טוב, שלום, צהריים טובים, אחי ורעי, אנחנו לומדים פה תנ״ך,
נבואות שנצרכו לדורות, ובפעם הקודמת
ראינו היטב את הקשר המיוחד שנוצר בין דוד לבין יהונתן, נכון?
מה אתם מפריעים לי?
איזה פרק? אני אגיד לך עוד שנייה.
פרק י"ח אנחנו,
פרק י"ח.
בוא נתחיל מההתחלה.
ויאמר אבן ינתן, בין מי אתה הנער, ויאמר דוד אל עבדך אישה ותנחמי,
ויהי ככלתו לדבר אל שאול, ונפש יהונתן נקשרה בין נפש דוד, ויהווה יהונתן כנפשו.
ויכחהו שאול ביום ההוא ולא נתנו לשוב בבית אביו,
ויכרות יהונתן ודוד ברית באהבתו אותו כנפשו.
ויתפשט יהונתן את המעיל אשר עליו, ויתנהו לדוד ומדיו ועד חרבו ועד קשתו ועד חגורו.
ויצא דוד בכל אשר ישלחנו שאול ישכיל,
ויסימאו שאול על אנשי המלחמה והייתה בעיני כל העם וגם בעיני עבדי שאול. זה מצב אופטימלי בעצם,
שאני מזכיר לכם,
אם דוד הוא העונש של שאול, כלומר זה מי שאמור להחליף את שאול בממלכתו, אז העונש הוא כמעט בלתי נראה,
כי יונתן אוהב את דוד, ויונתן הוא כאילו הנפגע המרכזי מהעניין הזה,
וכל עבדי שאול אוהבים את דוד, ותכף הוא גם יהיה חתן של שאול,
אז זה בעצם שאול.
ויהי בבואם בשוב דוד מהכות הפלישתי, ותצאנה הנשים מכל ערי ישראל לשיר והמחולות
לקראת שאול המלך בתופים, בשמחה ובשלישים.
ותעננה הנשים המשחקות ותאמרנה,
היכה שאול באלפה ודוד ברבבותיו.
ואיחר לשאול מאוד, וירא בעיניו הדבר הזה, ויאמר נתנו לדוד רבבות ולי נתנו האלפים,
ועוד לא אח המלוכה. ויהי שאול,
עויאנה דוד, מה אמרו בעלה? אני רוצה רגע לעצור כאן, יש פה קריא וכתיב.
אנחנו קוראים עוון, אבל כתוב עוין.
יש פה איזה עוון, מהו העוון?
וגם לשור ולשיר.
יש מי השילוח על הפרשה שלנו,
קשור גם לפסוקים האלו.
כתוב בסוף פרשת ויחי, קראנו בשבת,
שכשהאחים חוזרים מקבורת יעקב,
אז הם אומרים,
ואמרו אחי יוסף, לו הסתמנו יוסף,
והשם ישיב לנו את כל אשר גמלנו אותו.
ואז הם באים אליו ואומרים לו, מה שלא היה ולא נברא, אביך ציווה לפני מותו, לאמר,
תנא פשע אחיך וחטאתם,
כי ראה גמלוך.
נכון?
שא נא לפשע אחיך,
מה כתוב שם?
יש שם עבדי אלוהי אביך.
תנא לפשע עבדי אלוהי אביך ולחטאתם כי ראה גמלוך, נכון?
אה, ואתה שא נא לפשע עבדי אלוהי אביך. יפה.
ואז כתוב, ויב כיוסף בדברה אליו.
אז רגע, רגע, אני רוצה רגע להבין, מה הולך כאן?
מה הולך כאן?
אם האחים אומרים את זה אחרי 17 שנה,
שהם מפחדים שיוסף יסגור איתם חשבון,
מה זה אומר?
זה אומר שהוא לא הצליח לשכנע אותם במשך 17 שנים שהוא באמת צלח להם.
עכשיו, אני מקווה שאתם שמתם לב שהפסוק,
ויאמרו אחרי יוסף,
"לו יסתמנו יוסף והשם ישיב לנו את כל אשר גמרנו את הוראה", נכון?
איפה מופיעה המילה "לסתום" לפני כן?
ויסתום עשיו את יעקב,
ויאמר עשיו, יקרבו ימי אבל אבי והרגה את יעקב אחי. אז אומרים האחים ליוסף,
זה רק עושה רעש, חוץ מזה, תכבד,
נקראת לכפתור עוף שם, זה רק עושה רעש, בלי לחלום כלום.
עוף עוף פה, כן.
אה, עכשיו זה עובד.
כאילו, האחים בטוחים שיוסף יגיד להם אותו דבר, לו יסתמנו יוסף, ויגיד, יקרבו ימי אבל אבי והרגה את כל האחים שלי. אז הם מנסים
להקדים רפואה למכה.
זה כמובן כישלון חרוץ של יוסף, אם הוא לא הצליח לשכנע אותם.
למה זה קרה?
אז אומר המדרש, הייתה לדבר הזה סיבה. מהי הסיבה?
הסיבה הייתה שברגע ש... כל עוד יעקב היה בחיים, הכל היה בסדר,
וגם יעקב דאג לקרב את השבטים בצורה שווה, שאף אחד לא ירגיש מקופח.
הוא למד לקח.
אבל אחרי שיעקב נפטר,
ולפני כן יעקב בירך את יהודה שהוא מלך,
אז יוסף אומר, איך אני חושב שישב עם האחים שלי?
אם אני אשים את
את עצמי בראש, זה לא מתאים.
כי אבא אמר
שמי מלך יהודה, הוא צריך להיות בראש.
אבל אם אני אשים את יהודה בראש, זה לא מתאים, כי אני מלך כלפי המצרים.
אז יוסף לא ידע מה לעשות,
אז מה היה הפתרון שלו? הוא הפסיק לאכול עם האחים.
הוא אומר ככה, ככה לא יהיה בעיה.
