שלום וברכה.
אנחנו רוצים להמשיך היום בנושא של עומק צוד סימני ראש השנה ולחבר את זה לנושא המרכזי
של יום ראש השנה במאבק מול ישמעאל,
בראיית המלחמה שאנחנו נמצאים בה היום,
ולראות את ראש השנה לאור המלחמה שאנחנו נמצאים בה.
אני רק אסיים את הנושא שאנחנו רוצים להגיע,
ונתחיל עם סימני ראש השנה, סוגרו בדף השני.
יש רמז שמעבר היחס לסימנים שככה בא לידי ביטוי בשמות ובתכונות,
כל אחד מייצג מה זה רוביה, מה זה קרטי, קרא, יקראו גדיננו,
יש על פי שם, הפי תכונה, מילים דודות כרימון,
יש על פי התכונה, השם, הטעם,
תפוח ודבש,
יש סוד שדווקא זה בא על פי הסדר האנושי.
זאת אומרת,
אנחנו, כמו שהזכרנו,
ראש השנה זה יום שבו
האדם הראשון צווה על המצווה של מכל עץ אגן אכול תאכל.
והוא היה צריך בעצם לקרוא שמות לפירות.
ואנחנו, על ידי זה שאנחנו קוראים שמות בפירות האלה,
אנחנו מתקנים, מגיעים למצב של בני חטא אדם הראשון,
וקוראים לכל פרי בשם כמו שהאדם הראשון היה צריך לעשות
אם לולא היה חוטא.
בסדר? אז בואו נראה את הסדר העמוק של הסדר האנושי
שרמוז, גם הספירות
שרמוז על פי הסימנים האלה. אז בואו נראה. רוביה, מה זה מזכיר לכם רוביה?
רק שנייה, ברוך אתה ה' אלוהינו מלוך העם שהכל נהיה בדברו.
מה זה רוביה?
מה זה מזכיר לכם?
הרבה. אז פרייה וריביה.
פיה ורבייה אדם להרבות זה רוביה.
מי תשובל פיה ורבייה?
האדם הראשון.
לברך אותם אלוהים ואומר להם פרו ורבו.
אז זה רובייה אדם הראשון.
נמשיך הלאה בהיסטוריה האנושית.
קרטה.
קרטה,
מה זה קרטה? מה זה מזכיר לכם קרטה?
ראשון מה?
כריתת ברית.
מי קרא איתו ברית ראשון בעולם?
אברהם אבינו.
הראשון באמת שוקרש בתוך ברית, וביום ההוא קרא השם את אברהם
ברית לאמור לזערך נתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פירת.
כיצת הברית על ארץ ישראל מתחילה מ.. אברהם אבינו זה קרטה.
כן אבל זה לא ברית ברית שכמו כתוב שקראה השם את אברהם ברית.
ממש בצורה בכתיבה הזאת שנתתי לך את הארץ.
לא ראינו כזה דבר שנתנו לו את הארץ ממקום למקום זה הדבר שהראשון בארץ.
ראש הכבש.
אוקיי, אז ראינו אדם הראשון, אברהם, ראש הכבש, יצחק אבינו, זה כבר כתוב במפורש.
וארי נעל אחר, נחז בסבך, בקרנה, ואיך אברהם, ויקח את העיל, אלוהו תחת בנו.
זה הראש הכבש.
גם כבש, ראשון,
שהוא יצחק,
הוא כבש יצרו ונקד לפני יצרו, כן?
אנחנו תמיד מייצרים את היצחק למידת הגבורה.
כי איזה גבורה? גבורה היא לדעת לבוא ולמסור את הנפש.
זאת אומרת, לגבוש את המידה שלך, אתה תגיד, מה פתאום, אני לא זה.
רואים גם כן שכל הגויים באים ולוקחים לו את הבירות,
אז מה זה הגבורה של יצחק?
הוא ה... לא, הורג אותם, לא?
עוד באר, עוד באר, עסק, שטנה, רחובות,
עכשיו הכריב השם לנו.
העבודה של לגבוש את המידות, כבש את עצמו,
ככה כשאנחנו יכולים לגבוש רחמה ומכסדים לכיסי רחמים,
זה הראש של כבש.
יש לנו אברהם ויצחק. יעקב אבינו קרא,
כן? קרא. למה קרא?
רואים שמתכנס יעקב אבינו, שיעקב אבינו הוא זה שקורא את העומק המקום בשם.
והיכא יעקב את שם המקום או אשר דיבר איתו שם אלוהים בית אל.
קורא למקום שם.
והוא ניחם עם שטונו של עשו,
קרא שטן.
כי אנחנו אומרים בקרא,
שיקרא גזר דיננו ויקראו לפניך זכויותינו. לקרוע את השטן.
מי עשה את זה? יעקב אבינו,
במלחמתו מול צרו של עשו,
בעבר יבוק,
שמה ויקרא שם ההוא מקום פן יל, כי ראיתי אלוהים פנים בפנים ותנצל נפשי,
זה מיוחס למי?
ביעקב אבינו. בסדר? אז יש לנו כאן האדם הראשון, אברהם, יצחק ויעקב. מי שרוצה, יסדר את זה גם כן על פי הספירות,
זה גם מסודר על פי הסדר הזה.
סילקה,
סילקה בארמית, מה זה סילקה בארמית?
צאליק, בארמית זה עלה.
בסדר?
פירוש עלה. רמז,
מי עלה?
משה רבנו.
משה רבנו, עלית אל המרום,
שביט השבי, הוא יקח את המדעון באדם, הוא עולה למרום,
הוא מביא לנו את התורה.
זה סילקה, מיוחס למי?
למשה רבנו. אז יש לנו כאן אברהם, יצחק ויעקב,
עכשיו משה.
מי שיוצא להגיד, חוכמה מן הדעת, ועכשיו נצח.
