טוב שלום לכולם אנחנו לומדים תנ״ך והגענו בפעם הקודמת למלחמת עמלק נכון
ואתם זוכרים מה דיברנו היה לנו בעצם שתי מלחמות
מלחמה אחת
אפשר לקרוא לה
הצלחה מסחררת
מלחמת שאול בעמון מלחמה שנייה מלחמת פלישתים אנחנו נתארנו שהסדר הוא הפוך
קודם כל קרתה המלחמה בפלישתים ורק אחר כך המלחמה בבני עמון לא משנה
משנה מאוד אבל ושם שאול נכשל
שם שאול נכשל
ואז ראינו שבעצם מלחמת עמלק היא אמורה להיות הכתוב השלישי שמכריע ביניהם
לאן זה ילך
כי במלחמת פלישתים העונש שניתן לשאול אחרי מלחמת פלישתים הוא מאוד אמורפי
ממלכתך לא תקום אתה אצלו אצל בנו אצל נכדו לא נאמר
בסדר? אז זה, ולכן, מכאן, אני עושה קצת חזרה,
מכאן הפסוקים החגיגיים בתחילת פרק ט״ו.
ויאמר שמואל אל שאול, אותי שלח ה' למשוכך למלך על עמו על ישראל,
אתה שמה לכל דברי ה' כה אמר ה' צבאות,
פקדתי את אשר עשה עמלק לישראל,
אשר שם לו בדרך בעלותו ממצרים,
אתה לך ויקטע את עמלק ואחרמתם את כל אשר לו,
ולא תחמול עליו, פרק ט״ו. ואם מתם איש אדישה מעודל ועד יונק, משור ועצה מגמל
ועד חמור.
בפעם הקודמת
התלבטנו ביחד, מה פשר הציווי הזה?
גם הפסוק,
הפסוק, לפי איך לסדר אותו. מה, מהחמור אל הקל? לא.
איש ואישה,
ואז עולל ויונק, זה יותר קשה, נכון?
אז מה, מהסדר, סדר מהקל אל הכבד? גם לא יכול להיות, כי יש איש, אישה, עולל, יונק, שור ושגע.
זה נראה שהפסוק מדבר על איזה בלאגן. תהרוג, בלי.
ניסינו להבין מה פשר הציווי,
והטענה שרצינו לטען, אני אומר עוד פעם, הרמב״ם לא אומר כך כמובן,
אבל לכאורה ככה נראה בזה שיש כאן לא מצווה אלא היתר,
בסדר?
שמואל אומר לשאול, מכיוון שעמלק
זה ארגון טרור, הוא לא צבא מסודר שנלחם צבא מול צבא ואז יש כללים, אמנת ג'נבה כזו או אחרת, מרימים ידיים, נכנעים,
לא יורים על אוכלוסייה אזרחית, לא יורים על צנחן שצונח, על טייס שנטש וכולי וכולי, לא.
עמלק מתנהג כמו חמאס,
כמו חיזבאללה וכו',
כלומר, הוא יירה עליך מתוך אוכלוסייה אזרחית,
הוא יירה לעבר אוכלוסייה אזרחית, הוא יירה לגני ילדים,
הוא יירה מתוך גני ילדים לגני ילדים, הוא יירה מתוך מרפאה, מתוך בית חולים ל...
נכון, דיברנו על זה בשבוע שעבר,
על הדבר הזה. בכל גוש דן הגדול יש
חמישה בתי חולים גדולים,
בלינסון, שיבא,
איכילוב,
לא יודע מה, קפלן,
צף הרופא,
אמרתי בלינסון.
עשו את זה פרטי, חמישה בתי חולים, שישה.
כמה בני הנהרה יהודים גרים שם, שלושה, ארבעה מיליון?
בתוך כל הרצועות עזה, יש שם איזה מאה בתי חולים, האינדונזיה, הירדניה, הטורקיה, הרומניה, הפלסטינים,
כולה, הכל בתי חולים שם.
יש לך מקום יותר טוב למפקדה,
שאפשר לחטוף שם חטופים, לשים אותם במרתפים עם אמצעי קשר, עם חשמל, עם גנרטורים שאסור לגעת חוץ מבתי חולים, אז הם יורים מתוך בתי חולים.
אז אומר שמואל לשאול, יש לך היתר, בדרך כלל,
בדרך כלל התורה,
אני אגיד איזה כמה דברים, נוהל המלחמה, נוהל הקרב בתורה הוא מאוד מאוד מובהק,
כיוון שאנחנו אוהבי חיים ולא אוהבי שפיכות דמים,
אז התורה אומרת בדברים פרק כ',
כי תצור אל עיר להילחם אליה וקראתה אליה לשלום, והרמב״ן שם אומר, זה מדובר על מלחמת מצווה,
בכיבוש הארץ, קודם כל תקרא לשלום,
ויהיה אם שלום תעניך ויביאו לך למס ועבדוך, הם אומרים אנחנו רוצים להיכנע, מצוין,
הם נכנעים, נותנים מס, והם מקבלים את המרות.
אם לא, תעשה עליהם מלחמה. גם במלחמה,
מצור. תשאיר להם רוח רביעית פתוחה, כדי שיהיה להם לאן לנוס.
אל תשחית את העץ, וכן על זה הדרך.
יש כאן איזו אמירה מוסרית.
יהושע, לפני שהוא נכנס
לארץ ישראל, לפני המלחמה, כתוב, אומר המדרש, ג' פרוס דגמאות,
שלח יהושע.
הרוצה ללכת, ילך. חבר'ה, אפשר לעזוב, לא צריך להישאר פה.
הרוצה להשלים,
ישלים, מי שרוצה לקבל את
המרות של עם ישראל, יעשה את זה.
והרוצה לעשות מלחמה, יעשה מלחמה.
מצוין, גם אפשרי.
אנחנו אוהבים שלום, אוהבים חיים, לא אוהבים זה, בסדר? זה סדר המלחמה בעם ישראל.