והאחים פירשו את זה אי-הבנות, כן, אי-הבנות. העולם מלא באי-הבנות.
האחים פירשו את זה לא כמבוכה,
אלא כהתרחקות ושנאה, ואז הם אמרו לויסטר בן יוסף.
ואומר שעומד השילוח, שזה הרבה מאוד תקלות קורות מאי-הבנות.
בסדר?
אי-הבנה נוספת קורית אצלנו.
עכשיו, אי-הבנה היא כמובן נשענת על איזה עמדת בסיס, מכיוון שהאחים מתקשים להאמין שיוסף יכול לסלוח על דבר כזה, אז הם כמובן אומרים, הנה, הנה, עכשיו הוא יסגור אותנו חשבון.
בסדר? אותו דבר לגבי
שאול ודוד.
שאול מתקשה להאמין
בטוב ליבו של דוד,
בצדקות שלו,
וכך שבאמת הוא לא רוצה להרוויח כלום מהמצב ששאול נמצא בו,
ולכן זה נחשב כעוון.
העוינות של שאול היא עוון. אבל תגידו, אבל באמת זה לא בסדר.
מה,
הנשים
משבחות את דוד יותר משאול?
תשובה,
מה?
שאול. בדיוק.
הפסוק הזה, לא כתוב, היכה שאול את אלפיו ודוד את רבבותיו,
אלא היכה שאול באלפיו ודוד, ברגעותיו. כלומר, שאול באלפים הכה מה שדוד היה צריך רבבות.
כלומר, המג"ד הזה הרג 400 מחבלים,
שזה פעם אוגדה הייתה עושה דבר כזה. בסדר? מדהים.
אז זה שבח לשאול.
אבל כשאתה מתוח,
ואתה,
יש לך עמדה בסיסית, קודם כל עוינת,
אז אתה גם שבח, אתה שומע כגנאי.
ולכן זה אבון.
ויהי בבואם, ושוב דוד מהכות את הפלישתי, ותצאנה אנשים מכל ערי ישראל וכו' וכו', נכון? ותענן אשים מה שחט אמר לה, היכה שאול בעל אף אחד. ואיחר לשאול מאוד,
וירא בעיניו הדבר הזה, ויאמר נתנו לדוד רבות אל עניינתו אלפים,
ועוד לא אח המלוכה, ויהי שאול עויין לדוד מהיום ההוא והלאה. ויהי במחרת,
ותצלח רוח אלוהים רעה אל שאול. כלומר, רבותיי, אנחנו חייבים להבין את זה.
שאול מותקף על ידי רוח אלוהים רעה.
כמו שיש רוח אלוהים לטובה, נבואה, דברים מהסוג הזה,
יש גם רוח אלוהים לרעה, דיכאון.
אברמונל אומר דיכאון.
אז חולי הדיכאון, חולי המלנכולי, החולי הזה, הוא
משפיע על אנשים, כמובן.
ויתנבא בתוך הבית, ויד מנגן בידו כיום ביום,
והחנית ביד שאול.
ויתל שאול את החנית, ויאמר, עכה בדוד ובקיר,
ויסוב דוד מפניו פעמיים.
שאול מנסה להרוג את דוד.
כן, דניאל.
שאלת שאלה מעולה, סואל מומתז,
ונקודת הבחירה של שאול היא אחת.
לא להילחם בזה.
לקבל את זה.
לקבל. לשחרר.
והוא יעסוק כל הזמן בלהילחם בזה.
אנחנו בסוף נראה ששאול גם עשה תשובה גדולה.
חזר בתשובה על כל החטאים שלו, אבל כרגע, לפחות בשלב ה...
בשלב החטא הוא עסוק בלהילחם בזה.
הוא לא אומר, אוקיי, יש לי רוח רעה, אני מחוץ למשחק.
התפקיד של הרוח הזה זה כאילו לרצות אותו מחוץ למשחק ולתת לדוד לנהל את העניינים יחד עם יונתן.
שאול, יישאר בבית,
נגנו לו, יירגע וכל זה,
והוא מנסה להילחם בזה כל הזמן.
בסדר?
אז הייתה לנו נקודת בחירה.
לא, אז זה היה תלוי בו.
וירא שאול מלפני דוד, כי היה אדוני אמו ומי אם שאול שר,
ויסירהו שאול מלפני דוד, ויסימאו לו שר א',
ויצא ויבוא לפני העם.
וכאן יש פסוק, שני פסוקים נפלאים מאוד, שלושה.
ויהי דוד לאכול דרכיו משכיל ואדוני אמו.
משכיל, הכוונה אצל שאול כתוב מרשיע, כל אשר יפנה ירשיע.
ואצל דוד כתוב משכיל,
משכיל, הכוונה עושה דברים בשכל.
שכל טוב,
בסבלנות, לאט-לאט,
מתוך חיבורים, יוצר חיבורים, מבין את התהליכים שצריך לקרות, בסדר?
קודם כל רוכש את האמון מלמטה, לאט-לאט כל האנשים איתו,
הוא מתייחס בכבוד לשאול, יוצר שיתופי פעולה עם יונתן.
הכל בענווה, בצניעות, בשכל טוב.
לא בקדימה, מסתר.
ויער שאול אשר הוא משכיל מאוד, ויגור מפניו.
ואז פסוק שנאמר, מוריי ורבותיי, זה הפסוק
שנאמר רק על דוד המלך. אין אף מנהיג בתנ״ך
שנאמר עליו את התואר כזה.
וכל ישראל ויהודה אוהב את דוד.
למה?
והוא יוצא ובא לפניהם.
אין אף מנהיג שנאמר עליו שאוהבים אותו.
חלק יראים ממנו, חלק שונאים אותו, אבל אוהב רק על דוד המלך,
ויש סיבה, מדוע?
יוצא ובא לפניהם. הלוחמים הרגישים שיש כאן מפקד שאכפת לו מהם.
