טוב, שלום וברכה. אנחנו לומדים תורה אור,
דרשות של אדמו״ר הזקן לפרשות השבוע.
השבת,
יש דרשה מאוד מיוחדת, ארוכה גם.
הבאתי את כולה, אנחנו לא נעבור על כולה.
האמת שגם לא הבאתי את כולה, אלא קצת דילגתי,
אבל כדאי מאוד לעבור עליה.
אנחנו נגיד את ה... נגיד את זה בעיקר בעל פה.
ונקרא חלק מהמשפטים, בסדר?
מפגש בין יעקב לעשו
אצל אדמור הזקן הוא מפגש מרתק
בענייני עבודת השם בכלל.
מה המפגש? אז קצת הקדמות.
בגדול יעקב,
מבחינת יעקב, ויעקב שייך לעולם שנקרא עולם התיקון.
עולם התיקון זה עולם מסודר,
זה עולם שדברים כמו שצריך,
צורה מסודרת, לכן אז זה הדרך.
זה עולם טוב.
הבעיה שהוא מוגבל,
כי לפעמים יש צורך לצאת מהסדר,
יש צורך לעשות דברים מפתיעים,
יש צורך להשתמש בעוצמות
לא רגילות,
ויעקב אין לו את זה.
יעקב, אישתם יושב אוהלים.
עשו, לעומת זאת, שייך לעולם התוהו.
תוהו,
מה ההגדרה של תוהו?
הגדרה של תוהו זה עוצמות
שלא מתחשבות במציאות, לא מתחשבות בכלים.
לצורך העניין רווקות זה קצת עולם התוהו.
אדם נשוי,
הוא צריך להתחשב, יש לו ילדים, יש לו אישה, צריך להביא פרנסה.
רווק הוא תוהו, היום הוא פה, מחר הוא בוסד שביל ישראל, מחרתיים הוא טס לתאילנד, בעוד שלושה ימים לא, אז הוא עושה מה שבא לו, הוא לא צריך להתחשב בשום... זה כוחות תוהו כאלה, כוחות תוהו הם כוחות שלא מתחשבים במציאות.
והם פועלים בעוצמה כדי לקדם את עצמם, בסדר?
יש נשמות של תוהו
כאלו שהן,
נשמות של עולם התוהו כאלה שהן מפרקות מסגרות, בסדר? נגיד כך,
מפרקות מסגרות, לא מתחרקות במסגרות, מפרקות אותן.
כל מיני מנהיגים אפשר לראות אותם לאורך ההיסטוריה.
זה האירוע.
יעקב שייך לעולם התיקון,
אבל זה ברור שעולם התיקון גם בשפה אחרת, שפה קבלית, זה נקרא עולם של שם מ.ה.
בסדר?
אני אכנס לזה יותר מלא עכשיו, אבל שם מ.ה הוא עולם התיקון, שם מ.ה זה שם שבו
המילוי, השם הוויה זה מילוי אלפין, כלומר, בסדר?
זה אלף זה חסדים,
ומילוי שם הוויה הוא נכתב באלפין, ואז זה יוד.
כמה זה יוד בגימטריה?
הנה, רואים שלא למדתם מספיק קבלה?
לא, עשרים,
יוד ואבדלת.
זה עשרים, בסדר?
עכשיו אנחנו במילוי אלפין.
אז יוד, ה, ה, כמה זה?
מילוי אלפין?
אפשר לכתוב ה, ה, ה, אפשר לכתוב ה, ה, יוד, אפשר לכתוב ה, ה, אלף.
אז כותבים מילוי אלפין, אז ה, אלף, כמה זה?
שש.
נכון? עשרים ועוד שש?
עשרים ושש. וו,
במילוי אלפין, כמה זה?
לא, מילוי אלפין.
מילוי אלפין?
שלוש עשרה.
וו, אלף, וו, שלוש עשרה.
אז אנחנו כבר בעשרים ושש, בעוד שלוש עשרה, כמה זה?
29. ונשארנו ה' האחרונה. כמה זה ה' אמרנו?
6. ה' האחרונה זה?
אז 45 ביחד.
מ.ה. שם מ.ה. בסדר?
זה נקרא בקבלה שם של עולם התיקון.
יש עוד שלושה מילואים.
מילואי יודין, מילואי ווין.
בסדר? יש עוד
שם בן, שם שג ושם עב.
זה השם.
אז מילואי יודין, ה'ין וווין.
יש אלפין, יודין, ה'ין ווין.
אפשר למלא את זה בצורה שם. אז לא משנה, זה שם מ.ה. מ.ה. מה? גימטריאלה. בסדר. טוב מאוד.
אז יעקב שם הוא נמצא.
אז יעקב הוא תיקון, עשיו הוא תוהו.
מה טוב?
מה עדיף?
אה?
אומר לנו יעקב.
לא.
אורו דה תוהו וכלים בתיקון.
זה מה שצריך.
ציבור, שילוב.
בסדר?
תוהו, כמו שאמרנו, זה עוצמות אדירות,
אבל אתה מצליח לרתום אותם לכלים של תיקון
ולהשתמש באותם נושאות, אבל בכלים מתוקנים.
ולכן יעקב לבדו הוא חסר,
בוודאי עשיו הוא חסר. עשיו, אם התור שלו, יכול להרוג את העולם.
עשיו הוא אלים מאוד.
אבל הבעיה גם אצל יעקב.
כי יעקב בתוך עולם התיקון, אז זה עולם מוגבל. זה עולם שאתה, אם דברים הולכים כמו שצריך, אז בסדר גמור, כן?
אנחנו היום, ברוך השם, במלחמה שמתקנת הרבה מאוד קלקולים,
שהיו בעבר, במלחמה הזאת.
הרבה מאוד שיבושים.
אחד הקלקולים,
אני אתן לכם דוגמה לעולם התיקון, בסדר?
