טוב שלום לכולם לקראת פרשת וערה הפרשה שנהיה בספר שמות והפרשה שמתחילה את עשרת המכות
מתחילים את עשרת המכות בעזרת השם אנחנו זוכים בפרשה הקרובה לפגוש
שבע מכות שבע מכות יש פרשת וערה
ואז בפרשת בו ישלימו לנו את השלוש מכות הנוספות
כן עשרת המכות זה כמובן מאבני היסוד של האמונה
של האמונה הישראלית של יציאת מצרים כן ממש מאבני היסוד שלנו כל יציאת מצרים זה משהו שמאוד מלווה תודה רבה
עשרת המכות מלווים אותנו בכל יציאת מצרים
אז פרשת וייר זה באמת פרשה שמאוד מזמינה את
המבקשת ככה שנתעסק בנושא הזה של המכות
אז היום אנחנו בעזרת השם ננסה ללמוד על המכה
על המכה החמישית, זאת מכת דבר, בסדר? על מכת דבר בעזרת השם,
שמופיעה בפרשה.
מה אתם רואים? אם הייתי שואל אתכם ככה,
הקב"ה בא לבן אדם, אומר לו, תקשיב, יש לך לבחור מכה אחת מתוך העשר.
אתה צריך לקבל מכה אחת, יש לי פה עשר מכות.
מה אתה בוחר?
מה הייתם בוחרים באמת? שאלה מעניינת, לא?
אין ברירה, אתה חייב מכה אחת, תבחר.
מה אתם הולכים על מה?
מי שלא יבוא, לא, הכוונה הילדים שלו חד ושלום, הם בכורות. הוא לא בכור, אני לא בכור.
אני משפחה, ילדים, כאילו, זה...
מכר בכורות בצד.
מה הייתם בוחרים?
חושך, אולי חושך, מסכים.
אולי חושך, לא נורא... לא, הם לא יכלו לקו... אתה לא יכול אבל לזוז שלושה ימים גם.
לא יודע.
מה זה פצעי לחץ, אתה לא יכול לזוז, זה לא פשוט כל כך, זה...
צפרדע? צפרדע, דווקא לא הייתי בוחר.
למה?
כתוב, מה?
בכה ובעמך, חזרנו מבכה ובעמך, הצפרדים נכנסו להם לתוך הפה ולתוך המעיים וניקבו להם את המעיים הצפרדעים.
אור החיים הקדוש אומר, זה אחת הסיבות שהוא ממש פחד שהם יהרגו אותו.
צפרדע זה דווקא אחת הקשות.
אני לא יודע, באמת כל אחד אולי יבחר משהו אחר, אבל אני כן חושב שדבר הייתי שם אותה, אחת מהמועמדות.
אחת מהמועמדות שלי, כי הוא אומר,
בסופו של דבר, לא יודע, צפרדע זה יכול להרוג אותך, הרוב,
גם לא בדיוק נעים לפגוש אריות או דובים בבית או ברחוב, לא בדיוק הדבר.
שכין ודאי לא, שכין היא מאוד,
המכה הכי קשה אולי זאת שכין, לפי חלק מהשיטות.
ממש עם ייסורים לא נוראים זה היה שכין.
אנחנו קוראים לזה ככה, ודאי יש ייסורים נוראים שכין.
אז יש פה אולי קינים, אולי,
יש פה כמה מכות שהן לא כזה,
הן יותר עדינות, אבל דבר נראה לי ככה במקומות האלה.
בסופו של דבר, מה קרה בדבר?
הלך המקנה, הלך הכסף כזה.
זה פוגע יותר בכלכלה, בממון שלהם.
טוב, אני לא אומר שזה משהו, לא בא לי לזלזל בזה, ברור שזו מכה רצינית על מצרים,
אבל הייתי שם אותה יותר, לפי
עניות דעתי, אולי בחושך, גם חשבתי אולי על חושך,
הייתי שם אותה ככה במכות היותר יחסית קלות, הכל שם זה קשה, אבל יחסית היותר נוחות למצרים, שאולי איזה.
אבל, אז ככה אנחנו רואים וממקימים אותה שם אולי.
אבל אנחנו נראה שבאמת מכת דבר היא בסופו של דבר מייצגת
באופן מאוד משמעותי בכלל את כל הבחינה של עשרת המכות.
היא מאוד מרכזית בעשרת המכות,
והיא מאוד מייצגת את מה שהתרחש שם,
מכת דבר. על אף שאולי מבחינה חיצונית, אולי היא לא כל כך קשה כמו מכות אחרות,
אבל היא מאוד דווקא מבטאת,
מבטאת בצורה משמעותית את עשרת המכות.
ולו רק בגלל שהיא ממוקמת,
המיקום שלה.
כבר המיקום שלה אומר דרשני,
נכון? איפה, מה המיקום של מכת דבר?
זאת המכה החמישית.
המכה החמישית, זה משהו כנראה,
אתה יכול להגיד כל מספר זה מיוחד, לא. מכה החמישית היא כן מיוחדת. כשיש לך עשר מכות,
אז המכה החמישית היא החצי של העשר מכות, זה לא סתם, כן, החצי של העשר מכות.
אז יש פה משהו, לא סתם, היא החמישית של העשר המכות.
גנוזים בה כמה נקודות שמאוד פותחים את המבט על עשרת המכות.
אז בשביל זה בואו נקרא קצת את הפסוקים ונראה עוד כמה דברים מיוחדים במכה מתוך הפסוקים
ומתוך כך ננסה קצת להעמיק
בעניינה של המכה ודברים שאפשר ללמוד ממנה בעזרת השם.
ויאמר אדוני אל משה בוא אל פרעה ודיברת אליו כה אמר אדוני אלוהי העברים שלח את עמי ויעבדוני
כי אם מאן אתה לשלח ועודך מחזיק בם
הנה יד אדוני הואיה במקנך אשר בשדה בסוסים בחמורים בגמלים
בקר ובצאן דבר כבד מאוד.
ויפלא אדוני בין מקנה ישראל ובין מקנה מצרים ולא ימות מכל לבני ישראל דבר. ויעשה עם אדוני מועד לאמר מחר יעשה אדוני הדבר הזה בארץ. ויעשה אדוני את הדבר הזה מחרת ויעמוד כל מקנה מצרים ומקנה בני ישראל לא מת אחד.
וישלח פרעה והנה לא מת ממקנה ישראל עד אחד.
ויכבד לפרעה ולא שילח את העם.
ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך.
אז פרעה גם כן פה מכביד את ליבו ולא שילח את העם.
לכאורה, הפסוק הזה הוא קצת מוזר, הוא שולח, רואה לא מת ממקנה ישראל עד אחד, ויכבד פרעה את ליבו. זה בדיוק הפוך אמור להיות. דווקא אם לא ראית,
אתה ראית שלא מת מבני ישראל עד אחד, אתה צריך להבין שיש פה משהו, כן?