מעדיפים שייכנעו,
חוץ מעמלק.
ולכן דקדקנו רבי יצחק בשבוע שעבר, שמלחמת עמלק צריכה להיעשות רק אחרי שהיא לא באה לפתור בעיה ביטחונית,
והיה בהניח אדוני אלוהיך לך מכל אויביך מסביב בארץ אשר אדוני אלוהיך נותן לך נחלה לרשתה תמחה את זכר עמלק תמחה את זכר עמלק מתחת לא תשכח
כלומר זה לא בא לפתור בעיה ביטחונית זה בא לשים מרקר ולהגיד רוע כזה לא יכול להתקיים בעולם
רוע שחוטף ילדים תינוקות אונס רוצח חוטף אמהות ילדים לא אכפת לו לא מבדיל וכל זה
כן, וככל שהאוכלוסייה יותר חסרת ישע,
ככה הוא יותר מתלהב, רוע כזה צריך להשמיד עד כלות.
נקודה, בסדר?
ולכן יש כאן היתר
להרוג כל מה שצריך.
כל איפה שאתה מזהה כוח צבאי,
שתוקף אותך, בין אם זה בתוך אוכלוסייה אזרחית, בתוך גני ילדים, בתוך מרפאות, רשאי אש.
כמו שצהל נוהג עכשיו.
כמובן, גירוש, גם זה חלק מהאפשרויות וכן ועד הלאה.
איך אני יודע שזאת האפשרות,
האפשרות,
ככה נראית מפשוטו של מקרא,
כי תראו מה קורה.
עד כאן הגענו בפעם הקודמת. וישמש האו לטעם ויפקדם בטלאים 200 אלף רגלי ועשרת אלפים את איש יהודה.
ויבוא שאו לדיר עמלק וירב בנחל, ויאמר ש...
מה זה מה?
דל. או, סליחה.
פרק טו, פסוק ד' בספר שמואל א',
שנכתב על ידי שמואל הנביא.
וישמש האו לטעם ויפקדם בטלאים 200 אלף רגלי ועשרת אלפים את איש יהודה.
ויבוא שאול לדיר עמלק וירא בנחל, ויאמר שאול אל הקיני, לכו, סורו, רדו מתוך עמלקי, פן אוסיף לך אמו,
ועתה עשית חסד עם כל בני ישראל בעלותם ממצרים, ויאסר קיני מתוך עמלק. כלומר, מה אכולה הם יודעים? מה עשה עמלק? הוא אומר, מצוין, שאול בא להילחם איתי,
אני אלך ואסתתר בתוך אוכלוסייה אזרחית,
שעם ישראל חייב להכרת הטוב, כי קיני זה מזערו של יתרו,
וככה הם לא יכלו לגעת בי.
מה עושה שאול בעקבות ההיתר משמואל?
אומר לקיני, יש לכם 24 שעות להיפרד מעמלק,
כל מי שיישאר כאן אחרי 24 שעות, מבחינתי אוהב, אני אוהב אותו.
זה בדיוק ההיתר ששמואל נתן לו, בסדר? ויכול להיות שיהרגו חפים מפשע, יכול להיות.
יכול להיות שיהרגו תינוקות, יכול להיות שיהרגו ילדים, נכון? יש עכשיו בעזה ילדים שנהרגים.
למרות שגם ילדים השתתפו בשמחת תורה שם, בטבח, וכל הדברים האלו.
כי הם הרי מגיל... מאי תלמוד תורה, הם כבר מתאמנים איך לרצוח יהודים
וכל זה, אבל בסדר, הילד הזה ספציפי.
הוא נמצא ליד מי שנמצא ליד מי שנמצא, הוא יכול שייפגע. נכון, נהרגים, נהרגים גם ילדים, גם נשים, גם זה, נהרגים.
מה,
אם כך, מה, מה,
טוב, אתם יודעים מה, בואו נעשה רגע,
לא אעשה לכם ספוילר, בואו נמשיך להתקדם.
כרוזים מלמעלה, עם מטוסים, נפזר להם כולם. שולח, עם שליח, מה אתה דואג?
ויך שאול, בואו נקרא את הפסוקים ואז אני טיפה אאתגר אתכם, בסדר?
ויך שאול את המלאכ מחבילה בואכה שור אשר על פני מצרים ויתפוס את הגג מלך המלך חי ואת כל העם מכירים לפי חרי. ויחמול שאול ועם על הגג ועל מתה בצום והבקר והמשני ועל הכרים ועל כל הטוב
ולא אהבו החרימה וכל המלאכה נניבזה ונמס
אותה יחירימו. וידבר אדוני אל שמואל לאמור ניחמתי
כי המלכתי את שאול למלך כי שב מאחרי ואת דבריי לא הקים
ואיחר לשמואל, ויזעק אל אדוני כל הלילה.
וישכם שמואל, יקראת שאול בבוקר,
ויגד לשמואל אמור, בה שאול הכרמלה, והנה מציב לו יד,
וייסוב ויעבור וירד הגלגל.
ויבוא שמואל אל שאול ויאמר לו, שאול ברוך אתה אל אדוני, הכים אותי לדבר אדוני.
ויאמר שמואל ומא כל הצאן הזה,
כל הצאן הזה באוזני, זה אחד הפסוקים שיש בהם קצת אירוניה בתנ״ך, כי זה מ...
מ... כל הצאן הזה באוזני.
למה לא מסתדר? חכה, שנייה, עוד שנייה.
אתה תראה שהתיאוריה היא,
אי אפשר יהיה לזוז ממנה ימין ושמאל, אתה תראה.
אבל בינתיים, אני מצוין שאתה מקשה קושיות.
מה, מכל הצאן הזה וכל הבקר אשר אנכי שומע? ויאמר שאול, מהמלכי ויום אשר חמה לעם על מיטב הצאן והבקר,
למען זבוח לאדוני אלוהיך ואת היותר החרמנו.
