אף שאתה קצת התבגרת, כן? אתה לא כבר בגיל עשרים, בסדר?
צהל בוחר ובני עשרים, הנה יש פה, יגידו לך.
הוא בן שמונה עשרה, עם משקפיים, כן.
טוב, אז באמת אין מה לעשות,
יש פה הרבה חומר, אז צריך לדחוס את הדברים,
מה נעשה?
אז קצת להתאמץ עם האותיות הקטנות.
זה לא הכול.
אתה יודע כמה הורדנו?
טוב, אז אנחנו נקרא את פרשת שמות. ספר חדש, ברוך השם,
חומש חדש, חומש מרתק, ומה זה מרתק? עם המון מסרים אלינו,
המון עומקים של התורה. מה זה?
חדש אסור מן התורה, ברור.
אנחנו לא מחדשים אף פעם דברים שהם לא מיוסדים
והם לא מבונים על דברי קדמונים.
הכל מיוסד, הכל עם מקורות,
ובאמת בחומה שמות מתחילה כל הסדרה של הגלות במצרים,
ואנחנו רוצים היום לגעת בנושא,
שתודה רבה,
בנושא של ההצלה של בת פרעה את משה,
כן? בת פרעה, בתיה בת פרעה,
ככה חזרנו אומרים שהיה שמה היה בתיה,
בתיה כתוב בפסוק, נכון? בתיה, כן?
אז היא,
היא בעצם מצילה את משה, הולכת נגד הגזירה של אביה ומצילה את משה מהיור. וזה דבר שצריך לתת עליו את הדעת, לנסות להבין איך זה מתרחש, מה מתרחש פה.
הרי פרעה גוזר, הוא גוזר על עמו,
ועמו לכאורה צריכים לקיים את גזירתו.
ואם לא עמו, לפחות
הקרובים אליו, אם לא הקרובים אליו, לפחות משפחתו, בשר מבשרו.
אז יש פה דווקא את בתו של פרעה, היא זאתי שיוצאת נגד, כאילו, כל הגזירה.
נגד כל הגזירה ויורדת ומצילה, מצילה את משה מהיאור.
לכן בעזרת השם בשיעור אנחנו נלמד היום קצת על בת פרעה עצמה, על בתיה עצמה, נקרא לה בתיה,
בתיה עצמה,
וגם על משה וגם על היאור, בסדר? צריך ללמוד פה, יש פה שלושה
שלושה
משחקנים, לא אפשר לקרוא להם שחקנים, אבל שלושן
דברים שצריך לברך,
דמויות, דמויות חשובות, זה בת פרעה, משה והיאור. היאור הוא לא בדיוק דמות, אבל
הוא דמות יאורית,
דמות דוממת, אבל דמות.
האם יש מצב שבת פרעה היא לא הבת שלו המקורית?
יש כאלה שונים דברים כאלה, אבל בעיקרון היא הבת שלו. למה אנחנו, מי אמר שלא? היא הבת שלו.
יש איזה דברים כאלה שאולי הוא אומץ אותה, יש גם דברים כאלה, אבל בעיקרון זה הבת שלו.
טוב, אנחנו רוצים ללמד גם על בת פרעה,
גם על משה וגם על אייאור בעזרת השם,
בשיעור שלפנינו,
וננסה להבין את עומק הדברים שמתרחשים פה מתחת לפני השטח.
אז בואו נתחיל, תראו,
במצרים המצרים רואים את עם ישראל מתחילים להתרבות,
מתחילים לגדול וזה מאוד מפריע להם,
ולכן הם מתחילים להשתלט,
לשעבד ולענות את בני ישראל.
השעבוד והיינו על בני ישראל, רואים,
בתורה מספרת שהוא נעשה בעצם,
אפשר לקרוא לזה, שני שלבים עיקריים.
כלומר, השלב הראשון היה כל מה שהם התחכמו,
להעביד את בני ישראל בפרך.
כן, למען ענותו בסבלותם, שמו עליהם שרי מיסים,
תקימו בניינים, את פתאום ואת רעמסס. כל זה עבדות ושעבד את בני ישראל, לשעבד את בני ישראל.
זה כאילו השלב הראשון.
כדי למעט להם את הכוח, למעט להם את יכולת ה... את הרצון להוליד, את יכולת ההולדה, זה השלב הראשון.
אבל זה לא עזר,
כמו שמעידה התורה, וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ. לכן,
פרעה עובר לתוכנית אה... אה... תוכנית ב',
כן? לתוכנית ב', של... תוכנית מתקדמת יותר,
של לעצור את ה... את ההתרבות ואת ההתחזקות של בני ישראל. ומה תוכנית ב' בעצם אומרת?
מה לעשות השמדה יפה.
אם ניצאנו בהתחלה בטוב,
בעינוי, זה לא בטוב, אבל בעינוי ושיעבוד,
לא הצליח, אנחנו עוברים לתוכנית השמדה,
השמדה קולקטיבית,
לא בדיוק לגמרי,
כי את הבת החיון הוא אמר,
אז ההשמדה מתחילה מאיפה? מתחילה מהזה,
מהמיילדות, הוא פונה למיילדות, הוא אומר, תהרגו את האלה שנולדו. זה דבר אחד, תהרגו את אלה שנולדו, פעם דיברנו על המיילדות, מה היה שם בדיוק וזה.
זה גם נקודה שיש הרבה מה ללמוד ממנה.
את אלה שנולדים.
כשהמילדות זה לא יצליח לו עם המילדות,
כי הם לא שמעו לו בסופו של דבר,
ועדיין הפסוקים מעידים שבני ישראל ממשיכים להתרבות
ולהתגדול ולהתעצם,
אז פרעה נותן עכשיו גזירה חדשה, מה? כל הבן היילוד,
היאורה תשליכוהו, בסדר?
השמדה שבעצם העם שלו אמור לקיים את ההשמדה הזאת של עם ישראל, את הבת לאחיות, אבל רק הבן היילוד, הבנים,
להשליך אותם ליאור. וככה בעצם נגמר,
נגמר החותמת של שלב א',
של תיאור השלב א' של ספר שמות, שהוא תיאור השיעבוד של בני ישראל במצרים, הגזירות הקשות של בני ישראל במצרים, העינוי של בני ישראל במצרים,
שמתחיל מהשיעבוד העבדותי,
עובר להשמדה,
ההשמדה שמתכנן פרעה בתוכנית ההשמדה ההמונית של פרעה,
כי כך נגמר,
נחתם פרק א',
ואז מתוך זה עובר פרק ב', לאן אנחנו עוברים, לאן?
או לדעת הגואל של עם ישראל. אתה עושה שעון?
מה, שגם המצרים זרקו לים?
זה לפי מדרש של חז"ל,
שגם המצרים זרקו לים, זה לאו דווקא בזה. הפשט של הפסוק זה,
בואו נקרא את זה, באמת אומר,
נגמר פרק א', הנה, ויצא פרעה לכל עמו לאמור,
בסדר, לכל פרעה לאמור, כל הבן היה לו, זה משהו מוסף מכהוא, לפני זה הוא דיבר,
על ה...
