שלום וברכה.
אנחנו במעגלי התשובה נכנסים לימי השובבים,
שאלה ימים קדושים ביותר,
שאפשר לצאת מהם כמו שרואים שעם ישראל יצא ממש מתוך ה... מתשע הרי טומאה,
אל ההוראה הגדולה.
אז ימי השובבים האלה הם ימים קדושים שבהם אפשר לצאת מהמקום הכי נמוך
אל המקום הכי גבוה.
ואנחנו נעסוק היום בדמות
של מעגלי תשובה,
שמשה רבנו, שהוא בעצם הדמות שעכשיו מתפתחת בתוך הפרשה,
הדמות שמשה רבנו ראה מהמנה, רועה נאמן, כמו שהזוהר הקדוש קורא לו,
רועה נאמן,
שעכשיו כאשר הוא מתגלה אליו בסנה ואומר לו לגאול את עם ישראל,
רוצים לראות מה מיוחד בדמות וללמוד מזה על ערך התשובה.
בסדר?
בואו נראה את המקורות קצת, נראה את המקורות מהמדרשים ומהמרון נבוכים,
נראה את העניין הזה, למה משה רבנו הוא נבחר
להיות המושע של ישראל.
אז בואו נראה. קודם כל, נתחיל באסתר רבה,
על כל מיני דמויות
שעסקו בגאולה של עם ישראל, ודווקא מה מיוחד במשה רבנו.
כתוב באסתר רבה, פרשה ז', סימן י"ג: "אשריך ישראל, מי כמוך, עם נושה בשם.
אמר המן לחשורוש, אלוהים של אלו שונא זימה.
עמד להם זונות ועשה להם משתה,
נחזור אליהם שיבואו כולם ויאכלו וישתו ויעשו כרצונם,
שנאמר לעשות כרצון איש ואיש.
בואו ננסה לגרום להם לאיזה פירוד מהקדוש ברוך הוא.
קודם כל הוא שונא זימה, אז בואו נעשה להם את העניין של כרצון איש ואיש.
כיוון שראה מרדכי כך, עמד והכריז עליהם ואמר להם, לא תלכו לאכול בסוטו של הולך שוורוש.
אפשר להזמין אתכם
כי הוא ילמד לכם קטגוריה,
כדי שיהיה פתחון פה,
ממידת הדין לקטרג עליכם לפני הקדוש ברוך הוא.
ולא שמעו לדברי מרדכי והלכו כולם לבית המשתה.
אז זה מה שבואו נראה את הדמויות. אמר רבי ישמעאל, 18,500 הלכו
לבית המשתה.
כן, 18,500 יהודים ואכלו ושתו והשתקעו והתקלקלו.
מיד עמד שטן ולשנים עליהם לפני הקדוש ברוך הוא ואמר לפניו, ריבונו של עולם,
עד מתי תדבק באומה זו
שמפרישים לאהבם ומתך ומתם ממך?
כי היה איזה קיטרוג גדול.
אם רצונך,
אבד אומה זו מן העולם,
כי אינם באים בתשובה לפניך.
אמר הקב"ה, תורה מטעה עליה.
אם אני אאבד את עם ישראל, מה עם התורה?
מי יקדם את התורה?
אמר לפניו, ריבונו של עולם, תסתפק בעליונים.
וגם,
אשווה דעתו למחות את ישראל?
כן, תסתפק בעליונים.
באותה שעה אמר הקב"ה, למה לי אומה שבשבילה הרביתי אותותיי ומופתי לכל הקמים עליהם לרעה?
ואשבית את מניון זכרה, מיד אמר הקדוש ברוך הוא לצטן, נביא לי מגילה
ויכתוב עליה כליה.
באותה שעה הלך השטן והביא לי מגילה
וכתב עליה, מיד יצאה התורה בבגדי אלמנות.
בואו נראה כמה התורה היא שומרת על עם ישראל, ואנחנו נראה איך זה מגיע למשה רבנו.
יצאה התורה בבגדי אלמנות, נתנה קולה בבכי, לפני הקדוש ברוך הוא, גם מלכי השרת צעקו לכל בחייתה.
אמרו לפנינו ריבונו של עולם, אם ישראל בטלים מן העולם,
אנו, למה אנו צריכים בעולם? למה צריך את התורה?
שנאמר, וגם המלאכים מאוד צועקים ככה.
אין הרילים, צעקו חוצה, מלאכי שלום ממה יבקיעו, הם בוכים.
אם אין את ישראל,
כתוב שהמלאכים אומרים שירה אחר כך אחרי ישראל.
אם אין ישראל, למה יש מלאכי שלום? יש מלאכי שרת? למה יש?
כיוון ששמעו חמה ולבנה כך אספו נוגם, שנאמר, על בי ששמעו עם כדור שק,
נשים כסותם אפילו השמש והחמה,
השמש והלבנה.
באותה שער רץ אליהו, זכו לטוב, בבהלה אצל אבות העולם.
עכשיו בואו נתחיל, אצל משה בן עמרם.
לאיפה הוא מגיע לעצור את אותה הקטגוריה שנוצרה בעולם מאבות העולם ומשה בן עמרם? אמר להם, עד בתי את אבות העולם רדומים בשנה,
ויהי אתם משגיחים על הצרה שבניכם שרויים בה.
כי מלאכיה שרת וחמה ולבנה וכוכבים ומזלות ושמיים וארץ וכל צבא המרום בוכים במרר, ואתם עומדים מנגד ואלכם משגיחים?
אמרו לו מפני מה, מה קרה?
אמר להם, מפני שנהנו ישראל מיסודתו של אחשוורוש,
ואהבו זאת הגזרה,
גזרה לכלותם מן העולם ולאבד זכרם.
אמרו לו, אברהם, יצחק ויעקב, אם הם עברו על דת הקדוש וערכו,
ונכתמה גזירתם,
מה הם יכולים לעשות? ככה האבות אומרים, מה לעשות?
חזר אליהו ואמר לו, למשה,
יהיו רואי נאמן,
כמה פעמים עמדת על הפרץ לישראל.
הוא ביטל את גזירתם לבלתי השחית,
שנאמר לולא משה בחירו,
עמד הפרץ לפניו להשיבו חמתו מהשחית.
מה הטענה לצרה הזאת?
כי באו בנים עד המשבר.
עכשיו בואו נראה את משה רבנו,
שבעצם מתחיל להיכנס
מהסנה בעובי הקורה בגואת ישראל.
אמר לו משה,
כלום יש אדם כשר באותו הדור?
