טוב, צהריים טובים, מה שלומכם?
אני שמח לשמוע.
אנחנו לומדים נבואות שהוצרכו לדורות, לא פחות מזה,
ואנחנו בספר שמואל,
נכון?
ואנחנו בפרק, איזה פרק אנחנו?
מה?
פרק ח' אתם חושבים?
מה?
ח' או ט'?
איך אתה אמר? פיצו תענות.
ח' או ט', אני לא זוכר.
ח'.
אני חושב שח' למדנו, אבל...
מה? נכון? רב יצחק.
נגיד משהו על פרק ח' ואז נתקדם לפרק ט'.
כבר אני אגיד שבעזרת השם ביום ראשון הבא, בשבוע הבא אנחנו נקדיש שיעור לקראת תשעה באב.
בסדר?
נלמד איזושהי פתיחתא
למגילת איכה. זה יהיה בשבוע הבא, שיעור בתנ״ך.
טוב,
אם אתם זוכרים,
בפרק ח' בעצם אני עושה איזה חזרה קצרה, לדעתי למדנו את זה ונתקדם לפרק ט'.
בעצם,
פרק חתימה שם אותנו בפני איזה התלבטות. עם ישראל מבקשים מלוכה.
מבקשים מלוכה, ושמואל,
גם הקדוש ברוך הוא אומר לשמואל, תקשיב, לא מעשו אותך, מעשו אותי ממלוך עליהם.
ושמואל מתאר כאן גם, שלום לך,
מתאר פה גם את משפט המלך.
בואו נתחיל עם הדבר הזה. כשקוראים את משפט המלך,
זה באמת דבר כזה גרוע.
להפך, מתואר כאן משהו מאוד חיובי. מה מתואר כאן?
מערכת מסודרת
של גביית מיסים,
מערכת מסודרת של שירות מדינה מעולה, שבו האנשים הטובים ביותר נמצאים בשירות המדינה, מה שאנחנו רוצים כולנו, נכון? אנחנו רוצים שאנשים שנמצאים בשירות המדינה יהיו אנשים מעולים ולא אנשים בינוניים, כי כולנו אחרי זה סובלים מזה, נכון? אז אנשים, ולא רק ילכו כל אחד למגזר הפרטי,
שיהיו מנכ״לים טובים ויהיו חברי כנסת טובים ושרים טובים, אנשים, אנשי מעלה, כי זה מה שבעצם מתואר כאן,
נכון?
משפט המלך יהיה כך וכך וכך.
כל זה,
לא כתוב שהוא יגזול חלילה, אלא הוא מלך, יש לו סמכות לגבות מיסים מצויין, זה בדיוק מה שעם ישראל רוצה.
אז על מה נשענת ההתנגדות?
אני זוכר שעיינו בפסוקי התורה וראינו בפרשת שופטים שהציווי על מלך הוא אפילו נאמר בלשון חגיגית,
נכון?
והיה כי תבוא אל הארץ ועברת אשימה עלי מלך
ככל הגויים אשר סביבותי, שום תשים עליך המלך, כפילות.
שום תשים זה לשון איזושהי חגיגיות,
איזושהי התלהבות, וכן על זה הדרך.
התורה ודאי מתייחסת לזה בצורה חיובית.
וגם הביטוי ככל הגויים אשר סביבותיכם בא להגיד,
המבנה המלכותי, הקונסטרוקציה,
כן, הוא באמת כמו שמקובל אצל אומות העולם.
מלך, דמות ספציפית, מונרכיה אמנם,
אבל בעם ישראל יש לזה גם איזון שצריך לא רק שהמלך ייבחר מלמעלה,
וגם שהעם ירצה בו מלמטה והמלכות גם עוברת בירושה בצורה כזו או אחרת
אין הכוונה שהמלך הוא יהיה יתנהג כמו כל הגויים אלא המבנה השלטוני הוא יהיה
תסתכלו איך נראית מלוכה לזה הכוונה
אז אם הכל כל כך בסדר אז למה מדוע מתנגדים לדבר הזה וביררנו בשבוע שעבר
או לפני שבועיים סליחה שבעצם יש לנו כאן
ביררנו מה הייתה הבעיה בבקשה
התפקיד של מלך בתורה מוגדר היטב.
מה?
התורה מדברת על כך, נכון? בואו נראה רגע, פרשת שופטים.
כן, אבל יש שם עוד משהו שצריך לדקדק בו.
איך איך?
נכון, איך ידענו את זה?
מאיפה למדנו את זה?
יפה, אז אתם זוכרים, אתם רואים?
כן,
כי תבוא לארץ שאני אומר לך, וירשתה וישבת בה.
זהו.
וירשת וישבת מכאן, הרמב״ן לומד את החיוב של ירושת הארץ,
ואמרת שימה על המלך ככלו גאים אשר לעשות, שימה עליך מלך. רגע, אז למה אני צריך מלך?
אם אני כבר אחרי הירושה ואחרי הישיבה ונגמרו המלחמות הגדולות,
אז מה המלך עוזר לי?
זה דבר מאוד מאוד משמעותי,
זה מאוד מזכיר את מה? את המלחמה בעמלק.
מה כתוב במלחמה בעמלק?
נכון?
זכור את אשר עשה לך עמלק.
בדרך בצאתכם ממצרים, אשר קרחה
ויזדנן בך כל הנחישלים אחריך, ואתה עייף ויגיע ולא ירא אלוהים. יפה. עד כאן זה התיאור. עכשיו הציווי.
והיה בהניח אדוני אלוהיך לך מכל אויביך מסביב בארץ אשר אדוני אלוהיך נותן לך נחלה לרשתה,
תמחה את זכר עמלק מתחת השמיים,
לא תשכח.
או תמחה את זכר עמלק, איך שאתם רוצים, ככה או ככה.
אז מה?
והיה בהניח השם אלוהיך לך מכל אויבך מסביב. כלומר, אין אויבים, אין איום, אין חמאס, אין ג'יהאד, אין כלום.