ממשיכים הלאה.
שמה? ש?
כן, ממש, ממש.
קח את הדבר האלוקי, חלק לא ממעלה, התורה זה
עמדה גנוזה, תתקעת דורות קודם במדעת העולם. זה משהו,
לקח משהו מהעליונים, התורה היא משהו מהעליונים.
כן, כן, כן.
לקחת דבר מהעליונים, חלק ממשהו,
מתנה גנוזה, כן?
רימון
כנגד אהרון.
זה מובן, למה אהרון? בלבוש, כתוב שאיך הלבוש של אהרון, במעילו,
פעמון זהב ורימון, פעמון זהב ורימון, שאולי המעיל, סביב היה לאהרון לשרת וישמע קולו בבוא אל הקודש, לפני השם, בצדו לימות.
אז ברור שזה מובן שרימון מתחבר להוד,
לאהרון הכהן,
וגם הראייה הטובה של אהרון, אוהב שלום, אוהב שלום,
ראייה של אהרון,
אוהב את הבריאות וקבלנו לתורה,
אז שהיה רואה בעיניים טובות, שאפילו רקנים שבכה מבינים זאת כרימון, זה מתחבר למידתו הטובה
של אהרון, זה רימון.
מתקדמים הלאה, יש לנו כאן באמת רובי אקרטי, אמרנו,
אברהם יצחק ויעקב, משה, אהרון, איפה מגיעים עכשיו?
יוסף, תמר,
תמר כנגד יוסף הצדיק, צדיק כתמר יפרח.
גם הדף השני, בסדר?
צדיק כתמר יפרח.
אז יש לנו אחד מהדברים החשובים שיוסף כתוב עליו
בפסוק בתהילים,
תיקו בחודש שופר בכס אל יום חגנו.
עדות ביוסף שמו בהצעתו ירדת מצרים. מתי יוסף שוחרר מהכלא?
בראש השנה.
בראש השנה
הוא יוצא לחירות,
ללמד שבעצם הזמן הזה,
כל אחד יכול לצאת לחירות בראש השנה.
לילדים יוסף סמואל לארץ מצרים, אפשר לצאת מהשבי,
אפשר לצאת מהבור של מצרים, אפשר לצאת מהמאסר.
זה ראש השנה שיוצאים מבית האסורים,
ובגלל זה יש כאלה שמתחילים דווקא מתמר,
דווקא את הסימנים האלה, ללמד את העניין הזה גם כן של יוסף הצדיק.
אז עברנו את כל התהליך, יש לנו עד היסוד, עכשיו מה הגיע?
תפוח ודבש.
מי זה?
אם אמרנו שזה גם רמוז כאן על העולם המסודר של הסדר של הספירות,
אז האדם הראשון, אברהם, יעקב, משה, אהרון, יוסף,
עכשיו לאיפה? דוד ושלמה, דוד,
שבעצם דוד ושלמה, תפוח ודבש. תפוח,
דוד המלך, נאמר, כתפוח בצר היה, כדודי בין הבנים,
בצלו חימתי וישבתי, כתוב בהם פסוק,
מה זה הצל שיושבים בו?
בסוכת דוד הנופלת, ביום ההוא הקים את סוכת דוד הנופלת,
אז דוד המלך,
זה היחס של התפוח.
מה זה בדבש?
זה מתחבר לשלמה המלך, שזה עומק החוכמה. אמרנו שדבש, הוא מייצג דבש וחלב תחת לשונך.
שיש איזה משהו שמתחבא מתחת ללשון.
יש משהו, דבש מצאת איכול דייקה.
דבש מייצג את העולם הפנימי, זה שלמה המלך, שחכם מכל אדם.
זה הרמז שרואים בסימני ראש השנה,
שמייצגים את כל העולם,
ההשתלשלות מהאדם הראשון ועד אלינו, וגם את עולם העשרה מאמרות נברא העולם, עשר ספירות,
שמתחברות עד אלינו, זה מתחבר אחד לאחד.
לא, לא לא הסדר.
זה רק הסדר.
כן, כן, כן, כן.
אבל זה הסדר ברמה של ההבנה האנושית,
שזה מגיע עד אלינו, מההבנה האנושית,
ואיך זה מתחבר באמת לסדר של גם העולמות.
לאור זאת,
אנחנו עכשיו ניכנס גם לטורף השיעור.
יוצאים במלחמה עכשיו מול ישמעאל.
אחת השאלות שבאות לידי ביטוי בשאלה היא
בקריאה בתורה,
מה קוראים ביום הראשון
בראש השנה,
ומה קוראים ביום השני בראש השנה?
אז בואו נראה.
בסדר?
כן, בדיוק, בואו נראה.
ביום הראשון מה קוראים?
ה' פקד את שרה,
זה ה' ראשון שקוראים בראש שנה.
ואז ה'
כאשר ישראל, כאשר דיבר,
ואז
הפלא הקשה שאנחנו עוסקים ביום הראשון יותר בנושא של מה?
של ישמעאל.
זו הקריאת התורה ביום הראשון של ראש השנה.
ויגדל ילד, ויעשה אברהם אשתי גדול, ויגדל יצחק,
ואז הוא ראה את בן הגר המצרית שידע לאברהם יצחק, ואתה אומר לאברהם,
גרש האמה הזאת בבנה, לירש בני האמה הזאת עם בני יצחק,
ואז ההתגלות של זוכי ישמעאל,
זה קוראים ביום הראשון.
למה?
יום הדין, ראש השנה, זה הזמן עכשיו עוד פעם לעורר את ה... מה? את
העניין של ההתגלות של ישמעאל?
אנחנו נלמד עכשיו בשיעור את הסוד הגדול הזה,
מה אנחנו מבינים בראש השנה? בואו נראה.
זה הסוד הגדול.
וירא הדבר מאוד בעיני אברהם על אדון בנו.