אמר לו, יש, בשמו מרדכי.
אמר לו, לך והודיעו כדי שיעמודו משם בתפילה, ואני מכאן,
ונבקש רחמים עליהם, לפני הקדוש ברוך הוא.
אמר לו, רואה נאמן, כבר נכתבה איגרת כלל עם ישראל. אתה רוצה עכשיו להתפלל עכשיו? כבר נכתב.
אמר לו, בשה, אם בתיתי חתומה,
תפייתנו נשמעת.
ואם בדם נכתמה, מה שהיה הוא, מה שהיה הוא,
אמר לו, בתיתי חתומה.
אמר לו, משה רבנו, לך והודיע למרדכי,
אם מיד הלך והודיע למרדכי, ידע ודכתיב, ומרדכי ידע את כל אשר נעשה,
ויקם מרדכי את בגדיו וכן הלאה. משה רבנו,
כתוב במדרש רבה, הוא תמיד מתפלל על עם ישראל.
זה נקרא רואה נאמן.
זאת אומרת, המצב הזה ששאנחנו נראה שמשה רבנו,
שנבחר בגלל שהוא יוצא עם הצאן,
ויש לו איזו חמלה לצאן, והוא יוצא עד האזור של הסנה,
ואמר מדוע לא עבר הסנה,
והוא בעצם חומל על איזה כבש,
איזה כבש, אחד מהצאן, מרים אותו על זה שהוא פצוע.
אמר הקדוש ברוך הוא, אתה בא ורואה את הצאן
של יתרו, אני עכשיו רוצה שתראה את מה?
הרחבים שלך, תראה את הצאן שלי. מי זה עם ישראל?
משה רבנו, הוא רואה נאמן, הוא לא רק רואה נאמן לעכשיו, אנחנו נראה שהוא רואה נאמן
כל הזמן.
ועכשיו נראה מה שאומר, אם אין לו יאמין ולא ישמעו בקולי, הם אומרים עליך השם. אנחנו נראה שמשה רבנו מכאן והלאה,
שרואה, מבין את המבט הזה שראינו עליו,
שהוא רואה מטה.
הוא זרק אותו והופך להיות נחש.
כתוב "ואנס משה עם פניו בורח",
כי הוא רואה נחש.
אבל מה בעצם ההסבר?
הוא בורח. הוא רק אומר, תחזור חזרה,
תתפוס אותו בזנב.
איפה תופסים נחש?
בראש.
אם אתה מאמין לי, תתפוס אותו בזנב,
ואתה תראה שעם ישראל זה לא נחש. זה מה זה?
מה זה? זה כתוב מה זה באותו כתיב וכתיב.
אם אתה רואה בו שמות השם, אתה רואה בו משהו עמוק,
תראה שהנחש הזה, אתה רואה נחש מולך?
זה לא נחה, זה מטה. אם אתה מאמין בי,
תבין שזה משהו הרבה יותר רבוק מהגאייה החושית.
זה מטה.
ומשה רבנו ראיה מהמנה מכאן והלאה, מתחיל.
הוא לוקח את המטה הזה בידיך, שהופך לתנחה, שהוא הולך איתו, קרעיית הים,
הוא הולך עם כל המשברים במדבר.
ואנחנו רואים את המבט האמוני הזה שמשה רבנו תמיד זה נקרא
רועה נאמן.
לאור זאת, בואו נבין את העניין ששואל הרמב״ם במורה נבוכים, מה מיוחד, למה נבחר משה
לשליחות הזאת. בואו נראה. מה מיוחד בו?
בואו נראה.
אומר המורה נבוכים,
וננסה להסביר את הרקע של הדברים.
שואל, ראינו בפרשה שלנו בחלק א', פרק ס"ג,
המורה המורה נבוכים ככה, הוא אומר ככה: נקדים הצעה ונאמר,
שזה אשר אמר לו, אמרו משה עליו השלום, ואמרו לי מה שמו,
מה הוא אמר עליהם?
מה השאלה כאן שבעצם הוא שואל, משה רבנו, מה שמו?
אמרתי לו, מה זה מה שמו?
הוא שואל באיזה שם אני מה?
יגאל את עם ישראל.
איך הייתה לעניין ההוא ראויה זאת השאלה?
עד שיבקש במה זה ישיב עליה?
מה השאלה, תגיד, יש לך איזה שם, איזה שם הכל שמות גלה עליך? השם.
אנחנו נבין שיש כאן עוד, יש לנו משהו מאוד עמוק שמתגלה בשמות.
אלה שמות בישראל, בבצעת שמות,
שובבים מתחילים בספר שמות.
מה זה שמות? שמות של השם.
בואו ננסה להבין. במצרים היה שם אלוהים,
אמר פרעה, מי השם שישמע בקולו? מה זאת אומרת מי השם?
שם אלוהים היה במצווה, הרי יוסף
אמר אלוהים בנט שלום פרעה,
תמיד דיבר,
את אשר האלוהים עושה,
תמיד היה שם אלוהים, אז מה פתאום שפתאום עכשיו בא פרעה ואומר,
מי השם שמע בקולו?
אלא פרעה ידע מה זה שם אלוהים,
מה הוא לא ידע?
מה זה שם הוויה?
י"ק הוא לא ידע מה זה.
מה זה י"ק? י"ק זה בעצם שם עצם,
כבר לא קוראים בשם הזה,
והוא משנה את כל סדר הבריאה, הוא יכול להפוך מים לדם,
שם אלוהים זה הטבע.
הטבע, אתה רואה את הטבע, אתה רואה הכל מייג הטבע.
לראות שיש הנהגת השם, שהיא משנה את כל סדרי העולם,
מים לדם, צפרדע, כי הם רואים איך כל הבריאה משתנה מצד לצד,
זה פרעה לא ידע, מי השם.
אז עכשיו בעצם שואל משה רבנו עכשיו, באיזה הנהגה
אני אתגלה בעולם? איזה הנהגה צריך להתגלות?
עכשיו בואו נראה את הפרשות האלה,
שאנחנו בעצם הולכים לגלות שם השם שלא היה בעולם.
מבריאת העולם לא היה גילוי של מה שזכה משה רבנו. בואו נראה.
איך הייתה לנעור ראויה זאת השאלה? עד שיבקש מה זה ישיב עליה? אומנה אמרו, והן לא יאמינו לי
ולא ישמעו בקולי, כי יאמרו לא נראה אליך השם.
הוא מבואר מאוד, שכן ראוי שיאמר לכל מי שמתפאר בנבואה,
עד שיביא מופת.