יש שלום, יש ביטחון, אז
תצא למלחמה בעמלק.
כלומר, מלחמת עמלק זו מלחמה ברע
מצד עצמו, לא בגלל שהוא מאיים עליי. אם הוא מאיים עליי, אני צריך להגן עליה, הגנה עצמית, לא.
יש רע בעולם, צריך להעביר אותו.
גם המלך,
התיאור שהרצון למלך זה אחרי ירושה וישיבה. אז אם כך זה ברור שהתפקיד המרכזי של המלך
בתורה זה לא חוץ וביטחון.
אז מהו מלך? דיברנו על זה בפעם הקודמת.
התפקיד של מלך זה החזון,
הרעיון, הקומה הבאה, לא הקומה הקיומית
הבסיסית, ירושה, הישיבה, אלא הקומה האלוקית.
מה התפקיד? מה שליחות האומה?
תפקיד המלך זה לנטוע רעיונות
בלבבות ולממש אותם.
למעשה בתנ״ך התפקיד המרכזי של המלך יהיה להביא את עם ישראל למצב של בניית בית המקדש.
אנחנו מכירים גם את סוף הסיפור, נכון?
המלך שבעצם התורה חתרה אליו זה בעצם שלמה. המלך, מה עושה שלמה?
שלמה מגלה את חוכמת הבורא יתברך בעולם דרך מלכות שמלאה בחוכמה ובתבונה.
אז מכל אומות העולם באים לראות וללמוד את הדבר הזה.
את חוכמת שלמה, ואת משכן מאכלו, ואת עבדה, ואת שולחנו, וכן הדרך.
מופע אדיר של הנהגה האלוקית כאן בעולם, איך צריך להיראות את החיים מלכתחילה.
לא איך אני נראה, איך החיים נראים כמלחמה.
כן, תנסו רגע למשחק הדמיון שנייה.
מה קורה אם מחר בבוקר הקב'ה עושה ככה,
וכל האויבים שלנו מסביב נעלמים?
אין חיזבאללה, אין כלום, נעלמים.
או מוחלפים בשוויצים.
אז מה נעשה?
מה נעשה?
פתאום אנחנו נהיה נורא מאותגרים, אוקיי, אז מה, עכשיו האתגרים אותנו מאוד בנויים, ביטחון, נלחם, ננצח, ניצח עולם מוחלט, נהרוג את כל ה... אוקיי,
האירוע הזה נפתר, אז מה עכשיו?
אז מה,
מה זה אומר להיות...
מה, אז נתחיל לחשוב.
אתה חושב שאנחנו בעצם, מה שאנחנו עוסקים כעת זה רק בסור מרע.
הרי כל מה שאנחנו עוסקים זה סור מרע.
יש רע בעולם, צריך להסיר אותו, זה סור מרע, אבל עדיין לא הגענו לעשה טוב.
מה זה אומר להיות
על פי דבר השם, בלי שיש לך איזה אויב שמאתגר אותך, אלא מצד עצמו.
זו משימה בלתי רגילה.
זו התכלית. אז עם ישראל מבקשים מלך,
הבקשה נכונה, הסיבות לא נכונות.
לבקש דבר גדול מסיבות קטנות זה בעיה.
אדם רוצה להתחתן, הוא אמר, תגיד, למה אתה רוצה להתחתן?
תשמע, אני אגיד לך את האמת, המזרון במכון מאיר לא נוח לי.
נתחתן, נקבל מזרון גדול.
האוכל גם לא מתאים לי להתחתן, אש תתבשל לי אוכל כמו שצריך,
ונקבל גם משכנתה ככה בתור אדם אחר, אתה רוצה להתחתן.
טוב, כל הכבוד שאתה רוצה להתחתן,
אבל הסיבות הן לא מתאימות, צריך להתחתן, להקים בית,
נאמנות, ברית, זה כנראה, זה הדרך.
אז מה נעשה עם האדם הזה?
מה נעשה?
כן, ככה מדקדק הכלי יקר.
התורה אומרת, שום תשים עליך מלך.
אחד שהוא מעליך וימשוך אותך כלפי מעלה. מה הם אומרים? תנא לנו.
מלך, מישהו בגובה שלנו שאיתו נוכל ככה לגנוב סוסים, איתו נוכל לעשות מה שאנחנו רוצים.
אז זו בעיה, הם מבקשים בקשה נכונה,
אבל מהסיבות הלא נכונות.
מורכב, החיים מורכבים, כן.
אז הסברתי, ככל הגויים,
אם זוכרים, אני די פעם צריך להציג יותר, כי אני חוסם בחניה שאני לא פה אתקהה למישהו.
ככל הגויים,
זה לא, אל תחשוב שהמלך שלך צריך להיות איזה אחד שלא היה,
הקונסטרוקציה,
המבנה הקונסטרוקטיבי
הוא כמו אצל הגויים, מלך, בכוונה מונרך, זה הכל.
לא שהוא יהיה מלך.
אתה יודע, זה כמו חומרה ותוכנה, בסדר?
החומרה אותו דבר, התוכנה אחרת.
אתה מקבל מטוס מאמריקה, איזה F משהו,
ותהיה לך את החומרה, אחרת זה מגיעים פה לארץ,
שמים לו תוכנות אחרות,
הוא מביא תוצאות אחרות.
אז החומרה היא אותה חומרה, איך נראה מלך? תסתכל.
אני אשאל אותך יותר מזה היום, בסדר?
כשאתה חושב היום על מלך,
איך נראה מלך? אז מי עולה לך בזה?
הדוגמה הכי בולטת למלך, למלכות, זה נראה לי מלך אנגליה.
זו המלכות היום הכי ותיקה בעולם.
דווקא מהמקום שאתה אומר את זה, עזרא,
מי?