שיש פה משהו שהשם לא הרג את מקנה בני ישראל, הרג את מקנה מצרים. אתה אמור דווקא לא להכביד את ליבך.
למה זה טעם להכביד את ליבו?
אז יש כאלה שמפרשים שהוא ראה פשוט שלא מת מבני ישראל מקנה. אז מה הוא אמר?
טוב, אז על המקנה שלנו הלך, מה נעשה?
נשלים, כן, ניקח מהם את המקנה של המפרשים כאן, ניקח מהם את המקנה
ואפשרות אחת.
ויש אומרים, שהרי יש פה ביטוי מיוחד,
לא מת מבני ישראל עד אחד, בדיוק. מה זה עד אחד?
אבל אחד כן.
כמו שקוראים לו כן, עד אחד, אבל אחד כן מת.
מבני ישראל מת אחד?
זה מאוד מיוחד, לא נעמיק בזה עכשיו, זה נקודה מאוד מיוחד.
כן, היה אחד שמת לו המקנה מבני ישראל. עד אחד לא, אבל אחד כן.
מי האחד שמת לו?
לא. לא יודע מהאווירם, אם זה.
באמת זה כן קשור להם אולי, אבל
הבן איש מצרי,
בן אישה ישראלית ואיש מצרי,
נכון שבפרשת אמור שמה הוא בן אישה ישראלית ואיש מצרי.
אז מה הדין שלו, הוא ישראלי או מצרי?
אז הפרעה אמר הנה הוא ישראלי, הוא בן אישה ישראלית.
אבל לפי ה...
או לפני מתן תורה היו הולכים לפי האבא, לפני התורה הולכים לפני האבא, אז הוא כן מצרי בעצם.
אז זה מה שהכביד את ליבו, חושב שהוא ישראלי,
אבל בעצם הוא מצרי.
טוב, אז לכן הכביד את ליבו, או שזה.
בסדר, זה היה רק ככה בצד.
מי?
מי מזכיר את האבא?
לפני מתן תורה היו לכם לפי האבא, זו הכוונה.
בואו נמשיך.
אז מה מיוחד פה במכת, במכת דבר? תראו,
יש פה ביטוי באמת שמיוחד במכה הזאת, שלא נמצא מכות אחרות. מהו? מה הביטוי שנמצא פה?
מי פועל את המכה?
יד השם, יפה מאוד, יד השם.
יד השם. הנה יד השם אמר מקנך.
אה, יד השם.
היד היא משהו שחוזר מאוד בעשרת המכות, נכון?
חוזרנו על עשרת המכות, היד הזאתי של הקדוש ברוך הוא.
ואיפה היא נמצאת? במכת דבר דווקא.
שימו לב, המכה האמצעית היא סוג של הלב של המכות. מכה החמישית מתוך העשר. הלב של המכות, אמצע המכות.
יד השם נמצאת פה במכה.
היא לא נמצאת במכות אחרות.
יד השם, לא כתוב ליד השם במכות אחרות.
זה דבר ראשון.
הדבר הזה, כן, דבר נוסף שיש פה, יש פה גם עוד
בפסוק בעצמו יד השם, הנה יד אדוני הואיה במקנך אשר בשדה.
בסוסים אחרונים, גם לב הקרב מצאנו דבר כבד מאוד.
יד השם הויה,
יש פה גם השם הויה, זה בעצם,
הויה זה גם מה?
זה גם אותיות של השם.
הוויה, י"ק ו"ק.
בסיכול אותיות, הוויה.
זה אחד מצירופי אותיות של השם. גם זה, יש פה כאילו שתי שמות השם ביחד.
השם הויה,
י"ק ו"ק, הויה, הוויה.
כן?
אז היד הזאת, שהיא בעצם נמצאת במכה דבר,
זה משהו שמדגיש שהמכה הזאת קשורה ליד.
מה קשור ליד? היד אנחנו יודעים מורכבת ממה?
מחמש אצבעות.
כל פעם שמדברים על איזשהו מבט פרטי,
מכה פרטית,
אז שם אתה נותן את הדגש על האצבע.
כמו שראינו במכת קינים, אצבע אלוהימית.
מכת קינים זה אצבע.
משהו פרטי זה, אצבע היא פרט מהיד.
היד זה תהליך, משהו שלם, משהו כללי.
יד זה משהו כללי, יש בו חמש אצבעות.
חמש אצבעות יש ביד.
והיא מרכיבה כאילו,
נותנת פה איזשהו מבט או איזשהו מעמד כללי לכל מה שמתרחש כאן.
יד שלמה.
עכשיו, לכן המכת דבר היא מאוד מסתובבת סביב המספר 5. סביב המספר 5, בסדר?
איפה הוא מסתובבת סביב המספר 5? קודם כל אמרנו,
יד, יד יש בה חמש אצבעות, בסדר? מבט שלם.
כאילו, משהו כללי, לא פרטי.
והיא המכה כמובן, החמישית, נכון?
המכה החמישית, כן?
ויד השם הויה במקנחה.
הויה זה אחד מי"ב צירופי הוויה, שם י"ו, כן, יש י"ב 12 צירופים
לשם השם.
לכל חודש יש לו צירוף משלו, נכון?
לכל חודש יש לו צירוף משלו.
אז הצירוף, איזה מספר זה הצירוף הוויה?
לאיזה חודש הוא שייך, אתם יודעים?
זה שייך לחודש אב.
מה זה החודש אב?
הוא החודש החמישי, בסדר? זאת אומרת, הצירוף החמישי. הצירוף החמישי זה הוויה,
וזה שאחרי חודש אב.
חודש אב זה,
הצירוף שלו זה ה'-וי"ד, מה שכתוב כאן.
אז הנה, גם הצירוף החמישי של שם הוויה נמצא פה.
וגם נמצא פה, כמובן, במקנחה אשר בשדה,
ויש פה חמישה מינים, נכון? יש פה גם סוסים, חמורים, גמני, בקר וצאן,
דבר כבנו, יש פה גם חמישה מינים.
אוקיי, אז רואים שהמספר חמש,
כיוון שהם עוסקים פה ביד,
באיזושהי מכה ששייכת לכלל, ליד.
כן, המכה החמישית,
היד עצמה, השם הוויה החמישי,
חמישה מינים,
כן? כי יש פה יד שמכה את מצרים.
מה המשמעות של זה שיד שמכה את מצרים?
זאת אומרת, זו לא מכה פרטית, אלא מכה כללית.
מכה כללית. ואני אנסה להבין מה זה אומר שהיא מכה כללית.
בסדר?
אז קודם כל נתייחק קצת לדבר הזה שיש פה חמישה מינים.
כן, למה התורה מפרטת את חמשת המינים הללו?
כן?
אומרים לך, עניין אדוני השם הוא היה, "במקנך אשר בשדה".
טוב, אתם יודעים מה זה מקנה?
יודעים מה זה מקנה? מה זה מקנה?
זה צאן. לא רק צאן. בהמות. צאן ובהמות. זה מקנה מה...
