פרשת: בא | הדלקת נרות: 16:25 | הבדלה: 17:44 (ירושלים) 

הקדשות שיעורים

להקדשות אתם מוזמנים ליצור קשר בטלפון :02-6461328

חדשים מהרב

ארבה: מכה של אהבה ואחדות | מי השילוח לפרשת בא | הרב אייל ורד
play3
הרב אייל ורד 5
“היה אור במושבותם” – על חברה מאירה ונושאת חן | נפש הפרשה בא תשפ”ו | הרב אייל ורד
play3
הרב אייל ורד 5
“הפר את עצת אחיתופל, ה!” -מרד אבשלום | שמואל פרק ט”ו | הרב אייל ורד
play3
הרב אייל ורד 5
שבע מכות של חינוך | מי השילוח לפרשת וארא | הרב אייל ורד
play3
הרב אייל ורד 5
על קוצר רוח וישוב הדעת. נפש הפרשה וארא תשפ”ו | הרב אייל ורד
play3
הרב אייל ורד 5
“אתה כוננת מישרים”: על ישרות בין בני אדם | כה עשו חכמינו | הרב אייל ורד
play3
הרב אייל ורד 5
דף הבית > פרשת השבוע > פרשת וירא > “הוא נענה תחילה” – על התפילה ועלינו. פרשת וירא תשפ”ה | נפש הפרשה | הרב אייל ורד

“הוא נענה תחילה” – על התפילה ועלינו. פרשת וירא תשפ”ה | נפש הפרשה | הרב אייל ורד

י״א בחשוון תשפ״ה (12 בנובמבר 2024) 

no episode  

מילות מפתח:--
Play Video
video
play-rounded-fill
 
טוב, שלום, צהריים טובים.
אנחנו זוכרים להיפגש כאן בחורף, חורף תשפ״ה, בירושלים יורד גשם ברוך השם,

לעוד מפגשים של עבודת הנפש בעקבות הפרשה,

בעקבות תורת החסידות ועוד.

תראו, יש פעמים שאני מעביר,

אנחנו לומדים ביחד שיעור ואני יודע פחות או יותר מה,

זה דברים עוד בתוך התהוות,

זה אחד השיעורים האלה, זה בתוך התהוות, אנחנו ביחד נראה להם,

כאן זה מגיע, בסדר?

ניכנס לבית היוצר.

ונשתדל גם בסוף לחבר את הדברים שיהיה, כמו שהרבי היה אומר, יהיה בפועל ממש.

אז נשתדל גם בסוף שזה יהיה שם.

תראו,

פרשת נוח בפרשת לך לך, הסיום של נוח וההתחלה של לך לך זה בעצם תיאור של אירוע דומה, או אותו אירוע יציאת

תרח יחד עם משפחתו מאור כשדים,

ללכת ארצה כנען.

נכון? ומתואר גם בסוף פרשת נוח וגם בתחילת פרשת לך לך.

פרשת נוח היו גם הרבה מאוד אירועים גדולים מאוד ודרמטיים,

מבול ופלגה וכל הדברים האלו, ועל הדרך יש שם איזה פסוק

שאנחנו גם מסתכלים עליו וכזה מהמהמים וממשיכים הלאה,

רצים, בצדק רצים לאברהם אבינו,

שאנחנו עכשיו איתו כאן בלך לך.

אבל אני רוצה

אני מנסה להתעכב על הפסוק הזה,

שנאמר

עוד בפרשה הקודמת, ולראות איך הוא הולך ומשפיע על כל התולדות של עם ישראל עד ימינו אלו. מה הפסוק?

אז הנה, אל תמלות תרח, תרח הוליד את אברהם, את נכור ואת הרן,

והרן הוליד את לוט.

טוב, אז אנחנו מבינים שלוט, שאנחנו נתעסק איתו הרבה,

הוא בעצם אחיין של אברהם, נכון?

הוא הבן של הרן.

וימות הרן על פני תרח אביו בארץ מולדתו באור כשדים.

אופס, חבר'ה, זה פסוק מעניין.

זה פסוק מעניין, הפסוק הזה מספר פה איזה תעלומה.

קודם כל אומרים כאן רבותינו שזו הפעם הראשונה בהיסטוריה שבן מת לפני אבא שלו.

עד אז היה סדר הבריאה,

אבא, אבא, בן, נכד, נין, כן, ככה זה. פעם ראשונה שבן מת לפני אבא שלו,

בצורה...

כן.

אבן נרצח.

אבן, כן, אבן נרצח.

על אבן נרצח. אבל פעם ראשונה בהיסטוריה, כן, מאז זה, שמישהו מת,

ככה אומרים,

ובארץ מולדתו באור כשדים,

זה גם התורה,

זה מאוד חשוב לה גם,

חבר'ה, אנחנו כאן בסיפור תעלומה, זה שרלו קולומס פה, אנחנו היום הולכים, לא, באמת, הולכים לפצח תעלומה, לי זה היה חידוש גדול,

מקווה שגם לכם,

ואתם תראו,

יש כאן דמות שלא מכירים אותה,

לא מכירים אותה.

תכף תראו שאתם לא מכירים אותה, אני אוכיח לכם אותה טוב ומופתים.

בכל פנים, הוא מת, הרן, באור כסדים,

והתורה גם טורחת לציין שארץ מולדתו זוהי אור כסדים. עכשיו, הרמב״ן אומר, לא הבנת, ארץ מולדתו של מי?

אפשר היה לקרוא, והיה מותרת על פני תרח אביב בארץ מולדתו של מי?

של תרח, אור כסדים. אומר הרמב״ן, לא, לא, לא, לא.

תרח לא נולד באור כסדים, תרח נולד איפה?

בחרן, שנקראת גם עבר הנהר.

לצורך העניין כמו צפון-מזרח סוריה של היום, עבר הנהר.

ואור קסדים זה עיראק.

אומר הרמב״ן, הנה טרח הוליד בניו הגדולים, אברהם ונחור,

בעבר הנהר בארץ אבותיו.

אבל אז הוא יצא מחרן והלך לו עם אברהם בנו אל ארץ קסדים,

שקוראים לה קסדים, לא אור קסדים אלא קסדים,

ושם נולד בנו הקטן הרן. אז רק הרן לבד נולד, איפה?

בקסדים.

ונשאר נחור בנו בעבר הנהר בעיר חרן,

כן, או שנולד בעיר ההיא, או שנתיישב בה,

נקוטה,

וזה טעם בארץ מולדתו באור כסדים, כי שם מולדתו של הרן.

אז התורה מדגישה לנו שהרן מת.

היה צריך להיות כסדים, כתוב אור כסדים,

וגם שאור כסדים זה גם ארץ המולדת של הרן.

אנחנו לא יודעים למה הוא מת,

מה קרה שהוא מת, מי הרג אותו,

יש פה תעלומה.

של אברהם אבל רגע זה רק אספתח שנייה אמרנו שהרן הוא אבא של מי?

של לוט

אבל לא רק לוט

אלא

תסגרו טיפה תכף נחזור לקצת על הקבלה ועל רשי וכולי

פסוק אחד אחרי

ויקח אברהם ונכור להם נשים

שם אשת אברהם שרי ושם אשת נכור מי?

מילכה, בת הרן, אבי מילכה ואבי עסקה.

אה, אז להרן יש לו כמה ילדים?

שלושה ילדים, לוט,

מילכה ועסקה.

מי זאת עסקה?

חז״ל אומרים זאת שרה.

אה, אז הרן הוא אבא של שרה וגם אבא של מילכה. עכשיו, מי זאת מילכה?

