טוב,
תהריים טובים, מה שלומכם?
אנחנו לומדים ספר שמואל, ברוך השם,
נבואות שהוצרכו לדורות. בפעם שעברה
ראינו איך הקדוש ברוך הוא מסתדר,
דואג לעצמו, לקידוש שמו יתברך
בשדה פלישתים, נכון?
ראינו, כן, את פרק ו' בעצם.
עכשיו את פרק ז' כבר למדנו, אתם זוכרים?
למדנו את פרק ד',
עשינו, למדנו גם את פרק ז', ראינו את ההקבלה ביניהם.
ולכן היום אנחנו בפרק ח'.
בסדר?
לא דילגנו, למה? למדנו את ו'.
רבוע שעבר למדנו את ד' ו',
את ה' וו'.
עכשיו את ז' כבר למדנו היום בפרק ח'.
ויהי כאשר זקן שם הוא אל, וישם את בניו שופטים לישראל.
ויהי שם בנו הבכור יואל, ושם משנהו אביה שופטים בבאר שבע.
ובללכו בניו בדרכה, ואיתו אחריה בצה,
ויקחו שוחד ויתום משפט.
ויתקבצו כל זקני ישראל, ויבואו אל שמואל הרמתה.
ויאמרו אליו, הנה אתה זקנת,
ובניך לא הלכו בדרכיך, עתה שימה לנו מלך
לשופטינו ככל הגויים.
ואירע הדבר בעיני שמואל כאשר אמרו תנה לנו מלך לשופטינו,
ויתפלל שמואל אל אדוני.
ויאמר אדוני אל שמואל, שמע בקול העם לכל אשר יאמרו אליך, כי לא אותך מעשו, כי אותי מעשו ממלוך עליהם,
ככל המעשים אשר עשו מיום העלותי אותם ממצרים ועד היום הזה ויעזבוני ויעבדו אלוהים אחרים כן הם העושים גם לך.
התשמע בקולם אך כי העד תעיד בהם והגלת להם משפט המלך אשר ימלוך עליהם.
ויאמר שמוריד את כל דברי ה' אל העם השואלים מאיתו מלך ויאמר זה יהיה משפט המלך
אשר ימלוך עליכם
את בניכם ייקח ושם לו במרכבתו ובפרשיו ורצו לפני מרכבתו
ולשום לו שרי אלפים ושרי חמישים ולחרוש חרישו ולקצור כצירו
ולעשות כלי מלחמתו וכלי רכבו
וכלי רכבו
ואת בנותיכם ייקח לרככות ולטבחות ולעופות
ואת שדותיכם ואת כרמכם וזיתיכם הטובים ייקח ונתן לעבדיו
וזרעיכם וכרמכם יעשור ונתן לסריסיו ולעבדיו ואת עבדיכם ואת שפחותיכם
ואת בחוריכם הטובים ואת חמוריכם ייקח
ועשה למלאכתו
צונכם יעשור ואתם תיעודו לעבדים וזעקתם ביום ההוא מלפני מלכיכם אשר בחרתם לכם
אמרו לא, כי אם מלך יהיה עלינו.
והיינו גם אנחנו ככל הגויים, ושפטנו מלכינו ויצא לפנינו ונלחם את מלחמותינו.
וישמע שמואל את כל דברי העם וידברם באוזני אדוני.
ויאמר אדוני אל שמואל, שמע בקולם ואם לכתה להם מלך.
ויאמר שמואל אל אנשי ישראל, לכו איש לעירו.
זה הפרק שלנו.
ברוך אתה אדוני אלון המלך, אמשלה קונה אליהם.
עכשיו הפרק הזה פותח שאלה
רצינית ביותר,
וזה מה הסיפור הזה של מלך?
כלומר, האם מלך בישראל... קודם כל,
למה צריך מלך?
ודבר שני, האם באמת מלך זה לכתחילה, או בדיעבד?
אם הם ירצו מלך,
אז תמונה להם בתנאים האלו והאלו, כמו
אשת יפת תואר, כן?
אבל עדיף בכלל בלי מלך.
או שמלך זה לכתחילה.
הפרשנים פה נחלקו בדבר הזה, אנחנו ננסה לעבור את דרכנו
בעניין הזה.
עכשיו, אם תאמר, לכל אחד מהצדדים יש קושייה.
אם תגיד שמלך זה לכתחילה,
אז מה הבעיה?
אז הם מבקשים מלך, אז למה שמואל מתנגד?
ואם תגיד שמלך זה בדיעבד,
אז למה הקדוש ברוך הוא מסכים לזה? כלומר, הרי הם לא ממנים לעצמם מלך בלי לשאול. הם באים לשמואל ומבקשים שימנה להם מלך. ושמואל שואל את הקדוש ברוך הוא,
תגיד להם לא.
לא.
לא מתאים.
ואנחנו גם נראה בהמשך שהיו הזדמנויות,
פה,
בתהליך ההמלכה,
שעם ישראל התחרטו לגמרי, אמרו, סליחה, טעינו, טעינו, אנחנו לא רוצים מלך, והקדוש ברוך הוא אומר להם, אומר לשמואל, בכל אופן,
תן להם את המלך.
אם זה דבר כזה גרוע,
אז למה לו לבטל אותו,
לנצל את ההזדמנות שעם ישראל מתחרטים ולבטל את ה...
רבי יצחק שואל, לא,
שנייה, לא.
זה גוף הקושייה.
זאת אומרת, האם התורה מצווה
את מלך,
תכף נראה את הפסוקים בתורה, אבל האם התורה אומרת, אם במידה,
היי, כל כך הידרדרת.
בזה שאתה רוצה מלך, אז לפחות בוא נצמצם נזקים ונעשה כך וכך.
ופה לכאורה יש את שמואל, מה צריך מלך? יש פה נביא,
שהוא גם נביא, גם שופט, גם כהן, גם, לא כהן, הוא היה לוי, אבל הוא תיקט ככהן, גם,
אז מה אתה צריך עכשיו מלך? יש לך את שמואל, שמואל הנביא.
אז האם התורה דיברה כנגד יצר הרע, מה שתקרא, או שזה מצווה לכתחילה?
זה העניין.
ואנחנו, כמו בהרבה מאוד שאלות טובות, נראה שבעצם הכל נכון.
הכל נכון. בואו, דבר ראשון, נראה את הפסוקים בתורה.
הפסוקים בתורה נאמרים בפרשת שופטים,
כדי שנוכל להבין מה בכלל צריך מלך, מה עניינו של המלך בעם ישראל.
אומרת לנו התורה.
כן,
שופטים
וז,
וז, וז, וויטו.
