בוקר טוב!
לגבי עניין שקריאת שמע כתוב בשולחן ערוך
אף על גב דכאי מלן דברים שבכתב אי אתה רשאי לומרם בעל פה
כל דבר שרגיל בשגור בפי הכל
כגון קריאת שמע, ברכת כהנים, פרשת התמיד, כיוצא בהן, זה מותר.
כאן קצת להבין מה, חז"ל אומרים,
תורה שבעל פה כשמע קני.
תורה שבעל פה צריך פה אל פה.
דהיינו לא מהכתב אלא פה אל פה.
בתורה שבכתב אסור להגיד את זה בעל פה אלא צריך לקרוא את זה מתוך הכתוב ולא להגיד את זה בעל פה מה שכתוב בתורה.
אז ככה כתוב בחז"ל, וצריך להבין גם את הדבר הזה.
תורה שבכתב,
אם על מנת להבין את הדבר באופן כללי,
זה כללים.
הכללים של התורה, כתוב, כבד את אביך ואת אימך,
כתוב?
כתוב.
מי אמר כתוב?
השאלה,
איך לכבד?
כתוב קדש את יום השבת,
השאלה איך לקדש?
זה לא מספיק שכתוב.
כיבוד אב ואל, דוגמא, זו מצווה שהיא מורכבת, היא לא פשוטה.
לפעמים יש הורים קשים.
איך אפשר לכבד אותם?
אפשר לכבד אותם?
אני אראה אותכם.
השאלה,
זה נקרא תורה שבעל פה.
איך?
יש מה לעשות,
אבל זה לא מספיק מה לעשות.
איך אתה עושה את הדברים הפשוטים?
לא תגנוב, לא תרצח, כל הדברים האלה, פרטי פרטים מעשיים.
תורה שבעל פה נותנת מענה,
תשובה לשאלה הפרקטית, נאמר, באופן מעשי, איך לעשות דבר.
התורה שבכתב זה הכללים,
אנשים שיוצאים.
אז באים חז"ל, אומרים, צריך מאוד לדייק בדבר,
לא להגיד תורה שבכתב בעל פה.
כי למה? כי תורה שבכתב זה דבר אלוקי, אתה יכול לא לדייק בדבר הזה.
מישהו פעם היה בבית כנסת של תימנים, משהו כזה,
ועשה טעות.
מה קרה?
הם, היא אמרה לזכותם, אני אומר.
מה?
יאמר לזכותם שמדייקים מאוד
בכל ההגעה ובכל דבר.
תורה שבכתב, צריך להגיד תורה שבכתב,
כמו שבכתב, בדיוק.
זהו. עכשיו השאלה, כאן הוא אומר, זה כלל, אבל יש גם יוצא מן הכלל.
מה הכלל? הכלל זה ככה צריך להיות.
אלא מה?
אומר כאן השולחן ערוך ופוסק ההלכה למעשה,
יש דברים שאם אתה אומר אותם לא מתוך הכתוב,
אלא בעל פה, כמו קריאת שמע, ברכת כהנים וכולי,
אז פסוקי די זמרה, או דברים אחרים שאדם,
אנשים רגילים להגיד את זה בעל פה,
כן?
אז זה בסדר.
לעת לעשות להשם, הפרו תורתך.
כן?
הרי מתי התחיל כל העניין תורה שבעל פה,
לכתוב אותה.
היום אתה רוצה ללמוד תורה שבעל פה,
אתה פותח שולחן ערוך.
שולחן ערוך זה כתוב, זה לא בעל פה, זה כתוב.
אז למה פתאום התהפך הדבר?
אלא רבי יהודה הנשיא, כשסידר את המשניות,
היה לו מבט
מאוד רחב.
הוא יסתכל על העתיד.
ועם ישראל יצא לגלות,
גלות ארוכה וסבוכה וקשה וכל זה.
אם לא נכתוב את התורה שבעל פה,
זה ישתכח מעם ישראל, התורה שבעל פה.
