טוב, היי צהריים טובים לכולם, מה אנחנו נעשה השנה בעזרת השם? שנה שעברה למדנו בקרידת זמן הזאת, טניה קדישה,
והשנה אנחנו נמשיך בעצם באותו עניין אבל מכיוון אחר.
אדמור הזקן
יש לו הרבה חיבורים,
אגב הרוב נשרף בכלל,
מה שהגיע אלינו זה, תודה,
מה שהגיע אלינו זה המון המון חיבורים,
הוא כתב המון מאמרים ארוכים, לקראתי תורה,
תורה אור,
מאמרי אדמו״ר הזקן הצרי, הקצרי, מאמרי ליעזנה.
וזה המעט שהגיע אלינו כי הרוב נשרף.
אז ספר היסוד שלו,
שנכתב אחרי התניא, זה חשוב, כי הוא מפנה מדי פעם לתניא,
זה הספרים, הדרשות החסידיות על פרשת השבוע,
שמלוקטות בספר שנקרא תורה אור, שזה על בראשית ושמות,
ובהמשך שלו,
שזה נקרא ליקוטי תורה על היקרא במדבר ודברים וגם על מגילות וכו'. למה זה תורה וזה ליקוטי תורה? ההבדל הוא שבליקוטי תורה מי שערך את המאמרים זה הנכד שלו לעצמך צדק והוא הוסיף גם ביאורים.
אז לכן מכיוון שזה גם תוספת ביאורים זה נקרא ליקוטי תורה.
אבל זה בעצם אותו ספר וכמו שאמרתי וזה חשוב שנדע זה נכתב
אחרי ספר התניא ולכן יש המון המון סוגיות מקבילות. אדמור הזקן אומר בוא אני אראה לך איך העקרונות
שכתבתי בספר התניא בצורה מגובשת ובצורה כאילו מתוחמת, מופיעים במלא מלא מקומות
בפרשות. כבר עכשיו אני אגיד,
אני זורק לכם איזה משהו לעתיד, כן, כשנגיע עוד מעט
לפרשות של יעקב אבינו,
וכתוב וללבן שתי בנות,
שם האחת רחב, שתי בנות,
שתי נפשות, נפש אלוקית, נפש בהמית, הוא הולך לשם.
בסדר? אז זה מה שנעשה השנה.
תורה אור, נשארים עם אדמו״ר הזקן, אבל במקום טניה, אז תורה אור. בסדר? יפה.
אנחנו אומרים כל יום בתפילה, שלוש פעמים ביום,
מסיימים
את הברכה הראשונה בתפילת שמונה עשרה בברכה מגן אברהם.
חשבתם פעם מה המשמעות של זה? מה זה מגן אברהם?
למה צריך להגן על אברהם?
אברהם גיבור, די.
אברהם הוא...
אברהם זה אנחנו.
מעולה, זה מה שאתה הבנת, גם אני הבנתי.
מגן אברהם,
מגן אברהם אגב קוראים לקלאמפ שעושים בברית מילה,
המוהל שם כזה מגן, נכון?
זה מגן אברהם,
זה מגן על הברית מילה.
מה?
כן, שלא זה...
פעם לא היה דברים כאלה, פעם אמרו לי, היה צריך להרגיש,
היום זה מגן אברהם.
אז אני הבנתי כמו שאביאד אמר.
כלומר, כמו שהקדוש ברוך הוא הגן על אברהם, נגיד, אצלנו ב...
אני הבנתי את זה כל הזמן, שזה הולך על הפסוקים אצלנו בפרשה,
שאברהם אבינו יצא למלחמה מאוד מאוד מסוכנת,
נכון?
מול ארבעת המלכים, הגיבורים, מלחמת העולם.
רק לפחות הגן עליו, אברהם אבינו היה היחיד,
נכון, איך הולך הפיוט הספרדי המרוקאי האהוב על כולם?
כוכב צהידיק לדור זרע אורו.
מרוקאים מתאים על הפיוט הזה, כן?
זה הולך עם ערק.
הדיה אברהם אבינו.
בדיוק.
הכיר בוראו, נכון?
זקן יושב בישיבה, לא שר צבא, ולא...
יפה, ואותם דקר על חרבו וכולי.
אז גם כאן אברהם אבינו יוצא למלחמה,
וכשהוא חוזר מן המלחמה,
הקדוש ברוך הוא שמע עליו, נכון?
הוא חוזר מהמלחמה, אז הוא יוצא לקראת מלך סדום,
אז מלך סדום אומר לו, מברך אותו,
אומר לו איזה יופי, מלכי צדק מלך שלם, לא מלך סדום, סליחה, מלכי צדק מלך שלם,
הוציא לחם ויין, והוא כהן לאל עליון.
ויברכו ויאמר, ברוך אברהם לאל עליון קונה שמים בארץ, וברוך אל עליון אשר מגן
צריך בידיך.
מגן הסגיר, מגן הגן עליך מפני הצרים.
מכיוון שאברהם אבינו היה באזור סכנה, מלחמה, הקדוש ברוך הוא הגן עליו,
אז כמו שאומר אביעד,
כמו שהקדוש ברוך הוא הגן על אברהם, הוא הגן גם עלינו.
אז אולי מגן אברהם, יש גם מגן דוד,
נכון?
גם לא, גם על זה אנחנו מברכים,
על התורה ועל העבודה, ברוך אתה השם,
מגן דוד, הקדוש ברוך הוא הגן על הרבה מאוד.