שילדה את מי? לנחור?

הפסוקים לפנינו, ארגמן, אתה לא עושה עליי רושם כשאתה קורא את הפסוקים ששמתי לך בדף.

ויהי אחרי הדברים האלה,

ויוגד לאברהם לאמור הנה ילדה מילכה גם היא בנים לנכור אחיך את עוץ בכורו ואת בוז אחיו ואת קמואל אבי ארם ואת כסת ואת חזוב ואת פלדש ואת תדלף ואת בתואל

אז מילכה היא אמא של בתואל בתואל ילד את רזקה נכון ואת מי עוד?

את לבן ולבן ילד את רחל ואת לאה נכון?

שמונה אלה ילדה מילכה לנכור אחי אברהם אז מה יוצא?

יוצא שהרן הוא אבא של כל האימהות או אבא או סבא

הוא אבא של שרה,

הוא סבא של רבקה

והוא סבא-רבא של רחל ולאה.

אתה ידעת את זה?

נריה,

אולי כן ושכחתי.

זה חידרוש, לא?

חידרוש עזים.

אדם אחד

הוא האבא של כל האימהות.

עכשיו, אימהות אפשר להתחתן מכל מיני כיוונים.

הוא יולד את

שרה שמתחתנת עם אברהם,

יולד את מילקה שמתחתנת עם נחור,

ומילקה כבר יולדת את ביתואל, וביתואל יולדת רבקה, ורבקה...

ואת לבן, ולבן יורדת רחל בלתר.

למה זה ככה?

מה זכ... השאלה שאנחנו שואלים כאן היא, מה זכה הרן,

שהוא מי?

הוא האבא של כל האימהות

בעם ישראל.

יש להם שורש אחד, הרן.

פלא.

טוב,

עוד שנייה אחת. הרן הוא גם אבא של לוט. זה לא איזה כזה, קצת טיפוס הוקפק קצת, נכון?

אבל אנחנו אומרים, רגע, שנייה, לוט.

מלוט ממי יצאו? יש את בנות לוט, שהם היו...

תכף נדבר עליהם.

ומי?

רות ודוד.

אז מהצד של הבן שלה, מצד הבנות, זה האימהות, מצד הבנים, אצל הרן, מי זה? דוד המלך.

או, רגע, רגע, צריך לעצור פה.

פה צריך לעצור ולהתבונן, מה קורה כאן? מה זה הדבר הזה?

יש פה דמות, ככה דילגנו עליה מהר מהר.

הוא חתיכת אירוע מרכזי בסיפור שלנו.

למה? מה הוא זכה?

מה הוא זכה,

הרן, שכל העסק הזה יוצא ממנו?

מה רצית לשאול?

אז כן.

מה רע?

הוא אומר לה, אמרי נא אחותי את. אל תגיד אחותי אלא אחייניתי.

את האחיינית שלי. כתוב בתורה, נכון?

כן.

טוב.

אז למה?

אבותה התשובה היא פשוטה.

אבל בואו ננסה להבין אותה

בעומק בסדר?

בואו נראה את הכתבת הקבלה.

הכתבת הקבלה אומר שקודם כל התורה כבר רומזת לנו את התשובה כי הרן לא מת בכסדים אלא

באור כסדים.

אז אור זה אש.

אש שבערה בקסדים. אומר הכתב הקבלה, באור קסדים,

יותר נכון ממה שכתב הראש, שאין המקום נקרא אור קסדים,

אבל פירוש באור קסדים, אש קסדים,

כמו שלישית באור תבעיר,

וכן אור לו בציון ותנור.

ואמר הפסוק, אמר קרא, וימות הרן באור קסדים,

כלומר מת בעיר מולדתו, ארם נהריים, על ידי האש

ששרפו הקסדים.

וכמו שסיפרו לנו רבותינו, תכף נקרא את זה.

ובית באור איננה להוראת המקום, אלא רק לאופן אמיתה,

שלא הייתה מיתתו מיתה טבעית, רק על ידי מעשה אדם ובאש.

והבית הוא בית הכלי, כמו הרגו בחרב.

אתם נמצא איתם מאור כסדים, כולי, בסדר?

אז זה, הוא מת, מה?

באור, באש, בכסדים.

למה הוא מת?

וכאן רשי מביא את המדרש, מדרש בראשית רבה,

הבאתי את הרשי כי רשי פשוט מביא את המדרש מילה במילה כמעט,

הוא אומר על המדרש ככה, או מדרש אגדה,

יש שאומרים שעל ידי אביו מת.

כלומר, שכתוב, וימות ערן על פני תרח אביו,

זה לא רק תיאור כרונולוגי שהוא מת לפני אבא שלו, אלא זה תיאור סיבה.

הוא מת בגלל אבא שלו.

מה?

שקבל תרח על אברהם בנו לפני נמרוד, על שקיטט את צלמה והשליחו לכבשניים. תרח היה כמו בצפון קוריאה. אתם מכירים את צפון קוריאה היום?

הילדים הולכים להישן על ההורים

אם הם לא מספיק נאמנים לשליט שם,

קינג ג'ום אוייל, איך שקוראים לו השם הזה.

אז, וגם ההורים מלשינים על הילדים, גם ברוסיה הקורמוניסטית זה היה ככה.

הם מרגישים מחויבים למנהיג יותר ממה שהם מחויבים להורים שלהם.

או לזה.

אז תרח, שלו ילד, אברהם עושה בלאגן.

כל הסיפורים שאנחנו מכירים, כנסו חכמינו והמדרשים, כן?

כשהוא היה אומר, איך אתם משתחווים לזה, נכון?

לפסל ולזה, היה לקח את המקל, שם בפסל הגדול, הוא הרביץ לכולם, כל הדברים האלו.

אז טרח הלך לאלשין לקגב, למוסדות.

שטרח,

קבל טרח על אברהם בנו לפני נמרוד על שקיטט את צלמיו,

והשליכו את אברהם לכבשן האש.

אברהם ניצון.

והרן יושב ואומר בליבו,

אם אברהם נוצח, אני משלו,

ואם נמרוד נוצח, אני משלו.

זה הרן.

וכשניצל אברהם, אמרו לו להרן, משל מי אתה?

אמר להם הרן, משל אברהם אני.

נשלחו לכבשן האש ונשרף.

וזהו, אורקסדין.

עכשיו, אני שנים,

שנים הבנתי את המדרש הזה שרשי מביא

בתור ביקורת על הרן.

בתור ביקורת.

כאילו, המדרש אומר, תשמע,

קוראים לזה בשפה מודרנית אופורטוניסט.

אופורטוניסט זה הזדמנות.

אופורטוניסט אחד שהוא מנצל הזדמנויות. עכשיו פה, הולך לפה, עכשיו פה.

הרן אומר, איך שר הזמר הזה, אחלה זמר שבעולם,

אריק רובינשטיין.

איך קראו לו?

אלברט איינשטיין, אריק איינשטיין.

יושב על הגדר רגל פה רגל שם.

זה שם, נמרוד, סבבה. עם אברהם, סבבה.

אני אוהד את הקבוצה שהיא מספר אחת בטבלה, וככה אני לא מאוכזף.

הקבוצה שלי תמיד זוכה באליפות,

הקבוצה שלי תמיד זה. כל מי שמספר אחת, אני אוהד אותו. אם היא יורדת, אני מחליף.

נכון?

אז המדרש אומר לארץ, אז כאילו, ככה הבנתי את זה.

