שלום לכל הקהל הקדוש
ויהי נועם ה' אלינו עלינו מעשה ידינו כננה עלינו מעשה ידינו כננהו אנחנו פותחים ספר חדש
ספר שמות
אחרי שהיינו בספר בראשית ספר הפרטים אברהם יצחק ויעקב ושאר הצדיקים
אנחנו פותחים את ספר הגאולה בפרשת שמות
ספר העם שלנו
כן המשפחה משפחתו של יעקב
הופכת לעם שלם שנמסר שבטי ים
שמוזכרים פה כבר בתחילת הפרשה, הופכים לעם שלם
והנושא שלנו היום בעזרת השם זה יהיה לדמותו של משה רבנו, איך לא?
משה רבנו שכבר עכשיו
בהרבה מקומות יש השוואה בין
נוח לבין משה ששניהם היו צדיקים גדולים מאוד מאוד מאוד מאוד
ואנחנו יודעים שנוח היה,
כך נהוג לומר, צדיק בפלץ,
כן?
שבעצם הוא בנה את התיבה אבל בעצם לא
יזם את השינוי של האנשים שמסביבו ומתחיל בתור נוח איש האדמה ומסיים בתור נוח איש צדיק תמים היה בדורותיו
ולעומת זאת משה מתחיל בתור משה כן השם גורם
ובסופו של דבר מסיים בתור איש האלוקים דווקא האדם שיותר מעורה בחברה דווקא האדם שיותר משפיע
האדם שיותר קושר את עצמו לעם ישראל הוא אותו אדם שלא די שהוא לא קטן הוא גדל, בסדר?
אז נוח בהיותו אדם שיותר במידה מסוימת שומר את הקדושה ואת הצדקות לעצמו להבדיל ממנו יש לנו את
בפרשה שלנו את משה בכל החומש הזה שהוא הולך ומתעלה בעקבות הקשר שלו לעם ישראל.
ישראל. טוב, מי זה המשה הזה ואיפה הוא צומח?
אז ביקשתי אתכם להביא חומשים, אם תוכלו בבקשה לפתוח חומש,
ונתחיל.
אנחנו בספר שמות,
בפרק ב', פסוק א', בסדר? ספר שמות, פרשת שמות,
פסוק, פרק ב', פסוק א', וילך איש מבית לוי,
ויקח את בת לוי, כן? לא אומרים לנו מה השמות שלהם אפילו, זה שמות כלליים,
לא מדובר על שמות פרטיים, התורה באה לכוון לנו שהולך וצומח פה מנהיג
מנהיג שזה ממש לא חשוב הייחוס הפרטי שלו
שאחרי זה אנחנו נתוודע אליו שהוא היה בנם של יוכבד ואמרם אבל
בשלב הזה וילך איש מבית לוי ויקח
את בת לוי
ובעצם כך כתוב בפסוקים
וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי
ותער האישה ותלד בן ותראה אותו כי טוב כי טוב הוא ותצפנהו שלושה ירחים
כן אז קודם כל יש מי שאומר שקראו לו טוב
יש מי שאומר שקראו לו טוביה
ואנחנו יודעים שקראו לו כשהתורה מצאה נכון לקרוא לו משה על שם מי נתן לו את השם הזה?
בתי אבות פרעה כן איזה גויה אחת הבת שלה
תארו לכם שהבת של היטלר
כן, הרי פרעה הוא לא קטן מהיטלר, הוא מבקש לזרוק את כל הילדים לאיור.
הבת של היטלר אומר לו, וואי, איזה יהודון קטן ומוציאה אותו מן האיור ועל שמה נקרא שמם של מנהיגם של ישראל שהופך אחרי זה לאיש האלוקים. הוא קצת משונה כאילו איך זה יכול להיות שהמנהיג של עם ישראל
השם שלו הוא לא טוב כמו שכנראה העורים שלו קראו לו וגם לא טוביה אלא משה
כי מן המים השיתו, אנחנו עוד מעט נגיע לזה בהמשך.
מה הסיפור הזה? יש למשה גם הרבה
הקשר עם מים.
בסדר?
הגמרא מסכת סוטה אומרת ככה:
אמרם גדול הדור גירש את יוכבת
לאחר שהביאו לו אליהם שתי ילדים, כן, הרי הוא כבר הוליד שני ילדים.
האחים של משה,
אהרון ומרים, כבר נולדו, נכון?
ואז מה עשה אמרם?
הוא שמע שיש גזרה לזרוק את כל הילדים,
פרש מאשתו.
ברגע שגדול הדור עשה את זה,
כולם עשו את זה בעקבותיו.
באה מרים,
האחות, אומרת לו, אבא, תגיד, אתה נורמלי?
אתה יותר גרוע מפרעה.
כי פרעה גזר שרק הגברים, כן, רק הזכרים יושלכו ליו"ר. ואתה, בזה שאתה נפרד מאימא,
אתה עכשיו גוזר שלא ייוולדו לעם ישראל לא גברים ולא נשים.
לא בנים
ולא בנות.
ואז באמת נופל לעמרם,
אסימון
והוא מחזיר גרושתו, כן, מחזיר את אותה מישהו נפרד ממנה
ונולד משה.
כלומר משה ובכלל כל ספר שמות
הוא ייצג לנו את היכולת של הטוויסט בעלילה.
בסדר?
אם ספר בראשית הוא ספר מאוד מאוד מובנה, יש את אברהם, יצחק, יעקב,
בונים תהליכים,
אברהם מגייר את האנשים, שרה מגיירת את הנשים, יצחק חופר את הבארות,
אשר סיתמו פלישתים.
יש משהו מאוד מאוד ברור, יש איזו תהליכיות של בנייה
של המשפחה היהודית.
בספר שמות, לאורך כל הספר,
אנחנו עוד מעט נראה גם בפרשה הזאת, אבל גם בהמשך הספר,
יש המון עליות ומורדות, ממש אנחנו ברכבת הרים.
רגע אחד הכל נראה בסדר, רגע שני הכל נחרב.
אז נולד פה המנהיג,
שהוא מייצג את ההתחלה החדשה,
ואז, טוב, ברוך השם, אנחנו שמחים מאוד,
נולד מושיעם של ישראל
ואז כתוב לנו שקם מלך חדש על מצרים, נכון?
בואו נקרא את ההתחלה ממש
אחרי שיש לנו איזה אידיליה כזאת בספר בראשית
שכולם מתקבצים, יעקב אוסף את כל השבטים,
יאספו ואגיד לכם מה יקרה באחרית הימים
כדאי לכם לקחת חומשים בבקשה כי אנחנו נעבור הרבה עם חומש עכשיו
אז כתוב בפרק ח׳: "ויקום מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף".
כן, האידיליה שהייתה לפני כן משתבשת.
כן, המציאות המקסימה של עם ישראל שנמצא בארץ גושן,
שהכל טוב, פתאום קורה משהו לא טוב.