נכון, כן תגן על עמך ישראל בשלומך,
ככה אומרים בתפילות יום כיפור, נכון, בשים שלום, כן תגן על עמך ישראל בשלומך.
בסדר גמור, עושים הגנה, עם ישראל צריך הגנה, צבא ההגנה לישראל,
נכון?
זה אפשרות אחת.
הדבור הזה כאן הולך לכיוון אחר לגמרי,
מדהים בעיניי,
של למה, למה אברהם צריך הגנה?
מה ההגנה שאברהם זקוק לה?
וגם אנחנו זקוקים להגנה הזאת.
הוא לא כותב את זה כאן,
אבל דרך הדברים הנפלאים האלו אנחנו נבין,
כותב את זה השח,
אחד מהפרשנים, לא השח האשכנזי, השח אחד אחר,
הפרשן על התורה.
אנחנו גם דרך הדבר הזה גם נבין,
אחרי שנלמד את התורה הנפלאה הזאת,
למה מניחים תפילין ביד, איזה יד?
ביד כהה, לא יד שמאל, יד החלשה.
איפה שמעת, רבי יוסף חיים,
שמקיימים מצווה ביד החלשה?
מקיימים מצווה ביד החזקה, ימין ה' רבב אמה.
עכשיו היה לנו ארבעת המינים,
עלו להביעד ימין, כי הוא עם רוב המינים אצלו.
אדם מקיים מצווה, עושה את זה ביד הימין. ופה התורה,
כתוב ידך,
במקום שיהיה כתוב בכף סופית, כתוב יו ד כף ה,
דרשו חזל דרשת דאורייתא יד קאה.
ביד החלשה, עם אדם שמאלי, אניח ביד ימין, עם אדם ימני, אניח ביד שמאל.
למה ככה?
מה הסיבה?
מוזר מאוד.
חלק אומרים לתקן, חלק אומרים, לא, המצווה זה הקשירה.
אני קושר, אני קושר.
יש דרשה.
למה מניחים תפילין
ביד החלשה?
זה יבואר על פי התורה. בואו נראה.
אומר לנו,
הקב'-ברוך-הוא אומר לאברהם, אל תירא אברהם, אנוכי מגן לך, שכרך הרבה מאוד,
ופירוש מגן אברהם.
הנה נודע שאברהם הוא מבחינת חסד גדול עד מאוד,
בלי שום מונע,
וכולם טובים בעיניו,
והוא רק טוב.
הדמור הזקן במשפט וחצי הגדיר לנו מי זה אברהם אבינו.
אברהם אבינו הוא מנוע של טוב בעולם,
כולם טובים בעיניו, הוא רואה רק טוב.
אנחנו עד היום סובלים מזה.
כי הוא אמר לישמעאל,
ישמעאל יחיה לפניך.
הקב' אומר לאברהם,
יצחק!
היא קראה לך זרה. הוא אומר, אוקיי, לא ישמע לי חלק בפניך. אבל הוא אומר, אבל אשתך היה לולד בן, וקראת את שמו יצחק, מה אתה?
יש איזו בדיחה בשם הרב נבז, קראתי את זה בשמו,
שכתוב בפרשה הבאה, אגדת יצחק, כן?
הקבוצה אומר לאברהם, קח נא את בנך, יחידך,
אשר אהבת את יצחק. אז המדרש אומר, בנך, אברהם אומר, יש לי שני בנים.
יחידך, הוא אומר, זה יחיד לאימא שלו, וזה יחיד לאימא שלו.
שרב, אתה אומר, אני אוהב גם את זה וגם את זה, אז קודם כל הוא אמר את יצחק.
אמרם, היה צריך קודם כל לשחוט את ישמעאל, ואז לשאול אם הוא הבין נכון.
היה צריך קודם כל לשחוט את ישמעאל,
ואז לשאול אם הוא הבין נכון.
אבל ככה, הוא רואה טוב בכל, כל המציאות,
הכל טוב בעיניו.
אז אם תביאו כיסאות, אז כאן יש מקום.
אז,
עכשיו, זו מידה טובה לכאורה, נכון?
אבל אם אתה רואה,
אם אתה רואה טוב בכולם,
אם אתה רואה טוב בכולם, זה גם יכול להיות בעייתי.
אומר אדמור הזקן,
ולכן אמר לו ישמעאל יחיה לפניך,
פירוש שיחיה לעד לפניך,
ובחינת אין סוף בלי גבול.
ואף על פי שאברהם יודע מהו ישמעאל,
אף על פי כן,
מחמת חסד גדול וטובו הגדול רוצה שיחיה.
ולא זו בלבד אלא שרצה שיחיה לחסד בלי גבול.
תנועה מאוד מאוד טוטאלית של אברהם.
אבל,
תכף תראו שהוא אומר את זה בהמשך,
זה אברהם נמצא בדיוק על הנקודה של סיבת בריאת העולם.
כתוב בפרשת בראשית, אלה תולדות השמיים והארץ באיברעם.
והגמרא, חז״ל דורשים, אל תקרא באיברעם אלא באברהם.
שבזכות אברהם נברא העולם. מה הכוונה?
בריאת העולם היא מופע אדיר של חסד.
הקב' ברוך הוא ישתבח שמו, מחליט לתת הכל לכלום.
זו ההגדרה.
הוא נותן הכל, חיים, וזה,
הכל למה לכלול, מה שלא היה קיים.
זה מופע חסד עצום, כי אמרתי עולם חסד ייבנה.
פה מקום, אל תעמדו.
חבל.