במלחמת לבנון השנייה,
אז היה אירוע של תוחקר, כן?
היה כוח,
היה כוח שהיה צריך להיכנס יבשתית ללבנון.
בתוך כוח המלחמה, כן, קיבל פקודת מבצע וכל הדברים האלו.
כוח יצא בתנועה, כוח משריין, הגיע לגדר,
ש״ג נעול,
נעול עם מנעול.
קשר, איפה ההרסה של הזה, אחראי על הגדר, איפה המפתח, איפה הזה, לא, הוא זה, הוא הלך, הוא יחזור, הוא ישן,
התעכבו איזה שעה וחצי כדי למצוא את המנעול של המפתח של השער,
איחרו את השין,
נכנסו לשעות היום, כל הפעולה השתבשה.
ככה נראה עולם התיקון, יש מנעול, צריך מפתח.
מה אמור לעשות עולם התוהו?
תגיד, אתה גנוב, אתה עם טנק, סע.
תעלה על הגדר, מה קורה? כאילו, מה הסיפור שלך? מה אתה מחכה?
אירוע, תחקרו אותו, כאילו אתה מתוכנן,
אחרי זה השתפטו אותי, מלחמה, הלו, זה הגדרה, חלק מהבעיות אז,
שלא הגדירו את זה בכל זאת מלחמה.
מלחמת הבאנון השנייה הוא גדירה כמלחמה, רק אחרי המלחמה.
תוך כדי, לא ברור, מבצע, לא מבצע, הכל היה דרדלה כזה.
זו דוגמה לאיך אתה בתוך עולם התיקון, שבוי, ואתה, תגיד, גדר, תפרוץ את הגדר, מה הסיפור? נכון?
עולם התיקון.
גדר, אז מה?
המשיך הלאה.
סיפר לי חבר שהוא היה מגד או משהו בעזה,
כשצ'יקו תמיר היה מפקד האוגדה.
אז הוא טרגל אותם.
טרגל אותם, הנה הם מחבלים באים, והם באו וזה, ירו וזה, הסתערו, טה-טה-טה.
הגיעו עד הגדר ונעצרו.
טוב, הגיעה שלנו מחבלים.
אז צ'יקו בא אליו ואומר לו, מה קורה? אמר לו, הכל... אומר לו, לא, לא הבנתי.
אומר לו, מה?
אומר לו, איפה הטוכי?
הוא אומר, איזה טוכי?
הוא אומר, טוכי.
תוכי, לך תוך את הגדר, אז מה, אז למה יש פה גדר?
מחבלים, צריך להרוג אותה.
אז הוא הכריח כל מ.פ. שיהיה לו תוכי.
גדר, יש פה גדר, אז מה? גדר זה המלצה.
זה מין, הוא חייב לגדר, זה תוהו, בסדר? עשיו בכלל לא רואה גדרות, הוא רץ קדימה.
יעקב הוא תיקון בעשיו, טוב.
עכשיו יעקב חוזר,
והוא רוצה לבדוק
האם ניתן לעשות חיבור בינו לבין עשיו.
למה?
כי,
תראו, עשיו ויעקב מנותקים 20 שנה, הם לא דיברו אחד על 20 שנה.
יעקב יודע על עצמו שהוא עבר תהליך.
מה התהליך?
בבית לבן, יעקב היה צריך להשתמש בכלים של תוהו,
כי הוא ראה שלבן
מערבב אותו ומרמה אותו וכל הדברים האלה. לכן יעקב היה צריך לקחת כלים
מעולם התוהו,
כמו לפצל את המקל וכל הדברים האלו, כדי להתגבר על לבן.
אז אומר יעקב,
אני התבררתי,
אני עברתי איזשהו תהליך, אני כבר יודע לעבוד עם התוהו.
אולי עשיו עבר גם תהליך דומה אבל הפוך,
שעשיו יתברר איפה, בירר את התוהו שלו,
שתוהו כזה פראי יכול לפרק את העולם, ולכן עשיו יהיה מוכן טיפה למתן, ואז המיתון של עשיו
יפגוש את היכולת תוהו שלי, וביחד נעשה חיבור, בסדר?
זו ההצעה.
בואו תראו איך הוא אומר את זה. וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשיו אחיו.
אגב, הוא אומר שהתוהו גבוה מהתיקון,
ולכן לפניו.
עשו יש לו מדרגה מבחינת עוצמה יותר גבוהה.
הנה ידוע שיעקב,
שורשו מבחינת שמם מעי דעולם התיקון, שכרגע הסברתי לכם מה זה.
ושורשו של עשו הוא מבחינת עולם התוהו, והאורות דה תוהו הם גדולים מאוד,
ולכן לפניו.
לא יכלו להתלבש בתוך הכלים ונסתלקו מהכלים, ומבחינת מקיפים, והכלים נשברו ונפלו למטה.
ולכן היה עשו שלמטה רשע,
אבל מצד שורשו במקיפים דה תוהו, הרי אורות דה תוהו הם למעלה מאורות דה תיקון,
כמו שהתברר בהמשך.
וואי, סב זה חתיכת עוזמה, אתה לא רוצה לוותר עליה.
עשב למטה הוא רשע כי הוא לא יודע בסוף לארגן את זה לכלים,
בסדר? הוא לא יודע,
אתם יודעים מה ההבדל בין תוהו לתיקון,
נגיד,
בין תוהו לבין אורות דה תוהו בכלים דתיקון?
זה ההבדל בין פלנגות לבין צבא מסודר.
גם צבא וגם זה, עוסקים במלחמה,
אבל אלה אבו עלי והורגים ורוצחים, ואז הם גם רוצחים את האויבים וגם רוצחים את הקרובים אליהם, הכל בלאזן וכל זה.
וצבא עוסק בתוהו, הפעלת כוח זה תוהו, אתה מגיע למקום, אתה מחריב אותו עד היסוד,
אבל הוא עושה את זה עם איזה נוהל מסודר,
עם איזה פקודות, עם תחקירים, עם גבולות גזרה, עם כל הדברים האלו.
