחברים למים אחרים.
שמים מים ליד מים,
זה קופץ,
שמים טיפת מים אחת ליד טיפת מים שנייה,
תראה שזה יש קפיצה.
זה חוק הקוהזיה בטבע.
פתאום שינינו, יש כאן אומר המהר"ל מפראג,
שונה משהו בחוק ה...
בבריאה.
ואז בגלל זה כתוב כל מימות שבעולם נבקעו.
למה כל מימות שבעולם נבקעו?
כי אם אתה עוצר את החוק,
או הופך את החוק של המים,
אז גם כל המים שיהיו עכשיו בנהרות,
באגמים,
בסכר של המים,
גם זה מה?
ישתנה.
בגלל זה כל מימות שבעולם נחתכו בקריעת ים סוף.
כי מה?
כי החוק הטבעי,
אומר
עמרי פראגה,
הכל.
הכל, כל העולם, כי בעצם החוק הטבעי הזה, הוא נקרע.
אם הוא נקרע,
כל מים שבעולם,
כל ייסוד המים שבעולם,
קיבלו חיתוך.
מה שאומר כאן.
נכון, נכון, נכון.
כל,
כל, כל, כל המים שבעולם,
היה פעם אחת שבעולם,
שכל אחד,
כל המים שבעולם שראית,
ייסוד המים,
נחתכו לשתיים.
אבל שתיים זה גם המים הקרועים, זה לא הגיע לגמרי.
אתה אומר, למה זה בעצם מחולק בצורה של שתיים?
לא, אם אתה אומר שבעצם...
היה מקום, מקום אחד.
כן,
אתה אומר למה זה בעצם מקום אחד,
לחצי חצי.
למרות שהמדרשים אומרים שזה לא בדיוק נחתך לשתיים,
ששימש לשבטים,
כנראה שגם בזה היה סדר.
לעצומים
ובעצם מה לעשות?
לאבד את המקום שלהם.
אבל כנראה שהחלוקה שהייתה כאן היא לא כזאת,
כשאנחנו מסדרים אותה על פי מה שאנחנו רואים,
זה כתוב,
איך עשו שם בקריעת ים סוף,
במזמורים,
שגם הירדן,
הירדן יסוב לאחור,
איך כתוב שם, לפי הסדר?
הירדן יסוב לאחור,
מה זה הירדן יסוב לאחור?
ההרים רקדו כאלים, מה זה הירדן יסוב לאחור?
כמו כתוב שהמים, מה?
הם הגיעו ל...
הם יהיו נד אחד.
גם בירדן,
כשעם ישראל עובר את הירדן,
גם שם המים עוצרים.
מתאים לעם ישראל לעבור,
גם שם יש איזו תנועה של מים,
צריך להבין אותה,
בסדר?
בוא נצטט, כן.
תעצר את זה.
אז בזה אנחנו נדון.
גם מורנו הרב מנסה להגיד ש...
כן, נכון.
נראה האם באמת היה,
מכתחילה העולם נברא,
אני אגיד, נדון בעצם בסוגיה, שישראל,
ישראל בשביל נברא העולם.
והקדוש ברוך הוא בעצם,
בגלל שישראל היא מתחילת העולם,
שנבראו לפני העולם,
בראשית בראה את ישראל לפני שנברא העולם,
ובגלל זה העולם הטבע,
הוא זז מפני הקדושה של ישראל.
רואים את זה גם כן בתנאים.
רבי מאיר, כתוב שהוא עובר, הוא קורע את הים.
עם ישראל שעכשיו קורע את הירדן.
זאת אומרת, הקדושה היא יותר עליונה מעולם הטבע.
ואז, במצב מסוים, הטבע זז מפני הקדושה.
כלומר,
זה יכול להיות דבר כזה,
כי הקדושה היא בעצם מקור יותר פנימי
מסדר הבריאה.
הקדושה, עולם הקדושה, העולם האינסוף,
הוא רוח אלוהים מרחף על פני המים.
לפני המים,
היה איזה רוח,
רוח אלוהים מרחפת לפני המים,
ויש איזה רוח המשיח שהיא מעל המים.
היא יכולה להזיז את הטבע לכאן ולכאן.
ראינו את זה שהיה אותו אחד ש...
אנחנו
רוצים להבין קצת את העניין,
אותו אחד שהיו לו ניסים,
שמתה לו אשתו, והדדים שלו העניקו את הילדים,
או ראינו כאן אפילו את הצדיקים,
שאפילו רבי חנינא בן דוסא,
הפרה שלו,
היא זזה, היא מה היא עושה?
היא שומרת שבת.
יש משהו שבטבע, שהוא...
סליחה,
הוא זז
לפני הקדושה.
בואו נראה בקרית ים סוף מה קרה שם, בואו נראה.
עמק דבר אומר,
זה היה דבר מופלא.
זה הידיעה הראשונה.
פשוט הנס בכל המציאות של המים,
היה ביטול לסדר הטבע כולל.
המורה שסילק יד, ידבר כיד הטבע בקללו,
מחוק רישומו כולו של המציאות.
זאת אומרת, כל החוק הטבעי של המים,
שם השתנה.
ואז, באמת, כמו שאמרתי,
כל מה שבעולם, השתנו.
והנה שורה בזה כוח הסיבות המסובבים,
ונמשכה הנהגה לפי זו לשעה זו,
בכל המציאות, כל מימות שבעולם נקרעו לשתיים.
שלא בדרך אילה ואילול,
לקשור סיבות,
הם נקרעו לשתיים,
אבל הם זזו ממקומם.
כי
בתוקף יד השם באה והשגחתו הגלויה,
הבלתי מתלבשת בכלל בלבושי הסיבות
וקשרי העלולים.
כיוון שכל חלקי המציאות על פי סדרי דקדוקי סיבותיהם,
ועלולותיהם בהנהגה הטבעית, אחוזים קשורים זה בזה.
זאת אומרת,
אתה מבין שכל חוק טבעי,
מסודר יש גאות ושפל,
ובמהלך חוזר יש חילוף חומרים,
ויש תנועה של חום וקור, והחיות רצות,
מהרוחות הקרות לרוחות החמות,
הכל זז בעולם בצורה מסודרת.
כל דבר מנהיג את האחר,
הוא הונהג ממנו,
ופועל עליו כמו שנפעל ממנו.
קיים ביאור הרמב״ם במורה נבוכים שהמציאות כולה,
כאדם גדול,
באה לבריאה.