תקבל גם קפה, גם תה, הכל.
אז חסד עצום!
זה מופע הבריאה.
מי שמקיים...
יושב לידי,
דאסת אותי.
טוב,
זה היה טוב, מה שנקרא.
בסדר? חסד עצום.
ומי שמקיים... עכשיו, גם הקדוש ברוך הוא חסד אינסופי לכל הבריאה כולה, והוא חפץ שכולם יצליחו, והוא רוצה שהכול יתקיים,
והכול זה... ונותן עוד הזדמנות. אנחנו קראנו שבת שעברה על המבול. המבול לא קרה ב... דור המבול לא קרה ביום אחד.
זה הלך והידרדר, הלך והידרדר. למה הקדוש ברוך הוא לא חיסל איתם?
הבסטה. או אחרי קין, אה, יש פה רוצחים? אני סוגר את הבסטה.
כי הקדוש ברוך הוא אוהב את הבריאה שלו, והוא מלא חסד, והוא אומר לקין, בוא, תעשה תשובה, ותתקן,
וניתן לך הזדמנות שנייה, והנה, ניתן לך אות.
ויאשם ה' אות לקין לבלתי להרוג אותו, כל המוצאים אותו, כל המוצא אותו, נכון?
מה זה האות הזה?
מה?
זה חופש דבריו. יש לזה דעות. הזוהר אומר זה האות ו'.
אני זוכר, בגלל ורד, האות ו'. הוא שם לו את האות ו', ו' החיבור.
במקום להפריד, תחבר.
הרמב״ן אומר, מה זה?
מי זוכר את הרמב״ן?
הרמב״ן על התורה.
אומר, הוא נתן לו כלב.
נתן לו כלב. הכלב הראשון בהיסטוריה זה הכלב של קין.
נתן לו כלב, ואז החיות פחדו. הוא לקח חיה מבעלי החיים, העביר אותה כשהיא תיאר
ברשות האדם. כך אומר הרמב״ן, הביא מדרש.
הכלב של קין.
אז הקדוש ברוך הוא גם הוא חפץ.
חפץ בבריאה, חפץ, חפץ, עד שכבר אין ברירה, קץ כל בשר בא לפני, אין ברירה.
אז אברהם הולך בדרכו שלושם יתברך, בסדר גמור, מצוין.
אף על פי כן מחמת חסד גדול וטובו הגדול רוצה אברהם שיחיה, רוצה גם הקדוש ברוך הוא שיחיה העולם,
ולא זו בלבד, אלא שרצה שיחיה לחסד בלי גבול. וזהו, דאיתא, לא כאברהם שיצא ממנו ישמעאל ויצא מחמת
רוב חסדו.
ביקורת,
נכון?
לא כאברהם,
יצא ממנו ישמעאל, לא כיצחק,
יצא ממנו עשו,
בדיוק הפוך בגלל הנוקשות של יצחק, התקיפות, אלא כי יעקב שמיטתו שלמה.
אז זה ביקורת של חז״ל.
אבל אומר אדמו״ר הזקן,
אבל באמת אין מהראוי כן. למה ככה?
באמת מהראוי
שבאמת כולם יחיו,
שבאמת יהיה רק טוב בעולם, שבאמת יהיה שפע לכולם.
אז זה ביקורת על אברהם מצד אחד, אבל מצד שני אנחנו, לעתיד לבוא,
אנחנו רוצים שזה מה שיהיה.
דהנה בביאת משיח אם ירצה השם
כתיב בלה המוות לנצח
ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ.
וצריך לבאר
אה סליחה זה הפוך כאילו באמת אין מן ראוי כן הכוונה הוא מצדיק את הביקורת.
הוא אומר הרוב החסד הזה הוא בעייתי למה?
כי אם אתה רוצה לתקן את העולם
אתה לא יכול להיות רק בחסדים ורק בדברים טובים.
אתה גם צריך לדעת להילחם ברע ולבאר אותו מן העולם.
וזהו דהיתא לא כאברהם שיצא ממנו ישמעאל וכו',
באמת אין הרבה. כן? כי בידיהם בבילת המשיח, אם ירצה השם כתיב, בילה המוות לנצח ואת רוח חטומה האוויר מן הארץ, וצריך לבאר כל הרע מן הארץ.
ואם יתנהג העולם בחסדו הגדול כנזכר לאל,
לא היה העולם יכולים לבוא למדרגה הנזכרת לאל של משיח.
ולכן ביצחק, מבחינת דין,
אם אתה רוצה לתקן את העולם, אתה גם צריך להיות מוכן להילחם ברע.
להילחם ברז, זה להעביר אותו מן העולם. אז אי אפשר ל... ישמעאל הוא כזה מופרע וכזה פרא אדם וכו זה. למרות שבחשבון
אהרון ישמעאל,
אברהם צדק או לא צדק ביחס לישמעאל?
הוא צדק כי ישמעאל חזר בתשובה.
נכון?
איך ישמעאל חזר בתשובה, אגב? מה התשובה של ישמעאל?
איך יודעים ממה? התחילה ללכת תפילין? מה עשה?
מבנים את יצחק.
כלומר, התשובה של עמי ישמעאל שהם נותנים חזרה את הבכורה לעם ישראל.
זו התשובה.
וכל עוד הם נלחמים בנו, הם בזה.
כך כתוב בזוהר גם, אה?
לכן בא יצחק מבחינת דין,
יצחק מצמצם.
לא רק יצחק מצמצם את אברהם, גם שרה מצמצמת אותו.
