המפגש בין יעקב ועשיו והשלכותיו כיום – ולעתיד לבוא | בנחת רוח | הרב דב ביגון

https://app.sofer.ai/transcript/88da2ea5-735a-41a3-939c-cb22f12f0049
שיכתוב השיעור
הנושא שנלמד אותו היום זה איך יעקב אבינו מתנהל מול עשו.

המפגש בין יעקב ועשו והשלכות שלו להיום, אבל גם לעתיד לבוא.

מה מה הדבר הזה.

בכלל, הכלל שנקוט בידינו כל הזמן, שכל מה שכתוב בתורה הוא שייך לכל הדורות, זאת אומרת זה רלוונטי גם לדור שלנו, אבל גם לדורות הבאים וגם למה שהיה, כן.

המפגש בין יעקב ועשו הוא לא פשוט.

כן? אנחנו מכירים מהפרשיות, עשו רוצה לרצוח, להרוג את את יעקב.

עכשיו הם נפגשים.

ויעקב נמצא במצב של הבלתי נודע, הוא לא יודע מה יהיה.

אם עשו עוד רוצה להרוג אותו או לא.

מה אתם אומרים?

איך אתה יודע?

ראינו את זה במלחמה האחרונה.

מהנשיקה שלו, הנשיקה.

עשו שונא ליעקב, זאת היא הלכה כתוב.

טוב, אבל בוא נראה את הדברים.

הכלל הוא כזה, יעקב נבנה, הבניין של הכוחות שלו וכל זה מתוך הקשיים שהוא עובר, הסיבוכים והקשיים וכל הדברים.

הוא נבנה מתוך כל הדברים האלה.

תשאלו אותי למה?

תשאלו אותי למה?

יש כאן מישהו שיש לו קשיים?

לא, אתה נראה טוב מאוד.

עכשיו זה נגמר, אני בפנסיה.

הוא לא ילך הלאה.

הוא יודע את התשובה.

מבריאת העולם, מאדם הראשון שעובר קשיים, ועד היום כולנו.

אם הקדוש ברוך הוא רוצה בטובתנו, כי טוב השם לכל ורחמיו על כל מעשיו, אז למה יש קשיים?

למה הוא שם אותנו בעולם מורכב ומסובך וכל הדברים האלה?

גם באופן אישי, גם משפחתי, גם, פעם אני חשבתי שזה מקרה.

היום אני יודע בוודאות, זה לא מקרה.

הקשיים בונים אותנו.

אנחנו נבנים דווקא מתוך ההתמודדות עם הקשיים שהקדוש ברוך הוא מגלגל לפתחו של כל אחד ואחד מאיתנו.

אם אתה מבין את זה, אתה מבסוט.

תשאלו אותי למה?

כמו שאתה הולך לחדר כושר.

בחדר כושר הכל שמה קשה, משקולות, עניינים.

אבל נותן לך מה?

כושר.

אז הקושי הוא בונה אותך בחדר כושר.

סליחה שאני אומר, החיים זה חדר כושר.

שאלו אותי מאיפה אני יודע?

אני לא אגלה לכם.

כולנו נמצאים בחדר כושר.

השאלה איך אתה מקבל את הדבר הזה.

זה העניין, לא הקושי הוא זה חלק מתהליך.

הקדוש ברוך הוא שם אותנו בעולם של סיבוכים וקשיים, דברים כאלה.

השאלה איך אתה מקבל את הדבר הזה.

אתמול, שלשום סליחה, הייתה אצלי הנכדה, בחורה צעירה.

וכמו כל בחורה צעירה, יש לה קשיים.

אמרתי לה, תראי, הבעיה, הקשיים הם לא הבעיה.

הבעיה איך את מקבלת את זה.

אז, סבא, תודה רבה.

היא אמרה לי תודה.

אם את מקבלת את זה ברוח טובה ולומדת מהקשיים ומהכישלונות וכל הדברים, הכל בסדר.

אם את כתוצאה מהקשיים, איך אומרים, מאבדת שליטה על מצבי רוח ועל כל הדברים האלה, אז את צריכה להתחזק, להתמודד עם הדבר הזה.

