צהריים טובים רבותיי, אנחנו לומדים ספר יונה.
מתכוננים ליום הכיפורים בעזרת השם.
ובפעם הקודמת ראינו את התשובה מהאהבה של יונה ואת התפילה שלו, זה סוג של שירה בעצם.
וזהו, גם עכשיו לפעם השנייה שיונה הולך
לנינווה. פרק ג', וידבר אדוני אל יונה שנית לאמור.
שנית!
יש תיקון בעולם, יש אפשרות שנייה.
גם אם לא הצלחנו בפעם הראשונה, ייתנו לנו עוד הזדמנות,
נכון?
אפילו בתנאים יותר משופרים.
דיברנו במקום קרא עליה, קרא אליה.
קום לך אל ננבה העיר הגדולה וקרא אליה את הקריאה
אשר אנוכי דובר אליך. ויעקב יונה וילך אל ננבה
דבר אדוני וננבה את העיר גדולה לאלוהים
מהלך שלושת ימים. ויחל יונה לבוא בעיר מהלך יום אחד,
ויקרא ויאמר עוד ארבעים יום וננבה נהפכת. דיברנו בפעם הקודמת
שננווה נהפכת, אפשרות אחת זה להגיד נהפכת כמו שקרה לסדום, אפשרות שנייה להגיד שאתם נמצאים בכזאת נקודה קריטית שעוד 40 יום כבר המסה הקריטית של הגזל והחמאס תגדל,
ואנשים פה יתחילו לגנוב ולגזול אחד מן השני מבפנים והיא תקרוס פנימה.
כן, בדיוק.
טוב,
יום אחד, עיר גדולה בוועים שלושה ימים, הוא הולך יום אחד,
ויאמינו אנשי ננבה באלוהים.
ויקראו צום וילבשו שקים מגדולם ועד קטנם.
ויגע הדבר אל מלך ננבה ויעקו מכיסאו ויעבר הדרתו מעליו ויכס שק וישב על האפר.
ויזעק ויאמר בננבה מטעם המלך הוא גדולה ותשובה ממלכתית זה לא פרטי גם זה.
לאמור האדם בהבהמה בקר והצון אל יטעמו מאומה
על ירעו מים על שתו.
ויתכסו שקים האדם בהבהמה ויקראו אל אלוהים בחוזקה
וישוב איש מדרכו הרעה ומן החמס
אשר בכפיהם
מי יודע ישוב וניחם האלוהים ושב מחרון אפו ולא נובד.
ויארא האלוהים את מעשיהם
כי שבו מדרכם הרעה
ינחם האלוהים על הרעה אשר דיבר לעשות להם ולא עשה
וירא העליונה רעה גדולה ואיחר לו.
אני קורא עוד פסוק אחד
ויתפלל אל אדוני ויאמר אנא אדוני אל עושה דברי עד היותי על אדמתי
על כן קידמתי לברוח תרשישה כי ידעתי
כי אתה אל חנון ורחום ערך אפיים ורב חסד וניחם על הרעה.
טוב,
אני רק מבקש להפנות את תשומת ליבנו של כולנו כאן,
ללא יוצא מן הכלל,
לעובדה שבפרק א',
הקדוש ברוך הוא נגלה על יונה בשם י' כו' כבשם הוויה,
ויהי דבר אדוני אל עיני בן אמיתי לאמור.
המלאכים מדברים בשם אלוהים,
הוא מקרא לאלוהיך,
נכון?
יונה אומר להם, את אדוני אלוהי השמיים אני אראה.
המלאכים קוראים למי?
הם כבר קוראים, ויקראו אל אדוני ויאמרו.
שם השם, י״ו״.
אחרי זה ויראו את דעת ה... כל פרק ב',
ויתפלל יונה אל אדוני ממעד אגב, י״ו״, שם הוויה.
סוף פרק ב', ויאמר אדוני לדג ויקט יונה ליבשה, וידבר אדוני ליאנה לשנית לאמור, כל פרק ג׳, הכל שם אלוהים.
וימינו אנשי נלווה באלוהים,
רק כך, והקריאו אל אלוהים בחוזקה,
מי יודע בניחם האלוהים, וירא אלוהים את מעשיהם, כי שלום בדרכיו, ואי נחם אלוהים על הרע, אלוהים אלוהים אלוהים,
וויתפלל אל אדוני ויאמר, אנא אדוני. בסדר?
אז אתם מבינים שיש כאן איזה
דבר מאוד מאוד בולט.
לפני ואחרי זה הרוב שם הוויה, כל הפרק הזה הוא שם אלוהים.
טוב, תזכרו את ההערה החשובה הזאת.
מה הבעיה?
מה רע?
מה רוצים?
אנשי נין ואיך עוזרים בתשובה.
אבל זה נפלא.
לא סתם תשובה, אלא תשובה ממלכתית.
מי למעלה עד למטה?
המלך, השרים, האנשים הרגילים, הפשוטים, האדם, הבהמה,
הצום.
כולם חוזרים בתשובה.
קוראים צום, הצהרה,
חוזרים מן החמת אשר בכפיהם, מחזירים את הגזל.
מה רע בזה?
מה יונה רוצה?
אתה חוזר בתשובה.
אתה כבר עונה, אתה רץ לתשובות.
מה חורה כל כך ליונה,
שהוא אומר,
ויתפלל לאדוני ויאמר אנא אדוני אל עושה את דברי וכולי
ידעתי כי אתה אל חנון ורחום וערך אפיים ורב חסד ומיכה ועתה אדוני קח לה את נפשי ממני כי תום אותי מיכה כל כך
לא יכול לראות את זה שהוא אומר אני מעדיף למות מאשר לחיות בכזה עולם כמו שאתה מנהל אותו עד כדי כך
הוא יודע את הסוף
אפשרות אחת
או
אז בואו ננסה רגע להבין מה
בוא נראה מה יש, מה יש פה
מה כתוב שיש פה ומה הפריע ליונה
כן, זה גויים, הם מאמינים, יהודים, הם עושים ככה, גויים, האמינו,
האמינו,
באמת שהם הרגישו בעצמם את הדבר הזה. בואו נראה מה יש כאן.