כן, כן, כן, כן, בדיוק.
לא, למה אתה אומר י״ז פסוק י״א? זה לא.
י״ז פסוק י״ב, י״ג, י״ג, כן.
יפה.
אומרת התורה ככה, כי תבוא אל הארץ אשר ה' אלוהיך נותן לך וירישתה
וישבת בה ואמרת שימה עלי מלך
ככל הגויים אשר סביבותיי.
זה כאילו קצת נראה ככל הגויים, זה קצת משפט בעייתי.
אומרת התורה, שום תשים עליך מלך אשר יבחר ה' אלוהיך בוא מקרב אחיך,
תשים עליך מלך, לא תוכל, לתת עליך איש נוכרי אשר לו אחיך הוא, רק לא ירבה לו סוסים ולהשיב את העם מצרים על מנהל רבות סוס, וה' אמר לכם,
לא תסיפו נשוב בדרך הזה עוד.
להרבה אנשים וכולי, והיה כשבטו על כיסא ממלכתו, וכתב לו את משנה התורה הזאת על ספר מלפני הכוהנים הלוויים, והייתה עמו וקרא בו כל ימי חייו,
למען ילמד ליראה את ה' אלוהיו
לשמור את כל דברי התורה הזאת ואת החוקים האלה לעשותם, לבלתו רום לבבו,
מרחב ובלתי סור מן המצווה ימין ושמאל למען יעריך עם ממלכתו ובנה בקרב ישראל.
אז
כבר בפסוקים האלו בעצמם אנחנו מבינים שאי אפשר לפרש שמדובר
על דבר שהוא בדיעבד. איך אני יודע?
קודם כל,
לשון שום תשים הכפילות מלמדת על חגיגיות,
על איזה משהו לכתחילה, שום תשים זה...
ודבר שני,
יש כאן הרבה מאוד ציוויים איך הוא ישמור על הממלכה שלו,
והדבר הכי
מחשיד,
זה למען יאריך ימים על ממלכתו הוא ובנה בקרב ישראל. כבר כאן התורה אומרת שהמלכות היא עוברת בירושה.
כלומר, לא רק שהוא יהיה מלך,
אם מלכות זה דבר כזה גרוע, אז אוקיי, מלך אחד, שתיים, ובואו נחזור חזרה ל...
רואים שזה לכתחילה.
רואים שזה לכתחילה.
יפה.
למה? תגיד, אז היא מלך המלך.
שאלה בומבה.
אחלה שאלה, תודה.
עכשיו אני אוסיף על השאלה שלך עוד שתי שאלות.
כן? מה הם התנאים?
כי תבוא אל הארץ אשר אדוני הולך נותן לך וירישתה וישבת בה. כלומר,
המלך לא בא לפתור את הבעיות של הירושה והביטחון.
אחרי שירשת,
ואחרי שאתה יושב,
כלומר, אין כאן איזה, אני צריך מלך כדי שיוביל אותי בקרבות. לא, לא, זה כבר מאחורינו, הבעיות היא מאחורינו.
אז רק מגיע, אמרת, שים עליי מלך ככל הוגים אשר סביבותיי.
אז לשאלתך המצוינת, זה אומר שיש כאן איזה תהליך בשלות
ובגרות שאמור להגיע מלמטה.
לא יהיה מינוי מלך מלמעלה,
כן?
אלא המלך, כולם הרי שואלים, היום אנחנו בחברה דמוקרטית.
אז רגע, המלוכה היא בעצם הפך הדמוקרטיה, נכון? איפה רצון העם?
אומרת לנו התורה, לא.
גם מלוכה
היא שניים שעשו. מצד אחד מלך זה מי שנביא אמר לו, אתה תהיה מלך, והוא קיבל איזה מינוי מלמעלה. מצד שני, אין מלוכה בלי עם, אין מלך בלי עם. צריך מה?
את הסכמת העם.
גם מראש, שהעם מעוניין בזה, וגם בדיעבד,
אחרי שכבר הומלך מישהו,
העם צריך להסכים לקבל אותו כמלך.
כלומר, יש כאן איזה איזון רשויות כזה,
שלא יהיה דיקטטורה,
שלא תהיה איזו השתלטות.
ולכן אמרת, שים עליהם מלך, המלוכה חייבת להיות מתוך הסכמה של העם.
אבל מה תפקיד המלך?
הרי אם המלוכה כאן מתוארת בתורה בתור מלך שמגיע אחרי שלב הירושה ואחרי שלב המלחמה, אז מה בדיוק תפקיד המלך?
רבותיי,
לשמר?
אומר לנו רבי יוסף חיים לשמר. אתה יודע, שימור זה כבר אתה בבעיה.
זה לשמר.
מה? כן.
כן.
שימו לב.
התפקיד של המלך בעם ישראל,
וזה אחרי זה יהיה בולט מאוד אצל דוד המלך,
זה
בשביל הפרקטיקות,
לנצח המלחמות וכאלה, אתה צריך להביא שופט גם מספיק.
מלך זה מי שבונה את השאיפות הערכיות,
הרוחניות של האומה.
כלומר, מי שמטפל בכאן ובעכשיו, לא צריך להיות מלך בשביל זה.
הנה, גם היום אנחנו בלי מלך, וברוך השם, מדינת ישראל
מסתדרת ומצליחה ומתפתחת, עכשיו יש מלחמה,
גם מצליחים, ברוך השם.
אבל מגמה,
הופעת עם ישראל כביטוי להשראת שכינה,
מי שמביא את המגמה, מי ש...
כאילו, זה ההבדל בין מנהיג לבין...
מנהיג מביא איתו חזון.
חזון,
חזון, רוח גדולה מאוד, הוא מפיח רוח, אם תרצו, כן,
אז אוטמן להבדיל, כמובן להבדיל, להבדיל, להבדיל, להבדיל, הרבה להבדיל, בסדר?
אבל זה ידוע שהרצל,
מבחינה מעשית,
כמעט כל דבר שהוא ניסה לעשות לא הצליח.
נכשל, מבחינה מעשית.
הקונגרסים הוא הצליח, היה כינוסים, אבל הקונגרס תמיד יצא עם כל מיני הצעות פרקטיות.
כמעט אף הצעה לא הצליחה.
הוא רצה לקבל סרטיפיקט מהסולטן הטורקי,
שימכור לו את ארץ ישראל, הסולטן לא הסכים.
הוא הלך, פגש את האפיפיור, שזה גם לא הסכים.
אחר כך הוא ניהל משא ומתן עם הברון הירש על זה, גם לא הסכים. אחרי זה אוגנדה,
נכשל, ההצעה לא עברה בקונגרס הציוני.
