טוב, שלום וברכה.
אנחנו רוצים היום לעסוק,
עכשיו בוא, למכה מצחם לבחוריהם.
מה הסוד של המכה האחרונה של הפרשה,
שהיא מכת בכורות,
שנעשית על ידי הקדוש ברוך הוא בעצמו,
עני ולא מלאך, עני ולא שרף.
מה מיוחד?
למה דווקא בכורות?
למה צריך להרוג את הבכורות?
בכור השביעי, בכור השפחה.
למה להרוג אותם?
כאילו, אם אתה רוצה לפגוע, תפגע בפרעה,
ובעבדיו.
למה להרוג את הבכורות?
זאת אומרת, בני בכורי ישראל,
וכנגד בני בכורי ישראל,
אז כן, יש לך את הנושא של הבכורות,
אבל בכור השביעי, בכור השפחה,
לא מובן מה הקשר, למה דווקא הבכורות
צריכות לחטוף את המכה.
אנחנו ננסה להבין קצת את הסוד הזה של הבכור,
מה מתחבא כאן,
ונבין קצת את הקשר העמוק שנאמר,
כמו שאמר בתהילים, פרק קל"ו,
למכה מצרים בבחוריהם
היא לעולם חסדו.
כן, אנחנו רואים את המכה, לא כל מכות מצרים,
אבל דווקא מכת בכורות היא מייצגת,
היא מייצגת כל הנושא של ליציאת מצרים.
ואנחנו ננסה להבין קצת את הסוד הזה של הבכורות,
מה היה שם.
נראה את זה מהפרשים הפנימיים,
אלשיך הקדוש, אור חיים הקדוש,
ננסה להבין את הדברים אחד לאחד.
אז בואו נתחיל מאלשיך הקדוש,
מקור השני.
למכה מצרים בבחוריהם.
הנה,
התחמץ לב הרואה מיתת בכורות.
אם מצרים חטאו,
בכורות, ומה, גם קטניהם, מה חטאו?
למשל עכשיו באשר הקדוש, למה הבכורות?
המצרים חטאו, בוא נהוג את מי שחטא לנו, מי שיעבד בנו.
השוטרים, הנוקשים שבאו לעם ישראל, הפוער, עבדיו.
מה קשור דווקא הבכורות?
דע,
אומר אשר הקדוש, כאלוהים עשה לעשות חסד עם העולם.
יכירו השגחתו הפרטית,
כי כנגד עוגבם,
בנו בכורו ישראל עשה.
יש אפרופויות דפים פה.
וגדול הוא התועלת הכלל,
ויכיר השגחה לקיים בקלות העולם. ונסביר את הדברים,
למה בעצם הקדוש ברוך הוא מגלה בבקעת בכורות, את מה, את התגלותו.
הוא מפסד בכוריהם, דווקא זה מפסד בכוריהם.
או למכה מצרים בעצמו יתברך ולא על ידי שליח, היה כי עולם חסדו.
יכירו כי לא מגזרת המערכת הייתה.
כי אם כן, ימותו גם בכורי ישראל.
על כן עשה בעצמו להבחין, מה שאין כן על ידי משחית שלא יבחין, מכיוון שאתה נרשות למשחית,
אז בוא נסביר.
כשהקדוש ברוך הוא מתגלה, עני ולא מלאך, עני ולא שרף,
אם היינו רוצים לפגוע בפרעה ובעבדיו,
ובעם ישראל, אז אופי, אז יש כאן...
אבל להראות שיש כאן איזה משהו שהקדוש ברוך הוא מפדיל
בין בכור
של ישראל לבכור של גויים,
זה כבר שום מלאך משחית לא יכול לעשות.
עני ולא מלאך, עני ולא שרף.
למה? כתוב שניתן, יש לנו בגמרא בבא קמא, בתף סמך,
שכאן ניתנה רשות למשחית, הוא לא יבחין בין מה?
בין צדיק ורשע.
אה, להבחין ממש בין בכור לבכור?
זה רק קשור בעצמו.
ואיתו הרואים ואמרו כי הוא מהמזל,
כי המפורש אצלנו במקומו, אמרו לו, אז המזל גרם בו.
וכן יוצאי ישראל מתוכם ממש, קוראים מקרב גוי,
מטומאים בהם, כתוב, כי יוצא בהם בלתי ראויים,
כי אם לא עשה לפנים מהשורה בזה, היו עובדים ישראל.
ואם אין ישראל אין עולם, נמצא עושה חסד עם העולם.
ויוצא לו ולא על ידי שליח, כי אמרו עברתי בארץ מצרים. היה כי לעולם חסדו, שאם לא כן,
לא הייתה תקומה כמפורש. אצלנו מאמר, למשל, הכהן שתרומתו בבית הגברות
כתוב בזוהר ויעבדו, והיה עולם בלתי מתקיים. בעצם במצרים היה כזו אפשרות שאף אחד לא יכול להיכנס, כפול המלאכים לא.
קדוש ברוך הוא אומר, אני חייב להוציא את עם ישראל, אני כמו איזה, יש כאן איזה כהן שתרומתו בבית הגברות,
ואף אחד לא יכול להיכנס.
למה? כי התרומה היא איפה, יותר גברות, אבל כהן מה? רק הכהן,
כלומר אני אכנס,
נעש את המצווה, זה כמו איזה מלך ששבו את הבן שלו,
לסטים,
ושמו שם חיות רעות שישמעו עליו, ואף אחד לא יכול, לאחד לא רצה להסתכן,
עד שהמלך אמר, אני בעצמו הולך להציל את בני.