יש כאן
אמונה באלוהים, אלוהים זה דין, וגם
תקיף
הוא בעל הכוח והיכולת כולם. אלוהים זה לשון
כוח ועוצמה. הם מאמינים
שישנו גורם תקיף מהם שיכול לגרום להם לנזק.
בזה הם מאמינים. ויאמינו באלוהים זה אמונה,
שהיא חשובה מאוד
אצל אומות העולם ודאי, שיש דין ויש דיין,
ויש כוח תקיף שיכול לסגור איתם חשבון,
ולכן מהמקום הזה, מהפחד הזה, הם אומרים, אוקיי, אנחנו לא רוצים להתעסק איתו.
לא רוצים להתעסק איתו.
והם,
התשובה. שנייה, אולי טיפה נתקדם, ואז זה...
ולכן התשובה שנעשית כאן היא,
הייתי קורא לזה מבצע.
מבצע תשובה.
אתה לא יכול להחזיק תשובה לאורך זמן,
בצום, 40 יום,
ובשיתוק הכלכלה מוחלט,
וגם הבקר וגם הצאן,
וגם הביטוי כאן, ויקראו אל אלוהים בחוזקה.
אולי אם נעשה את זה בצורה מאוד מאוד חזקה, מאוד,
אולי זה ישכנע אותו.
אני אתן לכם דוגמה כלפי מה הדברים אמורים, בסדר?
נגיד אדם שיש לו עודף משקל, עודף משקל, עודף משקל,
ורוצה לרדת במשקל.
זה רוב האנשים.
אז אפשרות אחת
זה ללמוד על התחום הזה,
ללמוד תזונה, ללכת לאיזה קורס רציני,
ללמוד תזונה, לשנות את התזונה בצורה עמוקה, מתוך הבנה, מתוך שינוי אמיתי, שינוי עמוק.
רוב האנשים עושים מבצעים, קוראים לזה דיאטה.
בדרך כלל זה גורם נזק לגוף,
מרזים, בבת אחת יורדים איזה 25 קילו,
ואחרי זה מעלים 30.
סך הכל, אם תיקח את כל הכמות שהם יורדים ועולים, אתה יכול להגיע לחצי טון.
יורדים, עולים, יורדים, עולים, יורדים, עולים.
זה מבצע, הוא מחזיק מעמד כמה שהוא מחזיק מעמד,
לצורך איזה אירוע, לפעמים איזה חתונה, משהו כזה.
וכיוון שזה לא היה מושרש,
הוא לא מחזיק מעמד.
זה בולט כאן מאוד בפרק,
שהתשובה היא לא אינסטנט,
לא הייתי אומר שהיא אינסטנט, היא לא אינסטנט.
אבל היא מבצע.
מה אנחנו צריכים לעשות
כדי להסיר את האיום?
מה צריך לקרות כדי שהאיום יוסר? זה מספיק?
יותר חזק?
יותר צום? יותר זה?
כדי... כן, בבקשה, סליחה. כן, מה השאלה?
כן.
מה צריכים לחזור בתשובה? על גזל.
גזל, גזל, עריות.
אשר האמצעות שלהם, של גויים, זה לא רק שבע, זה המון, בסדר?
בתוך השבע שלהם נכנסים המון המון פרטים, כי יש להם שם גם מצוות
דינים.
דינים זה להקים משפט.
זה אומר ש... בית דין, אז זה אומר שצריך שיהיה מערכת משפטית.
גם תעבורה, וגם תחבורה, וגם חברות, וגם... אז המון המון דברים.
שיהיה ביניהם איזושהי הסכמיות ראויה.
כל פנים,
התשובה שם היא מאוד,
להפך, היא מידי טוטאלית.
היא מידי טוטאלית.
כאילו זה משהו כזה שאתה, ברור לך, זה כמו אדם שרץ ספרינט.
טוב, אתה יכול לרוץ ספרינט 100 מטר,
200 מטר, אתה לא יכול לרוץ ספרינט חיים שלמים.
אם אתה רוצה לרוץ חיים שלמים, אתה צריך לרוץ בקצב ש...
מרתון.
גם מרתון זה נכון.
כול, לרוץ כאילו בקצב סביר, שומר את הכוחות להמשך, אתה מתכנף פה, לא, אני לא רוצה, אני רוצה כמה שיותר מהר לברוח מהאירוע, אני שם ספרינט, שם
משהו מהיר.
טוב,
וזה מאוד מאוד בולט כאן בפסוקים, נכון?
האדם, הבהמה, בקר בעצמם, על יתרמו מאומה, על יראו מים, על אשתו, והתכסו שקים האדם והבהמה, והקראו לאלוהים בחוזקה,
חוזקה,
הקראו לאלוהים,
וישוב בשביל דרכו הרע, ומלחמה סייר בכפיהם,
מכיוון שזו תשובה מהירה, מי יודע?
אולי, אולי נצליח.
תשובה מהאהבה היא ודאית, תשובה מהירה היא מסופקת.
ושב מחרון אפו ולא נובד.
וירא אלוהים את מעשיהם,
כי שבו מדרכם הרע, ויינחם אלוהים על הרע אשר דיבר לעשות להם ולא עשה.
למה זה בשם אלוהים?
כי זה חוק טבע.
הקדוש ברוך הוא קבע חוק טבע
שתשובה
עובדת
על רמותיה השונות.
לא הוויה רע, איזה יו״ד כו״ד,
שזה המהווה, השם הוויה זה תנועה,
זה תהליך,
זה נוכחות, זה השגחה.
בשם אלוהים זה חוקי הטבע.
חלק מחוקי הטבע שכשאדם עושה תשובה היא פועלת, היא משמעותית, היא לא חוזרת ריקה.
ולכן הוא רואה.
עכשיו,
מה מפריע ליונה?
אז אני רוצה להסביר מה מפריע ליונה, מה מפריע ליונה? תראו, אני רוצה לריב עם יונה רגע, תגיד מה אכפת לך. בסדר, יש פה תשובה חלקית.