במורה נבוכים הרמב״ם מסביר שהעולם,
כל העולם, עולם הטבע,
אם אתה רואה, כן, מה זה זרע וקציר,
קור וחום,
אבל לא השבותו.
כל תנועת העולם, העפות, עפות, מאיזה צד?
ממקום של קור וחום.
החיות הרצות באפריקה,
למה הם רצים?
רצים מהרצועות הקרות, לרצועות החמות.
זאת אומרת,
כל העולם שיש קור וחום ויש תנועה,
הכל סירקולציה מסודרת של עולם הטבע.
ואז בעצם
מסביר מורה נבוכים שהעולם הוא כמו בעל איברים.
ואם כן בביטול כוח העיקרי ממנו,
לגמרי הרי עושה רושם בכל סדר המציאות כולו.
אז בעצם כל המים שבעולם קיבלו שינוי,
לא רק קריאת
ים סוף,
קריאת ים סוף בעצם כל העולם,
כל יסוד המים.
והוא אומר,
וכאן צריך להגיד מה שהנהיג הנהגתו בשעה
זו, על פי מנהג קשרי הסיבות ואחיזתן,
על פי עילה ועלול בהנהגה,
ההנהגה הנהוגה.
ואז מסביר, נמצא שיצא הטבע בשעה זו
מנבושי קשרי הטבע.
זאת אומרת,
יש לנו חוק טבעי
שהמים הם
מתפשטים בצורה מסודרת.
שהם יהפכו להיות נד אחד.
כן?
נד אחד זה לא יכול, בלתי אפשרי, אלא מה? זה
היה חוק שקודם היה בעולם, והפך את זה למה?
להיות נד אחד.
ככה מסביר המהר"ל, בקריעת ים סוף זה היה פלא אחד,
שכל חוקי הטבע השתנו.
נמשך כולו רק על פי גילוי החפץ העליון, בלא שום
הלבשה טבעית מסודרת.
אם כן,
מסביר הרב קוק, השפע הנבוי,
כשהשם יתברך משפיע על נביאים,
הלא הכל בא מכוח חן וחסד שממשיך עליהם להסתכל במעשיו
ולהכיר כבודו ממעשיו הגדולים יתברך.
קודם כל, אומר הרב קוק,
קודם כל, שפע נבואי,
אתה מסתכל על מה?
על מעשיו הגדולים של הקדוש ברוך הוא.
בפלאות השם,
אתה רואה את מה?
רואה את ה...
זה היה ים גדול,
הוא חולל נפלאות מספר,
אותות גדולות,
ואתה רוצה להתבונן בו, אתה רואה את הטבע.
ואתה לומד על דרכי הבריאה, כמו שאומר רמב״ם,
ואתה מבין סוד גילוי השם,
למה ברא את העולם בצורה הזאת,
כמו במזמור ברכי נפשי.
קיימת כל הזמן שההנהגה כללית הולכת, על
פי סדר עילה ועלול, אף על פי
שאפשר שתהיה על פי רצון השם יתברך השגה גדולה מאוד,
אל אשר המלך העליון יתברך חפץ בעיקרו לגלות לו סודו,
אבל מכל מקום אי אפשר לומר על
תחילת השגתו שמשיג יד השם יתברך.
זאת אומרת,
אנחנו קודם כל,
האדם עובר את השלב של הכרת חוקי
אתה רואה את הבריאה,
אתה רואה את כל העולם,
קודם כל הנביא,
הוא רואה את דרכי הנהגותו של הקדוש ברוך הוא בעולם.
מה זה?
זה גם כל הפיזיקה בעולם.
אתה רואה את כל זה,
ואז אתה עולה דרגה,
ואז אתה אומר שקודם כל אני מבין למה
הקדוש ברוך הוא יצר את העולם בצורה מסוימת.
למה כל העולם בנוי, כמה יצורים הם בנויים?
זה עולם גדול, זה,
יש לנו עכשיו,
הכפירים שואגים לטרף, ויבקשו מאל אוכלם,
תזרח השמש יאספון,
ואל מעונותם ירבצון.
יצא אדם לפעלו, ואתה רואה את הכל בסדר מסודר.
אבל אחרי זה, קודם כל זו הדרגה הראשונה של הנבואה.
אחרי זה אתה מתחיל לראות שיש
הבנה שיש כאן משהו גם עליון,
שיכול לשנות את ההנהגה הזאת.
כי המורגש מתחילה בחושים,
הוא מושג בהשקפת השכל מראש. קודם כל, אתה רואה את המורגש.
מה זה המורגש?
מה שאתה רואה מונח סביבך.
הוא הדברים הנפלאים על פי הסיבות,
ואחר כך יבוא מושכל שני
להודיע ולדעת איך שהכל
הוא רק יד השם יתברך.
הנוהג בטובו,
וכל אלה רק יד השם.
אם אתה בעצם עולה בדרגה,
אתה מבין שהכל זה אלוקות.
אין בעולם,
בטבע,
יש איזה,
כמו שהבעל שם טוב מסביר,
נופל לך שם איזה עלה,
הוא בא בשביל איזה תולעת,
איזה תולעת שמה שהיא,
זה הזמן שמה שהיא התחילה לאכול.
הכל זה רק
יד השם עשתה.
על כן הייתה תשובתו,
התשובה של אדון הנביאים,
עליו השלום שיראהו מראי אחוריים.
מה זה אחוריים?
אומר הרמב״ם,
מה זה אחוריים?
ראית את אחוריי, ופני לא יראו.
מה זה אחוריים?
פירש הרמב״ם אשר, שהוא על פי הסדר,
שיודיהו בקישור הנמצאים וסידורם כולם,
שזהו אני אעביר כל טובי על פניך.
זאת אומרת,
מה אומר הרמב״ם,
מה זה ראה את אחוריי ואת פני לא יראו?
אחוריי זה כל מה, כל מה שבו בראתי.
מה בראתי?
סדר בטבע.
אני יכול להראות לך את כל העולם החוקתי,
אבל פניי,
מה זה פניי?
בואו נראה.
אלא שעל פי זה הדרך נשפע עליו
שפע גדול להכיר מידת השם יתברך,
מה שלא עמד עליו שום אדם.
אבל בקריאת ים סוף,
שהוסרו דרכי הסיבות לפי שעה,
היה אותו זמן שכל חוקי הטבע השתנו.
חוקי הפיזיקה של המים השתנו.
