אתם יודעים שתורה היא אחת התכונות או אחת
המעלות
שצריך בשביל ללמוד תורה זה דיבוק חברים,
נכון?
ב-48 דברים התורה נקנית.
אחד מזה זה דיבוק חברים.
זאת אומרת,
כאילו מה זה שייך דיבוק חברים ללימוד תורה?
זה עניין של אינטליגנציה לכאורה, נכון? של איי-קיו.
לא, זה לא נכון.
זה לא עניין של איי-קיו, זה לימוד חיים.
והאווירה הטובה שיש בין
רב לתלמיד, בין התלמידים, אווירה
של סימפתיה, של אהבה, של הערכה,
היא חלק גדול מהיכולת
לקבל, לתת ולקבל.
כי זה לא, עוד פעם, זה לא,
אתה צריך לעבור מבחן בסוף השנה,
מבחן של ידע.
זה חיים.
זה חיים.
בשביל חיים צריך להיות,
קודם כל, בן אדם, נכון?
גם בספר אורות התשובה הוא מביא הרבה דוגמאות, לא רק באורות התשובה,
שיש יחס ישיר בין המצב הנפשי של בן אדם,
כן, המצב הנפשי, כלומר הטוב לב שלו נקרא לזה,
אהבת הבריות,
לבין היכולת שלו ללמוד ולספוג
וגם להבין.
אחת הדוגמאות הפשוטות ביותר.
אתה בא לבית מדרש
וחמש דקות לפני שבאת לבית מדרש רבת עם מישהו,
עבדת עם אשתך בטלפון,
אפשר ללמוד?
כל החלונות, כל הדלתות, הכל סתום, לא נכנס כלום.
אבל כשאתה בא לבית המדרש
ולא יודע מה, עשית איזה משהו טוב לפני כן,
דיברנו עם אשתך,
אמרת לה איזה מילה טובה, איזה מילת חיבה או משהו שאשתך ככה שמחה.
אתה בא לבית המדרש,
כל הברזים פתוחים,
כל השסתומים פתוחים.
אני שם על השולחן.
וככה זה, שידעו לכם.
אני משתדל, למשל, אחד הדברים שאני משדל,
זה כל בוקר שאני יוצא מהיישוב עפרה,
זה לקחת טרמפיסטים.
למרות שכבר יש אוטוברוסים,
עפרה, לא,
יש תרבות של טרמפיסטים ביישובים שלנו, בגלל שהיה הרבה שנים בעיות של תחבורה.
וגם זה סוג של עזרה הדדית, של חברות, הרבה דברים טובים יש ב...
עכשיו זה לא ככה, יש אותו ברוסים, ברוך השם.
ואתה יכול לנצל את הזמן של הנסיעה להרבה דברים.
כן,
כל מיני סידורים. אני בתור בן אדם שרוב הזמן או לומד או מלמד,
יש לך איזה שעה נסיעה.
אתה יכול לעשות הרבה סידורים, לדבר עם הבן שלך, עם הבת שלך שילדה עכשיו, מגיע לי מזל טוב.
ואגב, תזכירו לי,
אני מקווה שיהיה לנו,
אני רוצה להגיד קדיש בסוף השיעור, בסדר?
אני מקווה שאולי נקרא למישהו מבחוץ, בדרך כלל יש עשרה.
אולי עוד יגיעו, אתם יודעים, מצטרפים.
זה בעיה בטמן בגלל ההרות הפרטית.
כן.
כן, כן.
ההרות הפרטית.
מפה, סיגרם, חבר'ה.
על כל פנים, תזכירו לי, אם אתם יכולים להגיד קדיש בסוף
השיעור על סבא שלי, יש לו יורצייד היום.
אז מה התחלתי להגיד לפני כן?
לפני שהזכרתי את זה?
אה, יש לך שעה זמן נסיעה, אתה יכול עם הבנק,
עם אשתך, איזה דברים, אשתך נניח שיש לך זמן, אבל משהו עם הילדים, משהו עם אימא שלי,
יש מה לעשות בשעה, זו שעה יקרה.
אז אני, חשוב לי לקחת טרמפיסטים, כאילו להתחיל את היום
עם חסד,
מה שדיברנו קודם, להתחיל את היום, אז אתה בא, אתה בא בן אדם אחר לגמרי,
ליום שלך,
שלא לדבר על התפילה וזה, וחוץ מזה שאני שומע שיעור בדרך כלל,
שומע שיעור.
אתה מנצל, למדתי בזמן שנסיעה ב-28 שנים האחרונות שאני נוסע לירושלים.
למדתי יותר ממה שלמדתי בכל מקום אחר לדעתי.
כל יום אתה נוסע שעה, לא חזור, פחות או יותר.
שומע שיעור.
זהב?
אז זה עניין של דיבוק חברים.
זה הנושא, דיבוק חברים, כן?
בהקשר למה שמעון עשה בחיים שלו.
צריך לדעת האחד על השני.
חשוב.
מה שרוצים לספר, מה שלא רוצים, צריך לספר. רק דברים טובים.
רק דברים טובים.
אז אנחנו, כהרגלנו,
אנחנו מייחדים את השיעורים שלנו ואת החיים שלנו
ואת כל הדברים הטובים שאנחנו עושים לחיזוק עם ישראל.
בואו נשכוח את זה לרגע. החיילים שלנו נלחמים בחירוף נפש.
הם נופלים, זאת אומרת, זו לא מילה, הם גיבורים גדולים.
והם נלחמים למרות האזלת יד של כל המערכות מסביב, שבא לך להגיד בשביל האנשים האלה, אני לא נלחם.
אבל זה ילדותי להגיד את המשפט הזה,
כיוון שיש לנו אחריות כבדה לכתפיים שלנו,
ואנחנו, בתור אנשים שלא יכולים להילחם,
אז אנחנו עושים דברים אחרים שעוזרים לעם ישראל, כל אחד לפי יכולתו וכישוריו.
אנחנו לומדים תורה.
תורה מחזקת בצינורות פנימיים את עם ישראל.
את האמת, את אווירת האמת, ולא אווירת השקר.