תשובה,
קראנו לה ספרינט, תשובה טוטלית שברור שהיא ממילא לא יכולה להחזיק לאורך זמן.
תשובה של מבצע,
תשובה שברגע שיוסר האיום כנראה הם יחזרו
למה שהיה ואף גרוע מזה.
נכון, עכשיו אנחנו ברוך השם השבוע גם מחתנים בן,
ברוך השם, בעזרת השם
שיחזור מהצבא, קודם כל צריך שהחתן ישתחרר מהצבא כדי שבעזרת השם.
אז אני מזכיר לכם את המחשבות שהיו לכולנו כשהיה את הקורונה,
אנחנו זוכרים גם לחתן בת בקורונה, והיו
חתונות כאלה קטנות ויותר זה, וכולם אמרו, נו, בעזרת השם, אנחנו נעשה תשובה אחרי שתיגמר הקורונה,
החתונות יהיו בוודאי יותר פשוטות,
אנשים יבינו שיצאו מפרופורציה וכל זה.
אז תשכחו מזה,
המחירים עלו מאוד.
אנחנו חיתנו לפני ארבע שנים, מחתנים עכשיו, זה עלה, עלה.
עלה גם כשאתה מנסה ללכת למשהו פשוט, למשהו רגוע,
מין ריאקציה כזו שקרתה בעקבות הקורונה.
כי לא הייתה שם תשובה אמיתית, זה נחת עלינו מבחוץ, זה לא שהתכנסנו ואמרנו, חבר'ה,
העניינים יצאו מפרופורציה,
בואו נעשה רגע חתונות יותר, לא, זה היה כפוי עלינו.
וברגע שהוסרה הכפייה, אז זה חזר חזרה, ואף
יותר מזה.
ואף יותר מזה, כן?
אז כלומר, היכולת למצוא אולם מכובד
וטוב ופשוט, היא נהיית יותר ויותר, הצלחנו, אבל זה נהיה יותר ויותר מורכב. יש בדיחה, מספרים שהיה איזה דרשן אחד
שאמר, בא לאסוף כסף למשפחה לחתונה, אמר, מוריי ורבותיי,
אומרים שאי אפשר לרקוד על שתי חתונות,
אבל הנה העוף הזה פה, זה כבר החתונה השלישית שלו היום.
אז,
טוב.
אז בסדר, זו תשובה חלקית.
היא לא...
אבל עדיין, אין לזה ערך, אין לזה כלום. שווה אפס בעיני יונה.
מה רוצה יונה? אנחנו צריכים להבין את הטענה של יונה לעומק,
ורק אחרי שנבין את הטענה של יונה לעומק, נוכל להבין את התשובה של הקדוש ברוך הוא. לפני שנבין, באופן טבעי אנחנו רצים על העמדה של הקדוש ברוך הוא. מה רוצים? תשובה חלקית היא תשובה, ומה יונה כזה קפדן, וזה, יונה בין אמיתה.
זו אמונה זה תמיד נכון, תראו.
כן, אני רוצה לבודד את נושא התשובה, תראו.
בואו ניקח דוגמה למערכות יחסים בבני אדם, בסדר?
מערכות יחסים בבני אדם.
נגיד שהזמינו אותך לאיזושהי מסיבת
מולדת של חבר מעגל שלישי, בסדר? נקרא לזה ככה.
או חבר נפת, חבר, אתה במעגל שלו.
היית איתו בפלוגה, לא יודע מה שקורה.
לא רוצה להכין איזה מתנה, לכתוב ברכה.
הימים עמוסים,
אין לך עכשיו ראש בדיוק לכתוב ברכה,
אתה נכנס ל-AI,
אומר לו Chat GPT,
תכתוב לי בבקשה ברכה לחבר שהייתי בפלוגה לפני 20 שנה ועושה ככה וככה וזה וזה, ומינני,
בום,
מקבל ברכה של הסמכות.
אה?
שם לו, מביא לו.
חבר, אתה מביא לו את המתנה, הוא באיזור השמח שבאת,
קורא את הברכה,
איזה ברכה מרגשת וכל הדברים האלו.
עכשיו, מה, כן, רבי יוסף חיים, אתה זוכר את זה? הייתם בפלוגה ביחד, לא בפלוגה בשלדג, בגולני.
והוא זוכר אותך מהפלוגה שאתה לא היית מהפייטנים הגדולים.
אז הוא אומר, מאיפה פתאום עברו כמה שנים והוא מחבר כזה ברכה יפה?
ואז הוא...
אה?
ואז,
בקיצור, הוא עושה אחד מעוד אחד, הוא מבין שלא אתה חיברת את זה, אלא ג'א ג' פיטי חיבר את זה.
אז הוא מה?
הוא נעלב?
הוא עונה אליו, הוא אומר, וואלה, זה שהוא בכלל לא יודע לפתוח ג'אט ג'י פי טי, הגולנצ'י כזה, כבר הישג מסחרר שיהיה לו לבריאות.
בסדר, זה כזה, הוא אומר, לא קטן לי את הברכה, הוא עשה את זה, אבל בסדר.
אבל,
בעל שקונה מתנה לאשתו לו יום הולדת,
קונה לו מתנה ליום הולדת,
קונה לו טבעת וכל זה,
והוא הולך, בכוונה לימד את הדוגמטיה של הצ'אט, היו פעם אתרים של ברכות, היום אני רוצה,
אתרים של ברכות, אז קל לגלות,
אתה יכול לגלות,
הוא הולך ל-GPT כזה, לבינה המלאכותית, AI, ואומר לו, תכתוב לי ברכה לאשתי, שאני נשוי עליה, והוא מכין לו ברכה, האישה קוראת דמעות, בוכה, בעלי, איזה מילים,
אתה מרגשת אותי, אני לא יכולה,
מה זה הדברים האלה, כאילו, וואו, לגעת עליהם.
ולמחרת היא צריכה משהו במחשב, היא נכנסת, היא רואה פתוחה, היא לא סגרתה, היא רואה פתוחה, היא רואה פתוחה, והיא רואה פתוחה, ואת הזה, ו...