רש״י אומר לנו שמה זה מלך חדש,
יכול להיות שזה כפשוטו,
יכול להיות שזה כמדרשו,
כלומר יכול להיות שבאמת מישהו אחר,
וכולם קראו פרעונים,
אז יש לנו עוד איזה פרעונצ'יק כזה קטנצ'יק,
זו אפשרות אחת.
אפשרות שנייה,
שאותו מלך,
אותו מלך פרעה, שבמהדורה הקודמת בספר בראשית היה מלך נחמד,
שנתן לעם ישראל את ארץ גושן,
אותו מלך מתהפך,
והוא מתנהל כאילו,
הוא לא ידע את יוסף, יוסף כבר נקבר, נפטר,
ועכשיו הוא אומר, אם ככה, אחרי שיוסף הלך מפה ועשה לי את כל הטובות,
הרי יוסף היה שר האוצר,
במצרים, הוא הציל את מצרים מן הרעב,
לא זוכר כלום,
כפיות טובה של פרעה,
אין מלכות מקרבת,
כן, איך כתוב, היזהרו מהמלכות במסכת אבות,
שהיא בסופו של דבר אינה מקרבת אלא לדעתה, כן, זה רק עניין של אינטרסים.
אז ברגע שהאינטרס עם יוסף נגמר, ברגע שיוסף עשה את שלו,
הכושי עשה את שלו,
הכושי יכול ללכת, נגמר הסיפור,
ובעצם המלך מתהפך
וגוזר גזרות
לשלוח את כולם ליאור, בסדר?
ואז משה גדל. בואו נראה מה קורה.
הוא אחרי שלושה חודשים,
הוא בהתחלה נמצא בבית של האורם שלו, נכון?
ואז אין ברירה, צריך לשלוח אותו אל היהור.
בואו נקרא, הדברים מוכרים אבל כדאי לשים לב,
אני קורא בפנים.
ויהי מקץ שלושה חודשים.
אני קורא בפרק ב' פסוק ג' ולא יאכלה עוד הצפינו ותיקח תיבת גומה
ותחמרה בחמר ובזפת ותשם בה את הילד ותשם בסוף על שפת היהור
ותתשם אחותו מרחוק לדיעם היעשה לו מרים ככה משגיחה לראות שלמשה לא קורה שום דבר ואז ותרת בת פרעה לרחוץ על היהור
כן היהור היה האלוקים של מצרים
ונערותיה הולכות על יד היהור, ותראה את התיבה בתוך הסוף ותשלח את המתה ותפתח,
כן היא רואה את הילד הזה,
ותחמול עליו, ואז היא קוראת לו את השם שלו.
מקסים.
ויגדל הילד, אני מדלג לפסוק י', ויגדל הילד,
ותביאהו לבת פרעה, ויהי לה לבן, ותקרא שמו משה,
ואתה אומר כי מן המים ישית יהיו,
ואז הדמות של משה מתחילה להתפתח באופן הכי
לא שגרתי אני עוד פעם אני בא להדגיש את זה שספר בראשית הוא ספר מאוד מאוד מובנה מאוד ברור מה יהיה בנגלה הבאה
כולם פועלים במציאות וממילא המציאות הולכת ומתקנת
ולעומת זאת פה משה יוצא החוצה והוא מתוודע לזה שהוא יהודי
בואו תראו מה כתוב בהתחלה זה מתחיל טוב אחרי זה זה עוד פעם נסיגה עלייה נסיגה
פסוק י"א: ויהי בימים ההם ויגדל משה ויצא אל אחיו
כן אל האחים שלו, אל היהודים
ויהר בסבלותם, ויהר איש מצרי מכה
איש עברי מאחר.
הופה. איש מצרי מכה גויים, כן, מאז ומתמיד
מכים ביהודים.
ויהי כיוון כה וכה
ויהר כי אין איש ויך את המצרי ויתמנעו בחול. משה לא היה פראייר, היה בחור צ'יק רציני,
הערבות כלפי העם שלו, הוא גדל בעצם בבית פרעה. כולם, בוודאי חלקם יודעים שהוא יהודי,
הוא לעצמו הכל מסודר.
אבל יש פה איזשהו משהו זועק מבפנים,
שהוא צריך לדאוג כן.
אז זהו, זה קהיבת פרעה, הוא עושה שם, זה מה שאמרתי, זה משהו אבסורדי. כלומר, הקדוש ברוך הוא דואג לזה שהמלך,
המושיע של ישראל, יגדל בתוך ביתו של פרעה, בידיעה של פרעה, כן?
מה?
אני לא חושב שהיא הסתירה את זה, הוא ידע את זה, אבל הוא אמר, טוב, בסדר, זה יהודון, מה שנקרא, נשים אותו, נתרבט אותו.
מה?
בדיוק, אנחנו נדאג לזה שהוא יהיה חלק מאיתנו.
הרי למה הייתה הגזירה לזרוק ליאור?
כי האצטגננים, כן, הפרעונים,
הם שם, הם שולטים בהרבה כשפים, אמרו לו, תשמע, אנחנו רואים בני רוחנו שמושיען של ישראל נולד והוא ילקה על המים,
כן?
בסופו של דבר התברר שהוא ילקה על המים בימי מריבה, שם תהיה הפדיחה שלו, שם יהיה ערעור של ההנהגה שלו.
אבל הם חשבו שהוא ילקה על המים, הכוונה,
אם אנחנו נזרוק את כל הגברים למים, אז גם מושיון של ישראל, גם הוא יזרק למים ובזה נפתור את הבעיה.
אז הם חשבו שאולי נפתרה הבעיה, והנה זה עכשיו,
הילד הזה שמן המים ישיטי הוא, בסדר,
יכול להיות שהוא יהודי, אבל זה בטח לא מושיון של ישראל.
בסדר? כבר גמרנו את הבעיה.
בסדר?
יפה, אבל שאלה מצוינת.
בכל מקרה הוא יוצא, הוא רואה שאין איש, אפשר לפרש את זה שאין איש, הכוונה שהוא מסתכל
ליתר ביטחון, שאף אחד לא יראה שהוא זה, אם כבודו יוכל להביא לי כוס מים אני ממש אודה לך. בסדר דניאל?
תודה מותיק, סליחה.
יש פה אפשרות ככה, טוב.
בקיצור, ערבות,
מסתכל על צדדים, יש אפשרות אחרת להגיד,
והיה כי אין איש, ככה מסבירים בחסידות,
הוא רואה שאין אף אחד שדואג.
כולם עם מנטליות של עבדים וכולם עם מנטליות שהם לא מסתכלים על הצדדים, כל אחד הוא אגואיסט.
הוא אומר, וואו,
אין פה בן אדם אחד
ששם לב שמרביצים ליהודי.