ויד השם יתברך,
בלא הדרגה,
לא היה כאן סדר של עילה ועלול, חוקתי.
ניכר בגלוי בבריאה כולה.
על כן,
אפילו ההשגה המועטת לפי ערך השגת אדון הנביאים,
עליו השלום שהיה מושג לחוצי הים,
היה מושג להם, ואין צורך לפנות מראש אל הסיבות ולהשיג מכוחו,
זה כוחו של יוצר בראשית ומנהיגם.
זאת אומרת,
בדרך כלל אתה רואה את הטבע,
ואתה מבין שהקדוש ברוך הוא בעצם יצר את החוקים האלה.
אם
תלמד בפנימיות,
תבין שכל חוק יש בו יסוד רוחני עמוק.
כוח המשיכה יש בו סוד רוחני עמוק.
חילוף חומרים בטבע יש בו יסוד רוחני עמוק.
היבשה.
כל הכל מסודר בחוק טבעי.
אם אתה לומד הפנימיות,
אתה מבין שיש איזה כוח רוחני, כמו שכתוב,
יש מלאך לכל דבר.
יש איזה מלאך לכל דבר בעולם, לים, ליבשה,
לעופות, לחיות.
לא סתם הכל בכדי,
יש כאן איזה משהו עמוק פנימי,
נסתר על הדבר הזה.
כן, כמו שרואים בטבע,
במים,
היצורים בממים, האם יש להם קשר להורים?
קח את המבע, קח את הדגים, יש
להם קשר להורים? אין קשר להורים.
כל דג גדול אוכל דג קטן.
אתה יוצא מהטבע,
אתה לוקח את הצפרדעים נגיד עכשיו.
האם יש שם קשר להורים?
הם קשורים להורים?
לא קשורים.
בטח, אחרי זה אתה עולה נגיד
לעופות.
מה העופות?
העופות דוגרים על הביצה.
אבל אחרי זה,
כשהעוף מתחיל לגדול,
עוף גוזל,
נשארות איתם,
אחרי שכבר דגו על הביצה, יפה.
החיות, הן דרגה יותר גבוהה.
אותה לביאה,
תשמור על הגורים שלה, בהתחלה, במסירות נפש, אבל אחרי שהם יגדלו, תשלח
אותם. רק האדם, יש לו קשר של כיבוד אב ואם, שיכול לשמור קשר.
ההשגה הגבוהה ביותר,
שבמלאכי,
הנביא לפני בוא יום השם הגדול והנורא,
ולב בנים על אבותם.
זאת אומרת,
ככל שהבריאה היא משתנה,
היא עולה,
יש קשר בין הדורות.
ככל שהייצורים יותר נחותים, אין קשר בין הדורות.
זה דברים עמוקים שצריך,
תבין אותם בצורה הטבעית של הטבע.
עכשיו, אומר הרב, בקרית ים סוף היה משהו אחר.
היה כאן שינוי סדרי הטבע.
כי הם השיגו כוח השם, הוא לבדו שהוא המנהיג המציאות.
זהו,
אין כאן משהו של חוקתי,
אין כאן סדר,
זהו,
רק כוחו לבדו.
ומזה השכילו שגם בהנהגה הסדורה,
גם כן,
ככה עדו עשתה.
אלא זהו רצונו להצטרף לדברים על פי
דרך הנהגה, בקישור סיבות עצומים רבים.
זאת אומרת,
חוברים קודם כל שהמים לא אמורים להיות ככה,
ובא קודשא בריך הוא ואומר,
עכשיו רק אני פה.
אין חוקתיות,
אי חוקתיות,
אין טבע, רק זה אלי ועמו.
עכשיו, עד כמה זה הגיע?
בואו נראה.
ממשיך הרב,
אבל כן,
אפילו החיות הנישאות,
הנישאות את הכיסא כבודו יתברך,
אפילו החיות המלאכים.
הנה משיגות גם כן כבודו יתברך בסדרי עילות
ונעלולים רבים.
זאת אומרת, גם למלאכים יש מה?
יש סדר.
עד בוא הדבר לגבול השגתן.
זאת אומרת, אם יש לנו כתוב,
יש איזה תוספות שמביא בשרפי קודש.
מה זה שרפי הקודש?
יש כאלה מלאכים
שהם לא יודעים את הסדר לבריאה והם מתקדמים לקדוש ברוך הוא,
ומה קורה להם?
נשרפים.
כי הם לא נוטים
ראשים זה לזה להקדיש ליוצר בנחת רוח שפה ברורה ונעימה.
באים איזה מלאכים כאלה שיש מלאכים אומר התוספות שמה הם עושים?
הם מתקדמים יותר מדי לקודשא בריך הוא, מה קורה להם?
שרפים,
יותר מדי לקודשא בריך הוא, מה קורה להם? הם משרפים.
למה?
כי אין להם,
הם מתלהבים כל כך מהקודשא בריך הוא,
רוצים להתקרב אליו מהר, בלי סדר כמו נדב ואביהו,
מה קורה להם?
הם משרפים.
אז יש גם במלאכים,
אומר הרב, גם שם יש סדר.
וזהו החיות רצו ושוב.
יש סדר פשוט, רצו ושוב, כל אחד במקום שלו.
כי הנה משיגות תחילה הסיבות,
ושבות ומשתכלות בסיבות כדי להשיג גבוהות יוצרן.
נדבך המחיה, כל אלה, ומחדש כל אלה ביכולתו ברגע.
אם כן,
כשהן מעלות עליית מחשבתן על ידי עילת המסובבות,
עד בואה לכבודו יתברך,
שם כלות הסיבות,
גם המלאכים,
אינם יכולות להחליט האם הסיבות באמת כָּלוּ במקום השלמות המצוירת להן,
או שרק לפי השגתן אין שם סיבות שבמקום ההוא עוד קישור סיבות.
אבל באמת,
עוד גבוה מעל גבוה.
והחוקות הן מהשגת יד השם יתברך,
מפני שעוד חסר להן
ציור כמה מסיבות עולות ממנו יתברך.
גם בחיות המלאכים יש להם שליחות.
זה חוק, יש להם שליחות.
כן,
למה זה תשאל לשמי והוא פלאי, פלאי?
זה השליחות שלהם.
מה זה מלאך?
הוא שליח.
כן, כתוב שאם הרב דומה למלאך, אשם את זה ואות,
ילמדו תורה מפיו.
ואם לאו, ילמדו תורה מפיו.
ראיתם פעם מלאך?