ויאמר אלוהים אל אברהם,
אל ירא בעיניך על הנער ועל עמתיך.
כל אשר תאמר לך שרה שמע בקולה כי ביצרק לך זרה.
יש לך משהו גם, פנייה מאוד מעניינת.
כן, האדם הראשון, העברנו, אני יכול להגיד, כמו האדם הראשון.
האדם הראשון שמע לכל אשתו,
שמעת לכל אשתך,
אז אני לא אשמע לה.
לא, בא קדוש ברוך הוא ואומר, שרה זה משהו אחר.
בעצם שרה מתקנת את כל העולם הנשי.
בגלל זה שרה, איפה היא גבורה?
במערת המכפלה, מקום של חווה.
היא מתקנת את כל העולם הנשי.
שרה היא אימנו.
כל אל שתאמר לך שרה אשמה בקולה, היא משהו אחר, שרה היא אחרת.
והיא מתקנת את זה.
ואז גם את בן נעמה לגויס אמנו כי זכר הוא ואז אברהם
קם בבוקר וייקח לכם חמת מים וייתן אל הגר,
שם את שכמה ואת הילד ויישלחיה ותלך ותתא במדבר באר שבע.
אז בואו נראה.
אז בואו נראה מה קורה.
ישמעאל זוכה להתגלות.
זה מה שקוראים ביום הראשון.
ויכלו המים מן החמת
ותלך ותשב לה מנגד הרחקים מתחווה קשת.
כי אמרה,
אל ירד במות הילד.
ותשא מנגד ותשא את כל הוותפק.
אם הייתי שם מנגינה,
הייתי, מה עושה עכשיו?
עוצר את המנגינה.
אין מים,
במדבר,
היא יושבת תחת, שמה את הילד תחת אחד השיחים,
לא רוצה להסתכל על הילד שהוא מת,
מתחילה לבכות.
הייתי עוצר את המנגינה, ואז זוכה להתגלות.
וישמע אלוהים את כל הנער,
ויקרא מלאך אלוהים אל הגר מן השמיים,
ואומר לה, מלאך אגר, אל תראי, כי שמע אלוהים את כל הנער באשר הוא שם.
היא זוכה להתגלות,
וקומי עשית הנער, והחזיקי בו את הדרך בו, כי בלגו גדול עשימנו,
ויפקח אלוהים את עיניה, ותראי באר מים, ותלך ותמלא את החמת מים, ותתש את הנער, ויגאי אלוהים את הנער, ויגדל, ויש במדבר, ויגאו בקשת.
זה מה שאנחנו קוראים ביום הראשון
של ראש השנה.
תגידו, מה?
תגיד, טוב, השם פקד יצרה, זה היה בראש השנה,
גמרא דנא.
אבל מה עכשיו לעורר את ישמעאל?
לא מספיק יש לנו עכשיו את המלחמה
הקשה מול ישמעאל, זה מה שאנחנו צריכים לעורר
בקריאה בתורה בראש השנה?
כן, בוא נבין למה.
ביום השני, מה קורה?
בואו נלך ביום השני, בסדר?
אנחנו קוראים את זה כל בוקר, אבל תראו איזה סוד
מתחבא בעקדה, בסדר?
תראו איזה סוד נפלא, שאנחנו
קוראים את זה כל הזמן, ולא קולטים את הסוד הנפלא הזה שמתחבא בעקדה.
ואי אחר הדברים האלה, כבר הגשתי לכם כמה מילים כמה, תבינו לאט לאט את הרמז.
ואי אחר הדברים האלה, והאלוהים נישא את אברהם.
ואומר אליו אברהם, ואומר הנני.
ואומר, קח נא את בנך, את יחידך אשר אהבת.
מי זה? יש לי שתי בנים.
יחידך אשר אהבת את יצחק.
נקודתית, הולך לך לארץ המוריה, ולא שם לעולה, לאחד הערים אשר הוא מעליך.
אברהם אבינו לוקח את עמדתו החסד, אבל
אין חכמה ואין תבונה ונאצא כנגד השם.
וישכם אברהם בבוקר ויכבוש את החמור ויקח את שניהם לערב איתו,
ואת יצחק בנו ויבקע יצאו לה ויקום וילך למקום אשר אמר לו האלוהים.
שלושה ימים ביום שלישי הולכים ויישא אברהם ואת עיניו וירא את המקום הרחוק.
מסתכל, רואה את הענן קשור בהר, ויאמר אברהם אל הנעריו, אתם רואים פה משהו? לא רואים כלום, שיהיו לכם פה עם החמור,
זה הפיוט הגדול שאנחנו אומרים בראש השנה,
מוקד וניקד והמזבח,
שזה נעשה
בזמן הזה.
וכך אברהם את יצא העולה,
ויאסם יצחק בנו,
קח בידו את האש ואת המאכלת,
כן, הישל העולה בני,
היום, היום בזדתך שוכח, כמו ששתתו בפיוט,
וילכו שניהם יחדיו, אברהם מגלה שהוא יצחק הוא ה...
והיום יצחק אל אביו, ויאמר אביו, הנני בני, והנה האש, ויצים, ויעשה לו עולה.
ויאמר אברהם, אלוהים יראה לו, עשה לו לבני,
והילכו שלהם מכתב.
ויבוא אליה במקום אשר אמר לו האלוהים.
ויביא לשם אברהם את המזבח, ויעפוך את העצים, ויעקוד את יצחק בנו, וישם אותו במזבח ממעל העצים?
עכשיו, אמרתי מנגינה,
עוצר את המנגינה, וישלח הבן את לידות, ולקח את המאכלת לשחוט את בנו,
בום, תעצור את המנגינה.
הוא קח את המאכלת והרים את היד,
לשחוט את בנו,
זוכה להתגלות, ויקרא אליו מלאך השם מן השמיים.
