שלום וברכה.
אנחנו בעיצומם של עשרת המכות.
אנחנו רוצים ללמוד היום על הקשר הזה בין עשרה מאמרות שנברא העולם, עשרת המכות ועשרת הדיברות.
אנחנו רוצים לראות עכשיו מה שעשיתם לכם טבלה מסודרת, אחד מול אחד,
ונסבירו קצת את הרקע.
העולם נברא במאמר של הקדוש ברוך הוא.
בפועל,
כמו שאנחנו מוצאים,
שיש דברים בבריאה כמו עץ פרי עושה פרי,
שתוכנית הבריאה הייתה צריכה להיות עץ פרי או ספרי. זאת אומרת, אם הייתה לך את העץ, הייתה לטעום את הגזע של הטעם תפוח,
איך העץ תפוח,
איך לקחת ביס מהגזע, איך הטעם תפוח.
בפועל,
המציאות לא יצאה עץ עושה פרי,
רק עץ פריל בלי עושה פרי.
כלומר, בעצם הבריאה לא צריכה להשיג את זה.
אז במספר המראות,
כשאנחנו רואים שיש מאמר,
יש עשרת המכות, מה זה המכה?
מקה באופן כללי זה, יש דבר שמוזכר בפניות הפרשה,
בפניות התורה,
זה שבירת הכלים.
מה זה שבירת הכלים?
זאת אומרת, יש לך איזה משהו מאוד מאוד עורכני,
מאוד מאוד אלוקי,
אינסופי, שלא יכול להשיג את החומר, לא יכול להשיג אותו, אז מה קורה לו?
כשהכלי נשבח, כמו שניקח מים רותחים
לכוס פלסטיק.
מה יקרה לכוס?
תעוות,
תיהרס. למה? כי הכלי לא יכול להשיג את המים הרותחים האלה.
אז נוצרים עשרת המכות.
אחרי זה, העולם כבר מוכן לזה, יש כבר עם ישראל בעולם,
יש כבר סדר בעולם, נוצרים מה?
עשרת הדיברות.
עכשיו בואו ננסה לראות
איך הדברים קשורים אחד בשני. מה אתם אומרים? איך אפשר לעשות את הקשר הזה בין כל משהו בבריאה, במאמר שהיה בבריאה,
איזה מכה זה מתקשר,
וכנגד זה, באיזה דיבר יש לנו מעשרת הדיברות.
בסדר? ננסה לראות את זה יחד איתכם.
זה לפענח את הסוד הפנימי הזה,
בואו נראה את הקשר.
קודם כל, תהיו בדפים,
המעט שנוכל להבין את הקשר,
מי שעושה את הקשר הזה זה גם הפסיקתא וגם השפת אמת.
כולם הבינו שיש קשר בין המספר 10 הזה בעולם,
בואו נראה את זה, ואז נתחיל לפענח איך זה מתחבר.
אז תעברו לדף 3,
בסדר? נראה לכם את מי שעשה את הקשר הזה,
ואנחנו אחרי זה נראה את זה גם בטבלה עצמה.
בפסיקתא,
פסקה כ"א, סד הדיברות, פרק המיתא, המקור הראשון.
נאמו עשרת הדיברות כנגד עשרה מאמרות שבהן נברא העולם.
הוא מתחיל לעשות כאן סדר, בסדר?
ננסה להבין את הקשר של הסדר.
אנוכי כנגד ויאמר אלוהים יהי אור,
וכתב ויאמר ה' לך לאור עולם.
לא יהיה לך כנגד ויאמר אלוהים יהי רקיע,
ותוכל להם הבדיל ממים למים.
אמר הקב"ה מבדיל ביני ובין עבודה זרה, שנקראה מים מכונסים,
כי תכתיב אותי עזבו מקור מים חיים.
לא תישא,
כנגד ויאמר אלוהים יקבעו המים במקום אחד.
אמר הקדוש ברוך הוא, המים חילקו לי כבוד ופינו את עצמם, ואין אתם חולקים לי כבוד?
וישבע בשמי לשקר.
זכור, כנגד ויאמר אלוהים תטשי הארץ,
דשא עשם על זה הזרע. אמר הקדוש ברוך הוא, מה,
זה תיקול בשבת מוקיר שלא נברא העולם, כן, בכל שבת,
בכל שבת מוקיר שלא נברא העולם,
אלא שלא יהיו חוטאים ויהיו חיים לעולם,
ולא הולכים גידולי ארץ.
זאת אומרת, אנחנו מבינים על הקשר הזה, שמה, שאחד לאחד.
קבל את אביך ואת אמך, כנגד ויאמר אלוהים, יהיה מאורות ברכי השמיים.
אמר הקדוש ברוך הוא,
בריאתי לך תהיו,
תטרן נאורין אביך ואימך, וזהיר בקריאון, כמו השמש וירח,
כמו אבא ואמא.
לא תרצח כנגד ויאמר אלוהים, ישרצו המים.
אמר הקדוש ברוך הוא, אל תהיו כדגים,
הללו שהגדולים בולעים את הקטנים. אתה הולך למים, הכל, מה קורה?
כל דג גדול בולע דג קטן, הכל שם דממוסיה גדולה.
שתעשה אדם כדגי הים.
לא תינף
כנגד יום אלוהים תוצא ארץ נפש חיה למינה.
אמר הקב"ה,
אה בריאתי לך זוגך כל אחד ואחד דבק בזוגי. זאת אומרת, כן, תוצא ארץ נפש חיה למינה,
וכנגד לא תינף זה תוצא ארץ נפש חיה למינה, להראות לך שכל דבר יש למינה.
שלא ידבק כל דבר, ידבק דווקא בדבר שלו, במיני ולא מקום אחר.
לא תגנוב כנגד ויאמר אלוהים,
יעדתי לך כל עשב זורע זרע.
מה זה קשור?
אמר הקדוש ברוך הוא, אחד מכם אל לפשוט ידו בגניבה ובהמון חברו,
אלא מן ההפקר, כעשבים הללו.
תודה רבה.
הלאה, טנר רבי חייא.
עכשיו שם, כתוב שם בעצם ההגדרה,
טנר רבי חייא, נשמע בגינה אסור משום גזל.
בגניין לא מותר בשום גזל. בעצם הגדרה שעשבים,
זה מראה לעניין שהעשבים הללו זה הפקר.