והיה כן איש, הכוונה, לא ברמה הפיזית שאין מישהו שיראה אותו וישטנקר עליו,
אלא אין איש, אין פה בן אדם,
כן, כמו שהמשנה מספר טוב זאת אומרת,
במקום שאין אנשים,
השתדל להיות איש.
הוא אומר, וואו,
אני רואה שזה כנראה תלוי בי.
אני רואה את הסיטואציה הזאת, הקדוש ברוך הוא
שם אותי בסיטואציה הזאת כדי שאני אצא מעצמי
ואדאג לאנשים שמסביבי, בסדר?
תחנה ראשונה.
טוב, אז אם ככה הכל אידיאלי,
אז שימו לב מה קורה.
עוד כמה פסוקים.
אני ממשיך, תסתכלו בבקשה בחומש.
ואצא ביום השני, זה היה ביום הראשון, מה קורה ביום השני?
תראו גם לצדיק הזה, יעקב,
ואולי גם טעו לו. בסדר, שימו את החומש באמצע.
ויצא ביום השני, והנה שני אנשים עיוורים. עד עכשיו זה היה גוי ויהודי.
עכשיו יש לנו פה שני יהודים.
והנה שני אנשים עיוורים ניצים, ויאמר לרשע, למה אתה כרעך?
מה אתה עושה?
שימו לב מה הוא אומר לו.
ממש, זה לא נעים.
ויאמר,
מי שמך על איש? שר ושופט עלינו, למה מי אתה?
כן, הבטחתי מקודם
שספר שמות בנוי מעליות וירידות.
זה לא ספר מובנה שיש פה התפתחות בעלילה וכל הזמן זה מתקדם והכל הולך ונעשה עוד יותר טוב ועוד יותר טוב ועוד... כן?
אלא יש עלייה, יש ירידה.
הוא מקודם היה ערב, מצוין, הוא הציל את אחיו היהודי.
אבל עכשיו כשנפגשים עם שני יהודים,
אז היהודי הזה אומר, תגיד לי,
למה מי אתה חושב שאתה?
כל בן אדם שלא בא לך טוב בעין, אתה מקרקס אותו, זה לא עובד ככה.
הוא אומר לו מילים קשות.
והוא אומר, מי שמך לאיש?
סר ושופט עלינו.
הלאה הוגן יתא אומר כאשר רקת את המצרי?
ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם שהכל נארידור.
שימו לב.
וירא משה ויאמר אכן נודע הדבר.
מה זה נודע הדבר?
פירוש אחד, וואלה, שמעו על מה שעשיתי.
אם יש לכם רש"י ואם לא אז אני קורא לכם
אכן נודע הדבר כמשמעו זה שמישהו כנראה
העביר את הסיפור שעשיתי אתמול.
מדרשו,
נודע לי הדבר שהייתי תמה עליו, מה חטאו ישראל מכל 70 אומות להיות נרדים בעבודת פרך? למה עם ישראל מקבל את העונש הכל כך חמור של לעבוד בפרך?
אבל רואה אני שהם ראויים לכך.
תראה מה זה, אני אתמול
הצלתי יהודי,
הצלתי יהודי מאיש מצרי שרצה להרוג אותו,
ועכשיו
באה לי הביקורת מבית.
אנשים יהודים, תגיד, אתה לא מתבייש?
מה עשית אתמול? אנחנו מכירים את זה, מה שנקרא,
נכון לעכשיו,
מה שהיה אז
גם קיים היום.
זאת אומרת, הוא אומר,
עכשיו אני מבין למה מגיע להם כזה עונש.
תראה איך יהודים מתנהגים אחד לשני.
בא מנהיג שמבחינתו הוא מסודר, הוא חי בבית פרעה, הכול טוב, יש לו את כל התפנוקים.
והוא יוצא כיוון שהוא לא יכול שלא לזעוק את הזעקה.
כיוון שהוא יוצא והוא הרג את המצרי אתמול ועכשיו הוא רוצה להפריד בין הניצים היום מכיוון שהוא רק הערבות שלו וההנהגה שלו והרצון שלו לתקן את העולם
זה מה שמנחה אותו
וזה מה שאתה אומר לי?
אתם מבינים מה זה? דבר חמור מאוד מה שרש"י אומר פה
בעצם אומר משה
עכשיו אני מבין למה עם ישראל נענש
בעבודת פרך
בגלל שהם מפולגים ביניהם
בגלל שהם כל כך ביקורתיים
בגלל שהם אף פעם לא שמים לב מה המניע של מה שאנשים עושים. הם רואים את הקליפה החיצונית ואומרים, הופה, יש פה בן אדם שמקסח.
כן, תובנות להיום.
כל אחד מאיתנו,
מה הוא צריך לחשוב.
טוב, אז זו נקודה אחת.
שבע יפול צדיק וקם. ועכשיו, ברשותכם, אני רוצה,
דרך הפסוקים, לעמוד על מי זה מנהיג אמיתי.
איך צומח מנהיג אמיתי,
ותראו איזה דברים מתוקים החומש מציף בפנינו.
טוב,
הוא גומר את הסיפור הזה, ועכשיו הוא עובר לכיוון של הסנה.
בואו נדלג.
איפה הסנה מופיע, חברים?
תעזרו לי בבקשה.
פרק ג', פסוק ב'. תסתכלו בבקשה. פרק ג',
פסוק ב'.
בואו נתחיל מפסוק א'. פרק ג', פסוק א'. רואים: "ומשה היה רואה את צאן יתרו, חותנו, כהן מדיין,
וינהג את הצאן אחר המדבר ויבוא אל הר האלוקים חורבה
וירם על אח אדוני אליו בלבת אש מתוך הסנה
וירא והנה הסנה בוער באש והסנה איננו עוקל. מה זה סנה?
שיח קטן.
מי נבחר להיות מנהיגם של ישראל?
אדם משה.
קודם כל הוא רואה את הסנה הזה, מה רש"י אומר?
מתוך הסנה ולא אילן אחר משום אמו אנוכי בצרה.
מנהיג
שהוא שם לב גם לצרות הקטנות ולא רק לצרות הגדולות
זה האדם הראוי לגאול את עם ישראל.
בכוונה הקדוש ברוך הוא פונה, הפנייה הראשונית
של הקדוש ברוך הוא למשה רבנו לוקח שיח קטן
ואותו הוא מבעיר והוא רוצה לראות האם לדם הזה למשה יש איזו ערנות
כמו שראינו מקודם בפסוקים הקודמים
והוא שם לב גם לצרות הקטנות שקורות לכל אחד מעם ישראל,
לסנאים, כן, לסנה הקטן הזה.
זה נקודה אחת.
דבר שני, ויאמר משה
אסור ענה.
מה רש"י אומר? אסור ענה מכאן להתקרב לשם.
מה זה כל כך חשוב לרש"י להגיד מכאן
להתקרב לשם?
היכולת שלי בתור מנהיג אמיתי זה שאני יוצא מהעולם האישי שלי ואני הולך לשם.