אברהם הוא חסד בלי גבול, שרה שמה לו גבולות. אומרת לו, אדוני, זה לא הולך יחד עם יצחק וישמע, את זה תגרש.
ויצחק אחר כך עוד יותר דין,
ואף יצחק
יצא ממנו אשם חמת דינו הכשר, על חרבחת יחיה,
כי יעקב הייתה מיטתו שלמה. בסדר, אנחנו מבינים שכדי להביא את העולם לימות המשיח,
צריך לא רק חסדים, גם צריך לדעת להתעסק עם הרע.
אז מה זה מגן אברהם?
למה צריך להגן?
הוא אומר את זה עכשיו.
והנה נודע כי מגן נקרא דבר המכסה.
למשל, במלחמה נקרא מגן,
מה שמכסה בו,
שלא ישלוט עליו הקשת.
כן, המגנים שיש להם, זה כמו...
והנה כתיב כי שמש הוא מגן, השם אלוהים.
שכמו שהשמש, אם לא היה לו נרתיק,
לא היו יכולים לסבול אורו הגדול,
והנרתיק הוא המגן שנוכל לסבול, לצורך העניין, אתם יודעים מה זה הנרתיק של השמש?
מה זה?
האטמוספירה.
האטמוספירה זה מין נרתיק,
שאם אין אטמוספירה,
כל קרני השמש היו פוגעות בנו עם כל הקרינה שלהם והיינו מתעלפים. האטמוספירה היא מסננת, אכן במקומות שיש
חור באוזון,
והאטמוספירה החלשה, או בערים הגבוהים אתה
יותר חשוף לקרינה וכן על זה הדרך.
אטמוספירה זה מין איזה מגן עלינו מפני מכת השמש.
והוא המגן שנוכל לסבול.
ולעתיד לבוא,
הקדוש ברוך הוא מוציא חמה מן ארתיקה,
וצדיקים נהנים בה ורשעים נידונים בה.
אבל לעתיד לבוא יהיה מצב שאנחנו לא נצטרך את כל המגבלות הללו,
אלא אפשר יהיה להסיר אותן ולקבל את העוצמה של האור בצורה הכי גדולה. אז מגן זה מין מסך,
זה כמו משקפי שמש.
או כמו שאנחנו היום,
נגיד כמו השכל, השכל שלנו הוא סוג של מגן תודעתי,
כי אתם יודעים שיש
המון המון צלילים,
אנחנו לא שומעים את כולם,
טווח השמיעה שלנו מוגבל, יש גם המון המון צבעים, אנחנו לא רואים את כולם,
טווח הראייה שלנו מוגבל.
כדאי ברוך הוא הגביל אותנו, כי אם היינו שומעים את כל הצלילים ורואים את כל הצבעים, היינו משתגעים.
אז שמו לנו איזה מין מסך תודעתי כזה, השכל,
שהוא זה, ואנחנו חיים במציאות מצומצמת.
לעתיד לבוא זה ייפתח.
נראה הכל, נשמע הכל, וזה לא יאיים עלינו, אנחנו נהיה מסוגלים להכיל את זה.
זה התכלית של המגן.
גם החסד של אברהם צריך מגן. מה זה אומר?
זה אומר שעכשיו,
בימי הבריאה הללו,
בזמן ההתנהלות ההיסטורית של העולם הרגילה,
אי אפשר רק חסדים.
צריך גם את הגבורה של שרה ושל יצחק.
אבל אל תבטל את החסד, רק תגן עליו.
תכסה אותו, כי לעתיד לבוא אפשר יהיה, מה?
להסיר את המגן, ויאיר רק החסד בעולם.
הנה נודע שבכל בוקר אברהם,
בבחינת חסד, מתעורר בעולם,
וישכם אברהם בבוקר,
וכדהיטה בזוהר הקדוש,
והקדוש ברוך הוא רוצה להנהיג את העולם בבחינת חסד. רבותיי,
מה המוטיבציה המרכזית של הקדוש ברוך הוא? זה קורה כל בוקר.
עכשיו,
הנץ עכשיו מוקדם, אבל לפני שעון חורף היה גם קל לקום בנץ,
גם עכשיו זה מומלץ?
פעם קם בבוקר,
עולם
שדיד חדש,
כוחות הבריאה, הכל וזה.
מישהו החליט על זה.
הקב'ה החליט היום בבוקר לתת מחדש אמון בבריאה.
מטעין את הבריאה בזה.
ומצידו יתברך, הוא רוצה לתת לכולם טוב ולכולם שפע.
מה לעשות שיש פה כאלה בבריאה שהם גנבים
ורוצחים, ואם תיתן להם שפע, הם יקרו אותו וישתמשו בו לרעה.
אז מה הקב'ה צריך לעשות?
להתאפק.
תגיד, הייתי רוצה לתת לכם הכל, הייתי רוצה, אבל לא חול, כי אתם לא מתוקנים,
אז אני צריך
לצמצם
את השפע. אבל כל בוקר מתעורר רצון
לתת הכל מחדש, כמו רגע בריאת העולם. בעצם כל בוקר הוא סוג של בריאת העולם מחדש,
וכמו שבריאת העולם הקדוש ברוך הוא נתן בכיף,
נתן בפרגום, והיה הר אלוהים, והנה טוב, טוב מאוד, וזה, ואיתגו, וירבו,
כמו ימי הבריאה והכל ככה בשפע,
אז כל בוקר הוא רוצה לתת,
אבל הוא מסתכל ואומר, אני אתן, אז אני אתן שפר, מה, יש פה חמאס,
יש פה חיזבאללה,
מה חושבים, תן להם שפר, שמותו, אי אפשר לתת שפר,
צריך לצמצם את השפר.