וכמעט כל פעולה מעשית שהוא עשה לא הצליחה.
נאמר ככה, אחריו היו מנהיגים עם כישרונות מעשיים הרבה יותר מוצלחים,
בן גורון, לדוגמה, היה ידע מאוד מאוד מעשי, מאוד מוכשר בארגון וכל זה.
אבל מה הרצל עשה?
מה הוא עשה?
הוא נטע את החזון
של מדינה.
פעם ראשונה שיהודים, הוא כתב ספר, הרי דמיוני, כן?
ראו את עצמם לא רק מגיעים לארץ ישראל ומקרים מושבה חקלאית,
ומתפרנסים בכוחות עצמם, שזה חשוב מאוד, אלא מדינה, עם דגל,
עם ינון, עם מוסדות שלטון. הוא חלם את החלום.
אחר כך הגיעו אנשים עם כישרונות מעשיים הרבה יותר מוצלחים משלו,
ומימשו את החלון הזה, אבל היה צריך שיהיה מישהו. זה מנהיג,
זה מלך,
זה בחינת מלך, כן, זה מנהיג.
התפקיד של מלך בעם ישראל זה להגיד,
בואו ניקח לדוגמה את מדינת ישראל היום,
בסדר?
היה,
השלב הראשון היה החזון, מה? להקים מדינה, היה חזון מאוד מאוד פשוט, מאוד פרקטי.
מדינה, להקים מדינה,
טריטוריה בשלטון יהודי,
שאפשר יהיה לקבץ עליה גלויות,
לבנות בה את הארלץ, וזה, אוקיי.
את השלב הזה סיימנו, ברוך השם, יש מדינה, היא חזקה, מה עכשיו?
מה החזון שמישהו יכול להגיד לי,
מה החזון של מדינת ישראל היום?
מה החזון שלנו?
לא מה אנחנו נגיד כאן במכון מאיר,
אלא מה מדברים במדינה? מה הדיבור? מה...
מה?
ש...
בואו, תנסו רגע בלי... באמת, אני לא שואל שאלה פרובוקטיבית, אני שואל שאלה אמיתית.
מה, יש איזה חזון, יש איזה משהו, איזה... אז הייתי אומר, כאילו, הרבה מדברים על סטארט-אפ ניישן, כן? זה כאילו... ניישן זה...
אנחנו אומת הסטארט-אפ, אנחנו ה... זה חזון.
זה כאילו ה... מה הסיפור שלנו כאן? למה באנו?
מה אנחנו רוצים? באנו להקים פה, מה בדיוק המדינה שיהיה בה כיף לחיות,
ויהיה בה זה, והיא תהיה...
לשמור על מה?
אני אומר עוד פעם,
אני לא מדבר מה אומרים כאן בכיתת אמונה במכון מאיר. אני שואל,
איפה קראת את זה? באיזה עיתון קראת את הייחודיות?
עזרא אומר חזון הנביאים, מתי שמעת מישהו מדבר על חזון הנביאים?
מי זה?
איזה אור.
אתם תקועים בעצמכם, זה מצוין, אני שמח, אבל אני אומר,
גדלת עצמאות, מזמן,
אז אתה אומר,
אז אנחנו, איך אנחנו, זה, אנחנו,
זה מאוד מאוד בולט שלמדינת ישראל היום אין חזון,
אין לה חזון.
אנחנו, אין, כאילו,
לקבץ גלויות, אבל
עכשיו החזון שלנו כתוב,
החזון כתוב בתנ״ך, מה?
להקים פה
עם יהודי,
אורחה את חייו לפי ערכי התורה והנצח והנבואה, שהוא מופת של הצלחה כלכלית, צבאית, מוסרית, משפחתית,
לאנושות כולה.
הכל כתוב,
הכל כתוב, אבל אנחנו מסתבכים.
עכשיו, התפקיד
של מלך זה לתרגם את החזון הזה שכתוב לשפה
מעשית, פרקטית, ולבנות את ה... לכן תפקידו המרכזי של דוד המלך, גם של שאול ושל דוד, היה מה?
לבנות את בית המדרק, כלומר להביא את העם בכלל למקום שהם רוצים בדבר הזה, כי עם ישראל בכלל לא רצה.
זה לא עניין אותו.
אנחנו נראה את זה בהמשך.
אה, ראינו את זה, סליחה.
שבוע שעבר ראינו את זה, נכון?
ארון ברית ה' נופל בשבי,
זה לא מעניין את אף אחד.
זה לא... אין את זה דווקא מינה ביטחונית,
אין את זה דווקא מינה כלכלית.
אז זה לא אמור לעניין אותי.
למה אני...
מה כל המשוגעים האלה, הר הבית וזה, בית המקדש, מה יש לנו כותל, רחבה, אפשר להתפלל, הכל טוב. כאילו, תפילה זה גם חלק מהמצרכים לכל יהודי.
זה הסיפור של מלך.
כלומר, מלך לא בא לפתור בעיות,
בטח לא בעיות קיומיות,
בשביל זה לא צריך מלך.
מלך בא לספר את החזון, למה אנחנו ערכים,
מה הייעוד שלנו.
ואני אומר, בהיסטוריה, הדוגמה לזה היא,
אני אדאג לכם דוגמאות של מנהיגים בהיסטוריה. אז בעם ישראל זה היה הרצל, אפשר לתת גם באומות העולם, בסדר? לדוגמה, בארצות הברית,
אז האבות המייסדים, היה להם חזון, אנחנו רוצים
להשתחרר מהשעבוד הבריטי.
לינקולן הביא את החזון להפסיק לשעבד אחרים.
זה עבדות, יצא על זה למלחמה.
לכן הוא מנוי בין ארבעת הנשיאים הגדולים.
רייגן
דיבר על לנצח
את ה-Evil Empire, אימפריית הרשע סובייטית,
שהוא אמר בנאום,
למה בחרתי להגדיר את זה בתור אימפריית רשע?
כי הם לא מאמינים באלוהים.
סובייטים, לא מאמינים באלוהים, הם רשעים, צריך לנצח אותם.
אי אפשר...
הוא מספר שכשהוא עלה לנשיאות, 1980,
אז כל העוזרים וכל זה באו אליו ואמרו לו,
This is the way we handled the conflict with the Soviet Union.
זה הדרך שאנחנו מנהלים את הסכסוך.
אז הוא חתך אותה, אמר להם, why to handle, why not to win?
כאילו, למה לנהל, למה לא לנצח?
הוא לא, לנצח?
כן, לנצח.
הוא לא למה הם רשעים, מה זה לא? הם לא מאמינים באלוהים, צריך לנצח אותם. הוא ניצח, בסדר?