הם לא, אף אחד בעולם לא יצר אותם, לא נטע אותם.
אז זה הפקר, ככה גם כן.
גזר מהנטיעות שבעצם בהן יש גזל.
"לא תענה לך בריכה את שקר, כנגד דברים האלוהים נעשה אדם.
אמר הקדוש ברוך הוא,
אבי יטיל לך חבטך בדמותי".
כן, בעצם הוא נותן לך בריכה את שקר,
שכל אחד מהעולם הוא נברא בצלמי.
ואל תעיד על חברך העדות שקר.
לא תחמוד, כי נגד והם אמורים לו טוב להיות אדם לבדו.
אמר הקדוש ברוך הוא,
אה בריאתי לך,
כן בעצם, מה זה לא תחמוד?
למה אתה אוהב את אדם לבדו? שמה, אני הקושר לתת לך את הזיווג שלך.
כל אחד ואחד ידבק בזוגי,
שנאמר לא יחמוד גבר מניחון איש איתה דחברו, לא יחמוד אחד את אשת חברו.
אנחנו מבינים שקודם כל זה מובן מפורש,
שהפסיקתא, כן, המדרש,
מראה לנו קשר פנימי
עם הסברי בין עשרה מאמרות לבין עשרת
הדיברות.
עכשיו, איך זה מתקשר לעשרת המכות, בסדר?
עכשיו,
ממשיך המדרש ומראה לנו עוד עשר,
יש לו גם עשרת המכות. האם זה גם קשור לעשרת הדיברות ועשר המאמרות? בואו נראה.
נאמו עשרת הדיברות כנגד עשר מכות שהביא הקדוש ברוך הוא על המצרים במצרים.
איך זה מסתדר?
"אנוכי כנגד מכת הדם ויהפך לדם יעוריהם".
אז בואו ננסה לראות את הדברים אחד לאחד, ואחרי זה נקרא את זה, בסדר?
בואו נחזור לטבלה.
בואו נחזור לטבלה.
עכשיו בואו ננסה לראות סדר איתכם ביחד,
ולראות לפענח את הדברים גם יחד איתכם, לראות את הקשר בין הדברים.
ואז נראה את הפסיקתא.
מה זה טוב? המאמר הראשון שהקדוש ברוך הוא ברא את העולם,
ויאמר אלוהים יהיה אור ויהי אור.
אמרנו כנגד זה, בדיברות זה מה זה אנוכי השם אלוהיך שיוצאת לך מארץ מצרים. איך זה קשור למכת?
איזה מכה זה אמור להיות? מה אתם אומרים?
איזה מכה?
אור, אז בואו נראה.
למכת אדם, למה זה קשור למכת אדם?
יש לכם רעיון?
כי כתוב על יאור שמצרים, זה היה אלוהה של מצרים.
לי יאורי ואני עשיתי.
אז אמר הקב"ה, אנוכי השם אלוהיך.
אתה צריך לראות, אין אלוהה ממה על חוץ מהקב"ה.
אז בא ופוגע ממי? מאלוהים תחילה,
מהיאור.
בגלל זה, אנוכי ה' אלוהיך,
זה בא כנגד שטחי המדוצרים, בא כנגד מי?
שלא יחשבו כמו עבודה זרה, שהם עשו את היהור לאלוה.
אז כנגד זה,
אנוכי ה' אלוהיך להראות מי האלוה בעולם, כנגד זה יש מכת אדם.
נכון? נכון?
אתה יודע שולט בתוך הזה?
נכון? נכון?
זאת אומרת, אנחנו רואים שבעצם היהור הוא מאוד מאוד עמוק בנושא של כביכול המצרים מנסים
וזה כתוב שהוא לוחץ על היהור, ועומד על היהור.
רק בתיה בת-פרוע שרצתה,
הנערות שהיו איתה היו ליד היהור, אבל היא באה לרחוץ. למה אומר רש"י?
באה לרחוץ בגלל בית אביה.
יש גם הסבר בחרב חלף שאומר שהם היו זורקים, כל הבן האלוה דהורה תשליכו,
הם היו מנסים לנסות לרצות את העבודה זרה שלהם, כמו שהיו מנסים להביא איזה משהו פולחני לעבודה זרה שלהם,
כמו התרבויות בעולם,
אז כל הבן האלוה דהורה תשליכו כי היהור זה האלוה.
ורצו לפייס את האלוה,
ואז זרקו את הבנים ליאור כשם פיוס, ככה אומר הרב חל"פ.
כמו קורבן שהיו בעצם עבודה זרה, ככה היו עושים בזמנה,
שקובעים אנשים לפייס את תור אלוה של עבודה זרה.
המאמר השני, מה המאמר השני? ויאמר אלוהים, ירקיע בתוך המים,
ויהי מבדיל בין מים למים.
אז בואו נבין עכשיו, זה נקרא הרקיע.
כנגד הרקיע,
שנוצר מזה גם מים מימונים ומים תחתונים,
מה נאמר בעשרת הדיברות?
לא יהיה לך אלוהים אחרים על פניי.
למה? במובן, כי אין לך אלוהים אחרים על פניי.
שראינו כאן במדרש, לעזוב מקור מים חיים, אותי עזבו מקור מים חיים.
מה המכה השנייה? איזה מכה?
צפרדעים.
מה זה קשור לצפרדעים? יש לכם רעיון?
מה קרה כאן בעצם? לא יהיו לך אלוהים אחרים על פניי איזה עבודה זרה.
עם ישראל על עבודה זרה, מה עשו? עשו את הנפש, רק לא מה?
רק לא ליפול לעבודה זרה.
בפניו ישיבת בניה, עשו את הנפש.
אז כתוב על הצפרדעים שהם יחכו לכבוד, אמר הקדוש ברוך הוא שהצפרדעים יחכו לכבוד,
ואין אתם חוקים לכבוד, שהצפרדעים היו, מה עושים? נכנסים לתוך התנורים, מקום שבו
הצפרדעים לא יעשו כזה דבר, ונכנסים לתוך התנורים במסירות נפש
לעשות רצון השם.
אז מהתנורים אתה רואה שמה, מהצפרדעים האלה שקפצו לתוך האמה,
תוך התנורים של המצרים,
אתה רואה את המסירות נפש,
וכנגד זה לא יהיה לך אלוהים אחרים על פניי, למה?