מה, צריך שהרב יהיה לו איזה כנפיים?
מה זאת אומרת שהרב דומה למלאך?
הרב דומה למלאך שבעצם התורה שדומה למלאך,
מלאך זה שליחות.
אם אתה רואה את הרב שהוא,
החיים שלו הם שליחות.
אז
תימד תורה מפיו.
הוא חייב בשליחות, לא מעמד,
לא כסף, לא זה, אלא...
באמת הוא רואה את העניין הזה כשליחות,
כמו מלאך,
תימד תורה מפיו.
אבל אם זה,
אם זה רק,
אם זה לא,
אם זה לא דומה למלאך,
לא צריך כנפיים, אלא מה?
זה שליחות.
זה מה שמסביר הרב.
והנה,
כל זה הוא רק בזה שכוח הטבע התבאר
להנהגתו על פי הקישור הנשגב של העילות,
ועלינו הרבים מפלאיהם.
זאת אומרת, גם המלאכים,
יש בהם סדר.
ואם לא יכולים להשיג את מה,
זה
משהו שיוצא מהסדר.
אבל בקריעת ים סוף,
וזה נקודת המרכז,
זה גם עומק השיעור.
שביטל ושינה את סדר ההנהגה של הנהגת הסיבות.
כל הסיבות, כל החוקיות הטבעית,
השתנתה בקריעת ים סוף.
ויש ממש באמת זהו עצמו,
יהיה משהו כמו חז"ל,
ולא קרב זה אל זה כל הלילה.
מה זה סוד, לא קרב זה אל זה כל הלילה?
ביקשו מלאכי השרת לומר,
שירה,
אמר הקדוש ברוך הוא,
מעשה ידי טובעים בים ותיאום שירה.
כל זה, אומר הרב קוק,
זה להגיד שמה שכל סדר הבריאה השתנה.
לא קרב זזק כל לילה.
זאת אומרת, המים, גבוסנטה בא לאבורון.
אני קבעתי שכל דבר בעולם יש בו סדר?
אין.
עכשיו אין סדר.
לא קראו וזמרו כל לילה.
אה, מלאכי השרת, יש להם סדר.
כזאת שבלילה רוצים להגיד שירה,
כל אחד יש לו סדר ביום.
כל אחד יש לו...
שתגידו פה, מתי תגיד שירה?
ביקשו לומר שירה, מעשיו הטובים,
אם היה תיאום שירה.
עכשיו
אין סדר, אין שירה, נכון?
אתם אומרים כל יום שירה?
היום אל תאמרו, למה?
משהו השתנה, גם בעולמות העליונים וגם עכשיו.
ועניין הדבר גם העירו רבים,
זה מצינו שהקדוש ברוך הוא שמח באובדן רשעים.
פירוש בזוהר,
דהיינו דווקא שמתמלא סאתם ועוונותם הרבים.
פירוש עניין השמחה הוא שבאמת כל מקום שברא הקדוש ברוך הוא בעולמו,
שילך הדבר על פי הקישור הטבוע של הסיבות.
בין אם הסיבות הללו הן טבעיות, פשוטות,
המדוברות בטבע היסודות והבריאה הגופנית,
או שכך יצר סדר ההנהגה לפי מערכת השכלית,
שפועל גם כן לפי דגמה וסדרה,
שרק להוציא בראשית ברוך הוא.
זאת אומרת,
הוא אומר ככה,
מה זה?
שמחה.
מעשי ידיו טובים בימים, אתה רוצה לומר שירה?
הקדוש ברוך הוא שמח במעשיו,
וירא אלוהים את כל אשר עשה,
כי טוב, הנה טוב מאוד.
מה?
וירא אלוהים כי טוב, וירא אלוהים כי טוב.
זאת אומרת,
כל הסדר בבריאה של הקדוש ברוך הוא ברא בעולם,
זה טוב.
אם...
הכל שאנחנו צריך מה לעשות לשנות את הסדר,
זה כבר לא שמחה.
למה?
בוא נסביר קצת.
רקע של הדברים,
מה רב קוקו אומר, הוא אומר את כמפי הזוהר.
בוא נראה.
כל יום,
כן, דוד,
כל יום היה כתוב,
ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד,
נכון?
ביום השני ויהי בוקר יום שני.
ביום שבת כתוב, ויהי ערב ויהי בוקר?
יום שבת?
למה?
באמת הסוד הוא, שכמובן בפנימיות של הספרים,
שאנחנו נמצאים עדיין ביום שבת.
לא נגמר בריאה של יום שבת.
לא כתוב ויהי ערב ויהי בוקר יום שבת.
הקדוש ברוך הוא בעצם,
מה עושים יום שבת?
עשו מה?
עצרו מלצור.
עצרו מלצור.
נכון?
שהם,
עצרו מלצור.
אז הקדוש ברוך הוא נמצא בעולם בצורה של,
זהו,
כבר לא יוצרים דבר חדש.
אם הקדוש ברוך הוא צריך לעשות משהו, יצירה חדשה,
אצל הקדוש ברוך הוא זה מה זה נקרא?
חילול שבת.
מותר לחלל שבת?
לא, מתי מותר לחלל שבת?
כשיש מה?
פיקוח נפש.
בקריעת ים סוף זה היה פיקוח נפש?
היה פיקוח נפש.
היה מותר לחלל שבת?
מותר.
זאת אומרת שהקדוש מתערב בבריאה,
כביכול בעצם כל המהלך העולם,
כל השנים האלה,
מבריאת העולם,
עכשיו אנחנו נמצאים ביום שבת.
עוד לא נגמרה הבריאה של יום השביעי.
כן.
מה קורה אחרי?
או, קריעת ים סוף, יפה. למה מותר להתערב?
יש פיקוח נפש, מותר להתערב.
זאת אומרת, מתי מותר לשנות סדרי הבריאה?
כשיש קריעת ים סוף, כשיש פיקוח נפש.
כמו שאנחנו בעצם מתירים איזשהו פיקוח נפש
לחלל שבת, להדליק אש בשבת, אם צריך לחולה וכן הלאה.
זאת אומרת,
אנחנו מבינים שבגלל זה אפשר להתערב הבריאה,
כי אנחנו נמצאים במציאות של שבת.
בסדר?
בואו ננסה להבין את זה עוד.
כן.
נראה שהוא סיים,
אבל בשבת,
הגיע שבת, והיה יום השביעי,
תגיד,
אוקיי,
שישה ימים ויום שביעי,
תגיד,
וערב ובוקר,
יום השביעי,
לא כתוב.