כן.
זה כאילו מגן אברהם, הוא הגן על הכסף,
הוא לא יצא לזה מדי,
וכן ינצלו אותו לרעב.
אז למה אתה אומר שזה לא נכון? לכאורה זה נכון, לא?
אברהם, ואם הוא רוצה להשפיע את החסדים לגבול,
זו תנועה נכונה בבסיס,
היא צריכה הגנה, היא לא צריכה ביטול, היא צריכה הגנה.
מי שיגן על אברהם זה שרה,
בלי שרה, תחשבו לכם מה היה קוראים עם ישמעאל בכלל,
ושרה ויצחק. מי שמגן על החסד של אברהם, עכשיו זה הקדוש ברוך הוא נכבודו בעצמו.
אז אני קורא את זה עוד פעם. והנה נודע שבכל בוקר
אברהם בחינת חסד מתעורר בעולם,
וישכם אברהם בבוקר
וכדעית בזוהר הקדוש,
והקדוש ברוך הוא רוצה להנהיג את העולם בבחינת חסד.
אם לא היה מגן לבחינת חסד הנה לצמצם חסדו בטובו
ולתת דרך צמצום כמו שצריך
רק להחיות הקליפות,
מפה שצריכים בשל סיטרא דקדושה שיא איתה בך חשוך עלינו רק הידוע.
כלומר, הקדוש ברוך הוא משפיע חסדו. הוא יודע שגם כשהוא משפיע את החסד בצורה מצומצמת,
בכל אופן עדיין הקליפות ינקו מזה.
אבל בסדר,
יש תפקיד גם לקליפות. מה התפקיד של הקליפות?
שהטוב ינצח אותן. כלומר,
אם היה משפיע חסד בלי גבול,
אז הקליפות היו מקבלות המון המון כוח, ואי אפשר היה לנצח אותה.
הוא משפיע חסד באופן שהטוב מקבל את הכוח. גם הרע מקבל כוח, אבל הטוב מקבל מספיק כוח כדי לנצח אותו.
וכשאתה נאבק במישהו,
אתה מוציא מעצמך יותר כוחות. כלומר, כשהטוב נאבק ברע,
אז הטוב נעשה יותר טוב.
זה מה שאומר הבעל שם טוב, הרע כיסא לטוב.
כשהטוב נאבק ברע,
כשאתה רוצה לפתח שרירים, מה צריך לעשות?
התנגדות.
נכון?
האסטרולאוטים בחלל שאין להם התנגדות,
חוזרים ספגטי.
ככה.
חלק ממש חוזרים על מיטה.
אם הם הרבה זמן באיזו תחנת חלל, הם ממש לא יכולים ללכת.
והם גם גוועים.
הם נהיים יותר גבוהים.
יש פחות כוח.
צריך לעשות פיזיותרפיה, וזה עד שמחזירים אותם.
אתה רוצה לחזק משהו, תפעיל כלפיו התנגדות.
אז החסד שיורד לעולם, קובץ החסד שיורד כל יום לעולם,
הוא מצומצם,
הוא באופן כזה שהטוב מקבל כוח, גם הרע מקבל כוח, אבל הטוב מקבל מספיק כוח כדי לנצח אותו.
אבל אם תוריד את השפע בלי חשבון,
כמה שאתה רוצה, הראשונים שהתנפלו על זה זה הכוחות השליליים, והם יקבלו עכשיו המון המון צו, אי אפשר לנצח אותם.
כמו ישמעאל.
תראו מה קרה לישמעאל והברכה של אברהם.
אומר לנו כאן הרב,
ואם לא היה דרך הצמצום,
היה חיותם בלי גבול,
ולא היו יכולים לבאר את הרע מן הארץ.
ולכן, בכל בוקר
שמתעורר מדעת אברהם, מדעת חסד הנעל,
אנו צריכים לברך ברכת מגן אברהם.
מגן,
שיעשה מגן לבחינת אברהם לטובתנו.
מה זה מגן אברהם? הקב' הוא תצמצם טיפה את החסדים בעולם.
תצמצם אותם. אל תבטל אותם.
תצמצם. זה רק מגן.
מתחת זה כמה יום יבוא ומה?
אפשר יהיה להסיר את המגן הזה ולהשפיע.
יום יבוא והעולם יהיה מתוקן בצורה מלאה,
ואז אפשר יהיה להשפיע רק בחסדים,
בלי דינים בכלל. אבל כל עוד זה לא מגיע, הדבר הזה,
צריך ציפה לצמצם את החסדים.
מה זה נקרא לצמצם את החסד?
תראו, בספירות זה מאוד מאוד זה, נכון?
אני אתן לכם דוגמה.
דוגמה שאני הכי אוהב,
בין חסד לגבורה.
חסד,
בואו נדבר על השקיה. חסד, אני רוצה להשקות איזה עץ, אני לוקח תינור,
משקה, מלא מים, איזה יופי, שפע, שאין לך מלא מים, אדון, העץ, וכל זה.
העץ הזה, חלק מהמים שהשקטה בכלל הלכו לאיבוד.
ומי ששתה מהם?
כל הקוצים ליד.
תבוא מחר, תראה, ליד כל העץ יש מלא קוצים. מה קרה?
קוצים, היינו צמאים, הוא בא, השקע אותנו.
אשפצת לכל אלה.