עכשיו, כשצבא מתחיל להיות חלבים מדי, כמו שאמרנו, ולא פורץ גדר עם מנעול, אז הצבא הזה נהיה מסורס,
התגבר עליו התיקון יותר מדי, חסר בו את היוזמה של התוהו, של הפראיות, של הקצינים שיוזמים קדימה.
אבל בכל אופן, גם הקצינים, נגיד, שיוזמים קדימה, הם בסופו של דבר חלק מאיזושהי מסגרת, בסדר?
אז איך אתה שומר על הוראות התוהו, על יוזמה,
על דהירה קדימה? בכל אופן שהיא בתוך כלים של תיקון. אז זה ברור שעשיו,
יש לו את התוהר הזה. ובכן, שואל איך יעקב,
והנה יעקב חשב שעשו נתברר כבר,
וחזר לשורשו הנעלה בחינת המקיפים דה תוהו שלפני התיקון.
לכך שלח יעקב מלאכים לפניו.
לפניו ממש.
דהיינו על בחינה שלמעלה ממנו.
יעקב מבין שהוא צריך את עשו.
למעלה ממנו מדרגה אל עשו אחיו שעירה,
שהוא מבחינת מלאכים קדמאים וכולי,
כדי להמשיך בחינת המקיפים דה תוהו אליו למטה בתיקון.
שהוא בחינת
האור
החור ופנים ויאיר המקיף בפנים ויתיחדו יחד. כלומר, יעקב אומר, אני רוצה ליצור חיבור עם עשיו. אם עשיו יסכים
קצת למתן את התוהו שלו, הוא כבר כנראה עשה עבודה,
ולהתחבר איתי למטה,
נוכל להכניס אורות דה תוהו
בכלים דתיקון. גם אני אומר, יעקב, כבר לא כלים דתיקון כאלה רק טובים. גם אני למדתי איך עובדים ומול לבן וכל הדברים האלה, לכן אפשר ליצור פה חיבור שהוא יהיה אדיר, מדהים.
בסדר?
מוכנים?
אתם תזכרו את זה, כי אנחנו בסוף השיעור ניתן דוגמה נפלאה לאיך
נראה אורות דה טוהו ובכנים ותיקון. איך נראה תיקון לבד ואיך נראים אורות דה טוהו ובכנים ותיקון, בסדר?
חכה, חכה, יצחק, חכה.
באת פה מקיבוץ לביא, אתה נותן לנו קושיר.
חכה.
אנחנו מחוברים עכשיו כי השבעה שהייתה אצלכם עכשיו עברה אלינו.
טוב,
ולכן הוא אומר ככה, הכות אמרו לאדוני לעשו.
הוא לא מפרש את זה בתור איזו התנחמדות של יעקב, אלא באמת, אדוני לייסב, יש לך עוצמות שלי, אין.
עם לבן גרתי ויהי לי שור וחמור. רשי אומר, עם לבן גרתי,
את ההגנות שאמרתי, נכון? כאילו נשארתי, לא התקלקלתי בצבא, נשארתי דתי,
נכון? אדמו״ר הזקן אומר, עם לבן גרתי, תקשיב.
התחככתי במציאות, אני כבר יודע איך מתמודדים, גם אני קצת, יש לי קצת תוהו.
עם לבן גרתי, ויהי לי שור וחמור.
דהיינו שהודיעו שכבר, הרי יעקב, יעקב היה לו תמיד ספרים, לא שור ולא חמור, הוא איש תם יושב אוהלים.
יש לי שור, יש לי חמור, יש לי עוצמות.
שור זה נפש בהמית, חמור זה חומריות.
ויהי לי שור וחמור.
אתם מכירים את ה... האי בן עזרא היה מאוד דקדקן בחרוזים.
אז נגיד מישהו עשה חרוז וכתב שור ואור,
משהו כזה.
אז אייבן עזרא כתב, לא תחרוז בשור וחמור יחדיו.
כן, מישהו אמר שור וחמור, סליחה.
זה, ושור וחמור עשה מזה חרוז.
אמר אייבן עזרא, לא תחרוז בשור וחמור יחדיו.
שלח תשלח את השור למישור ואת החמור להר המור.
זה חרוז.
זה נכון?
אז הוא אומר לו,
כה תאמרו לאדוני לעשיו, אם לבן גרתי ויהי לי שור וחמור, דהיינו שהודיעו,
שכבר נגמר ונשלם כל סדר התיקון דאצילות
בתכלית השלמות, כי כל הבחינות המדרגות שבעולם האצילות, מבחינת שיעור בחמור, צאן ועבד בשפחה,
כולם נתבררו ונתקנו על ידי שמימי, וזה ויהי לי,
וכל זה בא כי עם לבן גרתי.
פירוש לובן העליון, שמשם היה עיקר כוח השפע ליעקב
בעולם האצילות, לברר ולתקן הכל.
וכיוון שנגמר ונשלם במלאכת התיקון בשלמות,
מעתה ראוי ויוכל להיות השראת המשכת המקיפים דה טוב. כלומר, יעקב אומר, אני עברתי תהליך,
הייתי עם לבן, לא בן העליון, קיבלתי עוצמות, שור, חמור, אני עכשיו בניתי כלים שבהם אתה יכול להיכנס בתוכי, ואני לא אתפרק.
אני לא אתפרק. יש לי כלים חזקים, בסדר?
מה זה כלים חזקים? נגיד מורה,
תארו לעצמכם מורה בכיתה בבית ספר של מופרעים כאלה,
מורה שלמד, למד בישיבה, עשה מכון הוראה, מגיע לכיתה, ואז הם מפרקים את הצורה.