להראות שעם ישראל על עבודה זרה, היו מוסרו את הנפש
לא ליפול בעבודה זרה, כשם שהצפרדעים היו מוסרו את הנפש בתנורים.
נעבור הלאה.
אמר הבא, ויאמר אלוהים יקבעו המים מתחת השמיים למקום אחד ועתירה יבשה,
ויהי כן.
מה קורה? המים נגבים ונוצר יבשה.
זה היומר השלישי.
כי אין את זה בעשרת הדיברות, מה יש לנו?
לא תישא את שם אלוהיך לשווא.
איך זה קשור לעניין שלא תישא השם אלוהיך לשווא,
לעניין של ייקבעו המים למקום אחד ותראה יבשה?
מה אתם אומרים?
אז כתוב,
בואו נראה את הדברים. האמת היא שההסבר הוא שהיחס לים ולבשה, כתוב גבול סמת בעלייה עבורון.
אנחנו עושים סדר בעולם.
מה זה הסדר?
יש הים מקום אחד והיבשה מקום אחר.
ואם אתם, כמו שראינו בדור המבול, שהם השחיתו בשר דקה על הארץ,
הם השחיתו כבר את כל ה... אין אדם, אין בהמה, אין איש, אין אישה,
כל מיני צורות כאלה של מחשבה שיש גם היום את זה, כל מיני דברים כאלה.
אה, אין לכם סדר?
מה קורה?
בא המבול, אומר, הקדוש ברוך הוא, אני עשיתי הבדלה בעולם.
ים, יבשה, אתם לא רוצים הבדלה, יש שמיים, יש שזה, אין הבדלים.
אז גם אני מוריד את ההבדלים.
אני גם מוריד את ההבדלים.
אז אני גם מוריד את ההבדלים בעולם, ואז מה קורה?
נוצר המבול.
כן, זה גם דומה.
רבי חיים ויטל כותב שעד היום, בימינו,
יש נגיד יסודות בעולם, נגיד התאווה, יסוד המים.
אז אם יש אדם יוצא ממסלולו בתאווה,
אז גם המים יוצאים במסלולם.
אומרת דוגמה, רבי חיים ויטל כותב,
שנגיד יש מקומות בעולם שבהם יש צונאמי, מים.
למה המים בעצם חוגגים?
הרי הקדוש ברוך הוא אמר, קבעת את הקבוצה הבאה לעבורון.
אתה תראה, בדרך כלל אחד אמר, הראה לי, בדרך כלל שיש חופים בתאילנד,
ששם יש יותר מדי עולם של תאווה, תראה מדי כמה שנים, פתאום היה איזה צונאמי,
הוא הוריד את כל החוף שם.
וזה ידוע שזה החופים הכי...
רבי חיים ויטל כתב על זה ממש מסודר.
אבל כתב גם, רבי חיים ויטל כתב על עבודה זרה,
יש הר געש,
כמו האש, צוד האש.
איפה יש הרבה הרי געש בעולם?
הרבה זה דרום אמריקה, שם עבודה זרה, יש הרבה עבודה זרה בדרום אמריקה,
אז שם אתה רואה הרבה התפוצות של הרי געש.
זאת אומרת, רבי חן ויטל אומר שעד היום, זאת אומרת, ההגדרה היא שאדם,
אם הוא אוחז בתאווה, ביסוד, מה שהוא לא,
הוא חורג במסלולו, גם התאווה,
היא יוצרת מסלולה, ואז נוצר
כמו צונאמי, יוצר איזה הריגה שמתפרצים.
האדם משפיע על האדמה, רואה אדמה בעבוריך, זה דברים קשורים אחד בשני.
אותו דבר גם כאן,
יקרבו המקום אחד ותראה יבשה.
לא תשא השם הולך לשווא, אדם שבעצם,
אז עכשיו כנגד זה, כנגד איזה מכה זה עכשיו? איזה מכה זה עכשיו? קנים.
כתוב שיש סוגיה בגמרא בשבת, שההורג קנאה בשבת כהורג גמל בשבת.
למה עשוי קנאה בשבת? למה כל בריאה יש מקום?
אז כביכול,
כל דבר, אין יצור שנעשה לשווא.
אפילו קנאה,
יש לזה משהו שאל תטול נפש.
השבת, למה אטול נפש? כי מה? כי כל דבר בעולם, זה מעין העולם הבא,
הראייה היא שכל יצור בעולם יש בו מה?
יש לו תפקיד.
ובגלל זה,
העמקת הקינים קשורה למה?
לא תישא את שם ההולך על השווא,
למאמר שקבוע במקום אחד תראה יבשה, כי זה קשור אחד בשני. למה?
כי קנאה, הורג קנאה בשבת, אומרת הגמרא בדף ק"ז עמוד ב',
ההורג קנאה בשבת כי הורג גמל בשבת.
זאת אומרת, ככה הגמרא מראה את היחס של כל נברא,
יש לו תפקיד בעולם.
נעבור למאמר הרביעי, מה אמר הקדוש ברוך הוא אמר? ויאמר אלוהים,
כן, מאמר זה שון,
מה זה מאמר? שנאמר ויאמר, ויאמר אלוהים זה לשון מאמר.
ויאמר אלוהים, דתשי הארץ, דשא עשב, מזריע זרע,
עץ פרי עושה פרי למינו, אשר זרו בו על הארץ, ויהי כן.
עוצר עכשיו הצמחים,
הפירות,
כנגד זה יש לנו איזה דיברה יש לנו בתורה?
זכור את יום השבת תקדשו, שיש להם תעשה מלאכתך,
ויום השביעי שבת השם אלוהיך, לא תעשה כל מלאכה,
אתה ובנך וביתך,
עבדכו ובמתיך ובמתיך ובכך אשר בשעריך,
יש לנו את המקור של מה של שמירת השבת. מה קשור על דתשי הארץ עשב
מזיע זרע,
פרי עשב מזיע זרע לשבת. מה אתם אומרים?
אז כתוב שאדם, אדם באמת, מה עושה?
אנחנו אומרים, זכר למעשה בראשית, אדם אוכל איזה חסה, משהו לפני הסביב, הוא אוכל את הצומח, אחרי זה הוא עולה, אוכל דג,
הזמן שנברא ביום חמישי,
ואחרי זה הוא אוכל את איזה חטרת בשר, עוף,
עוף זה היה גם חמישי, אבל אוכל בשר זה ביום השישי.
