סיפורי חכמנו זכרונם לברכה
חלק מהסיפורים הם בסוג של קו ישר כזה
וחלק מהסיפורים ממש מפתיעים גם בעומס שלהם
אולי וגם בתעוזה יש סיפורים כאלה היום
אחד כזה
ירושלמי מסכת תענית אנחנו עדיין
תחת הרושם של ציפייה לגשם
מה רואים ברמת הגולן?
קשוח.
מאגר יבש.
אז ממחר, בעזרת השם, מצפים לשיטפונות שיפתחו השערים.
בדרום רמת הגולן.
זה מה שצופים.
זה הרבה?
כן.
שיהיה יותר, שיהיה 150.
אז אולי בזכות הסיפור הזה נוסיף עוד כמה מילימטרים לעולה.
אבל תחזיקו חזק,
זה סיפור מפתיע, טוב?
זה לא סיפור לבחורי ישיבה,
נקרא לזה ככה.
אומרת המשנה בירושלמי הגיע שבעה עשר בתמוז ולא ירדו
הגשמים התחילו היחידים מתענים אוכלים ושותים משתקין ומותרים במלאכה
וברחיצה ובשיחה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה זה משנה גם
כמובן גם בבבלי אותו דבר זה אותה משנה
אומרת הגמרא מי זה היחידים האלו היחידים מתחילים להתענות מי הם
צדיקים רבנים מי הכוונה
אומרת הגמרא אלו הם היחידים
אלו שהם מתמנים פרנסים על הציבור.
שמעתם?
הרי אלה.
מי שהוא פרנס על הציבור,
כלומר,
גבאי,
בית כנסת,
לצורך העניין.
גבאי ומעלה.
הוא ניגש לתיבה
בתענית.
אז הגמרא שואלת, הירושלמי שואל,
מכיוון שהוא מתמנה פרנס על הציבור,
הוא מתפלל ונענה?
מה זה הוואוצ'ר הזה?
אלא אומרת הגמרא,
מכיוון שהוא מתמנה פרנס על הציבור ונמצא נאמן
כדאי הוא
כדאי הוא ליצלם את עניה.
אז זה לא התפקיד,
רק המינוי,
אלא הנאמנות שלו.
מכיוון שאדם
נמצא פרנס על הציבור, והציבור נותן בו אמון.
מפקידים אצלו כספים,
אפילו,
לא רק כספים,
חושפים לפניו לפעמים כל מיני קשיים,
סודות,
אני יודע מה.
בסדר,
כאילו,
מפקידים אצלו כל מיני דברים, החל מכספים,
ועד בקשות,
ועד כל מיני רגישויות,
שמע,
אני צריך לעלות את התורה,
מה קרה,
לא יודע,
יש
יורצייט וזה,
זה לא דבר רגיש,
כן,
אבל
אצלי זה רגיל,
כל מיני דברים כאלו,
בסדר?
יש.
והוא נאמן בדבר הזה אז רואים שנאמנות היא
חשובה בשמיים אז הוא מתפלל התפילה נענית
עד
פה זה בסדר גמור נכון
אומרת הגמרא
זה הולך ומתחמם פה
התחזי לרבנן בחלום פלן חמרא מצלי ומטרא נחת
אם יבוא איזה חמר אחד
והוא יהיה הבעל תפילה, ירד גשם.
ככה ראו בחלום.
חמר, כן?
כמו נהג משאית או נהג מונית.
טוב.
שלחו רבנן ואתיוהי, הביאו אותו.
אמרו ליה מאי עובדך,
מה התפקיד שלך?
אמר,
אני חמר.
אמרין ליה מאי עובדא טבא עבדת.
טוב, עשית איזה מעשה טוב לאחרונה, יוצא דופן.
משהו ככה,
חריג, הצלת איזה מישהו.
אמר להם, חד זמן אוגרת חמרי לחדא איתתא,
יום אחד השכרתי את החמור שלי לאישה אחת,
והוה בכיא באורחא, הייתה בוכה תוך כדי הדרך.
כן, הבאתי כאן את קורבן העדה. פרשן.
אמרתי לה, מה לך?
מה לך?
בעלי חבוש.
אמרה לי בעלי חבוש בבית האסורים ובעינא לאשתמטוהי
תראו כאן את קורבן העדה אמרה לי בעלה חבוש בבית האסורים
ואני רוצה לראות מה לעשות להוציאו חבוש
הכוונה אצל הגויים אצל הרומאים שהיו כאן
כלומר שדעתה להפקיר עצמה לזנות כדי להוציא
בעלה היא הבינה שזה מה שיכול לעבוד
והיא
מוכנה
לעשות את הדבר הזה.
ומזבני חמרי ויהבית לה
דמי
ואמרית לה זיל פדי בעליך ולא תחוטי.
אומר כאן הקורבן העדה מכרתי חמורי
נתתי דמיו ואמרתי לה לך המעות ופדי את בעלך
ולא תחוטי בזנות
זה באמת מעשה גדול מאוד,
גדול.
הוא יכול היה לתת לה מוסר,
הוא יכול היה לתת לה,
לחזק אותה,
יכול להגיד לה, מה נראה לך את זה,
יכול להגיד לה,
זה לא יעויל.
אבל הוא לא עשה את זה, מה הוא עשה?
מכר את החמור.
מכר את החמור, החמור זה מכר את הפרנסה שלו.
אתם יודעים,
זה מזכיר לי את הסיפור שאלמלא מקרא כתוב,
אי אפשר היה להאמין שסיפור כזה קיים.
אבל זה
כתוב על ספר עם תמונות.
ממש מאותו עניין.
יש ספר
שהוא ספר חובה,
אני חושב, שנקרא חיי שליחות.