אז זה חיזוק עם ישראל, חיזוק הממשלה,
אפשר להגיד אמן, חיזוק ראש הממשלה, חיזוק הממשלה,
רפואת הפצועים,
קבורת החיילים והשבת החטופים בעזרת השם לפי הדרך הנכונה.
אז,
אה?
בצורה הנכונה.
מה שנכון, זה עניין הלכתי גם כן, שידידו לכם, זה עניין הלכתי,
לנשיאים לעשות סדר עדיפויות זה עניין הלכתי.
לפי המצב המתוקן,
לפי המצב המתוקן שצריך להיות בעם ישראל,
בעזרת השם למשל שיש סנהדרין או רבנות ראשית,
כמו שהיא אמורה להיות,
אז ראש הסנהדרין או הסנהדרין קובעת
סדר עדיפויות, מה נכון?
האם זה באמת פדיון שבויים?
חטופים, פדיון שבויים?
או שזה משהו אחר.
בדרך כלל כשהדורה מדברת על פדיון, זה לא מדובר על מלחמה דווקא, מדובר על משהו פרטי.
פה יש מלחמה, יש עוד שיקולים.
לאנשים שיש להם חשיבה תורנית אמיתית
ויכולת פסיקה ציבורית, לא כל רב שהוא תלמיד חכם גדול מאוד,
הוא יודע לפסוק
מבחינה ציבורית, זה תחום אחר. כמו שיש רב יישוב, זה לא כמו דיין, זה מדרגה אחרת דיין מרב של יישוב.
ויש פוסקי ציבור יחידי סגולה שקיבלו אחד מאבותיו,
כן, אחד מהדור הקודם, זה עולם אחר לגמרי,
שהיו צריכים לפסוק ולהגיד את הדברים,
ולא לפחד,
ולא לפחד
להגיד את הדברים,
ולא להסתגר ולהגיד,
זה פוליטיקה, זה לא נכון,
זה לא היה צריך להיות ככה, זה נכון במצב של היום,
זה מסובך יותר.
אבל ככה צריך להיות רב ראשי גיבור שיודע להגיד, הסוגיה הזאת,
אותי אתם צריכים לשאול, אותנו אתם צריכים לשאול.
הרב שמואל.
הרב שמואל הוא אחד דוגמה לבן אדם עם פסיקה ציבורית.
הרב יגאל לוינשטיין היום,
הרב טאו ודאי,
הרב צבי יהודה,
יש, הרב יעקב אריאל, היה הרב דרוגמן זיכרונו לברכה.
יש אנשים שקיבלו מרבותיהם את היכולת הזאת המיוחדת.
שם זה לא רק, צריך שם רוח הקודש,
כי זה אינטואיציות.
זה לא שחור לבן, זה לא כתוב בשולחן ערוך.
זה לקחת בחשבון מרכיבים שונים ולעשות סדר עדיפויות. נכון,
לא כל אחד יכול להגיד את דעתו בנדון הזה.
אני בירכתי.
צריך להגיד את דעתם. מישהו זוכר שבירכתי? ברוך אתה ה' אלוהינו מאיך עולם, שהכל נהיה בדברו.
צריך להגיד כבר התורה.
כן, מה התורה אומרת?
לא, לא. מה התורה אומרת? ברור.
דת תורה, אתה צודק. דת תורה, כן.
אבל לא כל אחד יודע להגיד דת תורה בסוגיות האלה.
תזכרו את זה. לא כל אחד יכול להיות גאון גדול
ויודע את התורה ישר והפוך בעל פה, יודע לצטט גמרות, לצטט ראשונים, אחרונים.
זה לא אומר שהוא יודע לפסוק בהלכות ציבור.
זה ליגה אחרת לגמרי, כמו שאומרים.
טוב,
אנחנו, הנושא שלנו,
מה שדיברנו עכשיו זה דברי תורה, זה לא פוליטיקה.
זה דברי תורה לגמרי.
וזה הנושא שלנו.
הנושא שלנו זה פרקי גאולה.
ובפרקי גאולה, באמת בזמן גאולה,
צומחים אנשים כאלה מרבנים של קהילות
לרבנים ראשיים,
ראשי סנהדרין,
שדוד מתייעץ איתם, נכון? כשהוא רוצה לצאת למלחמה, הוא מתייעץ עם הסנהדרין. זה הסדר בהלכה.
ככה כותב הרמב״ם, מביא את זה מהגמרא,
שדוד יוצא למלחמה,
מתייעץ עם הסנהדרין, כן?
זאת אומרת שהוא מביא בפני הסנהדרין שיקולים מדיניים,
בכוונה אני לא אומר פוליטיקה כשזה קונוטציה שלילית, למרות שזה לא צריך להיות,
מביא שיקולים מדיניים, צבאיים, יכולות וכל זה,
כדי שהחכמים שיש להם שיקול דעת אלוקי, הם למדו
שנים שיש להם חשיבה
עין בעין עם ריבונו של עולם,
יש להם אותו זווית,
הוא מתייעץ איתם, הם דולים ממנו מידע,
מידע ביטחוני, מידע כלכלי, כל המידע שיוצרים,
והם עוזרים לו להתייעץ.
ככה צריך להיות.
זה לא פוליטיקה לחוד
ותורה לחוד.
אין דבר כזה.
יש פוליטיקה אלוקית.
יש ספר פוליטיקה.
יש יותר מספר אחד, אבל דוגמה, יש ספר פוליטיקה.
פוליטיקה שווה מדיניות.
מדיניות פנים, מדיניות חוץ.
יש קודם כל ספר מלכים.
מה זה ספר מלכים?
למה הוא נקרא מלאכים? מה, זה ספר היסטוריה?
זה לא ספר היסטוריה.
זה ספר שמלמד, כמו היום בסדנאות, כמו שיש סדנאות למשל לחינוך ילדים או לזוגיות.
יושבים ביחד,
כל אחד מביא מקרה, נכון, ומנתחים את המקרה על פי אמות מידה נכונות.
אותו דבר פה.
אנחנו רואים את המלך שלמה,
מה מנהל אותו ומה התוצאות.
המלך ירבעם, מה מנהל אותו ומה התוצאות.
תוצאות בחוץ, תוצאות בחברה הישראלית, כן?
זה ספר מדעי המדינה, זה ספר מלכים.