אבל מורה שהיה נער בסיכון בעצמו,
והיה כזה חתול רחוב, והתגלגל בכל המקומות,
ושמים אותו באיזה כיתה כזאת, והחבר'ה,
אה?
מה, אתם באים,
אתם באים לאן? אני גדלתי, אני אספר לכם מה אתם ת... הוא לא נבהל מזה.
יש לו כלים חזקים להחזיק
את הטוהו הזה ולקלוט אותו ולעשות אותו, אבל הוא עשה תהליך לתיקון.
הוא הלך לזה, הוא יצא מזה שהוא נער בסיכון, והוא הלך ללמוד, והוא למד הוראה וכל זה,
אבל הוא מגיע עם כלים מאוד חזקים,
נכון? יש לו שור וחמור,
כלים חזקים, והוא יכול להרדיק תוהו.
ואז זה אורו דה תוהו באיזה כלים?
זה תיקון.
בסדר? אז יעקב אומר לעשו, יאללה, בוא ניצור שיתוף פעולה.
עכשיו אני אתר שלם, ויש לך לאדוני למצוא חן בעיניך, דהיינו שתשפיע ותאיר את המקיף שלך אליי בעולם התיקון, וזה מציאת חן.
כי יש לי שור וחמור.
יתאפך חשוך לנאורה בעולם התיקון וכולי וכולי. אני ראוי למצוא חן.
זו ההצעה של יעקב לעשו.
מה אתם אומרים? עשיו מקבל את ההצעה?
וישובו המלאכים, באנו אל יעקב לאמור, באנו אל אחיך, אל עשיו,
וגם הולך לקראתך בארבע מאות איש עמו.
פירוש, תשובת המלאכים הוא,
כי אם שהיות שמחמתך ראוי ונכון מאוד
שימשך אליך מבחינת המקיף זה תוהו,
מאחר שנמצא בך השלמות של התיקון,
אבל מה לעשות שהמניעה מצד עשיו אחיך,
שהוא עדיין למטה בבחינת שבירה ולא נתברר עדיין כלל,
ואם כן, איך ישפיע לך בשלושה המקיף, זה תוהו, מאחר שהוא בעצמו עדיין למטה. עשו לא עבר את התהליך הזה.
עשו הוא עדיין תוהו פראי. הוא לא מוכן להיכנס לתוך כלים, הוא לא מוכן להגביל את עצמו. בשום פנים ואופן. לא, הוא רוצה את הכול, בעוצמה וכל זה.
זה לא ילך.
והוא מגיע עם 400 איש, כדי מה?
כדי להרוג אותך.
400 זה מספר של דין תקיף.
בסדר?
אז
זה האירוע.
בסדר?
אוקיי, אז מה הפתרון עכשיו?
בעיה, מושקילה.
למה?
עשיו, עם הפרעות שלו, יכול להרוג את העולם. ויעקב, אם הוא לא יקבל לתוכו כוחות...
יעקב עשה מה שהוא יכול לעשות.
הוא עשה מה שהוא יכול לעשות, אבל...
הוא בלה כלים חזקים, אבל את התוהו צריך לקבל מעישר.
אז מה הוא יעשה?
אומר האדמו".ר הזקן,
קודם כול, יעקב הבין
שהוא חייב לייצר את כוחות התוהו בתוך עצמו.
זה לא הולך עם עשיו,
הוא צריך לייצר בתוך עצמו כוחות תוהו,
כדי שאותם הוא יכניס בכלים בתיקון,
ואז הוא יהיה איזושהי שלמות כזאת.
איך עושים את זה?
לוקחים מעשיו.
לוקחים מעשיו.
איך אתה יכול לקחת ממישהו משהו? אני אומר את זה קצת בעל פה,
אחרי זה נקרא את זה בפנים.
זה ממש תורה שצריך לשבת עליה.
כשאתה נותן למישהו מתנה,
אף פעם זה לא חד צדדי.
אם אני נותן לעדי מתנה, מה יצרתי אצלו עכשיו?
מחויבות.
הוא מחויב. הוא כבר רוצה לתת לי משהו בחזרה.
הרי זו הייתה הגיירות של הרבי,
שהוא נתן לאנשים דולרים.
אנשים חושבים שהם קיבלו,
לא מבינים שהם יצטרכו לתת הרבה יותר ממה שהם קיבלו. כי ברגע שקיבלת מהרבי דולר,
הוא אומר, חביבי, מה קורה עם השיעורי תורה שעוד לא ייסדת?
ולמה אני לא שומע שאתה עושה כל מיני דברים כאלה? ברגע שפתחת את היד לקבל, זהו, אתה עכשיו...
זה ככה הוא יצר שליחים.
רבים מאוד. בדרך כלל אנשים באים לצדיק, נותנים לו כסף,
אתה צריך להתפלל בשבילי,
תפתור לי את הבעיות, ואני אמשיך את דרכי. הרבי עשה הפוך.
הוא נתן לך,
אבל סם זה כאילו כל דולר זה צ'יפ כזה,
שעכשיו אתה מחויב.
אנשים נרגישים מחויבים כתוצאה מן הדבר הזה,
בסדר?
אז אתה נותן למישהו מתנה, אתה...
טוב, אבל אם אני נותן ל... אני משתמש בך, אדי, סליחה. אם אני נותן לעדי מתנה, נותן לו כדור, בסדר?
אז הוא כדור, כדור, בסדר, אז הוא...
הכל...
ההדדיות היא לפי מה שאני נותן, בסדר?
יעקב שולח לעשו מתנות.
מה הוא שולח לו?
שולח לו בהמות,
בעלי חיים.
איזה בהמות?
לא, זה מה שיש ליעקב.
הוא שולח לו עזים 200.
בואו נעשה, נעשה רגע זה, הוא שולח לו, הנה, רב יצחק.
עזים 200?
תשעים עשרה. יפה.
מה הלאה?
גמלים ומניקיותיהם. הלאה. מה עוד?
יש שם כבשים?