ויאמר אברהם המנני, ויאמר אל תשלח לך לנער ותשום אומה, כי הדר ידע כי רואה אלוהים עתה וכן הלאה,
ויקרא וקם אברהם שם בקום האומה,
י׳כו׳כי יראה.
אשר יאמר היום והשם יראה.
מה קרה פה?
ויקרא מלאך השם.
יום משפטי נאום השם.
מה קרה פה?
זה טורף השיעור.
בואו נראה.
נחזור חזרה עכשיו.
לאור זאת, מה שאמרנו, נחזור חזרה עכשיו.
בוא נחזור לישמעאל.
ישמעאל זוכה להתגלות.
שימו לב איזה שם מדובר כאן.
ויאמר אלוהים אל אברהם, אל יירא בעיניך.
וישמע אליהם את כל הנער, ויקם הלך אלוהים.
הכל שם אלוהים,
הוא זוכה להתגלות, אבל איזה שם זה עדיין מוזכר פה?
שם איזה שם?
אלוהים, דין.
אל תראי, אל תראי, כי שמע אלוהים את כל הנער באשר הוא שם, ויפקח אלוהים את עיניה,
הכל שם אלוהים.
בעקדה,
הפצצה הגדולה
שיש בעקדה,
היא שהתחלף משהו איפה?
בשמיים.
שימו לב.
ואי אחר הדברים האלה,
האלוהים נישא את אברהם. איזה שם? אלוהים.
ואלך למקום אשר אמר לו האלוהים. הכל שם אלוהים.
ויאמר לך אברהם, אלוהים יראה לו הסדר לבני. הכל שם מה?
שם אלוהים.
ויאמר לך למקום אשר אמר לו אלוהים.
ברגע שיש התגלות,
אברהם אבינו מצליח לשנות מה?
משהו בשמיים,
ויקרא עליו מלאך השם.
המקום ההוא השם,
שבהר השם יראי, ראיתי שהשאלתי לשנות משהו בשמיים.
זו התשובה.
הגויים יכולים
לבנות בתים,
לבנות גודל שחקים,
לבנות מנהרות,
לבנות גם מכונות אוטונומיות,
יכול לבנות המון המון דברים, אבל הכל זה, איפה? מתחת השמיים.
דבר אחד,
עם אחד בעולם שיכול לשנות משהו בשמיים,
זה עם ישראל.
זה מה שאנחנו קוראים בראש השנה.
ללמד אותנו על ההבדל בין הגויים לבין ישראל.
כל עיני העולם נשואות אלינו.
ביום, כן, ביום הזה, מה?
ידע כל פעול כי יצא פה על טוב, יבין כל יצאו כי אתה יצא אותו, והוא כל שימן פה השם אלוהי ישראל.
מי יכול, כל העולם, איזה מדינות לחרב, כל העולם נידון, אבל מי יכול לשנות את הגזרה?
זה רק ישראל.
רק הם. מאיפה? מאברהם אבינו, שמה הוא עשה בעקידה?
הוא שינה משהו בשמיים.
ההתגלות שלו שינתה את הנהגת השם. זו פצצה אדירה בעולם, אף אחד לא יכול לעשות כזה דבר.
הוא הפך שם אלוהים שם הוויה.
גם ישמעאל הגיע לשיא, הוא הצליח לקבל על ההתגלות.
אבל זו אותה התגלות.
היה שם אלוהים, נשאר שם אלוהים.
וישמעאל עם כל הנער, הכל שם אלוהים.
אפילו שיזכה הגוי, אותו גוי להתגלות,
זו אותה התגלות.
לשנות בשמיים אי אפשר.
רק ישראל יודעים לשנות משהו בשמיים.
זה הקריאה של משהו ראש השנה.
זה הסוד הגדול.
עלה אלוהים בתרועה.
אשם בכל שופר.
אתה יכול, מה הופכים שם אלוהים?
דין לרחמים.
זה הסוד הגדול.
בעצם השופר,
שהוא גם כן עצם עשייתו, הוא הפכה דין לרחמים. הרי שופר בטבע, מה הוא מייצג?
קרן, כלי מלחמה, שהוא נוגח את ה... נוגח, הוא כלי מלחמה.
מה אנחנו עושים עם השופר?
אם זה נמצא ככה על החיה,
אנחנו הופכים את השופר,
ומחפשים את המילה שופרת, פנים, שופרת בעברית זה,
הרבה שופט של הטלפון זה הפנים,
לא לצד החיצוני שלו, הקרן, שאיתו נוגעים, אלא אני עושה את הפנים שלו,
את הקול,
את הפנימיות.
כבר בעצם אני הופך אותו מהצד הזה ותוקע בצד הדק יותר.
למה?
כבר בעצם עשייתו הופכים דין רחמים.
עלי אלוהים בתרועה ה' בכל שופר.
אנחנו יכולים לשנות את משהו שאף אחד לא יכול בעולם, את הנהגת ה'.
להפוך מכיסא דין לכיסא רחמים, רק ישראלי חולים בעולם.
זה הסוד של קהיית ישמעאל.
להגיד שהנה הוא הגיע לשיא הטופ,
וישמע אלוהים את כל הנער, איזו התגלות.
אבל זה אותו דבר, אותו דבר.
זה הכוח שלנו, זה יום הזיכרון,
יום הזיכרון,
כל העולם שנזכר לפניו, עובדים בפניו כבני מרון,
אז מי יכול לשנות? זה הגזירה.
אצל הגויים זה מכתוב.
ואת ישראל לא.
ישראל יכולים לשנות את הכול.
ישראל לא רק מעל המזל,
את ישראל יכולים לשנות משהו בשמיים.
אברהם אבינו, מי היה בשיחת הבריאה,
אף אחד לא יוצא חסק כזה במהלך.