זה לא עובד ככה. בואו, אנחנו פה צריכים אנשים רציניים. אברהם אבינו הוא אדם רציני, הוא מאמין, הוא מוכן לשלם מחירים על ה... זה שלום.

מתי? אמרתי לעצמי, רגע, אולי אני לא מבין נכון את המדרש.

אם הרן הוא כזה, אז אני לא רוצה אותו חלק מעם ישראל.

משרף-משרף, יא.

אבל כשפתאום אנחנו מבינים,

כמו שהרדתי לכם, כשהרן הוא האבא של כל האימהות,

אז אולי אפשר להבין את המדרש הזה אחרת לגמרי.

אחרת לחלוטין.

ככה מעצמי, ואחרי זה מצאתי לזה מקור, אני חושב.

מה?

תראו, אברהם אבינו,

היה לו התגלות.

היה לו התגלות.

הוא, הכליות שלו לימדו אותו תורה, והוא זה,

הוא צפה להתגלות, הקב'ה הציץ עליו.

אז הוא הלך על זה, הלך על האמונה.

הרן, לא הייתה לו התגלות.

לא הייתה לו.

אז הרן אמר,

תראו, אני לא יודע,

אבל אם אני אגלה שאברהם זה דת האמת,

אני הולך עליו עד הסוף.

בלי התגלות.

אני... בסדר?

זה לא שהוא רק מתלבט, הוא אומר, אני באמת לא יודע, אברהם קיבל התגלות, אני לא קיבלתי התגלות.

אבל אם אני אראה שאברהם נוצח,

אני אלך על זה. לא שהוא בנה על כך שהקדוש ברוך הוא יציל אותו,

הוא לא בנה.

בקיצור, כשבאו לפני אברהם, סגי, ברוך הבא.

מה קורה?

אה?

עוד תהיה, עוד תהיה.

אברהם.

אבל זה לאברהם, הקדוש ברוך הוא נשאר, לא לארץ.

לא, אבל...

זה היה להם כישופים,

המדרש אומר שיכולו לטעון שהארן עשה את זה,

שאברהם היה לו כישוף, שם על עצמו סלמנדו,

כל מיני דברים כאלה.

עכשיו, אחרי שאברהם נשרף,

אני ממש מנסה רגע לדמיין את המדרש.

אחרי שאברהם ניצול, סליחה,

באו להארן, אמרו לו, משל מי אתה?

וואלה, אוקיי, הקב' ברוך הוא הציל את אברהם, אבל עדיין נמרוד פה, חי.

ועדיין

נמרוד יכול להרוג את ה... כאילו, מה אני צריך להסתבך עם נמרוד? מה אני צריך להגיד לו זה? מה אני צריך... אה?

כן, גם אברהם יחידי, וגם הוא ניצול, מה אני צריך להסתבך עם נמרוד?

הרן בא ואומר לנמרוד, אני משל אברהם.

הוא אומר לו את זה, לא מפחד.

למרות שנמרוד עדיין מלך העולם, והוא הפוך.

כשאברהם אבינו בא לפני נמרוד,

אברהם לא ידע שנמרוד ישליך אותו לכבשן האש.

הרן כבר יודע שמי שטוען שהוא מאמין באל אחד, זורקים אותו לכבשן האש.

אז כאילו, אנחנו יכולים לטעון שהרן היה בטוח שהקדוש ברוך הוא יציל אותו כמו שהוא יציל את התמרוד. לא, לא בטוח, מי אמר?

יכול להיות, ככה אני מפרש כרגע את המדרש,

שהרן אומר, אני עם הבראה.

זרוק אותי כבשן האש, זרוק אותי.

וכשזרקו את הרן לכבשן האש,

מה הוא אמר בתוך כבשן האש?

אכלתי אותה?

או שמע ישראל השם אלוקינו השם אחד?

הרבה שנים אני הבנתי, כאילו,

אכלתי אותה, כאילו,

למה אני מבין שהוא אמר שמע ישראל?

אני יוצא עם כאן מוריי ורבותיי

שהרן הוא האדם הראשון שמסר נפש בפועל על האמונה באל אחד.

בפועל.

וזה אפילו אברהם לא עשה.

כי אברהם אבינו, בניסיון העשירי יהיה ניסיון העקידה,

וזה ייראה כאילו וכמעט וכולי, אבל בסוף זה לא.

אתם תכף תראו שאומר את זה, הרבה מפנו, אני מצאתי את הרבה מפנו, קפצתי משמחה,

אומר את זה במפורש.

אבל האדם הראשון בהיסטוריה שמסר נפש,

מסר נפש

על האמונה בהשם אלוהים אל אחד,

בפועל ממש,

אברהם מתכוון למסור נפש.

אברהם, אין ספק, הוא התכוון, אבל בסוף הוא ניצול.

הרן התכוון למסור נפש ומסר נפש.

זה חתיכת אירוע. רבותיי, איפה שיש מסירות נפש אתה עוצר.

אני לא יכול להמשיך הלאה.

לא יכול להגיד, אוקיי, זה אירוע.

זה לא אירוע שאתה עוצר, מישהו כאן מסר נפש.

אז אהה,

רגע,

שומע?

עכשיו יש לך קושייה למה הקדוש ברוך הוא לא הציל אותו.

יפה, יש לך קושייה לקדוש ברוך הוא.

קודם כול אתה מוזמן עשית את הקושייה הזאת, היה לו עוד הרבה קשיות שלנו לקדוש ברוך הוא.

אבל דבר שני אני רוצה להגיד, אולי אחרת,

כלומר יכול מאוד להיות שהרן היה,

זה בדיוק מה שבאתי להגיד, כלומר יכול מאוד להיות,

רגע אני אסביר את השאלה שלך

ואז אני אגיד מה התשובה. שואל רן, בצדק, אוקיי, אם הרן כזה צדיק,

אז למה לא הצילו גם אותו?

אורא,

אם את אברהם הצלנו, קל וחומר את הרן,

אם אברהם שלא ידע שזורקים לכבשן האש,

ניצול, אז הרן שידע, למה?

יפה, מה התשובה?

אני חושב.

התשובה היא שבאמת,

כנראה צריך להגיד שהמדרש בנוי גם וגם.

כלומר, באמת יכול להיות שהרן בהתחלה לא היה מאה,

אני לא יודע, אברהם, אני כאילו,

בסדר?

ואז הוא לא היה ראוי להצלה.

אבל הוא נכנס לתוך האש בסופו של דבר,

וכמו שאמרנו, כשהוא היה בתוך האש והוא הבין שהוא לא ניצול,

הוא לא אמר, אה, עבדו עלי, אלא הוא אמר, שמע ישראל ה' אלוקינו אשם אחד.

ובא המדרש להגיד

שלמרות שהכוונות לפני כן של הרע לא היו כמו של אברהם אבינו,

ברגע שהוא הגיע למדרגת מסירות נפש, זה לא רלוונטי.

זה לא רלוונטי.

אתה מבין, חיילי צהל הקדושים שנלחמים וכל זה,

יכול להיות שחייל התכוון למסור את הנפש, יכול להיות שהוא בכלל לא התכוון למסור את הנפש, לא התכוון, אבל ברגע שהוא נכנס לתוך שדה הקרב ומסר את נפשו,

זה לא רלוונטי המעשים הקודמים שלו, זה לא רלוונטי מה היה מדרגתו הפרטית,

אם הוא שמר שבת או לא שמר שבת, אם הוא אכל כשר או לא אכל כשר, זה לא רלוונטי.

כי ברגע שמגיעה מסירות נפש, כאילו הכל מתאפס.

