בוקר טוב, חודש טוב,
בשורות טובות.
שבט ראשי תיבות, שיהיו בשורות טובות.
כתוב בשולחן ערוך,
מצווה להרבות בסעודת ראש חודש. אני רוצה להסביר את העניין.
בשבת וביום טוב יש עניין מיוחד
לכבד את הימים האלה על ידי שאוכלים סעודות מיוחדות,
לשבת,
גם ליום טוב.
במה בא לזה ביטוי ראש חודש? גם בסעודה. אבל לא כמו הסעודות האלה,
יש מדרגות בסעודות.
אני רוצה לצטט כאן את ה...
ישנה ברורה שהוא מסביר את העניין.
אף רגליו דמעיקר חיובה אינו מחויב לאכול דברים הטעונים ברכת המזון,
ויכול לצאת בשאר דברים.
מכל מקום המוציא על סעודת ראש חודש ואוכל ושותה בו בטוב,
הרי זה משובח.
זאת אומרת, לא כמו סעודת שבת, צריך לאכול פת
או יום טוב, אלא סעודה, אתה יכול לאכול משהו,
עוגה או פירות או משהו כזה.
אתה יכול לצאת, למרות הכל, עדיף בכל זאת לאכול טוב בראש חודש,
לבטא את העובדה שבכל זאת זה מועד,
לא המדרגה הקודמת, אבל
וכתבו הפוסקים
בשם המדרש:
כל מזונותיו של אדם צובים לו מראש השנה עד ראש השנה.
חוץ ממה שמוציא בשבתות וימים טובים וראשי חודשים וכל המועד, ומה שהתינוקות מוליכים לבית רבן.
אם מוסיף, מוסיפים לו.
אם פוחת, פוחתים לו.
זאת אומרת, הכל בראש השנה, כל פרנסתנו כבר קטועה מראש בדיוק, כמה נקבל לאורך כל השנה.
זה בסדר?
בסדר, בסדר.
אתם לא בעלי עסקים או דברים כאלה, גם אני לא, אבל
במס הכנסה וכל זה שואלים את האדם,
כמה כל ההכנסה הייתה לכם כל השנה?
אלה שבעלי עסקים.
ולפי זה הם משלמים את המס,
לפי ההכנסה הכוללת.
אבל הוא אומר, אותו דבר גם כאן, בראש השנה כבר יודעים בדיוק כמה נקבל כל השנה,
ואם אתה משלם מראש,
יש לך הנחה כמה אחוזים.
פרט לדבר אחד, כמה שתוציא לשבתות,
לימים טובים ולראש חודש,
כמה שתוציא,
תמיד זה יחזור אליך.
תשאלו אותי איך אני יודע.
אני לא אגלה לכם, אבל תנסו פעם, תראו.
וכאן אומר עוד דבר,
לגבי חינוך הילדים לתורה,
תלמוד תורה.
כמה שתוציא אל הילדים,
זה יחזור אליך.
תראו אותו מאיפה אני יודע.
משפחה תורנית, בדרך כלל יש לה בין עשרה לחמש עשרה ילדים, נכון?
כמה צריך לשלם על כל ילד,
כל ילד,
בתלמוד תורה, זה לא ממלכתי,
צריך לשלם,
נראה, אלף שקל, אני אומר בזול,
זה 1,500 היום, זה עלה המחיר.
עכשיו, זאת אומרת, נניח שעשרה ילדים לומדים בתלמוד תורה,
כמה צריך לשלם לחודש?
15,000 שקל לחודש.
הוא מרוויח 1,500 שקל, מלגה,
מלגה של ה...
מלגה מהישיבה.
תשאלו אותי, איך זה יכול להיות?
איך זה יכול להיות?
הוא 15,000 שקל.
צריך לשלם כל חודש,
והוא מקבל רק 1,500. אני לא יודע.
הקב"ה מסתדר את הכול.
אלה עובדות, איך זה משתדר, אני לא יודע.
היום משפחה תורנית היא משקיעה יותר מכולה לחינוך.
זה ידוע שמשקיעים בשלים
לצערי הרב, הפוך, משפחה חומרנית, נו, מה, לא תורנית.
הם עושים חשבון, כמה עולה להחזיק ילד?
כמה עולה?
יהיה לכם ילדים.
משפחה חומרנית עושה לפעמים חשבון,
למשל במדינות כמו רוסיה או צרפת או בלגיה או מקומות כאלה.
הם עושים חשבון.
עדיף להחזיק כלב אשר...
מאשר ילד, למה זה? פי כמה להחזיק ילד?
זאת אחת הסיבות שבארצות האלה יש מעט ילדים,
כי הם עושים חשבונות כאלה.
אבל מצד האמת,
כמה שתשקיע בחינוך,
תקבל את זה חזרה.
שאלו אותי איך,
לא מעניין אותי איך.
העיקר שנקבל.
נדבר על עובדות.
ולא רק זה, צריכים לחתן את כולם.
וואי.
גם לחתן, גם לחנג.
מ-1,500 שקל לחודש, איך זה הכול מסתדר?
אני שואל אתכם.
זה מה שאומר כאן למשנה ברורה.
הוצאות החינוך לתורה תמיד יחזור אליהם, כמו הוצאות לשבת וכאלה.
ויאמר בזכותם של חלק מהתלמידים כאן במכון,
כשאני רואה אותם ביום שישי הולכים למכולת
וקונים דברים שהם אוהבים, עוגות,
פיסטוקים, אני לא יודע, כל מיני דברים.
אני יודע שאין להם פרוטה לנשמה,
אבל הם נסמכים על מה שהמשנה ברא אומרת.
כמה שאני אוציא,
אלוקים יחזיר לי.
הכל בהשגחה.
שאין לנו חודש תואר מסורה טובה.
שאין לנו חודש תואר מסורה טובה.
ר ר ר ר ר ר אל אל אל אל אל