וזה נקרא זכר למעשה בראשית.
בעצם הבריאה, כשאדם אוכל משולחן שבת, הוא מנסה להעלות את כל מהלך הבריאה
זכר למעשה בראשית.
ויש כאן אוכלים סלטים קצת,
אוכלים אחרי זה דגים,
אחרי זה בשר,
אחרי זה דבר תורה, ואז אתה מעלה את כל מעשה הבריאה זכר למעשה בראשית.
איזה מכה זה כנגד?
מכת ה...
עכשיו מה נשאר?
ארוב. מה זה ארוב?
מה זה ארוב? איזה מכה זאתי?
מה זה ארוב?
חיות רעות, נכון? חיות רעות, זה דובים, אריות.
מה זה קשור לדיבר של
דת שעה עשר דשא זה מזיע זרע ביום השבת? מה אתם יש לכם רעיון?
מי יפענח את זה?
אז בואו נסדר.
כתוב ארוב, למה נקרא ארוב?
כי הם באו, אומרת הגמרא,
רש"י אומר שהם באו בערבוביה.
האריות, הדובים, בדרך כלל לכל חיי טריטוריאלית.
היא לא באה בצורה אינטריטוריאלית, היא לא נותנת לאף אחד לבוא איתה.
כאן הרוב באו בערבוביה.
למה זה חשוב?
אנחנו בעצם מורים שאין בעולם ערבוביה.
יש הבדל, המבדיל בין קודש לחול
ובין אור לחושך
ובין יום השביעי יש את זה במעשה.
אנחנו רואים שיש הבדלה בעולם, נכון? נוצרת מזורך זה מה?
יש הבדל בין שבת לבין יום.
ההבדלה הזאת היא כנגד זה המכת מצרים, הערוב. למה?
למה זה כנגד לשמור את השבת?
כי הרוב הם באו בערבוביה,
כאילו אין משהו, אין סדר בעולם של החיות.
כנגד זה הדיבר בתורה,
שבת
היא מראה שמה שיש קשר, יש הבדל המבדיל בין קודש לחול,
בין אור לחושך, מעשרה עמים,
שיש הבדלים בעולם. ובגלל זה גם כתוב,
את אנשי הארץ, דשא עשו עץ פיוספי למינו.
כתוב שהעשבים עשו מה?
עשו קל וחומר.
שאם הקב"ה עשה את העצים למינם,
וזה, אז אנחנו שביחד,
כל שכן, כל שכן אמרה רש"י, שאנחנו צריכים מה לעשות?
להיזהר, לא ליפול במין שלא במינו.
אז אין מה שנאמר,
במינו, עץ פיוסי במינו שלנו, זה ממליכות כלאיים בעצים.
זה הדבר הזה מתחבר למול מכת הארוב, לבין זכורת עם השבת לקדשו.
נפלא, נתקדם הלאה.
מה המאמר הפמישי?
ויאמר אלוהים.
כן, עוד מאמרנו, מאמר זה ויאמר.
יהי מאורות ברכי השמיים, להבדיל בין יום ובין הלילה, ויהי לצאת ומועדים ישנים, בעצם המאורות.
כנגד זה, בתורה יש לנו דיבור,
כבד את אביך ואת אמך,
למען יריחו נמיך לאדמה אשר ה' לא יוכל נותן לך.
כנגד זה, מה יש לנו ב...
איזה מכה יש לנו?
דבר. מה זה קשור דבר לכיבוד אב ואם למאורות?
מישהו יש רעיון?
מה אתם אומרים?
כתוב
במאורות
וכנגיד זה מכת הדבר,
כתוב עליה שהנה יד השם הויה במקנך.
פעם ראשונה כתוב במושג, אם מי שמסתכל טוב-טוב, לא כתוב מוות.
בכל המכות כתוב במים הולכים לדם, זה צער.
אחרי זה היה לנו את הצפרדע,
לא רואים שמישהו, הם הצרו להם,
אבל הם לא הרגו אף אחד.
לא רואים מוות.
מהמכה הזאת מתחיל להיות מוות. כתוב, וימות כל מקנה מצרים,
כתוב בפסוק,
כן?
וימות
כל מקנה מצרים ומקנה עשרים למת אחד.
המושג מוות מתחיל, איפה?
בדבר.
וזה גם כתוב יד אויה.
מה זה אויה? י' כו' כאילו בצורה נכונה,
זה אויה.
כן? זה כתוב אויה. אתם בעצם באים בצורה לא נכונה,
נוצר המוות בעולם,
וזה יד השם, אויה במקנך, ואז נוצר מציאות של מוות.
עכשיו, מה זה קשור לכיבוד הווהם?
התורה אומרת לנו,
מקבל תביך ותבימך, למען יארכון ימיך נוזכר אריכות ימים.
זאת אומרת, מוות זה ההפך מהמוות.
הכיבוד אבוהים יוצר חיים,
יוצר המשכיות של חיים, יוצר אריכות ימים,
ואילו המכה הראשונה שהתחלנו לראות במוות זה מכת הדבר.
אם ככה אפשר להתקדם הלאה למאמר השישי, בסדר?
ויאמר אלוהים שרצו המים שרץ נפש חיה ואופי אוסף על הארץ,
על פני רקיעה השמיים. נוצר מה? נוצרו ה...
עופות.
כנגד זה,
מופיע לנו איזה דיבר בתורה,
לא, תרצח.
מה זה קשור העופות
לא תרצח? מישהו שרעיון?
וכנגד זה איזה מכה יש לנו? איזה מכה את?
שכין.
בואו, מי יכול להגיד לנו מה קשור אחד לשני לא תרצח
לעופות?
אני לא כתבתי כאן את כל הפסוק, אבל כתוב שגם נבראו העופות וגם מה עוד נברא?
הדגים.
בסדר? העופות ודגי הים.
מה זה קשור לדגי הים?
אז גם העופות נבראו במאמר הזה,
במאמר השישי,
וגם העופות וגם הדגים,
וקשור לתרצח.
כתוב, אז כמו שראינו,
דגים גדולים מוכרים דגים קטנים.
בים הכל שם הטורף נטרף בצורה הכי קשה שיש בעולם. למה?