על
מי?
לא.
כתב אותו, האמת,
הררי, יחיאל הררי כתב את זה,
אבל זה על הרב גרוסמן.
השם יאיר חמבא טוב שנותיו בנעימים ב...
הרב של מגדל העמק,
הרב דוד גרוסמן,
יצחק דוד גרוסמן.
אז שם הופיע שכשהרב גרוסמן הגיע למגדל העמק,
קראת ספר הזה?
אין לך מושג כמה לאנשים יש ספרים והם לא קוראים בהם.
זה שיש זה לא אומר כלום.
צריך לקרוא.
אז
שם מופיע הסיפור הבא,
הרב גרוסמן הגיע למגדל העמק,
אתם יודעים המצב שם היה,
לא רק שם,
בעוד מקומות,
זה
הסיפור המפורסם שנכנס לדיסקוטק,
כל הדברים האלה,
הוא גלגול של רבי יצחק מרדיצ'וב בדור הזה,
הוא לא מפחד מכל ה...
רבי זרע.
אה?
רבי זרע.
רבי זרע.
כל פנים,
הוא קיבל שמועה שאחד מאנשי מגדל העמק,
יש לו פרנסה,
מה הפרנסה שלו?
כן.
הוא מביא
בנות שעסקו בזנות
ומביא לקוחות,
כאילו ערבים מהסביבה,
שזה היה המקצוע.
שמע הרב,
הוא שמע דבר כזה,
אז הוא הלך, אמר לו, פגש אותו.
אמר לו,
בגלל שפגשתי אותו.
אמר לו,
מה,
מה, מה, הכל כתוב בספר, כן, אני לא...
אומר לו,
מה זה?
מה?
הוא אומר, כן,
זה
מה שאני עושה, אין לי פרנסה.
עכשיו, אפשר לאדם כזה לצעוק.
אפשר לאדם כזה להתפלל במצוקה, אולי.
אפשר להזהיר את ההורים, אפשר המון דברים.
מה עשה הרב גרוסמן?
אולי בהשראת הסיפור הזה.
אמר לו, מה אתה צריך
כדי להפסיק לעבוד בזה ולעבוד במשהו אחר?
מה אתה צריך?
אמר לי,
אם היה לי טנדר,
רכב,
אני אפסיק את זה ואני אעבור,
אעבוד בהובלות ודברים כאלה,
אני צריך.
הלך הרב גרוסמן,
מכר,
הייתה לו דירה בירושלים,
מכר אותה,
וקנה לו טנדר.
לא, כנראה לא בכל הכסף.
אולי,
כנראה הוא גם תכנן לעבור לנידיאליים,
בכל מקרה,
אבל לא,
זה לא כתוב,
זה כל ה...
אני מקרר את ה...
קנה לו טנדר! עכשיו,
יש באות, בספר,
את
התמונה של הטנדר.
טנדר, זוכרים פעם מהטנדרים של פולקסוואגן כאלה?
הנה הטנדר.
בא, אמר לו, בבקשה.
כך.
הוא היה בהלם.
הוא אמר, למה אתה בהלם?
זה מה שביקשת.
הנה, כך.
אתה מפסיק?
כן. מפסיק.
אחרי זה הוא התגלגל, הוא...
היה איזה הסכם עם הרב גרוסמן,
והוא סטה ממנו,
אז הרב גרוסמן הלך והתלונן גם במשטרה.
בלי...
לא פחד.
אתה סטית על ההסכם שלנו.
אני...
טוב, טוב, סליחה.
אז אני אומר,
הגדולה בחלק הזה של הסיפור,
וזה נוגע לכל אחד ואחד מאיתנו,
כשאתה נתקל במישהו שהוא במצוקה,
זה קצת קשור למה שדיברנו מקודם,
חזי,
לא יודע איך נפל בדיוק,
השם התברך,
הסיפור הזה,
אתה יכול לעשות הרבה מאוד דברים,
לתת לו דרשות,
לתת לו נאומים,
זה הכי טוב שתכניס את היד לכיס, ותעזור לו,
זה הכל.
ואדם כזה,
הוא זוכה להיות בעל תפילה.
בסדר, אפשר הרבה מאוד להנח ולגרד מפה ולנוח איתה.
תעזור, תושיט יד.
כאן זה ודאי מעשה גדול מאוד, מפני שהוא
נתן את ה...
הוא מכר את הפלטפורמה שאיתה הוא עובד,
החמור זה מה שהוא עובד איתו.
אבל הוא אומר,
וואלה,
להציל אישה מישראל מפני דבר כזה,
שווה.
אבל אני אומר, הדבר הזה הוא איזה...
איזה לקח עבור,
אני לוקח את זה אליי,
איזה שאתה אומר,
איך כתוב,
אומרים בחסידות,
טובה פעולה אחת מאלף הנהגות.
אתה מתנהג פה ומתנהג שם, מתנהג קדימה,
אתה
עושה פעולה.
הרי הרבי הריי"צ זכר צדיק לברכה היה אומר שכששני יהודים
מדברים ביניהם,
זה כדי שתצא מזה טובה ליהודי שלישי.
מה זה,
זה תועלת כלשהי,
אתה רואה מישהו,
תגיד,
שמע,
אני יכול לעזור לך.
מה אני יכול לעזור לך?
לפעמים זה עניין של כסף,
איזה עניין של איזה עזרה,
לפעמים אני יכול לפנות לאיזה מישהו.
אז הוא אומר, קחי.
טוב, אז זה, אני חושב, המעשה הזה הוא מעשה גדול,
וגם מובן. למה אדם כזה מושך מטר?
אתם זוכרים שלמדנו פעם את חוני המעגל?