אני הולך לעם שבשדות.
אני מסודר.
אסור הנא, אסור המכאן
ואלך לשם. אני אסור מהרמה הפרטית שבה אני מסודר בבית אדוני,
ואני הולך עכשיו לרחובות להסתכל מה קורה עם העם שלי. אז זו נקודה שנייה, אסור הנא.
וגם כמו שאמרתי קודם, עצומת לב. נקודה שלישית,
הקדוש ברוך הוא אומר לו
בפסוק ד', וירא השם כי שר לראות ויקרא אליו, כן, אז הוא אומר, הופה, אני רואה שהוא שר לראות, אני רואה שמדובר פה בן אדם ערני
ואכפתניק
מהדברים הקטנים
ויקרא אלוקים מתוך הסנאים ואומר משה משה
זוכרים שפעם שעברה
דיברנו שמתי שיש כפילויות נכון אנוכי אנוכי ומנחמכם כן דיברנו על הכפילות
שקיימת בנביא בעיקר בספר ישעיהו
אז שאומרים משה משה אמרנו שבין השאר
כפילות היא באה לבטא שיש עולם גלוי
ויש עולם נסתר
עוד פעם אומר לו הקדוש ברוך הוא
משה משה
אני רואה שאתה מנהיג כזה
שמסוגל גם לראות את המציאות הגלויה אבל לא פחות מזה גם לראות את המציאות העתידית
אתה שם לב שיש פה עולם פנימי
שהולך ונבנה לכן הפעמיים
המילה משה מופיעה עוד עניין של מנהיג היכולת לראות פנימה
נקודה נוספת
שהוא אומר לו ויאמר אל תקרא ולום של נא עליך מעל רגליך
נכון בפסוק ה'
של נא עליך מעל רגליך
של נעליך מעל הרגליך
מנהיג אמיתי זה אדם שמסוגל גם לשנות הרגלים
פעם אני לא יודע אם סיפרתי לכם את זה בפורום הזה
אבל פעם שאלתי את הרב מרדכי אליהו מי זה צדיק אמיתי איך אני בוחר צדיק אמיתי אני רוצה
רב צדיק מישהו שינהיג אותי בעצם בחרתי בו אבל בלי לשים לב אמרתי לו
מי זה מנהיג אמיתי
הרי עכשיו ראינו נקודות אמיתיות נכון ערנות
לויאליות, אכפתיות, היכולת לצאת מעצמי, היכולת להיות באמת בן אדם שהוא באמת עניו, היכולת לראות גם עולם פנימי,
גם עולם כמובן גלוי.
ואז הוא אמר לי חמישה דברים,
ואני מציע לכולנו לחרות את זה על לוח ליבנו.
קריטריון ראשון, שמחה.
אתה רוצה צדיק, אתה רוצה לבחור מישהו שינהיג אותך,
שיהיה בן אדם שמח.
מאור פנים.
הדבר השני,
ענווה.
ענווה, שיהיה לבן אדם באמת ענווה מוחלטת,
שזה משה רבנו, הענב מכל אדם.
דבר שלישי,
אהבה בלתי מסויגת.
אני לא אוהב חלק מהאנשים וחלקם אני לא אוהב. אני בוחר את מי שאני אוהב.
ההוא לא בא לי בטוב, אה, זה ערב רב, זה רעב.
לא, אין את המציאות הזאת. זה הקריטריון השלישי. הקריטריון הרביעי, היכול... איך, איך, איך?
לכל עם ישראל, לכל עם ישראל, ממילא, בעזרת השם, גם לכל העולם, אבל קודם כל, לכל עם ישראל, זה גם דבר מורכב.
הדבר הרביעי
זה היכולת
לקבל ביקורת.
מנהיג אמיתי, צדיק אמיתי, זה בן אדם שלא רואה בעצמו את חזות הכול, אלא גם מוכן
לקבל ביקורת.
והדבר החמישי
לא נוגע בכסף.
בסדר?
על זה הרבה רבנים נופלים,
אבל זה הקריטריון החמישי. אבל מה שהקסים אותי בעיקר זה שהקריטריון הראשון היה העניין של השמחה.
גם האר"י הקדוש אומר בכמה מקומות
שהסיבה שהוא זכה למעלה שלה הוא זכה
זה בגלל שמה שהוא עשה,
עשה בשמחה.
כשאנחנו עושים משהו בשמחה זה ביטוי לזה שאנחנו מזדהים עם מה שאנחנו עושים.
כשאנחנו עושים משהו בזריזות כן זה גם קריטריון.
וגם ביטוי למשהו שאנחנו מזדהים איתו, משהו שאני לא מזדהה איתו,
אני לאה, אני עושה אותו לאט.
משהו שאני מזדרז בו זה סימן שהוא מתאים לי, שאני שמח בו,
שאני רוצה בו, אני לא עושה אותו כי אני צריך,
אני עושה אותו כי אני רוצה. אלה הקריטריונים שאני זכיתי ככה לדלות מהפרשה שלו.
בסדר, ברוך השם, צומח לנו מנהיג,
הכל טוב,
ואז הוא כמובן אומר מי אנוכי כי ילך,
הביטוי של הענווה,
ואז הוא אומר, טוב, תראה,
הכל טוב, אבל מה אני אעשה? איך אני עכשיו,
איך אני אציג את עצמי? איך הם ידעו שאני בא בשליחותך?
אתה יכול להגיד לי מה השם שלך?
ואז מה הוא אומר לו, חברים?
זוכרים?
בבקשה?
יפה. איפה זה כתוב?
פרק ג' פסוק י"ד.
לפני כן אני, ברשותכם, רוצה לקרוא כמה פסוקים.
י"ג קודם. פרק ג' פסוק י"ג.
ויאמר משה אל הרקוקים, הנה אנכי בא אל בני ישראל
ואמרתי להם אלוהי אבותיכם שלחני עליכם
ואמרו לי מה שמו
מה השם של האלוקים הזה ששלח אותך הרי עד עכשיו הם לעם בכללו
אלוקים לא נגלה הוא נגלה בינתיים רק לפרטים נכון?
ויאמר אלוהים אל משה
אהיה אשר אהיה מישהו יכול אולי להסביר לי מה הכוונה מה זה השם הזה אהיה אשר אהיה כן
לא כולם ביחד
עד עכשיו
שתמיד הוא יהיה איתנו, יפה, חזק וברור, יעקב, יפה.
אפשרות אחת, אי אשר אי אני איתך,
אני אהיה שם בגזרה מה שנקרא, אומר לו,
אומר הכדור יפה הוא,
איך איך איך?
אומר לנו פה חכם ינון, חכם ינון,
אי אשר אי אני איתך בצרה, אני גם אהיה איתך במשך,
עוד, עוד.
רבי דוד, רק שנייה, כן.