הוא בא אליך, אתה אומר עכשיו, אתה בא לעם ישראל, אתה אומר שאתה בעצם נביא.
אתה רואה מופת.
איזה מופת הוא עיר עליהם?
היו שלוש מאותים, נכון? היה או דם, או מה, או נחש, זוג את המים, את המטי הנחש, בואו נראה.
או מה שהיה עם הצרת,
עם היד.
ועוד, אם היה עניין כמה שיראה שהוא שם,
ידובר בו לבד, לא ימלא את הדבר מאות ישראל כבר ידעו,
השם ההוא,
או לא שמעו כלל.
כן, אתה אומר עכשיו משהו באיזה שם, זאת אומרת, העם הסתכל צריך להכיר את השם הזה.
ואם היה נודע אצלם,
אין טענה לו בהגידו אותו,
כי ידיעתו בו, כידיעתם.
ואם היה בלתי נשמע אצלם, מה ראה איזה שם האל? מה זה השאלות שמשה רבין אומר?
איזה שם, מה שמו, מה אמר עליהם?
ואין לו יאמין ולא ישמעו בקולנוע לך השם. תגדיר, אם הם מכירים את השם הזה,
אז זה לא חידוש.
מה השאלה, העומק הזו, באיזה שם אני אבוא?
ואם הייתה ידיעת שמו ראייה,
ועוד, שהוא אחר שלמדנו, שלמדו את ברח, זה השם.
אמרו, לך ואסבתא תקנה ישראל ושמעו בקולך.
ולאחר זה ענה הוא עליו השלום ואמר, והם לא יאמינו לי ולא ישמעו בקולי.
כבר קדם אמרו להתברך לו וישמעו לקולך.
ואמרו להתברך אחר כך, מה זה בידיך והיום הוא מטה.
עכשיו בואו ננסה להבין את הסוד הגדול הזה של, לפי המורה הנבוכים,
בשאלת השם ועם כל הסימנים שמוזכרים בפרשה.
"אפשר תדאהו ויבהר לך את כל זה הספק ומה שהוא אמר לך.
ועדת פרסום דעות
הצבא בזמנים ההם,
והיות בני אדם כולם אל היחידים,
עובדי עובדה זרה.
זאת אומרת, נבין, באותו זמן שמדברים כאן, התקופה ההיא,
כולם היו עובדי עובדה זרה.
מצרים,
תבן, מצרים הכל מה?
הכל שמעים עובדי עובדה זרה.
כתוב מה היו עושים עם עובדי הזרה שלהם? מה הייתה?
צאן.
הפרות, כן?
שלמה ישראל לא יכולה להיות לאכול עם מצרים?
כי מה?
כי אלהד המצראי איך ליהודיהם. הם אוכלים את העולמי מצרים.
מה זה מתגלה?
כתוב
בסוף במכת בחורות,
שהיה צריך מה לעשות?
להקריב את השא,
כן, כמו פסח.
למה?
צריך לקחת את אלוהי מצרים ולהקריב אותו, להראות שאתה כבר יוצא, לא קשור לעבודה זרה של מצרים.
אז כל המציאות של מצרים, עובדי עבודה זרה.
רצון אמר, אמנת הרוחניות, הורדת הרוחות ועשיית
התלסמאות
והיה דבר כל מתפאר בזמנים היום כולם.
ואם שהתפאר שעלה בידו עיון מופת, הרי הוא שיש אלוה לעולם בכללו.
כי אברהם,
בואו נבין את העולם שעסק בעבודה זרה.
או התפאר שירדה עליו רוחניות כוכב או מלאך וכיוצא בזה,
אבל איש שהתפאר בנבואה לאמור
שעליה דיבר אליו השלכו,
לא נשמע זה כלל קודם משה רבנו.
אומר המורה הנבוכים,
עבודה זרה, מה יעשו? עבודה זרה יראו שיש רוחניות,
יש להם איזה מופת, יש להם איזה כוח,
אבל להגיד שהשם יתברך דיבר איתך, זה מושג שלא היה, מה עוד דיבר איתך?
מה החידוש בזה?
ואל ייתך מה שבא באבות מזיכרון דבר האלוה להם ויראותו עליהם,
שאתה לא תמצא עניין ההוא מן הנבואה לכרות לבני אדם ולהשאיר את זולתם,
עד שיאמר אברהם או יצחק או יעקב
או מי שקדמם לבני אדם.
אמר לי אלוה עשו כך, כן? לא רואים שאברהם אבינו אומר למישהו עכשיו,
הקדוש ברוך הוא אמר לי לעשות ככה.
לא, היה להם קשר ישיר,
אבל מה זה השם אמר לי לבוא לגאול אתכם,
או לא תעשו, או שלחני עליכם.
זה לא היה כלל.
אבל היה דיבור להם במה שהיה מיוחד להם, לא דבר אחר.
רצוני לומר, בשלמותם והישירה למה שיעשו ובשרה, מה שיגיע אליו, עניין זרעם.
לא זול על זה.
ואם היו מאשרים בני אדם על דרך עיון ולימוד,
זה בעצם בא אברהם אבינו ומגלה לכל העולם שהעבודה זרה אין בה כלום,
אבל זה לא שפתאום הוא בא בשליחות כמו משה רבנו. שליחות,
פעם ראשונה שהייתה כאן שליחות, זה איפה זה היה?
בראשה שלנו, פרשת שמות.
כמו שהתבר אצלם ואומרם, ואיפה שעשו בחרן,
הם גלו, אבל לא ראה כאן שליחות מהאלוהה, להיות שליח.
ועכשיו בואו נראה. כשנראה יתברך
אל משה רבנו אליו השלום,
וציווהו שיקרא
לבני אדם ויגיע אליהם.
זאת השליחות. המושג הזה שקדוש ברוך הוא שלח בן אדם,
זה מעסיק את כל, מה? את כל הדתות בעולם.
גם הנצרות וגם האסלאם,
הם באים באותה נקודה שמה שהאלוהה שלח את האדם.
כי זה מושג חדש.
אף עד אז בעולם לא הייתה מציאות שמה,
הקדוש ברוך הוא שלח אותך,
ואז מה?
זה מושג שלא היה.
אברהם אבינו דיבר על לצאת מעבודה זרה, בוא'נה,
יש משהו, לא על הבירה, אבל יש כאן שליחות לעשות משהו?
זה לא היה.
זה רק התחיל עם משה רבנו, וזה גם מעסיק את כל הדתות בעולם של הנצרות והאיסלאם, שיש איזה כביכול דמות
שיש לו איזה שליחות.