אה?
מה קורה עכשיו, לדעתכם?
תקרית בינלאומית,
תקרית חמורה.
הלך עליו, כן?
אמרתי לו, תקשיב, עדיף לי שתכתוב לי ארבע מילים בשגיאות כתיב, אני אוהב אותך,
תכתוב אני עם ע', אוהב עם ו', אותך עם ט'.
יותר יקר לי מהצ'אט-ג'י-פי-טי הזה. מה, התחתנתי עם מחשב?
התחתנתי עם בינהר? התחתנתי איתך,
על המעלות שלך ועל החסרונות שלך. הנה, עכשיו גילית עוד חיסרון שלך.
למה?
ישנם מקומות שאתה לא יכול,
הטכניות לא שייכת שם.
הדינמיקה הטכנית לא שייכת.
שם צריך 100% אותנטיות.
שתהיה מצ'וקמקת, שתהיה חלקית, שתהיה גרועה, שתהיה... אבל this is all about, זה העניין, זה האירוע.
כשזה מערכות יחסים בין אוהבים,
כשזה מערכות יחסים של קרבה, אתה לא יכול לזייף אותם, אתה לא יכול לייבא אותם. זה, זה מה שזה.
וכשאתה מכניס זיוף,
זיוף,
נכון?
ל... נגיד, זה קצת מזכיר בעולם המותגים, כן?
מה העניין של מותג?
שהוא מותג!
עכשיו, ברגע שבעל המותג אומר, אני יכול לעקוץ,
במקום זה, אני אייצר את המותג שלי בסין,
הוא מזייף את עצמו. אז תגיד, הרסת את הכול.
כל העניין שאנשים מוכנים לשלם מלא כסף על דבר ששווה עשרה שקלים,
זה כי זה מותג, כי מכרת להם רעיון.
בסדר? אם ברגע שאתה מזייף את המותג בעצמו, אז
יש שם איזו... צריכה לתת לזה אותנטיות.
הדוגמה הראשונה יותר טובה, כן? בין איש לאישה.
אותנטיות, שם ממש שייך.
איפה נמצאת מצוות התשובה, או עולם התשובה, בתוך הרצף של המצוות וכל הדברים האלה?
הבסיס של התשובה,
הבסיס,
הוא כנות.
זה הבסיס.
כנאי להגיד לגבי בקשת סליחה. אם אני מגיע לבקש מישהו סליחה, ואני לא מתכוון,
אני עושה מניפולציה, אני אומר, עכשיו הוא כועס עליי,
עכשיו לא מתאים מישהו כועס עלי, זה מכביד עליי, אני מבקש ממנו סליחה,
וככה, אני לא מתכוון לבקש ממנו סליחה,
אני גם לא חושב שאני בכלל צריך לבקש ממנו סליחה, אבל אני עושה את זה בשביל הניפולציה וכל זה.
ואני מגיע, אני אומר לו, שמע, אני מבקש ממך סליחה,
אני מאוד מצטער, אני מתנצל וכל זה.
אז הוא אומר לי, תגיד, על מה אתה מבקש ממני סליחה?
כאילו, על זה שאתה נפגע כל כך מהר,
עדיף לא לבקש סליחה.
כל המהות של בקשת סליחה זה איזה רגע של כנות,
רגע אותנטי, רגע פנימי, רגע נוגע. אם שם אתה משחק,
הנזק
הוא גדול מהתועלת. עדיף לא לבקש סליחה, ממש לא לבקש סליחה באופן הזה,
נכון?
יש כל מיני בקשות סליחה כאלו מאוד נקראות התנצלויות.
אוקיי, אני רואה שאתה טיפוס רגיש.
אגב, כדאי לך לעבוד על עצמך,
כי ככה לא תתקדם בחיים, אבל ככל שנפגעת מהרגישות שלך,
קבל את התנצלותי.
כן?
זה ה...
כלומר, הבעיה אצלך, אני מבין שאתה צריך, ואני... טוב, טוב, אם אתה כל כך צריך סליחה, אני רואה שאתה לא יכול לשרוד בלי שמבקשים לך סליחה, איזה רגישות, יו,
יאללה, סליחה, שיהיה לך לבריאות, תחנק.
בסדר? כאילו זה ה...
ככה מבקשים סליחה.
אז סליחה,
תשובה, גם תפילה, אגב, נמצאת באותו אזור,
כי כל המהות בתפילה זה מפגש.
בשביל זה באנו לתפילה, כדי להיפגש.
אז הגעת לפגישה ואתה לא נפגש, איזה מין דבר זה? קבעת פגישה עם מישהו,
יושבים על השולחן,
פגישה,
ואתה בטלפון ומשחק, כל העניין זה פגישה, אם לא באת להיפגש, אז למה באת?
יש מצוות אחרות שזה בסדר,
אני עושה אותן, אני לא לגמרי 100% נמצא,
אבל יש מצוות שהמערכות היחסים הן נוכחות.
תשובה אולי היא נמצאת
בראש שלהם.
מה זה תשובה?
אדם אומר, עשיתי משהו לא בסדר,
המעשה היה גרוע, ואני רוצה לשנות את דרכיי באיזושהי צורה, באיזשהו מינון, באיזושהי דרך.
אנשי ננבה לא מעניין אותם המעשים שלהם, מעניין אותם העונש שהולך להגיע אליהם.
הם אומרים, אוקיי, אם אנחנו לא נשנה את דרכינו, הם הולכים לחטוף בראש.
לכן, נעשה את המקסימום כדי שהמכה לא תגיע.
אבל מה עם המעשים שלכם?
מה עם הפרקטיקה?
מה עם ה... לא הפרקטיקה, מה עם הלב, מה עם שם יו״ד כו״ד כו״ד?
לא מעניין אותנו.
תגיד לנו מה אנחנו צריכים לעשות כדי שהעונש לא יגיע.
אבל הם לא באמת השתנו.
לא היה כאן שינוי אמיתי.
הם פוחדים, הם מבינים משחקי כוחות.