זה הנושא שלנו.

יעקב אבינו, עם כל הסיבוכים שלו והקשיים שלו.

אחד הסיבוכים זה המפגש אז וגם היום עם עשו.

כל מה שעשו מלמד אותנו, כן, היפוכו של יעקב.

יעקב איש תם יושב אוהלים, עשו כל כולו איש ציד, אדם אלים, אדם רמאי, אדם שקרן, כל הדברים.

מעניין אתכם העניין הזה?

כן? טוב, בוא נלמד.

הרב צבי יהודה כאן מתייחס לסיטואציה הזאת, למציאות.

בוא נקרא.

אבל לפני זה אולי מה שרש”י מביא שם בפרשה, שיעקב מתכונן לשלוש אפשרויות.

הוא מכין את עצמו לשלוש אפשרויות.

הדבר הראשון, דורון.

מה זה דורון?

מתנה.

או במילים אחרות הוא רוצה להתפייס.

הוא רוצה להתפייס, רוצה שלום, הוא לא רוצה בעיות עם האח שלו, הוא מכיר אותו.

דורון, שולח לו דורון.

בתקווה שהאח שלו יתפייס.

בסופו של דבר, דרך אגב, אחיו התפייס.

הוא מקבל את הדורון ונפרדים ביניהם, אבל התפייס.

אבל זה הדבר הראשון, דורון.

למה? יעקב רוצה שלום.

רוצה שלום.

דרך אגב, מה זה ההשלכה לדורנו?

מישהו כאן בעל שלום במקרה?

אף אחד?

אתה בעל שלום?

אז אולי תיתן את עזה לערבים, דורון.

לא נתווכח.

אבל השיטה, שעם ישראל אחרי הקמת המדינה אמר מוכן בסיטואציה כזאת או אחרת, מוכן לתת את יש”ע, את עזה, את רמת הגולן.

למה?

אנחנו רוצים מה?

מה רוצים?

שלום, תגיד.

שלום. אוסלו, זה שלום.

מזרח תיכון.

ברוך השם.

אופציה, דבר שני הוא אומר לו, תפילה.

שהקדוש ברוך הוא יעזור לנו.

כמו שהוא עזר לאבות, יעזור גם לנו.

צריך להתפלל, כל יום צריך להתפלל.

והדבר השלישי זה מלחמה.

צריך להתכונן למלחמה.

היום אנחנו מוכנים למלחמה?

אנחנו בתוך מלחמה.

ולא במקרה הדבר הזה.

כן. אז אם לא שלום, מלחמה.

עת שלום ועת מלחמה.

ובמלחמה נוהגים כמו מה?

כמו במלחמה.

רבי יוסי היה קצין, קצין בכיר בגולני.

סמ”פ, לא?

הוא יודע מלחמה כמו במלחמה.

זה היה אז, וזה גם היום.

המציאות הזאת של ניסיון להשלים, והמחירים וכל זה, וגם העניין של מלחמה.

ברוך השם שהיום אנחנו במלחמה ומנצחים כמו שרואים.

אז הוא שולח את דורון, יעקב לעשו.

למה? למצוא חן בעיני אדוני.

אדוני הכוונה היא לעשו, אני בשביל זה שלחתי לך את הדורון.

אנחנו נפגשים בגבורה, ככה כותב, אומר הרב צבי יהודה כאן, אנחנו נפגשים בגבורה של יעקב בתוך סיבוכים עם עשו, אתה רואה איזה גיבור הוא יעקב.

בתוך הפרשה אנחנו לומדים על המאבק בין יעקב ומלאכו של עשו, מאבק לא פשוט.

מי מנצח?

מי מנצח?

יעקב מנצח.

יעקב, היהודים, יעקב מנצח.

אבל שם יש אירוע מעניין, הוא היה צולע.

מישהו כאן צולע במקרה?

נכון. איך זה?

בגלל שיש לי איזה מחלה שהיא גנטית.

בגלל, בגלל.

יעקב אבינו…

גם צולע.