כן, כתוב שאלו עבודה זרה, זה עדיין היה קשה מאוד.
כן, היה כאן איזה משהו של גאולה, אבל
בנושא של עבודת זרה, גם הם היו בתוך זה.
אמר, תחילת מה ישאלוני, שיאמת להם,
שיש אלוה על העולם ונמצא,
ואחר כך אומר שהוא שלחני.
מה ההסבר הזה שהוא שלח אותי? מפני שכל בני אדם אז,
אלה יחידים לא היו מרגישים במציאות האלוה.
ותכלית טיעונם לא היה עובר הגלגל וכוחותיו ופעולותיו,
שאם לא היו נבדלים מן המורגש,
ולא הושלמו, שלמות שכלים. מסביר כאן הרמב״ם,
הרמב״ם,
במורי נבוכים,
מה זה התקופה הזאת שהיה כאן אלוה?
הם בעצם חיו בצורה שהיה כוחות רוחניים,
היה עובדה זרה, היה גלגל,
כוחותיו, פעולותיו, ראו שיש כל מיני כוחות בעולם.
ולימדי האלוה אז מדע שיגיעו אליהם יעמת אצלם מציאות האלוה.
מה זה המושג אהיה אשר אהיה? מה זה המושג זה "אהיה אשר אהיה"?
אומר המורי הנבוכים, שאומר להם, אני באיזה שם אתגלה לכם,
אהיה אשר אהיה. מה ההסבר בזה?
בואו נראה את הרמב״ם. רבא אומר,
זהו שם נגזר מן היה.
מה ההבדל בין היה לאהיה?
יפה, זה עבר, זה עתיד.
והוא,
זה המציאות.
היה מורה על עניין ההוויה,
ואין הפרש בין אומרך היה או נמצא בלשון עברי.
הסוד כולו
הוא בשנותו המילה בעצמה,
המורה על מציאות בעניין התואר.
בואו נסביר את זה.
כי אשר גוזר זיכרון התואר הנדבק בו אומר הרמב״ם,
בלשונו,
שהוא שם חסר.
צריך לחיבור כעניין,
כן,
כמו זה בארמית, אלדי ואלטי בערבי,
מה ההסבר של מוז המושגים האלה, שבעצם שם חסר,
שהוא מקוצר ולא שם שלם.
והוא שם השם הראשון והוא המתואר.
מה זה אהיה?
כן, יש כאן איזה, לא השם עצמו ויש עוד חיבור אליו. מה זה האלף שמתחברת ל...
היה ל"אהיה"?
השם השני,
שתורה בו אהיה, הוא, הוא, הוא בעצמו.
וכאילו הראה שהמתואר הוא התואר בעצמו.
והיה זה באור עניין, שהוא נמצא לא במציאות.
מה אומר כאן הרמב״ם?
והוא בא באור העניין ההוא לפירושו, כן, הנמצא אשר הוא נמצא, כלומר, המחויב המציאות
זה אשר יביא אליו המופת בהכרח
שיש דבר מחויב המציאות ולא נדע ולא ייעדר כמו שיבר מופתעו. זאת אומרת,
כמו שאתם אמרתם כאן, נסביר את זה בשלוחות ראשון של הרמב״ם ובשלוחות שלכם,
יש היה.
יש מציאות בעולם, היה איזה אלוה בעולם שברא את העולם.
האם הוא קשור אליך?
האם הוא רואה בסבלך?
כן, אהיה אשר יהיה. אני לא רק היה,
רק הייתי,
אלא אני אהיה וגם אני אהיה איתכם בהמשך.
אני עדיין איתכם.
זאת אומרת, העולם ראה שהיה איזה משהו שברא את העולם, היה איזה משהו ש...
אבל האם הוא קשור אלינו?
האם הוא קשור לסבלנו?
האם הוא קשור למציאות שהוא נמצא בנו?
זה נקרא אהיה,
וזה שם עמוק ביותר.
כתוב שזה לפי הסוד, זה שם שעוד לא גילינו אותו, הוא סודי ביותר.
מה זה מראה? את הקשר בין הקשר של חול האדם.
ועכשיו הודיעו ידברך הראיות אשר יתקיים בהם המציאותו אל חקתי לחכמיהם,
כי אחר זה בא לך ואספת את זקני ישראל.
למה הוא צריך לעצוב את זקני ישראל, משה רבנו? למה?
יד לו שהם יבינו מה שיודעתי לך ויקבלו.
הוא ידע לך, מה שאני אגיד לך עכשיו,
הם עכשיו יקבלו את זה.
והוא אמרו ושמעו לקולך.
משה רבינו ישיבו אליו השלום ואמר,
הנה הם יקבלו ששאלוה נמצא
באלו המופתים השכליים,
מה תהיה ראיתי זה שהאלוה נמצא שלחני? איפה הם ידעו שהקוש ברוך הוא שלח אותי?
אז ניתן לו האות.
איזה אות?
מה אתם אומרים איזה אות זה היה?
אז בואו נראה.
מה זה האות?
הוא מסביר לו מה זה האות. האם זה האות זה המטה,
או זה המים לדם, או זה השם שבעצם הוא שלח אותו.
הנה, כבר התבהר שאין אמרו מה שמו,
אמנם עניינו מי הוא אשר תחשוב ששלחך.
הוא אמר, מה שמו?
לגדלו ולהדרו בסיפורו. כאילו אמר שעצמך ועמיתתך לא יסכול אותה אדם.
הוא לא יבין את זה.
אם נשאל שמך איזה דבר הוא,
העניין שירו עליו בשם.
או בעצם,
אדם אומר למישהו, תגיד לי, מי עשה את זה ככה? מה השם שלו?
אתה רוצה לעשות, להבין את הדמות.
כשאנחנו שומעים מי זה, מה זה השם שלו,
אז בוא נבין את הדמות שהוא עושה כאלה דברים.
אמנם הוא הרחיק כשיאמר אלוהי יתברך שיש מי שישכו את זה, אני ניתן להסביר את זה. שם,
ששם שיכולתם לשמו,
הוא מעבר לשמות,
אז מה זה השם?
לא נקרא בשם ההוא וכן שם יוד קיי,
ומיין נצחות המציאה, המציאה, יא,
ושדי,
בור גזירה מן דאי,
ומלאכה הייתה די ים. אנחנו רואים שם כל מיני, הקדוש ברוך הוא התגלגל בה המון שמות בעולם.