זאת אומרת שהשם
לא ראה אותה פעם שישה ימים ויום שביעי, יכול להיות
שביעי. אלא הפוך, הקדוש בעצם סידר את זה,
שהעולם יהיה עד המצב של שבת, למה?
שעכשיו הוא לא מתערב בבריאה.
במצב של שבת.
או,
מתי מתערבים,
כמו שאנחנו,
כמו שאחרים פוסקים,
שמותר להתערב בשבת,
שבת זה זה,
מותר בשביל פיקוח הנפש להתערב.
אז הוא אומר,
בגלל זה גם כתוב, אסור לנו,
לרכוש שוק בחו"ל לשנות את סדר ההוויה.
הוא אומר, אנחנו נגיע לנקודה של המאמר הזה.
אנחנו מבקשים לקדוש ברוך הוא,
תראה, כמו שאתה,
כמו שיש פיקוח נפש,
והתורה התירה וחי בהם ולא ימות בהם,
אף אתה,
הקדוש ברוך הוא,
במציאות של פיקוח נפש,
תתערב בו.
ואז מה, אבל שבת עכשיו,
מותר
בשביל פיקוח נפש להתערב.
ואז על פי זה אנחנו נבין למה בקריעת ים סוף,
פתאום המלך התגלה.
כי היה צריך, אבל מה,
מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה, אפשר לשאול את זה שירה?
הוא אמר, לא, אפשר לסמוך בזה, למה?
כי היה פיקוח נפש,
עם ישראל עומד מול הים,
אפשר לטבוע,
אפשר למות,
והקדוש ברוך הוא לא ייתן לעם ישראל נצח ישראל,
זה שיקרה לו משהו.
וזה המהלך, בואו נעשה את המהלך הזה, בשבילכם.
כי זאת הדבר הרי הנעשה כביכול מחשבתו וקביעו מראש מקדם,
וזוהי ודאי שמחתו יתברך.
שכן, כמו ששאלת,
שינהג הדבר על פי תכלית השלמות, כיוון שבחר
וכן בין ההוויה וההפסד,
ההפסד הוא לצורך ההוויה,
והכל בתור שמחה לפניו.
אבל כל זה הוא אפשרי גם כן כשהרשעים נאבדים מפני שכל כך
כבד עוונם,
עד שהגיעו
לסיגים בבריאה.
בסדר ההנהגה הגדולה, כי בכל המציאות,
סידר ברוך שמו לצרף סיגים.
כמו שכמובן בפסוק,
הגו סיגים מכסף ויצא לצרף כלי לו,
הגו רשע לפני מלך ויכון בצדק כיסאו.
מסביר עכשיו הרב קוק מה זה העניין של הסיגים שבבריאה.
הרי הרשעים הגמורים,
כשהגיע הזמן להיטהר העולם,
מתבררים על פי הדרך של קישור הסיבות מראש מקדם.
זאת אומרת,
הם הגיעו למצב שבו אותם רשעים שתם להם קיצם,
ואז זה כמו,
כמו רבי חיים ויטל כותב שעד היום יש סדר.
שנגיד התאווה
היא יסודה מים.
יש עדיין חופים בתאילנד
שהם כל כך מתעסקים בתאווה,
פתאום אתה רואה בא איזה צונאמי,
וסוגר על החוף הזה.
מי שבודק את החופים האלה,
זה חופים שיש בהם הכי הרבה בעיה של זימה וכן הלאה.
למה?
אומר רבי חסידא,
זה עד היום.
אדם יוצא ממסלולו,
גם הבריאה
יוצא ממסלולה.
מים זה תאווה, יצאת מהתאווה יותר מדי,
אז גם המים,
בעלי עבירות
יוצאים ממסלולם
עבודה זרה.
עבודה זרה זה אש, יסוד האש.
פה יש עבודה זרה בעולם הכי הרבה,
בדרום אמריקה.
בדרום אמריקה יש שם, תראה למה שיש...
בהודו זה פחות זה,
אבל בדרום אמריקה יש המון זה שמה,
ששמה,
גם בהודו שמה,
בדרום אמריקה יש המון התפרצות של הר געש.
למה?
כן, למה?
נכון, נכון,
נכון,
נכון, נכון, נכון.
זאת אומרת,
בעצם,
רבי חסידא
כשאדם יוצא מהסדר,
אז גם הבריאה יוצאת מסדרה.
שם ישמור,
עם ישראל צדיקים,
אנחנו לא יהודים,
אנחנו עם ישראל צדיקים.
נגיד כשעובר לפני שם עם ישראל
שם ישראל,
אפילו ערכנים שבכמדים את דוד קרימון.
לפני שנשבו, ברור.
ובוודאי שמחה,
צפנה לפניו,
התברך שהדבר מגיע לתחילת הכוונה,
כמו שכבר מראש שולחן.
אבל,
כשלא הגיע הזמן לרשעים,
להיאבד
על פי ערכים של הסיבות,
שאמרנו ככה,
הכל מסודר,
כמו מסודר בכל הבריאה,
על פי סדרי קישור ההנהגה,
זאת אומרת,
כל הסדר מסודר בדיוק,
ואם אדם משנה ממסלולו, אז מגיע הזמן שבו הדבר נפרק,
כמו שאמרנו,
הצונמי וכן הלאה.
לכל
שכפי סדר תיקון
והנה שיר המלאכים, מה זה שהמלאכים שרים?
היינו השגתם בסדרי הכישורים, שהסיבות מסובבים,
איך כתוב שמה,
שבזריחת החמה,
עלו אל בקדשו,
על בקר זו,
על בגבורותיו,
על בדוק השופר, על בנבל וכינור, על
תף ומחול, כולם מעלים את מה?
את
סדרי הבריאה.
כי רק על פי זה השיגו
וישבחו לקונם.
כלומר,
על פי סדרי החוק,
מה עושים המלאכים?
בלילה, אומר רשי, בלילה יש משמרות.
מה זה משמרות?
אומר רשי, יש להם סדר בלילה,
שכל הלילה במשמרת המלאכים שרים.
ערב הוא מסביר את זה שהמלאכים שרים,
בעצם הם נטענים,
הם נטענים מכל מה שהעם עשה ביום,
אז הם מקבלים איזו שירה על זה.
אבל הכל מסודר.
ובזה עלו אל מרום ההשגה בסיום המציאות.