אנחנו יודעים, לא צריך לפרט לי סוסים חמורים וזה. למה?
מה הפירוט הזה שהתורה נתנה פה?
אלא בפירוט הזה זה בעצם בא ככה להדגיש לפרעה, להדגיש למצרים,
את הקושי שיש במכה. שלא תחשוב, יש פה קושי במכה, כי כל מין,
כל מין יש לו,
כל מין הוא אחד מאבני היסוד של הכלל.
הכלכלה המצרית, של החברה המצרית, של החברה המצרית והכלכלה המצרית,
כל מין מאמינים פה,
כן? הסוסים, לסוסים יש להם תפקיד בממלכה,
לחמורים שהם תפקיד אחר,
לגמלים תפקיד אחר, לבקר ולצאן תפקיד אחר.
אז מדגישים לך, תראה, אנחנו רוחשים ולפגוע בצורה מאוד ככה קשה בכל המערכת של החברה המצרית והכלכלה המצרית, כן?
תראו את השח על התורה אומר, הנה יד השם הויה,
הוא אומר, והיד יש בה חמש אצבעות.
דיברנו על זה, זה המספר חמש,
כי יש פה יד שלמה שמכה את המצרים במכת דבר.
ואנחנו צריכים עוד להבין את הדבר הזה של היד הכללית הזאת.
והיד יש בה חמש אצבעות, ולזה חמישה מינים.
סוסים, חמורים, גמלים, צאן, בקר וצאן.
לא תאמר לו במקנך סתם, אלא תפרט לו אחת-אחת, ותאמר לו בסוסים קודם, לפי שפר מלך ותפארתו ובסוסי מרכבתו.
וזה תתחיל תאמר לו בסוסים.
הסוסים זה מה שככה נדבר אל המלך יותר אחר כך בחמורים,
שרוב הבהמות של מצרים הם חמורים והם מצויים יותר,
אחר כך גמלים.
כל אחד הוא מדגיש לו, תראו, נראה את הרש"ר שהוא יותר ככה
עושה את זה בקצרה, אומר הרש"ר איש ככה:
"הנה יד ה' מויה,
כל סוגי הרכוש מנויים כאן". יש פה, אומרים לך, תקשיב, הולכים עכשיו להרוס לך,
כן, את כל הכלכלה המצרית על כל מה שהחברה שלכם עומדת עליה.
הסוסים הם המייצגים, אומרת, עוצמתה של המדינה.
עוצמתה של המדינה, פעם זה הסוס,
זה כלי המלחמה שאיתו היה לבטא את העוצמה הצבאית שלה, כן? הטנקים כזה, הטנקים, המטוסים, אני יודע מה, המטוסים של פעם,
העוצמה הצבאית של המדינה.
החמורים, מה זה החמורים?
זה אמצעי התחבורה הפנימית השלווה. האמצעי החמורים איתם,
תחבורה פנימית, כמו הרכבים שלנו,
גמלים,
גמלים, שמה הם עושים? הם בעצם מסעים במדבר, הם נוסעים למסעות ארוכים.
אשר יכולתם ללכת זמן רב ללא שתייה מכשירה אותם למסע שיירות במדבר זה יותר כמו משאיות כאלה החיוני למסחר בין מדינות
בקר וצאן בהמות המספקות עבודה מאכל וכסות כן עם הבקר עובדים השדה ואז הם מצמיחים את המזון
גם הצאן מביא חלב מביא בשר הפרעות מביאות בשר כן אז כל החומר הכלכלי מונח בבקר ובצאן
אז ככה הוא מדגיש לו תראה יש פה חמישה מינים הולכים לתת לך מכה
מאוד שפוגעת בצורה אנושה ככה בכל הדברים,
בכל היסודות שהכלכלה המצרית עומדת עליהם, בסדר?
עכשיו על הבקר וצאן, יש כאלה ששחר אומר פה מקודם,
שיש פה עוד דבר בבקר וצאן,
שבעצם המכה היא לא רק,
נכון, אמרנו סוסים,
חמורים, גמלים, מסעות כאלה, עוצמה צבאית או בהמות מסע,
אבל בקר וצאן, מלבד מה שזה נותן אוכל,
מה זה עוד בקר וצאן אצל מצרים?
האלים שלהם, זה האלים שלהם.
שימו לב, יש פה גם פגיעה באלים שלהם, אומר השח,
כן? הצאן זה, הם עובדים למזל תלה, כן? לכן שמו אותו בסוף,
הוא אומר פה במשפט האחרון, בספטי כהן, תעלו, ועוד שלקות הצאן הוא כנגד הכל,
כן? שמים אותו, הוא לא כנגד הכל, לפי שהיו עובדים למזל תלה.
ולזה הזכירו באחרונה.
טוב, אז זה ככה על הפשט של ה...
מה המכה הזאת בעצם יצרה במצרים,
איך היא הפילה עליהם שם את הדברים שהחברה ככה מושתתת עליהם, לכן פירטו להם את כל חמשת המינים.
ועדיין אנחנו רוצים להבין את היד הזאת שמונחת פה, שמסתובבת פה במכה הזאת, מה המשמעות של יד ה' במכת דבר.
אז בואו נתחיל להתבונן קצת בפסוקים.
יש פה עוד כמה דברים מיוחדים בפסוקים האלה.
פסוקים קצרים, אבל יש בהם הרבה דברים מיוחדים.
פסוק א' אומר ככה,
ואומר השם אל משה בוא אל פרעה ודיברת אליו כה אמר השם אלוהי העברית,
שלח את עמי ואבדוני.
בכל המכות, בכל המכות, שימו אותה, תבדקו את זה,
בכל המכות כתוב,
אני חושב שבכולם,
בדקתי הרבה מהם בדקתי, כתוב מה?
כתוב בוא אל פרעה ואמרת אליו.
ואמרת אליו, שמעתם?
במכת דבר מה? ודיברת אליו.
שינוי.
אתה אומר משהו טוב, עוד מעט נדבר על השורש הזה.
אבל קודם כל יש פה שינוי בין אמרת לדיברת.
שינוי בזה.
כל המקודש שאמרת, פה ודיברת.
למה? מה ההבדל בין דיבור לבין אמירה?
יש לכם רעיון מה ההבדל בין דיבור לבין אמירה?
נכון שדיבור זה קשה,
כן? אז יש פה איזשהו משהו ככה יותר תקיף אולי.
באמת, אתה צודק, יש פה משהו יותר תקיף במקום שעוד נברר אותו.
מה חד משמעי? מה?
יפה, זו תשובה טובה. אמירה, יפה מאוד, זה חד משמעי.
כשאתה אומר למישהו משהו, אתה לא עכשיו דן איתו, אתה אומר לו,
אתה אומר לו,
אני אומר לך, לך תעשה ככה,
אני אומר לך את זה.
דיבור, כשאנחנו מדברים, דיבור זה כאילו דו-שיח כזה, מדברים בינינו.
