בוקר טוב,
בשורות טובות,
ערב ראש חודש טוב.
היום ערב ראש חודש,
יש כמה מנהגים שנוהגים בערב ראש חודש.
אני כאן רוצה לצטט את
המשנה הברורה בעניין הזה.
יש נוהגים לעשות
למנחה, היום במנחה,
בעצם כל היום, לא רק מנחה,
סדר יום כיפורים קטן.
ולמה קוראים לזה יום כיפורים קטן ליום הזה?
מטעם לשם זה הוא לפי שמה שכתוב בפרי חדש,
שהמהר"ם קורדוורו, זאת אומרת הרמ"ק,
היה אחד מגדולי המקובלים,
היה קורא אותו יום כיפור קטן, כיוון שהוא היה קורא את זה יום כיפור קטן,
אז ככה נוהגים לקרוא ליום הזה יום כיפור קטן.
מדוע? לפי שבו מתכפרים עוונות של כל החודש.
וזה דומה לשעיר של ראש חודש,
כמו שאנחנו אומרים בתפילת מוסף,
זמן כפרה לכל תולדותיו.
ותולדותיו, כותב הבית יוסף,
על החודשים, על כל חודש.
רוצה לומר כי עולת ראש חודש הייתה באה על תולדות ימי החודש, עד כאן לשון הפרי חדש.
ויש כאלה שנוהגים ביום הזה לומר סליחות.
אבל אנחנו לא נוהגים לומר סליחות.
יש כאלה שנוהגים,
הערב כן זה ערב יום כיפור קטן, בדרך כלל מה עושים ביום כיפור?
שובה,
הצום זה רק אמצעי, זה לא אמצעי.
לעורר אותנו לעשות מה?
תשובה.
אז היום זה ערב ראש חודש,
צריך לעשות תשובה. תשובה על מה?
על כל מה שעשינו במשך כל החודש הזה,
אם עשינו חס ושלום, נניח עשינו פה ושם כמה עוונות,
מישהו כאן עשה איזה עוון במקרה?
כן, לא, תחליטו.
אומר המשנה ברורה בהמשך הדברים,
הוא אומר ככה,
יש כאלה שנוהגים להתענות ברבוש חודש,
אבל הוא אומר, גם אלה שלא בתענית,
אף מי שאינו מתענה מכל מקום,
יראה לעשות תשובה ביום הזה, לתקן את אשר איווט
בכל החודש,
מאחר שהוא יום אחרון של החודש,
כמו ערב ראש השנה, בכל שנה,
תקן את כל מה שעשית במשך השנה.
ואז ודאי יהיה לו יום החודש, זמן כפרה,
לכל תולדותיו.
הבעיה היא שאנחנו לא,
איך אומרים, לא סופרים את העוונות שלנו במשך החודש, וגם לא השנה.
עכשיו, אם יש לך היום, יום אחד,
כל העוונות של החול, זה אפשרי?
זה אפשרי?
מי שעוונותיו ספורים,
איזה ביטוי בקוז, הרי,
לגבי איך שאתה... מה זה ספורים? אפשר לספור אותם.
אבל אצלנו זה לא בדיוק, זה קשה לספור אותם.
אז מה עושים?
תשובה כללית. אם זה משהו ספציפי,
יש להבדיל בין תשובה בין
אדם לחברו ובין אדם למקום.
לגבי בין אדם למקום, באופן כללי, אם לא התכוונתם אולי פעם באיזה תפילה או באיזה ברכה או משהו כזה,
אז אפשר באופן כללי.
אבל לגבי בין אדם לחברו, אם בחודש הזה פגעת במישהו
מילולית
או כספית
או צורה אחרת,
זו הזדמנות לבקש סליחה ומחילה,
ואם אתה חייב כסף ואתה יכול להחזיר את זה,
אז תחזיר את זה.
וכל הדברים, אם לקחת פעם עיפרון למישהו בריא רשות,
או מחדד או משהו, מה צריך לעשות?
זה הזדמנות.
ואז, מה זה חודש? היה בדיוק פרשת שבוע,
החודש הזה לכם ראש חודשים.
להבין מה זה חודש.
חודש, זו המצווה הראשונה שכלל ישראל...
יש לנו שתי תפיסות עולם.
תפיסת עולם אומרת שהעולם הוא לא מתחדש.
עולם זה מעגל סגור, חוקי טבע,
הכל לפי חוקיות, ואתה כל הזמן תקוע באותו מעגל.
אתה לא יכול להשתנות,
אתה לא יכול לשנות.
קוראים לזה תפיסה חומרנית ומטריאליסטית של המציאות,
אנשים חיים בתפיסה הזאת,
קוראים להם פיסימיזם.
מה זה פיסימיזם?
רואה שחורות.
אין לו עתיד. למה?
כי תמיד הוא חוזר לאותו נקודה שהוא היה בה.
יש לו אלף הוכחות לכך
שהוא לא יכול להשתנות.
זאת התפיסה הכרונית.
התפיסה של עם ישראל היא לא כזאת.
אנחנו אופטימיים.
מה זה אופטימי?
רואה טובות.
מסתכל בעין טובה על המציאות, על כל הזה, רואה טובות.
זה נקרא התחדשות. הוא בטובו מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשי.
אבל בשביל לראות את זה בעיני הנשמה שלנו,
לראות את הדבר הזה, איך הכול מתחדש,
צריך לבוא לאן?
למפרדה.
צריך אמונה.
לא רק אמונה, גם ביטחון.
אבל בשביל זה, שזה יקרה, אתה צריך לתקן את המידות שלך.
קודם כל.
מידות.
לא לכעוס.
לא, לא.
בסדר, מישהו כעס כאן פעם?
מתי זה היה?
תקן את המידות, להיות טוב לב,
להיות ישר, להיות הגון.
מאז טורח שהעולם מתחדש.
אבל אם חס ושלום אדם, לכן הוא אומר, ערב ראש חודש זה כמו ערב יום כיפור.
כפרה זה ניקיון.
איך לעשות תשובה? גם תשובה כלפי שמעיה,
גם כלפי הרע, כלפי הבריות וכל הדברים האלה.
אז זאת היא הזדמנות. אני מבקש להרים טלפונים להורים אם פגעתם בהם או משהו כזה,
לחברים או משהו כזה.
בסדר, לא נפגע.
אם אתם רוצים לראות את ההתחגשות.
זה יום כיפור, זה מה שהרמ"ק אומר.
זה יום כיפור קטן.
היום זה יום כיפור קטן.
נשמע בשורות טובות.
נזכה כולנו, כל עם ישראל, לתשובה שלמה במהרה בימינו אמן. אמן.
אמן.
אמן.
אמן. אמן.
אמן.