אין כבשים.
חמורי.
עיירים.
כבשים אין, אני חושב שכבשים אין, אני מקווה שאני צודק.
עיזים 200, סליחה, יש כבשים.
עיזים 200 וכיישים 20,
רחלים 200 ואלים 20, אז יש כבשים ורכלים,
ואז יש לנו גמלים,
פרות,
פרים, אתונות וכולי.
אומר אדמור הזרקנו, קודם כל שולח לו בעלי חיים,
חיים ולא שחוטים,
הוא שולח לו, זה מתחיל מעיזים.
למה עיזים?
עזות,
עזות.
אחר כך רכילים וכולי, ואז גמלים,
וזה חיה גם כן מאוד עוצמתית,
ואז פרות, ואז
אתונות ועיירים.
כלומר, יש כאן, במתנה עצמה,
יש תוהו ותיקון.
נגיד, איזה חיה היחיד תוהו בעולם, היחיד תיקון בעולם?
לא, מה שהוא שלח.
כבשים, כבשה, הולכת אחריה,
יש לה כבשה אחת מובילה, משכוכית היא נקראת, וכולם הולכים אחריה, הכל טוב.
כבשים זה כבשים.
עיזים,
או, היא רצה לשם, היא רצה לשם, עז, עז היא עזה, נכון?
זה זה.
גמלים,
גם כן חיה של, היא חיה של טוהו.
שמה את כל המים על הגב, שבועיים בלי לשתות.
בהרה כזאת, גמלים זה חיה מהירה ביותר, כן?
זה זה.
חמורים,
תיקון,
חמר,
נכון?
הוא שאומרים לו, הוא עושה, כאילו,
יששכר חמור גרי ועובד המשפטיים.
אז הוא שולח לו במתנה גם כוחות תוהו וגם תיקון.
עכשיו, ברגע שעשו מקבל את זה, מה הוא ישחרר ליעקב?
הוא ישחרר לו חזרה כוחות תוהו.
כאילו יעקב נותן לעשו מתנות של תוהו,
כדי לקבל ממנו חזרה את מה?
אה, אז יופי, אני...
ככה יעקב מושך אליו את כוחות התוהו של עשו.
תראו, הוא אומר את זה.
אני מדלג נגיד לפסקה האחרונה בעמוד.
הוא שלח לו חיים ולא שחיתים, שחותים,
העניין הוא משום שהעלאת מאי נוקבין שימינחד יעקב הוא להמשיך מאי דוכרין מבחינת המקיף דעולם התוהו. זה מושגים, מאי נוקבין ומאי דוכרין. מאי נוקבין זה המאמץ האנושי,
מאי דוכרין זה ההשפעה האלוקית.
אז יעקב מתאמץ מלמטה כדי לקבל איזה שפע מלמעלה.
אתה מתאמץ מלמטה, מה? למה הוא לא שולח לו כסף, זהב, טבעות, צמידים? למה הוא שולח לו את כל הבעלי חיים האלה? מה עשו יעשה איתם?
ועכשיו הוא בדרך.
הוא אומר לו, אני רוצה לשלוח לעשו כוחות תוהו כדי לקבל אותם בחזרה.
טוב.
והיינו כי עולם,
ומיין דוכין דעולם התיקון, ולפעמים קורבנות וכו',
שהתורה היא מבחינת עולם התיקון דאצילות, והיינו כי עולם התיקון הוא מבחינת אור פנימי, שהאורות מצטמצמים ונתפסים בתוך הכלי, ומאחר שהאור יכול להתיישב בתוך הכלי,
זו הוראה שהוא כבר מצומצם.
לכן התורה שנמשכת משם היא גם כן מבחינת דקדוקים וצמצומים, כן? התורה מתעסקת גם עם שחיטה וכל הדברים האלו, כן? כל שחיטה של בהמה זה בעצם להפוך אותה מתוהו לתיקון. כשאתה שוחט אותה, אתה... ולכן יעקב שולח לעשיו חיות לא שחוטות, אלא חיות, כי הוא רוצה, מה?
לקבל ממנו את כוחות התוהו, לא את התיקון, לא צריך תיקון, תיקון כבר יש לו.
וכל עולם הקורבנות זה בעצם לקחת את התוהו וזה, אבל דילגתי לשורה הרביעית, אבל יעקב
העלה מים נוקבין לבחינת המקיף דה תוהו,
שהוא אור גדול בבחינת אינסוף,
ולכן לא יכול להקליל להכילו,
ולכן שלח בהמות טמאות וגמלים מניקות, כולם חיים ולא שחוטים,
כי להיות האור בבחינת אינסוף, לכן אין שם צמצומים,
בסדר?
כי אינסוף ברוך הוא יכול לסבול הכל, אף טמאים, ושיהיו חיים.
וכמאמר חז״ל לגבי החזיר שעתיד לחזור ולהיטהר.
ולכן יעקב שלח המנחה לעשו,
הוא העלאת מים נוקבים למקיף דה תוהו שלח דברים טמאים ולכן שלח גמלים מניקות כי אדרבה שורשם של הגמלים הוא מאוד נעלה
כמו של אליעזר וכן על זה הדרך
וכל זה לא היה יכול לעשות רק יעקב וקודם מתן תורה ואנחנו נתנו לתורה ותיקון וכו'.
כלומר יעקב אומר אני רוצה לקבל מעשו את הכוחות תוהו האלו אני אשלח לו מתנות תוהו והוא בתמורה ישחרר לי אנרגיה כזאת בסדר?
מה קורה אחרי שעשו מקבל את המתנות?
יעקב מתחיל להתנהג בצורה של תוהו בעצמו.
כשאתם רואים אצל יעקב יסודות של תוהו.
איזה?
אחד הדברים בתיקון זה,
בעולם התיקון, זה שאתה מנסה שיהיה גם וגם.
גם וגם, אני רוצה, גם, גם. דתי, לאומי.