המלך, אתה מדבר איתי על המלך עבדאללה,
בן המלך חוסיין,
בן טלאל,
בן חוסיין, בן זה,
בן עבדאללה. זה מלכות של כמה זה?
ציני, תראה, דווקא אנגליה זו דוגמא טובה, מדוע? קודם כל יש פה מסורת ארוכה למעלה מחמש מאות שנה, נדמה לי, בית המלוכה האנגלי,
בית ווינסדור הנוכחי, זה, כתר, יש טקס, יש איזה, ודווקא,
דווקא העובדה שהמלך האנגלי אין לו שום סמכות,
מאוד מאוד מבליטה את האפשרות להיות דמות משמעותית בלי,
יש לך סמכות שלטונית קונקרטית,
בסדר?
כאילו איזה, יש ציפייה לאיזה דמות מוסרית, אבל כרגע לא מתעסק עם מלוכה.
ממלא את זה או לא ממלא את זה. אני חושב שאימא שלו מילאה את זה. המלכה, אליזבת, הם ראו בה איזה דמות מוסרית, איזה דמות זה.
היא הייתה מלכה,
במלחמת העולם השנייה היא הייתה חיילת, היא התגייסה, היא הייתה נהגת משאית.
נהגת משאית.
הם ראו בה איזה דמות, כאילו של המצפנה הזה, ומאוד מאוד העריכו אותה בגלל הדבר הזה.
למה לא? מי אמר לך?
אבל...
זה בדיוק... לא, זה כן צד מוסרי. רק אומר...
אבל זה בדיוק מה שאמרנו.
כלומר, התפקיד של המלך איננו להוציא למלחמות, כי לפחות במצעד התורה המלך אמור לעלות למלוכה אחרי שאתה גומר את כל המלחמות. אז מה תפקידו של המלך?
להביא את הקומה הבאה. ואז דיברנו על כך, על מדינת ישראל. מדינת ישראל היה, הרצל,
היה כף תמוז לא מזמן, נטע חזון.
חלם, נטע חזון. מה היה החזון?
החזון היה להקים מדינה ליהודים.
אחרי זה הגיעו אנשי מעשה מוכשרים מהרצל,
כמו בן גוריון ועוד, והקימו את החזון הזה.
מה היה החזון? מאוד פשוט להבנה, מאוד בסיסי גם, אבל מאוד פשוט להבנה,
להקים טריטוריה יהודית בארץ ישראל, לא במקום אחר, זה ארץ אל נישא באוגנדה ולא הצליח, ברוך השם,
בארץ אבותינו, בארץ המולדת וכולי,
שהיא תהיה פתוחה לעלייה יהודית,
תיישב את הארץ ותהיה משגשגת וכולי, ותהיה מודל ומאור לכל סביבותיה.
בסדר? מבחינה כלכלית.
הדבר הזה מומש.
מומש
אולי אפילו יותר מהחלומות שחלמו.
אוקיי, מה הקומה הבאה?
מה החזון הבא?
שמעתם עליו באיזה מקום?
יש קבוצה אחת שאוחזת בחלום הזה,
וזאת הקבוצה שמכונה משיחיים,
וזה נכון.
החזון שלנו זה שמדינת ישראל תהיה התשתית
המעשית ללקומה הבאה, שזה מלכות
בית דוד,
בניית בית המקדש,
עם ישראל כמקור אור לאומות כולם, אוניברסלי,
מקור של שלום, של ברכה,
של שגשוג וכולי, זה החלום שלנו, דבר אשם.
נבואה חוזרת הכול.
יש עוד אנשים שאוחזים גם כן בחלום אחר שם, המקום הזה יהיה מקום,
כאילו, אני מדבר כרגע נגיד על השמאל הקיצוני, שהוא גם במובן הזה משיחי.
כל אזרחיה ככל הגויים, מדינה שאתה לא תרגיש אם תקענו בניו יורק.
זה הסיפור.
כל השאר נעים באיזשהו מקום באמצע, לא מתערבים, לא פה לא שם.
מה הקומה הבאה?
הקומה הבאה היא הרבה יותר קשה מאשר הקומה
בסיסית צריך להגדיר אותה תקומה בסיסית מאוד מאוד מוגדרת מקום וכו'
נכון נכון נכון חד משמעית חד משמעית חד משמעית
אז עכשיו
זה מה שבזה סיימנו הפעם הקודמת ואז שמואל אומר להם מזהיר אותם נכון
והם אומרים לו באה מנועם לשמוע בקול שם מואל והם אמרו לא
כי היא מלך היא עלינו הם קצת מתקלים בהתחלה אמרו מלך נא לנו עכשיו עלינו
והיינו גם אנחנו ככל הגויים ומשפטנו ועל כן יצא לפנינו ונלחם את מלחמותינו
וישמע שמואל את כל דברי העם וידברם
באוזני אדוני ויש לו הפסקה
ואומר אדוני אל שמואל שמה בכל העם
ואם לכתה להם מלך
ואומר שמואל לאנשי ישראל לכו איש לעירו לכאן הגענו בפעם הקודמת
ואני רק אוסיף שהקב״ה יגיד בהמשך שהסיבה המרכזית המוטיבציה המרכזית לבקשת המלוכה זה פלישתים
נכון, זה כתוב בפרק, זה כתוב בפרק ט',
פסוק ט״ז,
כעת מאחר אשלח אליך איש מארץ בנימין ומשחטון להגיד על עמי ישראל והושיע את עמי מיד פלישתים.
פלישתים, זו הסיבה המרכזית. טוב, אז עכשיו אנחנו כאן נמצאים בהתלבטות.
מה ההתלבטות? מצד אחד עם ישראל מבקש מלך, וזה דבר אחר. זה שלב התפתחותי רצוי.
מצד שני, כמו שאמרנו, הסיבות הן סיבות
לא נכונות.
אז יש שתי אפשרויות.
אפשרות אחת,
שתיהן גרועות, שתיהן בעייתיות.
