לצופים היקרים,
השלום והברכה.
אנחנו בפרשת ויגש בפינה הירושלמית שמחוברת לפרשת השבוע ואנחנו בנושא המלכות ככוח מארגן.
אנחנו קוראים בתלמוד הירושלמי לגבי פנחס.
פנחס לפני שהוא עשה את המעשה הוא אמר היכן כאן
היכן כאן האריות, שנאמר גור אריה יהודה,
דן גור אריה, בנימין זאב יטרף.
כיוון שהוא ראה שאף אחד לא עושה כלום, הוא קם ועשה את המעשה.
אבל המאמר הירושלמי הזה מצביע על אנשי המעשה. יש אנשים שהם חזקים בארגון. מה זה אנשי מעשה? אנשי מעשה הם אלה שיכולים לקדם את המטרות,
את המטרות של עם ישראל.
אנחנו רואים בירושלמי, מוצאים בירושלמי,
שכהן לא יכול להיות מלך והרמב״ן אומר בגלל שמשפחת חשמונאי שבאה ממשפחת הכהונה לא מסרה את המפתחות
בגלל זה הם נענשו עונש חמור.
מה לומדים מהמאמר הזה? לומדים מהמאמר שיש שבטים שהם מיוחדים
בצד המעשי בכוח הארגון כן כמו שראינו יהודה דן ובנימין
ויש אנשים שהם בצד הרוחני ולא נכון לשלב את אנשי הרוח בהנהגה המעשית.
יש אנשים שיודעים לארגן
ואנשי הרוח הם לא מהבחינה הזאת.
אנחנו בדרך כלל מוצאים או שאנשים הם מעשיים או שאנשים הם רוחניים.
בדרך כלל אין לנו דמות שמשלבת בין הדברים חוץ מדוד המלך
והרמב״ם כותב שהמשיח לעתיד לבוא, גם הוא משלב
גם הוא משלב בין
שני הכוחות האלה, הכוחות המעשיים והכוחות הרוחניים.
כמו שאמרנו, מלך יש לו את כוח הארגון,
שבט יהודה,
שבט יהודה הוא בעצם שבט המלכות של עם ישראל, כוח הארגון שלו הוא טוב יותר,
הוא יכול להקים מוסדות,
בעצם כל המדינה, מטרתה להקים מוסדות נכונים, שגם יקרינו כלפי פנים, כלפי חוץ.
ואם אנחנו מדברים למשל על חיזוק כוח התורה,
ברור שלשבט יהודה ככוח מארגן,
יש לו תפקיד חשוב בעניין הזה.
ולכן אנחנו רואים ברש"י,
ברש"י שאומר, ועת יהודה שלח לפניו גושנה,
לתקן לו בית מדרש.
מי שיכול לתקן, להעצים את המערכת התורנית
זה רק שבט יהודה.
ועוד הערה חשובה, שאנחנו מדברים באמת על כוח הארגון,
כמובן כוח הארגון צריך להיות מתוך שליחות,
ויש נתנו פסוק בספר דברי הימים, כתוב
ושחריים הוליד בשדה מואב, הנשלחו אותם חושים,
ועת בערה נשב.
אומר התלמוד הראשון משחריים זה בועז,
עולי בשדה מואב מרות המואבייה שהייתה משבט יהודה שנאמר ואת יהודה שלח לפניו גושנה כלומר
לפני הנושא של הכוח הארגון צריך לעבוד מתוך שליחות יהודה הוא שבט השליחות
חזקו ואמץ לבבכם כל המייחלים להשם