אז חלק מהמים בכלל הלכו לאיבוד, חלק מהמים השקעו את הקוצים.
גם המים שהגיעו לעץ, נכנסו עליו רפה כזה, והוא שתה ונחנק.
אתה רוצה לתת? רגע.
גבורה,
זה טפטפת.
אתה משקה,
הוא נורא מדויק.
יש לך צינור,
יש לך חור,
טיפוח בדיוק נופלת על העץ, השורש, בכמות הראויה, בזמן הראוי, מדוד,
כולו לא הולך לאיבוד. זה גם השפעה,
זה גם חסד,
אבל זה חסד מצומצם.
אבל אני רוצה לתת את הכל, אני רוצה לתת את כל... כן, אבל אתה נותן את הכל, אז זה עוד...
איך אתה מצמצם את זה?
חסד מצומצם. מגן הבראה.
מגן הבראה.
אז אתה צודק שבהרבה מקומות מדברים על הדבר הזה, על הצורך של להגן על עצמנו מחסד,
שפת אמת אומרת את זה בכמה מקומות על הפסוק,
מה יפו פעמייך בנהלים בת נדיב.
אז בת נדיב, נדיב זה אברהם אבינו שהוא נדיב,
ויש לו פעמייך, הוא נורא נורא,
פעימות הלב שלו,
אבל אומר השפת אמת,
מה יפו פעמייך בנהלים.
צריך גם הנעול,
לנעול את זה,
לא להתרגש מכל מיני דברים
שלא צריך להתרגש מהם,
בסדר?
אז אברהם חייב איזו מגבלה,
אבל זה רק מגן אברהם.
זה להגן על החסד שלא יתפשט יותר מדי. איך אומרים באנגלית מפונק?
ספויל. ספויל זה גם מקולקל.
זה יפה.
כשאתה מפנק מישהו, אתה מקלקל אותו.
כשאתה נותן לו יותר מדי השפעה,
הורים נותנים לילדים שלהם, קח כסף,
קח עוד כסף,
קח עוד זה. מה זה? אתה מקלקל אותו. הוא צריך ללמוד מה זה אחריות, איך עובדים, איך משיגים כסף.
כן, אבא שלי יביא לי חדש, אבא שלי יביא לי את זה. לא טוב.
צריך מגן הבראה.
מגן חסדים,
מגן כזה, בסדר?
אבל השאיפה היא להגיע למצב של עולם שבו אתה יכול להשפיע,
וזה בסדר גמור,
ויש טוב לכולם.
ובעקבות התורה הזאת,
כמו שאמרתי לכם, אפשר יהיה להסביר את הסיפור הזה, אני כל כך מסביר את זה השח,
את הסיפור הנפלא הזה של יציאת מצרים והתפילין.
ולמה מניחים תפילין על היד החלשה?
שזה דאורייתא,
מלי,
ימני שהניח תפילין על יד ימין ועל יד החובה.
יש לנו, הבן שלנו שולט בשתי הידיים שלו.
הוא כותב ביד שמאל, משחק כדוסל ביד ימין, פינג פונג ביד ימין,
הכל הוא עושה בשתי ידיים.
אז שאלתי את ר' אברור,
איך צריך להגיד ברכה?
הולכים לפי הכתיבה, עד שהוא כותב, היא הכובעה.
טוב,
ביציאת מצרים מוזכרים שני ביטויים.
יש ביטוי שנקרא היד הגדולה
ויש היד החזקה.
מה ההבדל בין היד הגדולה ליד החזקה? איפה כתוב היד הגדולה?
פשירת הים, נכון?
וירא ישראל את היד הגדולה שעשה אדוני ממצרים ואירוע,
זה יד גדולה.
איפה כתוב יד חזקה? בהרבה מאוד מקומות,
נכון? הודך מסתולל בימים, ידיע חזקה וכו'. כי בחוזק יד
הוציא אדוני אתכם ממצרים,
לא יאכל חמץ.
מה ההבדל בין יד גדולה ליד חזקה?
יד גדולה זה יד ימין של הקדוש ברוך הוא,
נכון? וידו החזקה זה יד שמאל.
יד גדולה זה הנהגת חסד.
שפע לכולם.
ברכה לכולם.
טוב לכולם.
זה יד הגדולה.
יד החזקה
זה תקיפות.
זה הכנעה של הרוע.
כשהקדוש ברוך הוא רוצה להוציא את ישראל למצרים, הוא רוצה לעשות את זה בידו הגדולה.
כלומר,
יהיה טוב לכולם.
יהיה טוב לעם ישראל, עם ישראל יקבל ברכה. יהיה טוב גם למי?
למצרים.
בברית בין המתרים כתוב, וגם את הגוי אשר יעבוד הוא דן אנוכי. נעשה משפט למצרים.
מה יכול להיות במשפט?
ניגש למשפט,
יגיד פרעה לקדוש ברוך הוא, תראה, אתה שלחת לי כאן 70 איש,
דיין הרב בן פרות יוסף, תראה כמה גדלו, 4 מיליון,
פרנסתי אותם, החזקתי אותם, לקחתי להם קצת מיסים בשלב מסוים לממן את העסק,
אבל אני החזקתי לך פה את העם שלך 210 שנים.
אומר הקדוש ברוך הוא, אתה מגיע לך, תקבל עושר, תקבל פרנסה, תקבל הצלחה לכל האומה שלך,
כל הכבוד, בכיף, מצוין.