זה דוגמה ל-vision, לאיזה רוח כזאת אצל אומות העולם, כן?
צ'רצ'יל, אצל הבריטים, היה מנהיג,
כי הוא הביא ביטוי לערכים, מה היה הערך.
אנחנו לעולם לא נעשה שום הסכם עם הנאצים.
האפשרות היחידה זה רק נהיה,
וצ'רצ'יל החזיק את המלחמה בנאצים לבדו
שלוש שנים.
39, 40, 41. עד שהנאצים פתחו במלחמה נגד ברית המועצות. שלוש שנים בריטניה עמדה לבדה.
אנגליה, ארצות הברית עזרה לה בהחקר אחרי ההסכם, אבל הם עמדו לבד.
והגרמנים רצו שהם יחתמו איתם על הסכם שלום. זה היה אינטרס, כי הם תחתמו על הסכם שלום,
תורידו, אנחנו נוכל לתקוף במזרח.
לא, הוא הביע עמדה ערכית.
מנהיג הוא לא עניין פרקטי,
תמנה מנכ״ל טוב.
מה החזון?
מה החלום? מה האירוע שלך? מה אתה רוצה? לאן?
מה הדבר הבא שאנחנו צריכים להגיע אליו?
בסדר, מה הקומה הבאה?
עכשיו, כשאתה עסוק בקומה הבסיסית הקיומית, זה מאוד מאוד קל. הקומה, נגיד, הקמת המדינה, זה הקומה, מדינה, לא משנה, אפילו ביתה שטח מסוים, מדינה שאתה יכול להקים, והיא תהיה ריבונות יהודית, מצוין.
עכשיו שיש לנו ברוך השם מדינה וכל זה, אז מה הדבר הבא? מה הקומה הבאה? זה הרבה יותר מורכב.
מה?
אה?
לא הבנתי מילה, דבר לאט.
לא, עכשיו, עכשיו, תשפ״ד, עכשיו.
לא, ההבדל של אביבל תשע לא היה לך את המדינה,
היה חזון להקים מדינה.
לא, הכל היה כראי תרנגולת פה, מה זה, מדינה רק קמה, היה יכול לקלוט וכל זה.
ושהעסק הזה התבסס,
והוא בנוי, והוא יציב, והוא פה, והוא שם, אוקיי, אז מה הדבר הבא?
אז לכן, זה העניין.
התורה מצווה מינוי מלך
אחרי שאתה נרגע.
שכבר הקיום זה עכשיו לדבר הבא צריך איזו אישיות כזאת מאוד מיוחדת. עכשיו למה צריך בגרות?
למה צריך בגרות? כי בעצם
כל עוד אנחנו בתקופת השופטים,
אז כל שבט אומר בסדר, אני, כל שבט בתורו.
בספר שופטים כמעט כל שבט העמיד שופט בשלב מסוים, חוץ משבט שמעון נדמה לי.
אבל מלך זה לסמוך על אישיות אחת
שתביא לידי ביטוי
את כלל הרצונות של העם, והוא יבטא אותי גם כן,
אפילו שאני לא מהשבט שלו.
אז צריך כאן איזה מדרגה מסוימת של בגרות מסוימת.
אם תרצו,
זו הבגרות שנדרשה האנושות,
במובן מסוים,
זו הבגרות שנדרשה האנושות לעבור
כדי להקים דמוקרטיות.
הרי צריך בגרות, תחשוב על זה, זה דבר,
כאילו למה שאני אבטל על כלי נשק אצלי בבית? לא, יש משטרה, אתה תתקשר, יבוא שוטר, מה השוטר? אני רוצה כמו בטקסס, יש לי נשק בבית, מי שבא, אתה קם לו כדור בראש.
זה בגרות כזאת.
שאתה אומר, למה שאני אתן למישהו להכניס לי את היד לכיס?
איזה חוצפה, המדינה כל חודש, תוחפת את היד לכיס,
לוקחת לי מס הכנסה.
30%, 40%, מה הדבר הזה? לא נותן, שאלים, קחו לו כל הדרכות.
לא, בואו ניתן כולנו כסף למדינה,
והמדינה תעשה דברים לטובת כולנו.
צריך בגרות מחשבתית עמוקה מאוד כדי להגיע בכלל למחשבה הזאת, שאנשים יסכימו מרצונם שיכניסו לך את היד לכיס
ויקחו מיסים בשביל לבנות כביש לא לידי.
עכשיו לוקחים את הזה ובונים כביש בקרית שמונה.
מה הדבר הזה?
זה תהליכים עמוקים ביותר.
גם למסור את הכוח לגורם כללי. כל אחד מוותר על הכוח שלו ומוסרים את הכוח לכלל והכלל האחראי. גם מוותר על חלק מהכסף.
לכן, לא סתם, הרבה מאוד מדינות לא שם.
ומיסטר אובמה, החכם הגדול,
כן, הנבון, נבון דבר,
הוא חשב שדמוקרטיה בעולם הערבי זה דבר טוב.
הוא עודד שם דמוקרטיה,
כמעט פירק שם את כל המדינות.
אין להם דמוקרטיה שם, בתרבות שלהם זה לא שייך בכלל.
זו תרבות של כוח, של אלימות.
ברגע שאתה עושה דמוקרטיזציה בתרבות הערבית, הוא פירק את כל המדינות שם.
חלק נכנסו לסיחור שעד היום לא יצאו ממנו.
הרבנים, התפקיד שלהם זה הכי חשוב.
מה?
מה אתה רוצים רבנים עכשיו? מה נכנסת רבנים? מה קרה?
נו, מה מלכי רבנן?
רבנים זה המלכים, מה?
רבנים זה אנשי החינוך. תראה, מה זה המי המלך?
איך זה?
אתה שואל אותי מה תפקיד הרבנים?
אני לא יודע אם זה... אני אגיד לך מה תפקיד הרבנים.
תפקיד הרבנים
בעם ישראל
זה מה שהתורה התכוונה שיהיה תפקיד הכוהנים.
היו בעם ישראל שבט הכהונה,
אלפים של כוהנים.
הם לא היו מרוכזים במקום אחד,
אלא הם היו מפוזרים.
כל משפחה היה לה מכירי כהונה.
כל כהן היה צמוד 30-40 משפחות, היו מפרנסים אותו,
והוא היה, מה?
מלמד אותם תורה,
עוסק להם הלכות,
שלום בית וכל זה.
רבנות קהילה.