אתם יודעים, עבריין,
כשהוא מגיע עבריין חזק ממנו לשכונה, הוא מבין.
שהוא לא באמת מפסיק להיות עבריין,
אבל הוא אומר, אני צריך למצוא עכשיו טריטוריה אחרת, כי לא כדאי להתעסק איתו. אז אני אלך להתעסק עם מישהו אחר.
בסדר?
בואי תפסיקו את הווריאנט. לא, פתאום, לא יודעת בכלל.
יונה רואה את זה, והוא נשרף מבפנים.
כי יונה אומר, הקדוש ברוך הוא,
כמה אתה נותן שירמו אותך?
בסדר, אני מבין שזה, אבל כמה אתה יכול? זה פה, זה תשובה? זה לא משחק.
זה לא איזה משהו, זה תשובה, עובדים עליך.
בא לך מישהו, מספר לך אגדות,
כן, אני רוצה להיות שונה ולתקן את דרכיו, ואתה רואה שהוא לא רוצה את זה.
מהטוטליות אתה רואה את זה, מהקיצוניות שהוא לא מתכוון לשנות את דרכיו בצורה רצינית, כי אחרת זה היה נראה אחרת.
בסדר?
אז למה אתה מאפשר דבר כזה לקרות?
וכאן יונה אומר את כל התורה במילה אחת.
ויתפלל אל אדוני ויאמר,
אנא אדוני הלא זה דברי עד היותי על אדמתי,
על כן קידמתי לברוח תרשישה,
כי ידעתי כי אתה אל חנון ורחום ערך אפיים ורב חסד וניחם על הרעה ואיזה מילה חסרה פה?
באמת.
הרי י״ג מידות של רחמים,
השם השם אל רחום וחנון ערך אפיים ורב חסד ואמת. ויונה משמיט את המילה אמת.
אומר אתה מאוד רחמן וחנון ורחום וערך אפיים ורב חסד וניחם על הרעה. רק מילה אחת קטנה מאוד שכחת כאן זו המילה אמת. איפה האמת פה?
משקרים עליך בעיניים ואתה נותן לאנשים לשתף פעולה עם השקר הזה.
אולי זה אפילו יותר גרוע, כי מילא, אם הם לא היו חוזרים בתשובה,
אתה יכול להגיד, הם לא יודעים וכל זה, אבל עכשיו הם יודעים והם משתמשים בתשובה,
משתמשים בה כדי להתחמק מהעונש.
כמו, לא יודע מה, כאלה ש...
כן, כל מיני עבריינים שנתפסים לזה, ואז פתאום בבית המשפט הוא מגיע עם כיפה ועם זה,
אני בתהליך תשובה וכל הדברים האלה. לא יודע אם היום זה כבר תירוץ, היום זה ככה, כן?
מה, אתה משתמש, אתה משתמש כאילו בתורה, תגיד, אני לא עבריין, אל תראו אותי כזה.
זה מקומם.
אז יונה זועק.
ובאמת, מידת האמת,
צריך לדבר על זה, זה באמת דבר פלא שהיא בכלל נמצאת בי״ג מידות של רחמים, אנחנו צריכים לדבר על זה.
מה עושה מידת האמת שם?
כי בגדול,
מידת האמת היא
מידה טוטאלית.
הגמרא מתארת,
מדרש מתאר, שכשהקדוש ברוך הוא רצה לברוא את העולם, הוא התייעץ
עם כל התכונות.
ואז כתוב כך,
צדק אמר ייברא.
כתוב אמת וצדק, נכון?
צדק ושער.
אז צדק אמר ייברא, שעושה צדקות.
אמת אמרה, אל ייברא
שכולו שקרים.
חסד אמר ייברא שעושה חסדים.
שלום אמר,
סליחה, זה אמת וש...
כן.
שלום אמר, אל ייברא שכולו קטטות.
מה פשר הדבר הזה?
ושראו כך,
אם אדם עושה קצת חסדים ביום,
לא, הוא עושה קצת,
הוא עדיין עושה חסדים.
הוא לא עושה חסדים כמו אברהם אבינו, אבל הוא פעם ביום,
יש לו איזה, עוזר, עזר לאיזה מישהו, אפילו בלי שהוא תכנן לו, לא כיוון, עזר.
הוא עושה חסדים.
אם אדם שיקר פעם אחת ביום, הוא כבר לא יישמת.
כי האמת היא טוטאלית.
דובר שקרים לא ייקרא נגד עיניי.
אתה לא יכול להגיד, אני קצת אומר אמת.
רוב הזמן אני אומר אמת. אה, אז אתה שקרן.
כנא לגבי,
מה אמרנו?
שלום וצדק.
צדק, אדם עושה צדקות,
הוא נותן קצת כסף, בסדר,
אז יברא.
שלום, אם אדם רק רב פעם אחת,
הוא לא רב כל שבת.
בשבת מברכים הוא רב בבית הכנסת.
שלוש נבודות הוא לא רב, ששבת מברכים הוא עושה מריבה.
הוא איש ריב ומדון,
נכון?
איש שלום הוא איש שלום תמיד, הוא לא רב אף פעם.
בוא נכנס למחלוקת.
מי שפעם בכל זמן רב, אז הוא רב.
הוא רב, כאילו לא רב כמוני, רב זה...
כן?
האמת היא מידה טוטאלית.
היא דורשת כנות מלאה במאה אחוז.
לא, שער המידות. גם אם אין לך אותם בשלמותם, יש לך אותם, כמו שהדגמתי לך כרגע.
אם אדם, אני מדבר על בני אדם עכשיו,
אם אדם,
כי אתה צריך ללכת בדרכיו, אם אדם הוא עושה קצת חסדים, הוא עדיין בעל חסד יקרא.
גדול, קטן, הוא בעל חסד.
אבל אם אדם קצת משקר, הוא שקרן.
חלילה.
אהרון, מה איתו?
יפה, חכה.
אני כרגע מציב לך את העמדה של זה. קודם כל, יפה, אמרת שזה אהרון ולא משה. למה משה לא עשה את זה עם כזה טריק גדול?