לא משנה מה,
מה שלא יהיה מה שנקרא,
אי כאילו סלנג כזה,
אה אשר אה, אחי, מה שתגיד, אני איתכם, מצוין.
גם בגלות וגם בגאולה,
גם בחושך וגם באור,
גם בים, גם ביבשה, גם בהסתרה, כן.
איך?
אפשר עם שליףים, בבקשה.
כן, יש לך איזה שליף?
כן, מישהו אמר את זה, זה חכם ינון,
פשוט הוא לא יסתכל ברש"י.
הוא כולו תורה, אז הוא...
הייתה לו נבואה. יפה, מצוין.
עוד פירוש אחד ברשותכם,
אהיה אשר אהיה,
הרי זה כנגד י״ק ו״ק, מה זה אהיה אשר אהיה?
אומר הקדוש ברוך הוא, תקשיב,
יש לי הרבה שמות,
יש לי הרבה הופעות שאני מופיע כלפיך, אל שדאי, עוד מעט נגיע לזה, הרי עד עכשיו הוא הופיע באל שדאי, אל שאומר לאמור, די,
הכל קצוב, הכל ברור, כל ספר בראשית,
כמו שאמרתי, הכל מאוד מאוד ברור, המהלכים מאוד ברורים,
לכן זה אל שדאי,
אל שהכל אצלו מדוד וספור ומתקדם, תהליכיות,
זה אין שדאי, זה מתאים לספר בראשית.
מכאן והלאה,
אהיה אשר אהיה.
כמו שאני,
הקדוש ברוך הוא, מהווה את הבריאה,
כך אני אומר גם לכם, עם ישראל, אני מתגלה אליך, יהודי,
קצת מזכיר את מה שרבי דוד אמר פה.
אני אהיה כפי שאתה תהווה אותי.
איך שאתה תתפוס אותי,
אתה היהודי, אתם עם ישראל, שלום, שלום,
Welcome.
אני משה רבנו, באתי להבהיר לכם שהאלוקים הזה ששלח אותי אליכם
הוא יתהווה בפניכם כפי התפיסה שלכם
אם אתה תחווה את הקדוש ברוך הוא כשופט,
כרודן, כמי שמחפש אותך בסיבוב, זה מה שאתה תקבל
אבל אם אתה תתייחס לקדוש ברוך הוא כמו אבא
כמו אב רחמן
כמו אתה תהווה אותו, אתה תממש
את התפיסה שלך כלפיו, כך גם הוא יופיע כלפיך. האם הייתי ברור?
או במילים אחרות,
במידה שאדם מודד,
מודדין לו.
אפשר להגיד,
טוב, הקדוש ברוך הוא אומר, תשמע, בוא, אני בודק אותך.
האם אתה רחמן? אם אתה רחמן,
אתה בונה צנרת של רחמנות,
גם אני בונה צנרת של רחמנות מולך. כאילו, הוגן,
fair enough, כמו שאומרים, בסדר?
רבי נחמן אומר משהו אחר.
הוא אומר,
אהיה אשר אהיה לצורך העניין, במידה שאדם מודד מודדים לו, אתה עצמך בחיים
בונה את הצינור שדרכו הקדוש ברוך הוא מדבר איתך.
זה לא תגמול, כלומר אתה איש חסד,
אז אני אתחסד איתך.
אתה איש דין, אז אני אדון אותך.
אלא אתה בונה את הצינור.
ודרך הצינור הזה הקדוש ברוך הוא מדבר איתך.
כמו שאמרנו כבר כמה פעמים,
התורה היא לא מלאה בשכר ועונש,
היא מלאה בסיבה ותוצאה.
אם אתה מתנהל בצורה מסוימת,
דרך ההתנהלות שלך הקדוש ברוך הוא מדבר איתך, וזה בדיוק הפשט של אהיה אשר אהיה.
אני אתהווה בפניך לפי מה שאתה תממש אותי,
לפי איך שתתפוס אותי.
ברור חברים.
אז זה מה שהוא אומר לו, אהיה אשר אהיה,
בניגוד לספר הקודם, כמו שאמרנו,
אל שדאי.
בואו אולי רק קצת ככה עוד נבריג את זה עוד קצת.
איך כתוב שם בפרק ו' פסוק ג', תדלגו רגע,
מי שיש לו חומש,
פרק ו' פסוק ג', אומר לו ככה, זה בפרשה הבאה כבר אמנם, אבל כל זאת. וידבר אלוקים אל משה ויאמר אליו אני השם ואירע אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי ושמי השם לא נדעתי להם. עד עכשיו היה אל שדי כמו שאמרנו הכל מדוד,
הכל ברור, תהליך מובנה, אברהם, מצחק, יעקב, כל אחד בשיטתו,
כל אחד בגישתו מקדמים את העולם, והקדוש ברוך הוא בעקבותיהם,
הכל קצוב, הכל ברור, הכל מתקדם כפי התוכנית האלוקית.
אבל
מעכשיו והלאה זה יהיה אשר יהיה,
כמו שכבר ראינו בפרשה הזאתי.
משה רבנו, מנהיגם של ישראל, ניצל מהגזרה,
שלושה חודשים נמצא בבית, אחרי זה גדל בבית פרעה,
אחרי זה הוא ערב לאחיו היהודי שמוקי על ידי איש מצרי,
אחרי זה הוא מקבל ביקורת, יש שם ירידה,
אחרי זה הוא עולה בחזרה,
בסדר? יש פה משהו שהוא הרבה יותר מתהווה והרבה יותר נזיל והרבה יותר עולה ויורד.
הכל בהשגחה.
אבל מסלול כזה, שזה בעצם המסלול שלנו בחיים שלנו,
גם ברמה הלאומית
של עם ישראל, כן, אנחנו עכשיו ערב עסקה.
השם ישמרנו,
מה יהיה?
אהיה אשר אהיה, זה לא פשוט.
יש עסקה, יש איזה דיבור על עסקה, עסקת חטופים, אתה יודע, אתה...
לא יודע, אין לי מושג, חצי, יצר, מחצה, שליש ורביע,
אבל אנחנו, לא פשוט, לא פשוט, אנחנו נמצאים במציאות לא פשוטה.
עם ישראל נמצא במציאות לא פשוטה.
אנחנו קרואים, ממש קרואים.
אנחנו יושבים פה בבית מדרש,
וצריכים כל רגע להרגיש שבאמת אנחנו קרואים מצד אחד אחיותינו ואחינו, 98,
ושמונה או כמה שעכשיו נמצאים שם בלב עזה
זה כואב מאוד
מצד שני
אם נעשה עסקה אז אולי חס וחלילה
יתרגש עלינו עוד פעם אסון כזה
וכן אז זה הדרך, זו מציאות מאוד מאוד לא פשוטה
אנחנו כל הזמן בעליות וירידות
אנחנו ממש כל הזמן באהיה אשר אהיה, היה, הווה ויהיה
אין לנו ודאות, המציאות היא מאוד מאוד
מתנודדת,
ממש כמו שהרב קוק מתאר במאמר הדו"ר, כאגוז
שמיטלטל מגל אל גל, רגע אחד אתה מרגיש הכל טוב, רגע שני, השם ישמור.