אמירה זה בא מהאומר אל השני,
לפעמים הוא לא מתכוון שגם שיענו לו אפילו,
הוא לא אומר לו בשון כזה,
חד-משמעי כזה, ציווי כזה, נגמר פה, חתכנו.
אבל דיבור זה איזשהו ככה, יש בינינו איזשהו דו-שיח כזה.
אני מדבר איתך, אתה עונה לי, אני מדבר איתך עוד פעם,
הוא אומר, כששאר המכות
מתחילים את המכה,
תראו, זו נקודה מאוד עקרונית בדבר, כן? כשאר המכות, נגיד, ניקח מכת הרוב,
המכה מתחילה,
ומתי היא מסתיימת?
לא יודע, אחרי שבעה ימים, יש בחז"ל, יש כמה דעות, נגיד אחרי שבעה ימים,
מתחילים להגיע עריות, דובים, כל מיני דברים כאלה, זה להרוג את המצרים. לוקח זמן המכה.
בזמן הזה שהמכה פועלת,
אז פרעה מה יכול לעשות?
לעשות תשובה בזמן הזה ולהפסיק את המכה, יגיד, אני אשלח את עם ישראל וזה.
מה יש לו את הזמן כאילו למשך זמן שהמכה עורכת כדי לחזור בו.
מכת דבר, היא מתחילה, ומתי היא מסתיימת?
כשהיא מתחילה.
כלומר, היא מתחילה ומסתיימת ביחד. אין משך זמן.
מכת דבר זה בום.
זה דבר ככה שקורה בבת אחת. מכת דבר, טאק.
זה מגפה כזאת שהקדוש ברוך הוא,
כן, עורקת את הבהמות ברגע אחד.
אין פה איזשהו משך זמן.
לכן, לכן אומר הקדוש ברוך הוא למשה,
עם פרעות, תדבר איתו עכשיו.
תן לו עכשיו, תתווכח איתו לפני המכה,
כי אחרי המכה כבר אין מה לדבר.
בשאר המכות אפשר לדבר איתו אחרי.
יש מכת דם שבעה ימים, או חודש ימים, לפי כמה, לא, שלושה שבועות, לא משנה כמה זה נמשך,
אפשר לדבר איתו אחרי תחילת המכה.
מכת דבר אין מה לדבר אחר כך. התחלנו, זה קורה.
אתם מבינים? תראו את המלבים,
אומר ודיברת אליו, אומר המלבים ככה:
בכל התראות כתיב ואמרת אליו.
ויש הבדל בין דיבור לאמירה.
שהדיבור מורה על הדיבור הארוך והוויכוח.
כי בכל המכות היה לו ברירה גם אחר שבאה המכה לשלח את העם ותסור המכה.
כן?
לכן באה אמירה פשוטה.
אבל במכת דבר שברגע אחד מתו כל המקנה,
היה צריך להתווכח עמו באורך בעת ההתראה ולהשבו מדרכו.
כי אחר כך לא יועיל מה שיתחרט וירצה לשליח.
זהו, המכה,
היא באה ונגמרת בבת אחת, או יפה. אז כאן אנחנו עכשיו מתחילים להבין,
אם זה ככה, שמכת עבר שונה משאר המכות.
מתחילים להבין שיש בה משהו מיוחד,
כי זו מכה אלוהית כזאת שקורית ברגע אחד.
למה? למה זה קורה ברגע אחד?
כי השם, במה הוא עוסק במכה הזאת? במה הוא עוסק בעצם?
הוא עוסק בנשמות, בחיים, הוא עוסק בחיים, בחיים עצמם.
הוא תופס את שורש החיים, שורש החיים.
זה לא איזשהו משהו פרטי,
אלא זה שורש החיים, הוא לוקח את הנשמות.
יש עוד מכה שדומה לזה?
יש עוד מכה שדומה לדבר הזה?
שקורית ברגע אחד, והשם עוסק בה בשורש החיים?
מכת בכורות, כמובן.
מכת בכורות.
האם יש קשר בין דבר לבכורות?
בטח שיש קשר.
לכן היא ממש היא לב המכות.
היא לב המכות, היא החצי של המכות בדיוק, וזה לא לחינם, ממש ממש
מסבירה פה הרבה, הרבה,
בכל תכונת המכות, מה שמתרחש כאן. דבר ובכורות הן מאוד משותפות ביניהן.
קד בכל זאת, איתה יצאו ממצרים וגם דבר
היא מאוד דומה לה.
אז מה הדמיון הזה אומר לנו ואיך זה קשור גם ליד, מה שדיברנו?
אז לפני שנמשיך,
העירו פה שאמרנו,
עמד במסגרת לנו וכתוב ודיברת, נכון?
ודיברת אליו.
אז יש פה דיבור לעומת אמירה בשאר המכות, אז הסברנו שאין לך,
זה קורה ברגע אחד,
בבת אחת, זה לא משהו שנתמשך זמן מכת דבר, זה הסיפור של רבי.
אבל העירו פה שבאמת,
השורש,
הרי ודיברת אליו,
איזה שורש מילה זה מזכיר לנו ודיברת?
איזה שורש מילה זה?
דבר.
אה, רגע, זה במקרה שבמכת דבר כתוב ודיברת.
דווקא הדבר כתוב ודיברת. האם זה במקרה?
אפשר לחשוב שזה במקרה, או לפי מה שהמלבים הסביר.
אבל בהתבוננות בפסוקים,
רואים שזה ממש לא במקרה.
ממש לא במקרה.
הפסוקים של מכת דבר הם פשוט, התורה לוקחת אותנו ואומרת,
שימו לב, אתם לא שמים לב למה שאתם קוראים בכלל, שימו לב.
תראו שמכת דבר, התורה מכניסה את השורש הזה כל הזמן.
כל הזמן השורש הזה נמצא פה. שמתם לב לזה?
אז בואו נקרא, בואו נקרא ביחד.
מה?
הדבר, בואו נקרא.
פסוק ג',
התחלנו ודיברת, נכון? ודיברת זה שורש של דבר לעומת ואמרת, כבר.
אחרי הפסוק ג',
"הנה יד ה' הוא היה במקנך אשר בשדה ובסוסים ובצאן דבר כבד מאוד".
טוב, פעם התחלנו עם הדבר, גם למה דבר נקרא דבר? גם את זה אנחנו צריכים להבין, למה דבר נקרא דבר?
רוצים להבין גם את זה.
אז מתחילים, הנה דבר.
ואז כתוב פסוק ד' ויפלא אדוני במקנה ישראל ובמקנה מצרים ולא ימות מכל אבני ישראל דבר.
דבר, דבר, דבר, טוב.
וישם השם מועד לאמור ומחר יעשה השם הדבר הזה בארץ.
שמעתם? הדבר הזה בארץ.
ויעש אדוני את הדבר הזה ממחרת והיה מקום מצרים ומקום בני ישראל ומת אחד. ראיתם?