כשיגיע איבוד,
כזה כתוב,
סולם עוצב ארצה וראשו מגיעי השמיים,
ומלאכי אלקים עולים ועודים בו.
זה סולם, זה מסודר, העולם מסודר.
גם המלאכים, הכל מסודר שמה.
כשיגיע איבוד הרשעים,
על פי סדר הצירוף והשיגים,
על כוח הפועל ברוך הוא מסתלק מהם ונבדים.
תשתיא פניך היא באלון.
אם יש הסתרת פנים,
מה יקרה?
כל הבריאה תיבול.
אבל כל זמן שרואים מצד קישור הסיבות,
שהם מוכנים מראש הקיום,
ונתחדש בהם
לקדש שמו הגדול ברוך הוא בעולם,
הרי עדיין נקראים מעשי אדם יתברך.
זאת אומרת,
גם כשקדוש ברוך הוא בעצם הצליח לפרוע מכל סוס ורחבו רמה בים,
כל הבריאה,
הדבר הזה,
הקדוש ברוך הוא מעשי אדם טובים בים,
מעשי אדירים.
אני רציתי,
יש תפקיד לכל דבר,
גם המצרים יש להם תפקיד.
היה צריך להטביע אותם,
כנראה שהיה צריך להתערב כאן, היה כאן משהו.
שפעולתו עדיין חתומה בהם,
וכל כך הפועל עודנו מתחזק בפניפלים.
רק אני אסביר את הרקע של הדברים.
למה צריך לשאול,
עם ישראל צריך לשאול מהמצרים כסף וזהב, ולמה צריך להגיד לפרעה,
אנחנו יוצאים לדרך שלושת ימים,
נשבחה השם אלוהינו.
או,
יפה,
זאת אומרת,
היה אפשר לחשוב,
רגע,
אם אחרי עשרת המכות,
אנחנו עוזבים את מצרים,
היה כבר אין מה לעשות,
אחרי המכות שהוא חטף,
הוא היה חטף עוד מכות,
צאו מפה.
אבל למה להגיד שאנחנו צריכים לצאת שלושה ימים וצריכים
לחזור?
או למה צריך לשאול את הזהב?
תגיד להם, אני רוצה זהב.
אל תשאילו לנו.
אנחנו צריכים ליצור גירוי.
מה הגירוי?
אתם,
המצרים, מה אמרו?
כל הבן דנאלו תשליכו?
אמר הקדוש ברוך הוא, אתם זורקים את בניי לים?
מידה כאילו מידה.
אני לוקח את כל המצרים ומה עושה איתם?
מטביע אותם בים כמו שהטבעתם את בניי.
איך אני עושה את זה?
צריך ליצור מה?
גירוי, להוציא אותם אל המים.
מה אני עושה?
אני אומר להם, אנחנו יוצאים לנו 3 ימים.
אנחנו רק עושים מה?
אנחנו משאילים ממכם את הכסף ואת הזהב.
אבל בעצם מה זה יגרום?
שאתה תראה,
רק השאלה הייתה,
זה יגרום לכם לקום ולצאת.
ואז,
מה שיקרה, הם יגיעו למים.
בסדר?
הקל לדבר הזה נאות כי הם בקריאת
ים סוף.
שאז ינהיג השם התברך את המציאות לשעה
בלא יחס שקישור הסיבות זה בזה,
אכן היה אפשרי לדברים שעדיין בשל מעשה ידיו,
יקרו מצד כוח הקישור הכללי.
זאת אומרת, בקריאת ים סוף משהו השתנה.
כל הטבע החוקתי השתנה.
מכל מקום יהיו אהובים מצד הרצון הפרטי,
ישינגו ויתברך בשעה זו.
זו השעה, אבל אין בזה מקום כלל לשירת המלאכים.
האם המלאכים צריכים לשיר שירה?
לא.
למה המלאכים לא שרים שיר שירה?
מי שר שירה בזמן הזה?
רק עם ישראל.
אה, זה השיר משה ובני ישראל,
זה
השירה הזאת.
המלאכים לא שרים שירה, למה המלאכים לא שרים שירה?
כי המלאכים זה סדר העולם, זה חוקתיות.
זה המלאכים,
כתוב שהחמה הלבנה,
הכל זה משרתים של הקדוש ברוך הוא.
אם אתה משנה את הסדר,
בשירה.
שיהיה נוסד על פי סדרי קישור הכוחות,
שהנהגה בסיבותיהם,
הנוגעות תמיד.
אכן אמר למה הקדוש ברוך הוא מעשה ידיים טובעים בים.
כל הזמן שעדיין שם מעשה ידי רואים להם,
ופעולתי לא קלה מאיתם.
הרי זה לא כל מיני קישור הסיבות, והם טובעים בים.
ביטל הסידור המקושר.
בחלק, חלק, בחלוץ חלק אחד מהמציאות,
אתה מבין שמה?
יש כאן משהו שעבר מהעולם.
החוק השתנה.
איך אתם אומרים שירה לפניי?
כי באמת תיקון השירה, אם בדרך הסגתה כעת אינה שולטת,
הכי קורה לא קרב זה, זה קללה.
איפה?
יש מקור שאומר, איפה שאמרו שירה באמת, המלאכים?
בסנחריב.
אז המלאכים שאמרו שירה, ומה קרה להם?
כתוב, 808 אלף ראשי גייסות, כולם גברים מתים.
למה אז אמרו שירה?
למה אז הם אמרו שירה?
כי כאן כתוב שהם ישראל היו עובדי עבודה זרה.
אלה היו עובדי עבודה זרה.
הם לא ראויים לכזה נס.
מה קשור אומר אני זה בניי.
זה אנחנו מעל כל, אנחנו נראה את החופלו חקתיות.
נס,
אדם צריך שיהיה לו מה, שיהיו לו את הכלים הזה.
אמר קשור כאן אין כלים,
זה בניי,
לא משנה מה, ניתן להם נס.
בסנחריב,
שהיה בתקופת חזקיה,
שהוא מה?
שנטע את חרב בית המדרש ואמר מי שלא לומד תורה.
אז זה היה סופו בחרב,
לא מצאו מדן ועד באר שבע,
תינוק ותינוקות שיודעים בנגעים ואוהלות,
המון תורה,
חובל עול מפני שמן,
העול של סנחריב חובל מפני מה?
שמנו של חזקיה שלנו מדליק אור
שלמדו תורה.
אז הם היו ראויים.
לנס.
אז אז שרו שירה.
בסדר?