פעם אומרים, עכשיו הגיע הדבר שלהם, לצאת שייצאו, בסדר גמור, אבל מה עם החזר הוצאות,
הלו?
210 שנים.
התורה אומרת את זה.
לא תתעב מצרי, כי גר היית בארצו.
נכון?
ארגון למצרים, ודאי טובה לעם ישראל,
טובה לכל האנושות.
עם ישראל מגיעים לארץ ישראל, כל האנושות מתברכת. זה נקרא ידוע גדולה.
בפועל,
פרעה התנגד.
לא רוצה לשחרר.
עשה בלאגן.
רימה, שיקר, הבטיח וחזר וכל הדברים האלה.
אומר הקדוש ברוך הוא, איזה באסה.
אני צריך עכשיו להכות אותו. לא רציתי להכות אותו. שלחתי לו את משה שמדבר איתו בשפה שלו.
מאוד כיבד אותו משה רבנו. אמר לו, בוא, תן לנו לצאת.
נתתי לו כל מיני תהליכים בהדרגה.
אני אלך שלושה ימים, נחזור. עשיתי לו את כל הזה, לא הולך.
אין ברירה. צריך לתת לו מכות.
ופרה חוטף מכה אחרי מכה אחרי מכה אחרי מכה אחרי מכה, עד שהוא משתחרר.
זאת לא ההנהגה המועדפת על השם יתברך,
הנהגת ידו החזקה.
ההנהגה המועדפת עליו היא הנהגת
ידו הגדולה.
שפע וברכה לכולה.
לישראל מתברכים וגם אומות העולם מתברכים.
ולכן,
כאשר הקדוש ברוך הוא מבקש מאיתנו לזכור את יציאת מצרים,
כי ביד חזקה הוציא אחת אדוני ממצרים. זה מה שכתוב בפרשיות תפילין.
אומרים לכם, תדעו לכם, זה לא ההנהגה המועדפת עליי.
תניחו את התפילין באיזה יד?
ביד החלשה. זה ההנהגה, זה ביד שמאל.
חכו מה יהיה כשיהיה ביד ימין.
ימין זה חסדים, זה שפע לכולם.
לשם אני רוצה להגיע.
זה נקרא מגן אברהם.
כי המוטיבציה הבסיסית בבריאת העולם
היא מוטיבציה של חסד, של השפעה.
אם אין ברירה, תשפיע לכולם, ינצלו את זה לרעה.
צריך להגביל את זה, להגן על זה,
אבל אסור לאבד את זה.
וכאן, נגיד עוד איזה קומה, והיא חשובה מאוד.
הסיפור הזה של חסד, זה הוויכוח
בין אברהם לבין נמרוד,
בחסידות ובכלל.
נמרוד אומר לאברהם, תקשיב,
אתה עושה חסדים והכול טוב, והעול שלך פתוח לארבע רוחות, וזה בסדר גמור.
אי אפשר לקדם ככה את העולם.
העולם,
זה טוב, מה שאתה עושה זה טוב לאנשים פרטיים, אבל לקדם את העולם
קדימה
לעשייה ולהצלחה,
זה מוטיבציות אחרות.
המוטיבציה שצריכה להיות זה מוטיבציה של צייד.
נמרוד הוא צייד.
צייד הוא ערמומי,
הוא תחרותי,
הוא אכזרי, אין מקום גם לי וגם לך, או אני או אתה.
ככה העולם מתקדם.
תחרות.
כל אחד מאיתנו יודע, אם אתה רץ לבד,
תוצאה מסוימת. אם אתה רץ נגד מישהו, תיתן יותר, נכון?
למה ככה?
ככה העולם עובד, אין מה לעשות.
תחרות מוציאה מהאנשים יותר מוטיבציה.
אז הוא בא לאברהם, בסדר,
אין לי בעיה שתעשה חוגים ביהדות.
אבל לא יהיה מזה עוצמה, לא יהיה מזה.
ואברהם, הטענה שלו היא הפוכה.
הטענה של אברהם, חסד,
שניתן להניע את העולם להצלחות כלכליות מופלאות
דרך המוטיבציה של עשיית טוב וחסדים.
נראה מוסר מאוד,
אבל זו הטענה של אברהם אבינו.
אפשר להביא את האנשים לתוצאות אפילו יותר טובות מהתוצאות שנמרוד,
כשהמוטיבציה היא בואו תעשו טוב,
בואו תביאו ברכה, בואו תהיו שותפים במשהו שהוא בעל משמעות.
לקח לאנושות המון המון שנים בכלל להסכים לנסות את השיטה של אברהם אבינו,
אבל היום זו השיטה שעובדת.
סיפרתי בחבורה כמה פעמים, בדקו את החברות הכי גדולות,
שמרוויחות הכי הרבה כסף, אפל, גוגל, מייקרוסופט, כל הכבוד, בסדר?
וגילו שלכל החברות האלו יש מכנה משותף.
אף אחת מהן לא התכוונה להרוויח כסף.
כולם התכוונו להביא איזו ברכה לעולם.
רצו להביא טוב.
אז הכסף הגיע אחר כך.
מייקרוסופט, רצו להביא מחשב לכל בעי.
גוגל, שתוכל למצוא כל דבר שתחפש.
כל אחד.
עכשיו יש בזה גם כמובן,
ודאטאבייסים ומידעים וכו', אבל בבסיס,
סיבת ההתכנסות לא הייתה איך אני יכול להרוויח הכי הרבה כסף וכל זה, איזה מוצר אני אייצר. לא, אלא סיבת הזו הייתה איך אני מייצר איזה מוצר שאביא איתו ברכה לעולם, ובעקבות הדבר הזה גם מגיע הכסף.