נכון? ציוני, דתי.
גם וגם.
גם חמוד, וגם מתוק, וגם קרבי, וגם דומה תורה, והכול, נכון?
זה קצת...
ואחד הדברים בתוהו זה לא גם וגם, זה או-או.
איפה אתה? תחליט.
איפה אתה? או פה או שם.
כוחות כאלו של... בסדר?
יפה. עכשיו, אתה יכול ללכת באמצע,
כי אתה ללכת באמצע.
כאילו, כזה לא אכפת לך. ואתה יכול ללכת באמצע, כי אתה נמשך בכל הכוח לצד אחד,
ונמשך בכל הכוח לצד שני,
אתה מצליח ללכת בכל אופן באמצע. זה הבדל גדול מאוד
ברמת העוצמה.
בסדר?
כן.
כן. זה הבדל גדול מאוד.
יותר גדול מאוד.
יעקב, עד המפגש עם עשו, עד שהוא קיבל מעשו את האנרגיות האלו הרוחניות של התור,
הוא מנסה תמיד גם וגם.
גם רחל וגם לאה.
תעשו רגע משחק. מה היה קורה אם לבן היה מחליף לעשו את הנשים?
עשו היה רוצה להתחתן עם רחל,
פתאום לאה.
מה היה קורה למחרת בבוקר?
אה?
קודם כל לאה הייתה כנראה חוטפת כמה אגרופים, תעופי לי מהעיניים.
תופס את לבן, מפצץ אותה בצורה, לוקח את רחל, שם אותה בטיוטה ובורח.
הולך, כאילו.
נויה, אתה מתעסק, אני יודע מה אני רוצה.
יעקב,
גם וגם.
טוב, רחל, לאה, יהיה גם רחל. ואני אהב גם את רחל מלאה.
גם וגם.
לבן מרמה את יעקב.
מה קורה אם לבן היה מרמה את עשר?
זה היה מה שנקרא הרמאות האחרונה שהוא היה עושה בחיים.
הוא היה צריך להיפרד מהתחביב שנקרא לנשום.
זהו, זה נגמר.
לבן מרמה את יעקב, מה יעקב עושה? טוב, הוא מרמה אותי, אני אעשה לו ככה, אני בסוף אצליח.
זה תיקון.
הפעם הראשונה שיעקב עושה תנועה של תוהו,
זה כאן,
כשהוא חוצה את המחנה.
זה שתיים. מה זה לחצות?
או-או.
יחצת את המחנה, נכון?
הצייה.
או-או, זו תנועה של תוהו.
ויעקב עובר,
איזה מעבר?
מעבר יבוק.
מעבר יבוק,
אצל אדמור הזקן,
זה לא רק מעבר פיזי, בסדר?
אגב, גם בתור מעבר פיזי זה לא מעבר פשוט בכלל.
למה יעקב עשה את הדבר הזה ועבר את מעבר יבוק בלילה? זה מאוד מאוד תלול, היינו שם שם.
זה גם מעבר מנטלי-תודעתי.
יבוק זה ראשי תיבות ייחוד ברכה קדושה,
שזה התמצית של עולם התיקון.
אתה מסתכל על מה שאתה מייחד אותו לדבר מה,
אתה משתמש בו אז הוא מקבל ברכה והוא מוליד קדושה.
אבל כדי לפעול בעולם, יעקב צריך לעבור את מעבר יבוק.
לעשות מעבר מנטלי, ולדעת שיש דברים שלא הולכים בצורה של ייחוד ברכה קדושה אליה הם הולכים.
ייחוד זה הכל ביחד, הכל ברכה,
הכל קדושה, הכל גם וגם.
מדי פעם צריך או-או.
אז יעקב חוצה את המחנה לשתיים, ועובר את מעבר יבוק.
תראו, זה, ויקום בלילה ההוא,
ויקח את שתי נשיו ויעבור את מעבר יבוק, ויקחם ויעברם את הנחל יבוק, הוא ייחוד ברכה קדושה.
בעניין דכתיב
בעבר הנהר אשבו אבותיכם מעולם ופירוש הנהר הוא מבחינת בינה וקיצור שורש האבות הוא מעבר לנהר
ומשע נשפרו יריים ויעקב שרצה להמשיך לו המקיף דה תוהו שלפני האצילות הוא צריך מתחילה לעבור את הנהר הנהר מעבר יבוק זה כאילו זה אזור מסוים של מנטלי של תודעה שאתה פועל בצורה מתוקנת
צריך לעבור את זה בסדר איזה
תעוזה כזאת
אם תחכה שאנחנו אולי זה כמו קצת
זה מזכיר לי פתאום את הכרזת המדינה, כן?
להכריז, לא להכריז, האמריקאים לחצו, אז לחצו, כאילו, עולם התיקון אמר, רגע, אולי נחכה קצת,
אולי נמתין, אולי זה, ופתאום בא איזה כוח של טוב ואמר, מכריזים!
נגד כל העולם הזה, מכריזים!
מהר מאוד להתלבש בכלים בתיקון, בסדר? אבל קודם כל היה שם איזה קו של טוב,
איזושהי עוצמה שלא מתחשבת ב...
אז אם אתה נשאר מעבר לנהר,
אתה תהיה צודק הרבה מאוד שנים, אבל לא תקים מדינה.
אבל אם אתה עובר את הנהר, איזה מין מעבר מנטלי, איזה תעוזה,
וואו, יהיה פה איזה...
ומהר מהר לעטוף את זה בכלים.
שלא יהיה, אתה מכריז על מדינה, אבל אתה אומר, אוי, לא הכנתי נשק, יש לי מלחמה, אוי, לא שמתי... זה לא רציני.
אתה מכריז על מדינה, ובמקביל אתה מפעיל את כל אירופה, את כל הסוכנים באירופה כדי לקנות נשק,
טוב מאוד, זה ה... בסדר?