הוא נמצא בשטח, הוא הולך, הוא בא, הוא מסתגר מאחורי המסכי פלזמה, הוא טורח, אכפת לו מכל אחד ואחד,
כולם כרוכים אחריו,
כולם אוהבים אותו.
שלמה כבר היה בתוך הארמון, בתוך הבירוקרטיה, בתוך הזה, הוא לא צמח מלמטה, הוא כבר היה בן של מלך.
אתמול השתתפתי בהסגרה של הרב יצחק הרמה, השם ייקום דמו, היום זה היום שהוא נרצח בגוש קטיף.
אז ממש אני חושב שהפסוק הזה אפשר להגיד עליו.
כל כך היישוב של בני עצר חזר, אני כל כך אוהבים אותו,
כי הוא יוצא, הוא בא לפניהם.
מה שהיה מסור מאוד לקהל, היה בסך הכל רב,
פחות משבע שנים הוא היה הרב שלהם.
ברוכים אחריו באהבת עולם.
היה מרשים מאוד לראות את זה.
אז טוב,
מה אומר שאול אל דוד,
עכשיו, זה לא ברור.
שימו לב, שאול,
עיתים יש לו התקפה.
אני אגיד עכשיו את הכלל, תזכרו אותו לאורך כל החיים, בסדר? לאורך כל הלימוד שלנו, גם לאורך כל החיים.
יש לנו את שאול המזויף ושאול האמיתי.
שאול המזויף זה שאול שיש עליו רוח רעה, זה לא שאול באמת.
ושאול האמיתי זה אחד משניים. או יונתן,
יונתן זה שאול האמיתי. אתה רוצה לדעת מה באמת שאול היה עושה? תלך ליונתן.
או מדי פעם, כשאין לו רוח רעה,
יוצא שאול האמיתי.
שאול האמיתי יוצא בצורה סיסטמטית.
תמיד כשהוא פוגש את דוד,
תכף דוד יתחיל לברוח ממנו,
בכל פעם ששאול פוגש את דוד,
הוא מדבר דיבורי אמת.
הוא מבקש סליחה, הוא מברך את דוד וכו'.
בכל פעם שהוא מתנתק מדוד ומתרחק ממנו, הרוח הרעש הורה עליו. כלומר, יוצא שדוד הוא הרפואה של שאול.
הוא לא רק הזה שיכול להמשיך אותו,
אלא הוא ממש הרפואה. כששאול נמצא ליד דוד,
יש לו רוח רעה, אבל דוד,
או באמצעות הנגינה, או באמצעות הנוכחות שלו,
גורם לשאול להצליח להתחבר מחדש לעצמו, לאמת הפנימית שלו. הנה, זה קורה כאן.
הרי לפני רגע אנחנו קוראים ששאול הוא ירא מדוד, ומפחד מדוד, ורוצה רק להרחיק אותו, ואומר שיסגרו איתו חשבון.
ויאמר שאול אל דוד, הנה בתי הגדולה מירב,
אותה אתן לך לאישה,
אך היה לי לבן חיל וילחם מלחמות ה'. ושאול אמר,
אל תהיי ידי בו ותהיי בו יד פלישתים. טוב,
הבנתי את הרעיון,
אבל מה זאת אומרת? אז אתה רוצה שהוא ימות במלחמה?
לא צריך להציע בשביל זה את הבת שלך.
תמנה אותו לרמטכ"ל ותשלח אותו למלחמה.
מה זה ההצעה שאתה מציע לו את הבת? כי מיד אחת מציעה את הבת, תהיה חתן שלי, יד שנייה רוצה שהוא ימות.
זה הפיצול הזה בתוך נפשו של שאול, שמצד אחד הוא מאוד אוהב את דוד ומעריך אותו,
ומצד שני הוא מפחד ממנו.
ויאמר דוד אל שאול,
מי הלך יום, מי חיי, משפחת אבי בישראל,
כי אהיה חתן למלך.
ויהי בעת,
טוב, אז אנחנו כאן ברכבת הרים.
ויהי בעת עת את מירב בת שאול לדוד, והיא ניתנה לאדריאל המכולתי לאישה.
כנראה ממש ביום החתונה,
שאול נבהל,
טוב, כבר הכינו סעודה, כבר הכינו את כל הדברים,
מה נעשה?
טוב, מצאו חתן אחר, זהו.
ודוד נשאר
חסר כל כביכול.
האם דוד בגלל הדבר הזה רוטן טינה?
לא.
ותאהב מיכל בת שאול לדוד. הופה, אז מה קורה כאן?
אתם מכירים את הבדיחה, נכון?
שאדם אחד,
הילד שלו חזר ראשון בתשובה.
אז הוא הלך לרב, אמר לו, מה?
הילד חזר בתשובה, תן לי איזה עצה. הוא אומר, תשמע, תעשה ככה.
הלך עוד פעם, עוד ילד חזר בתשובה.
בסוף הילד אומר, תשמע, אתה חייב לבדוק את המזוזות.
משהו כאן,
יש לך בעיות, אז תבדוק את המזוזה דחוף.
נכון? ילד אחד של שאול, אוהב את דוד, זה יונתן. טוב, תגידו מקרה. עכשיו ילד... בת!
מיכל! אוהבת את דוד. אז מה קורה כאן?
מי חינך את הילדים האלו?
שאול חינך אותם, נכון? הוא המחנך שלהם.
כלומר,
אתם יודעים, זה ממש...
זה כלל ידוע.
הילדים הם הרבה פעמים פנימיות הרצון של ההורים.
הילדים יש להם יכולת הבחנה מדהימה
להבחין בין
רצון חיצוני לרצון פנימי, הם קולטים את הרצון הפנימי, ואותו הם ממשיכים בדרך כלל,
בדרך ממילא.
בסדר?