דג אחד שהוא מספיק לא קטן הולך בצורה,
פירן אותו. מה הם עושים? טוחנים אותו.
ככה זה דגים, הם מרגישים את הכוח,
את הזרימה החשמלית של הדגים, מישהו לא בכיוון, ישר טרופים אותו.
כמו שאומרת הגמרא, דג גדול בולע, דג קטן.
כן, זה בעצם הצורות של הדגים בעולם.
אז הדג מראה על מה? אדרנמוסיה.
מראה על חוסר סדר.
עכשיו, בואו נבין מה זה קשור לאיזה מכת?
מכת השכין.
מכת השכין
היא מכה היחידה שיש בה שותפות
של הקדוש ברוך הוא. משה ואהרון,
יש לנו בעצם משה, אהרון והקדוש ברוך הוא ביחד.
אין דבר כזה מול מכת השכין. מה עושה ככה? תרפיח ביחד,
תניף את זה עם אהרון,
והקדוש ברוך הוא כביכול מלמעלה, מניפים את זה כלפי מעלה, והקדוש ברוך הוא בעצם גם,
גם אהרון וגם,
גם משה, אהרון וגם הקדוש ברוך הוא בעצם, יש מכת שותפות.
מה זה קשור?
שמראה שכתוב שלושה שותפים ביצירה של האדם.
אבי ואימו והקדוש ברוך הוא.
במכת השכין כביכול יש כאן איזה סוג של משהו, של איזה שותפות עם הקדוש ברוך הוא ביחד.
זה לא שאתה שליח ואתה עושה משהו, אלא מה?
אלא במכת השכין יש כאן שותפות.
וזה הסדר הנכון שיש סידור בעולם, שיש הקדוש ברוך הוא יחד איתנו.
תנו לזה אלוקים,
וכנגד זה לא תרצח. למה לא תרצח?
כי לא תרצח, הקדוש ברוך הוא אומר לך,
תזדהר, כי יש לי גם צלם אלוהים, איפה?
באדם שמולך.
אם אתה, ואני גם שותף
ביצירתו של האדם השני.
ואם אתה הורג את האדם השני,
אז כאילו פגעת בו שותפות שלי שאני יצרתי בעולם,
שנעשה בצמא היום כדמותינו.
אז הדבר הזה בא לידי ביטוי בעניין של שתוצאי הארץ,
שצורף ממשלת נפש חיה והדגים. עכשיו, מה זה קשור למכת,
המון מכת השכין, שמראה שיש שותפות בבריאה,
וזה אחד בשני.
יפה.
נתקדם הלאה.
מה אמר הא?
איפה הגענו?
מכר השביעי.
ויאמר אלוהים תוצא ארץ נפש חיה למינה,
בהמה ורמס וחייתו ארץ למינה ואיכה. נוצר עכשיו הבהמות והחיות
במאמר השביעי.
וכן, את זה מה נאמר, איזה דיבר, לא, תנעף.
מה זה קשור?
יותר קל, מה זה קשור?
כתוב מפורש,
תוצאי הארץ נפש חיה למינה.
בהמה וחייתו ארץ למינה. מה זה למינה?
שכל אחד ידבק בזוג שלו.
איזה מכה זה, איזה מכה הייתה כנגד לא תנעף?
איזה מכה?
מכת הברד.
מה זה קשור הברד?
מסתדר, יש איזה קשר? מה אתם אומרים שיש רעיון?
יש כמה דברים.
אחד,
מכת הברד כתוב, נאמר,
שצריך להיכנס אל הבתים.
איך כתוב מכת הברד? ואתה,
שימו לב,
שלח העז את מקנך ואת כל אשר ילך בשדה וכל האדם והבהמה, אשר יימצא בשדה לא ייאסף הביתה,
וירד אליהם הברד ומתו. מה צריך לעשות? לחזור לבית,
להיכנס לבית.
מי שרוצה להינצל,
תחזור לבית, תיכנס לבית.
למה?
מה זה בית?
לא לרעות בשדות זרים.
כן, הדבר של שדהות בשדות זרים זה מה זה?
לא תנעף.
אז העניין של לרעות בשדות זרים, מה זה? לחזור לבית, לבית שלך, ולא לחפש שדות זרים.
אז מי שרוצה עכשיו זה, אל תתן לאחיות שלך מה לעשות
לרעות בשדות זרים. מה אתה עושה? זה לקח את כל הציון,
תחזיר אותו הביתה. זה עצר הניאוף שנאמר.
עוד דבר חשוב על העניין של הברד,
כתוב שמה זה ברד? איך נוצר הברד? זה המים והאש מתלקחים.
אז כתוב גם בפסוקים שהעצר של הניאוף
הוא אש.
שנאמר, היחטא איש אש בחיכו,
כך רצו בשמורת רבה,
ובגדיו לא תשרפנה,
כן הבא אל אשת ירעהו ולא ינקם עם כל הנוגע בה.
אז רואים כאן שהאדם עצר התאווה שהניאוף זה אש,
בגלל זה זה מתחבר לנושא של מכת הברד.
כתוב שרש"י אומר שהברד נוצר ממים ואש
שבאו יחד.
כן, ככה נוצר האש.
הלאה. נעבור למאמר השמיני.
מה נאמר במאמר השמיני?
ויאמר אלוהים,
נעשה אדם בצלמנו כדמותינו וירדו בדלת הים ועוף השמיים ובבהמה ובכל הארץ ובכל הרומס על הארץ.
אז מה זה בצלמנו כדמותינו נעשה אדם?
כנגד זה נאמר?
איזה דיבר?
לא.
לא תגנוב.
איזה מכה יש לנו עכשיו?
איזה מכה? מכת ההרבה. מה זה קשור? יש לכם רעיון? מישהו יפצח את הפאזל פה?
מה זה קשור לבריאת האדם?
אז בואו נראה.
האדם הראשון, מה נצטווה האדם הראשון, הדבר הראשון שהוא נצטווה, מה נצטווה האדם?
ברור, אבל לפני זה, מה כתוב?
"כל עץ אגד אכול תאכל, מאצע דעת, תאברה לא תאכל ממנו".
מה הוא עשה?
אכל ממה?
מאצע דעת. מה הוא עשה? עברה לא תגנוב.
אמרתי לך, את זה לא לקחת.
מה עשת? גנבת.