האנשים שמושכים מטר,
זה אנשים שהם
מוליכי שפע בעצמם.
יש להם שפע ומעבירים אותו הלאה.
אז זה מעורר ומעודד.
שהקדוש ברוך הוא ייתן לנו את השפע בעצמו.
בסדר?
זה נפלא בעיניי.
זה ממש דרך שכל אחד מאיתנו יכול ללכת.
אני אומר, במקרה עלה לי הסיפור הזה,
בהשגחה פרטית,
לא במקרה,
של הרב גורסמן.
הנה, כאילו, זה הייתה הדרך שלו לפתור את ה...
עולה לי עוד סיפור, מריברי לוין, זכר צדיק לברכה,
שסיפר את זה הרב...
בארן.
מה היה שם הפרטי שלו?
ברח לי.
הרב בארן הקים את האולפנת בארן,
בהתחלה הייתה בכפר פינס,
אחרי זה עברה לגדרה.
היה איש חינוך דגול.
הוא מספר מתי גמלה בליבו ההחלטה שהוא רוצה
להיות איש חינוך. אתם מכירים את הסיפור הזה?
אה?
אתה לא מכיר?
אני אספר לכם סיפור, שימעו והכינו נפשכם.
אנחנו מספרים פה שלושה סיפורים על חשבון הסיפור הזה.
כלומר, זה מה שנקרא חשבון הבית.
קינוחים על חשבון הבית.
הוא היה ילד בתלמוד תורה עץ חיים,
פה בירושלים,
ברחוב יפו.
ירושלים, שאני מדבר איתכם לפני קום המדינה,
היה עוני מרוד פה.
לא היה מה לאכול.
אבל היה ילד שם בתלמוד תורה.
ויום אחד,
איזה תורם אמריקאי או משהו כזה,
תרם לילדי תלמוד תורה פודינג.
פודינג.
הכינו פודינג.
מה שלא ראו, לא שמעו כדבר הזה מעולם.
פודינג.
הכינו סיר גדול עם פודינג וכל זה,
וכל הילדים יעמדו בשורה עם הצלחת וקיבלו פודינג.
והוא עמד שם עם צלחת וקיבל,
וממש כמו שבפרשת השבוע של מן,
טעמו כטעם לשד הדבש
וצפיחית הדבש וכל הדברים האלה,
אכל,
היה לו כזה טעים,
שהוא אמר,
הוא
חייב
עוד צלחת.
אז מה הוא אמר?
מי ישים לב, הרבה ילדים,
הלך, ניקה את הצלחת היטב, ועמד עוד פעם בתור.
בתמימות,
עמד בתור.
כדי שככה, זה.
כשהוא הגיע,
המבשלת מסתכלת עליו,
היית שם זה,
אומרת,
אתה כבר קיבלת.
מה אתה אומר, מה זה צריך להיות?
מה זה צריך להיות? מה שלקחת, הצליחה לצעוק עליו.
הוא אמר לו, שיחו וכעסו,
צעק בחזרה, והפך את הסיר, כאילו,
התנהג לא יפה,
והגיע הרב טיקוצ'ינסקי,
נדמה לי, מה זה צריך להיות?
היא
ספרת לו, שלחתו הביתה, אמרנו למחרת,
אתה צריך לבוא להיפגש עם המשגיח,
ר' ברוך בער לוין.
ריב"ר לוין הייתה לו לשכה,
אתם יודעים מה הייתה לשכה שלו?
היה שם גרם מדרגות כזה,
אז מתחת לגרם מדרגות סגרו שם עם איזה דלת,
ושם היה חדר של ריב"ר לוין.
זה היה הדבר הזה.
הוא מספר בתור ילד,
לא יודע, זה כיתה כמו ד' או משהו כזה,
הוא, מה?
הוא פחד, ומה יהיה, ובא וישב.
הוא חיכה לרבי לוין,
אז רבי לוין מגיע,
אז הוא אומר לו,
מה שמעתי שאתמול היה...
ככה וככה,
ואתה תספר לי מה היה,
אז הוא אומר,
אני אכלתי פודינג, וזהו.
אני אומר לו, לא הבנתי, טוב, חכה פה.
הוא הולך,
כמה דקות,
הוא חוזר,
עם צלחת פודינג.
שם לא יודע, הוא אומר לו,
קח, תאכל.
אני אומר לו, מה?
הוא אומר, קח.
אמרתי שאתה כל כך אוהב פודינג,
ואתמול נתנו לך,
הנה הבאתי לך,
קח,
תאכל.
ואני יושב ואוכל, והוא מסתכל עליי.
יש לו נחת.
ברגע הזה החלטתי שאני איש חינוך.
ככה הוא אומר.
כתוב עליו ספר,
שמחה רז,
הרב שמחה רז כתב לנו את זה,
ונדמה לי זה בספר השני מופיע.
אתה יכול לנאום,
לצעוק,
לחנך,
אתה יכול לתת לו,
הוא ילד,
בוא ניקח פודינג,
בבקשה.
שיהיה לך לתיאבון.
תראו את הפעולה החינוכית שזה עשה.
דניאל, אתה שומע דבר כזה?
חבל לך על הזמן.
קודש קודשים.
ילד,
איזו החלטה הוא קיבל.
עכשיו,
בזכות ההחלטה הזאת,
הוא הקים מוסד חינוכי וחינך מאות בנות.
מאות בנות.
מפודינג.
צלחת פודינג.
של רבי לוין,
לא
סתם, צלחת פודינג רגילה.
טובה פעולה אחת מאלף דעות.
יש לי עוד,
פתאום עולים לי עוד כל מיני סיפורים כאלו,
שאתה,
כך,
כך, שיהיה לך.