כאן אי אפשר להשאיר שירה.
כי זה היה לא על פי החוק.
אה,
לימוד תורה,
שאפשר לשיר שירה.
ואינו קשור סיבות ההולך לפי הזמן.
כן, דרשו חז"ל,
שאפילו עוברים ושבעי עימם אמרו שירה לים.
אז היו עוברים ויונקי עימם.
העובר בתוך הבטן שר שירה.
שנאמר בקלות ברוך הוא, אלוהים, השם, מקור ישראל.
שהעובר יש בו השלמות בכוח.
מה זה עובר?
העוברים במימה ומשירה.
מה זאת אומרת עובר?
העובר,
יש לו השלמות בכוח. הוא עדיין לא יצא לפועל,
והוא עדיין מתחיל מה?
האיברים מתחילים להשתלם.
שבו הוכנה בו השלמות האנושית להשיג מעשה,
השם יתברך בדרכיו העליונים.
כתוב שמה המלאך
מלמד את כל התורה כולה.
עדיין בכוח.
עוד לא יצא לפועל,
צריך לצאת לחיים,
ולגלות את מה שהמלאך לימד אותו,
בתוך הבטן.
אבל מה?
אבל עכשיו הוא עדיין בכוח,
כל מה שהמלאך,
כאן כתוב שהאדם לומד תורה,
הוא רק הולך ללמוד מה שכולנו למדנו בתוך בטן של אמא שלו.
שצריך על פי סדרי ההנהגה,
לזמן בקישור הסיבות הבאות,
זה אחר זה, שיוביל לזה,
תצא שלמותו מן הכוח אל הפועל.
וכיוון שסדר ההנהגה
לפי שאלה נתבטל,
אה,
עכשיו,
הרי מה צריך לצאת מהכוח אל הפועל?
אז בי הרב,
מה זה סדר ההדרגה?
סדר ההדרגה ששמע,
כל דבר צריך לצאת מהכוח אל הפועל,
זה סדר ההדרגה.
אז עכשיו אני הורדתי את הסדר,
כיוון שסדר ההדרגה לפי שעה נתבטל,
אז כן, אפילו הברים אמרו ישירה, למה?
שיצאו בלא הדרגה אל הפועל, של השלמות לפי שעה.
הרי מה זה עובר?
הוא הולך ומשתלם, הוא הולך וגדל.
ואז הוא אחרי זה,
על פי הסדר,
הוא יגדל,
ולמצוות,
הוא יצא לעולם.
מה קרה כאן בקריעת ים סוף?
אין
עכשיו מה?
סדר.
אז אם אין סדר ואין השתלמות,
כי כל אפילו עבודה זרה ועבודה זרה,
הקדוש ברוך הוא נותן להם נס,
אז גם העוברים שבמעי אמותיהם בכוח,
הם הגיעו לתכלית,
אמרו שירה.
מהות המציאות כולה זה הכוח של העלייה שלא בהדרגה.
אם זה לא בהדרגה,
אז גם עוברים,
אה,
הכל לא בהדרגה,
אז גם עוברים יכולים לומר שירה. למה?
כי אם עדיין הכל לא בהדרגה,
אז גם עוברים,
יש להם את ה...
עדיין נזקת בין שמע,
אה,
הם צריכים לצאת לעולם,
לגדול,
ללמוד,
תורה,
לחזור בתשובה וכן הלאה.
זה, בקריעת ים סוף,
קראת הכל.
אמרת, אין הדרגה, אז גם עוברים אומרים שירה.
כמו כן הייתה ההשגה של כלל ישראל על פי הדרך עצמו.
וכן אמרו זה אלי.
פירוש ההשגה היא אינה מעוטפת על פי קישורי הסיבות.
כי אם אמיתת שליטות
הוא רצונו פשוט,
ולבוש הסיבות נגלה לעיניי.
בעצם מה היה בקריעת ים סוף?
בקריעת ים סוף יש גילוי של הקדוש ברוך הוא ממש בעצמו.
בואו נבין מה קרה כאן.
אנחנו בקריעת ים סוף, מה אומרים?
בתוך קריעת ים סוף, מה המשפט שאומרים?
יש שם בתוך המשפט,
זה אלי ואנווהו,
וארוממנהו,
יש שם אלהי אבי,
ואז בתוך קריעת ים סוף כתוב משהו על בית המקדש,
מה כתוב?
תביאימו ותטעמו בהר נחלתך, נכון?
פעלת השם.
איך הם בתוך קריעת ים סוף רואים כבר את בית המקדש?
מה קשור?
אלא אם אתה מבין שבעצם הכל זה הקדוש ברוך הוא עכשיו,
אז הם רוצים את מה?
את גילוי שמו בעולם,
שיתגלה,
מה התכלית
מה התכלית בסוף?
בית המקדש.
מכון לשבתך,
פעלת ה' בגלל ששיגון יהודיך,
השם ימלוך לעולם ועד.
איך הגעתם לבית המקדש?
אתם הגעתם לסוף עדיין?
מצרים, איפה הגעתם לזה?
כשיש,
כשיש הסתרה אין סדר בהנהגה,
אז אני מערך כבר את הכל,
אני מערך כבר את מה הולך להיות,
בבית המקדש,
ואני ערך כבר את גילוי ה' כבר,
הכל כבר אני רואה את התכלית.
בסדר?
זה מה של הכיוון כאן.
כוח מעשיו שעודד בכל עולמות,
כולם הביטו על הסיבות.
הכיר חתימת שירתם הייתה, השם ימלוך לעולם ועד.
השם ימלוך לעולם ועד, והגיעו כבר לתכלית.
לשון עתיד,
כלומר,
כפי ההנהגה של אותה שעה אין מקום
כל כך לשירה שהרי הכל גלוי.
כי אם אני ראה על ההנהגה שתבוא שתנהג בה בתמידות.
הוא אומר, בדרך כלל העולם הוא תמידות.
תלך,
תצא מהמדבר, 40 שנה,
תעבור את מאחוריית ישראל, אה, תגיע לבית המקדש.
הם כבר ראו את התכלית.
שרק
על
כן הייתה השגתם,
כפי מה שהייתה בעניינה כל אחד לפרקו,
בדרך פלא מופשט
מהנהגי השגה הטבעית,
וזו מלאה יתירה בנבואה,
אשר עצם הנבואה היא עניין למעלה מהטבע.
כל מקום שאין כוח הטבע שולט בעולם,
מתעלה כוח הנבואה.