תפקיד הרבנים זה בכל קבוצה של אנשים, 40 משפחות, 50 משפחות, יש ימנים רב,
הוא מלמד אותם תורה,
יש להם בית,
הוא מלווה אותם בכל המעגלים המשפחתיים,
הילדים, בר מצוות, זה זה, אם יש תיחומי הבנים, זה התפקיד של הרבנים.
אתה שואל, מה, מי ינחה את הרבנים גדולים? אז כמו, המלך הוא לא לבד.
המלך, יש לידו נביא שמכווין אותו, בסדר?
ויש סנהדרין, שאלה החכמים,
שאומרים למלך, תקשיב,
פה אתה עלול לסטות, פה אתה עלול לטעות. המלך צריך, נגיד, המלך רוצה לתת למלחמה,
מלחמת רשות. מלחמת מצער יוצא למלחמה, מלחמת רשות.
אז לא, לא רק הורים ותומים. מה אומרת הגמרא במסכת ברכות?
כשיוצאים למלחמת רשות, עושים ככה
יועצים בארכיתופל,
נמלכים בסנהדרין,
שואלים בהורים ובתומים.
נדמה לי זה הלשון.
מבאר הרב גרשוני, תלמיד של הרב קוק,
את התהליך הזה.
מלחמת רשות
יועצים באחיתופל, קודם כל תוכנית מבצעית
מלחמת רשות זה מלחמה בשביל כלכלה. דוד המלך מחליט, מדינת ישראל מחליטה שהיא עכשיו רוצה נפט
אז היא עכשיו החליטה ללכת לכמוש את
מה את כוויית? לא יודע מה את מה
או רוצה לא דבר. זה בגלל שיקולים כלכליים. מותר, אסור.
יש התכנות מבצעית,
אחיתופל זה ההתכנות המבצעית. בודק האם אנחנו בכלל מסוגלים לדבר הזה.
טוב, אומר אחיתופל יש אישור מבצעי
תלכו לסנהדרין.
סנהדרין בודקים את זה.
אדוני המלך, אתה רוצה לתת למלחמה שיהרגו בה אנשים מישראל בשביל מטרות כלכליות? לא בטוח שזה מותר.
בואו נבדוק.
זה הסנהדרין.
רבנים, בסדר?
סנהדרין, בסדר? בודקים. יכול להיות שהמלך רוצה לתת בגלל כל מיני דברים לא ממין העניין.
אז הם יגידו, אסור לך.
או מותר לך?
איזה גבול? מתי?
והדבר השלישי, זה אורים ותומים.
יכול להיות שיש תוכנית מבצעית טובה,
ויכול להיות שמותר למלך לצאת על פי תורה,
אבל יש קיטרוג על עם ישראל מצד אחר. כי אתה רוצה לצאת למלחמה בצפון, אבל בדרום יש איזה בית עבודה זרה,
או איזה שיעבוד,
או איזה עריות,
ואז זה מלמד קטגוריה על כל עם ישראל. ההורים בתומים יגידו האם סייעתא דשמיא או אין.
קצת מזכיר לי, כן, מלחמת לבנון השנייה הייתה בדיוק שנה אחרי גוש קטיף, אחרי הגירוש, אותו צבא, אותם מפקדים, אותו דבר.
כל מי שהיה בלבנון השנייה ראה בעיניים שאלה, עשייתא דשמיא, ראינו את זה בעינייה, לא צריך לנחש, ראינו את זה בעינייה, היית בצבא אז,
לא הלך כלום.
גם מה שתכננת, לא הלך וגם מה ש... כמו צעד תימני, דברים הזויים, לא הלכו כלום.
אפילו לא הכריזו על זה בתור מלחמה, עזבו, בסיסית,
רק אחרי שזה נגמר, אמרו לו, זה היה מלחמה.
רטרואקטיבי.
אז זה אורים ותומנים. אז ודאי גם הרבנים.
אבל המלך הוא התפקיד,
בתפקיד, הוא נותן את הקומה הבאה. זה האירוע.
ולכן זה מסביר, רבותיי, זה אירוע מאוד חשוב, כי אנחנו
מניחים כרגע את התשתית כדי להבין בכלל למה שאול נבחר למלך.
למה שאול נבחר למלך? הרי הוא לא מתאים.
הוא לא מתאים והוא גם לא רוצה.
אנחנו נראה את זה בהמשך.
הוא לא רוצה.
גם כשהוא נבחר למלך, הוא לא מספר את זה אפילו.
ודבר המלוכה לא הגיד. אתם מכירים אדם שנבחר למלך ולא מספר?
לדוד שלו, לאבא שלו?
הוא לא מספר, הוא לא רוצה.
אנחנו ננסה להבין למה שהוא נבחר.
אבל קודם כל אנחנו מבינים היטב
מה הבעיה
במה שהם ביקשו מלך.
עם ישראל ביקש
את המלך
מן הסיבות הלא נכונות.
מה כתוב אצלנו בפרק, פרק ח'?
לא!
רב ארנן, ככל הגויים התורה אומרת את זה.
למה כתוב בתורה ככל הגויים?
כי אל תחשוב שבזה מדובר איזה מלך, איזה אחד כזה שיורד מה... מלך ככל הגויים.
בטח, כמו אצל הגויים, יש מלאכים, יש סמכות, זאת תהיה גם,
התוכן שלו, הפנימי, יהיה ודאי אחר, אבל הסמכות הסטטוטורית, השלטונית, תהיה זהה,
כמו אצל זה.
מה הייתה הבעיה?
בהתחלה הם אומרים לו,
שימה לנו מלך לשופטינו ככל הגויים,
נכון?
אבל אחר כך,
עוד לפני כן,
תראו רגע, תדאגו רגע לפרק ח',
פסוק ט״ו,
ואדוניי גלה את אוזן שמואל יום אחד לפני בו שאול אמור,
כעת מחר אשלח אליך איש מארץ בנימין ומשחטו לנגיד על עמי ישראל והושיע את עמי מיד פלישתים כי ראיתי את עמי כי באה צעקתו אליי. בעצם מה שמניע אותם זה פלישתים.
הם כאילו אומרים לשמואל, תראה,
אתה אומתם נלחמת בפלישתים, לא פתרת לנו את הבעיה עד הסוף.
אז אנחנו רוצים שיפתור את הבעיה.
אבל זה בדיוק מה שהתורה אמרה, לא.
התורה אמרה, פלישתים, שמואל יכול לפתור את הבעיה. מלך זה לקומה הבאה.
הם רוצים מלך שיפתור להם את הבעיות של ההווה.
כן?
וגם,
סליחה, וגם בפרק שלנו, פסוק כ', תודה.
וימאנו העם לשמוע בקול שמואל, ויאמרו לא,
כי אם מלך יהיה עלינו,
והיינו גם אנחנו ככל הגויים,
ושפטנו מלכנו ויצא לפנינו ונלחם את מלחמותינו.