יפה, אז יפה. אז כרגע אני מציב לך.
כן, אנחנו נדבר על זה, אבל קודם כל בוא ננסה להבין.
אני רואה שאתם כל כך קשה לכם עם יונה, שאתם ישר רוצים שאני אנחם אתכם.
היום באתי לגרום לכם לסבול.
היום אנחנו רוצים להתעצם עם הדמות של יונה, להבין את הטענה. הטענה היא טענה. יונה בן אמיתי, בן האמת, הוא קשור לאליהו, אליהו קשור למשה רבנו.
אמת!
צריך לקחת דברים ברצינות.
מילא כשאתה מזייף,
כן, כשאתה מזייף משהו שהוא בכל מקרה, אבל כשאתה מזייף את הדבר בעצמו,
כשאתה מזייף את ה... כמו שאמרנו, את הקרבה עצמה, כשהבעל כותב לאשתו שיר וזה מה-AI, והוא לא מגלה לה, הוא אומר, תקשיבי, אני לא יודע לכתוב שירים, מה זה?
מה אתה מזייף? את המערכות היחסים אתה מזייף? את הקרבה אתה מזייף? אתה יכול... זה תכתוב לבוס שלך שאתה רוצה להביא לו איזה, אתה יודע, תכתוב לו שיר מה-AI, סבבה, אבל אשתך, מה זה? יש דברים שאתה לא יכול לזייף אותם, אסור לזייף אותם. יונה אומר, התשובה היא במרכז האירוע.
כל המהות של תשובה זה אם השתנה הרצון, לא אם השתנו המעשים.
המעשים זה נתקן אותו, אבל האם אתה רוצה להיות אחר, להיות אדם אחר?
אם אתה לא רוצה להיות אדם אחר, התשובה היא חסרת...
זה כמו מה שחזן אומרים, הוא אומר יחטא ואשו, כתב ותשובה, וכדאי.
כשהייתי בכיתה יא', לפי זה הגיע הרב עובדיה לבקר, הספרתי לכם את זה?
הרב עובדיה הגיע לבקר פתח תקווה, הספרתי לכם?
הגיע לבקר, אני זוכר את זה, הייתי, ד' וכל זה, נתן דרשה,
הוא אומר, מה זה יחטא ואשו?
אז אומר, אחד בא לקנות קמח אצל החנווני,
הוא אומר לו, אני צריך עשרה קילו קמח, הוא אומר, בבקשה, הנה יש פה שק,
הוא ממלא, ממלא, ממלא,
אחרי תשעה כאילו, השק מתמלא, אומר לו, אדוני, השק מלא.
אומר לו החלבני זוז, זוז, לוקח את השק, נותן ככה מכות,
קמח יורד, אומר לו, בבקשה, יש לך כאן מקום לעוד כאילו.
הוא אומר, ככה, יש אנשים, עשו חטאים כל השנה, הגיע להם עד לפה.
מגיע, עשו אתם בתשובה,
עושים בידוי, החטאים יורדים, נהיה מקום לחטאים חדשים.
לא ככה.
התשובה האמיתית.
איפה הרצון אומר, אני רואה מה הם עושים, אני לא רואה מה הם עושים, אני רואה בדיוק מה הם עושים.
אני רואה את המבצע הזה, מישהו חושב שזה יכול להחזיק מעמד לאורך זמן?
מישהו חושב שהדיאטת רצח שאתה עושה, בסדר, אתה מתכוון, ברור, זה יחזיק מעמד לאורך זמן? זה לא יחזיק מעמד לאורך זמן, ייגמר האירוע, ייגמר המטרה שלך, אתה תחזור חזרה.
מישהו חושב שאפשר להחזיק ככה לאורך זמן במבצע הזה, בצום הזה?
במיוחד שהוא גם מלווה בסוג של איזה אכזריות,
כן, גם על הבהמה, מה קשור לבהמה, מה קשור לצאן,
בני אדם צריכים לקחת את האחריות, לא, אנחנו כאן נעשה.
חז'ל מתארים פה שגם היה כאן איזה קצת, איזה מין
הורדת ידיים, אמרו לו, אם אתה לא תרחם עלינו,
אנחנו לא נרחם על הבהמות.
מין איזה,
איזה מין אלימות כזאת,
תשובה אלימה,
כן?
זה הפלא הגדול שהקדוש ברוך הוא קונה את הדבר הזה, קונה את התרמית הזאת, את השק הזה.
אז יונה זועק.
קצת כנות!
מינימום! איזשהו קצת פנימה, אתה לא רואה שהם עובדים עליך? מה לא ברור כאן?
כן,
נכון.
מה כתוב אצל אליהו?
וישכב תחת רותם אחד,
ויאמר,
איך כתוב? זה שמאל, זה?
ככה תמשיך, כי לא טוב אנוכי מאבותיי. ככה כתוב. אין לי מה לחיות בכזה עולם של שקר.
מה עצבן את, זו הערה נכונה מאוד רב אהרן.
מה עצבן את אליהו? מה גרם לאליהו להישבר?
אליהו, נביא כזה.
הוא הולך לכרמל
והוא עושה מעמד עצום.
היא יורדת אש מהשמיים
ואוכלת את הקורבן, וכל העם שנמצאים שם צועקים,
כן, אדוני הוא האלוהים, אדוני הוא האלוהים. והוא גם למד עליהם זכות, אתה שימו את הטיבה המחורנית, ואז הוא הורג את ארבע מאות נביא הבעל והם איתו.
הם לא, הם לא זה.
והם הלכו הביתה,
ישנו טוב בלילה,
וקמו לשחר חדש
של כאילו, אוקיי, היה אתמול, עכשיו,
איפה איזבל, איפה עבודה זרה, איפה?
אז אומר אליהו, אז מה היה אתמול?
אז מה קרה אתמול? אז מה, מה, הייתם איתי, לא הייתם איתי? מה האירוע פה? כלומר, גם כשאתם צועקים, השם הוא האלוהים, זה בעצם...
חבר'ה, עכשיו צועקים, זה כמו שכתוב בסידור, כאן בוכים.