זה, לפני זה הוא דיבר,
היאמר תשליכו וכל הבעיות תחיימו.
אז המדרש אומר שהוא גם ציווה על המצרים,
אבל המצרים לא שמעו לו בזה.
תראו, במדרש המצרים לא שמעו לו.
אולי חלק מהמדרשים כן, אבל יש מדרש שהמצרים לא שמעו לזרוק את הבנים שלהם.
את הבנים של היהודים כן, יש כאלה שהמדרשים כן שמעו לו, בסדר.
אבל ודאי שהוא ציווה,
לפי הפשט, הוא ציווה ודאי על היהודים. היום הוא ציווה גם על המצרים או לא?
לפי חז"ל, חלק מחז"ל כן,
אבל לא בטוח שהם שמעו לו בזה.
על כל פנים, אז זהו, אז באמת אני רוצה לשאול את השאלה כאן.
רגע, לפני שאני אשאל את השאלה הזאת,
כאן נחתם החלק א', חלק ב', מאיפה מתחיל חלק ב'?
עכשיו נולד הגואל של עם ישראל.
נולד הגואל, וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי.
תיאור כל השעבוד, העינוי, גזירת ההריגה של בני ישראל,
ואז מתחיל תיאור הלידה.
תיאור הלידה של הגואל של המושיע, בסדר?
שזה מתחיל פרק ב'.
ולפני שנתחיל לקרוא את הפסוקים של פרק ב',
אז נשאל את השאלה שקצת דיברתי עם סעדיה פה,
שלמה בסופו של דבר
למה פרעה ציווה
להרוג את הילדים היהודים, ודאי, את הילדים היהודים,
דווקא על ידי זריקה ליהור.
למה דווקא על ידי זריקה ליהור?
הרי קודם כל הוא ציווה למיילדות, אמר להם, תחנקו אותם.
אז הוא יכול לבוא לצוות עכשיו לעם שלו ולהגיד להם, מה?
תהרגו את הילדים, אלה שנולדדים, תהרגו אותם.
פשוט הלשונים זה הרגו אותם, כן?
למה, מה, ולזרוק ליאור עובר מסך?
לזרוק ליאור עובר מסך?
מה?
לא, זה עם ילדו, בסדר, אבל...
נו, אז מה הוא אמר לקולמו?
אחרי שהם נולדו, תזרקו אותם ליאור.
לא, בסדר, אז תגיד לעם שלך, לא מילדות, לעם שלך, המצרים, תגיד לעם שלך, המצרים,
פשוט מהילד, ילד דודי נורא, תהרוג אותו. איך תהרוג אותו?
לא יודע, בחרב, בחנק,
בזריקה ליאור, זריקה להטבעה בבית שלך, באמבטיה, לא יודע איפה,
באיך שאתה רוצה, כאילו.
למה? הוא דווקא באופן הזה.
למה באופן הזה? יש אנשים ש,
כן, לא יודע, לא אוהבים ללכת את הידיים. כל אחד, אנשים שאוהבים ללכת את הידיים בדם, מצרים כאלה, אכזריים, כל אחד לפי
הרוג כבקשתך.
למה הוא הפנה אותם לנתיב הספציפי הזה?
לנתיב ספציפי דווקא על ידי זריקה ליאור.
אתם מבינים? זאת השאלה שאנחנו רוצים לשאול.
טוב, אז אתם אמורים לענות לי תשובה על זה, תשובה פשוטה. מה התשובה שאתם מכירים?
זה התשובה הפשוטה?
נכון, ואז מה?
זה יפה מה שאתם אומרים, אבל לא ציפיתי שתגידו את זה. אני ציפיתי, אבל חיכיתי עכשיו לתשובה פשוטה אחרת.
מה אתם אמורים לענות לי?
למה הוא ציווה דווקא ל... כל כך יפה מה שאתם אומרים שאנחנו רוצים להגיע לשם, אבל לכאורה הדבר הפשוט מהו?
זה הדבר הפשוט?
וואי, וואי, וואי,
וואי, וואי, וואי, איזה חידושים אתם מחדשים פה, ככה בהינף יד, מה שנקרא.
חבר'ה, כולכם מכירים את רש"י על התורה, כולנו מכירים שרש"י אומר למה דווקא במים?
כי מה אמרו לו ההצטגננים שלו?
הוא עומד ללכות במים, נכון.
עומד ללכות במים, לכן זרקו אותו למים.
נכון? כי זה,
הוא ילכה במים, אז שם זה המקום שבו הוא ילכה, אז שם זה המלכודת הכי טובה למושיע של היהודים.
זה מה שאמרו לאצטגננים, כולנו מכירים את רש"י הזה.
בסדר, זה דברי חדש, הייתי בטוח שתגידו לי את זה קודם כל.
אבל לא אמרתם את זה, הלכתם לכל מיני דברים מאוד מעניינים שאני רוצה להגיד אותם.
אבל אתם אמרתם אותם קודם, אז בואו נתקדם אליהם, בסדר?
שרש"י אמר,
טוב, צריך נראה, החז"ל,
האצטגננים של פרעה, האסטרולוגים שלו, הרואים בכוכבים שלו, אסטרולוגים בכוכבים שלו אמרו שעתיד מושיען של ישראל ללקוט במים.
ללקוט במים, כן? כי הם ראו באמת שהוא ילק... באיזה מים הוא לקה?
במים של מי מריבה,
בסוף ספר דברים במדבר.
כן, במים של מי מריבה, יען אשר לימנתם בי,
בגלל זה הוא לא נכנס לארץ. עתיד ללקוט במים.
אז זה המלכודת הכי טובה למושיע, לגואל של ישראל. תזרוק אותו ל...
תעניש אותם...
תהרוג אותו דרך המים, שמה יהיה הכי נכון,
הכי טוב לתפוס את המושיע של ישראל.
כך אמרו את סגננים לפרעה.
ולכן זרקו אותם ליו"ר.
אז זה מה שאמרתי מקודם, אם הם גם את המצרים או לא,
אז יכול להיות, לפי הדרשה הזאת כן,
אבל יש, בחז"ל כתוב שהם לא הסכימו לו, חלק מחז"ל אומרים שהם לא, המצרים לא שמעו לו בזה,
זרקו את היהודים, לא את המצרים.
טוב,
בכל אופן, אז זה הסבר אחד, תכף נראה את ההסבר הזה בפנים.
אז בואו ניקח קצת את הפסוקים עכשיו על הלידה של משה רבנו, תראו.
וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי, בסדר?
ותער האישה ותלד בן ותרא אותו כי תוהו בו ותצפנהו שלושה ערכים
כן ולא יכלה עוד הצפינו ותיקח לו תיבת גורמה ותחמרה בה חממה ובזפת ותשם בה את הילד
ותשם בסוף על שפת היהור.