אגב, גם ספר שמואל,
ועוד ספרים, גם הנביאים,
זה סוג של רנטגן לתוך החברה הישראלית.
מה שם מנהל אותה ואיך לתקן את הדברים.
אז זה לא מחוץ לתחום.
יש גם ספר הלכה של הרמב״ם,
ספר הלכות מלכים,
נכון?
ומלחמותיהם.
ויש ספר הלכה, איך מלך,
מה האחריות שלו,
מה התפקיד שלו,
ואיך לנהל את הדברים בצורה נכונה, עם מי להתייעץ, עם מי לא להתייעץ.
יש ספר שלם על זה, והספר הזה הוא מבוסס על הגמרא,
זה לא הרמב״ם המציא ספר פוליטיקה.
בסדר?
זה ברור.
התורה מתעסקת בכל חלקי החיים.
אין דבר שהוא מחוץ לתורה, אין דבר כזה.
אפילו אישה סוטה.
יש הלכות, מה עושים עם אישה סוטה?
מתקנים את המצב.
אפילו שתי זונות
באות
לשלמה המלך לפסוק מה הלכה. זונות.
כשבאנו לארץ ישראל,
אז המרגלים נפגשו עם זונה,
רחב הזונה,
שזה ארץ ישראל.
למה הם הלכו אליה? מכיוון ששם אפשר לדלות מידע.
כל המלכים וכל השרים, כולם היו אצלה שם.
אחר כך היא חזרה בתשובה בראשה, היא מתחתנה עם יהושע,
כן?
אבל התיקון היותר גדול זה שבזמן שלמה המלך, זו תחילת מלכות יהושע,
כן? זה לא בדיוק המלכות, זה תחילת הקמת מדינת ישראל הראשונה.
התיקון הגדול נמצא בתקופת שלמה המלך,
שהעולם התחתון הולך לבית משפט, תגידו לי, ככה הם פותרים בעיות?
הולכים לבית משפט, עולם תחתון?
שיש בעיה עם גנדסטרים, הם הולכים לבית משפט,
הם סוגרים ביניהם את ה... נכון?
יש להם בוררים משלהם,
מיוחדים משלהם,
הם לא הולכים לבית משפט.
זה שזונות הולכות לשלמה המלך לפסוק הלכה,
לפסוק משפט,
זה תיקון גדול, שאפילו הרובד הכי נמוך של החיים,
כן?
שואל את התורה,
מה עושים במקרה כזה?
זה ברור שאחת מהם היא מרשעת לגמרי.
טוב,
אז אנחנו בפרקי הגאולה. עוד מסימני הגאולה, אנחנו מדברים מהם סימני הגאולה,
בשביל להבין את התהליכים שאנחנו חיים בהם היום,
בשביל להבין איפה אנחנו עומדים.
זה לא רק מחלוקת עם החרדים, זה לא הנקודה,
אבל זה גם
שופך אור.
אחד מסימני הגאולה,
שדיברנו כבר על כל מיני סימנים, שהארץ נותנת את יבולה,
כן?
שמתחילים להתקבץ בארץ ישראל.
עוד נקודה היא שתהיה ברשות הגויים.
הקמת מדינת ישראל לפי ההלכה ולפי התורה,
היא צריכה להיות ברשות הגויים.
אם זה לא ברשות הגויים,
זה לא מהלך נכון.
אם תשאלו אותי למה זה צריך להיות ברשות הגויים,
ולמה זה, מה פתאום, מי צריך לשאול את הגויים?
זה המדינה שלנו, זו הארץ שלנו, מה פתאום?
כן, צריך לשאול את הגויים.
זה מפתיע מה שאני אומר, כי מי שמכיר אותי
יודע שאני לא כזה.
אבל ברשות הגויים, והשאלה היא למה.
אז תשאלו את השאלה הזאת בהמשך, בסדר? כי אני לא רוצה עכשיו להיכנס לשאלה, וזו שאלה במקומה,
אבל בואו נראה מקורות
שבאמת זה חייב להיות ברשות הגויים, בסדר?
אז מקור ראשון, זה כותב הרמב"ן
בשיר השירים,
ספר שיר השירים,
זה ספר שנקרא בפי המקובלים ספר שהוא קודש קודשים,
בעיקר מדבר על עם ישראל, במשל האהוב והאהובה,
בינינו בן ריבונו של עולם, אבל זה משל לכנסת ישראל
והתהליכים שעם ישראל עובר ויעבור.
אז הרמב"ן כותב,
ממש כמעט בסוף שיר השירים,
כתוב ככה: "וימשכו להם בית ישראל משיח בן יוסף"
זה גם פרשת שבוע לפני שבועיים, נכון?
בוויגש, דיברנו על זה.
"וימשכו להם בית ישראל משיח בן יוסף
ויכבוש ארצות ומלכים
ויבוא לירושלים ויבנה אותה
כדכתיב בונה ירושלים השם" השם בונה את ירושלים,
כן?
על ידי משיחו משיח בן יוסף,
שאנחנו כבר בתוך התהליך הזה.
אולי אפילו לקראת סיומו, כי כל המאבק שנמצא היום ברחובות והמלחמה הזאת
זה בירור של החלפה, דיברנו על זה, בין
משיח בן יוסף למשיח בן דוד.
זה לא הולך כל כך חלק, זה לא פשוט.
לכתיב עונה ירושלים השם,
נדחה ישראל ייכנס,
שזה קיבוץ גלויות,
וימורו במלחמה עליו,
יש מרידה,
כן, במלחמה עליו, על המשיח הזה,
יהיה מרירות עליו,
שנאמר ביום ההוא יגדל המספד בירושלים,
כלומר שמשיח בן יוסף ימות, יהיה מספד גדול בירושלים.
יש מאמר של הרב על זה, על כשהרצל נפטר,
מאוד חשוב ללמוד אותו, אנחנו לא נלמד אותו עכשיו,
שמברר את מערכת היחסים
בין שתי הכוחות האלה של משיח בן יוסף ומשיח
בן דוד,
את מערכת היחסים, הסימביוזה שצריכה להיות,
בין הכוח החומרי,
שהוא תשתית לכוח הרוחני.