כן, יש כמה שמות, אז מה כל אחד מבטא?
והשין בעיניי אשר, כמו שכבר, ויהי עניינו אשר די, והכוונה בזה שהוא לא יצטרך במציאות
מה שהמציא ולא בהתמידות לזולתו,
ומציאותו מספקת בו.
וכן שם חסין נגזר מן הכוח ורסון הוא כאלונים, וכן צור הוא שם משותף כמו שביארנו.
עכשיו,
בואו נבין קצת סוד שהוא אומר יהיה אשר יהיה.
וזה עכשיו, אנחנו מבינים כאן שמשה רבנו, ראייה מאמנה,
מגלה בעולם שהקדוש ברוך הוא תמיד קשור אליך.
לא משנה מה יהיה, יהיה בצרה הזאת, יהיה בצרה אחרת.
אומרת הגמרא, בצרה הזאת, מה אכפת לי בצרה אחרת? הוא אומר, לא, מכאן והלאה,
הקשר בינינו לבין הקדוש ברוך הוא,
הוא לעולם לא ייפסק.
בגלל זה עכשיו אני מבין שמאשר הבן אומר עכשיו, הוא נקרא רועה נאמן. מה זה רועה נאמן?
רועה נאמן, אומר הזוהר הקדוש,
שאומר עכשיו, גם אם אני לא אהיה פה עכשיו,
הרועה הזה,
דעו לכם מה הקדוש ברוך הוא ימצא איתכם.
מה, אבל רגע, אתה רואה, יש צאן אשר אין להם רועה.
אם אני הרועה,
עכשיו אני אציל אתכם בכל מיני דברים וכל דברים כאלה, אבל תדעו לכם, הקדוש ברוך הוא נמצא תמיד איתכם.
זה נקרא רועה נאמן.
הוא יודע שהוא תמיד, הוא מגלה לנו את הסוד של מה שהקדוש ברוך הוא נמצא תמיד איתנו.
זה הסוד שבעצם מגלה כאן במורה נבוכים הרמב״ם,
שעכשיו מכאן והלאה,
כן, זה אחד הדברים שמעסיק את כל, אמרנו את כל הנצרות והאסלאם,
שכביכול היה המציאות שהעמיסת עשרה רע בעיני השם, אז יש בית חדשה,
הוא עזב אותם ובחר בהם.
אבל אם נגיד, רגע, מתי הקשר בחר בנו? בתוך, מה, בתוך שם עבודה ועבודה זרה.
בזמן שהיו במצרים.
להראות שזה לא קשור לאיזה קשר בגלל משהו, זה קשר שבא לנותק.
בתוך מצרים, בתוך העבודה זרה,
שם הקשר בחר בנו.
להראות שמה?
שלא תגיד, בגלל שהם היו כאלה וכאלה טובים, כמו שאמרת, היה עבודה ועבודה זרה.
בחרתי בהם.
לא קשור לשום תנאי, אשר בחר בנו מכל העמים.
בחר בנו.
זה נתן תורתו, בהמשך.
קודם כל בחר בנו מכל העמים.
ואז הנצחיות
של עם ישראל היא תמיד תהיה,
לא יבואו הנוצרים ויגידו יש ברית חדשה,
או האסלאם יגידו איזה משהו אחר.
זה הקשר הזה.
זה יהיה אשר יהיה, זה שם
שהולך להרוס את כל העתיד עם כל הנצחות והאסלאם.
כך אומר אמור הנבוכים.
כן, זה כל הפרקים האלה, שאמור הנבוכים אומר, דע לך.
יהיה אשר יהיה אשר מוזכר בפרשה שלנו,
זה הולך לנתק את כל מה שייראה אחרי זה לעתיד עם הנצרות והאסלאם.
זה קשר בל ינותק.
יהיה, ואני אהיה איתכם עכשיו, ואני גם אהיה איתכם,
תמיד אהיה איתכם.
לאור זאת,
יש איזה סוד כזה שמתגלה בשמונה קבצים של הספר של הרב קוק,
שמסביר את היחס הזה של הרועי נאמן. את זה נביא את המהלך הזה.
מעגלי תשובה, בואו נראה את העניין הזה של התשובה,
שאדם מתעורר ומתעלה,
זה הסוד הזה של משה רבן, בואו נראה.
בשמונת בצים, קובץ ח' רשת ז'.
שלוש מידות ישנן בבעלי הנפש
המשפיעים על בני דורם ומאוצר רוחם.
מי זה מנהיגים, כן?
יש אנשים שהם משפיעים על בני דורם.
כל מיני סוגים של מנהיגים.
שלושתם נכנסות הם במידתה של הדוגמה העליונה,
שדרכי העבודה האלוקית והאוכה הפנימי,
שהיא התכונה של דבקות האצילית.
אומר כאן הרב קוק,
מה אנחנו צריכים להיות? מהו חנון נפרטה חנון? מהו רחום נפרטה רחום? בעצם צדיק
הוא מדמה לקונו,
ואז המידה שאדם, ככל ש... למה אתה מתקרב ל"גיד השם הולך עתירה", לרבות הבתי חכמים?
אתה רואה איזה דמות שמה שהיא מדמה לדוגמה העליונה.
היא התכונה, הדבקות האצילית, מתפרדת בה,
ומוצאות להם מקום בשורשי יסוד של עבודת הלווייה,
הכהונה,
בלוויים, בכהנים של בית המקדש.
ועל גבי מידתו,
אומר הרב קוק, של משה עבד השם.
מה מיוחד במשה רבנו שגילה משהו בעולם שנקרא עבד השם, שהוא כרואה נאמן?
אומר הרב קוק, העבודה של המשמעת הפשוטה,
שמהצד התחתיתי שלה הוא דרוש לקבל שכר. אתה עושה עבודה, אתה רוצה משהו, אתה רוצה מה? קבל שכר, אני אשמור מצוות, קבל שכר.
היא הולכת ומתעלה בדרכה,
זאתי עבודת הלוויים.
מה זה הלוויים?
לדרגה ראשונה, כי שכר הוא,
להם חלף עבודתם, מקבלים את המעשרות,
הם מקבלים את כל העניין של הלוויים,
הם מרים את הארון וכן הלאה, הם קיבלו ארבעים ושתיים ערי כהון, ערי לבייה,
הם מקבלים שכר
על העבודה שלהם.
כשהיא מתעלה,
אין עיני הנטות על השכר, אבל סוף עניינה היא המשמעת
פשוטה ותמימה.