אז בגלל זה, כשאדם נברא, הוא עבר על מה?
על לא תגנוב.
שכתוב שבאדם הראשון מצווה אחת נצטווה ואחד מן האילן וגנב.
גנב מן האילן ואכל.
עכשיו,
מה זה קשור למכת ההרבה?
יש לך רעיון? מה זה מכת ההרבה?
אז כתוב, כמו שאמרת, מכל עץ הגן,
היה לו מצווה,
החול תאכל.
ומעץ הדעת,
טוב הרע תאכל. מה כתוב על מכת ההרבה? מה הם עשו?
ויאכל את כל עשב הארץ ואת כל פרי העץ אשר הותיר הברד,
ולא נתר כל ירק בעץ ובעשב ושדה בכל ארץ מצרים. מה עשה הברא ההרבה? אכל את כל העצים.
אז הוא קיים את מה? מכל עץ הגן,
אכול תאכל, הוא אכל הכל.
אז הוא אומר, אתה, דעתי לך מה? רק אין לך לאכול כמו הרבה.
כמו הרבה, דעתי לך לאכול הכל, רק מה עץ אחד לא תאכל.
הוא אומר, תראה, מכת הארבל, דיברנו עם מכת הארבל, שמה שהוא אוכל, הכל, הכל, לא משאיר שום דבר, לא עצים, לא עשבים,
לא פרי העץ.
גם לך את האפשרות הזאת, ואתה עברת, אני לא תגנוב.
ממשיכים הלאה. בסדר? איפה פאזל מדהים, נכון? שמעתם פאזל כזה פעם, על מכת עשרת הדיברות, על המספר העשר המתגלגל.
בואו נראה הלאה.
מאמר עכשיו התשיעי. ויאמר להם אלוהים.
בסדר? קודם ויאמר אמרנו, ויאמר זה נקרא מאמר.
עשרה מאמרות נברא העולם שנאמר לך ויאמר, זה נקרא מאמר.
ויאמר להם, אלוהים פרו ורבו ומילאו את הארץ, כמו שאמרת, ויכבשוה,
וורדו בדגת הים ובאופך שמיים בכל חיה הרומסת על הארץ.
עכשיו יש לנו מאמר התשיעי שהוא פרו ורבו. כנגד זה איזה דיבר יש לנו בתורה?
לא תענה ברעך את שקר. כנגד זה איזה מכה יש לנו?
מכת החושך.
מה זה קשור מכת החושר עכשיו לעניין של פרייה וריבייה?
מישהו יש רעיון?
ניאוט, אוקיי.
אז בואו נראה, יפה.
כל הכל עסוק ברבייה וכיש פחות דמים, אבל בואו נראה מה שאמרתם.
האחד ההסברים, שורי תנאי באחת שקר,
אז כתוב,
ישראל נקראים אדם.
וכתוב ש"שירית ישראל לא יעשו עבודה ולדברו ברמיה ולא ימצא בפיהם לשון תרמית". עכשיו,
ברית הפה וברית המאור,
ברית הבהילה, הם קשורים אחד בשני. כשאדם משקר,
אז כתוב, רבי נחמן ברכסלב אומר שאדם משקר, זה גורם לו לפגם הקרי.
למה? כי הפה והברית הם באותו צד של הגוף.
כל החושים הם בצד.
האוזניים,
העיניים, האף גם ששתי חותמותיו. רק הפה הוא הכי מרכזי באדם.
כאילו אין לו באף,
יש לנו מה?
יש לנו איזה חותם,
זה בזה שהוא מפריד בין ימין ושמאל.
רק הפה הוא צורה שהוא זה, וגם זה וגם הברית.
אז ברית הפה וברית המאור, כמו שיוסף אמר, כפי המדבר עליכם,
יראה להם שהוא מהול, ככה רש"י אומר,
כפי המדבר עליכם, יראה להם שהוא מהול.
אז הברית מייצגת את מה?
את המילה.
עכשיו שימו לה, בגלל זה,
פרו וברו,
כנגד לא תענה באחד שקר, שאדם שמעיד שקר, הוא כביכול פגם במה?
בברית הפה.
כי הדברים קשורים בשני, כי ברית הפועל וברית המוער, כמו שאומר ספר יצירה,
שהם קובעים אחד כנגד השני.
עכשיו, למה זה כנגד החושך? כתוב שאדם שמעוות את הדין,
כמחשך יעבור עיני חכמים. אדם שמעיד שקר זה כמו חושך.
הוא מעוות את הדין, זה החושש שהוא גורם לעוות את הדין.
ואמר הקדוש ברוך הוא, אם אין עדותך מעידה לך כאורה,
אז זאת אל תעידנה. אמרו לדיינים, תיזהר.
אם הדבר הזה לא ברור לך, אל תפסוק.
אל תפסוק.
כתוב שבמסכת סנהדרין,
וכבדתי את כובעיהם נפש.
לא דומים דייני ישראל כנגד דייני אומות העולם, כי דייני ישראל,
אם הם טועים בדבר משפט,
אפילו על ממון,
הקדוש ברוך הוא פורע מהם, מה? בנפש.
זה דבר יותר מסוכן בהרבה יותר בדייני ישראל,
שרק על ממון הם מקבלים את זה בנפש, אבל דייני זה, לא אכפת להם, עושים כמרות עיניהם.
בגלל זה לא תנא בחד שקר כנגד פור ורבו,
הדברים קשורים אחד למכת החושך.
מאמר עשירי אחרון, בואו נראה.
איזה מאמר ויאמר, מה יש שם כתוב?
לא טוב היות האדם ויאמר ה' אלוהים, לא טוב היות האדם לבדו,
אייסה לו עזר כנגדו.
מאמר העשירי שנאמר במעשה בראשית,
לא טוב היות האדם לבדו, עזר כנגדו.
כנגד זה, מה נאמר? איזה דיבר?
לא תחמוד.
זה כבר קשור הפאזל, נכון?
לא תחמוד שתראי לך, ברור. מה זאת אומרת לא תחמוד במכת בכורות?
עכשיו, מה זה קשור למה?
לאיזה מכה?
למכת בכורות. מה זה קשור למכת בכורות?
נהיה עשית את הפאזל?
איך קשור מכת בכורות?
למכת, ללא תחמוד?