פתאום מכוח האדם, העקדה מייצגת משהו הרבה יותר עמוק בכל עולם התפילה.
העקדה מייצגת משהו שהשתנה, משהו בשמיים.
זה מה שרואים בעוקד בנקד, המלאכים זזים, רצים, איך הוא שינה משהו בשמיים.
זה סוד העקידה. רואים את זה כל בוקר, לא מבינים את זה. מה הסוד כאן?
הוא פצץ את השמיים,
פתח פתח השמיים,
זה הסוד העקידה.
איך שינית את ההנהגה?
זה הסוד. בדרך כלל אנחנו יודעים בסוד התפילה,
שאמר, איך אדם יכול לשנות גזירה? אדם לא יכול לשנות גזירה.
אז מה הוא עושה? אדם משתנה, הוא היה xy.
קבל השם חזק אצליבך וקבל השם. אדם מתקבר לשם,
אז אם הייתה הגזירה על x הוא עכשיו y, אז ככה משנים גזירה.
כתוב את זה בכמה דרשות ברען וכן הלאה.
אבל בעקידה ביום הדין,
ישראל ביום ארת עולם,
יום שהלידה של העולם,
יום שיעמיד במשפט כל יצורי העולם.
אז מה, זו הגזרה, לא, אבל מי שיכול לשנות את
ביום ארת עולם הזה.
זה עקידה.
וזה אנחנו עכשיו
רואים ישמעאלים שיכולים לצעוק
על הוואגבר,
יום גדול ויכולים להגדיר איזה אולי מלחמה דתית,
אבל ישראל,
מו, ישראל שבך התפאר,
יש להם כוח של מה הם יכולים לעשות?
שהם,
יש להם כוח עם כונם.
בן של מלך,
הוא הבן של המלך, הוא יכול לדבר עם המלך.
הוא יכול לשנות את
הדין הרחמים.
בואו נראה.
כן.
כי כבר השתנה, כבר השתנה.
אחרי ששינית את זה לשם הוויה, אתה יכול להמשיך לשם הוויה.
כאן, זה אחרי ששינית.
אחרי ששינית זה כבר הורדת לעולם מידה אחרת.
כן, כן. ברגע שהוא ראית לעולם, אברהם אבינו שינה משהו בעולם.
שינה את הנהגת השם בעולם. זה סדר עצום.
זה המהלכים שקופצים בכל הזה.
מבקשים למלך, מי יכול לעשות את כל ה...
בעוקד והנקר ומזבח, המהלכים קופצים, מי יכול לשנות?
בשמיים?
האדם יכול לשנות בעולם הזה.
בשמיים יכול לשנות?
זה ישראל,
שבאים מכוחו של אברהם אבינו,
שיכולים לשנות משהו בשמיים.
מדין לרחמים.
שם אלוהים, כמו אנחנו רואים בשמע ישראל,
שמע ישראל,
השם אלוקינו,
השם אלוהינו, השם אחד.
אלוהים זה דין,
אנחנו מקיפים אותו ברחמים, השם, אלוהינו, השם.
כשהדין לא יתפשט, אנחנו מקיפים אותו ברחמים.
השם, אלוהינו, השם, בסדר?
תמיד שם הוויה זה שם רחמים.
שמיים.
השמיים, שאם עכשיו נידון העולם לדין,
אז עכשיו רואים שיש, אז טוב, נידון העולם לדין.
יש לנו כוח ביום הרת עולם,
ביום שזה, יש לנו כוח בתפילתנו,
בתפילתנו,
בתקיית השופר, עלי אלוהים ביטרוע השם בכל שופר,
להפוך
לכיסא רחמים.
תצא מכיסא דין, תיכנס לכיסא רחמים.
יש רחמים בעולם, להפוך את הדין לרחמים.
בערך אגב, הרעיון, אנחנו יכולים לעורר.
היה נראה שאתה לא יכול לשנות משהו בשמיים, אתה יכול להגיד, שמע, אני אשתנה.
בכדאי היה משהו שהוא פצצה שאין לה כדוגמתה,
שהאדם,
כוח מעשיו,
משנה משהו בשמיים.
שם אלוהים, התהפך לשם הוויה.
בגלל זה אברהם אומר, לא סתם,
ויקרא אברהם שם המקום, השם יראה, פתאום ראיתי, שיניתי משהו.
אשר יראה אשר יאמר בהר, השם יראה.
ראיתי שם הוויה, פתאום מדין,
הייתה לו התגלות.
ואיכן, והאלוהים ניסה את אברהם.
וכן, אשר אמר לו האלוהים, וכן הלאה.
ויאמר אברהם, אלוהים יראה לו, עשה לו עולם.
הכל לשם אלוהים.
פתאום ראיתי שם השם, שם הוויה, שיניתי פתאום, התגלות חדשה.
זה הסוד הגדול שעברם גילה.
מאז שם הוויה, למה שם הוויה? כי הצלחתי לגלות שמה?
שאפשר להפוך מדין משם אלוהים לשם הוויה, שם רחמים.
השם יראה, המקום הוא, השם יראה, השם יראה, השם יראה.
פתאום ויקרא מלאך, השם, אל אברהם שנדמי השמיים.
מה זה פתאום שהמלאך האחר?
ויהי נשבעתי נאום,
השם.
כי הקיין של דבר הזה, וכן הלאה.
זה הסוד.
לא, עכשיו, אחרי זה אנחנו,
אדם, אחרי זה יש עוד מהלך.
ומרגע זה, גם, גם הסוד הזה הוא סוד שהוא הולך לאורך כל התורה,
אם תגיד את האמת.
כי הגויים, הם צריכים להשיג, אחרי זה יורדים למצרים.
פרעה,
בא יוסף ואומר להם, האלוהים יענה את שלום פרעה.
איזה שהם מכירים?
אלוהים.
מה קורה?
רק כשהם אלוהים מכירים.