כמו שאמרנו הרבה פעמים, התפקיד של החומר זה לשרת את הרוח,
לשרת את הערכיות,
כן?
זה יסוד מאוד גדול, ושם הרב כותב את זה, כן?
אז, אבל פה,
ביום ההוא יגדל המספד בירושלים, כלומר שמשיח בן יוסף ימות,
אבל נגמר תפקידו.
זה לא חייב להיות,
זה יכול להיות בכל מיני דרכים,
זה לא חייב להיות שהוא נשחט בדם,
למרות שפה כתוב
שזה,
שיש, שהרגו אותו.
ואומר, והביטו אליו אשר דקרו,
כן,
בזכריה,
שגם כן מדובר שם על ימות המשיח,
בפרק הזה,
כן,
ואחר כך יבואו הנפוצים והמפוזרים בין העמים,
כלומר,
רואים פה שיש פה תהליך ראשוני של מלך או מנהיג שמקבץ נתחי ישראל באופן חלקי,
ונלחם את מלחמות ישראלי בעמים מסביב באופן חלקי,
ואחר כך הוא נעלם, בסדר?
נעלם מבמת ההיסטוריה, מבמת הפוליטיקה,
כן?
ואז יש שלב חדש שמקבץ את כל המפוזרים בין העמים,
כן?
שזה מה שהרמב״ם כותב על תפקיד של המלך המשיח,
הרמב״ם מדבר על מלך המשיח מבית דוד,
שתפקידו לקבץ את הנידחים. זה אחרי שיש כבר מדינה פה,
יש איזה קיבוץ פה שקיים ומקבץ את הנידחים,
ושמו להם ראש אחד, הוא משיח בן דוד, זה כבר שלב מתקדם,
שהיה עמהם בגלוי, שיהיה איתם, או שהיה עמם בגלוי,
וברשיון מלכי האומות,
ובעזרתם ילכו לארץ ישראל.
כדכתיב, בעזרת הגויים ילכו לארץ ישראל, כן?
והביאו את כל החכרים, כלומר הגויים,
הגויים יבואו את כל אחיכם מכל הגויים,
בסדר? והביאו את כל אחיכם מכל הגויים,
שמפוזרים כל הנידחים
מנחה להשם.
כלומר, הגויים רואים את זה בתור שהם משתפים פעולה עם ריבונו של עולם ועם הגאולה,
הם משתפים פעולה עם הגאולה, הם מבינים את החשיבות ומשתפים פעולה.
זו תקופה גם יותר מתקדמת שהגויים אומרים,
אנחנו נפרנס אתכם, נעשה את הכול.
רק תשבו, תלמדו ותלמדו אותנו איך לחיות נכון.
מבחינה לאומית,
מבחינה משפחתית, מבחינה פרטית,
כן?
מנחה להשם,
ואי המלכות ההיא נמשך ואינו פוסק לעולם.
זה צריך להיות בראשון המלכי האומות.
הגויים צריכים לרצות את זה.
כי המטרה שלנו,
בתור יהודים, זה לא לאומנות,
זה להיות אור לגויים.
ואם הגויים
לא מבינים את זה, אז הם לא מקבלים.
זה לא יכול להיות בכוח.
זה לא עובד בכוח.
יש מצבים של כוח שמבינים מי אנחנו, אבל בשלב מסוים מבינים שאנחנו לטובתם,
והם משתפים עם זה פעולה.
למה דבר דומה?
יש הבדל בין תלמיד שבא לשיעור, לא פה,
שמכריחים אותו ללמוד.
נניח שיעור יהדות באוניברסיטה, שאומרים לו, תשמע, יש באוניברסיטאות שאם אתה לא לומד כמה שעות יהדות,
אז אתה לא מקבל את התואר שלך, אז הם באים לשיעורי יהדות, מעניין את הסבתא שלהם מה מדובר, האוזניים שלהם סתומות,
הם בפלאפון כל הזמן, ואחר כך מישהו נותן להם כל מיני, הם יודעים איך
להגיע גם לאיזה ציון מינימלי גם בלי ללמוד,
נכון? האוזניים סתומות.
לבין בן אדם שבא ללמוד כי הוא רוצה ללמוד.
כל הצינורות שלו פתוחים,
כל השסתומים שלו פתוחים.
הצלחתי להסביר את הנקודה הזאת.
אז הגויים שיקבלו,
בסופו של דבר שיקבלו בצורה אמיתית את הדברים,
כן, הם צריכים להיות פתוחים.
זה צריך להיות מרצונם.
בהתחלה זה נעשה בכוח.
אתם רואים מה שהרמיון הזה נעשה? כן בכוח, יש מלחמות.
יש מלחמות. מבינים עם מי יש עסק.
וכשהם מבינים עם מי יש עסק, וזה מה שהם מבינים, שאנחנו חזקים בצבא,
חזקים מנצחים במלחמה,
אנחנו חזקים מבחינה כלכלית,
אז נפתח אצלם השסתומים והם משתפים פעולה.
זה תהליך.
כן? לכן ראשון, וזה באמת מה שקרה, צריך לזכור קצת היסטוריה.
כן?
היה הצהרת בלפור,
שבריטניה הייתה מעצמה עולמית.
זה לא האנגליה של היום.
הייתה מעצמה עולמית,
שר החוץ שלה הוציא מכתב שנקרא הצהרת בלפור,
שבריטניה היא תלווה את היהודים בהקמת מדינת ישראל.
לפני השואה זה לפני השואה ואחר כך ההצהרה הזאת הייתה הבסיס
להחלטת האומות שניצחו במלחמת העולם הראשונה בוועידת סן רמו שהחליטו
על הקמת מדינת ישראל
ושהבריטים קיבלו מנדט מנדט למה?
ללוות אותנו עד שאנחנו נהיה עצמאים כמו אבא שמלווה את הבן שלו עד שהוא עומד על הרגליים לבד
הם בגדו במנדט שהם קיבלו כן אבל
על כל פנים זה היה רגע של חסד גדול.
יש שאומרים שכל מלחמת העולם הראשונה,
שהיא מלחמה,
שאף אחד לא מבין איך היא פרצה,
כלומר מה הביא למלחמה עולמית.