כן.
לא,
כמובן לא באותו סדר גודל,
לא בטירוף שום דבר,
אבל נקודה כזאת,
זה נוגע.
אומרים,
מתי יגיעו מעשיי למעשי אבותיי,
שיהיה לך נגיעה במעשים האלו.
אז
ביום שישי ישבתי בחדר בקהילה,
יש לי חדר בקהילה אצלנו,
פגשתי איזה זוג,
ואחרי שהם סיימו,
אז נשארתי שם ללמוד משהו.
אני עכשיו קורא מאמרים של הרב יצחק הרצוג,
אמרתי שזו מהזכרה שלו,
והביאו לי את הספר שהוציאו לזכרו,
ואני קורא ומאוד מאוד לומד מהדמות הזאת.
היה אדם גדול.
ואני קורא, כבר עשר ביום שישי,
עשר בערב,
עשר במשהו,
פתאום נכנס מישהו לחדר.
אה, אתה הרב יואל, כן, שלום, אני...
בא מישהו לבדוק את השכונה.
לבדוק את השכונה.
טיפה שאל שאלות וזה הסברתי לו כי הוא כנראה שמע את
השם שלי אחרי שהסברתי לו הוא אומר לי יש פה תפילין
גמח עוד לא הספקתי להניח תפילין
עכשיו יש לנו גמח תפילין בכנסת
כאילו
יכולתי להגיד לו או אפילו התכוונתי להגיד לו כן
כאילו תלך תיכנס לזה אבל אני מדבר איתו ולידי
התפילין שלי כאילו ואני סיימתי את זה
אז
אני בא להגיד לו,
כך,
כך תפילין, הנה, אה,
איזה יופי.
מה תשלח אותו לגמח?
הנה התפילין פה, מה צריך לשלוח אותו לשם?
מה מרחק, 50 מטר ילך,
תחפש, ימצא,
לא ימצא,
הנה פה,
כך.
רשי, רבנו תם, הכל, טלית, גרטל,
כל מה שצריך.
כסף וצדקה יש שם גם.
הערכה מוכנה, הטיל מוכן לשיגור.
אל תשלח אנשים, תן להם בעצמך.
פעם היה סיסמה בדפי זהב, אל תלך בעצמך.
תן לאצבעות ללכת במקומך, נכון?
הפוך,
לך בעצמך,
אל תשלח מישהו אחר. אז זה עד כאן הסיפורים מתוקים מדבש.
אנחנו נורא מתלהבים מהם וכל זה,
אבל עכשיו,
מוריי ורבותיי,
העניינים מתחילים להסתבך קצת.
סיפור הבא.
מדרבי אבאו,
רבי אבאו ראה בחלום פנטקקה שזה שם
מוזר כזה ודאי לא שם עברי כן הצליח
ועתי מיטרא
שמעתם?
אם תביאו את הפנטקקה הזה
אמרו הרבנים הוא התפלל וירד גשם מכל הרבנים זה הוא
מה אתה אומר מה הוא עשה קודם?
מכר את החמור מה זה עושה?
ראית את ההמשך אתה לא אמור להבין זה ארמית קשוחה
אני רואה שאתה לא, למה פניתי לך?
כי ראיתי אותך מזועזע, ראיתי אותך, התחלת להחוויר.
אני רואה שאתה מזיע גם.
ראיתי שהוא עובר עליך משהו.
טוב?
נחית מיטה.
שלח רבי אבאו, ואייתי.
שאמרו לו חמר אבינה וגוברה אביד בכל יום חמש עבירות אותו
אדם עושה בכל יום רשי אומר כאן לא רשי הקורבן העדה
אני קורא כאן נראה לי רבי אבאו בחלום אדם ששמו פנטקקה
יתפלל ויבוא המטר ויתפלל וירד המטר ויש שאומרים פנטקקה חמש רעות
נכון איך אומרים מחומש
פנטגון
פנטגון,
זה כי זה מבנה מחומש,
אז כנראה פנטיקלקה, פנטגון,
מישהו עם זה,
עכשיו אני יווני,
ועל שם חמש עבירות שהוא עושה בכל יום,
כי דמאסיק נקרא לכן, מרוב שהוא עושה עבירות,
כנראה אותן עבירות כבר קראו לו,
זה הנה הגיע,
הנה בא לך מי שבא,
זה הגיע,
הנה בא לך,
חמש עבירות כל יום הוא עושה, כל יום,
לא מבטל.
איזה סיפור זה וואי
אז עכשיו איזה עבירות הוא עושה מעלים מס לא יודע
מה משלם בריבית מזכיר זונות המשפר תיאטרון מהיל מניאון
לאבני מטפח ומרקד לפניהם ומקיש באבוב
אומר הקורבן העדה
מזכיר זונות
ומשפר תיאטרון מייפר ומכבד ומתקן מקום השחוק ומושב על עצים
בסדר?
הוא הסדרן של התיאטרון של כל הרצינות,
אולי של כל המופעי פריצות.
ומהיל מניאון לאבני מכניס בגדיהם של הזונות לבית המרחץ,
ואף הוא מטפח,
הוא מרקד לפניהם,
הוא מקיש בכלי זמר,
וגם באבוב כזה, כמו חליל.
חברים,
זה המקצוע,
זה הבן אדם,
ורבי אבא הוא ראה בחלום שהוא צריך לגשת לתפילה.
ויתפלל, וירד המטר.
זה זה, אה?
ממש?
אתה אומר,
איפה אנחנו שמים את עצמנו?
מה זה הסיפור הזה?
דרמה, לא?
אתה הכרת את הסיפור הזה, סגי?
לא הכרת?
טוב.