ויאמר שמואל לשאול, הרף ואגיד עליך את אשר דיבר אדוני אליי הלילה ויאמר לו לדבר.
יש פה קריא וכתיב חשוב מאוד, ויאמר, ויאמרו,
נתייחס אליו בהמשך.
ויאמר שם מועד, הלא ים קטון אתה בעיניך, או שבטי ישראל, עטה, וימשוכך אדוני למלך על ישראל, והשלכה אדוני בדרך.
ויאמר, לך וחרמת את החטאים ואת עמלק, ונלחמת בו עד כה לא תמותם. ולמה לא שמעת בקול אדוני?
ותעת אל השלל ותע עשרה בעיני אדוני.
ויאמר שאול אל שמואל אשר שמעתי בקול אדוני, ואילך בדרך אשר השלחני אדוני, ואביא את הגג מלך עמלק ואת עמלק החרמתי.
ויקר חם אשר עדי צאן ובקר יש את החרן, ונזבח אדוני אליך בגלגל.
ויאמר שמואל,
החפץ לאדוני בעולות וזבחים, כי שמוע מקול אדוני,
הנה שמוע מזה וכתוב להקשיב מחלב אלים,
כי חטאת קסם מרי,
ואבן וטרפים מפצר,
יען מאסת דבר אדוני,
ויאמר עוסך ממלך ויאמר שאול אל שמואל
חטאתי כי עברתי את פי אדוני ואת דבריך כי הראתי את העם ואשמע בקולם ועתה סנה את חטאתי בשלילים ואשתחווה לאדוני.
ויאמר שמואל אל שאול לא אשוב עמך כי מאזת לדבר אדוני ויאמר עוסך אדוני מהיות מלך על ישראל. בואו נעצור רגע כאן.
רק אני אשלים פה כמה תמונות לפני שאני אשאל אתכם מה היה אחרת.
שאול מנצח במלחמה הוא עושה
מסע ניצחון
כולל הקמת יד איפה?
בכרמל, איזה כרמל, במה מדובר? איזה כרמל זה?
כן, כרמל בלב נחלת יהודה. כלומר,
שאול בטוח במאה אחוז שהוא קיים את דבר השם, פעם אחת.
פעם שנייה, שאול עושה מסע ניצחון בלב
נחלת יהודה כדי לקבל לגיטימציה משווה יהודה, שתמיד היה לו איזה אולי ביקורת או התנגדות למלך מבנימין.
ושמואל אומר לו,
למה לא קיימת את דבר השם? שאול מכחיש.
עכשיו אני אעזור לכם,
בסדר? אני אקדם אתכם עוד לפני שאני אשאל את השאלה.
זו מנקודת הנחה ששאול לא מנסה לערבב את שמואל,
ולא מנסה להסתיר. זו מנקודת הנחה ששאול באמת לא הבין מה היה החטא.
עד ששמואל הסביר לו. הוא לא הבין מה היה החטא.
בסדר? כלומר, זה לא החטא.
הוא לקח כמה כבשים, שמואל מגיע, מסתיר את הכבשים, פתאום איזה כבש עושה 100, אז שמואל אמר לו, נו, מה? לא, לא, לא. זה לא האירוע.
הדו-שיח כאן של חוסר ההבנה הוא דו-שיח שצריך להעמיק בו.
מה שאול לא הבין.
אז אני רוצה לשאול אתכם, מה לדעתכם היה האחד של שאול?
יש פה צאן,
יש פה אגג, יש פה הרבה דברים, מה היה האחד?
הגג זה... אתה מבין את הראש שלהם, או? יפה, יפה. כך אומר רבי יצחק. אבל עם צון, אני עוזר לדבר. עם הצון אתה לא מספיק. יפה.
תראה כמה אנחנו הפוכים עוד רגע.
בסדר?
אבל אומר רבי יצחק,
טענה מאוד יפה. החטא היה בזה שהוא השאיר את הגג.
השאיר את הגג.
הצון, בסדר, הוא השמיע.
הרי שאול עשה את הדברים הקשים שהוא עשה. כלומר, הוא הרג את כל מי שצריך.
משמע.
וכנראה שגם נהרגו במהלך הקרבות האלו גם תינוקות,
גם ילדים וגם נשים. כלומר, לא היה כאן איזו רחמנות יתרה.
הוא הביא כמה כבשים לטובת הקורבנות,
וכל זה בית הגג.
אז על פניו אפשר היה להגיד שהאירוע
המרכזי היה בזה שהוא השאיר את הגג, וחזל אומרים שבלילה הזה הגג בא על שפחה, ומזה נולד למן, ועושים כל מיני שלמות.
בפשוטו של מקרא, שאנחנו כאן לומדים בפשוטו של מקרא, אין שום ביקורת
על השארת הגג. להפך, זה מאוד מקובל
שאתה משמיד את האויב,
את המנהיג אתה משאיר,
מוליך אותו לאיזה מעמד, ושם הורג אותו.
להבדיל אלף אלפי הבדלות, כך עשו הרומאים, למי?
לשמעון בר גיורא, מנהיג המרד,
מנהיג המרד הגדול, הם תפסו אותו בחיים,
הלכו להרוג אותו כאן, לא, הובילו אותו בשלשלאות לרומא,
שם הוליכו אותו בתהלוכת השבויים המפורסמת,
שבסופה הרגו אותו.
או חלק לקחו אותם להיות במשחקי הדמים שלהם, גלדיאטורים וכל הדברים האלו,
זה מאוד מקובל, מה? כן, זה מקובל מאוד, יהושע עשה את זה, אתה תופס את המנהיג,
וכדי להטיל אימה ופחד על האויב, אתה עושה לו איזה מין מעמד כזה, ותולה אותו, שורף אותו, וואטאבר,
בסדר?
ככה עשינו לאייכמן, וכך אם היה אפשר היו עושים את זה להיטלר, אם הוא לא היה מתאבד לפני,
וכל הדברים האלה, אתה רוצה לעשות את זה. אז דווקא על הגג אין שום ביקורת.