בסדר, אז רצחו איזה נסיך אחד.
מלחמה עולמית!
אבל היום בהסתכלות ארוכה,
שאנחנו מבינים שהעולם מתגלגל על ידי ריבונות של עולם,
מלחמת העולם הראשונה הביאה להתמוטטות
השלטון הטורקי,
שהיה פה, שהיה אכזרי מאוד ולא נתן לשום דבר לקרות
על ידי אנגלים,
ומתוך זה צמחה הסכמה של לורד בלפור, הסכמה בריטית והסכמה של חבר הלאומים,
שפה
יקום מדינת ישראל.
כל המלחמה הזאת היא בשביל הדבר הזה.
כי עם ישראל זה אור גדול לגויים, צריך לזכור את זה, זה לא סתם איזה...
ואחר כך היה החלטה,
בעקבות החלטת סן רמו,
של המדינות המנצחות,
היה החלטה באו"ם,
כן? שמקימים מדינה יהודית,
וזה היה על דעת גם הסובייטים
וגם האמריקאים, שהם לא הסכימו בשום דבר באו"ם.
זה היה מלחמת עולם.
היה הגוש הסובייטי,
היה הגוש האמריקאי,
והם,
היה מלחמה מהם, מלחמה קרה קראו לזה,
הם לא הסכימו על שום דבר, אבל על מדינת ישראל שניהם הסכימו.
אז אמר הרב סולובייצ'יק,
הוא אמר הרב אריד,
אמר הרב סולובייצ'יק
שהאו"ם בעצם,
האו"ם לא עשה שום נבר,
הוא לא עשה כלום האו"ם הזה,
חוץ מדבר אחד טוב הוא עשה,
שהוא הכניס על מדינת ישראל,
בשביל זה קם האו"ם.
אנחנו רואים היום מה זה האו"ם שווה, לא שווה גחוש,
כל בלוף אחד גדול, או"ם שמו"ם, כן.
אז הדברים ממש, כמו שבו יש הסכמת האומות,
ברוח עליונה באמת,
שיקום פה במדינת ישראל. עכשיו הם מצטערים על זה, זה כבר לא משנה. היה רוח של חסד, זה בהסכמת האומות,
ואנחנו נראה בשיעורים אחרים, יש שלושת השבועות,
אנחנו נלמד על זה שבועות, מלשון שבועות,
שהקדוש ברוך הוא השביע את כנסת ישראל שלא יעלו בחומה וכולי, אנחנו נלמד על זה,
אבל זה נעשה בלשון הגויים.
אז זה אחד מסימני הגאולה,
שאנחנו המדינה השלישית, המדינה הזאת, מדינת ישראל השלישית,
היא חלק מהגאולה וסימני הגאולה ועל פי הסדר האלוקי.
ולמדנו כמה דברים בעבר, כן, זה לא עומד בפני הדברים. עוד,
במקור מספר 2, הרד"ק,
גם כן ראשון, הרמב"ן הוא ראשון,
כן, זה כמו רש"י,
והרד"ק הוא גם כן ראשון,
על הפסוק "אל תפתחו בנדיבים בבן אדם שאין לו תשועה", אנחנו אומרים את זה כל בוקר, נכון?
אנחנו לא תלויים באף אחד, תלויים רק בו.
אומר על זה הרד"ק
בהקשר הלאומי,
שאין לו תשואה,
כן, אל תבטחו באדם שאין לו תשואה. מה זה אין לו תשואה?
שאם לא ברצון השם, ברצון האל. כלומר, באופן פרטי, אנחנו יודעים שכל דבר שקורה
זה ברצון האל. אם מישהו עוזר לך, אז הקדוש ברוך הוא החליט שהוא יעזור לך. ואם הוא לא עוזר לך,
זה הקדוש ברוך הוא החליט שהוא לא יעזור לך. זה במובן הפרטי.
נכון? אנחנו יודעים, כן? לכן אדם שהוא הולך לבקש משהו ממישהו,
לפני כן יתפלל לקדוש ברוך הוא,
שהקדוש ברוך הוא ימלא את רצונו, אם זה באמת נכון.
כן, זה משחרר מעבדות, זה משחרר מתלותיות.
אדם שהוא לא עבד, כך הוא מתנהג.
הוא לא תלוי באף אחד.
הוא יודע גם מה שעוזרים לו זה מרימונו שלנו.
אין ביד האדם להושיע חברו מצרתו,
כי לשם לבדו התשועה, והאדם הזה הוא שליח של השם
לעזור לך.
והוא, הוא זה הוא,
כן יסובבנה על ידי בני אדם כמו שסיבב תשועת גלות בבל על ידי כורש
עכשיו הוא עובר לצד הלאומי
כן כורש ששלח אותנו פה לבנות את מדינת ישראל השנייה
איך אומרים לב מלכים ביד השם
הקדוש ברוך הוא
הכניס לו את הג'וק הזה הג'וק החיובי הזה
לשלוח אותנו לבנות פה מדינת ישראל השנייה לבנות בית המקדש
יש פה איזה כוכבית,
בואו נרד לכוכבית, אתם רואים בסוף שתיים יש כוכבית,
שורה לפני האחרונה, "כה אמר ה'" זה ציטוט,
בסדר?
לא יודע למה לא כתבתי מאיפה הציטוט הזה.
אחת המילה כורש, בשביל לשלוח לנו אותנו לכוכבית שלמטה,
"כה אמר ה' להמשיכו לכורש",
השם אמר להמשיכו לכורש,
הוא דיבר עם כורש, איך הוא דיבר איתו? נתן בליבו
את הרצון הזה,
אשר החזקתי בימינו לרד לפניו גויימני זה שהחזקתי את כורש לכבוש ארצות ולנצח ארצות להיות מעצמה עולמית
ומותני מלכים אפתח לפתוח לפניו דלתיים שהוא שליט בכל
ומלכים אחרים שומעים לו
ושערים לא ייסגרו
כדי שהוא יוכל להחליט שבונים את בית המקדש השני אף אחד לא יכול להתנגד לזה כי הוא מלך העולם כמו שהיום אנחנו רואים
את טראמפ, כן?
שהוא אומר משהו, כן?
אז כולם מתקפלים.