עכשיו נראה,
מה קרה במכת בכורות. מה קרה שם בעצם? הסוד, אנחנו ננסה להבין את הדברים, אני רק אתן קצת הקדמה.
כאשר יושב-ראש מתגלה בעולם,
אז זה כמו מגנט.
כל מה שהוא יש בו קצת קודש נעתק מקומו,
ונדבק ב...
בקביש ברוך הוא.
מה במצרים יכול להיות דבר שהוא יש בו קצת קודש?
מה יכול להיות?
בכור.
קוראים לזה שזה שם ראשית. כל דבר שהוא ראשית יש בו קצת קודש.
כי אנחנו יודעים, פטר חמור תבדה, אפילו דבר שהוא חמור אפילו היה...
או קודש שם ראשית בואתו, ראשית הגז, כל דבר שיש בו ראשית קצת,
קודש שם ראשית, יש משהו שהוא ראשיתי,
יש בו קצת קודש.
אפילו בכור של מה שמצרים.
אז מה קורה?
כשמצרים מתגלה,
אז זה כמו מגנט, ענק.
כל מה שקצת קודש, מה עושה?
מתנתק מקומו ומתחבר בשורשו.
ואנחנו נראה איך עם ישראל מצליחים להנצל מזה.
בואו נראה.
אומר החתם סופר,
במסכת חולין, דף קו"ז עמוד א',
מה זה השם של מלחמה?
השם שמו.
כי עניין מלחמה,
אירו זה פירוד.
ועניין שם הוויה יתברך שמו ומה מהווה כל ההוויות כולם.
אם כן,
מה זה השם? השם יתקבב כאיש מלחמה?
על כן איש מלחמה והוויה שני הפכים אלה, כי הרי בעצם השם זה רחמים.
אלא כן הוא אח, כאן נזכר. כי המלחמה בשונא השם
היא הוויית העולם.
עכשיו כשאנחנו בעצם נקט העולם ממה?
מהרשעים, מהדברים האלה, זה מה זה?
זה הרחמים.
על כן השם, השם יתקבב כאיש מלחמה,
מה השם שמו?
והכן בעל הגדול, כעולם חסדו, חומים כעולם חסדו,
יהוד הראשונים מדברים בבריאת העולם.
שימו לב, עשר ראשונים.
והביאתו קיומו, וקיומו אמנם האחרון שבהם הוא למקים מצאי מבחוריהם.
ושימו לב, כאן החתן סופר אומר סעד גדול.
יהוד הראשונים מדברים בבריאת העולם.
כן, שימו לב בתהילים קל"ו, זה בעצם העליל הגדול, כך נקרא.
או דעו,לא עולים כאלוהם חסדו, אדם כאלוהם חסדו, עושים שם תבונה,
לעוקץ על המים, עושים גדולים, הכל עשרת הדברים זה מה זה?
זה מביאת העולם.
אז "מכה מצעים" אל חורם הוא גם לפגיעת העולם.
מה זה קשור, שבעצם חלק מביאת העולם?
אצלנו סופר אומר,
חלק מביאת העולם זה מה זה? זה, מכה בכורות
רק אז סגרנו את מעשה של מה, של גילוי הקדוש ברוך הוא בביאת העולם.
מה זה קשור?
משהו אדיר.
כלומר, הקדוש ברוך הוא אומר, אני עכשיו פרעתי את העולם,
אבל מתי אני בעצם אגלה לכם באמת את ההודי בעולם? מתי? רק במקעת בכורות.
ואז תהיה סגירה שלמה לעשר ראשונים של בריאת העולם.
זה עשרה קומות שהעולם נברא,
אז זה הסוד הגדול, בואו ננסה להבין את זה.
אומר השייח הקדוש במקור הרביעי,
שמא תאמר,
אחר היות אז ישראל בלתי קשרים עדיין,
אין זה שווה להניחם,
כי הלא הקדמנו כי אפילו בהיות הפקידה על ידו יתברך,
מצאו שם כוחות מלאכים רעים.
והרשם משחית, יש לנו גם כן, בין יש מלאכים, יש משחית.
ומה גם כי בכל מכה ומכה שהביא הקדוש ברוך הוא,
על המצרים היו בחרון אפו,
עברה וזעם וצרה ומשלחת מלאכי רעים.
כפרש בגדה כתוב שמה,
ויצא חדש ורחב, והיו שם מלאכים רעים.
ואם כן, גם בעצתו יתברך תוך מצרים, אין תקנה.
כי הלקוחות הרוגז הנמצאים שם יחסית מבחינת איש כל איש יהודי.
על כן אמר,
הנה זאת אעשה להם, אומר אשר הקדוש, כי הנה שמו הגדול יתברך,
הגדול ידבק בישראל השראה עצמית
ועל גוזליו הרחף,
באופן שגם שלא ייווצר ויימצא שהמשחיתים לא יהיו רק
במושבותם של מצרים,
אך במקום אשר שם בני ישראל מרעה מהמשחיתים וקדושת שמו הגדול המרחפת על עמו ישראל ולא יברח.
ובימי יוודא כי כן הוא,
הלא עד ממהר הוא הכלב. כתוב במכת בכורות, דבר שהוא פלא, מה כתוב?