שואל, בא משה ואומר, יש עוד שם,
מה זה אלוהים אם זה הטבע?
ואז הוא שואל, מי השם השם שאומר כל אלוהים? שם הוויה לא שמעתי.
ידעתי שיש אלוהים,
אומר פרעה.
שם הוויה?
לא מכיר.
שיכול לשנות את כל המציאות? שם הוויה? אומר הרמב״ם,
שם אלוהים אני מכיר.
תקיף, הוא בעל היכולת, בעל כוחות כולם,
שבעצם כל העולם, עולם הטבע, מסודר.
יש איזה שם כזה שאפשר,
הקדוש ברוך הוא מתגלה בהתגלות שהוא משנה סדרי התב, שם הוויה,
שם פנימי שאנחנו לא יכולים לקרוא, זה שם עצמי של הקדוש ברוך הוא,
שנכתב ולא נקרא, אנחנו לא בעצם קוראים אותו,
זה אני לא מכיר.
ואז מתחיל תהליך עמוק,
תהליך עמוק שבירור מתי
יתגלה שם השם.
אפילו
עם ישראל לא קולטים את המהלך הזה, זה הולך ונבנה, כן?
שימו לב, בעשרת המכות,
הוא אומר, טוב,
הבנתי,
אשר רק בסוף, מה הם אומרים,
מצרים?
השם נלכה למצרים,
בקעת ים סוף.
מה זה השם נלכה למצרים?
מה, לא הבנתם?
עשרת המכות?
הם הבינו שיש משהו אחר במציאות, השם נלכה למצרים, זה לא שם אלוהים.
בגלל זה גם כתוב על הלוחות, מה עושה משה רבנו עם הלוחות?
איך כתוב על הלוחות?
מעשה אלוקים,
מכתב אלוהים, אצבע אלוהים, נכון? מה עושה משה רבנו אומר, אתם רק רוצים את המידה הזאת שכמו שמצרים?
הוא שובר את הלוחות.
מי?
מי להשם אליי? מי רוצה הוויה?
כן, זה עמוק, זה משאל כאן, זה לאורך כל התורה כולה, כן?
אז המהלך הזה של בין שם אלוהים לשם הוויה,
זה לאורך כל ההיסטוריה, איזה הנהגה אדם מושך על עצמו.
בעולם היה שם אלוהים, ידעו,
גם פרעה ידע מה זה שם אלוהים,
יוסף גילה,
כתוב דיבר, האלוהים מעניין את שלום פרעה,
חכם אפילו יצא מפרעה,
אחרי הודיע אלוהים אצלך כל זאת,
אחרי שהקדוש ברוך הוא אלוהים,
הוא מרשם אלוהים.
פרעה יודע מה זה אלוה.
הוא לא יודע שיש שם שם הוויה.
מה, הוא יכול,
ההוויה הזאת גם שמעת את כל העולם מקדוש בחרוצה?
מים ודם?
את כל המהלך הבריאה מהים עד החיות וזה, עד הכוכבים ועד האדם?
יכול לשאול את הכל? כן.
זה אני לא מכיר, אומר פרעה.
אז יש כדבר כזה.
מלאכים.
נכון, נכון.
הסוד הגדול של המהלך
זה שבחוץ לארץ
זה רק שם אלוהים, אפשר להשיג.
בארץ ישראל,
למה הצדיקים רצו להגיע לארץ ישראל? ארץ אשר עיני...
שם. השם אלוהיך הבא.
מראשית שנה ועד אחרית שנה.
שם הוויה
מתגלה בארץ ישראל רק.
בגלל זה רבי נחמן רצה להגיע לאיפה רק? בארץ ישראל. בחוץ לארץ זה רק שם אלוהים.
אין לך דרך מלאך.
שר של אותה אומה, זה רק בא דרך תקיף,
יכול לקרוא, זה לא זה.
רוצה לקבל רחמים?
זה רק בארץ ישראל.
זה היה כתוב על הגמרא אומרת לדוד המלך,
הוא אומר, גרשוני היום להסתפך לאמור לכבוד אלוהים אחרים.
כשאדם עוזב את ארץ ישראל,
אמרת הגמרא, ויחי מה, כשהוא בורח מהקיש מלך גת,
אלוהים אחרים? זו גם עבודה זרה? אמרת, כן.
התפילות של חוץ לארץ
עוברת דרך שר של אותה אומה.
היא בורחת את השר של אותה, כמו כל מי שבחוץ לארץ, כמי שאין לו אלוה. למה? מה זאת אומרת?
זה עובר דרך מלאך.
נו, זה עובר דרך מלאך, מה הבעיה?
רן,
עכשיו אנחנו זכירים את זה בשיעור,
שמלאך זה מה זה?
אל תמר בו, כי לא יישא לפי שכם. מלאך אין בו רחמים, מלאך זה דין.
אל תמר בו, לא יישא לפי שכם.
זה כהן, זה, יש לו את ה...
הוא שהזכרנו.
אבל זה כתוב, אני אתן את זה תמיד משל כזה, שאדם הולך המון ותמיד במדבר,
והוא צמא, ומגיע לזה תחנת דלק, ורואה שם איזה, אין שם אף אחד, ורואה שם איזה מכונות פחיות.
קם על הפחית,
שבעה שקלים, מסתכל, יש לו בארנק 6.90. הוא אומר, אני מתעלף, אני באמצע מדבר,
שחרר פחית!
יעזור לו?
טוב, מכונה.
איזה אגרות? לא, אין.
זה מכונה, אל תמר בו, אל תעשה לפי שלכם, זה מלאך.
מלאך זה יש לו את הכהן שלו, תן לו את זה שלא קיבלת אם לא.
הבעל,
כזה שבחור מבחינת אבא, אתה בא לזה,
ארץ ישראל, ארץ אשר, עיני ה' אלוקיך הבא,
אומר, תשמע, אין לי שקל.