אפשרות אחת זה להגיד להם, חבר'ה, אתם טעיתם בדרך, זה בכלל לא הזמן.
בטח לא כששמואל, שמואל עדיין מתפקד.
הבנים שלו לא, אבל הוא מתפקד.
בוא נדבר אחרי שמואל.
כרגע שתראה לכם את שמואל, תהיו איתו.
ולהוריד אותם מהעניין הזה. זו אפשרות אחת.
אפשרות שנייה,
לקבל את הבקשה שלהם. ביקשו מלך, יהיה מלך.
זו אפשרות לא טובה וזו אפשרות לא טובה.
האפשרות הראשונה היא לא טובה, כי אתה מכבה פה איזה רצון שבסך הכל הוא חיובי.
המלוכה זה חלק מהתוכנית
של ההתקדמות של עם ישראל.
ואם אתה תגיד להם לא עכשיו, לך תדע כמובן זה יידחה.
מצד שני, לקבל איזה as is, אתה בעצם מקבע את המלכות
בתצורה נמוכה, ולך תדע מתי זה ישתנה.
כשאתה מתחיל משהו והוא מתחיל לא טוב,
מתחיל עקום, אחרי זה קשה ליישר דבר עקום,
נכון?
אביה, אתה יכול להביא לי כוס מים? תודה.
מה אתה אומר?
התכונית האלוקית עוברת דרך העם.
אז מה לעשות?
אם ככה או ככה, כמו בהרבה מאוד דברים,
התשובה היא לא זה ולא זה, אלא משהו באמצע.
וזה פרק ט'.
בואו נקרא טיפה את הפסוקים טיפה.
ואז תבינו את הפרק הזה, את העומק שלו, זה נפלא לראות את הפתרון שהקדוש ברוך הוא
נותן כאן.
ויהי איש מבנימין ושמו קיש בן אביאל, בן צהור, בן בכרת,
בן אפיח,
בן איש ימיני, גיבור חי.
ולא היה בנו שמו שאול, בחור וטוב,
ואין איש מבני ישראל טוב ממנו משכנוע ומעלה גבוה מכל העם. תודה, ברוך תהיה.
ברוך אתה, אדוני אלוהינו, מלך העולם, הכול נהיה גאור.
האיש הזה, קיש, הוא גיבור חיל, נכון? הוא גיבור.
בטל.
אומרים בערבית.
הבן שלו, מה?
מה?
תגיד לי במילים שלנו, מה זה בחור וטוב?
זה כמעט בחור טוב, כן.
בחור טוב, בחור, הוא טוב, הוא איש טוב, הוא איש טוב.
זה מתאים להיות מלך, בחור וטוב?
לא, זה מתאים להיות מנהל בית ספר, מחנך,
בית סוציאלי, מתאים להיות דברים, לא מתאים להיות מלך.
אבא שלו מתאים להיות מלך, הוא פחות.
כן, הוא בחור,
כן.
טוב,
ואין איש מבני ישראל טוב ממנו משכמו ומעלה,
גבוה מכל העם.
טוב.
ותאמת נא האתונות לקיש אבי שאול ואומר כיש אל שאול בנו,
קח נא איתך את אחד מהנערים וקום לך ובקש את האתונות ויעבור בהר אפרים ויעבור בארץ שלישה ולא מצאו
ויעבור בארץ שעלים ועין ויעבור בארץ ימיני ולא מצאו
המה באו בארץ סוף
ושאול אמר לנערו אשר עימו לך ונשובה
פן יחדל אבי מן האתונות ודאג לנו
ואומר לו איננה איש אלוהים בעיר הזאת ואיש נכבד כל אשר ידבר בוא יבוא
אתה נלך שם אולי יגיד לנו את דרכנו אשר הלכנו עליה
ויאמר שאול לנערו, והנה נלך ומה נביא לאיש, כי הלך למזל מכלנו, ותשורה אין להביא,
ואיש האלוהים האיתנו.
כן, ותשורה אין להביא. מאיפה אתם מכירים את זה?
סליחות.
סליחות.
זה הספרדים,
נכון?
סליחות.
מי שיש לו חוש רע חזק כבר יכול להריח את הסליחות.
תכף סליחות.
ותשורה אין להביא,
לאיש האלוהים האיתנו. ויוסף הנער לענות את שאול ויאמר, הנה נמצא בידי רבע שקל כסף,
ונתתי לאיש האלוהים והגיד לנו את דרכנו.
לפנים בישראל, כה אמר האיש בלכתו לדרוש אלוהים, לכו ונלכה עד הרועה,
כי לנביא היום יקרא לפנים הרועה.
ויאמר שאלו נערו, טוב דברך, לך נלכה.
והלכו אל העיר אשר שם איש האלוהים.
הם העולים במעלה העיר והם מצאו נערות יוצאות לשאוב מים.
ואמרו להן, היש בזה הרועה?
ותעננה אותם ותאמרנה, יש, הנה לפניך,
מהר עתה, כי היום בא לעיר,
כי זבך היום לעם בבמה.
כי בואכם העיר כן תמצאון אותו, בטרם יעלה הבמתה לאכול, כי לא יאכל העם עד בואו,
כי הוא יברך הזרח, אכן יאכלו הכי רועים, ועתה עלו, כי אותו כי היום
תמצאון אותו. חזר אומרים שהם העריכו בדיבור, כי שאול היה כל כך יפה, והם הסתכלו עליו.
ויעלו העיר, הם הבאים בתוך העיר, והנה שמואל יוצא לקראתם לעלות הבמה.
ואדוני גלה את אוזן שמואל יום אחד לפני בוא שאול אמור,
כעת מחר אשלח אליך איש מארץ בנימין,
ומשחתו לנגיד על עמי ישראל והושיע את עמי מיד פלישתים כי ראיתי את עמי כי באה צעקתו אליי. ושמואל ראה את שאול ואדוני ענה הוא הנה האיש שאמרתי עליך
זה יעצור בעמי.