עכשיו, מלך יודע גם להילחם מלחמות,
אבל זה לא התפקיד המרכזי שלו.
התפקיד המרכזי שלו, כמו שאמרנו, זה לבנות,
זה כאילו בכלל מנהיגות אזרחית.
כלומר,
יותר משרד החינוך והפנים והדתות מאשר משרד החוץ והביטחון, אם תרצו, בסדר?
זה המגמה הבאה, הם רוצים.
עכשיו, מה קורה כשאתה מבקש דבר נכון מהסיבות הלא נכונות?
זה דילמה.
זה דילמה.
אז אפשרות אחת זה להגיד להם לא.
לא.
אבל אז,
בכל זאת פספסנו, למה?
כי בסוף הם רצו מלך, הייתה כאן התעוררות, וכמו שאמרתי, עניתי לך מקודם.
עצם העובדה לבקש מלך זה בגרות נורא נורא גבוהה, זה אומר שהם מוכנים, כל אחד מהם,
לוותר על השבטיות,
לוותר, אתם זוכרים שלמדנו על מעשה פילגש בגבעה?
על זה היה פילגש בגבעה.
המלחמה בין שבט בנימין לשאר השבטים הייתה העובדה ששבט בנימין סירב לתת לשבטים אחים לשפוט אותו. הוא אמר, אני שבט עצמאי,
אני סוברין, אני אשפוט את אנשי הגיבה, לא אתם.
ועכשיו הם מגיעים בארצנו, אנחנו רוצים מלך, אז זו בגרות.
אז חבל לוותר על זה.
אם אני אוותר על זה, מי אמר? אולי ההזדמנות הבאה תגיע בעוד הרבה זמן, מצד אחד.
מצד שני,
הם ביקשו מהסיבות הלא נכונות.
אם אני נותן מלך כזה, אני מקבע את המלכות
במקום הלא מתאים.
לא כל לא טוב.
התלבטות.
אז הקב'-הוא אומר לשמואל בפרק הזה, זה פרק סופר חשוב.
הוא אומר לו, קודם כל בואו נבדוק שהם מבינים מה זה מלוכה.
הסביר להם את המנגנון.
תקשיבו חבר'ה, מלוכה זה אומר מיסים קבועים, לא
יוצאים למלחמה, איזה גיוס חירום, קבוע.
זה אומר שיש, מקימים פה שירות מדינה.
ושירות מדינה ייקח את האנשים הכי טובים.
זה מה שאנחנו רוצים גם היום, נכון? אנחנו רוצים שגם היום בשירות המדינה יהיו האנשים הכי טובים.
רוצים ששופטים טובים, וקצינים טובים, ואנשים טובים במשטרה, אחרת אם שירות המדינה הוא גרוע, אז כל המדינה על הפנים,
נכון?
אז הוא אומר להם, המלך יוכל לקחת,
הוא ישלם שכר,
אבל הוא ייקח את האנשים הכי טובים,
אלא,
ויהיה מערכת מיסים קבועה,
והמלך יוכל לצרכים לאומיים להפקיע.
עכשיו המלך מחליט שעושים כביש 6,
זהו.
אצלנו בפתח תקווה עשו, מי שמכיר, כביש 471. כביש חשוב ביותר, כן?
חוצה ממזרח למערב.
מאלעד,
צומת נחשונים, עד
כביש 4. הכל היה שם שדות,
מושבים, גבעת שמואל, המדינה הבאה, נגמר הסיפור, חבר'ה, אנחנו פה עושים כביש, צ'יק צ'יק, מזיזים את כולם, לא, עושים כביש.
אתם מוכנים?
על זה מדובר כאן.
זה משפט המלך.
את בניכם ייקח ושם במרכבתו ופרשיו.
חבר'ה, הפלמ״ח, רצית, התנדבת, לא רצית, לא התנדבת. קמה המדינה, חוק,
גיוס,
חובה,
זהו.
היום יוצאים אלף,
יצאו אלף צווים, כל מי שמקבל צו כזה,
מסגר אותו, יחזור אותו על הקיר, זכב, ברוך השם,
מקבל צו,
צווי ישועות יעקב,
סיבה, צו ראשון, אשרה, זכה, זכו,
זכו, זכו,
ורצו לפני, רצו לפני מרגתו, רשום לו, שרי אלפים ושרי חמישים, זה התורה אומרת, כן, הוא יקים מערכת.
אגב, זה חשבון מאוד מעניין, נראה אם טענו לי מהר,
טענו לי מהר, בסדר?
יתרו מגיע למשה רבנו, הוא רואה אותו עומד מהבוקר עד הערב וכל זה,
ואז הוא אומר לו, עצה גאונית.
איזה עצה, כולם נורא מתפעלים.
מה, אתה עומד לבד, תמנה עשרה אלפים, עשרה מאות, עשרה חמישים.
מה העצה הגאונית של יתרו? מה, מישהו לא יודע את זה?
מה כולם מתפעלים?
מה אתם אומרים, מה העצה שלו?
כאילו לחלק את ה... מי לא יודע שאם יש אדם אחד שהוא עמוס,
אז תעשה הרבה אנשים, יהיה פחות עומס.
זו לא העצה של יתרו.
תזכרו את זה, אתם תזכרו את זה עד פרשת יתרו,
יהיה לכם דבר תורה.
כמה אנשים,
אם אנחנו לוקחים את כולם ביחד, שרי אלפים, שרי מאות, שרי חמישים ושרי עשרות, כמה אנשים זה מדובר בעם ישראל?
בואו נחשב, יאללה, נחשב איתכם.
שרי אלפים,
כמה יש?
600, יש 600 אלף גברים, נגיד 600 שרי אלפים.
שרי מאות?
ששת אלפים. אתה סופר, תחבר לי אותם.
ששת אלפים.
שרי חמישים?
12 אלף, ושרי השרות?
שרי השרות?
60 אלף.
אני זוכר 86, לא?
60,
ועוד 12,
72,
ועוד
6,
78,
מה דילגתי?
8,000. מה?
כן, אז כמה אמרנו עכשיו? כמה הגענו?
86 אלף איש, נגיד.
נגיד, זה רק לפי הגברים.
אומר יתרו למשה רבנו, תקשיב,
אם מינית בן אדם,
להיות שר השרות.
מה זה שר השרות?
הוא אחראי לפתוח את הבית הכנסת.
הוא לא גבאי.
הוא רק אחראי לפתוח את הבית הכנסת על שדות המזגנים.
