יש מצווה בתורה, לא תחמוד.
אדוני כאן,
אפל יועץ, למה הכוונה?
אבל אני מצטט כאן.
השואל מחברו שייתן לו במתנה איזה כלי או חפץ
עובר משום לא תחמוד.
יש כאלה שבאים לבית,
רואים איזה כלי יפה,
תמונה יפה,
וואי וואי, מפעילים על הבעל בית.
לחץ נפשי
לא גדול,
נתנו לו להבין שהוא רוצה את החפץ הזה,
ואז האדם מוותר,
כאילו מוותר.
זה נקרא לו, אתה חומד את הדבר הזה שלו,
ואם הוא נותן לך את הדבר הזה,
הרי אתה עובר על לא תחמוד.
ואם יתנאו לו משום כיסופה, כיסופה זה בושה,
מכיוון שהוא מפעיל עליו לחץ
על העניין הזה שייתן לי את החפץ הזה,
על כוחו שלא בטובתו,
יש בזה גם גזל, גם לא תחמוד וגם לא גזל. אם בסופו של דבר הוא נותן לו את החפץ הזה בגלל שהוא חומד אותו,
אז הוא גם גוזל.
בקיצור, לא תחמוד.
עד לא תחמוד,
לא להסתכל על דברים של האחרים ולהגיד,
זה הייתי רוצה,
אפילו מחשבה.
גם מחשבה צריך, ברגע שאדם בא ואומר, אני הייתי רוצה את החפץ הזה,
מחשבה לא הולכת לאיבוד.
צריך מאוד להשתדל לא לחמוד דברים של אחרים.
ותוך כך נזכה לגאולה שלמה וישועה שלמה.
:::::