אז זה מה שיעקב עשה.
וכשעבר את הנהר, הגיע לבחינה של למעלה מהנהר,
אז לא רחוקו מן המקיף דה תוהו שלפני האצילות, וזהו, ויעוור את כל אשר לו.
אחו בעצמנו נשאר למטה וכו'.
ועכשיו, בואו נקרא את זה, זו הפסקה הכי חשובה.
אני אגיד על זה גם כן כמה הקדמות.
תראו,
להבין כללות עניין כוונת יעקב. למה יעקב צריך את זה בכלל?
בהמשכת המקיף דה תוהו לעולם התיקון.
וגם יובן זה בעבודת השם.
הנה ידוע שיעקב הוא מבחינת תפארת שמחבר שני הפכים.
הוא חסד וגבורה.
יעקב הוא חיבור.
אבל יש בעבודת השם שתי דרכים.
האחד, אהבה ברשפי אש,
בתגבורת מאוד לצאת מן הגוף,
להיפרד מן הפתילה, והוא מבחינת אהבה רבה שאין כלי הלב מכילה אותה, כי לא יכיל הלב התפעלות עצומה.
ולכן לא יוכל לעמוד בכלי גופו וחפץ לצאת מן הרתיקה חומר הגוף.
שנייה,
מבחינת התפעלות המתיישב בכלי הלב, ועיקר עניינה הוא מבחינת המשכת אלוקות מלמטה למטה,
בכלים מכלים שונים בתורה ומצוות.
וזהו עניין רצוב השוב.
אופס, סליחה.
זהו עניין רצוב השוב.
רצוב השוב זה מין תנועה,
בוא נגיד ככה, אם זה רק שוב,
אם אתה אומר, הכל טוב, מצוון, הכל רגוע,
משהו פה חסר.
אתה לא רוצה, כאילו,
כאילו זה נראה,
אתם מכירים, יש כל מיני בדיחות על כל מיני מניינים,
שהאביזר חשוב ביותר בבית הכנסת,
זה לא הספר תורה ולא הפרוכת, זה השעון.
העיקר,
כן,
איך אמר פעם מישהו? יש קונה עולמו בשעה אחת.
בתפילות ימים נוראים, אמר,
יש קונה עולמו בשעה אחת.
עד אחת צריך לסיים, תעשה מה שאתה אומר.
זה כיוון אחד.
יש כיוון שני, שתפילות,
כאילו, כמו נגיד אמשינוב, בסדר? הרב אמשינוב מתפלל,
גומר מוסף של שבת ביום ראשון.
כאילו,
בלי גבול אותו, זה אדם מיוחד, אבל אפשר ככה, נכון?
מה צריך להיות?
שאתה תהיה בוער בלב,
רוצה להתפלל כל היום, ובכל אופן זה נכנס בזמן.
בכל אופן. זה מתכנס לאיזשהו
מדי פעם בורח לך אולי, כי אתה בוער,
אבל בכל אופן אתה מאבד את הכלים.
בסדר?
זה נקרא רצו ושוב.
יעקב, לפני המפגש עם עשיו, יש לו רק שוב.
עכשיו השם ותבות יעקב.
יעקב אחרי, יש לו גם רצון,
אבל הוא לא נפרד מהפתילה, הוא לא נפרד מהגוף,
הוא לא שובר את הכלים, נגיד, אני נתתי דוגמא של תפילה, שובר את הכלים, עזב אותך זמנים,
עזוב שום דבר, עזוב, רוצים.
אני אתן לכם, אני אתן דוגמא, נגיד, שמחת תורה.
שמחת תורה זה חג, כשאתה רוצה ללכוד, עם התורה וכל הדברים האלו.
יש גם ברקע, זה דבר שנקרא משפחה.
גם סעודת חג בסוף לאכול וכל זה. אז נגיד, ישיבה, זה עולם התוהו,
בשמחת תורה. ישיבות,
רוקדים עד איזה שעה?
ארבע, אחרי זה רצים, מהר מהר נוטים ידיים, לפני שקיעה, אוכלים משהו וכל זה.
טוב, עכשיו אתה נשוי, יש לך אישה, ילדים, אני רוצה לקבוע בישיבה,
אני רוצה ללכוד עד ארבע, אני רוצה את זה.
שברת את הכלים.
אז האישה והילדים מבואסים, ואולי עוד אנשים בבית הכנסת שהם לא עכשיו בקטע של איזה.
אז מה, אז ללכוד עד אחת,
עד שתים עשרה, כמו פינגווינים, אתם מכירים את ליקוד מעגל הפינגווינים בחתונות?
מתי אתה עובר למעגל הפינגווינים. בהתחלה כל הזמן שאתה משתמצם אותו.
נכון כזה.
מעגל הפינגווין.
לרקוד בעוצמה, לרקוד בתוהו, אבל
זה נכנס לתוך הזמנים.
יכול להיות דבר כזה?
תוהו בתוך הזמנים.
זה אורות בתוהו וכלים לתיקון.
זה מה שיעקב משיג.
אבל התיקון,
וזהו עניין רצו ושוב.
והנה, מבחינת עולם התוהו הוא מבחינת רצו.
הוא רוצה להסתלק.
ולכן הסתלקו האורות מן הכלים,
כמו אהבה רבה, להיפרד מנפתילה והכלים. אבל התיקון הוא בחינת שוב.
אתה רוצה להתנתק?
תחזור.
הוא בחינת שוב, איפה אנחנו?
והוא בחינת תורה ומצוות. ובעל כוחך אתה חי לחיות בתוך הגוף,
להמשיך אור אינסוף
בכלים מכלים שונים.
וזה ההפרש באותם שנכנסו לפרדס. בן עזא הציץ ומת.
בן עזא נכנס לפרדס,
זהו, הפרדה נפשו מהגוף.
רק רצור, רק טוהו.