אז גם צריך להבין למה יוכבד החליטה לשים את בנה את משה ביהור
בתיבה ביהור ולא לחביא אותו באיזה מערה
או לחביא אותו במקום אחר.
ותתצווח אותו מרחוק לדעה מה יעשה לו
ותרד בת פרעה ללחוץ על היאור,
ונערותיה הולכות על יד היאור,
ותראה את התיבה בתוך הסוב,
ותשלח את המטע ותיקחיה.
ובת פרעה הולכת, רואה את התיבה,
ותפתח ותראהו את הילד,
והנה נער בוכה ותחמול עליו, ותאמר מילדי העיוורים זה.
ואז עם כל הסיפורים המנקט, ותאמר לאחותו אל בת פרעה,
אלך וקראתי לך שם מנק מן העבריות, ותניק לך את הילד.
"ותאומר לבת פרעה: לכי ותלך העלמה ותקרא אתם הילד קוראות ליוכבת, ותאמר לבת פרעה:
הליכי את הילד הזה וניקהו לי, ואני אתן זכרך, ותקרא אישה את הילד ותניקהו". ואז "ויגדל הילד ותביאו לבת פרעה".
אחרי שהוא גדל,
כן, בעצם בהגנה, בת פרעה בעצם היא המגן שלו, כן, אף אחד לא נוגע בילד הזה, כי בת פרעה פרסה עליו את חסותה,
הנסיכה פורסת על הילד הזה את חסותה,
אז הוא יונק עד שהוא גדל אצל אמו, אצל יוכבד.
ואז היא, ותביאו לבת פרעה, מחזירה אותו לבת פרעה, ויהי לה לבן.
הוא ממש הופך להיות כמו הבן שלה.
ותקרא שמו משה,
ותאמר כי מן המים משיתיהו.
כן, אז זה השם שבת פרעה נותנת למשה.
אז יש פה, התיאור של הפסוקים הוא משהו שצריך לעמוד עליו.
יש פה משהו מעניין.
כלומר,
באותו זמן שמשה מושלך ליאור בתיבה,
מה קורה במקביל באותו זמן?
בת פרעה יורדת ליאור.
האם זה צירוף מקרים?
אפשר להגיד,
אבל נראה שלא. כלומר, מה, במקרה יצא שבדיוק בזמן של משה,
אז בת פרעה ירדה ליאור? במקרה יצאה?
אתה אומר, הקדוש ברוך הוא שלח אותה.
כן, אבל האם יש סיבה פנימית יותר? מה זה?
זהו, אז מירב אמר שגיחה, זה אני מבין ששמו את אותו ביאור, ומירב אמר שגיחה.
לא עימי בר, לראות מה ייעשה, היא לא יודעת מה, לראות מה ייעשה. ואז בדיוק באותו זמן מחליטה בת פרעה לרדת.
מעניין התיאום הזה.
מה זה, במקרה יצא כאילו שני הדברים האלה נפגשו ביחד בצומת, כלומר בצומת אחד,
ששמים את משה ביור, ובת פרעה יורדת ליאור?
זה משהו שהחליטה פתאום, סתם ככה,
או שכנראה, כנראה שיש קשר בין הדברים,
בין האירועים שמתרחשים כאן לפני,
לבין זה שבת פרעה יורדת ליור, יש כנראה קשר ביניהם, צריך להבין את הקשר הזה. מה אתה אומר?
צריך לומר משהו מכילה.
אז זה הרבה מפרשים אומרים
שהיא לא גילתה לו,
היא לא גילתה לאבא שלה שזה בא מהיור,
זה הרבה מפרשים אומרים ככה,
אבל השאלה היא איך היא עצמה עשתה את זה, איך היא עצמה חולקת על אבא שלה, זה אנחנו רוצים ללמוד עכשיו,
נוער נושר לא עושה חשבון, לא, זה לא בדיוק החינוך של פעם, לא בת פרעה, לא זה.
אז היא לא גילתה לאבא שלה שהוא בא מהיו"ר.
בסדר, שאלות מעניינות.
זה יכול להיות שגם הוא, בסדר, שאלה.
אבל השאלה היא איך בת פרעה בעצם, איך בת פרעה
עושה נגד אבא שלה, כן?
באמת, תראו,
האמת זה לראות פה את הנהגת השם,
כמה היא מתוקה, כמה הנהגת השם
מסובב הסיבות, מסובב הסיבות,
ורוקם העלילות, כן?
בעל עלילות, בעל נפלאות. תראו איך אלשיך הקדוש מסביר את זה קצת לשאלות שלכם קצת.
הוא אומר ככה, זה קצת
סוטה קצת מהשיעור, אבל זה פשוט מתוק לראות את זה.
תראו, ותרד בת פרעה ללחוץ על הייאור,
אז אומר על זה אלשיך הקדוש, הוא אומר ככה:
הורה הוא יתברך.
הרי מה יצא פה? כאילו, בעצם פרעה גזר
על הילדים, בגלל המושיע של ישראל,
אז הוא גזר להרוג את הילדים, שלא ייוולד המושיע.
ואז, מה יוצא?
שהקדוש ברוך הוא מסובב את הסיבות שמה?
שהוא בעצמו יגדל את המושיע, כן? תראו איזה דבר עצום זה, כן? לא רק שהמושיע הצליח להימלט מהגזרה, אלא פרעה עצמו הוא עושה הפוך מרצונו.
תראו איך רעשור מסביר את זה.
נכון, נכון, זה סיבות כבר, נכון.
נכון, הוראו יתברך, איך נוהלו שרי צוען.
נוהלו זה כמו, נתפשו.
חכמי יועצי פרעה.
כן, כמה בסוף קיבלו,
כמה התברר שהם לא מסוגלים,
כמה לא מסוגלים לעמוד מול הגזירה האלוקית. איך נוהלו שרי צוען.
העולה על רוחם יש לאל ידם להפר עצת אלוהי עולם השם. חשבו שהם יכולים להפר את עצת הקדוש ברוך הוא,
עצתו של השם, אשר יעץ לברום הושיע את ישראל.
באומרם אל פרעה כל הבן הילוד יצווה להשליחו היהורא.
ואורה הוא יתברך,
שאחרי שהשם צבאות יעט, מי יפר?
ולא עוד, כי בעת אומרם אליו,
כבר הושלך משיען של ישראל ליאורע.
הם גילו לפרעה, אמרו לו, כבר הושלך המשיע ליאור, אתה יכול להפסיק את הגזירה.
אז יוצאת חלציו, תחלץ חושים, חלציו, כלומר הבת שלו,
תחלץ חושים, יוצאת ראשונה, כבודה בת מלך פנימה.
הוא רומז כאן על זה שהיא לא אמורה להיות ביאור, עוד נדבר על זה.
היא אמורה להיות בבית שלה.
ובכל זאת היא יוצאת ליאור.