אמרו לו, מה טבעו?
אבל אתה בכל מקרה עושה משהו טוב כנראה.
אמר להם,
חד זמן,
אבא הוא גברא משפר תיאטרון,
פעם אחת אני ככה סידרתי את התיאטרון,
ובאה אישה אחת, אחת דואבת, באה אישה אחת,
וקמה לאחורי העמוד,
הייתה עמדה מאחורי העמודים,
מאחורי הכלאים מה שנקרא,
ובוכה.
אמרתי לה, מה לך?
מה את בוכה?
אמרה לי,
בעלה דעה איתה, בעלי, חבוש, אסור.
וזו הבעיה,
כנראה זו הייתה צורת שוחד מקובלת לרומאים,
מופיע את זה גם עוד מקומות,
ואני רוצה לראות אותו.
מה אעביר ומפדנו, וכן,
אני מתכוונת, בקיצור,
מה אעביר ומפדנו,
אני מתכוונת
להפקיר את עצמי לזנות. זבנתי ערסי ופרנסתי, מכרתי את מיטתי,
נכון, וחצי מיטתי,
המיטה והמצעים שעליה,
ונתתי לו דמיה, ואמרתי לה,
הרי תנאי בעלך, לכי תפדי את בעלך ולא תחטאי.
אמרו לו, כדאי שאתה מצליח ומתענה, אתה תיגש.
הרבנים אמרו לו, אז אתה צריך להגיש.
מה זה הדבר הזה?
אפשר להבין את זה.
אז בואו ננסה להבין את זה בשתי דרכים, בסדר?
דרך אחת קלה,
ודרך אחת יותר מורכבת, דורשת יותר אומץ.
הדרך היותר קלה זה דרכו של העלי תמר,
העלי תמר היה בן דורנו,
תלמיד חכם עצום בן דורנו,
לא,
סליחה,
לא בן דורנו,
מהדור הקודם,
כמובן הוא חי בתקופתנו,
שכתב פירוש מונומנטלי על ירושלמי וספרים כאלה,
העלי תמר זה נקרא,
והוא טוען,
מיד נקרא את זה בפנים, שהפדיון הזה הוא לא חטא,
הוא לא חטא.
היא בעצמה לא היתה חוטאת,
היא אמנם היתה עובדת במקום גרוע מאוד,
אבל היא לא חטאה,
זה כמו שאני אגיד לכם שהיה בן אדם שהוא היה
ש"ג בפאב של פריצות וכל הדברים האלה,
הוא לא קשור לזה, אבל ש"ג שם,
מה יכול לעשות?
דוחק העיתים והפרנסה,
זה העבודה שהציעו לו,
אז הוא לקח אותה.
ככה הוא אומר,
תראו.
את הפירוש שלו
איתך מילי רבי אלעזר בן פדת
אמר לו מה אתא לידך
לו חמש אברים על אגר וכולי
הנה אומנותו של פנחס בן יאיר הכניסה אותו בתוך ממדי שערי טומאה
מתוך כובד מלחמת הקיום על פרנסתו
ואם זה נשאר פרוש וטהור ככה הוא רוצה לטעון
מצוקות החיים גלגלו אותו למקום הזה
אני חייב להגיד שאני פוגש אנשים כאלו,
שלפעמים,
אתה יודע,
מצוקות החיים הביאו אותם,
לא יודע אם להגדיר את זה מצוקות, אבל,
הם התגלגלו לאיזה מקום, והם כבר שם.
והמקום הזה הוא מאוד מאוד...
לא מקום מתאים, בסדר?
בין אם זה הרבה לשון הרע,
או הרבה אגו,
או הרבה...
או גם עניינים שלפעמים של...
לא ברמה של פה, של בית בושת,
אבל של פריצות של איזה...
אבל זה...
הם כאילו, נגיד, כמו תמיכה טכנית, בסדר?
אתה נותן שירותי מחשוב לאיזה מקום,
המקום הזה הוא...
אתה שירותי מחשוב,
בסדר?
אבל אתה
נותן שירותי מחשוב למקום שאתה אומר לו,
השם ירחם,
כאילו,
מי מגיע לכאן?
גם בתי בושת צריכים כנראה תוכנת מחשב,
שתעדכן להם את ה...
או טכנאי מצלמות,
בסדר?
אז מזמנים אותך לזה, וואה, לאן הגעתי?
טכנאי מצלמות.
זה אדם שהוא טכנאי מצלמות, עכשיו לא יודע מה,
זה סיפור עכשיו, כן,
טכנאי מצלמות.
האם אדם,
הוא בוחר מקצוע בתמימות, אומר,
אני רוצה טכנאי מצלמות, אבל עכשיו כל העולם
שמים מצלמות נסתרות,
וכולם שמים את כולם,
והוא כל היום צריך לעשות דברים,
מה אני אעשה עם זה?
אני
מבצע עכשיו,
יש לי כבר עסק,
יש לי כבר reputation,
כל הדברים האלו.