ברגע שאתה מטיל על אדם אחריות אפילו הכי קטנה,
כל המבט שלו משתנה.
הוא פחות מתלונן.
הוא יתרונברג, מה זה כל המתלוננים האלה? איזה שורה? מה יש לכם על הריב?
עוד אין לכם ארץ, עוד אין לכם נחלות,
עוד אין לכם על מה לריב בכלל, על מה אתם רבים כל היום?
ככה נראים אנשים שאין עליהם אחריות.
תטיל עליהם אחריות, נכון? כתוב,
תטיל עליהם צורכי ציבור והם קלים מאליהם.
התלונות ייפסקו, כי פתאום הוא מבין,
פעם אחת הוא איחר בדקה,
אה, למה אתה מאחר?
שעה אנחנו פה בחום.
הכל נכון.
אז הוא מבין, אז הוא מבין מה זה להיות איש ציבור, הוא בסך הכל,
המזגן, לא כיוונת את המזגן, כיוונתי, לא חם לי קר,
תטיל לבן אדם להיות אחי לפתיחת ברכזית והמזגנים,
תראה שהוא פתאום מבין מה זה להיות, הגבאים,
ארבעים, הוא בכלל לא רוצה להתקרב. הוא כבר לא התלונן קדימה, אגב, כי מתלוננים עליו.
לקח את השמונים ושש, יתרו אומר למשה, מה זה כל התלונות האלה? זה ככה נראים אנשים שאין להם אחריות. תן להם אחריות, הם יפסיקו להתלונן. ככה זה עובד.
אהבת?
אתה תסגור את זה עד יתרו?
זה העצה של יתרו, לא חלוקת העומס. זה כל אחד יודע.
יתרו אמר למשה רבנו, אתה רוצה לגרום לאדם להפסיק להתלונן?
תהפוך אותו מלקוח לשותף.
ככה יש לך פה שישה מיליון לקוחות, תהפוך אותו לשותף.
אומרים, הנשיא ויצמן פעם פגש את הנשיא טרומן.
אז הוא אומר לו, התפקיד שלי יותר קשה משלך.
אומר לו, למה?
הוא אומר, אתה נשיא על 220 מיליון אזרחים.
אני נשיא על שתיים וחצי מיליון נשיאים.
כל אחד יש לו מה להגיד.
יותר קשה.
אז הוא אומר להם,
כן, יהיה שרי אלפים וכולי, לחרוש חרישו.
יש כאן, צריך לקחת חקלאות כדי לפרנס את המדינה.
בנותיכם ייקח, שדותיכם טובים ייקח,
ונתן לה עבודה, מה הכוונה? לא יגזול.
אבל כן, המדינה,
כמו שאמרנו, לוקחת מס הכנסה,
לוקחת חלק מהזה,
לוקחת, כן,
כמו שאתה יודע, לוקחים חלק מהרווחים, כן.
ואת עבדיכם, בחורכם, חמורכם, ייקח, ועשה לי מלאכתו.
לא פרטי, עשה לי מלאכתו, אנחנו עוד פעם, המדינה רוצה, תראו,
אני אתן לכם דוגמא. עצם העובדה, סתם, תכירו את הדבר הזה.
אתם מכירים את הדיון, זה מעניין אתכם?
מעניין אותך?
אתם מכירים את הדיון צבא מקצועי, צבא העם?
אנחנו מכירים אותו?
כן. מכירים.
עכשיו, כולם מבינים, עזבו רגע את השיקול הערכי,
שצבא העם וכל זה, כבר מזמן זה לא צבא העם, כן, כי יש, זה, אבל,
כולם מבינים שצבא מקצועי זה הרבה יותר יעיל, לכאורה.
בצבא יש מלא בתלה סמויה, וחיילים שאתה לא צריך, וכל זה.
והצבא מתנגד לזה בצורה עקרונית.
למה?
מה הסיבה?
גם רוח, אבל אני אומר, גם לא מהצד הערכי.
לצבא יש יתרון אדיר.
מה היתרון האדיר?
ברירת המחדל שכולם מגיעים אליו.
בסדר?
כולם מגיעים אליו. גיל שמונה.
והוא ראשון.
מה?
הוא ראשון בוחר.
הוא ראשון בוחר. אם אתה תתחיל להגיד צבא מקצועי,
אז הוא קודם כל הוא ילך ללמוד תואר. אחרי שהוא למד תואר, הוא יגיד, נו, תואר, הצבא,
העובדה שהצבא הוא ראשון ויש לו סמכות לבחור ראשון, הרי ביחידות המיוחדות תמיד הם מתווכחים ביניהם מי ראשון יבחר בגיבושים את הלוחמים אחי זה.
אז כולם מגיעים, הצבא יש לו את היכולת להגיד לך, הוא בחור בן 19, לא יודע מה, סיים קורס קצינים, עכשיו הוא רוצה להיות מ.פ. הצבא בא, אומר לו, תקשיב, בוא תחתום, זה נותן לך מענק חתימה, נוציאו אותך לימודים אקדמיים,
בוא אני מביא לך תוכנית של עשר שנים.
ולכן הצבא אומר, יש לי יכולת לשאוב אליי את האנשים הכי הכי טובים. אני,
אומנם השכר בחוץ הוא יותר גבוה, אבל אני ראשון.
אז זה מה שכתוב כאן.
את עבדכם, את חמוריכם, צונכם יעשור, אתם יודעים.
הוזעקתם ביום מול פעמים מלכיכם אשר בודרתם לכם. נכון, לפעמים זה לא קשה.
אולי הייתי רוצה להסתדר לבד.
אנרכיסט.
וימאנו העם לשמוע בקול שמונה, אמרו לא,
כי אם מלך יהיה עלינו.
אז אם ככה,
לכאורה,
אז מה הבעיה לקדוש ברוך הוא להגיד לשמואל? תגיד להם לא.
אומר הקדוש ברוך הוא לשמואל, אם הם הבינו היטב את מחיר המלוכה,
והם באמת חפצים בזה, אני לא מעוניין לכבות להם את הרצון הזה.
בואו נעשה מהלך, שמה?
שמצד אחד נשמור על הרצון הזה, שהוא חיובי,
ומצד שני נגרום לכך שהם יתקדמו, יתקדמו. איך נעשה את זה?
בואו נבחר מלך, דמות,
שמצד עצמו אין לו אג'נדות להיות מלך, הוא לא רוצה.
אז מה יקרה לו? באופן טבעי, מה הוא יעשה?
הוא יהיה צמוד למי?
תשמעו, אתה תחנוך אותו,
והוא לאט-לאט יתקדם יחד איתם,
כך שבסוף התקופה שלו הם כבר יבינו שהתפקיד של מלוכה הוא אחר.