דבר, כן, הדבר שלוש פעמים בשמותה הזה.
חוץ מ"וידבר" ו"דבר" עוד הדבר, הדבר, הדבר.
מה זה במקרה?
מה זה הדבר הזה שאת... לא שמענו את המילה הזאת כל כך...
היא לא נוכחת בשאר המקומות כל כך. מה זה?
מילה מנחה, ממש מילה מנחה.
ממש. מורים ללשון, עוד עם עושה מילות מנחות. יאללה, מילה מנחה יש לך פה, דבר, דבר.
זה לא במקרה.
התורה רוצה להגיד לך, תבין, תבין את המשמעות של השורש הזה, דבר.
אם יש השורש הזה, דבר, הוא מונח פה, הוא מסתובב פה כל הזמן.
אם תבין אותו טוב,
לב של המקה טוב, את הביאור של המקה טוב, בסדר?
אוקיי, אז בואו נתקדם, אז ראינו שיש לנו, ולכן גם את דיברת אליו, אתם מבינים איך זה משתנה?
גם את דיברת, מלאם, כל שאר המכות שזה אמירה ופה זה דיבור.
אז זה אומר לנו שהדבר,
הוא בא מלשון של מה לפי זה אנחנו מבינים?
מלשון של מה?
של דיבור, לשון של דיבור, נכון?
דבר, לשון של דיבור, ודיברת,
דבר, דבר, יפה.
עכשיו אנחנו רוצים להתמודד עם באמת עוד דבר, להוסיף פה על ה... לפני שאנחנו מתחילים לבאר את הדברים,
עוד נקודה במכת דבר,
שהיא גם מאוד מיוחדת, שאנחנו,
שלראות כמה היא דומיננטית במכות.
בהגדה של פסח.
ההגדה של פסח, איפה מכת דבר נמצאת?
נכון? בפסוק בספר דברים, ההגדה דורשת את הפסוק בספר דברים שאומר ככה:
והוציאנו אדוני ממצרים ביד חזקה ובזרוע נטויה ובמורה גדול ובאותות ובמופתים.
ואז ההגדה שם הולכת ודורשת את הפסוק הזה.
ואז מה היא אומרת? ויוציאנו יושב במצרים בדברים האלה.
ויוציאנו יושב במצרים
ביד חזקה.
מה זה יד חזקה?
אז אנחנו היינו אומרים יד חזקה,
לא יודע, כל המכות, מכת בכורות, לא יודע מה היינו אומרים, כל מיני דברים כאלה.
לא, אבל בטוח שלא היינו אומרים
שיד החזקה זה הדבר, בטוח שלא, אין קשר לכאורה.
אה?
כן, אז נגיע גם לשם אולי.
אומר, מה כתוב בהגדה? ביד חזקה, זו הדבר.
למה? כמו שכתוב, כי איפה כתוב יד במכות?
איפה כתוב יד במכות?
כן, יד השם הוא היה במקנחה, נכון?
כמו שכתוב, הנה יד אדוני במקנחה, הוא היה במקנחה אשר בשדה,
בסוסים, בחמורים וכל זה.
אז יד, ביד חזקה שאיתה יצאנו ממצרים זה הדבר.
אז ממש דבר קשור ממש ליציאת מצרים, מה קורה פה?
יצאנו במכת דבר ממצרים, לא יצאנו במכת בכורות ממצרים, לא במכת דבר.
אז למה האגדה עומדת לי במכת דבר? מה המשמעות של הדבר הזה?
או, אז עכשיו מתחילים להתקדם קצת, לפתור את כל ה... לחבר את כל הדברים ביחד, על היעד של מכת דבר,
על הדיבור, על הדבר שיש פה הרבה,
על זה שאיתי חור רצנו ממצרים, כן? כל הדברים האלה, אנחנו רוצים לנסות להתחיל לפענח את זה, כן?
אז קודם כל, באמת,
הנקודה המייחדת והמאפיינת את מכת דבר,
זה שהיא עוסקת בשורש החיים.
עוסקת בשורש החיים, זו הנקודה.
כלומר, שאר המכות,
אמרנו זה פרטים, אם רוצים להבין מה זה יד, יד זה, אמרנו, זה חמש אצבעות, כי זה מכה כללית.
כלל זה דבר שנוגע בשורש של הכל, בשורש של הכל. שאר המכות, אומר לך, מכת דם, אני פוגע לך במה?
במים שלכם.
כן, בצפרדע מביאה לכם איזשהו בעל חיים שיהרוג בכם, שיעשה לכם, מציק לכם, ייכנס לכם לבצקים וכל זה.
כינים, כל דבר זה אצבע, זה כאילו פרט,
כל דבר זה פרט.
אבל מכת דבר זה לא איזשהו בעל חיים,
זה לא איזשהו נגע בגוף,
כן, שחין, זה לא איזשהו, אני יודע מה, חושך, מאורות,
משהו פרטי בבריאה.
זה לא איזשהו מכה של נברא,
זה מכה שהיא תופסת את שורש החיים.
בא הקדוש ברוך הוא לפרעה ובעלה אותו עכשיו,
גם היינו בוכים,
בתחילת השיעור אמרנו, גם היינו אומרים שמכה דבר היא מכה
לא כל כך קשה אולי, יחסית לשאר המכות,
כולה הלכה עם המקנה, בסדר, מקנה אפשר להשלים,
אבל גם נגיד ככה, גם היא לא קשה בתוצאות שלה,
אבל במה שהיא מייצגת,
באיכות שהיא מייצגת אצל הקדוש ברוך הוא,
כן, בגדלות שהיא מייצגת אצל הקדוש ברוך הוא,
היא מאוד גבוהה.
למה? כי מה היא מייצגת בעצם?
היא מייצגת את זה שהקדוש ברוך הוא
שולט לא רק בכל נברא ככה באופן נפרד.
הקדוש ברוך הוא יש לו שליטה במה?
בחיים עצמם,
בשורש החיים. יש לו שליטה בנשמות, יש לו שליטה.
בנשמות הוא שולט.
הוא יכול לקחת נשמות, זה הדבר הכי גבוה שיש,
הדבר הכי עליון שיש,
הוא לוקח את הנשמות של הבהמות שלכם.
זה הרבה יותר מכל פרט אחר במכות, זה שורש המכות, זה במכת עבר.
אם ככה היינו מצפים לכאורה,
זה מצד המעלה של השם שמתגלה פה,
שזה מכה על החיים עצמם,
זאת המכה הכי גבוהה.
אחרי מכת בכורות,
אחרי מכת בכורות, זאת המכה הכי גבוהה.
אז איפה היינו צריכים לשים אותה אם ככה?
לכאורה הייתה צריכה להיות ממש בסוף,
כי היא מבטאת את הגדלות של השם שהוא שולט על כל הנבראים וגם על שורש החיים הוא שולט, על הכל.
על שורש הבריאה, על החיים עצמם.