כן,
כן,
כן. זה נכון עד היום הכלל החינוכי הזה. הילדים קולטים היטב מה אנחנו באמת, ואת זה הם ממשיכים.
מה שאנחנו לא באמת,
זה לא.
אז היא אוהבת אותו.
ותאב מיכל בת שאול לדבר, וישר הדבר בעיניו.
ואומר שאול, את איננה לא הוא הוטילו למוקש,
כלומר,
תהיה כמו מרגלת בשבילי.
רותי בעל פלישתים, ויאמר שאול לדוד, בשתיים תתחתן בי היום.
ויצא שאול את עבדיו, דברו אל דוד בלט לאמור,
הנה חפץ בך המלך,
וכל עבדיו העבוך, ואתה התחתן במלך.
וידברו עבדי שאול ואוזנו דוד את הדברים האלה, ויאמר דוד, הנקלה בעיניכם מתחתן במלך,
ואנוכי ישרש ונקלה.
דוד,
זה ה...
אני אומר, התמימות של דוד המלך.
מה, אתה לא יודע מה עשית?
קצת מודעות.
לפני רגע ניצחת במלחמה,
באת עם הראש של גוליית, מה?
נכון? כאילו, ברור שאם המלך ייקח איזה חתן, אז אתה... לא,
זה ממש מפתיע אותו. מה, באמת?
אני אהיה חתן של המלך?
אני לא ראוי בכלל.
כל כך הרבה ענווה יש לדוד המלך, כל כך הרבה צניעות וענווה ותמימות כזאת.
אני איש רדש ונקלה.
ויגידו לו עבדי שאול לא לאמור כדברים האלה דיבר דוד. ויאמר שאול, כה תאמרו לדוד, אין חפץ למלך במוהר, אתה צריך להביא איתך הרבה כסף,
כי במאה עורלות פלישתים להינקם באויבי המלך.
ושאול חשב להפיל את דוד ביד פלישתים.
זה שאול הלא טוב.
ויגידו עבדיו לדוד את הדברים האלה, וישר הדבר בעיני דוד.
והתחתן במלך, ולא מלאו הימים.
ויקום דוד, וילך,
הוא ואנשיו, ואח בפלישתים, 200 איש.
ויאבד דוד את עורלותיהם,
וימלאום למלך להתחתן במלך,
וייתן לו שאול את מיכל בתו לאישה.
כלומר, הקדוש ברוך הוא מסובב פה את העניינים
ששאול יציב כל מיני תנאים שדוד דווקא
מבסוט עליהם,
והנה
קרה המצב שדוד הוא חתן של המלך.
כלומר, עוד פעם, מה האמירה לשאול?
אל תיגע,
אל תתערב, הקדוש ברוך הוא מסדר את הכול.
יהיה לך חתן,
הנכד שלך מהבת,
הוא יהיה המלך שמאחד בתוכו את בניה של רחל
ובניה של לאה,
הוא יהיה המשיח על כל ישראל, רק אתה אל תתערב.
אבל שאול כל הזמן היה עסוק בלהתערב, כמובן ההתערבות הכי חמורה מהי,
פירק את הנישואים של דוד.
פירק אותם.
לקח את מיכל
ונתן אותה למישהו אחר.
תשאלו איך זה אפשרי.
מירב זה כבר נעשה. מירב,
מירב זה היה לפני שהתחתנה.
בכלל גם את מיכל הוא לקח,
בהמשך.
ונתן אותה לפלטיבן איש. תשאלו איך זה יכול להיות.
יפה, אומר לנו רבי יוסף חיים, פלפול הלכתי.
מה הפלפול? שאול אמר ככה:
אני אמרתי לדוד לקדש אותה במאתיים עורלות
ובפרוטה.
נכון?
עכשיו, כל המקדש,
מה?
על מה דעתו?
איך, איך?
האם דעתו על הפרוטה?
מחלוקת. האם דעתו על המילבה או דעתו על... נכון, זה היה כמו מילבה כזאת.
מה, מה, מה?
בסנהדרין.
אז תזכיר לנו.
תזכיר, מה היה?
מה המחלוקת?
מה, מה?
כן.
שאול טוען, תקשיב, אני אמרתי לך,
המקדש במילווה אינה מקודשת, נכון?
אני אמרתי לך, 200 עורלות פלישתין, אמרתי לך כאילו, כמו איזה מילווה,
ואתה, זה, בדעתך הייתה על הדבר הזה, וזה בעצם לא דבר ש... ודוד אומר, לא, 200 עורלות פלישתין זה היה לתפארת ה...
רציתי לשמח אותך, אבל באמת קידשתי אותה בשווה פרוטה.
אומר שאול, אני פוסק להלכה שהקידושים האלה לא היו תקפים בסנהדרין ולכן אני יכול לקחת לך אותה.
באיזה מין קונסטרוקציה הלכתית
מתוחכמת שהוא בנה.
זה יקרה בהמשך.
אבל אם שאול לא היה נוגע, תנסו רגע לדמיין, תמיד צריך,
הרב מניטור היה אומר שבתנ״ך הרי יש מלא מלא צמתים.
אז כדי להבין את התנ״ך היטב צריך בצומת ללכת גם בדרך שהתנ״ך
לא הלך בה.
ולנסות לדמיין מה היה קורה אם.
בסדר?
לדוגמה, מה היה קורה אם לא היה חטא המרגלים?
זה צומת, היה חייב שיהיה חטא המרגלים? לא היה חייב.
אז מה היה קורה?
אה?
עם מי?
עם משה רבנו.
איזה דין מה קורה כאן, זה אירוע אחר לגמרי,
חטא המרגלים.
מה היה קורה עם עם ישראל?
היו עולים כולם כאיש אחד בבית שני, לא היו עולים
40 אלף, אחרי זה עוד 2,000 עם עזרה, היו עולים מיליונים.
מה היה קורה? לא היה חטא בית שלישי כנראה.
היה...