כלומר, מראש, ואגב, ראינו את זה גם אצל יהושע,
מראש נבחר למלוכה
אדם שהוא לא רוצה בה, והוא גם לא מתאים אליה,
כי אם היה נבחר אדם שהוא רוצה בה ומתאים לה לפי מה שהם רוצים, זה היה אסון.
היו בוחרים איזה אחד שיש לו אג'נדה,
אמרו לו, כן, אני אקח אותך וזה, והמלוכה הייתה הולכת.
בוחרים מישהו שהוא לא רוצה בזה, ואז,
אוקיי, אז אם הוא לא רוצה, אז מי ינחה אותו?
שמואל ינחה אותו.
הוא אומר, הקדוש ברוך הוא, אתה תחנך אותו, אתה תגדל אותו,
אתה תרומם לו את הרצון,
עד שהוא יגיע למדרגה המזוהה, ואז אפשר יהיה להמשיך ממנו למלכות בית דוד, וכן על זה הדרך.
זה הרעיון,
בסדר? ולכן
נבחר שאול.
שאול גם, אתה שומע כבר מהשם שלו,
שהוא מושאל לתפקיד, זה לא התפקיד האמיתי שלו.
השאילו אותו,
עשו כאן איזו השאלה בשביל... אבל מצד עצמו, הוא לא חפץ בזה.
באור המקיף של ג' תמוס, לומדים שהרבי,
הוא לא רוצה בכלל להיות רבי.
הוא גם אמר שהוא לא מתאים לזה בישות, והוא צדק בעצמו.
הוא לא היה איש ציבורי בכלל לפני הזה, אבל לא הייתה ברירה.
אז הוא עשה את זה. זה היה בכל העוצמה, אבל...
ולכן הרבי כל הזמן אומר, אני לא בעצם... אני בגללך מפה, אני לא...
זה לא אני, זה חמי, אני רק פה ממשיך את ה... נתלה וחמיב כל הזמן.
זה מה שכתוב כאן. ויאמר אדוני אל שמואל
מה בקולם ואם לכתה להם מלך
ויאמר שמואל אנשי ישראל לכו איש לעירו.
אבל שמואל גם היה יכול לערבב, כאילו, להגיד, אוקיי, לדחות. לא, הוא לא דוחה, הוא מיד,
הדבר הזה מיד מבוצע.
הדבר הזה הוא מאוד מאוד חשוב כדי להבין את
הדמות של שאול ומה הוא היה וגם את המורכבות וגם את החטא.
בסדר, כבר מעכשיו אפשר להבין שבכל פעם ששאול ייפרד משמואל, זה ייגמר לא טוב.
כי הוא, אין לו מצד עצמו את יכולת, הוא תלוי לגמרי בשמואל. זה גם אותו שם, שמואל, שאול, ושמואל בעצמו הוא סוג של שאול, כי השם שילטיב.
אז זה היה אירוע, אבל שאול בעצמו ממונה בגלל הדבר הזה.
כי יש כאן פוטנציאל למישהו שאפשר יהיה, שמואל יוכל לחנוך אותו ולהביא את ה... לקחת את הבקשה שהיא חיובית,
אבל את התוכן לשדרג למטרה, למטרה עצומה. עכשיו אני אגיד את זה בצורה,
אני אגיד את זה במשפט אחד, ובשבוע הבא,
בשבוע הבא לא ישיר, כי אני בשבוע הבא בארצות הברית,
בביקור בכמה וכמה קהילות חשובות מאוד, שבעזרת השם
נזכה לראות את המולים לארץ.
מה? לא, השבוע שיעורים כרגיל, השבוע כל השבוע, רק בשבוע הבא.
לא, כל שבוע הבא אני לא פה.
אז איפה היינו?
אה,
כולם מכירים את הזה, את הביטוי, הלך למצוא אתונות וביקש מלוכה, נכון?
הלך?
הלך לחפש אתונות ומצא מלוכה. מה אמרתי, הלכתי לבגר?
כאילו, מין כזה,
יום שישי חיפשתי איזה משהו במגירה, פתאום מצאתי צ'ק.
750 שקל. אוי, איפה הצ'ק הזה?
איך לא זה, מה זה?
אמרתי מוזר, איך דבקתי צ'ק.
אדם צריך להיות זהיר בממונו.
צ'ק, לא, צ'ק ש...
ואז רגע, אמרתי, רגע, איך זה קרה? פתאום, פתאום זה...
נזכרתי, יא בי, אני כל פעם נזכר בזה.
אשתי אמרת לי,
אמרת לי, תקשיב, אנחנו דיברנו על סוכות, כשהיינו בחברון, אמרתי לה, מה פתאום? לא היינו בחברון בסוכות בתפילה. מה פתאום? זה היה לפני שנה.
לא השנה. אמרתי לי, תקשיב, אתה לא בעניינים, זה היה עכשיו.
כל מה שלפני המלחמה נראה לי קרה מזמן.
וצ'ק שמישהו הביא לי בהושענא רבא.
היה צריך להביא בהושענא רבא, פגשתי וביא לי צ'ק.
שמעתי לו בכיס,
הגעתי הביתה בבוקר וזה, לפני שהלכתי לישון בסוכר, שמתי את זה במגירה.
אמרתי יום ראשון,
תפקידו בזה,
שמחת תורה, זהו, קפצנו, מלחמה.
הכל נמחק, control, אל, delete.
פתאום אני רואה, מוציאו, אמרתי, מאיפה הדבר הזה בכלל הגיע? אמרו לו.
אז הלכתי למצוא לדרמן, חיפשתי לדרמן, נתתי צ'ק.
למה שאול מקבל ככה את המלוכה? זה דרך לקבל מלוכה?
דרך לקבל מלוכה זה לכתחילה,
מגיע, נגיד, כמו שמואל, יגיע לאישה, יגיד לו, תקשיב, אחד הבנים שלך מלך, מגיע עם קרן השמן, מגיע, הכל כאילו, זה,
שמואל הולך ככה לדרך.
זה להראות לשאול וגם לנו,
המלכות היא לא טבעית לשאול.
זה כאילו קרה לו, דרך אגב, איך שאול נמשך?
איך דוד נמשך?
קרן זה עצם, עצם זה דבר עצמי. פח זה מתהפך, הפך פח.
זה פח, זה...
שאול, המלכות לא טבעית לו. כל עוד הוא יהיה צמוד לשמואל, זה יהיה טוב.
דוד המלכות היא טבעית לו, זו ההקדמה,
בעזרת השם נמשיך בפעם הבאה, אז עסקנו אליו.