כאחת הריקות, כי לא יחסם מחצה בית המלכות.
ומן המים תמשהו, תביאהו ותטעהו בהיכל המלך אביה.
הבת שלו הולכת ומביאה את המושיע שלהם ונוטעת אותו בהיכל המלך אביה, נוטעת אותו בארמון, כן?
המבקש את נפשו,
ושם יראה, אביה מבקש את נפשו, ושם יראה ושם ירבץ כי גדל וקלה שאיפיו.
איזה השגחה אלוקית, איזה סיבובי סיבות אלוקיים,
שלוקח את כל מה שפרעה התנגד אליו, לוקח את זה מהייאור על ידי הבת שלך, ואתה בסוף תגדל את מי שאתה הכי ניסית להשמין.
אתה בעצמך תלך
ותחנך אותו, תגדל אותו, היא נוטעת אותו בארמון שלך.
זה ככה ירא איך הקדוש ברוך הוא
רוקם עלילות ומדאיג את כל התהליכים שקורים בצורה מופלאה.
טוב, עכשיו אנחנו אבל חוזרים לשאלות שיש לנו כאן.
רוצים להבין איך בתייה בת פרעה עושה
הפוך מאבא שלה,
ובשביל זה אמרנו, אנחנו רוצים לנסות להבין
א', למה הגזירה הייתה דווקא באופן הספציפי להשליך את הילדים ליאור,
מדוע דווקא באופן הזה,
ודבר נוסף,
להבין את הקשר, כלומר,
מה, האם שני האירועים שהתרחשו כאן, ששמו את משה ביאור,
כאילו כל הגזירה להשליך את הבנים ליאור, וזה ששמו את משה ביאור,
והאירוע, הסיפור עם זה שבת פרעה יורדת ליאור, האם זה נפגש במקרה?
במקרה היא בדיוק ירדה באותו רגע, הקב"ה עשה את זה.
יכול להיות שקב"ה שלח בלבה לרדת באותו רגע, אבל אולי יש פה קשר פנימי, אתם מבינים? אולי הדברים האלה קשורים בעצמם, לא במקרה, לא משהו בלי סיבה,
אלא שני האירועים שנפגשו ביחד, זה ששמו את משה ביאור וזה שבת פרעה יורדת,
אולי הם קשורים אחד לשני, הדברים האלה, כן?
אז בשביל זה גם צריך להבין,
כן?
למה בת פרעה ירדה ליאור?
מה התכלית, מה המטרה שלה הייתה בלרדת ליאור, כן?
טוב, אז בואו נתחיל קודם כל עם הסיבה הראשונה.
מדוע פרעה מצווה להרוג את הילדים דווקא על ידי השלכתם ליאור? אז אומר המדרש,
כן, אני עכשיו קורא במדרש רע בשמות,
בסדר? המקור השלישי פה. למה גזרו להשליכן ליאור?
לפי שהיו רואין ההיסטורולוגין שמושיען של ישראל על ידי מים ילקה,
והיו סבורין שבמים יטבע.
ככה הם היו, ולא היה, אלא על ידי באר מים, נגזרה עליו גזירת מוות. כלומר, הם ראו ולא ידעו מה ראו.
חשבו שזה בעצם יילקה במים, אז נשליך אותו ליאור,
שם נתפוס אותו, שם נלכוד אותו ביאור,
אבל הם לא ידעו שזה מימי מריבה.
כן?
כאילו, הם רואים דברים מעורפלים.
זה מה, יצגנים רואים דברים מעורפלים, לא דברים ברורים וחדים.
אז זה הסיבה שהם זרקו אותו ליאור, בסדר?
עם הרמב״ם, שמה?
אוקיי, טוב, אני פחות מכיר את זה כרגע, אז בואו נמשיך.
ורבנן אמרי, אחרי זה תספר לנו, בסדר?
יש לי פה כמה דברים להספיק.
ורבנן אמרי, זה סיבה אחת, אבל יש עוד סיבה.
שרפחמים אומרים לא, העמיקו עצה
שלא יפרע הקדוש ברוך הוא מהן במים.
לפי שההוא יודעין שאין הקדוש ברוך הוא משלם אלא מידה כנגד מידה.
תראו איזה יופי.
מידה כנגד מידה, אז אמרו, אם אנחנו נפרע מהם במים,
במה הוא יפרע בנו?
במים, אבל מה, הוא לא יכול, למה?
והיו בטוחים שלא יביא מבול לעולם.
הוא הבטיח לא להביא מבול לעולם, כן?
כך גזרו להטביעם במים, כן.
הבנתם? כאילו אומרים,
הוא לא יוכל להתנקם בנו, הוא עושה מידה כנגד מידה, אנחנו נזרוק במים, הוא לא יוכל להביא לנו מבול, כי הוא הבטיח שלא יביא מבול,
וככה ננצל.
אבל באמת בסוף הכדור ששילם לו מידה כנגד מידה, נכון? איפה?
הטביע אותם ביום סוף, אז איך זה יכול להיות?
אז חז"ל מסבירים שמבול הוא לא מביא על העולם כולו, אבל על אומה אחת הוא מביא,
כן, או שהוא לא הביא עליהם מבול, אלא רק יטבע אותם במים באופן אחר,
אז עשה להם מידה כנגד מידה, אבל כנגד מחשבתם.
אז זה הסיבות שמובאות פה במדרש,
שבעצם או שמצד שהמושיע של ישראל עתיד לנקוד במים, אז בואו ננקוד אותו שמה,
או מצד שככה נגן על עצמנו שהוא לא יוכל לפגוע בנו מידה כנגד מידה,
כן?
עכשיו, אבל בסופו של דבר,
המדרש שם גם כתב שהם אמרו לו לזרוק את ה...
הם אמרו גם לזרוק למצרים, כמו שהארתם פה,
גם את ילדי המצרים,
כי הם לא ידעו אם הוא יהודי או מצרי.
אמרו, אולי המושיע של ישראל, הוא יהיה מצרי בכלל.
אבל המצרים, חלקם לא שמעו לו, רובם לא שמעו לו על זה.
אבל למה האצטגננים התלבטו אם הוא יהודי או מצרי? יש להם אישור רעיון?
כי בעצם הוא באמת נולד יהודי,
אבל הוא גדל אצל בת פרעה כמו בן.
הוא גדל אצל בת פרעה כמו בן, כן?
תראו כך מסביר פה רב צדוק.
אומר,
איש מצרי, נכון? איש מצרי הצילנו.
ספר אור זרוע לצדיק, אומר,
זה רבי צדוק הכהן מלובלין,
כל הבן הילוד ודרשו חז"ל אפילו במצריים,
כי אמרו האצטגלינים שאין יודעים אם מצרי או עברי.
פירוש כי משה נתגדל על ידי בתייה,
ואמרו ז"ל כל המגדל, יתום ויתומה בביתו, כאילו ילדו,
כאילו, כאילו היא ילדה אותו.