זה לא מצב טוב.

נכון?

הוא יבריא, מתי הוא יבריא?

מתי הוא יבריא?

אם עלות…

אם עלות…

החמה, שהשמש זרחה לו.

זרחה לו השמש אז הוא יבריא, ברגע שזרחה.

ובאופן פנימי יותר, מה זה הסיפור הזה?

הוא נאבק איתו כל אותו הלילה.

הלילה זה גלות.

לפי חז”ל, לילה זה גלות.

היום זה הגאולה.

בגלות היינו צולעים, ולא רק צולעים.

היינו ממש משותקים בגלות.

וזאת הייתה המציאות של הגלות.

לא…

מבחינה לאומית לא הייתה לנו לא מדינה, לא צבא, לא כלום.

והנה עלות השחר, כך גאולתם של ישראל כעלות השחר, קימעא קימעא.

אנחנו עכשיו השמש זורחת לנו.

לא במלואה, אבל התחלת זריחה יש כבר.

כן.

שאלו אותי מאיפה אני יודע.

נכון. איפה אתה רואה את זה?

כל המדינה הזאתי כבר.

לפני שבאתי לכאן, נפגשתי עם מישהו מגולני.

והיה מ”פ.

הוא כאן במקרה?

זה אתה?

אמרת לי שהיית בסוריה.

באותו רגע שאמרת לי שהיית…

לא, הוא מ”פ בסיירת גולני.

לפני שאמרת לי הייתי בסוריה, באותו רגע חשבתי, הייתי רוצה להיות גם שם, לראות את הזריחה.

ראית שם את הזריחה?

אני לא הספקתי.

אני פה עכשיו.

עכשיו אמרתי לרב.

אבל לראות את הזריחה מהחרמון.

וואי. שמש לא רק כפשוטו זרחת לנו, מבחינה לאומית היא זורחת לנו.

היום אנחנו, ברוך השם, אנחנו היום חזקים.

מעריצים אותנו בכל העולם כולו.

בגלל שאנחנו באמת חזקים.

איפה הצליעה?

אין כבר צליעה.

נגמרה הצליעה. 2000 שנה היינו בגלות, היינו צולעים, מסכנים ואומללים.

ועכשיו, ברוך השם, חזקים.

כולם מקנאים בנו.

איך הכל נפתח לפנינו.

לא ייאמן.

דרך אגב, זה רק התחלה.

אני בדקתי את זה באינטרנט.

כל מה שאנחנו חווים את זה היום זה…

איך אומרים?

הפתיח של הפתיח למה אנחנו מצפים.

ואנחנו יודעים מה יהיה בסוף.

מה יהיה בסוף?

בית המקדש, משיח.

כל העולם כולו, נהרו אליו כל הגויים.

כך אומר הנביא ישעיהו.

כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים.

ואנחנו בעיצומו של תהליך שמי שלא לומד את המקורות הוא לא יודע לאן זה הוא מוליך.

אבל מי שלומד מה שהנביאים מדברים שמה יהיה בסופו של תהליך הגאולה, אחרי 2000 שנות גלות, מה יקרה איתנו כאן בארץ ישראל ולא רק בארץ ישראל, בכל האנושות כולה, בכל העולם כולו, אז הוא חי את העתיד בהווה, אבל לא בפחד, מה יהיה ואיך יהיה וכל הדברים האלה, אלא מתוך אמונה.

אמונה ודאית.

אמונה ודאית שאנחנו צועדים בדרך הנכונה.

לא בגלל שאנחנו בחרנו בזה, אלא בגלל שהקדוש ברוך הוא מוליך אותנו.

הוא מוליך אותנו בלי שאנחנו רוצים.

מישהו רצה להיות עכשיו בסוריה?

חוץ מהאולי המ”פ.

אולי. פתאום אנחנו מוצאים אותנו פה, פתאום שם.

כך יעקב נבנה מתוך הסיבוכים, מתוך המלחמות, מתוך המאבק עם אותו מלאך ששרו של עשו, ואנחנו נלחמים עדיין עם שרו של עשו.