אז כן צריך לדמיין את זה, כי רק אז אתה מבין את הבחירה.
מה היה קורה כאן אם שאול לא היה מתערב?
היה מגיע המלך המשיח,
שהיה מורכב מ... הממלכה לא הייתה מתפצלת, היה אחלות הממלכה, היה...
אבל זה לא קרה.
טוב, הלאה.
ויוסף שאול, ויהיה שאול בדקי אדוני עם דוד, ומיכל בת שאול עבדו.
ויוסף שאול לרוב מפני דוד, עוד ויהי שאול אויה בדוד כל הימים.
ויצאו שורי פלישתים, והאם ידעת סתם, שחל דוד מכל עובדי שאול, והאיכר שמור מאוד.
הלאה.
טוב, אז אוקיי, מה קורה עכשיו? אז זה המצב.
זה המצב.
וכמו שאמרנו, אם היינו נותנים למצב להתגלגל,
דוד היה עולה לגדולה, ממשיך, ממשיך.
בשלב מסוים,
שאול או ששאול היה מעביר לו את הממלכה,
או ש... כן, זה מה שהיה קורה, כנראה.
במקום הדבר הזה,
שימו לב, זאת נקודת בחירה לשאול.
יש לך אפשרות.
תתכנס בתוך הארמון, אף אחד לא יפגע בכבודך.
דוד ימשיך לנגן לך, דוד ויונתן ינהלו שניהם את הממלכה.
עם ישראל ימשיך לנצל את ההצלחה בקרב בפלישתים ולאט לאט יחסל את האוהב הפלישתי.
ובעזרת השם, אחרי מאה ועשרים של שאול,
יכול להיות שהוא גם ימות בצורה יותר מהירה בגלל הרוח הרעה, דוד ימלוך, יונתן יהיה למשנה והבן של דוד ממיכל יהיה המלך
שיקים את בית המקדש. זה כאילו הציור האוטו.
במקום זה, מה קורה?
שאול מקבל הכרעה
נוראה.
אני אומר עוד פעם, תשימו לב, אני חייב להגיד את זה כאן, רבותיי. אנחנו נדבר
נלמד על שאול,
ואנחנו לא נסיים את הלימוד שלו עד שנראה ששאול עשה תשובה גמורה.
שאול, מלך ישראל,
הפסיד,
עשה תשובה גמורה. וכדי להבין מה הייתה התשובה, צריך להבין גם מה היה החטא.
בסדר?
מה היה החטא?
שאול מוריד פקודה ומשעבד
ומשעבד
את כל גופי הביטחון של הממלכה למטרה אחת.
מהי?
להרוג את דוד. עכשיו, זה חטא כפול.
זה גם נגד העונש שקיבלת,
זה גם להרוג אדם חף מפשע,
וזה גם במקביל הזנחת הביטחון הלאומי.
כי אם השב"כ עסוק בלרדוף אחרי בן אדם ספציפי,
אז הוא לא עסוק בדברים אחרים,
הוא צריך להיות עסוק בהם. אם הצבא עסוק בזה, הוא לא עסוק בדברים אחרים, בסדר?
זה מובן הדבר הזה, נכון?
זה הכל.
וידבר שאול אל יהונתן בן הו ואל כל עבדיו להמית את דוד, ויהונתן בן שאול חפץ בדוד מאוד.
אתה רוצה את דוד?
ויגד יונתן לדוד לאמור, ומבקש שאול להביא לעמיתך, ועתה ישמרנה בבוקר וישתה בסתר ונחבטה.
ואני אצא ועמדתי ליד אבי בשדה אשר אתה שם, ואני אדבר בך אל האוויר, וראיתי מה והגעתי לך.
כלומר, יונתן מבין שאם שאול רוצה להרוג את דוד,
אז דוד כבר לא כל כך יכול לסמוך
על המידע שיביא לו יונתן, הוא צריך בעצמו לשמוע,
בסדר? אז לכן הוא אומר לו, בוא נעשה את זה,
תתחבא, אני אדבר עם אבא שאתה תוכל לשמוע את השיחה.
וידבר יונתן בדוד טוב אל שאול אביו, ויאמר אליו, אל יפתע המלך בעבדו בדוד, כי לא חטא לך,
כי מעשיו טוב לך מאוד.
וישם את נפשו בכפו, ויישם את הפלישתי, ויעש ה' את ישועה גאה לכל ישראל, ראית מה תשמח?
למה, ולמה תחטא בדם לקי?
להמית את דוד חינם.
יונתן מדבר אל שאול,
הוא מעורר בתוכו איזה קול?
את הקול של שאול האמיתי.
עכשיו, אתם צריכים להבין
שכנראה יהיה מישהו בהמשך שיצליח לחצוץ בין שאול לבין יונתן.
לחצוץ.
להגיד למלך, תקשיב, נצליח להיות,
מי זה הדמות? אנחנו עוד נגיע אליה.
וישמע שאול בקול יונתן, וישבע שאול,
חי אדוני מיומת. עכשיו, בתנ״ך אין יותר משבועה.
זהו.
שבועה זה הכי, זה הכי תקיף.
נגמר הסיפור.
שאול נשבע ליהונתן, דוד שמע את השבועה בעצמו, כי הוא היה שם במחבוא.
נגמר הסיפור, לא?
ויקרא יונתן לדוד ויגד ליהונתן את כל הדברים האלה, ויבוא יונתן לדוד אל שאול, וילף אגיד משהו שם, הכל בסדר, סגר המעגל.
עכשיו,
זה המצב הכי מסוכן לדוד.
מדוע?
כי הוא קיבל דיווח מהמקורבים,
אני בונה כאן איזה בילדה, בסדר? אתם איתי, כן?
אנחנו צריכים, כן,
הכל לקראת הפרק הבא.
דוד מקבל את המודיעין הכי הכי מדויק.
שאול נשבע שהוא לא יהרוג אותך.