כן, הם לא רוצים לעשות שכר, אבל בעצם יש כאן איזה משהו,
בסוף היא אינה במשמעת פשוטה ותמימה.
אנשי הרוח,
אשר בידם נתונים המפתחות של אוצר החיים על זה,
כן, מה זה אנשי הרוח האלה?
הם אינם כל העובדים בקודש.
אנשים שעושים דברים, כן, יש לנו שאדם,
אם דומה,
כן, כתוב שאם אדם דומה, אם הרב דומה למלאך השם צבאות,
אם יהיו תורה מפיהו, ואם לאו, אין יהיו תורה מפיהו.
אז איך אפשר ללמוד תורה מרב?
הוא צריך להיראות כמו מלאך השם.
ראיתם פעם איך נראה מלאכים?
אז איך אפשר לדעת... מה זה, יש לו כנפיים לרב? מה יש לו?
איך, מה מפנים?
אבל זה מלאך.
אם דומה רבך למלאך ה' תימד תורה מפיו, איך נראה מלאך?
מה ההסבר? בתורה כשדומה על מלאך, איך נראה מלאך?
מלאך בתורה זה שליחות.
כן, למה זה תקרא לשמי ופילי?
הוא, יש לו שליחות.
בתורה שמוסר על מלאך שמתגלה על שליחות מסוימת.
שלושה מלאכים התגלו לאברהם אבינו, אחד להציל את לוק, אחת לבצר עשרה,
ועד פפוחת סדום, יש שליחות, הם באים לפי השליחות שלהם.
ואם הרב שלך, החיים שלו זה שליחות.
זאת אומרת, אתה רואה שמשהו הוא שליח, הוא מרגיש הכל,
זה עבודת שליחות. הוא לא, למה הוא עושה את זה? לא בגלל שזה כסף או משהו כזה, אלא מה?
זה שליחות.
אם זה שליחות, כל החיים שלו זה שליחות,
תימן תורה מפיו. ואם לאו,
אל תימן תורה מפיו. זאת אומרת, תחפש מה?
עולם של מלאך. מה זה מלאך?
לראות רב שיש לו חיים של שליחות.
אם זה משהו מעבר, נעזוב את זה.
אם זה שליחות, כן.
זה מה שאומר כאן. עכשיו נראה מה זה קשור למשה רבנו, שהוא נקרא
רואה נאמן, כי כל חייו זה מה?
שליחות אחת. בואו נראה.
אנשי רוח שבן אדם מתונים מהמפתחות של אוצר החיים לזה, הם אינם כל העובדים בקודש,
המזכירים את השם.
בתורה,
במוסר,
בהוראה ישרה.
הכל זה שליחות.
והלכה, והגדה.
אותם המושפעים מהם, מושפעים הם משפעת התורה.
המתגלה על פיהם בתור צינור ומעבר הגון. הם מבינים שמה שהם הצינור של התורה.
ואז מה?
שליחות של מה שהכל זה הצינור להגיד,
משה קיבל תורה מסגנון וישועה,
אנחנו ממשיכים את הסוד לתורה.
המקשיבים זוכים במשמעתם הברא,
והם מזכים את מזכיהם גם כן.
כן, בדרך שכר שחלף העבודה. גם לימוד תורה הרבה, תוכל שכר הרבה, וגם
כשהעגל רוצה לינוק, הפרה רוצה להעניק,
הכל מתחבר מנתינת התורה.
זהו יחס לוי.
מה כתוב הלוי?
שומר השערים מבחוץ. מה עושה הלווים? יש לנו, יש לנו בלווים,
אני חושב שזה שתי פעולות.
פעולה אחת זה או
אם הוא יודע לנגן, הוא ינגן,
או שירים או שערים.
מה זה שירים?
הוא יודע לנגן, הוא ינגן בבית המקדש,
ישיר.
אם הוא אומר, תשמע, אין לי קול, אני לא מוזיקאי,
מה יעשה הלוי?
שערים. מה זה שערים?
הוא סוגר את השער.
זה שירים ושערים, בסדר? זה בלווים.
שומר השערים בחוץ,
אומרים קול בשיר וזמרה.
זה הלווים.
בואו נעלה עכשיו עוד דרגה. למעלה מזה
היא העבודה הפנימית.
כן, יש לנו לווים, הם יוצאים איפה?
יותר ב-15 מעלות, ב-15 מדרגות שמה,
לפני שער ניקנור.
הם שרים,
שרים, והם גם עשו את השערים בחוץ.
עכשיו אני אכנס לעולם יותר של שליחות, עולם של כהונה.
העבודה הפנימית מסתכלת ברזי עולם.
היא מפרנסת את הקודש של למעלה,
ברז הנאצל של תנו עוז ללוקים,
וישראל מפרנסים להביהם שבשמיים.
בזמן שהם עושים רצונו של מקום, הם מוסיפים כוח בגבורה של מעלה.
ומסביר הרב, לעומת תוכן זה,
מעוות הקודש של תוארי הנשמה,
צדיקים ויסודו עולם,
שמתדבק בהם,
הרי הוא מתדבק בשכינה.
וכל המתדבק בהם מוסיף בהם כוח וגודל,
נערה וחיי אלמות.
יש צדיקים,
שכתוב שהצדיקים הם המה,
צדיקי צדיק יסוד עולם,
לא צדקי סוד עולם, שמה?
דא כנס ישראל.
אם היית מדבק בהם, אתה מדבק בבמם בשכינה.
כתוב שיותר,
שנדב ואביהו, קוראים את זה על המידתם, שכתוב, שאומרת הגמרא, שגדולה
מידתם שצדיקים יותר ממלכאורה מבית המקדש.
כי הצדיקים, מה? הם בית המקדש עצמו.
אז זה כאילו הצדיקים שמתו יותר קשה מכאורה מבית המקדש.
המדבק בהם הרי הוא מדבק בשכינה.
הוא כבר מדבק בה, מוסיפים בהם כוח וגודל.
נערה וחיי אלמות.
עכשיו, מה זה, זה מדיון של כהנים? מה זה כהנים?
קבלת מתנה אתן תקונתכם. אתה בעצם נותן מתנה.
כהנים אוכלים בימים מתקפלים. בעצם יש כאן איזה קשר עם הכהן עד הקדוש ברוך הוא. מה עושה בקת כהנים?
למה אסור להסתכל על כהנים בבקת כהנים?
שים את הטלית, למה אסור להסתכל על הכהנים?
יש כתוב שעינם של אדם,
הם נהרסות.
כתוב מספר חגיגה, שאם הוא מסתכל על הכהנים בזמן הברכה, או מסתכל על הקשת.