אז מצד אחד הרע לא ניצול, כי כנראה כוונותיו מראש לא היו משובחות כמו של אברהם, אבל מצד שני, הוא בסוף מסר את הנפש ממש.

עכשיו, מה שאני בא לומר, לפני שאני אכנס כאן לרמה מפנו, וזה אותיות של קבלה, קצת צריך לתפוס ראש, אבל אתם תתפסו איתי ראש,

זה,

בעצם אני מבין את הדבר הבא.

רוצה הקדוש ברוך הוא לשתול את נקודת מסירות הנפש בעם ישראל.

הוא רוצה לשתול אותה בתור תכונה, הרי אנחנו חושבים שהאבות זה הגנטיקה הרוחנית שלנו.

אז הגנטיקה של אברהם היא חסד, הגנטיקה של אברהם היא אמונה,

הגנטיקה של אברהם היא... יהיה ברכה. זה אברהם אבינו.

אנחנו הבנים של האבא, אז הגנים של האבא זורמים בנו.

מהי מסירות נפש?

איפה מסירות נפש?

איפה הגנטיקה הזאת באה לידי ביטוי?

אומר הקדוש ברוך הוא, הגנטיקה הזאת של מסירות הנפש היא תעבור אליכם דרך מי?

דרך הרן.

איך? מהבנות.

כל האימהות הם יהיו הבנות של הרן, או הבנות או הנכדות או הנינות של הרן,

אז הן בעצם יונקות את זה ממנו, אתן יודעות, ואני מברך אתכם שתזכו, שיהיו לכם בנות,

ותזכו לחתן את הבנות שלכם.

כמו שאנחנו זכינו לחתן את הבת שלנו עכשיו,

וגם את הבן.

אז אני מדווח לכם, כיוון שחיתנו באותו חודש גם בית וגם בן,

אין מה להשוות כשאבא מחתן בת לכשאבא מחתן בן.

אתה מחתן בת, אתה אומר, מה זה החתן?

מי החתן שהוא בכלל ראוי להתחתן עם הבת שלי? הוא צריך...

בן, אתה אומר לו, יאללה,

בסדר, יהיה בסדר,

איחלתי לך, היה בהצלחה.

אז יש קשר,

יש קשר יותר עמוק,

יותר פנימי נקרא לזה, בין בת לאבא,

וגם הפוך, אגב, זה לא הפוך, כן, לאימא הרבה יותר

קשה לחתן בן מאשר לחתן, באתי לומר, יהיה בסדר, בינתי, מה דואגת? הבן, איזה מכשפה תיקח אותו, לך תדע מה,

מי תעשה לו כל מיני עניינים.

אז הבנות של הרן,

הן יונקות ממנו את התכונה הזאת, ולכן תשימו לב שכל האימהות,

מסירות הנפש נמצאת אצלם.

אני רוצה להגדיר מה זה מסירות נפש.

מסירות נפש, בקצה זה למות,

אבל זה הרבה לפני למות. מסירות נפש זה היכולת להבין שבסיטואציה מסוימת

ישנה נקודה אחת עיקרית והיא הכי חשובה וכל השאר

פחות רלוונטי או לא רלוונטי בכלל.

זה כמו מין כפתור פאניקה במטוס,

אתה לוחץ עליו, אתה מפיל את הכל, כי אתה אומר עכשיו, הדבר אחר זה להישאר בחיים.

כן, כשהמטוס מותקף, אז הוא... זאת אומרת, אתה מבין שעכשיו יש מלא מלא מלא מלא דברים,

זו הנקודה שעליה אני נלחם,

פה לא יהיה שום ויתור, לא יהיה זה.

זה בסדר, אתם מבינים מה זה מסירות נפש?

תראו,

עכשיו אצל אברהם,

זה לא שאברהם לא יכול למסור את הנפש, אבל זה לא התכונה שלו, כי אברהם תמיד רוצה מה?

רוצה גם וגם.

גם כשהקדוש ברוך הוא אומר לאברהם,

אני אתן לך בן ויקראו לו יצחק. מה אברהם אומר לקדוש ברוך הוא?

מה עם ישמעאל?

לו ישמעאל יחיה לפניו.

אבל אמרתי לך אשתך ילד בן וקראת עצמו יצחק.

מה עם ישמעאל?

אברהם רוצה הכל.

האהבה שלו היא

בלתי מוגבלת.

מי עושה לו סדר בחיים לאברהם?

שרה.

והיא אומרת לאברהם, תקשיב, תקשיב.

או אני או הילד הישמעאל הזה, תעיף אותו מכאן.

גרש העמה ואת בנה.

זה נקרא מסירות נפש. זה הנקודה.

זה אברהם.

צרה רבקה גם מסירות נפש מה כשבא אליעזר לקחת אותה וכל זה אז אומרים לה זה מה את אומרת אולי תחכי קצת אולי תתמהמי

אומרת להם חבר'ה אני הולכת

נגיע לזה

זה פרשה של זה בסדר אז

רבקה אומרת להם חבר'ה אני הולכת ותומר אלך מה אומר שם רשי

גם אם לא תרצו אני הולך אלך לא שמה עליכם

וגם כשהיא באה ליצחק, היא אומרת לו, קצתי בחיי מפני בנות חיית. אם לוקח יעקב אישה לבנות חיית, למה לי חיים?

זה ישר הולך אליו.

או חיים,

או כאילו בנות חיית, או שאני מתה.

זה רבקה. רחל

אומרת ליעקב, אבל היא בנים ואם אין

מתה אנוכי.

יעקב כועס, למה מתה? מה קרה? אז בסדר, אז אני בעלך, יש עוד דברים. לא, או ילדים או כלום.

זה נקודת מסירות נפש.

וגם לאה

מוכנה להתבזות, להתבייש,

וכל זה, ולהיות נשואה ליעקב.

היא לא תוותר, היא לא תלך לעשיו. זה גם כן מסירות נפש.

הקו של מסירות הנפש עובר אצל מי?

אצל האימהות, לא אצל האבות.

הלאה.

אמרנו,

אמרנו ש...

של מי?

של יצחק.

באמת, מה אומרים, מה אומר הזוהר? שיצחק, בהקדת יצחק,

לקחו לו נשמה של דוחה וקיבלו נשמה של נוקבה.

מושפע, כאילו נהיה נקבה.

נהיה מושפעת.

ולכן זה היה עקר.

בואו נדבר רגע על לוט.

אז לוט, אנחנו מבינים שהוא קליפה.

אז, ואברהם הולך צמוד עם לוט.

אבל לוט זה כמו מזוודה.

מזוודה מלאה לכלוך ומלאה כל מיני זה,

אבל בפנים יש איזה אוצר שמסתתר.

מה האוצר שזה מסתתר אצל לוט?

בנות לוט.

בנותיו.

עוד פעם הבנות.

כלומר, כל פעם שתגיע לבנות

שקשורות להרן,

יצוף לך, מה?

שירות נפש.

לוט יתחבר כנראה לאופרוטוניזם של הרן.

הוא ראה, הילד רץ, אז הוא גם כן מסתכל איפה אפשר להרוויח.

אחמר אתה,

יש לך את אברהם ויש לך את סדום, במי תבחר?

במקום להישאר עם אברהם, הוא בוחר ללכת לסדום.

אבל בנות לוט!

מה הן אומרות? מה זה מסירות נפש?

הן אומרות, יבזו אותנו,

יביישו אותנו, יקראו עלינו בתורה כל שנה,

אבל אין ברירה, אנחנו צריכים לקיים את העולם.

אז בואי נשכב עם אבינו ונקיים עם אבינו זרה.

זה גם כן מסירות נפש.