שאול לוי, תגיד, לא כדי להשאיר אותו בחיים,
וביטאג, כדי ששמואל יהרוג אותו,
מה ששמואל עשה בסוף,
שיסף אותו בגלגל, עיני כל ישראל, במקום שהוא יהרג באיזה...
נכון?
מה, ממה יותר נהנית? הרי ביצחק,
היה לך יותר שמחה וסיפוק.
מיומחמד דף,
שעלה לשמיים, עדה ב-200 תום, אתה לא יודע כמה תום, אתה תורידו עליו,
או סינואר, שאתה יכול לראות את האח בראש הזה מת,
ושהרגו אותו.
נכון, כל עם ישראל היה נחת מלראות את סינואר מת.
נסראללה לא ראינו.
ראינו רק זה.
כתוב, בעבוד רשעים רינה, אתה רואה? איננו, נכון, ראינו את סנוואר,
אל נקמות השם, יש יותר נחת מהדבר הזה, יותר שמחה, יותר הנקמה היא.
אז נכון?
יפה.
אז על הגג אין תלונה.
אין תלונה על הגג.
אז מה הבעיה?
לטעת על השלל.
אז מה הבעיה בזה?
מה הבעיה בזה?
אתם יכולים להגיד, אל תשאול שאלות. הקב' אמר, בלי שלל, אתה לקח את השלל. אבל זה לא עובד ככה.
בואו רגע ננסה להבין את תורת השלל בתנ״ך.
בסדר?
מהי תורת השלב בתנ״ך?
בתנ״ך לקיחת שלל היא חלק מובנה מהמלחמה
שנאמר ואכלת את שלל אויביך.
לקיחת,
לקיחת, מה?
לקיחת השלל היא קודם כל המשכורת ללוחמים,
זה השכר,
היא המשכורת גם ל...
מה שנשאר, הלוחם שמגיע הוא, המשק החקלאי שלו נפגע.
אבל אם הוא יחזור עם איזה 200 ראש,
כל כבש זה איזה 1000 שקל, 1200 שקל.
200,000 שקל, מה רע? מצוין.
זה השכר שלו על המלחמה, וזה לגיטימי לגמרי, לוקחים שלל,
ואפילו המדרש שאומר שכשיהושע הטיל חרם
על יריחו שלא ייקחו מהשלל, אז הקב' אמר לו, מה,
כתבתי בתורה, מה, אתה יותר מחמיר ממשה רבך?
כתבתי בתורה, באכלת את שלל אויביך, למה אתה מטיל עליהם חרם? זה לגיטימי לגמרי.
פה,
פה, מכיוון שהותרה רמה מאוד מאוד גבוהה
של השמדת אויב,
שלל מותר במלחמות רגילות, כי האויב יכול להיכנע.
האויב יכול לקנות את נפשו בשלל, כמו שאמר
מלך סדום לאברהם, תן לי הנפש,
והרכוש כך לאחר. קחו את הרכוש, תעזבו אותנו.
כן? כאן לא יעזור שארמלקי קנא צריך להרוג אותו.
מכיוון שכך,
וכדי שלא יצא חלילה חילול השם,
שעם ישראל באים והורגים נשים וילדים, עוד פעם, לא שהורגים אותם, אלא הם גם נהרגים בגלל המלחמה,
בשביל מה?
בשביל שלל.
אז מה אתם... כדי שלא יהיה ספק שבאנו כאן להילחם ברוע נטו,
עשרה התורה, השר שמואל הנביא, כהוראת שעה, לקיחת כל שלל. אחרת, אני מזכיר לכם,
כל היציאה למלחמת עמלק איננה אירוע ביטחוני.
והיה בהניח אדוני אלוהיך מכל אויביך. זה לא אירוע ביטחוני, זה אירוע שבו עם ישראל אומר, אנחנו נציגי השם יתברך בעולם אחראים על הטוב,
אנחנו מבערים את הרע מהעולם.
מה מתברר? אם יתברר שאחראים על הטוב,
ביערו את הרע מן העולם, ועל הדרך גם עשו מזה רווח כלכלי, אז מה כל הם יגידו?
הבנו, אחראים על הטוב, ביערו את הרע מהעולם, כבשים, בקר, צום, זה כל הסיפור שלכם.
בסדר?
כלומר, תארו לעצמכם מה היה קורה אם אנחנו נרחמים בעזה כבר הרבה מאוד זמן, נכון?
כל הדברים האלו,
ובאמת בעזה מכים באויב מכה נמרצת וכו', נכון?
ופתאום היה מתברר שבאיזה מדינה פתאום,
מה?
כן, התחילו לקחת כל מיני דברים, חיילים, לשדוד, כל מיני זה.
זה היה מטיל איזשהו כתם מוסרי על הצבא. אתה נלחם, אתה נלחם בכל העוצמה, כי יש לך חטופים,
אתה רוצה לשחרר אותם, אתה נלחם כי יש כאן אויב זה שצריך להרוג אותו ולהכות אותו.
הקטע כאן הוא לא הרכוש, זה לא הסיפור.
בסדר? קח את כל הרכוש, תעביר אותו למדינה,
המדינה תעשה עם זה מה שהיא צריכה, אני יודע מה.
תשקר עם זה אתה עוטף.
אבל זה ברגע שמלחמה בסף מוסרי כל כך גבוה, אתה נוגע בשלל, זיהמת את האירוע.
אתה כבר לא יכול להגיד, אני נציג הטוב
האלוקי בעולם, בל תטפל ברוע.
אתה כבר לקחת כאן שלל, זה בעיה.
בסדר? כל האירוע של המלחמה הוא קידוש השם.
עכשיו, את זה שאול לא מבין.