לא יכירת כבר שונו. למה הכלבים נכנסים כאן במכת בכורות?
מה זה קשור?
למה הכלבים? כתוב שבזמן מכת בכורות, הכלבים, מה?
שתקו.
יש לנו מצווה שמה לעשות?
להקים את השליכון אותו.
כן, אם יש לך איזה נבה, להקים את השליכון אותו, לתת לאוכל הכלב,
להקים את השליכון אותו. למה? כי מה?
כי לא יכירת כבר שונו.
מה זה קשור?
הכלב,
קודם כל, הוא תמיד מה נובח?
פעם אחת
שהיה צריך לשתוק, הוא שתק,
והיוויח את כל העולם שלו.
וזה אומרים כאן האחווה המוסר,
שאפילו צריך אדם שאפילו, פעם אחת שצריך לשתוק,
שיודע לשתוק,
תיבד מהכלב.
הוא תמיד נובח, אבל פעם אחת שהיה צריך לשתוק, הוא שתק.
מכאן והלאה מקבל לו למית את מה? את השכר שלו,
לקיים את השליכונותו, כי לא אכרץ קבע שלו.
או, מה, מה זה השקט הזה?
עכשיו בוא נהיה את המשך הקדוש.
זו שאלה עצומה, בוא נראה.
הלא עד במהר הוא הכלב,
והוא כי במקום אשר שם המצרים יחרצו הכלבים את לשונם לנבוח,
אך לא בקרב ישראל. והנה אין זה כי אם שבמקום המצרים הכלבים צועקים,
בירורותם את המשחיתים.
אז זה מה ששאלת.
הגמרא אומרת בבא קמא,
שכלבים צועקים על עמך המוות בעל העיר.
שכלב נובח, נובחים,
זה מה שעמך המוות נמצא בעיר.
אז מה קרה?
הכלבים בעצם, כשהיה מצרים,
אם היה כאן כלב נובח היו יודעים שמה? שזה כאילו מלאך, מלאך המוות.
היו מלאכים פה.
אך במשלותם של ישראל הכלבים אילמים.
ואין זה, כי אם אין, שאין שם שום משחית, כי רוח ה' הייתה מרחפת עליהם.
זאת אומרת, המושגים שידעו הגויים, שכלבים טועקים,
אז זה מראה שם על איזה משחיתים שבעצם מלאך המוות נמצא בעיר.
אבל הראשון רוצה לראות שלא היה כאן שום מלאך המוות, לא היה כאן שום למה,
אלא זה הקדוש ברוך הוא בעצמו.
בגלל זה אנחנו מבינים שזו מכה אחרת.
זו מכת, זה לא מלאך מוות, משהו אחר היה כאן.
אנחנו צריכים לנסות להבין בשיעור מה היה שם, בסדר?
כי יפלה השם בין ישראל למצרים, כי יש כשם שם היה,
ועוזב לכל בני ישראל להותחרץ קרב ראשונו.
זה למען תדון, על ידי כיש, כי כן אשר יפלה שם במצרים ובין ישראל.
כי השם הגדול הזה יפלה בין המצרים, שאתם משחיתים בין ישראל,
עם היות שכל בפקידה נסתה ידוע יתברך. זאת אומרת, שלא תחשוב שיש כאן משחית, כמו מלאך המוות,
שהכללים צועקים, גמרות הגמרא, בזמן שמלאך המוות בעיר,
אלא באמת,
זה הכל שבכור בעצמו. ובגלל זה,
שלא הייתה כאן איזו מחשבה של המצרים שהיה כאן איזה מלאך,
הכלב שותק.
בסדר?
כי בעצם כתוב שהאחיות, הן רואות את המלאכים,
כמו שאנחנו רואים כאן באתון, עם בלעם הרשע,
החיות אין להן דעת, הן רואות את המלאכים,
השחיתים, הם רואים את זה, לא כאן האדם.
האדם יש בו דעת ויכול להינזק,
אבל החיה יכולה לראות את אותם מלאכים שעובדים מלפני האדם,
ובגלל זה כתוב שעם בלעם הרשע שהיא ראתה את המלאך ובלעם לא ראה.
כי כתוב שם רש"י שלחיות אין כאן דבר לראות.
אז תגיד העניין, הנה, רואים כאן מלאכים, לא.
אז הכלבים שותקים, כי זה משהו הרבה יותר עמוק.
לא היה כאן מלאך, זה עני ולא מלאך, עני ולא שרף.
זה מה שהיה כאן.
עכשיו,
בואו נראה.
בואו ננסה להבין מה קרה בסוד הזה של מכת בכורות.
וזה רבי יצחק כהן מובלין מתחיל לפתוח את היריעה בעומק.
אנחנו ננסים להבין קצת
מתוך המבט הזה של מכת בכורות,
מכה ממצרים בבכוריהם,
אנחנו נבין גם את הסוד הגדול שקדוש ברוך הוא התגלה בעולם,
התגלדנתי והתגלשתי לפני העמים, נבין גם את הקשר הגדול שאנחנו עוד נזכה,
למלחמה האחרונה, גוג ומגוג,
בנושא הזה, בואו נראה.
אומר לומדים בברית צדיק ויקרא שבת הגדול, במדרש.
כתוב על מה קרה בעצם עם הבכורות.
מה זה מכה מצרים בבחוריהם.