אבל השמש זורחת לנו כבר, ברוך השם.

זה מה שהרב צבי יהודה אומר כאן.

מה הוא אומר?

דווקא מתוך הסיבוכים הוא נבנה.

אנחנו נפגשים בגבורה של יעקב בתוך סיבוכיו עם עשו מתוך קרב הגבורה שלו.

בדרך התנהגותו הפוליטית, כיצד הוא קידם אותו בדורון.

במילים אחרות, אפשר לומר, אפשר לומר על יעקב אבינו, הוא פוליטיקאי ממולח.

מישהו מכיר עוד פוליטיקאי ממולח?

איפה אתה יודע?

הוא באמת ממולח, אני לא יודע למה קוראים לו ממולח, לשון מלך או משהו כזה.

אי אפשר לדעת.

אז זכינו, יש לנו מנהיג שהוא באמת פוליטיקאי מה שנקרא.

ויודע להלוך בעולם מסובך.

גם כלפי חוץ, גם כלפי פנים, יודע להלוך.

שאלו אותי מאיפה יש לו את היכולת הזאת ואת הכוח הזה ללכת.

זה נכון, הכל, אתה צודק, אבל באופן זה שמימי, אבל באופן אנושי, מאיפה?

נגיד לכם, נגיד לכם, לא, הוא שליח.

בני אדם, יש שני סוגי בני אדם.

יש אדם שהוא, החיים שלו זה שליחות.

הוא חי לאור השליחות שלו.

נותן לו כוח.

כל אחד מאיתנו בעצם הוא שליח, כל אחד בשליחות שלו.

והוא שליח מבחינה לאומית או אולי אפילו עולמית באיזה מידה.

אז הוא שליח, והשליחות נותנת כוח.

הוא יודע, אני התפקיד שלי כזה וכזה ואני צריך לממש אותו והוא עושה את זה בכישרון רב, זכינו בדבר הזה.

כן, הוא שליח.

יש אדם שהוא לא שליח.

הוא נולד והוא חי מתוך אינרציה.

וכל הזמן שואל את עצמו כל יום, מה אני עושה כאן?

מה התפקיד שלי כאן?

מבולבל לגמרי.

והוא כן שליח.

דרך אגב, סליחה שאני, אני לא רוצה להיכנס לנושא הזה, אבל יש שני שני סוגי פוליטיקאים.

יש פוליטיקאי אחד שהוא באמת שליח לדבר שהוא מאמין בו.

מאמין בו, נותן לו כוח.

יכול להיות בן גוריון, שהוא הקים את המדינה.

הוא חי בתחושת של שליחות.

וזה נתן לו את היכולת להתמודד במצבים מורכבים, מסובכים, כל מה שהיה בהתחלת המדינה.

כן. אבל יש פוליטיקאים, סליחה שאני אומר, שהם לא שליחים, הם אינטרסנטים.

מה זאת אומרת אינטרסנטים?

הם דואגים למה?

לעצמם.

לעצמם.

זה בסדר?

מי אמר לא?

ואיך יודעים את זה?

אמנם היחיד שיודע את זה באמת זה בורא עולם, בוחן כליות ולב.

אבל העם שופט גם.

העם מרגיש מי הוא שליח ומי הוא אדם כללי שהוא באמת חי למען הכלל, ומי הוא דואג למעמדו, לכבודו, לאינטרס כזה או אחר שקיים.

אז זכינו שהוא שליח.

זאת יסוד, זה הסוד להצלחה.

איפה שאדם חי בשליחות, יש לו סיעתא דשמיא.

או בעברית, אלוקים עוזר לו.

איפה שהוא בשליחות.

איפה שאין שליחות, זה גם ברמה הלאומית, גם ברמה האישית, אם אתה חי מתוך שליחות.

יש כאן במקרה מישהו שעוד לא התחתן?

כולם נשואים כאן.

אתה עוד לא התחתנת.

בן כמה אתה?

אה? יש הבדל אם אדם מתחתן בשליחות, או סתם ככה.

אם הוא בשליחות, הוא יודע, הכל נראה אחרת.