אז הוא אומר,
למרות הדבר הזה,
נשאר פרוש וטהור ולא רק הוא בעצמו אלא
ששמר גם על טהרתה וקדושתה של האישה
ואינו דומה פרוש שיושב בתוך ביתו בתחום טהרה
לאחד שנמצא במקום ממדי שערי טומאה והוא נשאר פרוש
לא דומה
מישהו בבית המדרש תשוו למי שהחיים מזמנים אותו לכל מיני סיטואציות
הוא נכנס לבתים הוא נכנס רואה מצלמות
הוא איזה אדם קיבל להיות שוטר
כל מיני סיטואציות
כאלה ואחרות
לשמור על הטהרה
וכזה היה פנדקאקי
ומפני כן יראו מן השילוח לרבי אבהו
פנדקאקי יצלי עלייהו איתרי מעטרה
וגם אותו חמר ואז בעצם זה אותו
גרף החמר ופנדקאקי זה אותו רעיון
גם אותו חמר גדול היה ברגש טהרה וצניעות
אבל פנדקאקי עלה עלה ובסדום נאמר ויאמר השם ימצא בסדום
חמישים צדיקים בתוך העיר ונשאתי לכל המקום בעבורם
ופירש בעל התפארת שלמה מזלמן
גדול הוא הצדיק שהוא בתוך העיר
המלאה עוונות
מצדיק שיושב לו בתוך ד' אמותיו
לא שזה מותר לך לכתחילה להיכנס לכזה מקום
אבל עובדתית,
אם אדם היה במקום כזה,
אז הוא גדול,
הוא גדול מ...
הוא עומד בניסיונות יותר גדולים,
ולכן יש לו כוח תפילה יותר גדול.
פנדקאקי יצלי,
ואתה רואה מכאן שייתכן שפנדקאקי יעבור לפני התיבה בראש שלו ביום הכיפורים!
אם רכשת זכות זה על ידי מפעל צדקה גדול וכדומה,
וכל שכן שיש להעניק לו הזכות על עלייה חשובה וכדומה.
מגיע איזה אחד ביום כיפור,
מי יהיה חזן ביום כיפור?
אחד עם הזקן הכי גדול,
עם הפאות הכי גדולות,
עם מה?
לך תדע.
היהודי הפשוט הזה,
הוא עומד כל היום בניסיונות ומצליח בהם,
הוא ייגש.
מישהו מאיתנו היה מעיז לתת לאדם כזה לגשת?
חזל כן.
זה הפירוש של אהא לה תמר.
זה לדעתי הדרך הקלה.
כי הפירוש הזה,
כן,
אחר, מפני ש
הוא בעיניי פירוש קשה.
כי קורבן העדה,
מה הביא?
שהוא היה עובר, הוא היה עובר כל יום חמש עבירות.
היה עבריין, בתחום הזה.
בסדר?
אז אם זה כך,
אז איך הוא,
איך הוא ניגש חזן?
מה אתם אומרים?
שאלה.
אז...
ונראה לי שזה הקטע המאתגר בסיפור, כאן, בסדר?
עד כאן הכל היה כאילו קל,
להבין את זה,
זה להבין
חתיכת אירוע, מה הולך כאן.
אבל הוא
המשיך בזה שלו,
אתה עושה אוקימתא,
אתה עושה אוקימתא,
אתה אומר,
כי הוא הציל מישהו אחר,
אתה עושה אוקימתא.
כן יפה אז אתם אומרים אז כנראה הוא חזר בתשובה
בעל תשובה אין על זה בכלל ספק הוא יכול לגשת
אני רוצה להגיד שהוא לא חזר בתשובה
בכל אופן
אני אסביר למה אני מתכוון הוא
התגלגל לאן שהוא התגלגל
אני מניח שאף אחד
אף
אחד לא מתכוון להתחיל את החיים שלו ככה מראש
אנשים מתגלגלים לסיטואציות הללו כמו שראינו חסר
אוכל חסר כסף אז פעם אחת
פעמיים ואז מישהו מציע לו ואז מישהו עוד
פעם מציע לו ואז בסדר זה קורה
הרבה אנשים מתגלגלים לדברים אותם הם עושים עשיתי פעם עם נהג
מונית בירושלים הרבה פעמים עשיתי אחת הפעמים עשיתי עם נהג מונית
אז אני תמיד מדבר,
משוחח,
מתעניין באנשים,
באמת, גם לפעמים לא רוצים לדבר,
אז אני מכבד גם את זה.
אז אמרתי לו,
כמה שנים אתה נהג מונית? הוא אומר לי,
אני 20 שנה נהג מונית.
אמרתי לו, איך הגעת לזה?
אמרתי לו, וואלה,
אין לי מושג.
מה, זאת אומרת...
הוא אומר, תשמע, השתחררנו מהצבא.
היה לי חבר שהיה נהג מונית, והיה צריך עזרה.
אמר לי,
בוא תעזור לי.
ועשיתי כאילו,
זה היה כסף טוב.
אז זה כאילו, היה לי מלא תכנונים.
התחלתי ללמוד,
התחלתי תואר,
התחלתי פה,
אבל עשינו כסף.
תוך כך התחתנתי, והייתי צריך כסף.
אז אני פה, עשרים שנה אני על ההגה.
ואז פתאום הוא התחיל,
בלי קשר לזה,
הוא התחיל כזה להתפייט.
הוא אומר, וואלה, מה עשיתי בחיים?
סעתי
איזה 400 אלף קילומטר,
500 אלף קילומטר,
מה,
כאילו.
התחיל כאילו ל...
זה לא נכון כי כל אדם שמפרנס את בני ביתו וזה עושה
דברים משמעותיים וגם כל אדם בכל סיטואציה יכול לעשות ולהביא ברכה אבל
אני מספר לכם מצטט לכם מה הוא אמר
אנשים יכולים להתגלגל למקומות גם מקומות טובים וגם מקומות
לא
טובים
הוא יתגלגל למקום לא טוב
ובאמת זו טרגדיה כמו נגיד רבי אלעזר בן דורדיה לא תמיד
כשאתה מתגלגל לאיזה מקום לא טוב אתה גם יכול
להפסיק לא כולם יכולים להפסיק יש כאלה שזה כבר
או אם נגיד ככה,
רבי אלעזר בן דורדיה הצליח להפסיק,
אבל זה עלה לו בחיים.
בסדר?