זו שיטת אברהם אבינו, לגמרי.
וככה זה עובד.
אתם יודעים שהיה תחרות, הרי גוגל קנתה את וייז, נכון?
היה מנהימת תחרות, גוגל ניסתה לעשות וייז בעצמה,
אבל ווייז זה כזה מונסטר, כאילו לצלם את כל הרחובות ודרך לוויינים, פקקים וכל זה.
הגיעו כמה ישראלים ואמרו, למה ככה?
כל אחד יעזור קצת לחבר שלו, ילחץ ועדכון,
ויהיה לנו מפה מעודכנת. וזה לקח את ווייז, לקח את גוגל בהליכה.
זה הרבה יותר מדויק, בארץ, בחוץ לארץ לא מדווחים.
בחוץ לארץ אתה נוסע הווייז, כאילו, פנוי, פקקים וזה, הגויים לא אוהבים לעזור.
אבל בארץ,
שוטר מסתכל עליך מאחורי השיח, תיזהה.
כל זה נכון, כל אחד מדווח.
זה אברהם אבינו, יש לי משהו, אני שוטר.
וזה עובד, זה מביא איתו המון המון,
גם המון המון הטחה כלכלית זה מביא איתו.
זה הסיפור, זה נקרא מגן אברהם. לא לבטל את אברהם, את חליל למידת חסדו, גם לא לצמצם אותה,
רק לכסות אותה, כי צריך לתקן את העולם וגם להילחם ברוע,
אבל לזכור מה המטרה, גם עכשיו.
גם עכשיו שאנחנו במלחמה ארוכה ולא פשוטה וקשה,
כל זה,
אני מקווה שאתם שותפים איתי.
בעיניי התכלית היא שבסוף,
בעזה, יהיו בני אדם.
יש שם אנשים שירצו לעשות טוב.
כדי שהם יתקדמו למקום הזה, צריך להחריץ שם המון המון המון המון רע.
המון המון רע, אין ברירה.
אבל המטרה היא לא להרוג את כולם,
יכול להיות שיצטרכו לעשות את זה.
המטרה היא שבסוף תטפס להם המוח, והם יבינו שבואו נביא ברכה לעולם,
בואו נקבל את הברכה שאנחנו ליד עם ישראל, מקור הברכה,
ונברך מהדבר הזה.
זו המטרה.
זה נקרא מגן אברהם.
זה ה-DNA של עם ישראל.
הצאן
לא טוב.
בלי הגבלה. עכשיו, אומר את זה הרב קוק
באורות ישראל,
נכון? יש פה אורות? יש פה ספר אורות? מאחורי, אולי?
למה אורות, נכון?
תמיד אני שם ספר אורות, רגע.
אורות, אורות, אורות הרגיל.
כן, כן, תודה.
תודה.
הרב קוק מגדיר את זה
ב... או כל מיני...
אני מקווה שאני אמצא את זה.
הוא אומר את זה בהרבה מקומות, אבל
אני אקטט לכם את זה עד שאני אמצא את זה. הוא אומר, מהות ההטבה לכל,
ללא שום מגבלה, באיכות הטוב
ובאיכות הניתב,
זה המהות של כנסת ישראל.
ככה הוא אומר.
הוא אומר את זה כאן בצורה יותר...
אני רוצה את זה, טוב, אני אקרא לכם משהו,
אני מחפשתי משהו אחר, אבל אני אקרא
אקרא לכם
אורות ישראל, פרק א', פסקה ד', עצמות החפץ של להיות טוב לכל
בלא שום הגבלה בעולם כלל,
בין בכמות הנתעבים, בין באיכותו של הטוב,
טוב לכולם!
זהו הגרעין הפנימי של מהות נשמתה של כנסת ישראל.
זאת ירושתה ונחלת אבותיה.
אתה צריך להגן על זה.
לא צריך להיות תמימים,
ולא צריך לתת לרע לנצל את זה, אבל אסור לאבד את זה. אני חוזר, זה משפט לפנים, דור.
עצמו את החפץ
של להיות טוב לכל. כלומר, אתה רוצה להיות טוב לכל בלי שייצא לך מזה משהו.
בלא שום הגבלה בעולם כלל, בין בכמות הנתעבים, בין באיכותו של הטוב,
זהו הגרעין הפנימי של מהות נשמתה של כנסת ישראל,
זאת ירושתה ונחלת אבותיה,
וכו' וכו'. עכשיו צריך לדעת איך להוציא את זה, וכו'.
זה העניין.
זה הטוב הוא הסוד של הגאולה המוכרחת לבוא, הטוב מוכרח לנצח את הכל,
והחפץ העמוק המוטבע של הטוב,
והשיקוק הפנימי, בעצם תוכנית נשמת האומה, מתבלט בתפילת האומה הפנימית,
תומכת גאולה לתפילה, את הטוב בעיניך עשיתי זה ששמח גאולה לתפילה. כלומר, מהי התפילה שלנו על הגאולה? שנזכה לעשות את הטוב.
זה אברהם אבינו.
צריך מגן אברהם.
כי אם אתה נותן שפע טוב כשיש פושטקים בסביבה,
לא כדאי, הם ינצלו את זה, אז תביאו מגן אברהם.
אבל אסור גם, אבל אסור לעבד את זה.
זהו, למדנו תורה נפלאה של אדמו״ר הזקן. רבותיי, שבת שלום.
שים תיאור.