הוא יעלה לבן.
וילפינן ממושד, היא נקראה בן בת יעלה.
כך לא ידעו עם מצרי, שראו שהוא מצרי
גם עברי.
אמרתם, כאילו, באמת הוא
עברי, אבל גדל אצל, בבית של המצרים.
אז זה בלבל את ה...
ההצטגננים לא ידעו לראות אותו בבירור.
טוב, על כל פנים, אנחנו רוצים להבין, אז אמרנו,
אז זה שתי הסיבות למה פרעה,
סיבה דווקא באופן של היאור ולא באופן אחר, סתם ככה תהרגו את היהודים.
נכון.
או אז נגיד עוד משהו בהמשך, מה אתה רוצה לומר?
נכון, יש מדרש כזה.
ברור, יש מדרש כזה, נכון. יש מדרש כזה שהיא הייתה מצורעת והוא ריפא אותה, נכון.
יש מדרש כזה שאומר כזה דבר.
אנחנו רוצים אבל ללכת בלפי מדרשים אחרים פה.
אז צריך להבין למה אם ככה באמת בת פרעה ירדה ליאור.
מה הסיבה שהיא ירדה ליאור מצד עצמה?
אז אתה אומר, על הצהרת.
על הצהרת והיא ירדה כאילו להתרמל. יש מדרש כזה שאומר ככה.
והפסוק לא כל כך מבואר, למה? כתוב,
ותראה פרעה ללחוץ על האיור. למה היא ירדה ללחוץ באיור?
במיוחד שאנחנו יודעים גם שיש לה,
כמו שאמר האל של הקדוש, יש לה הרבה מרחצות בבית.
תגידו לי, בבית מלון, חמישה כוכבים, יש בריכה?
בריכה מחוממת יש?
בריכה מקוררת גם מן הסתם יש? יש ג'קוזי כזה, סאונה כזאת, ג'קוזי כזה, וכל מיני דברים יש שם.
אז בארמון של פרעה, מה זה,
עשר כוכבים זה, לא יודע, עשרים כוכבים, כמה יש שם?
יש לו הכל, חסר לה מרחצאות שם,
חסר לה מים חמים, מים קרים, מה?
למה ש... כי יש מילה שאומר שירדה בשביל המים הקרים.
אבל לכאורה יש לו את כל הסוגי הבריכות,
כל סוגי המרחץ שיש לפרעה.
למה היא צריכה לרדת ליאור?
ממתי נסיכה יורדת ככה ליאור? איזה מין דבר זה?
אתם מבינים? יש פה שאלה גדולה, למה היא ירדה ליאור.
ואולי זה מה שהפריע לחז״ל. חז״ל באים ואומרים,
אתם יודעים למה היא ירדה ליאור?
היא ירדה לרחוץ מגילולי בית אביה.
היא ירדה לרחוץ מהעבודה זרה שלה.
וואו, זה בכלל פלא עכשיו.
תראו מה כתוב במסרת מגילה.
ולבני בתיה בת פרעה אשר לקח מרד. כן, זה פסוק בדברי הימים.
תראו את הפסוק, כתוב לכם פה בדברי הימים.
המקור הבא כתוב, ואשתו היהודייה של כלב ילדה את ירד אבי גדור ואת חבר אבי סוחו ואת אקוטל אבי זה נח ולבני בתייה בת פרו אשר לקח מרד.
אז חז"ל אומרים, דורשים ככה,
שהיהודייה הזאת בתייה בת פרו שכפרה בעבודה זרה נקראת יהודייה.
ומרד זה כלב,
מרד זה כלב. ואז הגמרא אומרת, יבוא,
כן?
הנה בואו, תראו, נראה את הגמרא בפנים, כל הזמן נגיד אותה, תראו את הגמרא אומרת במסכת מגילה,
ולבני בתיה בת פרעה אשר לקח. מרדע, מה עיקר היא ליהודייה?
על שום שכפרה בעבודה זרה, דכתיבה תרד בת פרעה, ללחוץ על היאור.
ואמר רבי יוחנן שהיא ירדה ללחוץ מגילולי בית אביה.
יפה, אז ירדה ללחוץ מגילולי בית אביה. היא ירדה ללחוץ מעבודה זרה. באותו רגע, באותו שלב, באותו זמן שהיא יורדת לשם,
היא יורדת בעצם ללחוץ מעבודה זרה, להיטהר מעבודה זרה.
בכלל שכותב, אפילו מה שכותב שם בגמרא, בסוטה הוא כותב את זה,
הוא כותב שהיא ירדה להתגייר.
היא ירדה להתגייר,
אתם מבינים?
מה מתרחש פה? לא סתם, לא רק שהם נפגשים,
בדיוק כשמשה,
זולקים אותו ליאור, ובת פור, יורדת ליאור, הוא לא סתם נפגשים, אלא,
למה היא יורדת, מה התכלית שלה?
ללחוץ מעבודה זרה, להתגייר.
היא ופה היא נפגשת בדיוק עם משה.
איזה דבר מעניין זה.
כאילו,
למה היא הולכת להתגייר בכלל? מה קרה לה שהיא מחליטה ללחוץ מהעבודה זרה שלה? מה קורה פה, כן?
אז עכשיו שואלת הגמרא,
למה כתוב ילדה? הרי היא לא ילדה את משה,
היא רק גידלה אותו.
ילדה והריבוי הרבית, היא רק גידלה אותו.
לומר לך שכל המגדל יתום ויתומה בתוך ביתו,
מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו.
טוב, ולבני בתיה אשר לקח מרד,
וכי מרד שמו ולא כלב שמו, למה הוא נקרא מרד?
למה?
כלב שמו.
אמר הכלב, כלב יתחתן עם בתייה בת פרעה, יתחתן גם עם מרים כנראה.
בכל אופן, אמר הקדוש ברוך הוא, יבוא,
תראו מה יש פה, שניהם נקראים מורדים.
יבוא כלב שמרד בעצת מרגלים, לכן הוא נקרא מרד,
הוא מרד בעצת מרגלים,
ויישא את בת פרעה שמרדה בגילולי בית אביה.
אמרת נוער נושר, לא נוער נושר.
מורדת, אבל מורדת במה? היא מורדת בשקר.
מורדת בשקר, בגילולי, בעבודה זרה של בית אביה,
והיא מתחברת לאמת.
מתחברת לטוב,
לאמת, לרצות להיות דבוקה בעם ישראל, למשה רבנו היא מתחברת, כן?
אבל מה גרם לה לעשות את זה? מה גרם לה לכל זה? בואו, אני רוצה קצת להתקדם, אין לי הרבה זמן.
מי היא אותו גיל?
מה?
אה, הגיל שלהם, החשבונות של הגילאים עכשיו.
לאו דווקא הם אותו גיל,
לכאורה היא יותר, לכאורה היא יותר מבוגרת ממנו.
לא, היא יותר בוגרת ממנו.