חשבתם על זה פעם?
את מי הוא הכה?
את מי הוא הכה?
מצרים בבחוריהם?
היה צריך את מכת הבכורות, מה זה מכה מצרים בבחוריהם?
אז מי הרג את המצרים?
הבכורות.
איך המצרים, איך הבכורות הרגו את המצרים?
בואו נראה.
מכה מצרים, כתוב בתהילים, מכה מצרים בבחוריהם.
היה צריך להגיד,
מכה הבכורות על ידי השם.
או מכה מצרים, מה זה מכה מצרים בבחוריהם?
זאת אומרת, מי מכה הבכורות?
בואו ננסה להבין.
אומר המדרש,
איתא שישים ריבו הרגו הבכורות באבותיהם.
זה במדרש תהילים,
שמי הרג הבכורות, הם הרגו את מי?
את אבותיהם. בואו נראה.
באבותיהם מספר סוכן למספר בני ישראל שישים ריבו.
מה בדיוק המדרש? אומר המדרש שהבכורות
אמרו לה, אתם לא רוצים לתת אותם ממצרים?
מה, אתם ככה מפקירים אותנו?
נהיה שם מלחמה.
וגם יש גם מלחמה, שמה הייתה? שבעצם לא ידעו מהאבות שלהם, זה לא אבא שלו, וכל זה התחיל להיות בלאגן גדול מאוד,
כי ראו שבעצם היו כמה בכורות בבית אחד,
כי אותן מצריות היו מזנות
תחת בעלי מנוהקים, ואז היו הרבה בכורות,
ואז התחילה להיות שם אנדרנמוסיה מאוד גדולה, והתחילה להיות מלחמה אחד מהשני.
"בן ישראל היה לכופר ולישראל, שלא יהיה קטרוג עליהם",
אומר המצוות הקודמים מהמדרש, "משמע אחי הנעשה נס זה על ידי בכורות עצמן,
שלא בציווי,
ואם לא כן, היה על גוף דבר זה קטרוג,
מה נשתנו אלו מאלו?
ועתן השם יתברך בלב הבכורות,
שיהרגו אבותיהם מעצמם,
מפני פחד מכת בכורות". קודם כל פחדו שלא מוציאו את העם של מצרים,
להפקיר אותנו, ואז הם נטפו לחיים אבותיהם.
ואז נעשו הם כופר לישראל.
וכן לעתיד.
כתיב ואתן אדם תחתיך,
אל תקרה אדם אלא אדום,
שהוא שורש כמו קליפות שבעים אומות.
השר שלו הוא על כל שרי אומות העולם,
ולאומים תחת נפשך, לאומים על כל שבעים האומות, שמקליפות עשו,
מסתלב שבעים קליפות,
שלושים וחמש מימינה, שלושים וחמש משמאלה,
וזהו שורש השבעים אומות וכל אומה, ואומה מכניסים הרע מקליפות שלהן גם בלב ישראל.
אז תראו מה קורה פה.
למה גם כן בסוף, אני אתן אדם תחתיך אדום.
ולכן יהיו גם הם כופר לישראל.
למה כופר? אז כאילו שאנחנו ניסו לעשות הרואה שפתאום אתה רואה מה?
פתאום יש מלחמה בסוריה,
הם נלחמים במקומך, אז הכל שאומרים לנו איזה כופר,
כמו שאנחנו נילחם, נותן להם כופר באדם,
מביאים את זה בלב שלהם, איזה משהו שהישראל לא צריכים להילחם, אלא הם נותנים להם איזה כופר שהם יעשו את המלאכה.
כמו שנאמר,
ונשא השעיר את כל עוונותם,
עוונותם.
ואז לעתיד גם כן, יסביב השם יתברך,
שיהרגו זה בזה,
שיהיו הם כופר לישראל.
כן, מכת בכל כוח אמורים שמר אבי צדק ומובלין, שמה היה?
היה שם מלחמה בין המצרים, היה שם הרג וזה. למה? הבכורות, צריכים להרוג עם המצרים.
כמה שנאמר, כוש וזבד תחתיך,
שיתגרו זה בזה.
אנחנו רואים את זה בימינו, מה שקורה,
ממש בכל המלחמות.
כדוש ברוך הוא, אם אנחנו בעצם, זה הכדוש ברוך הוא מה עושה?
תירגעו, אני אעשה לכם את כל המלחמה בחוץ.
נמצא, מה שהרגו הבכורות מעצמן, באבותיהם, שישים ומבוא,
היה עיקר הסיבה ליציאת מצרים.
אז לכמה כתוב במדרש שהם הרגו הבכורות,
הרגו במצרים, כמה? שישים ומבוא.
כמה עם ישראל יצאו ממצרים?
שישים יהיו בו, אחד מול השני.
בעניין מבא בזוהר הקדוש, פשוט בלאק, מאשר יקרת יכר מי בא אלי.
מהו יקרת מקהל דיור מגרמי יתייקר לעצמו את זה, ועלינו שצריך שיהיה התעוררות
גם מצד האדם, ואז מתעורר מידת אהבה.
מה זאת אומרת העניין הזה? שאדם מתעורר,
ואז יש בו מה? מקבל איזה אהבה.
כוח הזו בתשובה מרגיש את זה. אדם מתעורר, רוצה לחזור בתשובה, פתאום מקבל מה? סייעת דשמיא.
