טוב, הרב שוהם לא היה יכול לבוא, ברשותכם, הוא ביקש שנעביר במקומו את השיעור.
לגבי לימוד התורה בלילה, כתוב בשולחן ערוך,
צריך להיזהר בלימוד הלילה יותר מבשל יום,
והמבטלו עונשו מרובה.
המשנה עבורם מאוד מרחיב את הדיבור על החיוב המיוחד של לימוד הלילה.
ואני מצטט כאן את המשנה ברורה.
למה הלימוד דעת היה צריך מאוד להיזהר בו?
והוא אומר, לא, איברי לילה, הוא מביא את דברי חז"ל,
לא נברא הלילה אלא לגרסה.
למה הקדוש ברוך הוא הביא את הלילה לעולם?
לגרסה. לגרסה זאת אומרת לימוד תורה.
בשביל זה הוא הביא את הלילה.
וכיוון שלכך נברא הלילה,
אבל כן צריך להיזהר בו יותר, כי בשביל זה נברא הלילה.
ואיתא בגמרא,
כל העוסק בתורה בלילה, הקדוש ברוך הוא מושך עליו חוט של חסד ביום.
מי שרוצה שיהיה לו מחר טוב,
תעסקו הלילה בתורה.
תראו, זה משפיע על כל היום.
תשאלו אותי מאיפה אני יודע.
קודם כל זה כתוב,
אבל אין חכם כבעל הניסיון.
אם אתה רוצה להתחזק,
יש לך איזה אירוע למחרת,
דייט או משהו כזה,
אתה רוצה שיצליח, מה אתה צריך לעשות?
לילה לפני זה מה?
ללמוד. ללמוד, אבל לא סתם.
ככה ללמוד רציני.
גרסה.
לגרוס דפי גמרא.
שנאמר יומם מצווה השם חסדו,
ובלילה שירו היא מי.
ועוד אמרו,
תלמידי חכמים העוסקים בתורה בלילה,
מעלה עליהם הכתוב כאילו עסוקים בעבודת בית המקדש.
זה מעלה גדולה מאוד, מי שעוסק בלילה.
ועוד אמרו, כל העוסק בתורה בלילה,
שכינה כנגדו.
עכשיו זה לילה? מה זה?
מישהו שם לב לשכינה?
שכינה כנגדו.
מאיפה לומדים את זה?
שנאמר, קומי רוני בלילה.
היינו לעסוק בתורה, וכתיב אתרי שפכי קמיים ליבך נוכח פני השם.
והשכינה נגדו, כל העוסק בלילה.
וכתב הרמב״ם, והובא ביוראי דעה,
הרוצה לזכות בכתרה של תורה,
מישהו כאן רוצה בכתרה של תורה לזכות?
מי?
אז הוא אומר, מי שרוצה בכתרה של תורה,
ייזהר בכל לילותיו.
לא יאבד אפילו אחת מהן בשנה ואכילה ושתייה ושיחה וכיוצא באלו.
מה כתיב בכל לילותיו? היינו אפילו בקיץ,
בלילות הקצרים באירופה במיוחד, בקיץ, הלילה ממשהו קצר,
בגלל שקרוב לקוטב הצפוני,
לפעמים זה שעתיים, שעה, לפעמים גם זה אין לו כמעט.
כגון בתמוז, שאז נקבע הלילה היקר לשינה.
בכל זאת, צריך כל פעם ללמוד מעט קודם השינה.
אז זה, הרואים, יש חיוב מיוחד לעסוק בתורה בלילה. מי שרוצה באמת להצליח לקבל כתרה של תורה.
ולמה עונשו מרובה? מה העניין של עונשו מרובה?
אני קורא עכשיו מה שהמשנה אומר,
אבל קחו את זה ב...
אני לא יודע יותר מדל הלב, שלא תקמצו דיכאון או משהו כזה.
כתוב
כי דאמרינן בגמרא כל בית שאין דברי תורה נשמעים בו בלילה,
מישהו רוצה להתחתן כאן?
כל בית שאין נשמעים בו דברי תורה בלילה,
אש אוכלתו, שריפה.
מה זה שריפה?
כעס.
אש, כעסים,
אין ואקום.
בלילה אתה עוסק בתורה?
כל הכעסים נעלמים. תשאלו אותי איך אני יודע?
אין חכם כבעל הניסיון.
אבל זה כתוב מפורש.
בית שנשמעים בו דברי תורה, בכלל,
בפרט בלילה, זה משהו אחר לגמרי,
שלא נשמעים בו דברי תורה.
ואיתה בפרק כמה דאבות,
דלא מוסיף יסף,
דהיינו שלא מוסיף ללמוד בלילה מתו באה ואילך, שאז הימים,
העלילות מתחילים להיות יותר ארוכים.