מי?
לא, הוא פחות.
לא, הוא פחות, מה פתאום, הוא יותר צעיר ממנה.
הוא יותר צעיר ממנה, כלב.
רואים הפסוקים שהיו יותר צעירים ממנה. היא הייתה פה איזה 130 שנה לפני יציאת מצרים, נולד משה רבנו.
אז היא כבר הייתה, היא הייתה ביציאת מצרים בעת איזה 150,
משהו כזה, בסדר?
כלב היה בין 20 ל-60, לא זוכר, כתוב בספר יהושע בין כמה הוא היה, הוא היה בין, נראה לי, 40 הוא היה.
יש לו שהיה בין 40 ביציאת מצרים ובין 80 בכניסה לארץ, משהו כזה, באזורים האלה, אני לא זוכר בדיוק.
טוב, אז זה לא יותר צעיר ממנה, בסדר, קורה.
יש הבדל, יש כאלה צעירים של שנה-שנתיים, יש כאלה 100 שנה הבדל.
בטבעי התנ"ך זה בסדר.
בטבעי התנ"ך זה בסדר, בסדר?
טוב, בואו נתקדם הלאה.
אז בכל אופן,
בכל אופן, אז שני נקראים מורדים, אז היא מורדת בגילויי בית אביה. אז למה היא מורדת ליאור? לרחוץ על ליאור. איזה מין דבר זה?
לרחוץ?
עכשיו,
איזה...
אתם מבינים, חז"ל כאילו הפריע להם, אמרו,
למה היא לא נשארת בבית, בבית מלון שלה? יש לה הרבה אמפטיות שם,
הרבה מחצאות, קרים, חמים, ג'קוזי,
לרחוץ דווקא ליאור, זה משהו שלא מתאים לבת מלך לעשות את זה.
אז אמרו, היא ירדה לראות, היא עם גילויי בית אביה. לא רק בגלל זה, הם דורשים את זה בגלל עוד דברים, אבל זה אחת הסיבות.
אז תגידו לי, למה דווקא ביור היא מטהרת מעבודה זרה?
בעצם היא עוברת מה?
עוברת וילה, עוברת מקווה. נו, אל תטבול בבית שלה.
אתה אומר מים חיים, זה לא מים שאובים.
נו, בסדר, מה, ידעת את הדינים האלה? אתה אומר, בסדר, נגיד שהיא ידעה שצריך מים שאובים. גם היה לה שם מים חיים, מן הסתם, על הבארמון,
לא מים שאובים וזה, מן הסתם היה לה גם מים חיים שמה. מה אתה אומר?
אוי, יפה, אתה אומר.
אז בשביל להבין את כל מה שמתרחש כאן,
הזמן פה עובר כל כך מהר,
להבין את כל מה שמתרחש כאן,
צריך להבין את התפקיד של הייאור.
בפרשיות שמות וערה, הייאור מאוד נוכח.
מה הייאור מסמל למצרים? בדיוק מה, מה הייאור מייצג למצרים?
הוא האלוקים שלהם.
ולא, למצרים היו להם הרבה אלוקים, היה להם גם בכורה,
הבכור זה אלוקים,
השמש,
אבל היעור זה אלוקים מאוד חזק, מאוד דומיננטי. למה?
כי מה עובד אלילים רואה?
הוא אומר,
הכוח שמאוד משפיע על החיים שלי,
אז אני רואה אותו בתור אליל, כן? הוא האליל שלי, הוא האלוהים שלי, הוא המחיה אותי.
כי בעצם היעור זה מקור החיות שלהם.
זה מקור, נותן להם את החיות, את הקיום הכי הכי יומיומי, הכי בסיסי.
היעור זה המקור של הפרנסה שלהם,
של המים, של השתייה, של התבואה, של הפירות, של היבול של כל האוכל.
הוא נותן להם את כל הפרנסה.
לכן היאור זה אלוהים מאוד חזק אצל מצרים,
מאוד דומיננטי אצל מצרים.
היאור מבטא את האלוהים של מצרים. נפלא.
אז הם מתבוננים על היאור בתור אלוהים. לכן צריך להתבונן על כל ה...
תמיד בכל זאת שפוגשים את היאור בפרשיות שלפנינו,
להתבונן גם מצד המבט הזה.
האם זה קשור לכך שהוא האלוהים של מצרים?
מה שאנחנו פוגשים עכשיו, מה שאנחנו לומדים עליו עכשיו?
המון פרטים שהיאור מופיע בהם.
ניתן דוגמה למשל בעשרת המכות.
עשרת המכות, מה המכה הראשונה?
מכת דם.
מכת דם על הייאור. אומרים חז"ל, הקדוש ברוך הוא נפרע מה?
הוא נפרע מהאומה הזו, נפרע מאלוהי התחילה.
נפרע קודם כל מהאלוהים שלהם.
לכן הולך על הייאור שזה האלוהים של מצרים,
ושמה נותן מכת דם. אז גם המצרים נפגעים, אבל גם האלוהים שלהם נפגע.
האלוהים שלהם נפגע.
עכשיו, מה זה מכת דם? כאילו הייאור שלהם מת, אתם מבינים? כאילו, הרי דם זה, בעצם יש פה דם על האלוהים שלכם, כאילו הוא מת.
כאילו, דקרו את האלוהים שלכם.
כן, כאילו, יש פה איזה...
אז כשאנחנו פוגשים את מצרים, את היעור צריך להתבונן לה בתפקיד, במה שהוא מסמן למצרים,
כאלוהי מצרים.
אז אם הוא אלוהי מצרים, אז הם נותנים לו כבוד.
הם נותנים לו כבוד, כן?
נותנים לו כבוד,
הם לא משתמשים בו באיזה תשמישים בזויים או משהו כזה.
אבל מה בת פרעה עושה, כמו שאמרת, יפה?
היא יורדת דווקא לטבול ביעור, כלומר,
היא תיטהר, תראו מה היא עושה פה, היא בעצם מבזה את היאור,
היא נכנסת אליו בלי בגדים, אתם מבינים?
מי שהיה צריך להשתמש במאה היאור,
זה משהו, לא טובלים בו ככה סתם המצרים, אנחנו נראה את זה כתוב, הם לא נכנסים אליו,
בטח לא ערומים,
אם בתחילו אורחים, אולי לקחנו לנו קצת מים להשתמש, לא יודע, מים קדושים, או לשים אותם לפי שיטתם האלילית, לעשות איתם איזה משהו, אבל לטבול ככה, אתם חושבים, כזה מבוזה?
זה לא.
אז תראו מה היא עושה פה, היא גם רוחצת,
גם נטהרת בטבילה,
וגם בטבילה הזאת היא מבזה את העבודה זרה הזאת של היו"ר, מבזה אותה,
עושה בה תשמיש בזוי, כן?
וכל זה היא משתמשת כאילו באלוהים הזה שהאמינה בו עד עכשיו,
היא משתמשת בו, שהוא בעצמו יהפוך אותה להיות מה? להיות יהודייה.