נכון?

והלאה, מי מתגלגל מבנות לוט?

רות המואביה. מה אומרת רות לנעמי?

אל תפגעיני לעוזבך,

לשוב מאחרייך,

כי אל אשר תלכי אלך ובאשר תלין ילין, עמך עמי ואלוהיך אלוהי,

באשר

תמות יעמות ושם אקבר כה יעשה אדוני ויכול יוסיף, כי המוות יפריד בני ובנך. למה לדבר על מוות?

מה, היא אומרת לה, את לא מבינה, או איתך

או אין לי חיים.

נקודת נסירות נפש. היא אומרת לה, אם אני איתך,

חיים שלי שווים, אני בלעדייך לא שווה שום דבר.

אז אנחנו רואים שנקודת מסירות הנפש שבאה לידי ביטוי אצל הרן,

שמסר את נפשו על האמונה

בפועל ממש,

באה לידי ביטוי בכל זרעו בצד הנוקבה, כי הנוקבה הוא קולט, הרן הוא הדוכרע והנוקבה קולט אותו וזה בא לידי ביטוי.

וכשהקדוש ברוך הוא רוצה לשתול את תכונת מסירות הנפש בעם ישראל, הוא עושה את זה דרך בנותיו של הרן,

או מהבנות או מהבן.

וזה דבר אדיר, רבותיי, תראו, אני

אני אומר לכם, עד היום אני נזכר ואני מתרגש,

יש לנו בן אחד, כמו שאתם יודעים, יש לנו חמש בנים ובן אחד,

ועכשיו הוא משתחרר עוד מעט, בעזרת השם.

שנה ארוכה, מלחמה וכל זה, אבל אני עוד זוכר את הילדים שלי הבינו אותו לבקוום.

אז ההורים היו לווקוום, גם אמא שלי הגיעה, סבתא.

אמהות,

סבתות, הן אחראיות על החיים.

אמא מולידה חיים.

שאימא לוקחת את הבן לבקוום,

והכול יודעים,

כלה למה נכנסת לחופתה, ובין למה הולך לבקו״ם.

ומברכים אותו, ומתרגשים, מצטלמים,

ומגיע, מה, איפה אתם? אה, ברוך השם, יש לנו יום שמחה,

אנחנו מלווים את הילד לגיוס, לבקו״ם. תגיד, אתה מבין מה, יש מלחמות, איזה, בקו״ם זה כדי לעשות, זה, נכון, רובים, יורים, רובים.

שהמדרגת האימא,

היינו מצפים שהאבא ייקח את הילד לברכם, שמע, בני, אין ברירה, צריך להגן על השבט, צריך להגן על הזה, והאימא תשב בבית ותגיד, ותבקע ותגיד, לא.

רואים שמסירות הנפש בעם ישראל

עוברת דרך האימהות שהן מביאות את החיים.

זו מדרגה מאוד מיוחדת,

מופלאה מאוד,

מופלאה מאוד, וזה מהרן.

בואו נראה את הרמה מפאנו,

הרמה מפאנו חכם וקובל איטלקי,

שעסק הרבה גם בגלגולים וכל מיני דברים כאלה. בואו נראה.

הוא מדבר כאן על מצוות מסירות נפש.

אז הוא אומר שכל אחד מאיתנו,

רבותיי, אנחנו מדברים פה על מסירות נפש, אתם מבינים שאנחנו לא מדברים על אגדה למעשה, אנחנו מדברים פה על הלכה למעשה. עם ישראל מוסר את הנפש כבר יותר משנה שלמה

בכל חלקי החברה הישראלית. אתמול הייתי בהלוויה של אפריאטמי,

אפריאט קוראים לך, אפריאטמי, אני מפתח תקווה.

באנו שם עם דגלים, ברחוב,

מה יש לדבר? אין לי כבר מילים מה להגיד על המדרגות מסירות הנפש של עם ישראל

מכל חלקי החברה הישראלית,

אחד המרבה ואחד המאמית.

אז באופן כללי כתוב בתפילות שאדם צריך להגיד, להכוון בקריאת שמע,

בכל נפשך, אפילו נוטל את נפשך.

אבל יש זמנים שהדבר הזה הוא בפועל, הוא הלכה למעשה.

אז אומר הרמ״ם מפנו, ולמה יימסר במעשה כשיבוא לידו ויקיימנו?

כי מזדמנת לאדם ההזדמנות

להיות ממוסרי הנפש.

כמו שצריך ללכת למלחמה.

והוא עכשיו מתגייס לצבא, לסדיר, למילואים.

מקרא מלא דיבר הכתוב,

ובכל נפשך,

אפילו נוטל את נפשך. איך הקדוש ברוך הוא נוטל את נפשך?

אז

כל הסיטואציות שבהם באים גויים והורגים אותנו זה חידול השם.

המדרגה הכי גבוהה של נוטל את נפשך זה שאדם אומר,

הכי האהובים על הקדוש ברוך הוא זה עם ישראל, הם בניו של הקדוש ברוך הוא, ואני הולך להגן עליהם.

ואני מוכן למסור את הנפש בשביל

להגן על בניו של הקדוש ברוך הוא. ואין לך לבב שלם גדול מזה ובלבד

כרבי עקיבא וכאברהם אבינו באור כסדים.

ואף על פי שזה ניצול וזה לא ניצול,

אברהם אבינו הוא ניצול, רבי עקיבא לא ניצול.

לאפו כמהרן אחי אברהם שהיה מוסר לכולם.

וואו,

אברהם הוא מוסר.

מוסר. לימוד לכולם, אה?

כי הושלך לכבשן האש בעת רצון ואברהם יוכיח.

כלומר,

כשהוא הושטח לכבשן האש,

אז הוא היה מלא באמונה,

כי הוא בעצם אמר, אני משל אברהם. הוא אמר, אני משל אברהם.

הוא הודה שהוא מאמין באל אחד.

אבל הרן,

גלי בהתתיה דו טבוע בן נורא ויהיו בדיק נפשי.

כן,

הרן, כן,

לא יודע מה זה גלי בהתתיה,

גילה את עצמו.

לא כן רבי, הוא ממשיך כבר מבאר את זה יותר.

לא כן רבי עקיבא, כי הוא לא היה בשטר נס, לפיכך אל תטמע על החפץ.

אז כאן רבי עקיבא לא היה בזמן שהיו עושים ניסים אז לכן הוא לא ניצול.

גם הרן לא הפסיד

כשאמר משל אברהם אני מקל וחומר.

מה הקל וחומר?

אם הדין נותן שהנהרג מתוך רשעו מתכפר לו,

אף על פי שלא עשה תשוואה,

כמו של הרב הבא גמרא במסכת סנהדרין,

כל שכן הנהרג ועובד בצדקו.

ואף על פי שהיה תחילה פוסח על שני הסעיפים,

יכול להיות שבהתחלה הרן באמת היה פוסח על שני סעיפים,

אבל ברגע שזה הגיע למסירות נפש, בום!

זה לא רלוונטי.

אשתא מיאץ כששאלו לו משל מי אתה יודע איה דלב לא עוטבי בכי לשאלו כשבא נמרוד להרן ואמר לו שאל אותו בשביל מי אתה, הוא יודע שנמרוד

רוצה לחסל אותו אז כשהרן אמר אני משל אברהם

הוא אמר את זה על דעת המשמעויות שיש לדבר הזה, כן?

כלומר הוא מבין שלא שואלים אותו כדי לתת לו איזה מישהו ברח ולהעלות אותו לתורה

לשים אותו באיזה חופה נעימה אלא שואלים אותו כי רוצים לבדוק תגיד

אפשר גם להרוג גם אותך או לא?