הוא אומר, מה הבעיה? הרי עשיתי את כל הדברים הכי כבדים. הרגתי את כל מי שצריך,
רדפתי אחרי האויבים,
הכיתי, מה צריך לירות לתוך גני ילדים,
ירדיתי לגני ילדים, כל הדברים כולם עשיתם על זה,
ותגר, אני הולך לעשות כאן מעמד גדול, ולקחנו כבר כמה קורבנות, לשם שמיים. תשמעו ולומרים לו, זה בסדר גמור, אתה...
קודם כל, יש פה איזו חפירה, תכף נדבר, אבל
אתה חושב שזה לשם שמיים, מה יגידו?
הרי קידוש השם לא נמדד לפי מה שאתה חושב, אלא לפי מה שאומרים עליך.
מה יגידו כולם?
עם ישראל, בראשות מלך, הלך והרג
תינוקות וילדים כדי לקחת כבשים. ככה עושים?
זה אומה מוסרית?
הוא אומר, לא, מה פתאום?
לא לקחתי כבשים בשביל...
לקחתי כדי להקריב קרבנות, אבל הקדוש ברוך הוא לא ביקש ממך. הקדוש ברוך הוא, כשצריך קרבנות, הוא יודע, הוא יודע להגיד מתי. הוא אמר, פה לא.
אז למה לקחת?
אז מה התברר?
מה התברר?
זו פסיכולוגית מעמקים,
שבאמת
הטיעון לקחת כבשים כדי להקריב קרבנות
היה כסות
לטיעון אחר.
מהו הטיעון?
שהלוחמים אומרים לשאול,
תשמע, אנחנו יוצאים למלחמה,
השקענו, נלחמנו, הבאנו תוצאה, איפה השכר?
בדרך כלל לוקחים שלל.
מה, אתה משאיר אותנו בלי כלום?
אז הם הבינו שיש כאן, תשמע, לא יודע, בואו נקריב קורבנות.
חלק נקריב, חלק זה, חלק יישאר.
הבאנו הרבה קורבנות, כן? אבל לא הכול ילך לקורבנות, לא את הכול נקדיש.
כלומר, בעצם שאול הודה שהוא נכנע ללחץ של העם,
שרצה שלל, כמו בכל המלחמות,
להיכנע להם בצורה ישירה, לא עלה על דעתו ולא על דעתם. אתם יודעים שכשאתה בא להכשיל צדיק,
אתה לא מכשיל אותו עם יצר רע, אתה מכשיל אותו עם יצר טוב.
נכון?
אתה לא, אבל זה יצר טוב שהוא לא...
אני אספר לכם סיפור.
על רב נחום מצ'רנוביל, קודש קודשים, מספרים שהוא היה נוהג ייחוד עם כסף.
אולי נשאר לישון בלילה כשיש לו כסף בבית.
הוא מחלק, מה זאת אומרת? צריך לחלק את זה לעניים, מה זה עושה אצלי בבית?
אז הוא מחלק.
פעם אחת בא אליי איזה עשיר והביא לו סכום גדול.
סכום גדול, הביא לו 5,000 רובן, טוב?
ויהי אך יצאו יצא העשיר, נכנס עני ואמר רבי יש לי בת ואני צריך לחתן אותה הכלה ואין לי כלום והיא גם יתומה וזה הוצא אותה חתונה 5,000 רובן.
מיד
בא לרבנו חום מחשבה והגיע העשיר, והנה הסכום.
בא להכניס את היד למגירה לתת את הסכום,
פתאום באה לו מחשבה אחרת, הוא אומר רגע,
מי אמר שזה נכון לתת את כל הכסף הזה לעני הזה?
כל החמשת אלפים. אולי צריך לחלק את זה לחמישה חלקים ולתת אלף לכל עני.
הוא צריך לקבל את הכל.
ואז אנחנו מתלבט, איזה מחשבה יצר טוב ואיזה מחשבה יצר רע.
אחת מהן היא ודאי יצר רע, נכון? לא יכול להיות ששתיהן יצר טוב.
ואז הוא הכניס את היד למגירה ונתן לה את כל הכסף.
הוא אמר ככה, אם המחשבה לתת אלף שקל,
אלף רובה לכל עני, הייתה יצר טוב והייתה מגיעה ראשונה.
הרי היצע הרע, אין לו כלום, השקר, אין לו רגליים, הוא רק יודע מה?
להתנגד, תגיד משהו טוב, יגיד לך לא, אל תעשה את זה.
אז הופיעה המחשבה הטובה הראשונה, ניתן את הקול.
ואז היצע הרע, הוא יודע שאם הוא יגיד לרבי נכון צ'רנוביל, תקשיב, קח את החמשת אלפים רובל האלה, במקום לתת אותם לעני, לך תקנה ציוד סקי ותעשה... זה ברור שזה לא עובד, נכון? עליו זה לא עובד.
אז היה צערה, לבש גרטל, שם פאות, שם זה, ובא בטענות של צדיקים.
לא, אל תיתן את כל הכסף לעני הזה, תחלק את זה לחמישה עניים.
אבל, אמרו, זה היה צערה.
אז אצל שאול,
הלחץ של העם,
של הלוחמים, שרוצים שלל, כמו בכל המלחמות,
ידעו שהם יגידו לשאול, תן לנו שעה, רוצים בשר, זה לא יעבוד. אמרו, כן, אנחנו רוצים להקים קורבן. איפה קורבן? כל אחד יכיר במקום שלו, כל אחד יעשה את זה במה, וכן על זה הדרך.
אבל בשורה התחתונה, התוצאה הייתה
שעם ישראל הלך להילחם מלחמה ברף מוסרי מאוד מאוד גבוה, הרג נשים וילדים כתוצאה מהקרבות להשמדת עמלק ולקח שלל.
וכתוצאה מלקיחת השלל הזאת, דבר השם נהיה מאוס.
זה נקרא מאסת את דבר השם.
דבר השם נהיה מאוס, כי בעצם אתה אומר, הבנתי אותי, בעצם,
אל תגידו שאתם נציגים של הטוב.