כולם מתקפלים, כי הוא המעצמה החזקה,
ולא יכולים למון מול זה.
פשוט לא יכולים למון מול זה. עוד פעם, בני אדם זה מוגבל.
אבל ההגבלה זה גם כן ממנו.
אני אמרתי כמה פעמים, אנשים סומכים על טראמפ.
זה לא נכון.
זה לא נכון.
אם אנחנו מבינים שהקדוש ברוך הוא שלח לנו בעת הזאת, שהיינו בדרך ללא מוצא עם ביידן,
מבינים שהוא שלח לנו שליח טוב שקוראים לו טראמפ,
אז הוא יעזור לנו.
ואם נחשוב שהוא זה שיעזור לנו,
כן?
מצפה לנו הרבה צרות ממנו.
כי הוא שליח של אלוקים, זה מה שהוא אומר.
אני חוזר לכוכבית הראשונה באמצע של הרד"ק, אתם רואים, באמצע מספר שתיים.
וכן לעתיד, אומר הרמב"ם, כמו שכורש,
או שליח השם
להביא אותנו חזרה לארץ ישראל ולאסוף בית שני וכן לעתיד, עתיד הכוונה בית שלישי.
יסובב גאולת ישראל על ידי מלכי הגויים,
דיברנו על רשות הגויים, נכון?
על ידי מלכי הגויים שיאיר את רוחם. איך הוא מדבר עליהם? הוא מאיר את רוחם, כן?
לב מלכים ביד השם, מאיר את רוחם,
לשלחם, לשלחם את מי? את ישראל מארצם,
כמו שכתוב שהביאו את כל אחיהם מכל הגויים מנחה להשם זה מה שהפסוק שראינו גם ברמב"ן כן הביאו את כל אחיכם הם יביאו לנו את שארית הפלטה לפה מכל הגויים מנחה להשם
בתור הזדהות עם הרצון האלוקי בעולם והשליחות של עם ישראל בעולם הם שולחים אותנו לפה כן בתור מנחה
וזה יהיה לפי שבדחו ישראל בגלותם ויהיה נדבך לבדו כלומר
רק כשאנחנו בוטחים בשם
שהוא זה שיוציא אותנו מהגלות ולא כוכי ועוצם יהודי ולא הרצל
ולא בן גוריון ולא צה"ל שלנו במלחמת ששת הימים זאת אומרת שלא תבין אותי לא נכון
ודאי שבן גוריון היה איש חשוב מאוד בגאולת ישראל אבל הוא שליח של השם השם שלח אותו ואת הרצל השם שלח ואת היכולת של צה"ל במלחמת הכיפורים זה השם שלח
לפי שבטחו ישראל בגלותם באל יתברך לבדו
אנחנו יודעים שבטחו, כי התפללנו אלפיים שנה
בצמח דוד לאבטחת הצמיח,
בירושלים לירכת השואו.
כל זה כמיהה ותשוקה לחזור לארץ ישראל.
ולמי אנחנו אומרים את זה?
בתפילה לריבונו של עולם.
זה שאנחנו בוטחים בריבונו של עולם שיבוא יום והוא יפתח שערים,
שערים לא על מרבד הקסמים, כאילו משהו כזה מיסטי כזה,
אלא בסוף שם מרבד הקסמים זה מטוסים הביאו.
נכון?
אז הוא יפתח פתחים טבעיים, טבעיים,
שיובילו את האנושות להביא אותנו פה חזרה לארץ עם הצהרת בלפור, עם הצהרת
ועידת סן רמו, עם ועידת האו"ם, כן?
זה ברשות הגויים.
זה לא אומר שאנחנו צריכים עכשיו להיות כפופים לגויים.
הם נתנו כבר רשות.
וכשהם הולכים נגדנו אנחנו לא צריכים את הרשות שלהם.
הם כבר נתנו רשות.
הם כבר הסכימו בפנים פנים פנימיותם שהעם ישראל יחזור לארץ ישראל ולכן זה לא מה שאנחנו צריכים לשמוע, אנחנו צריכים לעמוד בגבורה
מתי עומדים בגבורה,
משחמנים בו
אם אנחנו חושבים שזה אנחנו,
אנחנו לא יכולים להיות גיבורים
אחרי אנחנו מכופפים את עצמנו
ותוצאות
ידועות עם כל הניצחון הגדול שאנחנו נמצאים בו, אבל
בכל זאת שלמים מחיר כבד על ההתכופפות שלנו, עוד פעם זה לא שחור לבן
אנחנו עוד לא יצאנו מהגלות.
במובן המנטלי, לא יצאנו עוד מהגלות. איך אמרנו?
אנחנו חזרנו לארץ ישראל, אבל הגלות עוד לא יצאה מאיתנו.
אבל זה,
זה כבר שלב יותר טוב.
זה עדיין יש לך את הבחירה האישית למשהו כזה?
ברור, ברור.
ברור. יש לך בחירה חופשית.
יש לך בחירה חופשית. האם לקחת את ההזדמנות שהקדוש ברוך הוא נתן לך,
או לפספס אותה. למשל, בחיים ששת הימים, היה הזדמנות ענקית.
יכולנו מלחמת ששת הימים,
יום אחרי מלחמת ששת הימים, או יומיים וחצי,
לנקות את כל ארץ ישראל מכל האויבים שלנו.
אף אחד לא היה פותח את הפה.
גם במלחמה הזאת,
מה?
כי יש לנו בחירה חופשית, ומי שלא קשור לתורה ולייעוד הישראלי,
הוא לא מבין את זה.
הוא עוד מרגיש תלותי בגויים, הוא מפחד.
אותו במלחמה הזאת, אחרי השחיטה שהייתה שם.
אם אנחנו אחרי כמה ימים שהתעשתנו בזכות כל מיני גיבורים, באמת גיבורים גדולים,
היינו מנקים את עזה מיד,
העולם היה שותק כמו דג.
אבל אנחנו פספסנו את ההזדמנות הזאת. עכשיו, גם הפספוס של ההזדמנות הזאת
זה גם מריבונו של עולם.
בסופו של דבר בדיעבד הכל מריבונו של עולם,
כי אנחנו עוברים עכשיו סדרת חינוך מאוד חשובה.