אז היא יכולה להיות ממש נמצאת קרובה למכת בכורות, היא הייתה צריכה להיות צמודה שמה.
אז למה היא דווקא במכה החמישית? מה מתרחש פה? כמה מתרחש פה? בסדר, אז בואו נראה. קודם כל כותב אספורנו,
הוא מציג את הנקודה הזאת שזה הבחינה של מכת דבר, תראו את המקור האחרון פה, אספורנו אומר,
והנה לומד במקנה ישראל עד אחד,
ויכבד לפרעה, אף על פי שהיה זה פלא מבואר,
בלתי מתייחס בשום פנים זולתי לאל יתברך,
כי אין מי שיוכל להבטיח בחיים זולתו.
אתם מבינים, זה המעלה שלה, זה בחיים, אין אפשר על החיים עצמם.
על נבראים אפשר, יש שם חרטומים, עושים כל מיני דברים על נבראים.
אבל בחיים שקוראים לך,
יהיה פה הבדלה שכל הבהומות של מצרים ימותו, כל הבהומות של ישראל יישארו,
צריך לגעת בחיים עצמם. מי שולט על החיים עצמם? רק בורא עולם שולט על החיים עצמם.
אז אין מי שיכול, זה הפלא הכי גדול, המכת דבר, חוץ ממכת בכורות.
אבל עד מכת בכורות היא הייתה המכה הכי פילאית מהבחינה הזאת, שהוא שולט לא פרט,
אלא היא כלל, יד, יד שלמה.
יד שלמה שתופסת פה, לכן זה יד השם.
אין מי שיוכל להבטיח בחיים זולתו.
אבל בכל זאת פרעה הכביד את ליבו, אוקיי.
עכשיו, אבל,
אז איך זה קשור אבל לזה שבמכה הזאת ההגדה אומרת לנו ביי יצאנו ממצרים.
ביעד חזקה זו הדבר שאיתה יצאנו ממצרים.
מה הכוונה שאיתה יצאנו ממצרים?
אז יש כאלה שמפרשים,
אז קודם כל,
באלכות שמעוני כתוב,
לא ניקח פה את הכל,
נראה איך נעשה את זה, כאילו,
יש כאלה פה, יש מדרש שאומר שבכל מכה ומכה הצטרפה גם מכת דבר.
כן, קוראים באלכות שמעוני, תראו באלכות שמעוני אומר,
אמר רבי יהושע בן לוי,
כל מכה שהייתה באה עליהם, הייתה מכת הדבר, נשפה עליהם, שנאמר, וחייתם
לדבר הסגירו.
נראה את הפסוקים האלה קצת.
אולי נקרא אותם עכשיו. תראו, בספר תהילים, בפרק ע"ח,
יש שם פסוקים שמתארים את עשרת המכות.
ואפשר ללמוד מהם הרבה דברים על עשרת המכות.
אז הבאתי פה חלק מהפסוקים,
בסדר? בואו נקרא מהם קצת מהפסוקים האלה,
ונראה מה שחשוב עלינו למכת דבר.
אשר, אומר הפסוק, אשר שם במצרים אותותיו ומופתיו בשדה צוען,
ויהפוך לדם יאוריהם, מכת דם,
ונוזליהם בלשתיים, כן?
ישלח בהם ערוב ויאכלם וצפרדע ותשחיתם.
זה לא דווקא לפי הסדר, ערוב ויאכלם, צפרדע ותשחיתם.
ויסגר לברת בעירם ומקנאים לרשפים.
ישלח במחרון אפו אברה וזעם וצרם משלחת מלאכי רעים. זה אומרים, זה בהגדה גם כן, את הפסוק הזה.
יפלס נתיב לאפו, לא חסך ממוות נפשם,
וחייתם לדבר הסגיר.
או כאן, שוב פעם, מה הפסוק, רגע, מה הכתוב?
וייך כל בכור במצרים, ראשית עונים בו עליך.
קודם כל הפסוקים מחברים את דבר לבכורות, ראיתם? דבר לבכורות.
חייתם לדבר הסגיר.
אבל, ומה דוד המלך שם לנו? מה הנקודה, מה הוא מוציא את הנקודה של דבר? מה זה?
חייתם, החיות, נושא החיות, נושא החיים.
דבר זה הנקודה של החיים.
הקב"ה מראה שאני שליט על החיים של ה...
זה כלל, זה משהו בשורש החיים, זה לא פרטים. זה משהו, שורש החיים נמצא כאן, חייתם לדבר הסגיר.
בסדר?
זה הנקודה של דבר.
ומה שהפסוק מחבר את זה גם למכת בכורות.
אמרנו שבאמת יש שם משהו שותף, שניהם נוגעים בשורש החיים, כן?
עד כדי כך שכתוב במדרש
שמכת דבר בעצם,
היא מלמדת על מכת בכורות.
תראו את המדרש הגדול,
אומר ככה, וחייתם לדבר הסגיר, דלגו למדרש הגדול פה,
אומר ככה,
בצד השני אנחנו כן, וחייתם לדבר הסגיר, אומר המדרש הגדול,
אלו נפשותיהם,
חייתם, החיות שלהם,
נפשותיהם, נמצאת האומר, נרמזה להם מכת בכורות
ממכת דבר.
למה שהיא גם דבר, שהיא גם היא דבר, שנאמר, הנה יד השם, הויה פעם שנייה,
גם מכת בכורות זה בעצם מכת דבר, יוצא.
כלומר, מכת דבר, יש מכת דבר שהיא מכת דבר בבהמות,
בהמות,
ויש מכת דבר שהיא מכת דבר באדם, איך אנחנו קוראים לה?
בכורות.
מכת בכורות זה מכת דבר באדם.
למה זה מכת דבר? זה בעצם המגפה האלוקית שהשם לוקח את הנשמות אליו.
הוא הורק את הנשמות, לוקח אותם אליו, זה דבר.
בפתאומיות, בפעם אחת, ברגע אחד, כמו שאמר המלבים, אין פה משך זמן, זה ברגע אחד קורה.
השם מבטא את השליטה העליונית שלו על שורש החיים.
בסדר? אז יש מכת דבר על הבהמות,
ויש מכת דבר באדם, שזה מכת בכורות.
אז, ואומר, מכת דבר מלמדת על מכת בכורות. למה כתוב, הנה יד השם,
הויה במקנחה.
אז המדרש לומד הויה, הוא דורש את זה, הויה זה לעתיד, כאילו.
הויה בפעם, הויה זה מלשון, ככה הוא דורש. הרש"י אומר משהו אחר אצלנו, לא משנה, אבל המדרש אומר,
הנה יד השם, הויה, הכוונה היא תתן עוד פעם מכה בעתיד באיזה, במכת בכורות.
מכת בכורות תהיה עוד פעם בעתיד, בסדר? אז ממש מכת דבר ממש משפיעה על איזה,
על מכת בכורות.