אתם לא נציגים של הטוב.
אתם לא נציגים של הזה. אתם, כמו כולם, רוצים
להרוויח, ורק אתם עברתם את הזה, אתם עוד גם רצחתם ילדים, הרגתם ילדים בשביל הדבר הזה,
וקטנים וכו', בסדר?
כלומר, כשאתה נלחם ברף מוסרי מאוד מאוד גבוה,
אתה חייב להיות מאוד מאוד נקי, מאוד זהיר.
מאוד זהיר. לא לגעת בכלום, אני פה רק...
מלחמות רגילות, תיקח שלל, במלחמה הזאת לא.
קצת מזכיר אולי במשהו את הוויכוח על השילומים
שקרה את החברה הישראלית בשנות ה-50.
אתם עוד לא זוכרים, לא הייתם זה,
אתם צעירים, אבל אני זוכר, כן, אבל מה העניין?
מנחם בגין בנאום שלו אמר,
הוא נתן את המילה הגרמנית לשילומים, שאני לא יודע להגיד אותה,
אבל המשמעות שלה בעברית זה כפרה, כופר.
זאת אומרת, זו משמעות המילה, הם רוצים לקנות את שפיכות הדמים שלנו ולתת לנו כסף כאילו כפרה.
יש כאן יהודים גאים שלא רוצים ליהנות מכסף גרמני, אמר מנחם בגין, נכון?
והוא הדליק את הרחובות וכל הדברים האלה.
בן גוריון שהיה פחות דרמטי ויותר מעשי, אמר אין סיבה, הם גם רצחו אותנו וגם שיגנבו לנו את הכסף.
שיחזירו לפחות את הכסף, בכסף הזה צריכים להקים מדינה.
בסדר, בכסף הזה בנו מושבים, בנו את צה״ל, בנו הרבה מאוד דברים, ובכן, זה הדרך.
טוב,
אבל יש בזה את הנ... אגב, רק בשביל הידיעה ההיסטורית,
מה אתה אומר?
דני, תחכיב אותנו באיזה
מפעלי טקסטיל, אתה מתכוון, בדימונה.
יפה.
אמרתי,
רב זאב, תראה איך אפשר להתחדש גם בברוך השם, משתבח שמו.
לא, אבל תקשה,
אני מנסה להוכיח את הדברים שלי, אל תקבל את זה רק כי אני אמרתי.
אני אומר, אם זה הגג, איפה הביקורת על הגג?
בואו נדבר איתו על הכבשים, יש לך פה את הגג, מה אתה מדבר איתו על הכבשים?
ויגידו, מה עשית, איך השארת את הגג?
הוא לא אומר לו מילה על הגג, הגג כל הכבוד, מצוין, ככה נוהגים בתנ״ך, אדרבה, מצוין, ככה אנחנו נוכל לצלם את זה ולשלוח את זה לכל העולם, איך תולים את הגג.
יש כל מיני תמונות מאוד יפות, נכון? איך תלו את סאדם חוסיין.
תמונה יפה, אני חושב.
איך תלו את אייכמן, אין תמונה שלו, תלוי.
על חוסיין יש איזה.
כל מיני, איזה, מועמר קדאפי, יש תמונה שלו, שתפסו אותו כמו עכברוש,
מתחת לאיזה ביוב ששם הורגים אותו וכל דברים האלה. כל מיני אנשים אכזריים שבאכזריים,
רוצה להיות בעבוד רשעים רינה.
אז מצוין. מה אתה אומר, רבי יצחק?
אני רוצה לשאול,
התשובה של שאול, שהוא אמר,
ה' מלותיך בגלגל,
אבל היה שילה, איך היה בגלגל?
בצורה הייתה לה שילה, למה שילה? איך היה שילה? משכן שילה נחרב בתחילת ספר שמואל.
כן, משכן שילה נחרב.
בגלל שאני נמכר שם על נכיו, אז השכינה מתגלגלת בגלגל, בינו וזה, עד שדוד קונה את הר הבית.
אז זה העניין, בסדר?
התחלתי להגיד לכם שכדאי להכיר את הסוגיה ההיסטורית הזאת.
קצת לפני מלחמת העולם השנייה הייתה מלחמה שלא רבים מכירים,
בגלל שבאה מלחמת העולם השנייה וטשטשה אותה,
זו מלחמת יפן-סין.
היא התנהלה מ-36 עד 39.
1969. היפנים היו שם באכזריות נוראה. מה שהגרמנים עשו,
היפנים עשו לפניהם.
הם הקימו מחנות ריכוז, הם רצחו מיליוני סינים, בהתעללויות נוראיות ואיומות, ממש.
ואחרי זה היפנים בכלל התפוצצו על כל העולם וכל הדברים האלו.
הסינים עד היום מסרבים לקבל מהיפנים
פיצויים על הרצח הזה.
בשום פנים ואופן, לא רוצים פיצויים.
לא תיקנו את הדם שלנו בכסף.
יש עמדה כזאת.
העמדה שמנחם בגין הציג,
יש נדרה שככה נהוג, ככה הם החליטו, כן?
אז זה האירוע כאן.
אם כך,
זה מה ששמואל אומר.
מה הקדוש ברוך הוא רוצה? הקדוש ברוך הוא רוצה שיתקדש שמו בעולם, שידעו שעמו של הקדוש ברוך הוא,
כשהוא מובל או כשהוא מונהג על ידי מלך,
יש לו אחריות מוסרית בעולם,
לדאוג
שלא יהיה רוע ורשע בעולם.
לא יהיה.
בסדר?
היה, אתם יודעים שהנשיאים האמריקאים,
הם מתחלפים הרי, דמוקרטי וזה,
הנשיא ג'ורג' ווקר בוש, ג'ורג' בוש השני,
הוא הרי היה מושל טקסס לפני כן.
טקסס זה בדרום.
טקסס זה כל ה-carboys, כל ה...