בסדר?

אז מה אתה, אני צריך לקחת סיכון.

הקדוש ברוך הוא יציל אותי, לא יציל אותי, אני אגיד שאני לא משל אברהם, ונגמר הסיפור,

ולא ייכנס ממך לסכנה.

לא!

הוא אומר, אני משל השם יתברך.

אני משל אברהם אבינו.

וישיב כהוגן

דמסר עצמו לכבשן האש, אלא אשר חשב להינצל.

וטעם כעיקר העבודה, שאף אם היה ניצול,

לא הושלם במחשבתו רצון של המלך מיטתו וודאי הייתה לו כפרה שלמה,

אחרי שאמר זה,

כן, שבפירוש, ללכת בדרכי ישראל.

ואפילו אם תמצא לומר דמילטה דרעה ועמידת רחמנותי, שאינה נוהגת לבני נוח,

הוא עושה כאן איזה פלפולים לזה,

ודאי שאפילו בישראל אינה נוהגת, כמי שעומד למרדו באותה שעה,

דכתיבי ומקשה ליפול ברייל, ומי שנהרג פתאום הוא כישן וכיוצא בו.

אמנם הרבה פרקליטים גדולים וטובים היו לו להערה נוספים על זכות עצמו,

שסוף סוף נשרף על קידוש השם,

ומי הם הפרקליטים שלו?

ואלו הם

זכות יסקה ביתו ויתר האימהות, כולן בנות בניה של מלכה ביתו,

ועובד וישי ודוד עם כל שושלת הייחוסין שלו מבנות לוט,

בנו שכיוונו לשם שמיים.

הוא אומר את זה, איך שמחת שראיתי את זה.

למה דוד הוא מגיע מהרן?

כי אתה לא יכול להקים מלכות במסירות נפש.

אתה רוצה להקים מדינה? אתה רוצה להקים מלכות? אתה חייב למסור את הנפש.

חייב להיות מוכן למסור את הנפש.

דרך רות המואביה, דרך בנות לוט, לוט הוא בן של הרן.

וואו.

וזכות אברהם עצמו,

מן הרושם שהניח בכבשן האש כשיצא משם,

אברהם

היה לו זכות עצומה, כי הוא עשה רושם גדול,

נכנס לכבשן ויצא מהכבשן.

אבל הרן,

כי זכה הרן,

הוא נטלו אחרי שנכלל באות האלף של אש הכבשן,

ויה א' של השם אחד שירד והציל את הצדיק, דכתיב בעני השם אשר הוצאתי חל מעור כסדים,

ויה א' של אברהם, דכתיב בעתה כהן לעולם,

ויה א' של אהרון, תכף נסביר את זה,

שהוא קודל בשמו, וזאת הא' היא אש לבנה על גבי שחורה.

כלומר,

אברהם אבינו היה מוכן למצוא את הנפש,

אבל זה בסוף לא קרה, הקדוש ברוך הוא הציל אותו. אז נשאר כאן כאילו פוטנציאל.

פוטנציאל.

פוטנציאל הזה נקרא א',

א' של האות של המילה אש, א' של אברהם, א' של אהרן.

בא הרן, ומה עושה?

זה כמו א' שהיא כתובה, אבל היא כתובה כזה חלול.

בא הרן ומילא את הא'.

אברהם התכוון למסור את הנפש.

בא הרן ואמר לאברהם, אני אמלא את הכוונה שלך.

הוא המילוי של האות א' הזאת.

ולכן אומר

הרמה מפנו,

האלף של אברהם היא אש לבנה שלולי הרעני עתיד לבוא וליטול

לא היה שום אחד מהם מניח שם רושם ואף של אברהם לבנה היא

האלף של אברהם היא אלף לבנה הכוונה אברהם מתכוון הוא רצה אבל זה לא קרה

היה רושם שאברהם נכנס לכבשן ויצא וואו אבל אתם יודעים ליצני הדור אמרו אברהם יש לו איזה כישוף הוא שם על עצמו איזה חומר אצל אברהם אין כישוף

אברהם נכנס לאש ונשרף כולם אמרו מה רבו מעשיך השם

איזה מסירות נפש.

אז אף של אברהם לבנאי, אלא דאוחמא אי קדם עילת אילות, וכן אריך כהן גדול של מעלה חיברה גור חיברה,

וזכה הרן להיות כופרו של אברהם באור כשדים,

כשם שזכה האיל כפרעה של יצחק בהר המוריה.

כלומר,

כמו שיצחק הסכים להשחט,

אבל בסוף הוא לא נשחט.

מי נשחט?

האיל. אז גם אברהם הסכים,

אבל בסוף, מי נשחט?

הרן, אז הרן הוא כמו העל של יצחק.

וואי, רבותיי, זה שורש מסירות הנפש בעם ישראל.

משם זה מתחיל.

זה עובר דרך האימהות,

גם מהצד של שרם ומלכה וכולי, וגם מהצד של

בנות לוט.

והקב' ברוך הוא לוקח את הנקודה הזאת, זה כמו בונים פה את הגזע המיוחד של עם ישראל. אז אברהם אבינו שותל בנו את החסד ואת האמונה וכולי, ומהרן נלקחה מסירות הנפש.

ומאז עם ישראל זה עם שיש בו בתוכו תכונה של מסירות נפש.

וכאן אני רוצה להגיד כמה מילים, אני מקווה

שהמילים האלה ייכנסו ללבבות פתוחים בעזרת השם

וירימו אותנו ולא חלילה להפך.

אנחנו לאורך המון שנים,

אלפי שנים בגלות, עם ישראל היה לו מסירות נפש.

מה הייתה מסירות הנפש?

לכל עם ישראל.

למות הקידוש השם, מסירות נפש פסיבית.

עליך הורגנו כל היום.

זה מה שבא לידי ביטוי

בהושענה של האשכנזים, עומני חומה, ברק החמה, גולה וסורה,

דבוקבך, נכון?

גולה וסורה,

דמתה לתמר, הערוגה עליך,

ונחשבת כצום טבעך וכולי וכולי. כאילו, זה ממש, עשו מזה פיוט,

מכך שעם ישראל נהרגים על קידוש השם.

לאורך כל השנים, כל פעם בפרעות אחרות, כל פעם בגויים אחרים,

לפעמים זה היו רבים,

לפעמים זה היו מעטים,

לפעמים זה היו יחידים,

אבל היה מסירות נפש.

זה כמובן מציאות של קידוש השם בתוך מסגרת של חילול השם.

שעם ישראל בגלות, ויכולים להרוג אותו,

וכל העבינו מלכנו עשה למען השרופים על איכות קדושך, התינוקות, הכל הדברים האלה.

150 שנים כבר,

שעם ישראל חוזר חזרה,

חוזר חזרה להיות חי,

עם ישראל חי,

להיות מלא גבורה, מלא עוז.

עכשיו,

אמרנו,

תכונת מסירות הנפש היא בליבה של הקיום שלנו.

ברוך השם,

לא ידוע לי היום על אף מקום בעולם

שיהודים נהרגים על אמונתם ועל דתם.

אני טועה?

יש באיזה מקום שהורגים איזה יהודי על איזה שהוא שומר שבת, עושה ברית מילה?

הדבר הזה כבר לא קיים.

אז להיכן עברה נקודת מסירות הנפש?