אוקיי, עכשיו, אז אם נלך עוד צעד, נתחיל להבין
למה בעצם כאילו יצא, אתם מבינים עכשיו, הנה יד השם מויה,
סליחה,
אני מוציא אתכם ביד חזקה, זה הדבר כתוב, נכון?
אז הנה, עכשיו זה מובן, זה הדבר.
מה זה זה הדבר?
זה מכת בכורות.
אז למה זה, למה היא נקראת דבר אבל?
יש פה עדיין משהו שצריך עוד להסביר אותו.
אז בואו עכשיו ננסה להסביר את היחס בין דבר לבכורות, תראו.
אפשר לחלק את המכות
בכמה אופנים, נכון? בכמה מספרים. אפשר לחלק אותם ל... למעלה, אמרנו את התחילת השיעור, שבע ושלוש, נכון?
שבע וערב ושלוש בבואי. איזה עוד חלוקות יש?
שבע ושלוש. מה עוד יש?
יש דצה חדש באחריו, כמובן. שלוש, שלוש, ארבע, כן?
שלוש, זה מזכיר לי כמו, אני יודע מה,
מבנה של שחקנים בכדורגל. שתיים, אחד, שתיים, לא יודע מה כדורסל.
שלוש, שלוש, ארבע, כן? זה בדצה חדש באחריו.
או תשע אחד, יש גם תשע אחד, כלומר, בכרות הוא בנפרד, הוא להוציא את ישראל, כל השאר זה בנשים, זה להוציא, תשע אחד.
או, מה החלוקה הכי בסיסית של כולנו זה?
חמש חמש.
זה כדורסל, כל אחד מהם שלך, חמש חמש, שיגו... חמש מול חמש.
חמש חמש.
חמש ראשונות, חמש אחרונות. למה חלק אותם ככה?
או, אנחנו מבינים למה חלק אותם ככה.
למה, אמרים חז"ל,
ושימו לב, מה נמצא בסוף החמישיה הראשונה?
דבר. מה בסוף החמישיה השנייה?
ראיתם דבר בכורות, הקבלה יש ביניהם,
אז תראו מה מתרחש כאן.
ואנחנו רוצים לחבר את כל זה גם לעוד כמה דברים אחורה, אז בעזרת השם, בואו ננסה להספיק את זה.
מה זה חמש חמש?
מה ההבדל בין החמש הראשונות לאחרונות?
אומרים חז"ל, בחמש האחרונות
כתוב שהשם חיזק את לב פרעה, השם חיזק את לב פרעה.
בחמש הראשונות מה?
הוא חיזק את עצמו לבד.
יש את השאלה הגדולה,
איך הקדוש ברוך הוא לקח את הבחירה החופשית מפרעה וכל זה,
אבל זה נמצא רק בחמש מכות האחרונות.
כל החמש מכות הראשונות,
ויחבד פרעה את ליבו, ויחזק פרעה את ליבו, ויחזק ויחבד...
פרעה בעצמו,
רק בחמש האחרונות השם מחזק את לב פרעה.
אז בעצם מכת דבר כאילו סוגרת את הדבר הזה.
זאת אומרת,
ואז מה התשובה בעצם אומרת?
למה השם מחזק את לב פרעה והעניש אותו כאילו בעל כורחו?
למה הוא ישב את זה? כי בעצם אתה הבאת אותך לאשרה,
אתה היית אמור להוציא אחרי חמש מכות.
בעצם מכת דבר היא הייתה המכה שאמורה להוציא את בני ישראל ממצרים.
המכות היו צריכות להיות חמ...
מבחינת הבחירה החופשית של פרעה,
מבחינת הבחירה החופשית, הוא צריך להחליט לשחרר,
זה נגמר במכת דבר.
אחרי שאתה לא שמעת בקולי,
אז עכשיו אני ממשיך עליך כדי להרבות את מופתיי ואת אותותי ולהראות את שליטתי בעולם,
אני ממשיך עליך עוד חמש מכות.
אני ממשיך עליך, אבל אני לוקח לך את הבחירה החופשית כבר, כן?
הוא לא אומר את זה בכל דבר, במצבים כאלה, במצבים כזה עם פרעה זה כן,
צריך להבין למה שם כן, לא יודע כל אדם עכשיו, אני לא יודע חשבונות שמיים, איך הקדוש מייחס לכל בן אדם בחיים שלו.
אבל לכן, יש גם דברים כאלה, כל כך הוא מונע מבן אדם, אבל ככה זה מסבירים,
שאחרי, לפי חלק מהשיטות פחות, שאחרי החמשתמונות הראשונות הוא נתן לו את הבחירה, ברגע שהוא לא זה,
אז הגעת למקום שכבר, אני עכשיו אין לך, אני מעניש אותך כבר. זה כבר עונשים, לא רק למעניש אותך, אלא גם להראות את אותה עם מופתעי, בסדר?
בוא בוא נתקן, אתה רוצה לשאול משהו?
לא, אבל אחרי כאילו החמש מכות כבר לא הייתה לו בחירה חופשית, כאילו.
נכון, היה צריך לשחרר אותם, לא, נכון, היה צריך לשחרר אותם, בדיוק,
אחרי שהוא לא שאיר אותם בפרטים,
או בדיוק, זו הנקודה,
פרטים, פרטים, פרטים, ואז מגיעה מכה כללית, יד,
יד מגיעה, היא עכשיו מכבי חמישית, מכת יד, כללית.
שורש החיים, תראה ששורש החיים אצלי.
ואם לא תבין את זה מהבהמות,
אז אתה תקבל את זה בסוף בשורש החיים של האדם, בבכורות, תבין?
מכת בדבר יקלו שורש החיים של הבהמות?
מכת בכל שורש החיים של האדם, אוקיי?
אז אבל המכת בכלות, היית אמור לשחרר אותם שמה.
לכן אומר הפסוק, תראו,
כתוב אחרי זה, לפני מכת ברד, מה כתוב?
איך נספיק את זה? כתוב ככה,
ויאמר השם אל משה השכם בבוקר והתייצא לפני פרמתי לכל עמר השם לא יבין ושלחת מי ועבדוני כי בפעם הזאת אני שולח כל מגפותיי ליבך זה מכת ברד ובעבדיך ובעמך ובעבור תדע כי אין כמוני בכל הארץ
עכשיו הוא אומר לו ככה כי אתה שלחתי את ידי ואח אותך ואת עמך בדבר ותיקח את מן הארץ
כבר הייתי יכול לעשות את זה בדבר לקחת אותך בדבר הייתי אמור לסיים את הכל
אבל רציתי למה השארתי אותך ואולם בעבור זאת העמדתיך בעבור הרותך את כוחי למען סבש מכל הארץ
כלומר, עד שמה, אני בעצם נתן לך את הבחירה,
שאתה לא, בדבר הייתי כבר יכול לקחת לך את הנשמות יחד עם המקנה,
לקחת את הנשמות של הבני אדם, זה אותו דבר, זה חיים, זה הקדוש רותח חיים.