הערך החשיבה הטקסני הוא כמו של הבוקר הטוב במערבון.
הוא היה הנשיא האמריקאי כשהיה את ההתקפה בענייני התאומים,
והוא,
ארצות הברית כבשה,
היא פשוט כבשה את אפגניסטן.
והיא אמרה, אנחנו לא רק רוצים להגן על עצמנו, בשביל להגן על עצמכם אתם לא צריכים לרבוש את אפגניסטן,
אנחנו רוצים להעביר את הרוע מהעולם.
לא יהיה אל-קאידה, ייקח כמה שייקח.
ובאמת הם הצליחו.
אין אל-קאידה ובין לאדן הרגו אותו, לקח כמה שלקח.
אחרי זה ארבע, חמש שנים עד שהרגו את בין לאדן, משהו כזה. אה, עשר, יותר, נכון, עשר.
אבל הם העבירו את האירוע הזה מהעולם.
תפיסה כזאת יש לנשיאים כמו אובמה וביידן וזה, שהם כאילו אומרים ארה״ב לא צריכים להתערב וכל דברים.
אתה,
יש לך איזו אחריות מוסרית.
אז כאן עם ישראל הוא האחראי מוסרית על העניין הזה.
ברף כל כך גבוה כל טעות היא חילול השם, היא מעיסה עוד פעם, לא היית חייב לתת למלחמה הזאת, זה לא האירוע הביטחוני.
יצאת למלחמה רק כי אתה אומר,
אני רוצה לתקן עולם ומלכות שדי ושלא יהיה כזה רוע בעולם.
אז אל תיקח שום דבר, כי זה מזהם את הכל,
משחית את הכל.
עכשיו, אני חוזר רגע לסיפור של אברהם וסדום.
למה אברהם יצא למלחמה מול ארבעת המלכים?
יש לו סיבה משפחתית, לוט,
יש לו סיבה מוסרית,
נכון? לכן התורה מקדימה טיפה את הסיפור.
היה, נכון, ארבעת מלכים ואת החמישה,
12 שנים עבדו את כדור לעומר,
שלוש עשרה שנה מארדו. וארבע עשר, בא כדור לעומר ומלכים אשר איתו, ואייקות, עזובים בעוות, וישב בקרייתיים.
כדור לעומר יש כאן איזה נמרוד,
יש כאן עוול מוסרי שנמשך לאורך 12 שנה,
הם מורדים קצת, זה לוחמי חופש, והוא מגיע בשנה ה-14, לפרק להם את הצורה.
אברהם רואה את המיעוט הנרדף,
את המיעוט
ה... הזה, שהוא סובל, אז הוא יוצא להגן עליו.
בסדר? זו אמירה מוסרית מן המעלה לראשונה.
זה יכול לשנות את העולם מן הקצה אל הקצה.
כשאברהם חוזר, בא אליו מלך סדום עם נשיקת דבש.
אומר לו, וואלה בני יובנק,
אתה הרי לא עשית את זה באמת לכל האידיאלים ועל אשם שמיים. אתה גם רוצה כסף, נכון?
תן לי הנפש והרכוש כך לך.
בזה הרגע אברהם יהפוך להיות אדם מאוד מאוד עשיר,
אבל הוא יאבד לחלוטין את מה?
את כל היותו מצפן מוסרי לאנושות כולה. ולכן במקום אברהם נשבע, הוא אומר, הרימות ידי,
לאל עליון קונה שמים בארץ, אם יקח מחוט ועד צרוך נעל,
ואם יקח מכל אשר לך ולא תאמר אני אשב את אברהם. אברהם נשבע, הוא לא ייקח כלום. למה?
אתה רוצה להפוך אותי לסוחר?
ולכן אומרים לך זל שבזכות זה אברהם זכה לחוט ועד צרוך נעל, חוט פתיל תכלת וציצית.
הוא זכה מה התכלית שלו.
שימו תכלת, חבר'ה, שימו תכלת.
זה מה שקורה כאן.
רק אחרי ששמואל לוחץ,
לוחץ, לוחץ על שאול, הוא אומר לו, אתה צודק.
טעות.
זו טעות שאי אפשר, אי אפשר לתקן אותה.
כי חילול השם, לצערנו הרב,
זה אחד מהדברים שאי אפשר, אי אפשר להחזיר.
כי חילול השם זה רושם,
שעכשיו יש רושם לאלפי אנשים, איך עכשיו אתה תהפוך את זה אצלם? איך תתקן את זה?
לכן אנחנו מתפללים כל יום, הקב'ה, אל תביא אותי לידי חילול השם, כי אם חלילה זה יקרה,
יהיה קשה מאוד לתקן את זה. אפשר לתקן, אבל זה קשה.
כמו לשון הרע, אתם מכירים את המשל על לשון הרע?
היה יהודי שדיבר לשון הרע כל החיים, דיבר לשון הרע לקראת סוף ימיו, הוא קצת ככה,
היה לו אירועי חרטה,
לא ידע מה לעשות.
הוא הלך לרעב,
הוא אמר לו, הרעב, אני דיברתי הרבה לשון הרע וזה,
הוא אמר לו, הכל בסדר, תלך הביתה.
יש לך כרית שאתה ישן עליה? הוא אמר לו, כן, תיקח את הכרית,
תעלה למגדל הגבוה בעיר
ותיתן על הכרית מכה חזקה
שכל הנוצות
יצאו מהכרית ויתפזרו, ותעקוב אחרי הנוצות,
ותראה אותם ככה עפות ותחזור אליי.
אבידי אמר, וואי, איזה רב
מפנק,
לא כזה מסובך.
ישבתי יותר, לקח, רץ, להגיע הביתה, לקח את הכרית, עלה למגדע, נתן מכה,
הנוצות עפות, הוא מרגיש תחושה של טהרה,
של נקיות, הוא מרגיש שהוא זה, טוב, עכשיו צריך לחזור לרב.