היא עברה לפה,

למדינת ישראל,

לקיום העם היהודי בארץ ישראל, במדינתו,

כדי לקיים את העם היהודי בארץ ישראל,

כדי להופיע את הקידוש השם הגדול הזה של עם ישראל שחזר לכאן אחרי אלפיים שנה ומקים במדינה והולך ובונה בה את התורה ואת התפילה ובעזרת השם את בית המקדש ומשיח צדקנו ואת בית המקדש וקיבוץ גלויות וכל התפרות התנכיות,

הדבר הזה דורש מסירות נפש. זה כתוב במפורש בפרשת ניצבים שהתורה אומרת נכון איך כתוב שם כתוב

ומעל אדוני, לא, לא מעל אלא מה שקורה שאומר בין הזמנים ונמצאים בצבא והפסוקים לא זה.

ושבת עד אדוני אלוהיך ושמעת בקולו

ככל אשר מלכים צבחם אתה ובניך בכל אבבך ובכל נפשך. ושב אדוני לך את שבותך וריחמך ושב וקיבצך מכל העמים אשר הפיצך אדוני אלוהיך שמה.

ובכל אבבך ובכל נפשך זה ידרוש ממך מסירות נפש.

קיבוץ הגלויות, בניין הארץ וכו', ידרוש מסירות נפש.

אין כובשים את ההר אם אין קבר במורד.

והמדרש אומר, הבן אומר לאבא, מתי מגיעים למדינה? הוא אומר לו, כשתראה בית תלמיד, תדע שהגעת למדינה.

זה מובן?

עכשיו, אנחנו מתפללים על חיים ארוכים ועל זה, אבל בסוף,

זה העובדה שדור אחרי דור, כבר ארבעה-חמישה דורות,

אנשים לוקחים את הילדים שלהם,

הילדים לוקחים את עצמם וההורים מתלווים אליהם,

והם מתגייסים ומשרתים כדי להגן על עם ישראל, היא מדרגה מופלאה מאוד של מסירות נפש.

שכמו שאמרנו בא לזה ביטוי דרך האימהות שעושות את הדבר הזה בשמחה.

ואני חושב שהנאומים

הכי חזקים לאורך כל המלחמה היו של הנשות הנופלים והאימהות שלהם.

בעיקר הנשים שדיברו דיבורים בלוויה, וגם האימהות

דיברו דיבורים בלוויה, דיבורי אמונה כאלה שלא שמעת על אוזן מעולם.

נכון? אני צודק?

שיקום חלק מהעם ישראל ויגיד אין לנו חלק בדבר הזה.

אנחנו לא חלק מהמסירות נפש.

זה דבר שאי אפשר לשאת אותו.

הוא בלתי אפשרי. הוא לא, א', הוא לא אמיתי.

הוא לא אמיתי בכלל את התורה.

אין לזה שום מקור,

שום זה שבמלחמת מצווה מישהו יכול להיות פטור.

יש כל מיני מקורות,

רבנן לא באי נטירוטה,

מה זה קשור? רבנן לא באי נטירוטה זה הגנה אזרחית.

אם עושים איזה משמר אזרחי בשכונה, ויש גנבים,

אז אתה יודע, חכמים שיושבים ולומדים תורה, הם לא צריכים את זה כי הם שמורים.

אבל בהגנת עם ישראל מיד שר, מיד אוים,

רמב״ם במפורש, מלחמת מצווה, כולם יוצאים.

חתן מחדרו קלה מחופתה, הבן שלי שלושה ימים אחרי החתונה, החזיר אותו לצבא.

חודש היה, לא ראינו אותו.

באמצע של הברכות.

אחינו, וחית אלקאב את המצווה הזאת, מצווה נדירה, מי זכה אלקאב? חתן ממש, חתן מחדרו.

אחרי זה, כשהוא חזר הביתה, הוא מתקשר ואומר לי, אבא, לא עשינו חנוכת בית. אמרתי לו, כמה, את כל הפסוק אתה רוצה לקיים.

הבנה בית ולא חנכו, והכול.

שיגיד חלק מהסיבות הכי מוצדקות וכל זה. אנחנו, אין לנו חלק בדבר הזה. אנחנו לא חלק מהאירוע של מסירות נפש בעם ישראל.

כן, אומרים מסירות נפש על התורה וכל הדברים האלה. אף אימא חרדית לא דואגת בלילה שיקריא לבן שלה משהו,

שיפרו עליו הסטנדר או משהו כזה. לא.

זה בלתי אפשרי.

וצריך להשמיע את הזעקה הזאת, כי צריך להשמיע דברי אמת.

דברי אמת צריך להשמיע.

אמת צריכה להיות מושמעת.

האמת היא שכשיש מלחמה, מלחמה זה לא זמן רגיל.

בזמן רגיל אתה,

סבלנות,

אורך רוח, לאט לאט, אבל מלחמה זה לא זמן רגיל.

כשנמצאים בתוך איזה בניין, ומשפחה אחת, לא יודע מה זה, אז אתה אומר, יש לי זמן, לאט לאט נדבר איתם, כשהבניין עולה באש,

אז אתה לא תגיד עכשיו, עכשיו צריך פה את כולם.

אז אתה באמת צריך להשמיע.

מסירות הנפש היא מראשית מטרו של העם הזה.

מהם הדרכים הפרקטיות

לטפל בזה,

או לשנות את זה, לא במיוחד לטפל,

זה משהו אחר לגמרי.

וברור שבכפייה לא הולך שום דבר,

וברור שהכול צריך להיות באהבה,

ושלא יהיה חלילה,

לא נבוא לעשה מצווה אחת, ודרך מצווה אחת נעשה הרבה עבירות,

של שנאת חינם,

ועין רעה, וזה, אהבת ישראל היא הדבר הכי חשוב, וצריך להסתכל באהבה ובעין טובה לכל אחד ואחד בעם ישראל, ובוודאי שערך התורה שהם לומדים, וערך התורה שנלמדת הוא חשוב ויקר.

בסדר גמור, אבל צריך לטפל בזה בצורה שהיא יעילה.

הייתי אומר, שם הקוד הוא יעיל. לפעמים אתה בא לטפל במשהו מרוב צדק, אתה עושה אותו בצורה לא יעילה.

הדרך היעילה לטפל בדבר הזה זה לייצר מסגרות

חרדיות רלוונטיות, אמיתיות,

שבחור חרדי יוכל לשרת מצד אחד, ומצד שני להפסיק לשתף עם פעולה.

לגרום לאנשים לזוז.

כשאתה מאפשר למישהו מצב שמאוד מאוד נוח לו והוא לא צריך לזוז, אז הוא לא יזוז.

אבל אם הוא יהיה לו קצת דחוק,

החוק והוא יבין שהוא לא יכול להמשיך את החגיגה הזאת

אז הוא יצטרך לזוז, בסדר?

אבל הפרקטיקה היא מספר 2 פה.

מספר 1 זה להבין את האמת. מה האמת?

האם זה אמת? אנחנו רוצים, הרי כולנו רוצים למלא רצונו שמתברך.

האם רצונו שמתברך הוא

שחלק מעם ישראל, שבט שלם מעם ישראל יגיד אנחנו לא חלק מהירוע של מסירות נפש?

יכול לעלות דבר כזה בשם התורה? לא. אז צריך להגיד את האמת.

האמת היא שמסירות נפש היא חלק מהמחויבות של יהודי.

והיום מסירות נפש באה לידי ביטוי בזה שאתה מתגייס לעזור לעם ישראל.

וזה לא איזה מטאפורה,

איזה דברים באוויר, זה דברים בפועל ממש. אין חיילים, חסרים חיילים, חסרים גדודים, חסרות חטיבות.