אתם מבינים מה קורה פה? היא משתמשת בזוי, עושה בו תשמיש בזוי,
נכנסו בלי בגדים,
עושה בו טבילה של גרות,
וכדי שהוא יהפוך אותה להיות יהודייה.
אז לכן היא ירדה דווקא ליאור. כן, תראו את השפתי כהן פה, דגלו קצת למטה.
השפתי כהן אומר,
ואפשר לומר, אם מה שאמרו ז"ל לרחוץ בגילולי אביה,
שביטלה העבודה הזרה של אביה.
והעבודה הזרה של אביה היה נילוס,
והיא ירדה ללחוץ עליו, כלומר לטמו ולבטלו, הולכת לטמא אותו, לבטל אותו דווקא בשימוש המגונה הזה. יפה, אז היא הולכת ללחוץ על איור, לעיטה מגלולי בית אביה.
עכשיו, אבל אמרנו, למה זה קרה דווקא עכשיו?
אז תראה שיש פה קשר באמת בגלל הגזירה של הבנים שישלחו לאיור, ובגלל שמשה רבנו נשלח לאיור,
זה מה שגרם לבת פרעה לרדת בעצמה, להיטהר מעבודה זרה.
מה פירוש הדברים?
אז אמרנו מקודם,
שהסיבה שפרעה גזר שהילדים יישלחו ליאור, משתי הסיבות האלה שראינו למעלה.
אבל אמרנו שיש עוד סיבה, לכאורה סיבה שלישית, שהתחלתם לומר אותו כבר בהתחלה.
האם היאור, התפקיד שלו, ראינו, הוא האלוהי מצרים.
וכל פעם רואים את המבט הזה, הוא אלוהי מצרים, לכן הוא ממולקע מכת דם.
לכן בת פרעה הולכת לטבול בו,
כדי להסיר את הטומאה מעליה.
לכן גם פרעה,
פרעה גם כן
זורק את הילדים לשם, למה?
כמו שאמרת יפה, סעדיה, אמרתם פה יפה, זה קורבן.
אתם מבינים?
זה קורבן לאלוהים שלהם,
לזרוק את הילדים לשם.
הרי המצרים רואים שעם ישראל,
וירבו ויעצמו ללמוד מאוד,
הולכים וגדלים, פרים ורבים וכל זה.
מי יעצור אותם? ניסינו לעשות עליהם עינוי, שיעבוד,
צרי מיסים וכל זה, עבודה פרך.
כאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ, מי יעצור אותם?
לא מצליח עם זה?
אז מה חשבו המצרים?
מה הנפש האלילית חושבת?
היא חושבת שאם האויב שלי מצליח,
אם השונא שלי מצליח, מה זה אומר?
שהאלוהים שלי מה?
כועס עליי. האלוהים שלי לא זה,
אני לא מוצא חן בעיניו.
אז אני צריך להגביר מה? להגביר את העבודה שלי, את עבודת האלילים שלי.
איך אני אגביר את העבודה שלי? אני ארצה יותר את האלוהים שלי.
לכן אמרו, בוא ניקח את הילדים ונקים קורבנו, זה הקורבן המובחר,
קורבנות אדם.
נגידו קורבנות אדם, נזין את האלוהים שלנו.
וככה הוא בעצם ירצה בנו
ויעצור את הגדילה של היהודים.
כך מסביר, תראו הרב חרל"פ, תראו פה למטה,
נימוקי המקראות לרב חרל"פ, הוא אומר כזה דבר:
כנראה שאחרי שרעו המצרים, שכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ,
וגם החוזים אמרו שעומד לבדל במושיען של ישראל,
דימו בלבבם כי אלוהיהם הוא היהור, מתכעס ומתקצף עליהם.
האלוהים שלנו כועס עלינו,
ובגלל זה מתרבה ומתפרץ עם ישראל ומישהו עתה מתקרבת.
ולכן אמרו להתחזק בעבודת אלוהיהם, היהור.
איך הם התחזקו בזה?
ולזאת ציווה פרעה להשליך כל זכר אל היהור,
והסכימו עכשיו לפייצות דווקא בזכרים.
ואומנם בת פרעה לא האמינה בכל ההבלים האלה.
הגזירה של היהור גרמה לבת פרעה להתעורר.
משהו פה לא ישר.
זה כל כך מעוות,
כל כך לא נכון, כל כך לא מוסרי, כל כך לא ישר,
לזרוק ילדים לאלוהים, וזוהי העבודה שלו.
בת פרעה לא האמינה בכל האבנים האלה, לכן היא יורדת עכשיו ללחוץ ביאור,
והלכה ללחוץ ביאור להראות שאין היא מחשיבה אותו כלל.
לכן היא משתמשת בו, משתמשת בו בתשמיש בזוי.
ובזה רחצה מגלולי בית אביה, בזה היא יורחצת מהעבודה הזרה של בית אביה.
עכשיו, נכון, אמן? מה כתוב על נערותיה? נערותיה הולכות על יד היאור.
כן? למה על יד היהור? לא כנערותיה שהלכו על יד היהור.
לפי שהיו אדוקות בעבודת היהור, ולכן לא רצו לרחוץ בו.
כי הן אדוקות בעבודת היהור, לא משתמשים באלוהים שלהן.
אז הגזירה של בת, של כל הבן האלוהים האלוהים תשליכו,
מעוררת אצל בת פרעה נקודה פנימית ישרה, ואומרת,
זה לא הגיוני, לא מוסרי.
יש דברים שהם כל כך עוול,
שלא יכול להיות שזה אלוהים.
לא יכול להיות שזה דבר נכון. מה זה?
הוא האלוהים של מצרים, ברדל שואלים של מצרים, נו.
שאלה אחרת, לא עכשיו.
שאלה מעניינת, יפה, זו פעם אחרת.
עכשיו, מה עוררת בת פרעה בעצם?
מה עוררת בת פרעה לכל הדבר הזה?
אז מסביר, החתם סופר מסביר, שימו לב, אמרנו, א', זה זורקים ילדים לאיור, זה משהו לא,
כל כך לא ישר, כל כך מעוות, לא יכול להיות שזה אל טוב.
אל טוב שהוא מקבל מזון של ילדים, זה לא אל טוב, זה לא שייך.
זה פתאום אצל נקודה טובה כזאת, נקודה טובה.
אבל יותר מזה,
כי הרי היהור,
מי בעצם הציל את היהור? תראו מה מתרחש פה. מי הציל את היהור?
הרי היה בשנות רעב, הוא היה כחוש ודל.
יפה, נכון. הוא היה בלי מים.
לא ירד מים באפריקה, לא הגיעו מים ליהור.
המצרים לא האמינו, אבל היהור לא נתן להם את ה... הביא להם שנות בצורת. לא היה להם השקיה לשדות, לא היה להם מים, לא היה זה, היה כחוש ודל, בלי מים.