ויגש שאול אל תשמואל בתוך השער ויאמר הגיד ענה לי איזה בית הרועה ויאן שמואל אל תשאול ויאמר אנוכי הרועה
עדי לפני הבמה ואכלתם ימי היום ושילחתיך בבוקר וכל אשר בלבבך אגיד לך.
ולאתונות העובדות לך היום שלושת ימים, אל תשם את ליבך להם,
כי נמצאו למי כל חמדת ישראל,
הלא לך ולכל בית אביך.
וירן שאול ויאמר,
הלו בן ימיני אנוכי מקטעני שבטי ישראל ומשפחתי הצעירה מכל משפחות שבטי בנימין.
ולמה דיברת עלי כדבר הזה?
ויקח
שמואל
כן, אולי נקרא את זה, כן, נקרא את זה עד סוף הפרק.
ויקח שמואל את שאול ואת נערו ויביהם לשקתה וייתן להם מקום בראש הקירויים והמה כשלושים איש
ויאמר שמואל הטבח תנא את המנה אשר נתתי לך אשר אמרתי לך שימו אותה עמך
והיה רם הטבח את השוק והעלייה והשמאל שאול ויאמר הנה הנישאר שים בפניך יכל כי למועד שאמרו לך לאמור העם קראתי ביאכל שאול עם שמואל ביום ההוא
וירדו בהבמה העיר וידבר עם שאול על הגג
וישכימו ויהי כעלות השחר ויקרא שמואל אל שאול על הגג
לאמר קומה ואשלחקה ויקום שאול ויצאו שניהם הוא שמואל החוצה
המה יורדים ויקצה העיר ושמואל אמר לשאול אמור לנער ויעבור לפנינו ויעבור
ועתה עמד כיום ואשמיעך את דבר האלוהים עוד פסוק אחד
ויקח שמואל את פח השמן ויצעוק על ראשו וישקר וביאמר הלוא כי משככה אדוני על נחלתו לנגיד זה הפרק טוב
מה מאוד מאוד בולט בפרק הזה,
לפי דעתכם?
זה לא open question.
שאול, זה לא רוצה, זה בולט, זה לא בולט, הוא משפט וחצי,
אבל אתה צודק, זה נמצא.
מה מאוד בולט?
הוא אומר לנו, חכם גלבוע, זה לא עולה חלק,
כאילו, מצוין,
זה גם, זה כאילו קורה בדרך אגב.
תנסו רגע להשוות את זה, קל לנו הרי להשוות.
הרי שמואל משך שני מלכים, נכון?
כך כתוב, שחנה התפדלה לזרע אנשים,
חז'ל אומרים שימשך שני אנשים.
איך זה אצל דוד?
הקדוש ברוך הוא אומר לשמואל, תקשיב, תלך לישי,
ותמשך שם אחד מבנה,
ושמואל מגיע לישי, אמר לו, תקשיב אחד מהילדים שלך מלך, תביא את כולם.
הכל קורה, כתחילה.
לא ככה בזה. ופה,
מפה, משם, מאחורה, מקדימה, הוא מחפש אתונות, הוא מוצא את זה, אולי במקרה נלך.
גם הקדוש ברוך הוא אומר לשמואל, תקשיב, מחר הוא יגיע אליך. מה זה מחר? תלך התהילה.
הכל קורה כאיזה כבדרך אגב.
בעצם שאול לא יודע עד הרגע ששמואל מדבר איתו
שהוא בכלל מלך.
הכל קורה כבדרך אגב.
הכל קורה בצורה סיבובית כזאת. הכל קורה כאיזה בצורה מוזרה,
ברמזים וזה. שמואל אומר לו, שמע, מה אתה צריך את האתונות? כל חמדת ישראל לך. אז הוא אומר, למה אתה מדבר עליי ככה?
מה אני כאילו, מה הקשר שלי?
הכל קורה בצורה מאוד מאוד עקיפה,
עקיפה, נקרא לזה כך, עקיפה.
זה מאוד בולט.
כן,
כן, זה מאוד בולט.
למה זה כך?
עכשיו, יש כאן דבר שעוד בולט.
איזה מילה חסרה בפרק הזה?
איזה מילה?
מלך.
מילה.
נגיד כתוב, יעצור בעמי כתוב, נכון?
הנה האיש שאמרתי לך, זה יעצור בעמי.
בעיקר המילה נגיד ויעצור,
וחמדת ישראל,
ובסוף
על נחלתו לנגיד.
נגיד זה לא מלך.
נגיד זה לא מלך.
אז מה קורה כאן בעצם?
מה קורה כאן בעצם?
מה הפתרון?
מה הפתרון?
אמרנו, שתי הדרכים הן בעייתיות. לבטל את הבקשה שלהם לגמרי לא טוב.
כי זה חבל, הם רוצים מלך.
לקבל אותה כמו שהיא גם לא טוב, כי אז אנחנו מקבים את המלוכה,
נמנה איזה אחד גיבור חיל,
אבל שהוא בכלל לא חושב על הקומה הבאה.
הפתרון הוא למנות מישהו שהוא לא מתאים להיות מלך,
שהוא גם לא רוצה להיות מלך,
והוא גם לא מתאים להיות מלך,
ולכן גם לא נקרא לו מלך, אלא נקרא לו נגיד,
הוא בחור בטוב, מלא מלא בטוב, אין טוב כמוהו,
ומה הוא יוכל לעשות?
הוא יוכל לקדם את העם לשלב שהם ירצו את המלך מן הסיבות הנכונות.
עכשיו, בגלל שהוא לא מתאים להיות מלך,
לא אמורה להיות לו בעיה להעביר את זה הלאה.
אם אתה מתאים למשהו וקיבלת אותו, זאת אומרת, שמע, זה שלי, אבל אם אתה מראש לא מתאים,
מראש אתה לא מתאים.