לכן הוא מצא לנכון לכתוב את זה במשנה קודם כל.
המשנה זה דברים שבעל פה,
אבל היא כתובה בגמרא, בהלכה וכל הדברים האלה.
זאת הסיבה שזה היום,
למרות שזו תורה שבעל פה, אתה לומד את זה מהכתוב.
אתה לא לומד אותו מה...
גם בעל פה כמובן, אבל מהכתוב.
אבל כאמור, יש דברים שאנשים רגילים לומר, כמו פסוקי דזמרה או קריאת שמע וזה.
הוא אומר, למרות שלא קורה את זה מהכתוב,
אתה יכול לומר את הדבר הזה.
זה היום.
לגבי היום.
אבל באמת, לכתחילה, אדם צריך ללמוד תורה שבכתב, לדייק בתורה שבכתב,
בניקוד, בטעמים, בכל מה שצריך,
לכתחילה.
תורה שבעל פה, אפשר ללמוד משולחן ארוך, הכל בסדר,
אבל צריך לדעת, תן דוגמה שנבין.
מישהו היה כאן פעם בצבא?
מי היה בצבא?
למדתם איך להפעיל נשק רובה.
לא למדתם?
איך,
תארו לכם, יש שתי אפשרויות ללמוד איך להפעיל רובה.
אפשרות אחת,
שהמ"כ, או מי שמלמד על הרובה,
יבוא וילמד על הרובה, אבל לא ילמד בדוגמה, דוגמה אישית,
אלא ישלח לך חוברת או דף,
ויאללה, תלמד על הרובה.
אתה מתחיל ללמוד מה כתוב על הרובה,
אז אתה יכול בסוף להתבלבל במקום לראות אל האויב, לראות על עצמך.
אתה יודע בדיוק איך,
אתה יודע איך לפרש בדיוק את כל הדברים.
זה נקרא לימוד מהכתב,
על דברים שבעל פה.
ויכול להיות טעויות גדולות בדבר הזה.
אפשר ללמוד רק מהכתב הזה, איך להפעיל רובה?
המ"כ, או המדריך, מי שמלמד, מה הוא עושה? לוקח את הרובה, מחזיק,
אני זוכר את זה.
הרובה מתחלק, מראה לכולם את הרובה. אתם רואים? זה הרובה.
הרובה מתחלק לכמה חלקים, נראה אם אתם זוכרים.
לא, זה היה. אתה זוכר?
שלושה, נכון, איך אתה יודע?
איזה עבודה צעד?
אז הוא מראה לכם.
זה הכת, זה הגוף, זה הקנה.
וזה מתחלק לחלוקת משנה כזה.
אבל הוא מראה לכם באצבע.
זה הלימוד הכי טוב.
הלימוד הכי טוב זה לא רק מה כתוב.
דוגמה, להראות לך, להמחיש לך.
זה תורה שבעל פה.
ככה היה מדורדו עד רבי יהודה הנשיא.
אבא רצה ללמד את הבן שלו להניח תפילין. מה הוא עושה?
בוא, בני, בוא אני אראה לך איך אני מניח.
תלמד ממני.
זה, תורה שבעל פה.
אבל אם הוא היה אומר, יאללה, הלך לאש,
למי שנברו על השולחן ארוך, תלמד משם,
הילד יכול להתבלבל,
לא ידע מה לעשות.
לכן יש חשיבות גדולה ללמוד תורה שבעל פה, בעל פה באמת.
למרות שזה כתוב, זה לא מספיק.
צריך לשמש תלמידי חכמים, לראות איך הם נוהגים.
לא רק בהלכות ובמצוות, אלא גם במידות ובדברים מהסוג הזה.
גדול שימושם מלימודה, לכן כתוב בעניין.
אשרינו שיש לנו שתי תורות, תורה שבכתב ותורה שבעל פה.
......
::::::
של של של של
::::::::::::::::::::::