מאיפה חזר, היו שנתיים שנות רעב.
מאיפה חזר הסבה למצרים, איך הוא חזר?
מיעקב אבינו.
יעקב בירך את פרעה ואמר לו, כשתלך ליאור אתה יעלה היאור לרגליך, נכון?
זאת אומרת, מי הביא את הברכה בעצם ליאור?
היהודים הביאו.
היהודים, השורש של יעקב, אבי היהודים הביא את הברכה ליאור.
זאת אומרת בת פרעה,
איך יכול להיות?
וזה, אחת מה שאנחנו נוספים פה באריכות, אין לנו זמן לקרוא את זה, אבל נוספים באריכות פה שפרעה כאילו כפר בכל הטובה שעשה לו יעקב,
ושעשה לו יוסף, כן, אשר לא ידע את יוסף, זה קשור לזה,
כפר בכל הטובה הזאת,
ובעצם,
עכשיו, לא רק שהוא לא מעביד את היהודים בפרך,
איפה הוא מעניש אותם?
מעניש אותם בדבר הטוב שהם נתנו לו, ביאור.
הם נתנו לו ברכה ליאור, יעקב, בזכות יעקב, בקעת יעקב,
חזר היאור להתמלא,
וביאור הוא מעניש את היהודים.
אומרת בת פרעה, זה מעוות לגמרי, אתם מבינים?
זה כפיות טובה כזאת?
כפיות טובה כזאתי שמי שהציל אותך, מי שנתן לך טוב, אתה מחזיר לו גמול. אתה מחזיר לו גמול בדבר הטוב שהוא נתן לך.
הם נתנו את הברכה באיור, יעקב בזכותו, איור חזר לפרוח ולהיות שופע,
ושם אתה פוגע בו,
זה דבר שהוא מעוות לגמרי.
לא יכול להיות אל טוב בדבר כזה, זה לא טוב.
כן, זו הנקודה הישרה שנמצאת אצל בת פרעה, כן?
תראו את הסוף החתם סופר פה, מסביר את הדברים האלה באריכות, אבל
לא נקרא את זה עכשיו.
ואז הוא אומר, כי הדגשתי לכם פה את המילים שלו,
כי נראה לה עוול לדון בני יעקב במי יאור,
שמי היאור עשו להם טובה, למצרים.
אז זה עוול כל כך גדול,
הישרות הפנימית שלה לא נותנת לה לעשות עוול כזה לבת פרעה, בסדר? ולכן היא מגיעה עכשיו לרחוץ מגלולי בית אביה,
עכשיו להתנכות מהעבודה זרה.
אז זו סיבה אחת.
הנקודה הטובה שנמצאת אצל בת פרעה,
שהיא מזהה פה עוול מוסרי, שחית,
כן,
שחיתות כזאת, שבדבר הטוב שהצילו אתכם, אתם פוגעים בבני ישראל.
אבל יש פה עוד נקודה עמוקה שהיא שייכת למשה רבנו.
כמעט לא הזכרנו את משה רבנו השיעור,
אבל גם משה רבנו קשור לכל הירידה הזאת של בת פרעה ליאור. למה?
אנחנו לא, ממש אין לנו זמן להאריך,
אבל חז"ל אומרים שמשה רבנו,
ביציאתו מן העולם, כן?
אז הוא קירב רחוקים.
כלומר, מי הציל את מי?
בת פרעה לבחור הצילה את משה, אבל חזרון, תסתכל בעומק,
יש פה משהו,
משה רבנו,
כן,
הציל גם את בת פרעה.
כן, מה הכוונה של הדברים? תראו, יש פה מדרש רב הדברים, אומר לנו כאן,
ברוך אתה בבואך,
אמר רבי יהודה בר סימון, המקרא הזה מדבר במשה, בבואך זה משה,
בביאתו לעולם קירב רחוקים זו בתייה בת פרעה.
הוא קירב אותה.
מה הכוונה?
אנחנו יודעים שמשה,
חבל שהיה לנו זמן להאריך בזה, חבל, יש פה דברים מאוד יפים, אבל נגיד ממש בקצרה.
משה רבנו,
הרי היא קראה לו משה, למה? כי מן המים ישיתי הוא.
אז איך היא הייתה צריכה לקרוא לו?
אם מן המים ישיתי הוא, איך היא צריכה לקרוא לו?
משוי, לא משה.
משיתי אותו מן המים.
משה זה אחד שמשה אחרים,
זה אחד שגואל אחרים, מושך אחרים.
כל המפרשים שאומרים את השאלה הזאת, המון. גם הוא נקרא משה ולא משוי,
כן?
בסופו של דבר הוא גאה לבני ישראל, הוא משה, נכון, זו התכונה שלו.
התכונה שלו זה תמיד לגאול את האדם מהקטנות, לגאול את האדם מהשפלות, לגאול את האדם מהצרות העין שלו.
הוא גאול את בני ישראל ממצרים, מכל המצרים, הוא משה את עם ישראל משם.
אבל איך בת פרעה ידעה את זה?
אתם יודעים איך היא ידעה את זה?
מסביר אלשיך הקדוש שבעצם,
היא קראה לו משה, איך היא ידעה שהוא יגאה לבני ישראל,
הוא עם שוחד, הוא עם שם, איך היא ידעה את זה?
מסבירה על שיח הקדוש,
כי משה קודם כל ידע שהוא קודם כל הוא זה שמשה אותה.
הוא זה שמשה אותה. היא הרגישה שמה שהיא יורדת ליאור זה להתנקות מגלולי בית אביה,
זה בגלל שמשה נמצא שם.
אתם מבינים? משה כאילו בא,
משה ביאור, שמו אותו ביאור,
הוא מנקה את העבודה הזרה של מצרים, והוא באופן פנימי כזה פועל על בת פרעה ומושך אותה לבוא אליו.
חז"ל אומרים שהיעד של בת פרעה השתרבבה, התארכה,
נכון?
כדי לתפוס את משה.
למה היא התארכה?
למה היא התארכה? אומר אלצ'יך הקדוש, היא התארכה.
כאילו, בת פרעה, זה אומר, מן המים משיתו, הכוונה,
הוא משך אותי אליו.
הוא הריח את היד שלי לתפוס אותו.
משה משה אותי כדי שאני אוכל לתפוס אותו.
אתם מבינים?
כלומר, זה מתהפך שמשה רבנו בעצם,
הוא קירב רחוקים, הוא הביא את בת פרעה לגאול אותו.
זאת אומרת, כשבת פרעה מתחילה עם איזושהי נקודה של ישרות פנימית בתוכה, ונסיים בזה,
אבל אז, ברגע שיש לה את הישרות הזאתי,
אז הנקודה הטובה של משה מושכת אותה לבוא ולגאול אותו.
ואז היא באה וגאולת אותו ומוסיפה עוד טוב על טוב.
טוב, נעצור כאן, תהיו.