לא כל המכורים מגיעים לרטורנו ונגמלים,
יש כאלה שלא צריכים להיגמל.
אבל דווקא מהמקום הזה,
הוא אומר, אני יודע כמה זה גרוע,
לפחות אני אמנע מאחרים להיכנס לבוץ הזה.
אני כבר הלך עליי.
אני כבר, אני,
כמו שאמרתם,
אני עושה חמש כל יום.
אני הפרסומאי לבית בושת הזה, ככה הוא אומר.
אני יודע כמה זה גרוע.
אה?
אני אדאג
שאחרים לא ייכנסו לזה.
וזה סוג של
איזה מסירות נפש,
כי
לפעמים אדם אומר,
אם אני כבר,
יאללה,
כשעוד מישהו נופל, זה נותן גם לך לגיטימציה.
הנה, זה לא רק אני,
גם היא,
גם הוא,
כל מי שצריך כסף בסוף מגיע לתחום הזה.
נכון?
אתם יודעים,
אני קראתי לפני כמה זמן,
כמו סיפור על איזה אישה כזאת שהתדרדרה למקום הזה,
והיא נהיה לה חיים כפולים.
הייתה, אם חד-הורית,
שהיא התגלגלה לזה בגלל הדבר הזה.
אישה
ברמה גבוהה,
אישה שלמדה אפילו,
היא נקלעה למצוקה כלכלית,
והיא אמרה לעצמה,
ויש לה ילדה אחת, והיא רצה לתת את כל
מה שלא היה לה, היא רצה לתת לילדה שלה.
ואז היא אמרה,
רק באופן זמני,
רק בפה,
רק לשם,
כל הדברים האלו,
והיא בעצם כאילו מנהלת חיים כפולים.
יש לה ילדה, הולכת לבית ספר מצטיין, וזה,
וכאילו, והיא לא יודעת איפה, ומה.
טוב,
וכאילו,
היא בסוף מתארת איך היא יצאה מזה וכל הדברים האלו,
אבל,
אבל,
כאילו,
הדרייב הוא מה שמניע אותה,
מה הכי מפחיד אותה?
שהבת שלה
תגיע למקום הזה.
בסדר?
אז היא כאילו,
טוב,
זה אימא ובת,
אז היא עושה את הכל כדי שזה לא יקרה.
אז הוא, הפנדל כזה, הוא כבר,
החיים גלגלו אותו, לאן שגלגלו אותו.
בסדר?
אבל הוא אומר, אני אעשה כל מה שאני יכול,
כדי שזה לא יקרה לאחרים.
ויש בדבר הזה איזה צד
של מסירות נפש והתבטלות,
כי בדרך כלל המנגנון הוא הפוך.
בדרך כלל,
אדם אומר,
אם אני נפלתי,
אז ככל שעוד אנשים נופלים,
זה אומר שהנפילה שלי לא כל כך נוראית.
אני לא היחיד, הנה, גם הוא, גם הוא, גם היא, גם...
כולם, כל מי שמגיע לסיטואציה שלי בסוף נופל.
כשאתה מונע מישהו מליפול,
זה מעמיק את הכאב אצלך.
אבל זה מה שהוא עושה.
וחז"ל,
או לפחות לפי החלום פה,
ראו את זה,
כי
לקדוש ברוך הוא...
אני אומר, למה זה מוריד גשם?
כי בעצם, הרי הגשם הוא משחק ראוי-לא ראוי, נכון?
אם אתם חיים בארץ ישראל.
אם אתם ראויים ירד לכם גשם,
אם אתם לא ראויים לא ירד לכם גשם.
האם יש
שדה שבו גם כשאתה לא ראוי, אתה עושה משהו?
גם כשאתה...
אז הוא אומר,
כן,
הנה, תראה,
אני מרגיש שאני ממש לא ראוי.
אני מרגיש שאני...
אבל בכל אופן,
אני לא איבדתי את הרצון לעשות טוב,
למרות שעליי זה כבר לא ישפיע.
אני כבר לא ארוויח מזה כלום.
אני כבר גמור, אבל לפחות שהיא לא.
אז כאילו זה מן אמירה לקדוש ברוך הוא,
הם לא ראויים,
אז מה?
אתה לא יכול לעשות להם טוב?
תוריד להם גשם,
אפילו שהם לא ראויים,
הנה גם הוא,
שהוא לא ראוי,
הוא עושה טוב.
לכן זה מין הקבלה כזאת,
ככה אני מבין,
בסדר?
עכשיו זה כמובן מניח לפתחנו המון המון מבחנים,
המון,
המון,
איך אנחנו מתייחסים לאנשים כאלו?
אנשים מן הסוג הזה שהם
עושים חמש עבירות כל יום,
אבל,
אתה יודע,
גם כי קראתי כל מיני סיפורים על,
בעיקר סביב העלייה,
אבות שהיו מובטלים, ואז התמכרו לאלכוהול,
ורעים גם שמים לזה, ואם הבן היה חוזר הביתה,
חמש דקות אחרי שהוא אמר,
היו מפוצצים אותו מכות.
למה?
אתה תלך ככה,
אתה לא תהיה ברחובות,
אתה לא תהיה כמוני.
לפי הגמרא, האדם הזה צריך להיות חזן ביום כיפור.
דווקא מהמקום הזה של המצוקה,
שהכי קל כאילו להתייאש,
נגיד,
אני כבר,
ממני כבר,
ממני כבר לא הצליח כלום,
אז
זה אין,
ממני לא הצליח כלום.
אני אדאג,
אני אעצור את זה פה, אצלי.
זה לא ימשיך הלאה. אני האחרון,
בשלשלת,
שדבר כזה קורה לו.
זה דבר גדול.
איך?