עצב ושמחה משמשים ברבוביה, אז אנחנו עם שם הוויה, בעזרת השם,
נמשיך הלאה ונתקדם, תגידו אמן.
אוה.
אז כן, בטח.
נכון.
שמה, שמה?
ודאי שהוא אוהב אותנו, אבל ארחב פיך ועמלא הוא. אתה,
הפונקציה של שפע בעולם הזה,
זה ככל שאתה מרחיב, ארחב פיך ועמלא הוא. אתה האדם שנמצא פה בעולם, אתה משפיע על כמה טוב יינתן.
הקב"ה הוא טוב ומטיב לכל, ורוחמיו על כל מעשיו, וכל הזמן רוצה להיטיב איתנו.
על כמה טוב ייכנס לפה לעולם,
זה פונקציה של כמה כלי התמכים פה.
ברור חברים, ברור רבי דוד.
אבא טוב,
ומשפיע טוב,
אבל כמה ירד לעולם הזה, זה פונקציה של כמה אתה מרחיב את הכלי הזה, כמה אתה פונה אליו.
טוב,
יפה מאוד.
בואו נדבר קצת, אין לנו כל כך הרבה זמן, ואני מתכנן לדבר עוד הרבה דברים, ויש פה עוד גם דף מצולם שחבל על העצים שנכרתו, שנספיק גם אותם, בעזרת השם.
כל הסיפור של משה הוא סביב מים, אולי באמת כבודו כבר יחלק, ואז
זה יבהיר לנו את ההספק.
אז דיברנו על אל שדי ושם אהיה, היה ווויה.
יש פה איזה קטע עם מים.
מים, מים, מים, כי מן המים השיטי הוא.
מה זה מים בדרך כלל?
איך?
מים זה תורה, מה עוד?
חיים.
מים זה גם עוצמה, נכון?
מים זה גם תאוות.
מים זה כוחות.
כן? לא סתם מצרים,
מי האליל שלהם?
הנילוס, היהור, נכון? זה המים.
המצרים הם עם ששטוף בזימה.
זרמת סוסים זרמתם.
הם זורמים, הם מים, הכל משועבד אל המים. משה רבנו,
כי מן המים משיתיהו, זאת אומרת, בת פרעה היא גם מושה את עצמה, כן? כתוב שהיא
הלכה לרחוץ ביהור כדי להציל את עצמה מעבודת גילולים של אבא שלה.
זאת אומרת, היא גם הוציאה את משה, אומרת, אופה, אופה, אופה, אני לא יודעת למה,
למה?
אבל כן, נכון, ותשלח את אמתה, והאמה שלה נשלחת, והופ,
והיא מוציאה את,
אולי באמת בפעם שעברה,
לא חילקו בחלק האחורי רבי יעקב. אם תאכל קצת ככה, תודה מוטה.
אז בואו נדבר רגע על המים, מה יש בהם במים האלה?
יש לנו המון פסוקים סביב מים,
אבל רק לצורך העניין, כדי לממש את מה שאנחנו רוצים לומר,
אדירים משברי ים,
אבנים שחקו מים, כלומר,
ביכולת של המים זה לקחת את הדבר אולי הכי קשה בעולם, כן רבי עקיבא רואה את המים שנכון שנופלים על האבן ואומר וואו
אם מים מסוגלים לשנות אבן כן מים שחקו אבנים
אז גם אני את לב האבן שלי התורה המים יכולים לשנות, בסדר?
כתוב גם על המים שרשעים כיים נגרש, כן יש פסוק בישעיהו
הרשעים הם משלמים למים, למה?
כי מים מאוד מאוד קשה לעצב אותם,
מאוד קשה לייצב אותם,
בסדר?
אם בן אדם הוא לא מעוצב, לא מיוצב,
לא שומר על עצמו, לא מכין כלים,
אז הזרימה שלו עלולה להביא אותו למקומות לא טובים,
בסדר? כל אחד מאיתנו צריך שמצד אחד תהיה זרימה,
כן? חסד, מצד שני שיהיה דין,
כן? שיהיה משהו שהוא גובל אותי.
המצרים,
כך אומר המהר"ן, הם עם שכולו חומר,
כולו חומר, כולו מים, לכן הם גם משועבדים לנילוס.
בשר חמורים בשרם, זרמת סוסים את זרמתם,
הם אומה ללא צורה, הם אומה שכולה חומר.
באה בת פרעה,
מוציאה בלי ידיעתה
את מנהיגם של ישראל מן המים,
כדי להראות,
כן, אנחנו היום יודעים את זה, אבל היא לא ידעה את זה,
כתוב עליה במסכת מגילה, היא ירדה לרחוץ מגילולי אביה.
כן, הרי בת פרעה אחרי זה התחברה לעם היהודי.
אבל הבת פרעה, היא יורדת מגילוליה והיא גם זוכה להוציא את משה,
שמשה יוכיח לכל העולם שאפשר גם אחרת.
אנחנו מוצאים את עצמנו חוזרים על הנקודה הזאת גם
בפעמים הקודמות,
שבעצם היכולת לשחות כנגד המים זה ביטוי של כשרות.
המנהיג של עם ישראל עומד כנגד כל הצונאמי התודעתי של מצרים שכל העניין שלהם זה זרימה ויאור ותאבות וזרמת סוסים זרמתם המים המים היום לא הוא יוצא משם לכן דרך אגב זה גם עונה לה שאלה מקודם לא קראו לו לא טוב ולא טוביה אלא דווקא על מן המים השיטי הוא אותה בת פרעה שביודעה או בלא יודעה היא אומרת יש פה אדם כזה שהוא בעומר חייו ובעזרת השם במה שיוולד ממנו
ומי שהוא יוציא את העם ישראל ממצרים,
הוא יוציא את העם הזה מהזרימה הזאת.
מזרמת סוסים זרמתם, מצרים זה האומה הכי מנוגדת לעם ישראל.
משה הולך כנגד הזרם, הוא גם טומן את היהודי, הוא לא טומן אותו ביור, הוא טומן אותו בחול,
דווקא בחול, כן.
יש לנו בהמשך, בפרק ב' בפסוק ט"ז,
אם תסתכלו, עכשיו אנחנו בעצם קצת חוזרים לאחור,
יש לנו שם את הבנות של יתרו אם תדפדפו בבקשה
אני קורא בפרק ב' פסוק ט"ז לכנון מיליין שבע בנות ותבואנה ותדלנה ותמלאנה את הרהטים להשקות צאן נביאיהם שופה מים ויבואו הרועים ויגרשום ויקום משה ויושיעם ויישק את צאנם
ואז כתוב טוב הן חוזרות הביתה
מגיעות לאבא שלהם ליתרו
ואז כתוב בפסוק כ' ככה
ויאמר אל בנותיו, ואיו, למה עזבתן את האיש?