פתאום הוא מצליח להגיע למכון מאיר, לקבל חברותא.
זה עושה עד ישמע שיש פתאום קבלים.
אתה מתעורר, והקדוש ברוך הוא אמר, מאיר אה לך אהבה.
אף בצד מצרים, היה מעט התעוררות מצד ישראל,
כמו שאמרו, עשו תשובה, בינונים,
וגם הראשיים הראו לעשות תשובה,
שאפילו אחד בחברו לא ידע אל הקדוש ברוך הוא לבדו.
לא, אף אחד, אלו עבודה ועבודה זרה ולא עבודה ועבודה זרה, אבל מה?
היה איזה הראור פנימי שרק הקדוש ברוך הוא ידע בהרעור הזה.
ואף שהיה ערעור תשובה, מפסיד הלחץ והדחק, פתאום התעוררו.
מכל מקום מתעורר על בית החסד והאהבה בלא טעם. זה כמו שכתוב ב"ערעור שנה".
כלומר, אל תעשו כלום,
רק תקשיבו.
מה מזה ערעור שנה? נשמע כל שופר.
רק תקשיבו לשמוע כל שופר.
עדיין לא מה? עדיין רק איזה ערעור תשובה.
עדיין לא מקווה שלך לעשות.
אחרי זה יבואו לעשות ימי תשובה וסוכות,
יום הכיפורים וסוכות,
אחרי זה תתחיל לעשות מעשים. קודם כל, רק מה תעשה?
רק תתחיל לעשות משהו בלב שלך.
צריך לעשות איזה יורי תשובה.
"ואבא בלא טעם, ואנוכי אהבתיך, ונעשו עם המצרים כפרם".
מידת החסד
הוא מידת הגדולה, שכן משפכין הגדול הגיבור והנורא נגד מידת החסד.
גבוהה ותפארת, שאבות מרכבה להן, וכנית במדרש.
ואז אברהם משתה גדול, גדול עולמים היה שם,
והיינו שאז אברהם באברהם אבינו, עליו השלום התברר במידת אהבה,
והחסד נקרא השם יתברך אז גדול עולמים. זאת אומרת, בעצם למה,
מה זה החסד הגדול הזה שכותבו מכסה לנו מבקעת בכורות?
היה כאן איזה כופר,
היה כאן איזה ערעור תשובה של עם ישראל,
עדיין עובדי עבדה זרה, אבל ערעור תשובה שכמה קשור לקח את זה והערים את הערעור תשובה הזה.
וזה מה שכתוב ביום גמרי תצחק,
גדול מורה על אצל שנתברך ולא שיעור למעלה מהשגת תפיסת בני אדם. זאת אומרת, אפילו המלאכים
לא הבינו מה, אין לו עובדי עבדתו, אין לו עובדי עבדתו. המלאכים לא רואים את זה, כן, יש משהו הפנימי עמוק של מה שיעור תשובה.
כזה אדם, ביעור תשובה יכול להיות אדם מה? לשנות את כל החיים שלו.
רק ריעור תשובה.
כל עוד שהוא חי, נמצא באיזה חוף בתאילנד,
ואומר, מה אני עושה פה, אני יהודי, זה לא מתאים לי,
הוא כבר מתחיל לקבל רוח חדשה.
רוח חדשה, פתאום הוא כבר לא מקום הזה, הוא כבר לא מרגיש חלק מהמקום הזה.
זה ההשגה של ערעור תשובה.
וזה נתברר בעברם אבינו וכן הלאה.
עכשיו, כן, שקבע אבינו עד יצחק ונימול שמונה,
לא מדעתו, ונעשה נימול, ואז נקרא השם יתברך בשם גדול עולמים,
ונקרא עברם מואבי בלי טעם, כן, נתתי קופחה מצרים,
שהוא מטעם, ואני אהבתיך אהבה בלא טעם,
רק מצד מידת החסד, זה נקרא מטעם, זה נס גדול שהיה מצד הגדול.
אחד מהדברים שאנחנו מבינים כאן,
שכל הדתות בעולם, מה קשה להן?
קשה להן, איך הקדוש ברוך הוא בחר בנו?
בתוך מטת שערי טומאה.
אמרו, יש ברית חדשה.
רב מסעשר הרע בני ה' הוא עזב אותם, בחר בבית חדשה.
אבל שימו לב,
הקדוש ברוך הוא בחר בנו איפה? בתוך מצרים, בתוך מטת שערי טומאה.
שם הוא בחר בנו.
זה מראה שמה שהיא, זה אהבה מה?
בלא טעם.
אז כל התפיסות של ברית חדשה וכל הזה וכל האסלאם והנצרות,
אם אתם מבינים שבעצם הקדוש ברוך הוא בחרו לנו לא כשהיינו גדולים, כשהיינו מעם בתוך תשאר התאומה, בלא טעם.
זה,
משם זה מתחיל, ובגלל זה זה לעולם לא ייגמר. זה נצח ישראל,
לא ישקם ולא ינחם, כי לאדם לא ינחם.
בואו נסביר את זה כבר משהו גדול, תשימו לב.
אחד מהדברים שהיה כאן, אנחנו נראה את זה במכבי בכורות,
כתוב,
והערך מתבסס בדמייך ואומר לך בדמייך חיי, בדמייך חיי.
מה כתוב שם? מה הם עשו?