לא.
הוא לא ירצה להכיר לבך.
הוא היה לוקח.
הוא לקח.
לקח.
כן, כן,
כן, ברור.
אם זה כמו עלי תמר,
אז זהו אותו דבר.
אבל אם זה לא כמו עלי תמר, אלא כמו קורבן העדה...
זה
חתיכת אירוע, הוא חוטא,
הוא בתוך מבואות החטא,
ומהמקום הזה הוא מוצא בעצמו כוחות לגרום לזה שאחרים לא יחטאו.
הפוך מהבדיחה על המרוקאי, שהיא אפילו מקורס טייס,
כן?
שהלך לומר,
אם אני לא טס אף אחד לא יטוס,
נכון?
אז זה...
אני מאוד נמשך לעולמות האלה של הבדיעבד.
כלומר, כשהכל טוב והכל סבבה, אבל
כשדברים מתחילים להשתבא, יש שם איזה משהו.
יש שם איזה,
אתה רואה איזה עולם של בדיעבד לגמרי כל האירוע כאן.
אתה אומר לך, מה זה הדבר הזה?
תעיף אותו מכל המדרגות.
אתה רואה שחכמים לא ככה.
הם מצליחים לראות את האור בכל סיטואציה,
גם בסיטואציה שהיא,
הכל בדיעבד,
גם הגברת הזאת היא איזה מין רעיון.
אתה רוצה לשחרר את בעליך?
יש עוד כל מיני דרכים.
אולי תביא שוחד,
אולי תביא זה,
אבל כאילו,
גם שם זה לא איזה משהו רעיון מן המובחרים
אה,
אתה אומר ככה,
אז עוד יותר גרוע,
לא,
איך אתה עבדי?
אתה עבדי בניקיון,
אתה עבדי בזה,
לא,
לי ברור שהיא רצתה לשחרר את השומר.
אני אשכב איתך ואתה תשחרר את בעלי.
זה
הכל כאן בידי עבד! בכלל לא הייתי
מכניס את זה לגמרא של הסיפור הזה,
מה זה?
לא חינוכי.
זה בגמרא, הירושלמית, אין את זה בבבלי, הירושלמית.
וזה אומר, בתוך
סיטואציה של בידי עבד,
יש אור, ולשאלה שלך, אני חוזר בי,
אני רוצה להגיד כן.
אני מכיר,
אחרי זה אני אגיד לך בפרטי.
כן, שם כן, אולי החזן, העלו אותו לתורה, כן.
אבל...
אני אספר לך אחרי זה בפרטי, כן.
נו?
נו?
נכון.
אבל זה
לא אני, רבי רן, זה...
הטענה שלך על הירושלמי לא עליי.
אני גם מופתע כמוך,
אני עומד מול הירושלמי על זה בהשתאות,
בפליאה עצומה.
לכן הכותרת,
you never know,
שלמה קרליבך היה,
זה ציטוט של שלמה קרליבך.
שלמה קרליבך היה, you never know.
אתה
לעולם אינך יודע, אתה לא יודע אף פעם.
היהודי שנראה לך הכי רחוק,
אתה לא יודע מאיפה הוא הגיע,
מה הוא עשה,
אתה לא יודע.
אוקיי, ואם הגיע אחד כזה,
שנראה איך שנראה והוא טעם כליה.
מה אתה אומר עליו?
יכול להיות דבר כזה?
יכול להיות.
אתה לא יודע.
אתה לא יודע.
כן?
חד משמעית.
לעולם לא יודע,
אז אתה ראית את זה כמו...
תשמע, מי שהיה...
היית בנובה, היית בנובה.
יש שם את העמדה של ה...
העמדה של הדי-ג'יי.
כמו, אני מגיע לשם, אני הולך לשם.
כי
הרי בנו את האתר הזה,
את האתר זיכרון,
כמו המסיבה.
אז
יש שם איפה שעמד הדי-ג'יי,
וכל הזה זה איפה שהם רקדו,
והדי-ג'יי הזה כך כתוב שם.
הוא לא נטש את העמדה,
זה
פירוש מדהים,
לא לנטוש את העמדה בקרב.
הוא, בגלל שיש לו רמקול,
וזה, אז הוא נשאר שם,
וכיוון את האנשים לאן נברח.
ניסה לחברנו, אמרתי שהוא נהרג, נפל על משמרתו.
מה זה הדבר הזה?
כל מיני כאלה שהצילו וזה,
עם כל הבגדים,
וזה,
וכל אחד...
לעולם אינך יודע
ועוד פעם,
אתה יודע מה,
אולי אתה צודק שזה לא בבית כנסת בתפילות רגילות,
למרות
שזה בסיטואציה מיוחדת, כאילו,
זה אירוע לא קונבנציונלי,
לא יורד גשם,
וכל הדברים הקונבנציונליים כבר לא עובדים,
אז מנסים פה משהו שהוא לא קונבנציונלי.
בסדר, זה ודאי דבר לא קונבנציונלי,
האירוע הזה,
אבל זה שם אותנו בנקודת מבחן.
זה נפלא מאוד.
כן, אבל הוא פראה שהוא לא חטא,
שהוא רק התמודד.
אנחנו הולכים לפי הקורבן העדה שהוא כן חטא.
ולמרות שהוא חטא, זה שהוא דאג שאחרים לא יחטאו.
הוא
כאילו אומר,
אני כבר,
עליי הלך,
זהו,
אני כבר,
ממני כבר נגמר,
אני יודע,
אני...
מפה אני כבר לא אחזור.
אבל אתה אל תיפול פה.
והוא עושה, מוציא כסף כדי שזה יקרה.
וואו.
טוב, חיזקו ועימצו.