ואם הוא חי, מתחתן כי בא לו ככה, הכל נראה אחרת.

בבית, בחינוך הילדים, באווירה, בכל הדברים האלה.

דוגמה כזאת.

אותו דבר מבחינה לאומית, מבחינה עולמית גם.

יעקב אבינו הוא שליח.

הוא יודע, הוא יש לו ראייה עתידית, הוא חווה את העתיד.

הוא אומר, כל מה שאני פועל, כל מה שאני עושה, זה נוגע לעתיד, מעשה אבות סימן לבנים.

כל פעולה.

וכאן במפגש עם עשו, הוא נפגש עם נסיבות מאוד מורכבים, מורכבות נאמר.

והוא עומד בזה.

ומתוך זה חז”ל מלמדים אותנו במסכת עבודה זרה, באיזה אופן יש להיזהר בפגישה עם גויים.

איך להיזהר, ולא דבר פשוט.

שיש לנטות מהם ימין או שמאל, מתי ימין, מתי שמאל, מתי לתמרן ככה או מתי לתמרן אחרת.

זה לא פשוט להיות פוליטיקאי, במיוחד בדור שלנו.

מתוך זה יעקב מלמד אותנו איך להתנהל.

אז כן, איך להתנהג כשיש צורך לרמות?

יעקב, איש תם יושב אוהלים, שתוכו כברו וכל זה, והוא צריך לעמוד מול עשו כזה ולהתמודד איתו.

איך איך עושים את זה?

הוא מסדר אותו בזכותה של האמא הצדקת שלו, וכל זה.

איך איך לחיות בעלמא דשיקרא, בעולם של שקרים, ותיתן אמת ליעקב, למרות שאתה חי בעולם של שקרים, איך אתה מתמרן בתוך כל הדבר הזה?

כגון יעקב שמרמה את עשו.

מה שכתוב שיעקב היה איש תם, אינו עומד בסתירה לזה שהוא צריך לתמרן.

עם עקש תתפתל, עם רמאי, תדע להתנהג איתו.

ככה זה המציאות שאנחנו חיים בתוכה.

היא לא פשוטה, היא מורכבת.

דרך אגב, גם שלום בית זה.

שלום בית זה לא, זה גם פוליטיקה, מה אתם חושבים?

תשאלו אותי מאיפה אני יודע?

נכון, אתה צודק.

שלום בית.

כתוב, אתמול למדנו בפלא יועץ, האם מותר לרמות או לא?

אז כתוב שאסור לרמות, תיתן אמת ליעקב.

אבל משום דרכי שלום מותר, לא כתוב לרמות, לשנות.

מותר לשנות.

כן? לפעמים יש בית מורכב, יכול לקרות דבר כזה?

שהבעל הוא קמצן והאישה בדרך כלל פזרנית.

יכול לקרות דבר כזה?

כן.

איך אתה יודע?

דוגמה. אז כתוב, איך, מה זה לשנות?

אם הבעל ממש מקפיד על כל פרוטה ועל כל דברים כאלה, והוא נותן מעט כסף לאשתו לעשות שוק, והיא מסכנה, לא יודעת מה לעשות.

והיא קונה בסופו של דבר עגבניות בעוד איזה חצי שקל יותר יקר, כי היא רוצה עגבניות מה שצריך.

מותר לה להגיד לא לא אני קניתי את זה בזיל הזול?

מותר לה להגיד את זה?

למה? משום שלום.

כי אם לא תגיד את זה, מה יקרה?

דוגמה, מותר לשנות.

זה פוליטיקה משפחתית, אבל זה גם פוליטיקה עולמית.

אז יעקב אבינו הוא פוליטיקאי, הוא צריך להתמודד עם מצבים מורכבים, פשוטים.

המפגש עם עשו אז והיום.

צריך לדעת להתמודד עם זה.

בעניין זה מפורסם שהחפץ חיים, שהיה צדיק תמים, והם זה היה חכם פיקח מכל ענייני העולם, והוא אמר שיש להיות תמים, אבל עם מי?

תמים תהיה עם השם אלוקיך.