הכל בסדר.
עכשיו, בנוסף הוא גם נשוי.
אין היגיון ששאול יהפוך את הבת שלו לאלמנה, נכון?
זה גם לא מסתדר.
וגם יונתן איתי.
הכל בטח.
מי שמרגיש בטוח, אז מה הוא עושה?
הוא לא נזהר.
דוד מרגיש בטוח.
ולכן,
בתוסף המלחמה להיות,
וייצא דוד, ויילחם בפלישתים,
היה בהם מכה גדולה, כלומר, ניצול הצלחה.
למה לא מסתפקים עכשיו רק בניצחון על גוליית ומה שם? ניצול הצלחה! קדימה!
בית חנון, ג'רבאליה, קדימה, עד הסוף,
לעפר.
אתם מסכימים?
זהו.
ותהי רוח אדוני ראה אל שאול והוא בביתו יושב, וחניתו בידו, ודוד מנגן ביד.
אחרי שהוא גמר את כל הקרבות.
ויבקש שאול להכות בחנית בדוד ובקיר,
ויפטר מפני שאול,
ויח את החנית בקיר, ודוד נס וימלט בלילה הוא.
אני מבקש לדירק את הפסוק,
בשונה מהפעם הקודמת,
ששם כתוב ששאול הטיל את החנית
אל דוד,
פה לא כתוב שהוא הטיל, אלא
שהוא רצה. כלומר, דוד קלט שהוא מתחיל לאבד את ה...
הוא נכנס לאיזה התקף,
הוא מתחיל לאבד את הזה, ולכן דוד פשוט קם וברח.
איך שדוד סוגר את הדלת,
הוא שומע, ואת החנית יתקע עד בקיר.
אבל בסדר?
זה לא היה כמו הפעם הקודמת.
ויבקש שאול להכות בחנית ודוד בקיר. ויפטר מפני שאול,
דוד בורח, ואז היה רם, ודוד נזמן לדבר. טוב,
אז מה זה?
איך תפרשו?
כן, אז דוד אומר, דוד אומר כנראה, אוקיי, היה לו איזה רגע לא טוב, אבל...
שוב פעם, דוד לא נזהר, הוא בטוח.
יש לו נציגים הכי נאמנים,
שהבטיחו לו ואמרו לו,
גם יונתן, גם מיכל,
הכל זה.
טוב, איזו התקפה כזאת אולי.
וישלח שאול מלאכים אל בית דוד לשומרו ולעמיתו בבוקר.
ותגיד לדוד מיכל אשתו לאמור, אם אינך ממלט את נפשך הלילה,
מחר אתה מומט.
ותור את מיכל לדוד בעד החלום והלך ויברח וימלט.
ותיקח מיכל את הטרפים וטסים אל המיטה ואת קביר העזים שמה מראשותיו ותחז בבגד.
וישלח שאול מלאכים לקחת את דוד ותאמר חולהו.
וישלח שאול את המלאכים לראות את דוד לאמור, העלו אותו במיתה אליי לאמיתו,
במיתה אליי לאמיתו.
ויבוא המלאכים מנת תרפים אל המיתה, וכביר העזים מרש אותה.
ויאמר שאול מיכל, למה ככה רימיתיני,
ותשלחי את אויבי, וימלט, ותאמר מיכל אל שאול,
הוא אמר אלי שלחני, למה אמיתך אור.
טוב, כאן, רבותיי, כאן
הכל נגלה.
דוד מבין שהוא לא מבין.
שהוא, אתם יודעים, לאדם כמו דוד המלך, שהוא תמיד ידע לקרוא את המפה כמו שצריך,
והוא פתאום מבין שהוא לא קרא את המפה בכלל.
כן? שהוא היה בטוח שהוא בטוח, והתברר שמה?
שוב, אם מיכל לא הייתה נותנת לו את המודיעין הזה שנייה לפני, היו הורגים אותו.
ולכן, מהו החשד המרכזי כרגע של דוד המלך?
שמה?
שמה?
שיונתן הוא סוכן כפול, בוגד.
איך אומרים בוגד בערבית?
חייב.
חייב.
הי"ן עם נ"ן בסוף,
או עם פ"א,
עם נ"ן.
חיוואן זה נחש, הי"ן זה בוגד,
סוס זה מרגל,
עמיל משתף פעולה.
אחד מהם,
ורנד זה מודיעין,
הי"ן, בוגד,
ככה הוא חושב, יש לכם הסבר אחר?
נשבע לו, תקשיב, אבא שלי זה וזה, ואבא שלו רוצה להרג אותו, פעמיים.
פעם אחת זה, ופעם שנייה שלחת את החוליה מהשוואה כדי לתפוס אותו, אם היא כלל לא הייתה נאמנת לי, איפה הייתי.
תזכרו את זה,
כי זה מסביר את ה...
בואו, בכל אופן, נקרא רק את ההתחלה של פסוק,
את פרק כ',
ואז נחזור.
ויברח דוד
מנויות ברמה,
ויבוא ויאמר לפני יהונתן, מה עשיתי?
מעווני ומה חטאתי לפני אביך, כי מבקש את נפשי.
והוא יאמר לו, חלילה, לא תמות!
הנה, לא עשה אבי דבר,
אנחנו קוראים לך לא יעשה אבי,
דבר גדול או דבר קטן ולא יגלה את אוזני.
עכשיו אנחנו קוראים "לא יעשה", ומה כתוב?
"לו עשה".
כלומר,
"לא יעשה", זה כאילו ה... זה... אבל דוד אומר, רגע, אולי הוא תוך כדי אומר, "לו עשה",
הלוואי שיעשה,
הלוואי שהוא עשה.
כמו שאמרת, הוא...
זה מבטא את הפשט של דוד בהיות יונתן סוכן כפול.