לכתוב לא טוב לידי לבדו ולצביע לזה כנגדו.
אז כתוב ש... מה שאתה אומר זה נכון.
אז רש"י רש"י אומר מה שאתה אומר קצת, אבל אני אסביר טיפה יותר את מה שרש"י אומר.
במכת בכורות נהרגו המון בכורות.
שאלו, איך יכול להיות במכת בכורות, כל כך הרבה אנשים נהרגו.
אז כאומר רש"י שהמצריות
היו מאזנות תחת בעליהן ויולדות מרווקים פנויים,
היו להן בכורות הרבה, כך אומר רש"י.
ובגלל זה היה בעצם, ראו כמה מצרים שטופי זימה מהם, וככה בעצם נגלה קלונן,
הקלון שלהם נגלה כמה הם היו שטופים בזימה,
ובגלל זה נהרגו הרבה בבית אחד, כך אומר רש"י,
שהיו מצריות, בגלל זה היה מכת בכורות, להראות שמה?
שהם נפלו בחמדה, לא תחמוד בית רעיך, והם נפלו, זה המצרים ששיתופי זימה,
ובגלל זה מה קרה להם?
זה אותו ואתם לבדו ועשו לו עזר כנגדו.
לאור זאת, אנחנו מבינים שעוד תחמוד כנגד מכת בכורות.
אנחנו מבינים עכשיו משהו מאוד מאוד עמוק.
ראינו כאן את כל עשרה מאמרות כנגד עשרת הדיברות, כנגד עשרת המכות,
פאזל אחד.
עכשיו בואו נבין למה זה חשוב.
בואו נראה את השפת אמת מדף שלוש, מקור השני, בסדר?
למה אנחנו צריכים לעבור את השלב הזה
בין עשרה מאמרות, סד הדיברות, עשרת המכות,
ההתגלגלות מספר העשר בעולם?
אומר שפת אמת
במדרש
בסף רש"ז,
בראשות בו
כי הנה ביציאת מצרים
היה תיקון כל מעשה בראשית.
אמרו זה כי באמצעות העשר מכות נעשו מעשרה מאמרות
עשרת הדיברות.
כלומר, בעצם כתוב מפורש,
שמה נוצר מעשרת המכות נעשו מעשרה מאמרות ועשרת הדיברות, כי מאמר הוא בכלל ודיבור הוא בפרט.
כן, מאמר זה משהו כללי,
כתוב משהו כללי, דיבור, ואני אדבר אליך, אני אדבר אליך ישירות.
בהתחלה הקדוש ברוך הוא נברא את העולם במאמר, משהו כללי.
אבל עדיין ההשגה של האדם,
רק היחידים השיגו את הקדוש ברוך הוא בעולם.
אחרי שנבראו עשרת המכות, כולם הבינו שהקדוש ברוך הוא אמר,
השם נכנס ממצרים, כולם הבינו שמה?
שהקדוש ברוך הוא נמצא בבריאה, מעבר לכל המציאות בעולם,
ובגלל זה נוצר הקשר של עשרת הדיברות, הקדוש ברוך הוא נדבר אליך.
והעניין אומר על שפת אמת,
הוא כי הוצלח להתברר תערובת טוב ורע.
הרע ניתן למצרים בעשרת המכות,
ובני ישראל קיבלו הטוב,
שהוא התורה,
כי הכל לכבודו ברא.
אבל התחתונים צריכים לברר זאת בבני ישראל בגלות מצרים,
בירו זה העדות.
מה קרה כאן עם המכות האלה? בעצם יש מאמרות בעולם, אבל המאמר הוא דבר שהוא מאוד כללי, צריך לנקות אותו מטוב ורע.
מה עשו במכת מצרים? ביררנו את הרע,
רשמנו את הפסולת, איפה? במצרים,
ויצאנו זקים ובורים, כמו שכתוב, שיקור ברזל מצרים,
הם רק מה הם עשו?
הם צירפו אותנו כמו איזה זהב,
שאתה מצרף אותו, מצרף אותו, עד שאתה מגיע את הבדיל הזה, שאתה לוקח אותו, בדיוק הענקי הזה, ככה יצאו ישראל.
אז תלוי בני ישראל לברר בגוגות מצרים ויראו זה העדות. כי את ה' אמרת וה' אמירך שבני ישראל מבררים כקיום כל הבריאה
על ידי עשר הממרות.
כמו שכתב המשנה, "לתן שכר טוב וצדיקים" שמקיימים את העולם שנברא בעשר הממרות.
וה' יתברך כביכול מעיד על בני ישראל, כי כל הממרות
ובריאת העולם היה בשביל בני ישראל. אז מה עשינו? צריך לברר את העולם, לברר את זה דרך מצרים,
דרך כור,
כור הזהב במצרים, שמה צריך לצרף,
לנקות את כל מהפסולת, זה המצרים לקחו את הפסולת,
ועם ישראל יוצאים זקים וטהורים על מנת לקבל תורה.
ואלה הבירורים הם גם היום, בכל יום ויום.
את השם האמרת היום,
למען סבב אוזני בנך, ארבעים בנך,
שנתן זה הבירור לבני ישראל לדורות.
כפי הבירור, כך זוכים להתחדשות בכל יום,
כמו שזכו אחר הגלות לפרשות החודש זה לכם.
מה קורה בעצם?
מה זה,
למה מצווה ראשון בתורה זה פרשת חודש? למה חודש?
חודש באיזה מילה? בעברית חודש? מתוך איזה מילה זה?
חדש.
למה? הגויים זה שמש, שמש היא לא מתחדשת. היא עובדת במזרח, מערב.
אבל לירח מה קורה? תמיד מה?
מתחדש. אנחנו תמיד חודש, שנה, שינוי.
תמיד צריכים להתחדש.
תמיד צריכים להשתנות.
תמיד לעלות ולהתקרב לשם יותר ויותר ויותר.
יותר בירור, יותר חידוש, יותר שינוי, יותר מה? יותר מתחדש. אנחנו תמיד מתחדשים.
בשביל מה שאומר שהוא צדיק היה,
למה צריך קריאת שמע?
וירא בבוקר, למה צריך לחדש קריאת שמע? מה שהיית צדיק ביום האחרון,
זה לא אומר שאתה צריך יום חדש,
צריך לחדש את הקשר בקוש ברוך הוא. מה אתה אומר? ישר שמע ישראל.