אמנם,
זה מסייג את עצמו,
כל זה הוא רק בעולם הזה.
שיש עדיין איזה מסך בידיעת השם יתברך למשיגים.
יש מסך,
העולם מתוך המילה,
אילם, הכל שבו נסתר בעולם.
אבל העתיד לבוא...
כתוב במדרש,
שיהיה אור בהיר מאוד,
תהיה השגה גדולה מאוד,
שעד אפילו ההשגה שעל ידי קישור הסיבות,
על פי דרכי ההנהגה, תהיה בהירה כל כך,
כמו ההשגה המופרד מכל סדור וקישור הסיבות,
אומר בסוף,
אנחנו נגיע להשגה,
שהקושר הוא מה?
כי מלאה הארץ דעת השם,
כמים לים,
מכסים, אנחנו נראה בזה הנהגה שהיא אור הבהיר,
אבל לא צריך את המסכים שהעולם יוצר.
רואים את הקושר בעצמו, כמו שהיה בקריעת ים סוף.
על כן יאמר זה, מה זה זה?
הוא מורה להשגה ברורה, זה אלי ואנוהו.
אמרו העוברים בים, זה אלי ואנוהו.
וכפליים, כי שם השם המיוחד מורה על הנהגה העליונה.
בכלל שאינה צריכה כתוב בפסוק זה,
כן,
במדרש,
כתוב שמה.
זה השם קיווינו לו...
זה כאילו, זה כאילו, זה פעמיים.
למה זה?
כי הקדוש ברוך הוא יהיה שם, זה פעמיים.
זה מורה להשגה ברורה בכפליים,
כי השם המיוחד מורה להנהגה העליונה בכלל,
שאינה צריכה סידור,
הסיבות כולן בסדרים.
זאת אומרת, בסוף,
בגאולה עתידה,
אנחנו מנסים לשפוט את המציאות על פי מה?
על
על פי סדרים, על פי חוקי הטבע.
כשהקדוש ברוך הוא יגיע זמנו,
מה הוא יעשה?
הוא ישנה את כל החוקים כמו שבקריעת ים סוף.
הכל ישתנה,
הכל תגיד,
שמע,
זה כבר לא הגיוני מה שקורה פה,
זה משהו אחר לגמרי, כמו בקריעת ים סוף.
זה וזה, זה עתיד הוא עמוק כפליים, הנה אלוהינו זה.
על פי סדרי הטבע המקושרים,
על פי סדרי צירופיו, יאמר זה. על
על פי הדרך נרמוז זה בירור ההשגה,
וישיג אותה השגה שאפשר להשיג על דרך הנפלאות,
ששם יתברך,
ששם השם יתברך, ששם השם יתברך,
נגילה ונשמחה בישועתו.
זה אמרו שזה על עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות מחול לצדיקים.
הוא יושב ביניהם בגן עדנה.
כל אחד מראה באצבעו,
שאמר,
והיה ביום ההוא, הנה אלוהינו זה,
כמו שהיה בקריעת ים סוף.
ומנין שזה מחול, אלא מחול הכוונה בעיגול.
מה זה המחול?
עיגול.
מה זה צורת עיגול?
מה יפה זה בצורת עיגול לריבוע?
שזה בעצם,
העיגול שווה לכולם מקום הנקודה, בלא חילוק, נכון? שכולם,
שכל אחד יש רדיוס, שכל אחד בצורה ברורה.
מה זאת אומרת?
הריבוע יש מקומות רחוקים וקרובים,
כמו שכתוב בעץ חיים,
בשאר העיגולים,
ביושר.
לעתיד לבוא תהיה השגה שווה,
בין בגילוי הרצון,
שעולה על פי סדר הסיבות,
כלומר, כולם ישיגו,
תגיד,
זאת אומרת,
טוב הוא צדיק,
והוא לא.
אלו וזה אדרבא,
אלו וזה אדרבא,
כמו שאומרים המלאכים.
בסוף,
כולם יראו מה?
כולם יראו את הקדוש ברוך הוא.
אבל הוא, בכל מקרה, כולם רואים את הקדוש ברוך הוא.
אם
כן בכל מקומות המצבים של הבריאה יהיה אור כבודו יתברך מתגלה בשווה,
אכן הוא מהות של עיגול,
מוכיח,
מלכתיב,
הנה לזה כיוון לו בשם אלוהים,
וזה השם המיוחד.
זה הסוד שהרב כותב על קרית המסוף.
מה קרה שמה? אז אנחנו מתוך קרית המסוף
מבינים שאנחנו הולכים לזכות
בסדר עמוק ביותר,
בגאולה עתידה,
כמו שכתוב במדרש רבה,
שיהיה זה זה.
כן.
שכולם, כולם ישיגו את הקדוש ברוך הוא. כולם, כולם.
כאשר הוא יתגלה במציאות,
שלהגיד,
שמע,
טוב,
אתה למדת הרבה,
אתה יכול להשיג,
כולם יראו אותו,
כמו
שראית שפחה על הים,
מה שראה יחזקאל בן בוזי,
הגילוי, גדולתו וקדושתו, מפני כל העולם,
מפני העמים,
הגילוי הזה שכולם יראו,
זה הקדוש ברוך הוא בעצם לבדו.
ישנה את כל סדרי הבריאה ומשהו ישתנה.
אנחנו רוצים,
על פי העולם,
העולם הוא מוסדר על פי סדר חוקי הטבע,
כמו שראינו כאן.
אבל הקדוש ברוך הוא גם מראה לנו בעולם שאם צריך,
הוא קורע את הים.
הוא קורע את הים,
הוא רואה את הזה,
אפילו הוא בריא ומשה רבינו.
כולם, כולם מה?
כולם רואים את התכלית.
כמו שראינו, אפילו מה?
הם רואים את בית המקדש.
תביאמו ותטעם
בה נחלתך, מכון לשבתך מקדש אדני.
זה מה שגם יקרה, גם בגאולה,
שיהיה גילוי שם השם. אנחנו רק מתפללים על כך,
ששמו יגלה,
היה ביום ההוא,
יהיה השם אחד ושמו אחד,
ואז נראה איך הכל מסודר בצורה הנכונה.
אז בגלל זה בקרבת הסוף.
זה הבנה עוד מה הולך להיות עוד בעולם,
שגילוי שם השם יתגלה בעולם,
שנזכה לאור השם הבהיר כפליים,
כאור שבעת הימים שנזכה גם בימינו.
אמן.