ומדוע יעשתי רבי ממני את הדבר הזה? אין זאת. וישבע עוד דוד ויאמר ידו ידע אביך, כי מצאתי חן בעיניך, ויאמר הלידה הזאת יונתן פן יעצב, ואולם חי
אדוני וכן נפשך, כי כפסע ביני ובין המוות.
בהמשך,
בפסוק ח',
אנחנו עוד מעט את הפרק הזה, אבל,
בפסוק ח' אומר, ועשית חסד על עבדיך, כי בברית אדוני הבאת עבדיך עמך, ואם יש בי עוון,
עמיתני אתה, ועד אביך למה זה תביאני.
זה הפסוק שבו דוד מאשים את יהונתן, ואומר לו, אתה בוגד בי,
אתה מצובב את זה, כדי שזה.
אם אתה רוצה, תהרג אותי אתה, מה אתה עושה לי את כל הסיבובים האלו?
דוד צודק?
לא, הוא לא צודק.
מה דוד לא יודע?
דוד לא יודע שיחד עם הפקודה להרוג את דוד,
ניתנה גם פקודה נוספת
מאת
אותה דמות,
שאנחנו עוד נגיע אליה ונטפל בה,
כרגע אני משאיר אותה בכוונה חסויה,
חסויה,
שוק ההון.
יום ראשון ש... אין בורסה עזרה.
יום ראשון אין... אה, ואצלנו.
יחד עם הפקודה הזאת,
ניתנה פקודה נוספת למדר
את יהונתן לחלוטין מכל האירוע.
יהונתן, המשנה למלך,
ממודר.
הוא לא יודע כלום,
לא מדברים איתו על כלום, הוא לא יודע.
הכל קורה כמו הסכמי אוסלו, כן?
הסכמי אוסלו,
המדינה מנהלת משא ומתן עם הפלסטינים המקומיים, משלחות, עניינים, והם לא יודעים שבמקביל שהמדינה הראשית מנהלת משא ומתן,
כל מיני דוקטורים ופרופסורים בשליחות פרס, מנהלים משא ומתן באוסלו, בנורווגיה, זה בקצה העולם, אף אחד לא יודע איך מגיעים שם בכלל.
וכל זה, והכל כזה סודי וסמוי, מרמים את כולם,
בלי צבא, בלי אמ"ן, בלי חוות דעת ביטחוניות, פשוט לא היו אומן, לקחו מדינה שלמה,
הזכירו אותה.
ואחרי זה עוד רבין אימץ את זה,
וכל זה,
זה מה שקורה כאן. מידור מוחלט!
מידור!
דוד לא יודע, וגם ינתן לא יודע.
וככה, אתם יודעים, יש דבר שנקרא סוכן משוטה.
אתם יודעים איזה סוכן משוטה?
במודיעין, בעולם המודיעין, אתה רוצה, תמיד, שיהיה לך סוכנים.
הסוכן הכי פחות מוצלח זה סוכן שגייסת אותו.
הוא יודע, נגיד, הסוכן הכי פחות מוצלח זה סוכן שלנו,
יהודי, ישראלי מהמוסד,
שהוא הולך למדינת היעד ועובד שם. כי למה?
הוא, יתפסו אותו, אז הוא עלול לספר.
אז זה, מאז אלי כהן, ישראל משתדלת מאוד לא להפעיל סוכנים כאלה בארצות היעד.
טוב, סוכן יותר מוצלח זה מישהו שאתה מגייס משם.
הוא מקומי,
שילמת לו כסף,
או הצלחת להגיע לאיזה מידע שאם
תחשוף אותו אז הוא יהיה בבעל, וצלחת לגייס אותו לצד שלך.
יותר טוב. הכי טוב
זה סוכן משותה.
זה אחד שהוא סוכן שלך, בלי שהוא יודע שהוא סוכן שלך.
הוא לא יודע את זה.
מצוין.
מה?
כגון?
מה?
בדיוק.
הם עובדים ומוכרים, והם מקבלים זה, והם לא יודעים שהם בעצם
קיבלו ביפרים מהמוסד ועוד משלמים ועוד זה, והם לא יודעים, והם משווקים את הכול והכול.
היו עוד כאלה בהיסטוריה.
שסוכן שאתה,
אגב, גם עשו את זה לנו.
היה,
זה היה טרגדיות בקיבוץ בארי.
הייתה שם איזה גברת שהייתה,
עושה תערוכת תמונות,
הייתה צלמת.
ואז יצא לי את הקשר, איזה צלם מעזה פלסטיני.
אמר לו, בוא נעשה תערוכה ביחד,
מקומות בעזה, מקומות בקיבוץ,
צלמי פה, צלמה, צילמה ושלחה לו, צילמה ושלחה לו, והכל כאילו זה, וקבוצו תערוכה מחוץ לארץ באיזה מקום. יואל, יצא לה תערוכה, יאמר, הוא הודיע לה שהוא לא מגיע,
ובעצם,
הצילומים האלה שימשו את החמאס.
אז אתה לא יודע.
יונתן מהווה כרגע סוכן משוטה
של שאול, כי הוא מצוין,
הוא מרגיע את דוד, הוא אומר לו, הכל בסדר,
אבא שלי מגלה לי את הכל, תשמע, אני חשוף לכל הדוחות, לכל המודיעינים,
אני יושב בכל הישיבות קבינות, הוא לא יודע שיש ישיבות שהוא לא יושב בהן.
ולכן הוא מרגיע את דוד, וכך הופך את הטרף להרבה יותר קל.
מסוכן מאוד.
מסוכן מאוד.
כיצד התגלה הדבר הזה, נדבר בעזרת השם,
בפעם הבאה, אבל כרגע בואו נראה, אוקיי, אז מה התגובה של דוד?
דוד, יש לו את כל הסיבות שבעולם לכעוס על שאול,
סגור איתו חשבון,
הוא גם מביא לו את הניצחון,
גם נאמן לו, גם יוצא להילחם, וזה מה שהוא קבל חזרה.