תן לו, הוא צמא, הבן שלי.
אבל אין לו שקל, תן לו, זה הבן שלי.
זה רחמים, בארץ ישראל יש רחמים.
יש שם הוויה.
ארץ אשר עיני ה' אלוקיך הבא.
מראשית שנה ועד אחרית שנה.
אז איפה צריך לקבל, איפה צריך לקבל את ראש השנה?
בארץ ישראל, שפה יש עיני ה'
למה ללכת ל... אז תגידו, בואי נסביר שיש כאן מקורמי מבחינת ארץ ישראל,
במקום שלי יש בחינה,
אבל זה בחינה.
נכון, צדיקים יש להם איזה בחינת אור בתוך החושך שם.
אור זה ממש עיני השם.
פה,
אם כבר להשיג,
צדיקים רצו לקבל את העיירה של ארץ ישראל, של ראש השנה, זה דווקא בארץ ישראל שיש בה שם הוויה.
אבל זה הנהגה אחרת, זו הנקודה.
אנחנו נמצאים בכל מקום, אבל איזה,
קדוש ברוך הוא,
ממלא עם חיי כל העלמין, אבל איזה שם יכול, יש שם מייחוד, אתה רוצה לייחד.
כשעם ישראל אומרים, השם הוא האלוקים,
מה זה בזה, זה מה שאומרים אלוקים?
זה רק עם ישראל יכול להגיע.
הבנו שבתוך שם אלוהים יש שם הוויה.
יש משהו, השם הוא האלוהים.
יש בעולם הנהגות, יש שם אלוהים
ויש שם הוויה.
השם הוא האלוהים, הוא עם ישראל.
הבנו, הכל מתחבר לנו.
השם הוא האלוהים, יש גם הוויה וזה,
אבל זה הכל, זה הקדוש ברוך הוא בעצם.
הנושא הזה זה מקיף את כל התנ״ך כולו.
כן, כן, הכל הולך בכיוון הזה.
אתה צריך ללמוד עכשיו את התנ״ך מההתחלה עכשיו.
זה הסוד, זה אור אחר.
כן, זה בתורה, כשיכול להיות נכנס ליותר פנימיות,
אתה חוזר לתנ״ך עוד פעם מההתחלה.
וואו, עוד אור, יותר, ככה זה, זה התורה. זה אין סוף, ברוך השם, זה נפלא, זה נפלא של התורה.
פתאום אתה מגלה משהו אחד שמגלים לך פתאום, אתה מבין שכל התורה צריך עכשיו להשתנות.
כאן זה מתגלה לנו בעקידה,
וזה גם כן התפילה שאנחנו קוראים לזה בראש השנה.
בעצם המהלך של ראשתית רבה.
ותרא את שרה את בן הגר המצרית.
עכשיו נו ג', סימן יא.
אמר רבי שמעון בן יוחאי,
רבי עקיבא היה אומר בו דבר לגנאי,
ואני אומר בו דבר לשבח.
כן?
דרש רבי עקיבא, ותרא שרה,
מה היא ראתה שרה את בן הגר המצרית?
אין מצחק אלא גילוי העריות,
שבשלום הבא אל העבד הזה אשר הבאת לצחק בי.
ולאמת שהייתה אימנו שרה רואה אותו לישמעאל מכביש
קנות, צדד נשים, אנשים ממנה אותם.
אז זה מה היה גילוי עריות.
רבי ישמעאל אומר, אין לשון הזה לצחוק אליו עד כוכבים, שנאמר, וישבעם בכל בשעתו ויקומו לצחק.
וילמד שאתה אימנו שרה רואה את ישמעאל,
שרה אם הוא רואה את ישמעאל בונה במוסיות לצד חגבים,
מקריב עליהם.
ויש כאן עבודה זרה, יש כאן גילוי עריות.
רבי אלעזר בנו, שרבי יוסי גלי אומר, אין לשון הזה לצחוק,
אז יש לנו כאן עכשיו עבודה זרה גילוי על שפחות דמים, זה לא פשוט הצחוק הזה שרואה את שרה.
עושים את זה כאילו בכל סוג של במות כאלה, כן?
רבי עזריה,
מלכודות, רבי עזריה משום רבי לוי אומר,
אמר לי ישמעאל ליצחק נלך ונראה לכלכנו בשדה.
היה איש מנוטל קשת וחיצים ומורה כלפי יצחק.
עושה עצמו יצחק לעשות עצמו כאילו מצחק.
ודחתי כמתלה עליה היורה זיקים.
כן איש רימה את רעהו ואומר, הלא מצחק אני.
פגיעתו של ישמעאל, מה הוא עושה?
מה הוא?
הוא מדבר שכאילו מה,
אני רק צוחק.
אבל זה מתגלה במה?
גילוי עריות,
עבודה זרה ושפכות דמים.
הוא יכול להגיד צחוק, זה רק מי? רק עם ישראל יודע. היה איש שבשם יצחק למו.
אנחנו יודעים צחוק.
אנחנו יודעים לדבר על מה?
על קרבת השם.
כשישמעאל מדבר על צחוק,
מדבר על פולחן, מדבר על עבודה זרה, מדבר על שם של השגת כבוד השם,
זה מסוכן מאוד. למה?
להתגלה אצלו איפה?
בעבודה זרה, בגילוי עריות, בשפכות דמים.
צריך מאוד להיזהר כשמדברים עם מישהו שמנסה לדבר, בדרך כלל כל מקום בעולם שמנסה לדבר על מה?
על איזה צד של קרבת השם, של עם סגולה,
אצל גויים זה מאוד מסוכן.