כל רובדי החברה הישראלית, חרדים,
דתיים לאומיים, חילוניים,
כולם עוברים עכשיו סדרת חינוך ענקית בתת-הכרה לא רק בהכרה
וגם הגויים עוברים סדרת חינוך
מבינים פתאום מה זה מדינת ישראל אנחנו שינינו משהו ענק פה עוד
הכרנו זמן לעכל את האור הגדול של המלחמה הזאת כלומר גם הטעויות שעשינו
והמחיר של הממשלה זה גם בסופו של דבר מרימונו של עולם
אבל נשאר הבחירה החופשית לקפוץ על ההזדמנות של הקדוש ברוך הוא אמר או לא לקפוץ ואיך לקפוץ עליה
תמיד הבחירה החופשית לעולם לא נעלמת.
זו שאלה גדולה, הרי אתה יודע, הבחירה והזה.
זה לא עומד מאחורי השאלה שלך משהו הרבה יותר עמוק.
אז הסברתי עכשיו, וזה תיקח גם לדברים אחרים.
אז אנחנו, כן, אז הפרצוף של זה בהשגחה, הפרצוף שלהם מתגלה.
רואים מי זה השופטים האלה? הרי לא ידענו איך מעיפים את השופטים האלה.
הפרצוף שלהם מתגלה.
כן, בדיוק, בדיוק, כן, זה מתגלה.
נכון, כתוב שבימים האלה יתגלה מי עובד את השם ומי לא עבדו. זה פסוק, כן?
מה זאת אומרת?
מי עובד לאמת,
מי הישרים ומי עובדים לבלוף, לשקרים ולרצון לשלוט ולהחליט מה לעשות.
זה מתגלה, אז רואים מי עובד את השקר, כלומר מי עובד את האמת
ומי עובד את השקר, מי עובד את הבלוף. רואים? זה מתגלה.
כן, כן.
רואים את היועצת המשפטית, את בית המשפט, מה שקורה עכשיו, רואים?
רוב העם הבין,
הם עשו סקרים, ראו שבית המשפט וכל העולם המשפטי במדינת ישראל,
מצבו בכי רע. זה לא דבר טוב.
אין משפט ולא מאמינים במשפט, זה מפרק חברה.
אבל בעזרת השם.
אז אני רוצה להגיד, יש פה סדרת חינוך אלוקית.
הלאה.
אז רגע, קודם כל אני רואה שאנחנו נוכל להגיד קדיש, נכון?
בזכות הושיע את עמך וברך את נחלתו, ברוך השם,
תודה לכם שבאתם.
בסוף אני רוצה להגיד קדיש לעילוי נשמת סבא שלי.
שתדעו לכם שזה שאני יושב פה ולומד,
עם ראש פנוי ומלמד, זה הרבה הרבה בזכותו, הוא שליח של הקדוש ברוך הוא.
הוא היה פה חלוץ שבא עוד
לפני קום המדינה, הרבה לפני קום המדינה,
ובזכותו המשפחה שלנו לא מתאמצת יותר מדי
בנושאים האלה, וגם אני וגם אח שלי ברוך השם יושבים ולומדים, זה בזכותו,
הרבה בזכותו,
כן? לא פשוט, מגיע לו באמת הרבה תודה,
אוף על פי שהוא שליח של השם מגיע לו הרבה תודה.
הוא היה חלוץ כזה, הוא בא מבית אבא שלו לקח אותו
בתור ילד לאדמו"ר מגור בוורשה או מוורשה
אבל כשבאו לארץ כולם זרקו את הכול, כולל סבא שלי,
ולא היה כלום אצלנו בבית.
כלום, כלום. בשביל לאכול בשר היו לוקחים תרנגולת מהלול,
היה לול,
מדגריה,
והיה איזה כזה גזע באמצע,
מוציאים תרנגולת מהלול,
היה גרזן
על הראש,
מורטים את הזאת,
חותכים לסיר.
כלומר, כלום לא היה.
אני באתי מבית שלא היה שם כלום.
אבל הסבא שלי, כן, נרשם שחיטה, איזה שחיטה.
אבל סבא שלי הזה, שהיה בסביבות 80,
פעם אחת תפס אותי, חיבק אותי.
היה מסתובב שם כבר, מסתובב, אתה יודע, לראות את האבוקדו, לעשות כמה הרכבות, כבר המשק לא עבד כבר.
ואני פעם באתי להורים שלי,
והילדים נשארו עם הסבא וסבתא, והלכתי לבית שלו ללמוד.
אז כשזהו, תפס אותי, חיבק אותי,
אמרתי, תשמע, דורון אלה,
תדע לך, אל תראה אותי ככה.
אני, כשהייתי ילד, למדתי, באבקר, בבציע,
למדתי.
ואני שמח איך שאתה מחנך את הילדים שלך.
אני שמח על זה.
אל תחשוב שאני לא שמח על זה.
יהיו גדולים תפילים על חשבוני.
לא תפילים ב-700 שקל.
תפילים, אני מדבר לסכומים שלנו.
תפילים ב-3,000-4,000 שקל.
שילם בשמחה.
כל הילדים,
זה תפילי ממנו.
זוכר פעם אחת שלמדתי אצלו בבית, אז הוא,
כשהלכתי, קודם כל תמיד היה שואל אותי, דורון הילק,
חסר לך משהו, אתה צריך משהו, הייתי,
למדתי בישיבה,
במשפחה, כבר ילדים וזה,
חסר לך משהו, אתה צריך משהו, תמיד היה מוציא כסף,
מיוזמתו, לא מיוזמתי.
פעם אחת הוא אמר לי משפט כזה,
תדע לך, כזה עם דמעות בעיניים,
תדע לך,
אני לא חלמתי שאצלי בבית יישמע ניגון של לימוד של גמרא.
כשהוא אמר אותי לומד בסלון, הוא ישב במטבח, היה לו המשרד,
כאילו היה במטבח,
שם כל הקבלות וכל העניינים היה במטבח.
הוא אומר לי, אני לא חלמתי שאצלי בבית יישמע ניגון של לימוד גמרא.
עם דמעות בעיניים.
לא חלמתי ככה, כאילו לא ייחלתי שיקרה דבר כזה.