דם פסח ודם,
מה זה אראך?
ואיראך מתפסס בדמיך, ועולם בדמיך חי בדמיך, וזה המכת בכורות.
כתוב לו איראני האדם, וחי.
הכזה שאנחנו יכולים להתגלה בתוך מצרים.
יש התגלות אדירה בעולם, הכל שברור, בעולם לא התגלה בצורה כזאת, כמו ש... לכל... זה, ומצרים התגלה בצורה,
וערך, מה קורה כשרואים? כולם מתים.
אומר משה רבנו, אנחנו צריכים עט ערום ועריה.
עם ישראל, אתם רוצים שבעצם הנשמה יוצאה, גם הנשמה שלכם יצאה.
אבל אנחנו רוצים להחזיר את זה שם לגוף.
מה עושים?
שהגוף יהיה מה?
קדוש. איך עושים גוף קדוש?
מה עושים? ברית מילה.
אתה אוכל דבר קודש.
אז דם פסח, אכלו קורבן הפסח,
יכנסת על הפה שלך, דבר קדוש,
ובגוף שלך יש דבר מה? קדוש. ואז הוא גם שמע שיצא,
תחזרי.
אנחנו לא כמו המצרים,
הגוף שלנו גם קדוש.
אז תחזרי לגוף.
זה הסוד הגדול, הפנימי, עמוק.
והאורך מתפסס בדמיך, ואומר לך, בדמיך חיי,
בדמיך חיי, מה זה דמיך חיי? דם פסח ודם מילה.
אני אומר לנשמה, תחזרי לגוף.
למה? בדמיך חיי, גם הדם, הגוף,
הנפש,
הגוף הזה הוא גם יהיה קדוש.
בגלל זה, זה הסוד של הכרה. במצרים כולם מתו.
גם ישראל, נשמה שלהם יצאה.
אבל מי יודע לחזור,
להחזיר את הגוף,
להחזיר את השומה לגוף.
זה הסוד שהיה מכת מצרים. בסדר, זה הסוד של השיעור,
שהמכת מצרים בעצם,
היה כאן מהלך שבגלל זה גם מה קורה במכות מצרים.
אנחנו נראה,
תסתכלו באורחם הקדוש. כששאלת,
בוא תקפוץ לדף האחרון, אורחם הקדוש, מה קרה בליל הזה?
ליל שימורים, תסתכלו לדף האחרון, קוראים שמה באורחם הקדוש?
מה קרה בליל הזה? זה נקרא ליל שימורים לשם.
היו הרבה אירועים היסטוריים בליל הסדר.
אורחם הקדוש בעצם מונה אותם,
ובואו נראה.
הוא אומר ליל שימורים,
יכוון הכתוב לרמוז השם
ניסים ומופלאים שזמנם לילה זו.
כלומר, בלילה הזה,
בכל שנה,
יש איזו התגלות שכל שבוע מתגלה בעולם,
והשאלה מה אנחנו עושים, אנחנו מה רוצים?
אנחנו אוכלים פסח, למה אוכלים את המצה?
יש דבר קדוש, רוצים שמה שהיה,
מה זה הפיקומן,
את הפיקומן זה כנגד הפסח?
שמה, כי בעצם הנשמה היא צפון,
מה זה, היא צפונה בתוך ה... היא צפונה.
תחזיר אותה לגוף.
בואו נראה.
ולאור הסוד בכל שנה ושנה במשך ההיסטוריה,
יש את המהלך הזה.
למקה מצרים לבחוריהם,
בואו נראה איפה זה מתקדם במשך ההיסטוריה.
א', אומר הרחבים הקדוש, בימי אברהם, כשהיכה את הבת מלכים,
זה חלק מהמלאים, אבל בלילה זה מה קורה?
יוצא אברהם אבינו נגד כל מעצמות העולם,
והיה כאן חניכה, תגיד כמה, 312, רק אליעזר, ואורג את כל מעצמות העולם.
אבל באיזה לילה זה היה?
בליל הסדר. ליל, מה זה?
ליל מכת בכורות.
עוד, עוד בהיסטוריה, ביציאת מצרים, דכתיב ויהי בחצי הלילה.
ג', אומר רחם הקדוש, במי חזקיה,
כשהיגע גבריאל למחנה סחריב, דכתיב ויהיה לילה ארוכים. כתוב שם שמה?
שמחנה סחריב, הוא כובש את כל העולם כולו.
והוא אומר, תקשיב, דבר, אתה כבשת את כל העולם, אבל למקום אחר אתה לא יכול לגבוש.
איפה?
את ירושלים.
הוא כובש את זה במצרים,
ועל ידי חזרה הוא אומר, אני אעבור,
נעבור, אני רואה מה זה ירושלים,
שכל העמומה, אף אחד לא יכול לגבוש את זה.
הם עוברים את הירדן,
כתוב ש-480 אלף ראשי גייסות.
הירדן כולו נהר, זה לא כמו שיש לנו היום,
והם עוברים עם הצבא שלהם, עם הכיכרות,
הוא אומר, הראשונים נכנסים בשחייה.
האמצעים עוד נרטבים, האחרונים כבר, מרוב שהם ספגו את כל המים,
הנהר התייבש, מרוב, הצבא אדיר.
הם מגיעים לירושלים,
ואז הוא מסתכל, הוא אומר, זה, הבאת אותי מפה,
מכל זה, לגבוש את ירושלים?