אז הרב אומר לו, עשית? אמר לו, כן, עכשיו לך תאסוף את הנוצות.
אמר לו, איפה נמצא אותם?
זה הלשון הרע שדיברת, חביבי.
אי אפשר להחזיר את זה.
אתה כבר דיברת, והוא דיבר, והוא דיבר עליו, וזהו, too late, חבוב,
קשה, נכון?
מאסת את דבר אדוני ועם אוסך ממלך,
זה להפוך את דבר השם למאוס. מאוס הכוונה,
לא מכובד, ההפך מכובד, זה מאוס.
במקום ששאול יוביל את עם ישראל בראש החץ של המלחמה נגד הרוע,
המלחמה מצטיירת, לא שהוא התכוון לזה,
אבל היא מצטיירת כשוד לטובת רכוש וכבשים
שהלבישו את זה בקורבנות.
ואז עם ישראל יוצא הכי גרוע, כי עשינו מלחמה ברף הרג מאוד מאוד גבוה. בשביל מה?
בשביל לקחת רכוש.
איך תתקן? איך תתקן?
איך תתקן את זה? איך תתקן?
כולם רואים? כולם כבר זהו, יצא.
החפץ לאדוני בעולות וזבחים, כי שמוע בקול אדוני.
הנה שמוע מזבח טוב,
טוב, להקשיב מחלב אלים,
כי חטאת קסם
מרי ובאבן מטורפים מפצר יען מאסת את דבר אדוני וימאוסך ממלך.
יפה.
אז שאול באמת אומר נכון.
אומר שאול אל שמואל, חטאתי כי עברתי את פי אדוני ואת דבריך, כי יראתי את העם ואשמע בקולם.
נו,
אז בפעיל שיראת מהעם ולשמוע בקולם,
אז קרה חילול השם הגדול הזה? רבותיי, חילול השם זה הדבר המרכזי בתנ״ך.
כל התנ״ך זה ספר על קידוש השם וחילול השם.
ואתה, בסדר? כשמדינת ישראל עושה משהו,
והוא ברף מאוד מאוד גבוה,
ובסוף אתה פתאום מגלה, אתה יכול לגלות.
יש ספר,
תמיד צריכים לקרוא אותו, נקרא המתריע,
ראיון ארוך עם עמוס גלעד, שהוא אדם, יש לו הרבה זכויות לעם ישראל וכל זה.
והוא סיים, הוא היה אלוף, ראש משהו,
בתקופית האחרונות שלו היה ראש האגף המדיני-ביטחוני משרד הביטחון.
אז הוא מתאר את הברית שישראל קרתה עם הנוצרים בלבנון.
לפני מלחמת לבנון הראשונה,
עם החברים הנכבדים בשאר ג'מאל ואמין ג'מאל, ואחרי זה הקימו את סאדאל,
והיה שם האחד שקראו לו אליח בקה וסמיר ג'אג'ה וכל החבורה הזאת.
עכשיו, מי שהתנגד לכל הקשר, מי שאמור לנהל קשר עם קשרים כאלה זה המוסד.
באותם ימים ראש המוסד היה יצחק חופי,
שהיה אדם מאוד מאוד ישר,
ואדם מוסרי וישר.
הוא התנגד לזה בכל תוקף.
הם היו מושחתים, היו מגיעים אליהם, הם היו מראים להם,
הוא היה בתור קצין צעיר, היה מצטרף לכל הפרישות,
היו מראים להם סרטים פורנוגרפיים,
ארוחות שחיתות, הם היו רוצחים בצורה אכזרית את היריבים שלהם,
ואיתם כרתנו ברית.
זה היה ברור שהם מושחתים, והם יפילו אותנו בבור של השחיתות שלהם.
מה שקרה בסופו של דבר, כן?
שהם ניצלו את שליטת צהל,
וטבחו שם וכולם והפילו את זה על ישראל.
אתה לא עושה ברית עם אנשים שהם מושחתים, כי בסוף השחיתות נופלת עליך.
מדינת ישראל יצאה למלחמת העבודה הראשונה בגלל הסיבות הכי מוצדקות,
כי היה שם מדינה פלסטינית שלמה של טרור שנלחמה בנו,
וזה היה מצוין, אבל כל הברית המזוהמת הזאת עם אנשים שאתה יודע שהם מושחתים,
אתה יודע שהם מושחתים מהקצה עד הקצה, כולים יודעים את זה,
בינם לבין עצמם,
שהם גם מעולם לא התכוונו לקיים את ההסכם שהם חתמו.
חתמו איתנו כל מיני הסכמים, אמרו, אנחנו רק מערבבים אתכם, וברור שהם משקרים,
כי הם מעולם לא הצליחו לאמת שום הבטחה שלהם. כל הבטחה זה, כן, לא הגיע, כן הגיע וכל הדברים האלו,
ואיתם אתה קורא את ברית, זה מפל עליך.
וזה חידול השם כמובן, כי בסוף בעולם, מה אמרו? ישראל,
תחת ישראל,
קראו זה, ונכנסו הנוצרים וטבחו בכל האנשים, ילדים שם במחנות האלו, כן?
ובסוף זה חונה אצלנו.
יש לך אחריות,
יש לך אחריות גבוהה מאוד כשאתה בא להילחם מול העולם. אם אתה נלחם במלחמה רגילה, אם אתה נלחם במלחמה רגילה, כללים רגילים. גם האויב יכול להיכנע, גם אתה יכול לקחת שלל.
אתה גם לא צריך להרוג נשים וילדים. אתה יכול לקחת אותם שלל או זה.
אבל פה,
מותר לך להרוג נשים וילדים, צריך להיות נקי לגמרי.
שאול תאהב הדבר הזה, ולכן נוצר פה חילי ה'
מה היה בכל אופן הניסיון לתקן, ואיך שאול כן יתקן את זה נראה בעזרת השם בהמשך.
שבוע טוב לכולם וחודש טוב, שק ברוך.