מראש אתה לא חושב שאתה ראוי להיות מלך.
אז ברגע שיבוא מישהו הבא בתור, אתה תעביר לו את זה בשמחה.
כאילו, נכון? זה כמו איזה מין...
איזה מין משרה זמנית. לא, שם הוא עוד יכול לחשוב
שהוא מתאים,
הוא מעוניין להיות בראש הפירמידה. אני מדבר איתך על אדם, תיקח נגיד מישהו
שהוא איזה מין איזה פתרון ביניים כזה.
שמע, אני... עד שיהיה כאן איזה...
הדוגמה הכי טובה זה המלך שאול וול, שמעתם עליו?
שמעתם?
המלך שאול וול, מה שמעתם?
בפולין לפני נדמה לי איזה 300 שנה, משהו כזה, הצילים הפולנים,
הצילים הפולנים היו,
עושים ביניהם איזה כל מיני דיונים,
דיונים, ובסוף ממנים את אחד מהם שהוא נהיה המלך.
פעם אחת הם לא הצליחו להגיע לעמק השווה. והם פחדו שתהיה מלחמה וכל זה, ולא רצו את זה. עזרו אותו, מה נעשה?
אז הרי לכל אצילה היה איזה יהודי אחד.
הוא היה הנאמן שלו.
אז אחד הפריצים אמר, תקשיב, היהודי שלי הוא חכם, הוא נבון, הוא זה, בואו נמנה אותו למלך.
הוא בטוח,
הוא יהודי, אז הוא ודאי לא ירצה.
הם פחדו למנות מועמד זמני, כי האין יותר קבוע מן הזמני.
אמרו בוא נמנה את היהודי הזה, עד שנגיע לעמק השווה, וכשנגיע לעמק השווה, יהודי, הוא יפנה את מקומו, כי הוא יהודי.
בסדר? כי הוא לא יכול להיות מלך כאן. וכך עשו.
מינו אותו,
לא יודע כמה זמן הוא היה, מה אתה אומר, היה הרבה זמן, אני זוכר תקופה קצרה.
כן?
בזמן הזה הוא תיקן תקנות רבות לטובת היהודים,
אבל כאילו, הם מינו מישהו שברור שהוא לא יכול להיות מלך קבוע, וככה היו רגועים.
אז זה הרעיון בלמנות את שאול.
הוא יהיה צמוד לשמואל,
כל החיות המלכותית של שאול תלויה בשמואל. שמואל בעצם הוא יהיה הרב שלו,
המחנך שלו, המנטור, אם תרצו, הוא ילמד אותו, וכן על זה הדרך.
הוא יביא את העם לאיזושהי נקודה,
הוא גם יפתור את הבעיה עם פלישתים, וגם יביא את העם לאיזושהי נקודה שממנה הם מבינים את הדבר הבא.
וגם לא תהיה לו בעיה להעביר את המלכות הלאה, כי מראש הוא חושב שהוא לא מתאים.
מראש, זה לא...
ולכן הכל קורה כדרך אגב. כלומר, אין כאן איזה מעמד,
הנה, הגיע המלך המתאים, ועכשיו... לא, לא, שאול,
הכל קורה לו כבדרך אגב, כדי שהחוויה שלו תהיה חוויה שהוא הומלח
בצורה מסוימת מאוד, שמאוד מדגישה את העובדה שהוא לא מלך טבעי.
זה נראה לכם הפתרון הזה?
עזרא, מה אתה אומר?
חלילה, בדיוק הפוך.
אתה יודע מה קרה אחר כך.
רק ככה הוא עושה את זה,
עזרא, קודם כל, אני לא יודע מאיפה יש לך מושג מה קורה אחר כך.
לא יודע איך, מי לימד אתכם את הפרקים? חשבתי שאני פעם ראשונה ללמד אתכם את ספר שמואל.
אבל אני כבר עשיתי את שוררי בית וקראתי את הפרקים אחר כך,
אז זה בדיוק הרוח הרעה.
הרי זה לא שאול באמת,
זה רוח רעה, חולי נפשי.
החולי הנפשי גרם לשאול, מה?
לרצות את ה...
אם זה היה שאול כמות שהוא,
אתה יודע מי זה שאול האמיתי?
אני אעשה כאן הטראומה, אני מקדים את המאוחר. מי זה שאול האמיתי?
האמיתי.
מי? אתה יודע מי?
ומה עושה יונתן?
ויתפשט, תגיד את הפסוקים, ויתפשט יונתן,
והנכון, ויהי כשמוע יונתן את דברי דוד,
ויעבר יונתן כנפשו,
ויפשוט יונתן את מדיו, וחרגו, עד חרבו, עד חגרו,
ויתנם לדוד.
נותן לו את הכל, קח.
מה, אתה לא רוצה להיות מלך? לא, אני לא, הוא צריך להיות מלך, לא אני, אנחנו בכל מקרה לא מתאימים.
זה שאול האמיתי.
אנחנו נדבר על זה, על הקרב, על נפשו של שאול בין יונתן לבין דואג.
אתם פה, זה נראה שאתם קראתם את הפרקים בהמשך.
לא נכון. כי כתוב, ובני בליעל אמרו, מה יאשיענו זה, ויבזוהו ולא הביאו לו מנחה. אתה צודק.
חלק גדול אמרו מאב, זה המלך?
הוא לא מסתכל עלינו, הוא ביישן כזה, מסתכל ככה, נו, זהו.
אבל זה בדיוק העניין.
זה בדיוק העניין.
בכוונה נבחר כאן מלך
שהוא לא חושב שהמלכות היא טבעית לו,
הוא טוב, הוא בחורבה טוב,
וכך הוא יהיה צמוד לשמואל, וככה נרוויח גם וגם. מצד אחד יש כאן מלך, לא קוראים לו מלך. נגיד, יעצור,
נוכל להרוויח עוד תקופת זמן, עוד תהליך חינוכי,
וכשיגיע זמנו של המלך האמיתי מבית דוד, שאול יעביר לו את זה.