אבל יש אנשים שאתה לא צריך להיות תמים איתם.

צריך לדעת שיש, לדעת עם מי יש לך עסק.

דווקא, דווקא אצל השם אלוקיך, לברר את כל סיבוכי החיים מתוך עומק חכמה של קדושה ואמונה, מתוך התכוונות כלפי מעלה.

למה? סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה.

אנחנו, מה, כל העניין שלנו לחבר שמיים וארץ.

הדרך הנכונה בענייני הפוליטי.

היא כל כך מסובכת עד כדי כך שמעשיו של יעקב, שהשפיל את עצמו לפני עשיו, קרא לו אדוני, הולידו סגנונות חריפים אצל חז”ל נגד האמירה הזאת, להגיד לעשיו.

סגנונות הנראים לכאורה עומדים בסתירה לעובדה שחז”ל למדו דווקא מיעקב דרכי פוליטיק רבי.

אני רוצה בהזדמנות זאת לדבר בזכותו של הרב צבי יהודה זכר צדיק לברכה, שהוא היה אדם פוליטיקאי.

מה זה פוליטיקאי?

מעורב עם הבריות.

זה נקרא פוליטיקאי, אכפת לו.

אכפת לו מהבריות.

זה יכול להיות פוליטיקאי במשפחה, זה יכול להיות פוליטיקאי בוועד הבית, יכול להיות פוליטיקאי במדינה, בעולם, לא משנה.

זאת אומרת פוליטיקאי זה אדם שהוא לא פסיבי.

הוא אקטיבי.

הוא רוצה להשפיע, הוא רוצה לשנות.

זה בסדר?

זה בסדר?

לא כל אחד מעוניין.

הייתי עושה כאן משאל מי רוצה להיות פוליטיקאי, אני בטוח שכולם יגידו אנחנו.

אף אחד לא רוצה להיות פוליטיקאי.

למה? מה אני צריך את הסיבוכים האלה?

את החרפות ואת הגידופים וכל כל הדברים האלה.

אבל הוא מעורב עם הבריות.

כי הוא רוצה לשנות, הוא רוצה להיטיב, הוא רוצה את זה, מעורב.

הרב צבי יהודה זכר צדיק לברכה, כמה זכיתי מעט להכיר אותו, היה אכפת לו.

היה אכפת לו מארץ ישראל.

היה אכפת לו בחברה בארץ ישראל.

היה אכפת לו מה קורים בתורה בארץ ישראל.

והוא היה יוצא בצורה לפעמים תקיפה ביותר.

ובסך הכל יהודי זקן, יהודי מבוגר.

שב בשקט.

מה אתה צריך את כל ה…

הוא יצא והיה מנהיג.

כל ההתיישבות, ביש”ע, בגולן וכל מקום.

הזקן הזה, אכפת לו.

איך הוא אמר פעם לתלמידים שלו באחת הדרשות, זה הזמן, לעלות לגבעות, ליישב את ארץ ישראל.

וכל זה, והוא דחף אותם לכל זה את הרב לוינגר זכרונו לברכה, ואת חנן פורת זכרונו לברכה, ואחרים לכל זה.

כל המפעל האדיר הזה.

היה אכפת לו מיהודי רוסיה.

הוא הקים קבוצה, שלח את עמי קראו לזה.

שלח את עמי.

לשחרר את יהודי רוסיה מהמצב שהם היו שם.

והוא הצליח.

שבר את ה, זה לא ידעו כל כך, את מסך, הוא שבר את מסך הברזל, הוציא את אסירי ציון וכל הדברים האלה, בלחץ אדיר.

כי הוא היה מעורב עם הבריות.

וכתוב בחז”ל, שתלמיד חכם לא צריך להיות פסיבי, לא צריך להיות אפטי למה שנעשה מסביב.

אדרבה. צריך להיות מעורב, לשנות וכל זה.

זה היה הרב צבי יהודה.

היו לו מאבקים גדולים מאוד אבל מתוך אמונה, מתוך ביטחון, שהדרך שהוא בחר בה היא דרך נכונה.