בן זומא הציץ ונפגע,
ורק רבי עקיבא נכנס בשלום ויצא בשלום.
כי בן זומא, כי בן הזה היה בבחינת רצוד, אהבה רבה,
בבחינת כלות הנפש,
ולא רצה להיות נשפל בבחינת שוב, ולכן לא רצה לישא אישה, לא רוצה להיות נשוי.
אמרנו, רווקות זה חלק מעולם התוהו.
כתוב על משיח שהוא יהיה נשוי.
משה פרש מהאישה,
ועל משיח כתוב שהוא יהיה, לא יפרוש מהאישה.
הוראות זה תוהו בכלים לתיקון.
גם לפרוש מהאישה זה טוב, נכון?
ואז אכן, אין זה דרך התורה שהיא בבחינת תיקון, כי לשבת יצרה ובעל כוח חלת החי. לכן רבי עקיבא, שהיה מבחינת התיקון, נכנס בשלום ויצא בשלום,
שהיה מים נוקבי ומים דוכין שלו, דהיינו מבחינת רצון ושוב, במידה ומזיגה נכונה,
שלפי עניין הרצון כן היה השוב אחר כך.
זה קצת גם מזכיר את ההבדל בין מים ליין, בסדר?
מים הם
זורמים בנחת, ויין מביא כל מיני ככה, אה?
בדיוק, ולכן כתוב שצריך למזוג את יין קצת במים.
כאילו, לבנות לו כלים דתיקון.
אני מדלג בפסקה האחרונה, עתה במובן כוונת יעקב לייחד ולחבר המקיף ותוהו עם האורות וכלים דתיקון,
שהיינו שתמיד יהיה רצו ושוב במזיגה אחת, שלפי עניין הרצור כן יהיה השוב.
דהיינו, שיהיה באהבה רבה, להיות בבעירה, אבל
נצליח להכניס את זה בתוך כלים. אגב,
תוהו ותיקון זה גם, נגיד, זמנים של שיעור.
אני את השיעור הזה יכול עכשיו ללמוד איתכם שלוש שעות.
מן הראוי לשבת על זה שלוש שעות.
ולפעמים באמת יש רבנים שבאו לא יודע, כי מדברים,
השיעור מתחיל עד מתי הסתיים.
יכול להיות להגיד, אוקיי, אבל בסוף זה צריך להתכנס לזמן.
זמן, אתם אנשים עסוקים וכל זה, בסדר?
אז איך אתה מסדר, לא קשור לזמן, אבל זה כן נכנס לזמן.
זה מגניב כזה.
ובעל כוחת החייל המשיך אור אינסוף למטה, והרי זה ידחו ויתגררו את המרכיב תור, וזה שכתוב ביעקב, ויאבא לו יין. למי יעקב הביא יין?
למי הוא הביא?
ליצחק, אתם זוכרים?
כי יעקב היה צריך לקבל ברכות של תור מיצחק, אז הוא הביא לו יין.
הוא פירש בזוהר, דה ארמי מאיה לגו חמרה, שים קצת מים ביין,
כי יין הוא בחינת רצור, גבורות ורשפה אש מלמטה למעלה.
ויעקב ארמימיה מבחינת שוב. יעקב טפטף קצת מים ליין אצל יצחק, כדי שיהיה שוב.
ולכן ויבא לו יין בתרי טמא, שהוא התקללות,
ארצו ושוב מים ויין,
ולכן יעקב הוא האבא
השלם מכולם.
אני רוצה לסיים בדוגמה שלא כתובה כאן, אבל היא נראית לי דוגמה.
ההבדל בין תיקון לבין אורות דתו בכלים תיקון בא לידי ביטוי בפרשה אצלנו במעשה שמעון ולוי.
איך יעקב חשב לפתור את הבעיה עם דינה?
הרי הוא לא מסכים עם שמעון וילדים, נכון? אז איך הוא חשב לפתור את זה?
אה?
מה זה להמתין? בינתיים דינה שמה,
עטופה.
איך?
מה אומרים?
משא ומתן.
כאילו, נדבר, זה...
משא ומתן זה לגמרי, מה?
תוהו התיקון.
תיקון!
תיקון לגמרי. כאילו, נעשה את זה, נפתור את הבעיה.
שמעון וילדים, מה אומרים?
אה?
טוב, אנחנו נהרוג את כולם. אבל איזה תוהו זה?
תוהו שנהרוג את כולם זה שאיך ששמעון וולי באים, במקום, לוקחים חרב, הורגים את זה.
לא,
בואו נבנה את ההונאה,
בואו ניצור כלים, תעשו ברית מילה,
עוד שלושה ימים, בינתיים נתאסף, נתכנן, נקבל את המפות,
נכיר את העיר שכם, מאיפה באים, מאיפה פה.
זה אורות תוהו, כי הרעיון לחסל את כולם ולקחת את דינה,
זה תוהו גמור, אבל הם לא עושים את זה מיד.
שנייה, קול, קול דאון, קול דאון, קום דאון, קול.
והם מנהלים את המשא ומתן נכון, אם תיאוטו לנו, נהיה כמוכם, פה זה, תעשו ברית מילה, זה לקח זמן, לקח זמן הדבר הזה.
כי עד שהם הלכו, עד שהם שכנעו, עד שהביאו מוהלים, אולי לקח שבועיים, אולי חודש.
אחרי חודש הם באו.
אורות דה תוהו
בכלים ותיקון. הם קיבלו את זה ממי?
מזה שיעקב נפגש עם עשר.
בסדר? לכן אחרי זה יעקב אומר, כלי חמאס בחירותיהם.
יעקב אומר, מאיפה הבאתם את הדבר הזה?
זה מאח שלי, זה לא ממני, הוא נכון, אבא, אבל זה בזכותך?
בזכותך, אנחנו קיבלנו את הדבר הזה.
עבד שלום, רבותיי.
תהיו.