אז נכון.
לא הבנתי.
לא,
הוא ציפה, הוא ציפה, לא,
הוא ציפה, קודם כל, זה במבצע, הוא עושה הרבה עבודה, אבל הוא ציפה
שאחרי הקריאה הזאתי והמופת שהיה,
והזעקה שמו האלוהים,
אם זו זעקה אמיתית, אז
קרה אתמול, זה יקרה גם מחר.
שום דבר. זה אתה נוגע באנשים ששום דבר לא אותנטי אצלם.
כל דבר שהם עושים זה כי עכשיו זה הטרנד.
עכשיו נהיהו כאן, עכשיו ירדה האש,
עכשיו אשכנזל, אז עכשיו צועקים השם הוא האלוהים.
אבל מחר
נצעק הבא לו האלוהים.
איך אפשר ללכות בכזה עולם?
אליהו מבקש את נפשו למות, אי אפשר ללכות בכזה עולם, אין לך עם מי לדבר.
זה כמו מה שהרמחל אומר,
מזכיר את מה שהרמחל אומר על הליצן,
על הליצנות.
כי הליצן, כל מה שאתה אומר לו, הוא מהפך לאיזה צחוק ולעג, אז אתה לא צחוק. כל תוכחה שאתה אומר לו,
הוא הופך אותה לאיזה ליצנות וכל הדברים האלו, אז אין מי לדבר,
מה תגיד לו?
לא, הוא הלך עם המון אמון,
יונה הלך עם המון אמון, להפך, הוא אומר, לא הספקתי בכלל, איך שהתחלתי לדבר הם חזרו בתשובה, ואני רואה לאן זה הולך.
הוא אומר, הקב' אני אומר לך, הם לא שינו גרם אחד מהרצון.
הם רוצים עדיין לגנוב ולגזול ולחמוס וכל הדברים האלו.
אגב, רק כדי להבין מה זה נינווה, ברשותכם, אני מדלג אתכם
שני ספרים קדימה לנחום.
נחום מתחיל בפרק א', פסוק א', מסע נינווה,
חזון נחום האל קושי. קצת אחרי יונה עומד נביא ומתנבא על נינווה.
והוא מתאר את פניהן ענווה, תראו את פרק ג' זה אחרי עונה.
אחרי שהם חזרו בתשובה והקדוש ברוך הוא ריחם עליהם.
הוי עיר דמים, כולה, כחש, פרק מלאה, לא ימיש טרף. עיר מלאה דמים, מלאה רצח.
קול שוט וקול רעש, עופן וסוס דוהר ומרכבה מרקדה.
פרש מעלה ולאהב חרב וברק חנית ורוב חלל וכובד פגר ואין קצל. הגביעה ייכשלו בגביעתם, יש שם הרבה גביעות.
למה? מרוב זנוני זונה, טובת חן בעלת כשפים.
יש שם הרבה עריות, המוכרת גויים בזנוניה ומשפחות בכשפיה,
גנני אלייך וגיליתי וכו', השלחתי. קיצור,
עיר מושחתת מכל מושחת!
אז מה אתה רוצה?
ויונה
אומר לקדוש ברוך הוא, ועתה אדוני קח נא את נפשי ממני,
כי טוב מותי מחיי,
ויאמר אדוני היטב חרא לך,
ויצא עונה מן העיר וישב מקדם לעיר ויעש לו שם סוכה וישב תחתיה בצל עד אשר יראה מה יהיה בעיר.
מה פשר העניין הזה?
טוב, זה גם
הזכיר לנו את סוכות הקרב מיום כיפור.
אבל יונה אומר לקדוש ברוך הוא, תראה,
אתה אמרת לי להודיע להם שהכל בסדר.
אני שם פה סוכה, אני אפילו לא בונה אוהל.
יש סוכה, אוהל ובית.
סוכה זה הכי אוהל,
יש לו עוד יתדות,
לקרקע. סוכה זה בלי יתדות.
זה קונסטרוקציה עם סרח.
כל רוח יכולה להעיף את זה, זה לא משהו יציב.
אומר יונה, אני שם פה סוכה.
שם פה סוכה,
ויושב בצל.
לראות מה יהיה בעיר. מה זה מה יהיה בעיר? הכדוש ברוך הוא סלח לנו להם. זהו, היא לא הולכת, לא יהיה כאן עכשיו בפירוטכניקה.
זיקוקים וברק וקולות. זהו, היא, הכדוש ברוך הוא.
אומר יונה,
לא ייקח
הרבה זמן
שכולנו נוכל לראות בעיניים שלנו אם הם חוזרים לגזול.
אני רוצה להיות שם, להראות לך, תסתכל, בבקשה, הנה, אתה ריחמת עליהם, תראה, הנה, מיד, איך שנודע להם שהאיום ירד, הסכנה ירדה, הנה, הם חוזרו לגזול ולגנוב,
אני רוצה להיות שם כשזה קורה,
זה מה שאיונה עושה.
רבותיי, לכאורה איונה צודק.
מידת האמת, שהיא חלק משמותיו של הקדוש ברוך הוא, הקדוש ברוך הוא חותמו אמת,
עומדת זועקת נגד התשובה של רמייה,
של אנשי נלווה, נכון שיש להם זכות אבות, ונכון הרבה מאוד דברים.
אבל לא סתם שלחו את יונה אליהם,
יש כאן איזושהי תכלית.
אז אנחנו תכף,
זה כבר לא יהיה בשבוע הבא בעזרת השם, אבל אני רוצה רגע לדבר בעקבות דברים של הרב הוטנר,
אני קראתי עליהם בספר נפלא שאני רוצה להמליץ עליו, יש ספר של הרב עזרא ביק,
שנקרא יג ידויות של רחמים,
ספר נפלא מאוד, אני ממש ממליץ עליו, הכנה לאור כיפור.
אז הוא מבאר שם בעקבות דברים של הרב ווטנר בספר פחד יצחק.
למדרש הזה שדיברנו על האמת, יש לו המשך.
מהו ההמשך?
האמת מתנגדת לבירת העולם.