אלא שצריכה להיות הבחנה דקה מתי יש להשפיל את עצמו.

מתי יש, זה לא דבר פשוט.

זה לא דבר.

אני זוכר בתקופה של הימית, שחלק מהאנשים כאן אולי כבר לא זוכרים את התקופה הזאת.

זה הייתה תקופה מאוד לא פשוטה.

היה הסכם עם המצרים, ורצו לפנות את כל סיני וכל הדברים האלה.

והיה הולכים, היו הולכים על ה…

זה לא היה פשוט.

ואותו דבר בגוש קטיף היה.

זה לא היה פשוט לקבל החלטות לפעמים שהם נוגעים לדיני נפשות ממש.

זה יעקב אבינו.

מתי להתגמש?

מתי להפך?

כל הדברים האלה לומדים ממי?

מיעקב אבינו.

ומי זה יעקב אבינו?

זה אנחנו.

ומתי אין לו להשפיל את עצמו?

ומתוך ההשפלה עצמה של יעקב, יש עומק של גבורה פנימית לכל הדורות כולם.

כולם, של הצלקת מעמד עד אשר אבוא אל אדוני שעירה.

מתי רש”י אומר?

מתי יבוא שעירה?

ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את מי?

את הר עשו.

מתי זה?

היום. בדרך הנכונה.

אנחנו בדרך הנכונה.

אמנם נחוץ סבלנות, אבל אנחנו בתקופה שהייתי אומר הרת גורל, הרת מלשון הריון.

אנחנו נמצאים בתקופה שמתחוללים כאן תהליכים לא רק לאומיים, אלא עולמיים, ממש.

ואנחנו לא יודעים כי אנחנו לא נביאים, אבל אנחנו יודעים את השורה התחתונה, מה בסופו של דבר.

בסופו של דבר הדור הזה שאנחנו חיים בו זה דור של ממש תחיית עם ישראל בגדול, לא לא בקטן.

תשאלו אותי מאיפה אני יודע.

על מה אכפת לך.

מה כתוב בתורה?

עכשיו הזכרנו, ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את מי?

את הר עשו.

וביום ההוא יהיה מה?

השם אחד ושמו אחד.

ונהרו אליו כל הגויים.

נהרו אליו, מה זה נהרו אליו?

מלשון נהר.

נהר.

מישהו שם לב מה קורה היום בירושלים?

בבנייה ודברים האלה?

אף אחד לא שם לב?

מה מה?

להגיע לפה זה סיפור.

מה? לא יודע להגיע למכון זה סיפור היום.

הכל כאן בתהליך בנייה מואץ, מגדלים, מחלפים, מנהרות, רכבות, מה לא.

כל זה זה דבר ירושלים של מטה, אבל תדע ירושלים של מעלה נבנית תוך כדי ירושלים שלמטה.

זה הדור שלנו.

צריך להגיד תודה לקדוש ברוך הוא.

אתמול שאל אותי אחד התלמידים, למה אנחנו זכינו לכל זה?

מה הזכויות שלנו?

מה איך זכינו לכל ה…

אמרתי לו תראה, קח בחשבון שאנחנו רוכבים על הכתפיים של הדורות הקודמים, לא צמחנו עכשיו.

והדורות הקודמים סבלו, היו במצוקה גדולה מאוד והיו נאמנים, והמשיכו למרות הכל, זה לא הולך לאיבוד.

כל הסבל וכל הצרות שהיה לנו במשך כל הדורות, על זה אנחנו רוכבים.

לכן מה צריך להגיד?

מה צריך להגיד?

תודה. למי?

לקדוש ברוך הוא.

אבל גם לדורות הקודמים.

כן, לא רק לאבא שלי והסבא שלי, כל הדורות.

אנחנו עם אחד שמתקדם ברוך השם, בדור שלנו הגענו לאן שהגענו.

וכל זה למדנו ממי?

מיעקב אבינו.

אשרינו מה טוב חלקנו, נזכה לגאולה שלמה וישועה שלמה במהרה בימינו, אמן.

שבת שלום.

שבת שלום.