מה זה התרגשות גדולה?
זו תשובה גדולה.
בן אדם בן 80, המקרה הזה היה לפני כן, אבל
בן אדם בגילים האלה, הוא זכה לחיות 96 שנים,
ברוך השם, בבריאות.
הוא היה משחק כדורגל עם האנגלים שהיו פה.
אם היו נוסעים איתו היה לו טנדר.
אנשים היו החמור והעגלה, היה לו טנדר.
היה בגלל התרנגולות והמשק, היה לו טנדר, פורד כזה.
טנדר.
אחר כך היה לו ויליס, מישהו מכיר?
זוכרים על ויליס?
אז זו תשובה גדולה לבן אדם כזה.
זו תשובה ענקית.
אתה לא יכול לבין בן אדם שבגיל 17 שהגיע לארץ, אני יודע, 16,
הגיע לארץ,
עזב את הכול, היה עם החלוצים,
פתאום בגיל 80 הוא אומר כאלה מילים, זו תשובה גדולה.
אולי בגלל זה זכות, יש לו נכדים שלומדים תורה,
נכדים ונינים שלומדים תורה.
זו זכות גדולה.
זה לעילוי נשמת סבא שלי.
לא יודע איך הגענו לזה בהקשר למה.
הוא בא לפה בשנה של הצהרת בלפור לדעתי בא לארץ.
לא זוכר פרטים.
טוב הלאה.
רבנו בחיי.
בראשית
כחו גם כן ראשון
כמו רש"י
כשהתקיימו הברכות ליעקב
שהוא השלישי לאבות
יש לנו בזה הוא מדבר בראשית זה היה ביעקב אבינו כן וברכות
כשהתקיימו הברכות ליעקב כשהוא השלישי לאבות כמו בית שלישי השלישי לאבות
יש לנו בזה הבטחה גדולה בגלותנו השלישית
שהתקיימו בנו בזמן הגאולה כלומר שהברכות שנתקיימו ביעקב
שהוא השלישי לאבות
התקיימו בבית השלישי
רבנו ברעיהו היה מקובל
תלמיד של הרמב״ן נדמה לי
וכשם שמצינו
ששרו של עשיו הסכים על הברכות שנאמר,
כן, זה שם הפרקים ש...
שם, במעבר יבוק,
שהמלאך
של עשיו, שרו של עשיו, נלחם עם יעקב,
בסופו של דבר יעקב מנצח אותו והוא מסכים איתו.
הוא נכנע לו ומסכים איתו.
מה שדיברנו קודם, יש מאבק,
במאבק אנחנו מנצחים,
בגלי גבורת ישראל בעולם,
ומתוך זה הגויים גם כן מסכימים איתנו.
אנחנו צריכים אותך לקדיש
אתה הולך
"הרשיע את עמך וברך עדך ואתם הרי מנסים עד העולם"
אה, גם אני פה?
שוחרר.
יש, נכון? אנחנו מספיק. אין בעיה. כן, כן.
טוב,
"ויברך אותו שם" מי ברך אותו? המלאך, שרון של עשיו, מברך כלומר הגויים, עשיו שורש של הגויים,
כן? מברך את יעקב.
מסכים עימו,
כן? בזמן הגאולה עתידים מלכי הגויים שיסכימו בברכותינו
שקיבלנו והברכות שיעקב קיבל מיעקב מיצחק כביכול ברמאות
זה לא ברמאות, זה ביושר.
הוא שהבטיחנו הנביא ישעיהו והיו מלכים אומנייך
מלכים של הגויים
כמו אומנת
ושרותיהם מניקותיהם
אפיים ארץ השתחוו, אפיים ארץ השתחוו, כלומר המלכים של העולם
כמו טראמפ וכמו נשיא צרפת ופוטין
וכל המלכים של העולם הם ישתחוו,
כלומר ייכנעו לעם ישראל,
יקבלו את מיוחדותו של עם ישראל בהובלת התרבות העולמית.
עוד פעם, והיו מלכים אומנייך
ושרותיהם השרים של האומות
יהיו מניקותייך, כלומר יניקו אותנו, ייתנו לנו פרנזה,
ייתנו לנו כסף.
והשתחוו אלינו, כלומר, התבטלו בפניים, בפנינו,
והשתחוו לך, ועפר רגלייך ילחכו.
זה ביטוי של התבטלות מאוד חריפה, כשבן אדם מנשק לשני את הרגליים,
זה חתיכת התבטלות.
וידעת כי אני השם אשר לא יבושו כובעי.
לא יבושו כובעי, כלומר, לא יתכזבו
בהבטחה האלוקית שניתנה ליעקב אבינו ולאברהם אבינו,
כן?
זה יתקיים.
לא יבושו, זאת אומרת ש...
מובן שרק של בושה אלא שזה יתקיים אנחנו רואים למשל טראמפ
כן אנחנו רואים שהוא מעריץ את ביבי
לא בגלל שזה ביבי זה לא משהו רק אישי
הוא מעריץ את מדינת ישראל הוא מבין שהוא שליח ברמה מסוימת
הוא עומד לימינינו
רק בגלל שהוא ידע שהוא שליח של השם
והוא יודע את זה ברמה מסוימת כי מי ששולח אותו זה הציבור
חב"ד נקימה. לא חב"ד נקימה. נוצרי אוהב ישראל כביכול, כן? צריך להיזהר מהם גם כן.
וזה, אתם רואים, זה נביאים וראשונים.
אנחנו רואים שהדברים האלה מתקיימים
ממש בזמננו, אנחנו זוכים לקיום הדברים האלה.
לא צריך להאמין בהם, הם שליחים גם של ריבונו של עולם להביא אותנו.
אנחנו צריכים לעמוד פה בהמשך,
אתם צריכים ללכת לשיעור בהמשך.
אנחנו נראה שהפוסקים במאתיים שנה האחרונות שדוחפים אותנו לארץ ישראל הם הולכים בדרך הזאת
של לעשות את הדברים ברישיון הגויים.
תמתינו רגע רק, בסדר?
תעצור פה, אני רוצה להגיד קדיש, בסדר?
אני רוצה להגיד קדיש, בסדר?
בסדר?
בסדר?