אם תשמע מישהו מדבר על עם סגולה, אנחנו עם סגולה וכל זה,
בדרך כלל חוץ מישראל,
אצל הגויים זה יהיה עבודה זרה, כתות כאלה,
גילוי עריות,
כמו שקוראים כל מיני כתות כאלה, ופשיחות דמים.
כן, זה היה חיבור, חיבור.
בשעה שנולד אבינו יצחק, יצחק כאילו כל אלה שמחים,
אמר לשמעאל שותים אתם, אני בכור ואני נוטל פי שניים,
שמתשובת אמנו שרה לאברהם כי לא ירש בנעמה הזאת עם בני,
אלא תלמד כי לא ירש עם בני אפילו שאינו יצחק.
ואם יצחק, אף על פי שאינו בקי,
קל וחומר עם בני עם יצחק.
שר רואה את המהלך הזה ואומרת, יש כאן משהו אחר,
זה סכנה.
הוא נקרא ישמעאל,
הוא שומע אל,
והוא נזכה להתגלות,
אבל הוא לא יכול לבוא ולשנות משהו בעולם, זה רק יצחק יכול.
והיא לא יירש עם בני עם יצחק,
כי יש סכנה גדולה,
כי בעצם הצד הרוחני שלו יתגלה,
הוא יצעק ישמעאל,
או ישמעאל עם כל הנער,
אבל בסוף זה יגיע,
אם זה תזיז את הכיוון למה,
כמו שראים בימינו, עבודה זרה,
גילוי עריות,
שפיכות דמים,
זה בעצם מתגלה לצדדים האלה שהם צועקים בשם השם, אבל
ראתה שרה אימנו לאן זה יוביל.
הרקוק בספר מאוד פנימי שלו,
יסודי שנקרא רשמילין,
אחד מהספרים שהרב כתב שהיה באנגליה,
הוא קיבל איזה סוג של שנוקל מארץ ישראל,
זה היה ספר רשמילין,
כתוב שהרב חרלפה ראה איזו התגלות מהרב קוק,
שהיה בכותל המערבי, כתב את זה באגרות שלו.
זה היה ממש,
הרב כתב, זה שנוקר מארץ ישראל, הוא רצה להגיע, ממלחמת העולם הראשונה פרצה, והוא רצה להגיע איזה אנוס,
וקיבל איזה אוויר מארץ ישראל, וכתב את הספר הזה רשמלין.
עכשיו הוא מסביר על הטעמים.
טעמים בתורה זה הסוד הפנימי, כן? יש את הניקוד,
אבל הטעם זה העולם הפנימי.
זה לשון הפנימיות,
יש לך את האות, ואתה מחיית את האות
דרך הטעמים שבזה.
אז יש לנו אזלה גירש.
מה זה אזלה גירש?
יש כל מיני מנגינות איך עושים את האזלה גירש.
הרפוק מסביר מה הסוד הפנימי של אזלה גירש.
אומר הרב... הוא קובע שזה עלייה פנימית.
כן, בדיוק.
מורה שרק ההליכה לצד המעל, העלייה התדירית,
היא מגרשת את כל צלי השקר והתוהו.
בנעימת ההתגברות החיה של עוז חייה,
הנסיגוב מתעטרת ואת קולו.
אזלה, גרש. זאת אומרת, אומר הרב,
מה עשתה כאן, כל המהלך של רשמילין,
מה עשתה, שרה? אמרה, גרש את בן העמה הזה.
מה זאת אומרת?
אם יצחק רוצה לעלות,
לעלות,
העלייה שלו זה מסוכן מאוד.
אנחנו, אזלה,
אצלו גרש.
ההליכה שלו היא מה?
היא גירוש, יכול להיות,
לפחות אבל זהרה, גירוי העוד שפוט דמים.
אצלנו,
זה הפוך.
החיבור הזה שאנחנו, עם ישראל,
שיצחק אבינו, מה הוא עושה?
כמו שראינו בתחילת השיעור,
שאלוה של יצחק, שהוא כבש את חחמיו.
הוא כובש.
באים אליו הגויים, והוא,
יש לו באר אחת, עסק, שטנה, רחובות, עכשיו יכיב השם לנו.
הוא תופס את מידתו.
גבורה, אבל הוא
יודע לעבוד על המידות שלו.
ההוא רחום, הפתה רחום,
ההוא חנון, הפתה חנון.
זה מידתם של ישראל.
כשהקדוש ברוך הוא אומר, זה עם, זה קטונתי, כן? הוא אמר, איך כתוב שם?
רושקני בכם, בזמן שאני מתיר עליכם שפע, אתם אמיתים את שכם לפניי, אתם מתגלים,
ככה הקדוש ברוך הוא רוצה.
והצדיקים שמתדהים לכונם.
זה המהלך הגדול שאנחנו מבררים אותו
בראש השנה.
ראינו את הסימנים שהולכים בכל הסדר,
רוביה, מהאדם הראשון, אברהם, יצחק ויעקב, משה, אהרון,
יוסף, דוד ושלמה,
זה כל הסימנים.
וראינו את הקריאה של התורה,
בין ישמעאל לבין יצחק,
להבנה שיש לנו כוח.
ישמעאל,
אפילו בהשגה הכי גבוהה שלהם,
הם לא מצליחים לשנות משהו בעולם הרוחני, בעולם העליון, אבל בשמיים.
בישראל,
ביום הרת עולם,
ביום עמיד משפט כל יצור העולם, כל עיני העולם נשואות אלינו,
כי אנחנו יכולים, מה לעשות?
להפוך עלי אלוהים בתרועה, משם אלוהים
לשם היחידים בעולם שיכולים לעשות את זה מזה,
רק ישראל.
אנחנו שנזכה.
באמת שתרחש שנה בקיאותיה, תרחש שנה בברכותיה, ובאמת נהפוך
בימים הקדושים האלה,
שם אלוהים ושם הוויה, השם הוא האלוהים,
השם הוא האלוהים.
שנה טובה.