מה יהיה השכר?
מגיע לשאול שכר על הדבר הזה.
השכר יהיה, ככה מופיע בפרשנים,
שיהיו שני תפקידים, יהיה מלך
ויהיה משנה למלך.
כמו שתפקיד המלוכה עובר בירושה,
גם תפקיד המשנה למלך היה עובר בירושה.
המלך יהיה מבית דוד,
והמשנה למלך יהיה מבנימין, משאול. וככה היה לנו איזה מין מלוכה משותפת כזאת.
בסדר?
זה מובן?
כל זה מלך ומשנה למלך.
למה לא?
לא, אבל הוא לא רוצה, הוא מוותר על זה, הוא בשמחה, כך, כמו שנתן ויתר.
מה, הרי מה יונתן אמר לדוד? אתה תהיה מלך ואנוכי יהיה לך למשנים,
קרתו על זה ברית, יונתן הציע את זה. יונתן מחזיק, הוא מרקמה, הוא מוחזק, הוא במלכות, הוא מוותר על זה.
דבר כזה. בנימין הוא מלא בענווה, אין לו בעיה.
הדבר הזה בא לידי ביטוי, חזל אומרים
שזה בא לידי ביטוי
בכך ששאול נמשך
בפח.
פח בכף, לא בחטא, פח.
ואילו דוד נמשך במה?
קרן, קרן זה עצם בעצם, נכון? קרן של...
מה ההבדל?
קרן עצם זה אומר שזה עצמי, המלכות היא עצמית לדוד, בום.
פח זה מה?
מתהפך.
היום אתה מלך, מחר לא תהיה מלך.
מלכות זמנית,
מתהפכת.
זה ההבדל בין פח לבין
קרן שמן.
זה הכל, זה הסיפור.
יפה.
עכשיו תראו
גם את האותות.
בואו ננסה להבין, יש לנו זמן? כן, יש לנו זמן. בואו ננסה להרים. פרק י'
וייקח שמואל את פח השמן ויצעוק על ראשו וישקהו
ויאמר הלוא כי משככך אדוני על נחלתו לנגיד
ולכתך יום מעמדי
ומצאת שני אנשים כבורת רחל בגבול בנימין בצל צח
ואמרו אליך נמצאו האתונות אשר הלכת לבקש
והנה נטש אביך את דברי האתונות ודאג לכם לאמור מה אעשה לבני
וחלפת משם, והלאה, ובאת עד אילון תבור, מצעוך שם
שלושה אנשים עולים אל האלוהים בית אל,
אחד נושא שלושה גדיים, ואחד נושא
שלושת כיכרות לחם, ואחד נושא נבל יין,
ושאלו לך לשלום, ונתנו לך שתי לחם,
ולקחתם מידם.
אחרי כן תבוא גבעת האלוהים, אשר שם נציבי פלישתים.
ויהי כבואכה שם העיר ופגעתה, חבל נביאים יורדים מהבמה,
ולפניהם נבל וטוף
וחליל וכינור,
והם המתנבאים.
וצלחה עליך רוח אדוני והתנבאת עמם, ונהפכת לאיש אחר.
והיה כי תבונה האותות האלה לך,
עשה לך אשר תמצא ידיך,
כי האלוהים עמך,
ויראתה לפני הגלגל,
והנה אנכי יורד אליך לעלות העולות ולזבוח זמכי שלמים,
שבעת ימים תאכל עד בואי אליך,
והודאתי לך את אשר תעשה.
והיה כי הפנותו שכמו ללכת מאים שמואל,
ויהפוך לו אלוהים לב אחר.
על דוד לא כתוב שנהיה לו לב אחר. דוד זה אותו לב.
לפני כן, הוא מלך.
הוא היה מלך והוא נשאר מלך.
כאן אצל שאול הוא מקבל איזה משהו שהוא לא היה שלו.
ויבואו כל האותות האלה ביום ההוא.
טוב,
מה המכנה המשותף באותות?
מה המכנה המשותף? מה אתם אומרים?
הכל הכל, תראו,
זה קל לנו מאוד כי אפשר להשוות.
דוד,
איך הוא יוצא למלוכה?
הוא יוצא למלוכה נגיד דרך הקו עם גוליית.
מאוד מאוד פעיל.
שאול,
הכל קורה לו, הוא לא עושה כלום.
שמואל אמר לו, אתה תלך והדברים יקרו.
אתה לא צריך ליזום. אתה תלך, תפגוש.
אתה תלך, תפגוש את זה.
לך, תפגוש את זה, נכון?
אתה תלך, תפגוש את האתונות, תכבוש את השתי האנשים שיגידו לך, הסיפור עם האתונות נסגר.
אחר כך תפגוש שלושה אנשים והם יתנו לך.
זה לא בגלל משהו שעשית או לא עשית.
זה לא קשור אליך.
נבחרת למשימה לא בגלל משהו שעשית,
כן? כי אתה נבחרת.
זה בא לחדד
ולהעצים
את הרושם אצל שאול,
שהוא באירוע הזה פסיבי. הוא לא נבחר בגלל איזו תכונה מיוחדת שיש לו כראוי למלוכה, אלא הוא נבחר בדיוק הפוך, כי הוא לא מתאים למלוכה.
והוא יהיה בפסיביות מוחלטת, הוא צריך להיות יחד עם שמואל, ושמואל יגיד לו מה לעשות.
אלה האותות, ולכן כתוב, נהפכת לאיש אחר.
זה לא אתה, מישהו אחר.
וכל האותות הלבאים, ויבואו שם הגבעת אביני חבל נביאים לקראתו ותצטרך לברוח אלוהים וכו',
ויאמר העם איש אל ראהו, מה זה היה לבן קיש, הגם שאול בנביאים?
ויען,
איש משם,
ויאמר ומי אביהם, על כן נתן למשל הגם שאול בנביאים?