כולם יודעים את זה, כל מיני שיושבים בצבא יודע, מושכים אותנו,

אתה מרגיש כמו שמלה, אנחנו בחטיבות, מרגישים כמו שמלה, פיקוד דרום מושך אותנו, לוקח לנו גדוד, רגע, פתאום בפיקוד צפון,

תחבירו לנו את הגדוד הזה, ואנחנו בסדר, ועוד,

נכון, אנחנו, זה קורה למלא חטיבות, אנחנו צריכים לעשות, החטיבה שלי סבבים בעוטף עזה,

עכשיו, בקיץ.

ואז פתאום אמרו לנו בפסח,

ממש ערב אחר, לא, אתם עכשיו, בסף שמונה,

מקפצים למסדרון נצרים, טוב?

ולכולם היה ברור שזה עכשיו מסדרון, במקום.

אמרו, כן, כן, במקום, במקום, במקום. נגמרו, אמרו, יש לנו עדכון קטן, זה לא במקום, זה בנוסף.

אה, בנוסף.

כולם מבינים את זה.

אז לפתור קטגורית,

אין לזה אח ורע, אין לזה מקור.

זה לא נשעד על שום דבר.

זה נגד רמב״ם, זה נגד גמרות, זה גם נגד השכל הישר.

עכשיו אתה אומר יש כל מיני סיבות כאלה ואחרות,

בעיקר חששות כאלה, בסדר גמור, צריך לטפל בזה. אני לא אומר, אמרתי, הפתרון צריך להיות פתרון יעיל.

ופתרון יעיל הוא פתרון שאנשים יכולים לחיות איתו, ולא רק למצוא כל היום צדק.

אבל מתוך מה אתה בא לפתרון הזה? צריך להגיע מתוך ודאות של תורה.

מתוך מודאות של תורה,

ואני אומר את זה לא רק כי אנחנו צריכים אותך אלא

כשחלק מעם ישראל אומר, אין לי חלק במסירות נפש,

זה עלול גם לקטרג עליו חלילה.

ופתאום יכול להיות כזה מצב של איזה

עם ישראל ממשיך באיזה דרך, ופתאום אתה כאילו התנתקת קצת. יש איזה...

כשזה עניינים של מסירות נפש,

זה דברים חזקים מאוד וכואבים מאוד, ואתה לא חלק מהאירוע הזה,

אז אתה עלול לבצר פה איזה ניתוק שאחרי זה יהיה קשה מאוד לחבר אותו.

זה הזמן ליצור את החיבור הזה.

החיבור הזה הוא נובע מתוך אמת גדולה של תורה.

אמת גדולה של תורה.

עם ישראל מנקודת האפס שלנו התחלנו עם מסירות נפש.

והמסירות נפש היום עוברת, נקודת המסירות של האמונה היא לא עוברת דרך מסירות נפש על המצוות כי לא הרגים פה אף אחד בשביל שיעשה ברית מילה או תפילין.

נקודת, בכל דור נקודת המסירות הנפש משתנה.

נקודת מסירות הנפש היום בדור הזה היא על עם ישראל בארצו.

רוצים להרוג אותנו, להשמיד אותנו,

לכלות אותנו את הקידוש השם שנקרא עם ישראל בארצו ובמדינת ישראל ואז זה צריך למסור את הנפש

איך זה בא לידי ביטוי? הולכים בצבא, זה הסיפור.

האמת הזאת צריך לומר וכמו שאמרנו אני בדקתי, זה לא שלא בדקתי

העמקתי בזה וכל זה, אני לא פגשתי כמעט אף מקור

ובטח לא מקור רציני שפוטר מישהו ממלחמת מצווה

כל מיני

לא זה לא מלחמת מצווה היום אפילו

זה מלחמת זה מה?

לא אמרו את זה זה לא עובד

יש דעות שמלחמת מצווה זה מלחמת כיבוש

המדרגה הכי גבוהה במלחמה זה עזרת ישראל מיד צר

עזרת ישראל מיד צר, זו המדרגה הכי גבוהה, שהעם ישראל מותקף וצריך להציל

זה יותר ממלחמת מצווה ויותר ממלחמת חובה, זה יותר ממ... זו המדרגה הכי הכי גבוהה

אנחנו, אנחנו במלחמה הזאת לחלוטין, מי יכול לפטור את עצמו מהדבר הזה?

אז אהה... מה הוא מדבר?

מה?

היה רב ירח אל לבב, לא כדאי שתיקח אותו, גם אם הוא חייב, עדיף שלא זה.

אבל הוא לא פטור.

אז הוא לא ילך לקשרי המלחמה, יספק מים.

אז שיעשה לוגיסטיקה, שישב בימחים ויסגור קיטבקים, גם זה צריך.

נכון?

אבל,

שנזכה בעזרת השם לעוז ולגבורה, אמן ואמן.

חזקו וימצו, אחי ורעי.
[fwdevp preset_id=”meirtv” video_path=”https://vimeo.com/1028731253″ start_at_video=”1″ playback_rate_speed=”1″ video_ad_path=”{source:’https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4′, url:”, target:’_blank’, start_time:’00:00:01′, fwdevp_time_to_hold_add:’0′, fwdevp_add_duration:’00:00:07′}”]

#-next:

אורך השיעור: 44 דקות

רוצה להיות שותף בהפצת שיעורי תורה? בחר סכום!

סכום לתרומה

ש”ח 

כיצד נוח לך להמשיך?

No data was found
[fwdevp preset_id=”meirtv” video_path=”https://vimeo.com/1028731253″ start_at_video=”1″ playback_rate_speed=”1″ video_ad_path=”{source:’https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4′, url:”, target:’_blank’, start_time:’00:00:00′, fwdevp_time_to_hold_add:’7′, fwdevp_add_duration:’00:00:07′}”]

2 תגובות

  1. בוקר טו הרב אייל היקר.
    אני שומע את השיעור ומנסה לעקוב אחריו בדף המקורות, אך חלק מהדברים לא מופיעים בדף.
    אשמח אם הרב יעבור על זה וישלים את המקורות.
    תודה רבה על כל השיעורים הנפלאים.

  2. בעקבות השיעור המעורר, חשבתי על דרך שעוזרת לי להתמודד עם פחדים כשהם מגיעים, וזה להתפלל על מישהו אחר שנמצא כרגע באותו המצב.
    הבן שלי באחד מהלילות בתחילת המלחמה פחד מאד ולא נרדם, ולא עזרו ההסברים הרציונלים וההסחות דעת כדי להרגיע אותו. עד שאמרתי לו שכנראה הוא מפחד עכשיו כי הוא יכול לעזור בתפילה שלו לילד אחר שנמצא במקום אחר ומאד מפחד כי הוא איבד את הבית שלו אולי, או לחייל שנמצא עכשיו במלחמה ומפחד. והוא יכול להתפלל עליהם עכשיו. ואז הוא נרגע ונרדם.
    לפעמים הפחד מפני משהו והדמיונות שאולי משהו רע יקרה בחיים שלנו, הם מקצת מהחוויה של הדבר, ואז אנחנו יכולים באמת להתפלל על מי שבמצב הזה בלב נקי ונשבר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

no episode

[shiurim_mp3]

הרשמה חינם
דרך חשבונך בגוגל יתן לך:

  1. דף בית מותאם עם רבנים וסדרות מועדפים
  2. היסטוריית צפיות וחזרה למיקום אחרון שצפית
  3. הורדת וידאו ושיפורים אינטראקטיביים בנגן
  4. ועוד הטבות מתפתחות בהמשך השדרוג של הערוץ!