לא מסתכל על הקשת בזמן הקשת, ושאומרים קשת וגם ה... למה? כי אתה צריך להבין שכהנים זה רק צינור.
ואם אתה מסתכל עכשיו בקעת כהנים על הכהנים,
אתה כאילו מה, הוא פוגם בעיניים שלך.
אתה חושב אולי שהם מברכים.
לא, זה לא הכהן,
הוא רק צינור.
אבל הכהנים הוא מה?
ושמו את שמי על בני ישראל, ואני אברכם.
ואנחנו עושים את הפעולה, ואנחנו נברך אותנו דרך הכהנים.
אז אנחנו...
קשת גם כן, אותה נקודה, לא מסתכלים על זה.
לעתיד לבוא נראה מה זה סוד הקשת.
אנחנו רואים, ברכים ברכה, זוכר הברית, אמר בבירתו, קם אמרו,
שהברית כאילו מייצגת, אבל הקשת היא קשת,
כלומר המסטריגה זה סוד המרכבה,
שנראה את זה עתיד לבוא, אי אפשר לראות את זה.
כן, הפעולה הפיזיקלית שיש לך איזה יקודת אור, שהיא נפתחת לכמה זבעים,
זה כמו הפעולה של בריאת העולם.
בגלל זה לא מסתכלים על זה עכשיו,
עכשיו, לבוא, אנחנו נסתכל על הקשת, היום אי אפשר להסתכל על הקשת, לעיין בקשת.
אבל כשאומרים את הקשת אומרים ברכה.
ככה גם כן הנושא של הכוהנים. הכוהנים,
אם אתה מסתכל עליהם,
הם המתווך.
אז אסור להסתכל עליהם, הוא הקצינור.
אז אסור להסתכל בזמן שהם מברכים ברכה.
המטב של הכוהנים, מה כתוב של הכוהנים?
אוהב שלום,
ומטב של אביו של אהרן הכהן,
אוהב שלום, אוהב את הבריאות בכוונת התורה,
הם מייצרים את החיבור בנם ישראל.
עבודת המתנה ייתן את כהונתכם וקדשתו, כי את לחם אלוהיך הוא מקריב. ואתה, מה אתה עושה?
מקדש אותו.
לחם אלוהיך הוא מקריב.
קדוש יהיה לך, אתה מעלה אותו, נותן לו להיות ראשון בכל דבר.
כביכול זה, מה זה? זה משהו יותר עליון מאשר לווים, שהם באים שכר עבודה,
אלא כאן זה מה אומר הרב?
אתה מתחבר אל הקודש.
כן, זה בזמנם, יש גם, הרמב״ם כותב,
למה היה צריך להביא את ה...
כל הנושא של מוטות כהונה,
ולהביא בהתחלה מכל מעשר, להביא לכהן,
הוא משתגז, ראשית התרומה,
מהעיסה אתה מביא לכהן. למה?
שאתה, יהיה לך קשר לקודש.
תמיד יש לך קשר לקודש, אז יש לך בית נכון.
אתה אומר לילד שלך, לך תביא לו לכהן את הזה, הוא נפגש עם הכהן,
הוא מאיר עליו,
הוא לומד את התורה,
הוא אומר לו, זה דבר תורה, הוא מתחבר אליו, ואז מה?
אתה מתחבר אל הקודש.
כמו שהגמרא אומרת, שאלה מה היא סוטה,
שסוטה זה איזה בית שבו האדם כבר הפסיק לצאת תרומות ומעשרות,
לא קשור לכהן,
ואז הוא צריך לבוא לכהן בצורה,
או את מתייחסת, אתה נשאר בבית שלך באיזה צורה מאוד מאוד אגוצנטרית,
אה, את אגוצנטרית, אז נוצר בבית הזה עולם של סטייה וכל זה, ואז מה? אתה צריך לקחת את האישה ולהביא אותה איפה?
אל הכהן לבית המקדש.
למה? כי אתה שכחת מהקודש,
שכחת מהכהונה, שכחת מהקשר לקודש,
אתה נשאר בתוך,
לא רוצה להביא תרומות ומעשרות, לא רוצה להיות קשור,
נוצר מציאות שמה שאחרי זה זה גורם הפרשיות,
אחרי זה מתחברות לפרשת סוטה,
שצריך לבוא אחרי זה עם האישה לכהן,
כי יש כאן משהו שהוא,
תרבות שהיא לא קשורה לקודש, היא תרבות
שהיא חיה בתוך התאוות.
בסוף נוצר מזה כל מיני סימפטומים כמו סוטה.
אז מה אנחנו צריכים כהנים? קדוש יהיה לך.
למעלה מכולם, אומר הרב, היא מידתו שמשה ראה מהם. אוקיי, יש לנו כאן לווים,
זה, עושים את זה שירים ושערים.
כהנים זה מה?
זה יחס אל הקודש.
עכשיו בואו נראה,
אומר הרב קוק, משה רבנו?
מעל כל זה, בואו נראה.
נאמן המכולם,
אומר הרבי שמונה קבצים,
היא מידתו של משה רואה נאמן.
למה?
למה הוא נקרא, נקרא לפי הזוהר,
רע היה מאמנה, רואה נאמן. למה?
מישהו ברוך הוא קורא למשה רבנו,
שנשמתו מתגלית אליו בזוהר,
רע היה מאמנה.
מה הוא עונה על השאלה? מה זה רעיון מהמנה?
משה רבנו עכשיו נכנס
לעיירת הזוהר.
למה? רועה נאמן.
למה הוא ניקרא ככה?
שעיניו וליבו
רק לצאן עמו.
ויזכור ימי עולם משה עמו.
היה המעלה מים את רועי צאן.
כן, על משה רבנו כל מה, תמיד,
מה הוא עושה?
העיניים שלו על עם ישראל.
דוגמתו היא התכונה העליונה,
שאין כל העולמים כדאים לה.
לא פרנסה,
ולא תוספת גדולה, לא בגלל איזה פרנסה שהוא מקבל כאן.
לא תוספת גדולה,
כי אם דעה בהירה ואספקלריה מהירה.
זה כתוב שכל הנביאים
נטבלו בהספריה שאינה מהירה. משה רבנו אספקלריה מהירה, הוא רואה ישר.
שכל השפע והטוב בטלים לגבה.
יותר משער גבי תיארה. מה זה שער גבי תיארה? נר בצהריים.
הוא ראה את הקדוש ברוך הוא, פנים אל פנים.