אומר הקדוש ברוך הוא, אני רוצה לברוא את העולם, אומרת האמת, סטופ, אין אפשרות.
האדם הזה כולו שקרים,
כולו שקרים הכוונה גם אם הוא שקר פעם אחת.
הוא שקרים, ולכן אתה לא כדאי לך לברוא אותו.
מה עשה הקדוש ברוך הוא?
יש לו בינתיים שתיים נגד שתיים.
האמת
והשלום אומרים אל יברא,
החסד והצלק בינינו אומרים יברא.
שתיים נגד שתיים. מה עשה הקדוש ברוך הוא?
מי זוכר?
השליך אמת ארצה.
השליך אמת ארצה,
שנאמר בתשליך אמת ארצה,
וברא את העולם.
שיטה מאוד מעניינת.
כן? מישהו לא בא לך בטוב, הוא סתם
דלק אותו,
וממשיך קדימה.
אז כתוב שהמלאכים אמרו לקדוש ברוך הוא, ריבונו של עולם,
מה אתה מבזה תכסיסיה שלך?
האמת זה החותם שלך.
למה אתה מבזה אותה? למה אתה זורק?
עובר המדרש אמר לנו מהקדוש ברוך הוא צודקים?
אמת מארץ תצמח.
עליה האמת שנאמר
אמת מארץ תצמח. זה המדרש.
מה הכוונה?
הכוונה היא,
במדרש הזה ואז אנחנו נראה איך זה מופיע בפסוקים,
שבשונה מהתפיסה שיונה מביא
שהאמת היא טוטאלית,
אומר הקדוש ברוך הוא, יש עוד אמת.
איזה אמת?
אמת חלקית
שהיא ניזונת מהעתיד.
היא בדרך לתיקון,
היא עוד לא שם.
עכשיו היא מתקנת רק משהו אחד, אבל היא רוצה,
אנחנו עושים היוון.
מה זה היוון? אתה לוקח כאילו משהו בעתיד, מביא אותו להווה.
זה משהו בלשון הווה, נכון? היוון זה לשון הווה?
זאת אומרת, כיוון שלעתיד לבוא,
בסופו של דבר תהיה אמת,
יהיה תיקון, יהיה רצון,
אני מתייחס לזה כבר כעת.
אמת
היא לא רק מוצר מוגמר, שלם, מיידי,
מאה אחוז,
אלא הוא גם אירוע מתהווה.
בי״ג מיתות כתוב ככה, נכון? השם השם אל רחום וחנון, ערך אפיים, ורב חסד ואמת.
אז ורב חסד ואמת זה בעצם מיתות מחוברות.
צריך לקרוא לזה כמו ורב חסד ורב אמת.
אין אמת אחת, אלא יש ריבוי של אמיתות.
אמת,
שמובילה לאמת,
שמובילה לאמת.
אדם, נגיד,
יתגבר פעם אחת ביום על הכעס, כל הכבוד.
שאר הפעמים הוא כעס, פעם אחת הוא יתגבר.
אבל מחר הוא יתגבר פעמיים.
מצוין, האמת התרבתה.
עוד זה הוא יתגבר,
ועוד שנה הוא לא יכעס בכלל.
הוא יעבוד על עצמו, יצליח להתנתק מן הכעס בכלל.
יש דבר כזה.
יש ערך לפעולה הקטנה,
לא בגלל הפעולה עכשיו כמו תשיעים, אתה מסתכל עליה כמו תשיעים, אתה אומר, היא חסרת ערך.
אז הוא אמר,
היא מבשרת מה עתיד להיות. אגב, זו הסיבה שכולנו מאוד מאוד אוהבים תינוקות,
נכון?
והרבה יותר קשה לנו עם אנשים זקנים,
למרות שהתופעות הן אותן תופעות.
תינוק עסוק בעצמו,
והרבה פעמים אנשים נדבר, אנשים זקנים סיעודיים, כן? עסוקים בעצמם,
הרבה פעמים, בגלל המצב שלהם.
תינוק מדבר ולא מבינים אותו,
וגם האדם המבוגר, הזקן מאוד,
מדבר ולא מבינים אותו.
לפעמים גם זה עם טיטול וזה עם טיטול.
נכון? כאילו,
עוד המון המון השוואות.
לזה אין שיניים ולזה אין שיניים.
ממש כאילו, זה כאילו
אותו סטטוס.
ותינוק, כולם רוצים לטפל בו, ולאנשים זקנים הם צריכים להביא מטפל או מטפלת,
שיטפלו בהם.
למה?
כי בתינוק אתה אומר, תשמע, זה לא עכשיו הטיטול הזה, זה לא הטיטול, זה הולך להיות,
זה עביד שלו.
הנה הוא אמר מילה,
הנה הוא חייך,
הנה זה מתחיל, הנה הפוטנציאל, אני לא מטפל עכשיו בזה, אני מטפל בעתיד.
ואדם, זה כן, הוא כבר עשה את ה...
מילא את חלקו, עכשיו זה רק לטפל בו, זה קשה.
עובדתית, אני אומר, אולי זה לא בסדר,
אולי זה מעיד על מדרגה מוסרית נמוכה, אבל עובדתית.
זה המצב.
אז אנחנו רואים את האמת החלקית שכבר כעת מבצבצת מהתינוק החמור, וגם הקב' הוא שפך עליהם אבקת קסם, שהם מתוקים, נכון?
ועל הזקנים לא.
אבל סיבה למה, המתיקות הזאת היא בעצם בגלל הערת העתיד,
שעתידה להעיר אלינו ועלינו. זה האירוע, זה הסיפור.
זה אמת, אמת מארץ תצמח.
זה האירוע. ואת זה רוצה הקדוש ברוך הוא ללמד את יונה,
ואת זה הוא רוצה גם ללמד אותנו.
כי בסוף ספר יונה,
בתשובת ננווה, זה גם אירוע שקשור אלינו.
ואת כל הדברים האלה נראה בעזרת השם בשבוע הבא.
יפה כברוך.
אם תהיו, תודה רבה. בשורות טובות.