כן, למה אתם, הוא עזר לכם, למה אתם עזבתם אותו? מה אומר רש"י?
למה זה עזבתם?
הכיר בו שהוא מזרעו של יעקב,
שהמים,
מישהו רואה רש"י?
מה כתוב?
מה קורה עם המים שם?
או,
המים עולים לקראתו.
יהודי,
זה לא שהוא משרת את המים, והוא זורם איתם, והוא נסחף.
המים עולים לקראתו.
הוא מנהל את המים.
הוא לא מתעווה וזורם ומשפיל את עצמו,
אלא הוא זה שבעצם לוקח את המים, לוקח את הכוחות שלו בחיים ומתעל אותם ומרומם אותם.
לא רק שהמים לא מנהלים אותו, הוא מנהל אותם.
הם עולים לקראתו. כל האבות הקדושים, כן, ביירה של מרים, נכון?
מרים הייתה הולכת ועם ישראל הולך במדבר וכל פעם שניגשים לבאר, המים עולים.
כי אנחנו אנשים שמסוגלים לתקן את התאוות שלנו.
הבאתי פה אורות,
אי אפשר בלי הרב קוק,
כך כתוב באורות התחייה, הרי הדבר הראשון שעם ישראל מצווה ערב היציאה שלו ממצרים, ערב היציאה שלו מן המים,
ערב היציאה שלו מן התאוות,
זה לקדש את החודש.
מה זה לקדש את החודש?
זה להראות שמי ששולט בזמן זה אנחנו,
ולא כוחות הטבע.
אנחנו נחליט מתי יהיה יום כיפור,
אנחנו נחליט מתי יהיה ראש השנה, אנחנו יהודי ישראל,
דקדשינו לזמנים.
אומר הרב, אני קורא לכם ממש פסוק,
פסוק,
אפשר להגיד פסוק, אני קורא לכם משפט אחד
מהרב קוק באורות התחייה ה'
רוחנו איננו ירא מפני הזמנים, הרוח של עם ישראל לא יראה מהזמנים החולפים שכביכול מנהלים אותנו,
הוא יוצר את הזמנים,
כן?
אנחנו יוצרים את הזמנים, הוא מטביע עליהם את צורתו.
ישראל הם דקדשינו לזמנים, הם מקדשים את הזמן, הם מנהלים את הזמן הזה, בסדר?
אנחנו שולטים במים ולא הם שולטים בנו, ולכן משה נקרא משה ולא טוב וטוביה.
ברשותכם, יש לכם את הדפים?
אנחנו נקרא ברשותכם מהמהר"ל,
אנחנו יודעים שהקדוש ברוך הוא אומר למשה,
הוא אומר לו, טוב, איך אני יודע השם? מה אני עושה? הרי זה ארץ של מכשפים.
מה שאני לא אעשה,
יש את המכשפים של פרעה שהם יודעים לעשות גימיקים לא פחות ממני
אז אולי תיתן לי איזה כמה אותות
כמה אותות הקדוש ברוך הוא נותן לו?
שלוש אותות. מה עם האותות?
האות הראשון זה המטה, נכון? הצרעת. הצרעת. והשני זה האדם, נכון? עם היהור.
מה זה? מה זה הדבר הזה?
אז בואו נסתכל במהר"ל
קיבלו שם גם בספסל האחורי, קיבלתם שם מהחברים?
נא לנופף עם הדפים?
יפה מאוד.
אז אתם יחד איתי.
המהר"ל, אנחנו מצטטים הרבה פעמים את המהר"ל, רק שיהיה בעל השמועה לפנינו.
המהר"ל נפטר לפני כ-420 שנה,
בשנת 1609 למניינם.
השם המלא שלו זה רבי יהודה ליבא בן בצלאל.
והוא כתב
כ-30 ספרים.
אחד הספרים שלו נקרא
"גבורות ה'". זה ספר שהוא סביב פסח,
כדאי מאוד ללמוד אותו כל השנה, אבל בעיקר
לקראת פסח,
ובוא נקרא מה הוא כותב.
ויאמר אליו, מה זה בידך, נכון? הוא אומר לו, בוא, קודם כל בוא נראה, מה יש לך ביד?
אמרנו, יש לי מטה.
טוב, תשליך אותו לארץ,
והוא הופך לנחש, נכון?
וזה גם מי יודע לעשות?
גם החרטומים יודעים לעשות, נכון?
מה הם לא יודעים לעשות?
יפה מאוד, חכם יעקב, מאה נקודות.
החרטומים יודעים להחריב את העולם,
לקחת את המטה,
להפוך אותו לנחש.
אבל לקחת את הנחש ולהפוך אותו למטה,
זה הם לא יודעים.
לקחת את הנחשיות,
לקחת את הכוחות
ולהפוך אותם למטה. איך מטה בנוי?
בצורת וו, נכון?
מטה,
כמו הבן אדם.
יו"ד קיי זה העולם העליון,
ה' זה העולם הזה, ווו"ב
זה כל אחד מאיתנו.
אנחנו יכולים לקחת את הנחשיות
היהודי
ולהפוך אותה למטה.
לקחת כוחות
ולהשתמש בהם לרעה זה דבר קל מאוד,
אבל לקחת כוחות שלכאורה מופיעים בצורה שלילית ולהפוך אותם לדברים חיוביים זה הרבה יותר מורכב.
זה הכוח של יהודי.
לקחת חומר ולהעלות אותו לרוח זה הרבה יותר מורכב. יהודי הוא כמו מדורה.
אז בואו נראה מה אומר לנו המהר"ל.
רבנינו זכרוננו לברכה פירשו בשמות רבא, כן, בשם המדרש,
שראה מאז לא בנחש
כי ראויים ישראל שיהיו נגאלים ממצרים
כי מצרים הם נושכים וממיתים אתם רואים חכם אילן יש לך דף?
יש לך ידידי?
מצוין
כי מצרים הם נושכים וממיתים את ישראל כאשר הנחש ממית
וזה אות הנחש כלומר למה אני נותן לך את זה כדי שתבין שאתה ממש לא כמו במצרים
זה האות הראשון
הם נחשיים ואתה תמים
טהור מסוגל לתקן ולא רק לשבור את המציאות
האות השני זה היד שמצורעת כשלג, למה?
ועוד כי המצרים טמאים ומטמאים את ישראל כמצורע
שהוא טמא, שהוא מטמא
וישראל קדושים וטהורים אין ראוי להניח אצלם
כי טמא וטהור אינם ראויים ביחד כלל זה לא טוב שאנחנו תישארו פה אני מבין לך נקודה ואני בעצם נותן לך אות להבהיר לעם ישראל חבר'ה
המקום שלכם הוא לא פה, אנחנו צריכים לצאת מפה.