מה עושה דוד?
הוא אומר,
אם שאול רודף אחריי,
כנראה
משהו בחיבור בינינו, אני לא עשיתי נכון.
משהו לא...
הוא מפנה את האצבע כלפי עצמו.
מבחינה רוחנית אני מדבר, לא מבחינה מבצעית. מבחינה מבצעית נדבר בפרק הבא.
מבחינה רוחנית הוא אומר, אם שאול רודף אחריי, זה בעיה אצלי.
למי אני צריך לחזור?
לשמואל, לשאול אותו, תגיד,
אני בסדר? אני טועה?
רבותיי, תראו את הדבר הזה, זה דבר נפלא.
ובזה,
ודוד ברח, וימלט,
ויבוא אל שמואל הרמטה, ויגד לו את כל אשר עשה לו שאול, וילכו שמואל וישבו בנויות.
ויוגד לשאול לאמור, הנה דוד, בנויות ברמה. וישלח שאול מלאכים לקחת את דוד, וירא את להקת הנביאים ניבאים,
ושמואל עומד ניצב עליהם, ותהיה על מלאכי שאול רוח אלוהים, והתנבאו גם הם.
ויגידו לשאול וישלח מלאכים אחרים ויתנבאו גם המה ויוסף שאול וישלח מלאכים שלישים ויתנבאו גם המה.
וילך גם הוא הרמתה ויבוא עד בור הגדול אשר בשכו
בשכו
וישאל ויאמר איפה שמואל ודוד ויאמר הנה בנויות ברמה.
וילך שם בנויות ברמה ותהי עליו גם הוא רוח אלוהים וילך הלוך ויתנבא
עד בואו בנויות ברמה ויפשוט גם הוא בגדיו
ויתנבא גמול לפני שמואל ויפול ערום כל היום ההוא וכל הלילה על כן יאמרו אגם שאול בנביאים.
יש סיטואציה אחת בכל התנ״ך
שבה נפגשים שמואל, דוד ושאול,
והיא סיטואציה של נבואה, ובמה עוסקים?
במה עוסקים?
בית המקדש. כלומר, השאלה שדוד שאל היא שאלה נכונה.
הסר עדיין את המקום הגיאוגרפי שיחבר בפועל ממש בין יהודה לבין בנימין.
הרי בית המקדש בנוי באופן שזה בנחלת יהודה,
אבל בנימין,
יש איזה, נכון?
נכנסת איזה לשון מבנימין,
וזה נראה כמו זיווג בעצם, ככה זה נראה.
כמו זיווג, או כמו, כן, כן, זיווג זה נראה.
חיבור, גמור.
עכשיו, ברגע שמגיעה מדרגה
שצריכה להופיע, והיא לא מופיעה,
אז המצב לא נשאר סטטי, אלא מתחיל מה?
להידרדר.
כלומר, בעצם אומר שמואל לדוד,
כל עוד לא תפעל לבנות את בית המקדש בנחלת יהודה העוטפת את נחלת בנימין,
שאול ימשיך לרדוף אחריך.
זו התשובה.
כלומר, במקום להגיד תשובה, אוקיי, אני אנקום בשאול, דוד אומר,
כנראה לא הייתי מספיק
עמוק
בסוגיית האחדות.
הוא צריך לבנות התניות ברמה, ולכן הוא הולך לשמואל.
וזה מעתה יהיה הקו שינחה את דוד. הוא יודע, אם הוא ינקום בשאול,
הוא לא יוכל לעולם לבנות בית מקדש במקום שמחבר. אני עושה כאן כוכבית אחת קטנה ואומר,
דוד גם שילם על זה מחירים כבדים מאוד.
כי ברגע שדוד
מומלך על כל ישראל,
מה הדבר הראשון שהוא עושה?
הוא עוזב את העיר חברון, שהיא בירת ממלכת יהודה, והוא מלך שם שבע שנים וחצי,
ועובר וכובש את עיר יבוס.
למה דווקא את העיר הזאת?
זוהי העיר בקצה הכי צפוני של נחלת יהודה,
הקרובה ביותר לנחלת בנימין.
כלומר, הוא מעביר, אתם יודעים, להבדיל, כן?
יש לארה״ב בירה. מה הבירה של ארה״ב?
וושינגטון, מה ההמשך?
מה זה DC?
דיסקריט אוף קולומביה.
מחוז קולומביה. למה? כי כל עיר שייכת לאיזה מחוז.
אבל אתה רוצה שעיר הבירה תהיה שייכת, אם תשייך אותה למחוז ניו יורק, למחוז זה,
אז כאילו, הניו יורקים יגידו איזו שאלה.
הקימו מחוז מיוחד
לוושינגטון, שזה מחוז כללי, כולם שייכים פה מהמקום הזה,
נכון?
אז לקחת את עיר הבירה של הממלכה ולהעביר אותה מחברון, להעביר אותה לעיר שאין לה שום מסורת לפני כן,
כי היא יבוס לא הייתה שום דבר,
והיא גם עיר כזאת בקצה,
וכזה אחת יהודה,
זה מסביר את מחשבת האחדות של דוד, וזה גם מסביר את התסכול של אנשי חברון שיפרוץ, איפה יפרוץ?
במרד אבשלום שיתחיל מחברו.
אבל זה דוד המלך,
לכן הוא הולך לניות ברמה.
הוא מחפש את סיבות העומק ולא את הסיבות הגלויות.
על ההמשך נדבר בשבוע הבא.
תגובה אחת
יש לציין שעד שנפש יונתן נקשרה בדוד הוא נקרא יונתן (חוץ מפעמיים), ומאז והלאה הוא נקרא יהונתן (חוץ מפעם אחת). והדברים מתבארים לפי שיעורי הרב אייל.
(גם 2 החריגים הנ"ל מתבארים היטב בהקשר שנאמרו, ע"ש פרק יד ופרק יט)