מחר,
כל אחד ייקח אבן ויזרוק על ירושלים לעשות גן אבנים.
אמרו לו, עוד היום, נלפף בידו, עוד היום.
עוד היום נלפף בידו.
מה מחר?
בלילה, מה קורה? בא המלאך
ושר שירה,
ומכה אותם,
וכל הצבא האדיש של זכיריו הופכים להיות מה?
מבגרים מתים. למה?
כי יש התגלות בלילה הזה.
מי שלא יכול להכיל את זה חזרה, זה מה זה?
כולם מתים.
485,000 ראשי גייסות, הצבא שלו נגמר, כולם גרים מתים.
עוד,
בימי מרדכי ואסתר, מה כתוב? בואי אל אהוד נעדה שנת המלך.
מה זה מגד אסתר נעדה שנת המלך?
מה אומר רש"י שמה? זה היה אל הסדו. מה זה נעדה שנת המלך?
מה כושר עולם?
אומרת הגמרא.
זה גם היה איפה?
ביל הסדו.
היי, אומר רוחם הקדוש, מה היה? גאולה עתידה.
אומר רוחם הקדוש, דע לך.
ההתגאות הזאת שמתגלית במכות מבחוריהם,
באבת המלכת חמישה, במלחמה הזאתי, במרדכי ואסתר, אתה יודע שאתה מלך?
זה גם יהיה גולה עתידה.
בלילה הזה אפשר מה?
אפשר להיגאל.
כנגד נס אברהם אמר ליל שימורימו לשם,
כי באמצעות הנס נתגלה את עמיתתו, יתברך באומרם ז"ל, שיש מהאומות שלא היו מאמינים בנס,
הצעתו של מאור כסדים,
והאמינו בנס הכאת ארבעת המלכים.
וכנגד הכאת מצרים אמר להוציאה מארץ מצרים.
כנגד נס חזקיהו אמר, הוא הלילה הזה הידוע לכם.
כרשום לדברי הנביא, ויהי בלילה ההוא יצא המלאך.
כנגד נס מרדכיין אמר הזה,
הזה לשם.
הוא כנגד גאולה עתידה אמר ששמורים לכל בני ישראל לדורותם.
למה שמורים?
בפעול סוף הדורות, בהגלה ובזמן קריב, אומר כאן ערכם הקדוש,
אם היה כל האירועים ההיסטוריים האלה, מכה מבחינת בחוריהם
זה מכה שאנחנו נהפוך אותה למה לגאולה.
נהפוך אותה למה?
לקדוש ברוך הוא שהתגלה בעולם,
ומי שיזכה,
כתוב שהקדוש ברוך הוא מוציא חמה מן הרתיקה,
מי שהצדיקים זה מה זה, זה מירה מחממת והרגישה היא שורפת.
מי שמכיל את עצמו,
זה בדיוק הנקודה, שאנחנו מכילים את עצמנו למעלה, להתגאות האחרונה שתהיה,
מי שמוכן, הוא לא יישרף.
מה שקרה במכת בכורות זה דוגמה למה שיהיה בעתיד לבוא.
זה יעשו של השיעור.
בעתיד לבוא,
המצרים לא יתכוננו למה?
להתגאות השם.
אז כולם, מה קרה להם? כולם נשרפו, כולם,
הנפש להם יצאה, הנפש להם יצאה ולא חזרה.
אנחנו, אומר יוחנן הקדוש,
כמו במצרים שהתכוננו לזה.
הבאנו דמפץ אותם בגלל שזה היה רק מצוות יחידות,
אהרון ועריה, לא היה אפשר רק שתי מצוות.
אבל מה עשינו במצוות האלה?
צריך להחזיר את הנשמה לגוף.
גם בגאולה העתידה,
כמו שרואים בסחריב,
בארבעת ימים חמישה, במדינת שנת המלך,
אומר הרוחם הקדוש, גם אז שנגיע לגולה עתידה,
מי שיתכונן ומי שיהיה מוכן,
אז הנשמה שלו תצא, אבל מה יתאזך לזה?
וכולם יתצא,
וידע גם לחזור.
וזה מה שאנחנו רוצים להגיע בסוד של,
כמו שהיה מכת בחורות,
אומר הרוחם הקדוש, גם בגולה עתידה.
בסדר?
נסגור את המהלך
שאומר השייח הקדוש,
רבי צידקו קודם מיובלין, סליחה, רבי נמצא שמה,
למה דווקא חם, כן?
מה קרה שבחם, זה, בואו נגמרו את המהלך הזה.
כתוב,
תראה בשתי שורות האחרונות למטה, זה גם מסיים, הנה כתיב שם כוש וזבא תחתיך,
ולא נזכר בשום מקום שנעשו כוש וזבא כופר לישראל. זה גם לא מוזכר שנסתעבדו ישראל,
ועמקה לעתיד, למה נזכרו הם בייחוד לא שאר אומות העולם המפורסמים.
ואז אומר כאן הרבי צוקו מובילין.
ולמה נחילו בכלל עולמים תחת נפשך?
אך שורש כל הגלות
כן, ימי שובבים,
הפרשות אלה פרשות שובבים, מתקנים את פגם הברית,
שזה היה שורש פגעה מהנחש.
וכן היה גדלות מצרים שנקרא ערוות הארץ.
למה?
כדי שיתגנו פגם זה.