וירא בבוקר יום אחד,
בשופך ובקומך, אתה נוצר יום חדש,
תחדש את הקשר בקוש ברוך הוא.
בגלל זה צריך מעט תמיד להתחדש.
בגלל זה המצווה הראשונה שניתן לנו,
החודש הזה לכם.
ושמעתי פי מה אמור ז"ל כי אין קול חדש תחת השמש, אקדם מסירות נפש
שמבטלים הטבע על התחדשות שמה מהשמש.
לכן כתוב, ואהבת ה' אלוהיך בכל אהבך ובכל נפשך ובכל מודיעך שלך ומועצת מוסרות הנפש באהבת ה'.
נוצרת מזה, בגלל זה יהיה בקיאת שמע,
התחדשות, התחדשות. ואחר כך, וראו את הדברים האלה,
אשר אנוכים צווחה היום, מה זה היום?
נוצר יום חדש.
אתה מחדש את הקשר בקדוש ברוך הוא, מה שהיה,
כן, מה אנחנו אומרים גם כן בראש שנה?
יש כזה פיוט שאומרים על חוד קטנה.
מה זה חוד קטנה?
שנוצר שנה חדשה, תשפ"ה,
עכשיו זה המהלך חדש.
לא מ-20 שנה לשנה, כל השפר יורד בשנה אחת,
ובסוף שנה הוא צבינו מראש שנה לראש שנה.
מכאן אנחנו מבינים שמה? ששנה חדשה,
הכול מתחיל מחדש. מה תעשה? תתחיל להתחדש.
אה, היית פעם זה, היית צעיר, היית יותר זה? גם עכשיו, גם בבני סיבה,
מערב אל תלך לידיך,
גם צריך להמשיך הלאה, תמיד תחדש לקדוש ברוך הוא.
ודרשו,
דרשו חז"ל בכל יום,
כחדשים,
והיינו שעל ידי מסירת נפש יוצאים מן התיבה,
זוכים להתחדשות וערת התורה בכל יום ויום.
ויהיו כוונת המדרש של בני ישראל מבריאים תכלית מעשה בראשית ועומדים נגד רשעים וכעס אבל.
זה בעצם הגדרה שמה,
שאנחנו מבינים, עולים ומתעלים בהתחדשות,
וזה יכול להיות שזה לכם,
שעם ישראל בדרך עשרת המאמרות, עשרת המכות, עשרת הדיברות,
נוצר מכה,
איזה בירור כזה, ואז אפשר היה לקבל את עשרת הדיברות.
ברש"י מכילתא, היה רבי מאיר בן חרש דורש ויעבור עלייך,
שעדיין נכונו לסריח צמח ועטרום ערייה,
לא היה לך מצוות להתעסק בהם,
ונתן להם מצוות הפסח ומצוות המילה.
מה זה מפסח ומילה? משהו שנאמר,
שעדיין נכונו,
סריח צמח,
ממש מה שהיה להם, תכלית השלמות, והם מבחינת פנימיות,
ורק ארום ורעייה מבחינת המלבוש. מסביר טיפה את הקשר.
כמו המשל, שתכלית האישה היא להיות כלי להוליד ולעשות פירות.
היא הכלי שמכילה את הוועד,
והיא מצליחה מה?
לקחת את הזרע ולגדל אותו ולהוציא אותו לעולם.
רק שהמלבושים
יפים בחוץ. בואו נחשוב טיפה איך זה קשור אלינו. מצרים,
הם היו קומה,
כמו כביכול אימא,
היא בעצם גידלה אותנו, הפכנו בעצם ל-70 איש.
למה? לעם ישראל, לעם.
ובגלל זה יש כאן איזה כביכול, איזה משהו, שנתן לנו איזה מלבוש.
אבל בואו נראה מה, בגלל זה כתוב, למה צריך לעשות במצרים? זה כמו גילוי עריות.
אתה לא חוזר חזרה אחורה.
בגלל זה אנחנו יוצאים מהנקרן של מצרים, ומה עושים? ביררנו את מצרים, ועכשיו בעצם מזה נוצרת לידה.
האמת היא, כי כל גלות וגאולה הוא בירור המלבוש והגוף.
אבל נפשו של בני ישראל לעולם, מבחינת דבקות פרושו שלוש העליון,
אז זה נאמר, שחורה אני ונבע, שכל השחורות, השחורות מבחוץ, שזפתה מן השמש,
וזהו בעצם ההסבר. ואז הוא אומר, מה העניין כאן של הסבל נשמע,
שממשיך הלאה עד מתן תורה.
נסכם את הדברים, אז אני אסיים, אני לא קראת כל את הכול, תראו את זה כבר בזמן, כי כבר אין לנו הרבה זמן.
רק אזכיר את זה,
שאנחנו בעצם עוברים תהליך עמוק
ממאמר גדול של כושר ברע בעולם,
ונוצר מזה בפאזל עמוק אל עשרת המכות,
ואיך כל דבר ראינו בשיעור, איך מתחבר כל דבר לעשרת הדיברות,
כי זה המהלך שאנחנו בעצם גלגלו למספר 10 בעולם. לאור זאת,
אנחנו נחזור לבית המקדש שנאמר בנבל עשור,
הזמר הלך.
אנחנו אחרי זה נחזור לעשרה, יש עשרה ניסים שהיו איפה?
בית המקדש.
מה היה עשרה ניסים שהיו בירושלים? עשרה ניסים של בית המקדש, זה גם כן עוד מספר 10 שמגלגל.
ותראו, אם תראו פעם,
יש שיעור המשך,
שעשרה ניסים שהיו בבית המקדש, זה בעצם התיקון השלם לכל עשרה מאמרות שבהן נברא העולם, שעברו את המכות, את הדיברות,
ואז מקבלים לעשרה ניסים שמתחברים אליהם, אל בית המקדש, להראות את הסוד הפנימי,
שאנחנו מתקרבים ועולים אל מקום אשר בחר בו השם,
ואז הקשר אל הקב"ה בא בצורה הנכונה והאמיתית.
שנזכה
לקבל את הקשר הזה בגדול עשר בעולם, עד
נכון יאבד ה' בראש ההרים ונשא מגבעות נוראים לב כל הגויים כי מציון אצל תורה ודבר ה' מירושלים חזקו באמצו
