בוקר טוב, בשורות טובות.
למדנו לגבי אמירת קדיש, יש גם עניין של ענייה.
זאת אומרת, כשאדם שומעים קדיש,
אנחנו עונים על מה שאומר הקדיש.
כתוב כאן בשולחן ערוך:
יש לכוון בעניית הקדיש.
המשנה בריאה מאוד מעריך בכוונה הזאת.
מה צריך לכוון וכמה זה חשוב לכוון,
בענייה תקדש.
כתוב ככה
אמרו חז"ל
כל העונה אמן יהיה שמי רבה מבורך בכל כוחו,
קוראים לו גזר דינו.
אם לאדם נגזר גזר דין אפילו ששבעים שנה או משהו כזה,
הוא רוצה לבטל את הגזר דין הזה,
מה הוא צריך לעשות?
לענות אמן איש מרבה בכל כוחו.
מה הכוונה בכל כוחו?
בפרשו הראשונים,
זה רוצה לומר בכל כוחו,
בכל כוונתו ובכל איבריו,
דהיינו שיאמרנה בלב ונפש,
ולא רק כמוציא בשפתם ולבו בעלימו.
אז צריך לדעת את הכוונה, זאת אומרת,
צריך, מה זה, אמן איש מי רבה מבורך לעולם, לעולמי ולמעייה?
כן, מה האמירה הזאת? מה היא כל כך גורלית לחיים שלנו?
אי אפשר לומר ככה.
הגמרא דנה בסוגיה הזאת ואומרת במסכת שבת,
העניין של כל כוחו, כל כוונתו,
שהשמו הגדול של הקדוש ברוך הוא יהיה מבורך
לעולם ולעולמי עולמיה, לכל המדרגות.
לעולם ולכל עולמי העולמות יהיה מבורך.
מה זה מבורך?
מבורך, הכוונה היא שהוא יהיה בכל העולם. מלוא כל הארץ כבודו.
כבודו מלא עולם.
אז זה, כשאתה אומר את האמירה הזאת, עם כל הלב,
אז יש לך לא רק אמונה, אלא גם ביטחון.
מישהו רוצה מידת הביטחון כאן?
כן.
או, זה חשוב מאוד.
אז זה, האמירה הזאת, היא מקנה ביבנו,
והקב"ה איתנו בכל המצבים, גם כשאנחנו למעלה וגם כשאנחנו בלמטה.
הכל מצב הוא איתנו. תשאלו אותו מאיפה אני יודע,
אני לא אגלה לכם.
כתוב מפורט,
מלאכו לארץ,
כבודו מלא.
אנחנו אומרים את זה,
רק תכף נחווה לדבר הזה, כן.
וגם נחווה לשמוע הקדיש מפי השליח ציבור,
כדי שידע על מה הוא עונה, אמן יש מרבה.
ואמן שאחר דעמי עד בעלמא,
וכל שכן שצריך להיזהר מאוד מאוד שלא לדבר באמצע קדיש או קדושה.
מביא כאן ממסכת דרך ארץ, רבי חמא,
אשכח אל אליהו בכמה אלפי גמלים טעונים אף וחמא לשלם לאלו
שמדברים בזמן הקדיש.
מה זה גמלים פעם לא היה סמי-טריילר.
הבהמה הכי רצינית שהייתה היה חמור,
שור,
אבל גמל זה היה סמי-טריילר של הזמן הקדום.
אז הוא אומר, ראיתי כמה אלפי גמלים טעונים
באף וחמא. מה זה אף וחמא?
כעס, בכעסים.
למה? על אלה שמדברים בזמן קדיש,
בזמן קדושך.
אסור לדבר, לשתוק.
שאלו אותי למה.
כי זה כתוב.
זאת אמירה כל כך חשובה,
שאם אתה אומר באמצע, אתה מזלזל באמירה הזאת.
וזה מכעיס את כל העולמות.
וכל המדבר באלה המקומות,
עליו הכתוב אומר, לא, אותי קראת יעקב.
וכתוב בספר חסידים.
מעשה בחסיד אחד,
שראה לחסיד אחר במותו, פניו מוריקות,
ראה את הפנים שלו ירוקות.
מה קרה? מה קרה לך?
אמר לו, למה פניך מוריקות?
אמר, בני שהייתי מדבר בשעה שיש לך ציבור היה אומר,
ויאכלו השמיים והארץ, עוד היה מדבר.
הוא ברכת מגן אבות,
והתגדל והתקדש מרבה.
ובמדרש הביא, כשחכם אחד נתראה לתלמידו בחלום,
וראה תלמיד שהיה לו כתם גדול במצח, פתאום במצח היה לו כתם גדול. וואי, וואי, וואי. אמרה לו, מה קרה לך?
מפני מה אירע לך הדבר הזה?
אמרנו, מפני שלא הייתי נזהר מלדבר כשהחזן היום אומר קדיש.
ואפילו לערער בדברי תורה אסור בשעה שהחזן אומר קדיש.
מפני שצריך לכוון הרבה בעניית הקדיש.
על זה צריך ללמוד להיזהר, באמירת הקדיש להיזהר.
עכשיו, מה זה הביטחון?
מה העניין הזה בביטחון?
איפה אומרים, התגדל והתקדש, מרבה.
מה המקור לדבר הזה? הוא מביא כאן
נוסח הקדיש שהתגדל והתקדש
שהוסד על פי המקרא והתגדלתי והתקדשתי
בעצם הנביא יחזקאל
לעניין מלחמת גוג ומגוג,
שעד יתגדל שמו של הקדוש ברוך הוא.
נכתיב, ביום ההוא יהיה השם אחד ושמו אחד.
אני אומר, על מה זה נאמר הקדיש?
מה יהיה בסוף?
מה יהיה בסוף?
מה אתם אומרים? מה יהיה?
נהיה מרתור?
איך אתה יודע?
כי אתה אומר קדיש.
אמירת הקדיש,
כאילו אומרים, בסדר, מלחמת גוג ומגוג. מה זה מלחמת גוג ומגוג?
אלה שנלחמים נגדנו, כולל היום, דרך אגב.
גם המלחמה של היום זה חלק מלחמות גוג ומגוג,
שאומר הנביא זכריה, הנביא זה יחד כיף וכל זה.
אבל לכל מלחמה יש גם סוף, נכון?
מי ינצח, אתם אומרים?
מי?
איך אתה יודע?
כתוב.
צריך לחיות את זה.
אז אדם שאומר קדיש כאילו מתמלא באמונה וביטחון
שנצח ישראל לא ישקר.
העם ישראל ינצח בכל מלחמותיו.
לכן, כל כך חשובה האמירה הזאת.
למעט לנו באמונה ובביטחון,
הקב"ה אוהב אותנו ויעזור לנו וננצח בכל מלחמותינו.
מתוך כך יהיה ביום ההוא השם אחד ושמו אחד בפי כל אומות העולם, בעזרת השם.
במירב ימינו אמן אמן.
במירב ימינו אמן.