והיה זה מצעד שישראל שהיו גדורים מן הערווה,
כמו שאמרו במדרש,
שרה ירדה למצרים וגדרה עצמה מן הערווה, ונגדרו כל הנשים בזכותה.
יוסף הרד מצרים, גדר עצמו מן הערווה, ונגדרו כל השכרים בזכותו. בעצם הכינו את הקרקע
שהם היו גם בתוך מצרים והצליחו להישמר.
ואף שהיה בקיפת מצרים המקפת אותה מכל צד, כמו שנאמר, גוי מקרב גוי,
ואלו אלו מגדלים בודרויות, וכן הלאה, כתוב במדרש, כמו שאומרים בביקר רבא, מכל מקום היו גדורים מן הערבה,
כלומר עדיין היו עושים עבדי זרה, אבל מהערבה הם היו נשמרים.
וישמע אחי התעורר נתתי ככה כופך מצרים וזכר,
ואחר כך כוש וזווע תחתיך.
למה כוש? כוש הוא שורש לקיפת קיקול הברית.
כמו שאמרו,
שחם
שימש בתיבה,
כתוב שבתיבה היה הגדרה שמה?
שלא להידבק בזמן הזה, יש צער בעולם,
ולא לשימש בתיבה.
והיה, אומרת הגמרא בסנדרין, שחם שימש בתיבה, ואז זה היה אז גם הברית,
שהוא זורה על זה וחם לקה באורו. כתוב שהוא נראה, יצא חם מפוחם.
וכמו שבישראל הקדושה בבכורות, כן זה לעומת זה באומות העולם.
עיקר הזוהמה בבכורות.
כפי שאתם אומרים כאן, הרבה צועקים בנבלין.
עיקר הזוהמה בעולם, איפה
חם היה מה?
היה הבכור.
ויצא חם מפוחם.
וכוש, שכלומר היה קסימו אליה בבכורות, וכוש בכורו.
כתוב על חם,
מי היה הבכור של חם?
כוש.
למה?
אז הוא אומר, בישראל הבכורות יש בהן מה?
יש בהן קדושה.
אצל אומות העולם הבכורות מה זה?
זה קליפת הזוהמה.
וישא הבכורו של כוש היה עם שורש זוהמת הקליפה,
מזה, ולזה נזכר כוש וזבה תחתיך, שייתן השם להתברך בלבם,
שיתגרו זה בזה, ועל ידי זה יהיו כופר לישראל. ואחר כך
נאמר וייתן את דם תחתיך, אל תקרע דם אל האדום, שהוא שורש כל הקליפות,
השביעו עם אומות, ואחר כך עולמים תחת אבשך,
כל האום בפרט כאמור. אז בעצם אנחנו מבינים כאן שהסוד הגדול,
שאנחנו, כמו שהזכרנו,
שאדום,
הם באים כנגדנו, בסוף,
הקדוש ברוך הוא מתגלה במלחמה העתידית,
ייתן לנו כופר, כמו שהיה במצרים,
אז גם פה יהיה,
שיהיה כופר גדול.
כמו שאנחנו רואים שבעצם אותן אומות העולם עושים כבר את המלחמה דרכן, ואנחנו לא צריכים, אנחנו ניכנס לזה.
ומתוך כך,
כן, אולי אדום,
הם יעשו את המלחמה,
כל העסקאות שאנחנו לא עשינו, בסוף הוא יעשה את העסקאות האלה
ויעשינו את כל הסדר העולמי הזה,
ומתוך כך
נזכה
למלחמה האחרונה,
או להתגלות האחרונה,
שכמו שהיה במבחוריהם,
כאילו עולם חסדו,
מה זה כאילו עולם חסדו? כאילו עתיד לבוא,
החסד הזה שהיה במבחוריהם עוד יתגלה במלחמה האחרונה, כמו שרוחם הקדוש מביא,
בהתגלות האחרונה שהיא גאולה עתידה,
שהקדוש ברוך הוא יתגלה אלינו ואנחנו מתכוננים,
עם ישראל מתקדשים ומתארים,
כמו שהבכורות
אמרנו, זכו,
שהנשמה חזרה לגוף,
על ידי מה שעם ישראל בעצם היו בין הבסח ובין המילה,
ואיך נתוספים בדמייך, ואומר לך בדמייך חי יורך,
כדי להתגלה בעולם,
יראה כל חי.
כי עין בעין יראו, בשום שם ציון, כולם יראו בעולם,
אבל אנחנו נזכה גם כמעט לחיות, לא למות.
כמו שקרה במכורות, כמו שקרה בסחריב.
זה הסוד הגדול של מכת בכורות,
שלעתיד לבוא, יהיה אותו מהלך, אבל בצורה מה?
שעם ישראל יהיה מוכן,
ונזכה לגאולה עתידה שנחיה,
כן?
כן?
ואומר לך, בדמאי חיי, בדמאי חיי, בתוך חיים.
כן, כל החיים לדוך הסלע.
כל הזמן שמעת עליה עלייה,
ולא כל הדוגמא או כל הדוגמא ואנחנו, ואנחנו, ואחייה, אתה ועד השם מהלולייה,
אנחנו נזכה להודות לשם על גאולת עדה.
זה סוד, מכה בכורות, שנזכה לגאולת עדה באותו מהלך ולהיות
בחיים של דוך הסלע, יזכו וימצאו.
:::::