אור עליון זה,
מאיר את כל המחשקים.
הוא מנהיר את כל נאות הצדיקים.
בגלל זה כתוב שמה?
על משה רבנו לכהונת אשר יחום, על אשר יחום. כתוב שכל תלמיד חכם
שהוא מקבל הערה,
אז כתוב שבגמרא,
הסחרים היו מדברים אחד מהשני, והם אמרו לו, משה,
שפיטקה אמר, מה משה?
אביי, זה רבא, מה זה משה?
עכשיו אני מרגיש עליך שנתגלת על בך ונשמע את משה רבנו.
כי משה רבנו כאילו מתעבר, במה?
בכל איזה הרע שתמיד חכם, בכל איזה סוד שתמיד חכם,
פה, פה, פה הוא מתגלה.
אומר, ואור זה מאיר את כל המחשקים ומנעיר את כל נאות צדיקים.
כשמשא דנערא על כל מחשקי ארץ, כמו השמש מאירה על כל, מה?
על כל מחשקי ארץ.
ועל כל כוכביה ומזלי קוליאון, על כל הכוכבים,
הכל מאיר, זה כמו השמש.
אשרי העם,
שככה לו.
בגימטריה,
משה.
אם תיקחו את אשרי העם שככה לו,
תיקחו לכם בדיוק כמו משה רבנו.
יכול להיות?
אשרי העם שככה לו,
איך זה אשרי רבנו?
אה, הוא אומר אשרי העם שככה לו, בגימת ראש משה,
אשרי העם שהשם אלוהיו,
ואתה יאמר השם יצרי מבטן,
כן, שזה הסודר, כתוב על משה רבנו.
יצרי מבטן לעקד לו, להיות הדעד מתלמידיו של משה עבד השם.
העומד תמיד מוכן להופיע ולהשפיע,
ולא לקבל מאומה.
אפילו ברכה רוחנית ואצילית. הרי משה, מה אמר משה רבנו?
"מחנה נהנה מסבכה שכתבת".
לא רוצה לעולם הזה, לעולם הבא.
אם אתה פוגע בעם ישראל,
תמחק אותי.
כשמשה רבנו אמר בהתחלה, ואין לו, יאמינו לי,
כבר יש בקולי, אחרי זה משה רבנו הולך ומתעלה,
ואומר, אני מוכן לעם ישראל, תמחק אותי מהתורה.
תמחק אותי מהתורה.
נכון, זה משהו אחר כאן, צריך להבין את הרקע הזה כאן, איך הוא עשה את זה.
אולי שככה לא, הוא משה רבנו, כן.
משה,
ככה לא.
כי ישמח משה במתנת חלקו.
למה?
כי עבד נאמן קראת לו.
קוראים את זה כל שבת בתפילה.
ישמח משה במתנת חלקו. למה?
כי עבד נאמן קראת לו.
למי אתה יכול לקרוא עבד נאמן?
מי שקשור לעם ישראל בצורה תמיד,
בלי שום תנאי,
בלי שום קשר, תמיד אהיה אשר אהיה.
משה רבנו אומר, זה השם שאני הגאל את עם ישראל, ככה אני רוצה,
כזאת דמות אני רוצה להידמות לקדוש ברוך הוא.
תמיד להיות קשור אליהם.
ובזה משה רבנו זוכה בסוף מה?
זה הסוף של השיעור,
שמה שתמיד ותיק עתיד לחדש, נגלה למשה בסיני.
משה רבנו קיבל הצגה הכי עליונה של מה? של אהיה אשר אהיה.
אז הוא רוצה גם להידמות לקדוש ברוך הוא, גם אני גם רוצה ככה.
להידמות לקדוש ברוך הוא. מה הוא רחום אבטח הנון?
מה הוא רחום אבטח הנון?
אמרו אשר יהיה, אשר יהיה, גם אני רוצה ככה.
הוא אמר, מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש,
נאמר משה מסיני.
אני גם אהיה עם כל תלמיד ותלמיד שתתגלה בבית מדרש, גם בו אני אתגלה.
למה? כי אתה קשור כל הזמן לעם ישראל, אז גם תתגלה בכל תלמיד שמה שיתגלה,
שיגלה, שיתעמק.
משה שפט, כאמרת.
כליל תפארת בראשות אתה לא, וזהו מקורה של תורת אמת, שברורה כל יצור נברא יראה אור וחיים.
והתפארת זו מתן תורה שהיא תומכת כל זרות עולם, ואינה צריכה להתמך, כי עמך מקור חיים באוחן ירא אור.
זו הפרשה שאנחנו נפגשים, משה רבנו,
רעיה מהם נא ראה נאמן,
ואנחנו מבינים שבאיה אשר אהיה,
משה רבנו זוכה
להידמות לקב"ה, יהיה אשר אהיה.
הוא זוכה אחרי זה בסוף למה?
לכהן את אשר יכול, לכהן את אשר רחם. הוא בסוף יתגלה בכל תמיד שתמיד, תמיד וידי גדול לחדש,
ניגלה משה מסיני, הוא יקבל את הכוח שגם בבית המדרש,
אם תלמיד חכם יגלה איזה משהו גדול,
זה מבחינת משה רבנו.
אז זה הצדיקים שמדמים למה? לגילוי שהקדוש ברוך הוא מתגלה אליהם.
אז אתה, אברהם אבינו, רואה את החסד,
אז הוא מתגלה בחסד.
אבל כשמשה רבנו זוכה לגילוי של איזה שם
אני אגלה לך, אשר יהיה.
אה, ככה גילית את הקדוש ברוך הוא?
תדמה אליו.
זה מה שמשה רבנו זוכה לו, ומכאן הוא נקרא רועי נאמן. זה סוד עליון של
למה נקרא משה רבנו ראי המהמנה בזוהר,
ומכאן והלאה אנחנו מבינים שמשה רבנו,
זיכו תורת, כתוב בספר, זה לא בספר התנ״ך,
זיכו תורת משה עבדי.
כן, לפני ביום השם הכדוב הנורא,
שמה יעשה יאו הנביא,
השיב לאבות הבנים ובני אבותם, ואמר זיכו תורת משה עבדי.
זה המבט שאנחנו רוצים לגלות בעולם של החידוש הזה,
הקשר הזה בין הקביש ברוך הוא לעם ישראל, הוא קשר בל ינותק.
זה מה שמשאיר רבנו ומגלה לנו.
מתוך כך, אפשר להתקדם לעוד יותר טוב ועוד יותר טוב.
זקוו ימצאו.