וייחל מי יתנבאות ויבוא הבמה,
ויאמר דוד שאול אליו ואל נערו,
כלומר הם חוזרים הביתה,
והדוד של שאול,
אוי זה אבנר בנר,
ואל נערו, אנה לכתם?
איפה הייתם?
ויאמר לבקש את האתונות, ונראה כי אין, ונבוא אל שמואל.
ויאמר דוד שאול אל דודו, ויאמר שאול אל דודו, דוד שאול,
הגידנה לי מה אמר לכם שמואל. טוב, הייתם כבר אצל הנביא,
אמר לכם איזה משהו,
אמר לכם איזה משהו וזה.
ויאמר שאול אל דודו,
הגד הגיד לנו,
כי נמצאו האתונות, ואת דבר המלוכה
לא הגיד לו אשר אמר שמואל.
למה הוא לא אמר לו את זה?
הוא אומר, דור, נכון?
דור, צניעות.
מה קשור צניעות?
המליכו אותך.
אדם קיבל מינוי עכשיו, מינוי בן אדם לראש ממשלה, לא יודע, אבל לשר, הוא בא, אשתו אמרת לו, איפה היית היום? לא, קניות בשוק.
הוא לא מאמין שזה, כאילו, אוקיי, אני יודע שהוא עשה, אבל זה לא...
זה היה בדיוק, מה?
כן, אתם מבינים? כאילו,
אתה לא יכול לספר משהו שהוא התנבא ונהיה לאיש אחר, אז בסדר, אבל עכשיו שהוא חוזר לעצמו.
אין לי מה להגיד, זה נראה לי לא קשור אליי הדבר הזה.
זו הסיבה.
זה לא ששאול נבחר למרות שהוא לא היה מתאים, הוא נבחר בגלל שהוא לא היה מתאים ולא מצא במלוכה.
זאת אומרת, זה מין להחיות את המלוכה הזאת באיזה מין תקופת ביניים, כדי להביא אותה למצב שבו עם ישראל יבקש את המלוכה מן הסיבות הנכונות,
ושאול יעביר את זה הלאה, בטוב ליבו, כי הוא בחור וטוב.
הוא לא אומר את דבר המלוכה, כי כדי להגיד משהו, אתה צריך להגיד, שמע, נבחרתי, אני רציתי,
אני חושב שאני מתאים, בסוף גם נבחרתי, אז אני מודיע לכולם, תקשיבו, נבחרתי לדבר כזה וכזה.
זה לא גאווה, זה לא הודיע,
אבל כשאתה חושב שאתה לא מתאים,
אז זה נראה לך משהו מוזר, כאילו, מה זה קשור אליי? אולי זו טעות,
אולי שמואל טעה, אולי יש פה איזו טעות בכתובת,
אולי תכף יגידו לי, תקשיב, זה, נכון, זה לא, אז לא,
אתה לא ממהר להגיד זה אני, הוא לא אמר
את דבר המנוחה.
טוב,
בואו נסיים את הפרק, עוד שתי דקות. ויצג שמואל את העם אל אדוני המצפה ויאמר אל בני ישראל, כה אמר אדוני אלוהי ישראל, אנוכי עליתי ישראל ממצרים ואציל אתכם מיד מצרים
ומיד כל המלאכות הלוחצים אתכם ואתם היום מאסתם את אלוהיכם אשר הוא מושיע לכם מכל רעותיכם וצרותיכם.
ותאמרו לו כי מלך פסים עלינו ועתה יתייצבו לפני אדוני לשבטיכם ולעל פיכם. ויקרב שמואל את כל שבטי ישראל ויילכת שבט בנימין. ויקרה בשבט בנימין למשפחתיו ותילכת במשפחת המטרי ויילכת שאול בן קיש ויבקשו ולא נמצא".
איפה אתה?
הוא לא רוצה.
וישאלו עוד באדוני, הבה עוד הלום איש?
ויבקשו ולא נמצא.
ויאמר אדוני, הנה הוא נחבא אל הכלים.
נחבא אל הכלים זה גם, אני בסך הכל כלי של עם ישראל, אני לא...
אם נגזר עליי להיות כלי של מלך, אני אהיה מלך, אבל אני בעצמי לא רוצה בזה,
לא חפץ בזה בכלל,
בסדר?
וירוצו, ויקחו משם, ויתתם בתוך העם, ויגבה מכל העם משחרו ומעלה, ויאמר שמואל אל כל העם, הרי ייתם אשר בחר בו אדוני,
כי אין כמוהו בכל העם, ויראו כל העם ואמרו, יחי המלך.
וידבר שמואל את העם מצפת המלוכה ויכתוב בספר ויאלך לפני נתוני וישלח שמואל את כל העם איש לביתו.
וגם שאול הלך לביתו הגבעתה, זה אולי הפסוק הכי דרמטי.
אתה מלך!
חוזר הביתה.
מה?
כאילו, הוא לא מבין מה עושים עם זה.
הוא חייב את החניכה של שמואל.
וילכו אמו החיל אשר נגע אלוהים בלבם.
כמה אנשים אתם אומרים הלכו איתו?
זרקו מספר?
לא.
300 איש, אנחנו נראה את המספר הזה בהמשך.
ובני בליעל, כנראה הרוב,
אמרו, מה יש עיינו זה?
זה.
ויבזו ולא הביאו לו מנחה ויהי כמחריש.
זוהי נקודת הפתיחה.
איך הדברים מתפתחים, איך העלילה מתקדמת. יש פה דרמות גדולות מאוד, הכל יהיה בעזרת השם. מתי?
בחודש אלול, זה לא שנה הבאה, בחודש אלול. לא, שבוע הבא אמרנו,
זה למגילת היכה. אחרי זה זה כבר בין הזמנים, בעזרת השם בחודש אלול.
אזכו ואמצו, רבותיי, טעמתם לי מאוד.