ייסוף מן העולם, ככה אומר כאן.
אז זה דבר חשוב מאוד.
העיסוק בלילה צריך,
אדם צריך להתחזק בלילה על ידי לימוד התורה ולהגיע לכל המעלות שאנחנו קוראים כאן.
כמה זמן צריך לישון בלילה?
מעניין אתכם?
מי זה מעניין כאן?
היותר זה לא מעניין אותם.
נזכר, לפני שאני אקריא לכם מה שכתוב כאן, כשבאתי לישיבה בתחילת דרכי שם,
התלהבתי מהלימוד תורה וכל זה, ולמדתי ולמדתי ולמדתי ולמדתי
כמעט כל הלילה
וכל היום,
ופתאום הראש שלי התפוצץ, נהפך כמו בלון,
התנפח, ככה התחושה כזאת.
אז באתי לרב ציודה,
זכר צדיק לברכה, אמרתי לו, הרב,
מאז שהתחלתי ללמוד תורה, אני,
הראש שלי ממש, אני לא יודע מה קורה לי.
הוא קלט אותי,
אז הוא שאל אותי, תגיד לי, כמה שעות אתה אשם בלילה?
לא רציתי להגיד לו שאני כמעט לא אשם.
הוא אמר, אה, ככה, כמה שעות.
לך לישון, אומר לי, הוא גאהר.
לך לישון, הכל יסתדר.
הלילה נכון לתלמוד תורה, אבל גם לשינה.
השאלה כמה...
כאן אומרת המשנה ברורה,
אין לזה שיעור קבוע לגבי שעות השינה,
אלא תלוי בכל אדם לפי כוח בריאותו.
אבל אדם נורמלי, רגיל, צריך לישון בין שש לשמונה שעות כל לילה.
כאן זה אדם רגיל.
יש כאלה, אני יודע, אבל אדם רגיל, בין שש לשמונה שעות בלילה צריך לישון.
בכל זאת, הוא אומר, על כל פנים, לא ישתקע בשינה יותר מדי,
לא ישן יותר מדי.
הוא מביא כאן דברי חז"ל, שינה לצדיקים,
רע להן ורע לעולם. הכוונה שינה יתרה.
וכבר יש רש"י, מפני שאינם עוסקים בתורה בלילה, הם ישנים יותר מדי.
אז צריך לישון בין שש לשמונה שנים, שעות מי שיכול,
כן?
על מנת שיוכל לקום למחרת כבריאה חדשה ולעסוק בתורה.
באר היטב
הוא מביא כאן לגבי העניין של החשיבות של החיבור של היום והלילה,
לחבר את זה בתורה ובתפילה.
אני מצטט כאן,
עיין בשלה הקדוש
שיש לחבר לילה ליום ויום ללילה בתורה
או
בתפילה.
כן, צריכים לחבר את זה.
צריכים להבין למה לחבר,
מה החיבור.
כל מעבר,
מכל מצב, דרך אגב,
יש בו קושי.
מעבר בין יום ללילה
וגם מעבר בגיל, למשל, בין נעורים, בין ילדות לבגרות,
בין בגרות לזקנה.
לכל מעבר יש את הקושי שלו, דברים קשים.
ודווקא בתקופות מעבר צריך להתחזק.
ובאמת, הצבע של השמיים בבוקר, בזריחה, זה אדום.
בערב, בשקיעה, גם אדום.
ידוע שהאדום זה מידת הדין, מרמז לנו על מידת הדין.
אז דווקא בתקופה כזאת של מעבר צריך להתחזק.
זה הזמן להתחזק, ולא לחס ושלום להשתקע בדברים לא טובים.
אז בא, אתה יודע מה שאתה אומר השלה הקדוש?
סוד הוא אומר.
הוא מגלה לנו את הסוד.
לחבר יום ולילה
בתורה ובתפילה, זה מחזק אותך,
אתה יכול להתגבר על המעבר הזה בין איום ללילה.
אותו דבר גם מבחינה לאומית.
היינו אלפיים שנה בגלות,
הגלות משולל על לילה כידוע,
והיום אנחנו בארץ ישראל, אבל עדיין
כמעט כמעט,
עוד לא הגענו.
זו תקופה שצריך להתחזק בה,
יש כאן סיבוכים ובעיות, מלחמה וכל כך.
איך עושים את הדבר הזה?
תורה ותפילה,
וזה מחזק לא רק את הפרט, אלא גם את כלל ישראל,
בעזרת השם.
נזכה לגאולה שלמה וישועה שלמה במהרה בימינו, אמן.