לכן זה יד, זה כלל, זה מכה של כלל.
אבל מה השארתי אותך, למה?
בעבור הרותך את כוחי ולספר שמי וכל הארץ, כן?
כלומר, להרבות אותי עם מופתיי.
אז מכת דברי הייתה אמורה זאת שמשחררת אותנו ממצרים, ביד חזקה זו הדבר.
עכשיו בואו נתבונן, ככה מסביר החתם סופר פה, את הזה,
כן, תראו, המדרש אומר, אמר לו הקדוש ברוך הוא, רשע,
סבור אתה שלא אוכל להכחיתך מן העולם, ללמוד ממכת הדבר.
בעת ששלחתי אותו הדבר, לא הייתי משלחה עליך ועל עמך, הייתה נכחד מן הארץ.
אבל לא תשלחתי ועליך, אלא כדי שירך כוח קבורתי.
מסביר החתם סופר שבאמת,
ממכת דבר היה יכול להוציא אותם הקדוש ברוך הוא,
אבל אחרי שהפרעה לא שמע,
אז עוד חמש מכות להראות את נפלאותיו של השם.
אבל אז אמרנו, מה אמרנו בהתחלה?
שמכת דבר נמצא פה, איזה שורש מנחה פה נמצא?
דבר, זה השורש המנחה. דבר, דבר, וידבר.
הכול מסביב הדיבור.
למה זה הזה?
ככה, זאת התשובה עכשיו.
הקדוש ברוך הוא מתחיל בחסד.
גם כשאחרי כל המכות הוא בעצם מחנך את פרעה ומחנך אותנו להנהגת השם.
הקדוש ברוך הוא אומר, תדע לך,
הנהגת השם, אני לא רוצה,
אני לא רוצה בכוח,
אני רוצה בדיבורים.
הקדוש ברוך הוא בחר את העולם בדיבור.
כל מעשה ידיו של השם זה על ידי דיבור.
כלומר, הוא אומר לפרעה,
אני אכה אותך בדבר, אבל שתבין שאני,
אם אתה רוצה שמישהו יעשה משהו בכוח,
אז אתה פשוט כופה אותו בכוח.
אבל אם אתה מדבר איתו, מה אתה רוצה כשאתה מדבר איתו?
אתה כאילו משכנע אותו, בוא תבחר לזה, תבחר את זה.
אתה כאילו מדבר עם פרעה, מדבר עם פרעה ואומר לו,
תבחר לשחרר את בני ישראל.
לפני שכבר יהיה מאוחר מדי,
כל עוד הבחירה בידיך, לפני שאני לוקח ממך את הבחירה החופשית,
כל עוד הבחירה בידיך, אז אני מדבר איתך, תבין שאני מדבר איתך,
שתיבוא ממך.
תבין, אני יכול להוציא את בני ישראל ממצרים, אני יכול.
אבל מה אני רוצה? אני רוצה שאתה תהיה שותף, אני רוצה שתהיה חלק.
אני מדבר איתך כדי שתשתתף בדבר הזה.
אבל אם אתה, ברגע שאתה לא מבין במכת דבר, לכן דבר זה מגיע באופן רך.
זה מכת בכורות רכה.
אני נוגע בשורש החיים במכה הכללית, אבל באופן רך.
אבל אם אתה לא שומע,
אז עכשיו אני מתחיל להגביר את הקצב.
מתחיל להגביר את הקצב.
מדבר אנחנו עוברים לאן?
עוד לא לבכורת, מה עוברים עם דבר?
איזה עוד אותיות של דבר זה?
מדבר עוברים למה? לברד.
ברד זה גם אותיות דבר.
אומר הזוהר הקדוש, ברד זה דבר חזק, כי זה, לא, בסדר, נכון.
זה מכה על הבהמות. בברד כתוב גם כן שיהיה על הבהמות מכה, כן?
דבר ברד ואז בכורות.
אומר הזוהר הקדוש, תראו,
תלת מות, תרדו למטה, תלת מות, יש שלושה מוותים, אבו בבהיר, היו שלושה מתים,
שלוש סוגי מוות בבהמות.
חא דבר, חא דינון דקתיל ברד, חא דינון בוכי דבעירי, ואחרי זה הבכורות של הבהירי.
הנה יד השם הוא היה, דבר כבד מאוד.
אז השם התחיל מדבר, דבר זה כאילו,
אין שם בית תגושה, כאילו, אין שם דבר, זה דיבור כאילו שהוא חלש, הכוונה,
זה לא מגיע מהתוקף של השם, אלא בא לשכנע את פרעה להיות חלק ממנו.
מתחיל עם דבר. אתה לא שומע, עובר לברד.
ומשם לבכורות, למכה הכי חזקה.
ולכן, ביד חזקה אצלנו מצרים זה הדבר.
הכוונה,
היינו יכולים לצאת מכת דבר אם פרעה היה משתכנע מהדיבור של השם,
שזה להבין שהשם,
שיש לו שליטה על החיים,
ופרעה משתכנע משם מהדיבור של השם,
היינו יוצאים מכת דבר.
פרעה לא השתכנע, עברנו לברד ועברנו לבכורות.
וזה נקרא יד החזקה.
יד החזקה זה כבר מכת בכורות שהיא גם דבר.
מסביר רב צדוק, אומר ככה,
נקרא אותו בעזרת השם, זה ממש הלב של הכל, אומר רב צדוק פה עשר פרי צדיק.
ופסוק זה מביא בעל אגדה ודרש ביד חזקה זו הדבר, וכבר אמרנו שמה שאמר זו הדבר,
אין הפירוש על מכת דבר שיהיה בבהמות, שזה לא גרם עוד היציאה ממצרים,
רק דמוסה ומכת בכורות.
ומה הייתי לראיה? שנקרא יד השם.
תראו את הנקודה, זה גם יד, אבל זה יד י"ו, י"ו, י"ו, י"ו, מה זה?
חסד, רחמים, יד השם. השם אומר לו,
לפני שאני נותן לך מקרה כללית בשורש החיים באדם,
זה היה גם הגיעה בבכורות. אחרי שנמנע ממך את הבחירה החופשית לפני זה,
אני מרחם אליך, מדבר איתך שתשתכנע.
ואז זה יד י"ו, יד חסד.
זה לא יד החזקה, זה יד החסד של השם.
אבל אם אתה לא תשמע,
כן?
אם אתה לא תשמע ליד השם, ליד הוויה,
רק לשם נזכר ליד השם שהוא חסד שם בעל חיים פה גם משפט תחילה, אם לא תשמע לזה,
אז אני עובר ליד החזקה, שזה מכת בכורות שהיא גם בדבר.
אבל ככה ההנהגה של השם מתחילה מהדיבור,
לקרב את האדם אליו. אם האדם לא שומע, אז מדבר לברד לקשה יותר, משם לבכורות, שהיא הדבר שקורה שם בבני האדם,
שמטעמה מישראל יוצא ממצרים.
טוב, צורקן.