ומזה הצד הראוי שתהיה הגאולה.
וזה האות השני.
ואחר זה האות ולקחת
ולקחת ממי היעור ושפכת ממי היעור ושפכת יבשה
והיה דם.
כן?
למה הדם?
האות הזה שהמצרים ראויים לעונש על אשר עשו רע לישראל.
כך ראוי שתהיה ההוצאה כדי שיקבלו המצרים עונשם.
כן?
המילוס, כמו שאמרנו, זה האלוה שלהם, נכון?
הוא אומר, המכה הראשונה שאני אתן זה באלוהים שלהם.
במים האלה, המים האלה שזה דם, דם הוא הנפש,
הזרימה הזאתי,
הקלקול הזה, אמרנו שהמים זה תאוות,
המים המתועבים האלה,
שם אני אכה ראשון, אומר הקדוש ברוך הוא. שם תהיה האות הראשון כדי להבהיר שאנחנו ממש לא כמותם.
אתם רואים אותי נכון במאהרל?
בכוונה סימנתי לכם אפילו בקו.
והיה דם,
והאות הזה שהמצרים ראוי לעונש על אשר אסור רע לישראל, ומפני כך ראוי שתהיה ההוצאה כדי שיקבלו המצרים מונשם.
ולכך היה האות השלישי במאה יאור של המצרים,
והיא מכה הראשונה שהביא הקדוש ברוך הוא על המצרים.
והרמז שראוי שיהיו נלקים המצרים במכות.
כך יש לפרש עניין ג' אותות,
שמצד אלו שלושה דברים ראויה ההוצאה.
מצד מצרים,
אם יניח ישראל ברשותם, ימיתו אותם כמו הנחה שעממית.
כן?
אל תחיו באשליות.
לא אז וגם לא היום.
יהודי אין לו מה לחפש בחוץ לארץ.
דומה כמי שאין לו אלוה.
כולם נחשים,
חלקם נחשים גלויים,
חלקם נחשים סמויים.
אז זה אחד.
או מצד שייך יידבק תאוב ותמם, איזה שייכות יש לנו עם הגויים?
יחד ולפיכך ראוי הפרישה.
ואם מצד השם יתברך שהוא רוצה לקיים השבועה וגם הגוי אשר יעבדו דן אנוכי,
כך מוכיח בשמות רבא, בסדר? שלושת האותות
כנגד העניין הזה של מה שהקדוש ברוך הוא רוצה להבהיר לעם ישראל שעלול ללמוד ממעשה המצרים ולהגיד, טוב, פה אשיב כי אביתיה,
וואלה, הכל טוב, היינו בגושן, עכשיו לא טוב,
אחרי זה יהיה טוב,
בסדר?
שלושה אותות
שבעצם באים להבהיר את העניין הזה. אבל יש עוד סיבה, אומר המהר"ל,
בהמשך הפרק, גם פה צמצמתי לכם את הפרק כ"ז,
שהאותות האלה הן גם כנגד אברהם,
יצחק ויעקב.
הרמב"ן,
לאורך כל התורה כולה,
אומר שמעשה אבות סימן לבנים.
כל מה שקורה עם האבות כאילו באופן פרטי
הוא לא סיפור אישי שלהם,
זה סיפור של כל עם ישראל.
אז מה הקשר בין שלושת האותות לשלושת האבות?
בואו נראה.
ולמה עשה הקדוש ברוך הוא, רואים אותי פסקה שנייה?
וג' אותות נגד אברהם, יצחק ויעקב.
ונראה כי אלו גימלו טוטר עליהם מידת האבות,
כי הנחש יש לו כוח אש,
חם,
שורף, בארס,
והיא נמשך ממידת יצחק שמידתו אש.
בסדר?
אש אוכלתו.
עדין, הגבורה.
הצהרת כשלג, דבר זה נמשך ממידת אברהם שמידתו המים והשלג הוא המים
הוא ממידתו מכת הצרעת, בסדר?
קודם כל, אברהם הוא איש חסד, כתוב ששלג זה חסדים גמורים.
למה?
זה שפע.
נכון, אנשים רואים שלג, מבסוטים, נכון? בובות שלג, עניינים, כבובות, זורקים אחד על השני, מבסוטים. למה?
כי השלג
זה חסדים גמורים.
הקב"ה מוריד לנו שפע וזה יורד.
זה נעים, לאט, ברכות.
ואז הוא מוסיף פה עוד עניין ולכך ספר עקביה במעלאל מראות נגעים שהוא ספר אותם שבעים ושתיים כמספר חסד שמשם מכות הנגעים נמשכים וזה מידת אברהם שהוא כולו חסד טוב ומה עם יעקב
ואדם הוא טבע ממוצע שיש בו חמימות אש וקצת לחות המים כן משהו ממוצע משהו שמכיל את שני הממדים האלה גם את הדין
דגם את החסד כי כן מזג הדם וזהו כנגד מידת יעקב אשר מידתו ממוצע בין אש ומים והוא כולל את שניהם כן
אברהם חסד יצחק גבורה יעקב תפארת וזה מה שקושר אותנו למה שאומר להם אלוהי אבותיכם אלוהי אברהם יצחק ויעקב שלחני אליכם אני לא מתחיל מפה
אני ההמשך של אברהם יצחק ויעקב אני המשך של ספר בראשית
היה אפשר כאילו לקטוע, להגיד, טוב, ספר בראשית היה אידיליה,
הכל היה טוב, בסוף הוא הסתיים.
יעקב זכה לשנים עשר השבטים,
12 שבטי יה, אין קליפות וגרעינים,
כולם גרעינים.
אין כמו אצל אברהם שיש לי גרעין וקליפה,
שזה יצחק וישמעאל.
אין כמו יצחק שיש לנו את יעקב ועשו,
שזה גרעין וקליפה, יש לי 12 שבטי יה,
מיתתו שלמה, הכל טוב.
אז הייתי אומר, או, אם ככה,
ברגע שויקום הוא מלך חדש של מצרים,
שוב אין לנו תקנה?
אומר להם משה, אני המשך של אברהם,
יצחק ויעקב. ומה שיבהיר את זה זה האותות שאני נותן לכם שהם האות של הנחש,
האות של הצרת והאות של הדם כנגד אברהם ויצחק ויעקב. יהי רצון
שיתקיים בנו מה שנאמר הביטו אל צור חוצבתם
שתמיד נתחזק מהבט"ל אברהם יצחק ויעקב תגידו אמן
שנזכה שבעזרת השם הקדוש ברוך הוא יזכה את המנהיגים שלנו למוחין דקדושה שיעשו בעזרת השם דברים נכונים ויהיה הקדוש ברוך הוא בעזרם ובעזרת החיילים והפצועים וכן יהי רצון ונאמר אמן.
