טוב, צהריים טובים רבותיי,
אנחנו לומדים טניה קדישה,
ואנחנו בלב המהפך.
לב המהפך של ספר הטניה, אתם זוכרים שראינו בפרק ל״ו,
בשבוע שעבר,
שבעצם עיקר הסיפור של בריאת העולם זה דירה בתחתונות.
דיברנו על ארבע סיבות לבריאת העולם לפי חכמי הקבלה.
חפת הטוב להיטיב,
ועל אין מלך בלא עם, ובגין דה אשתמודען ליה,
והסיבה האחרונה,
דירה בתחתונים. עכשיו, דירה בתחתונים זה מושג שצריך להרחיב אותו.
בסדר? אם זה המשל,
ככל שנעמיק במשל,
אז הנמשל יהיה יותר מוצלח. אז אתם זוכרים, דיברנו בפעם הקודמת על הדרשה הראשונה שהרבי
מלובביץ' נשא כשהוא קיבל את האדמו'רות בי' בשבט,
תשי״א,
אלף שנה אחרי שחמיב נפטר.
והדרשה בעצם הייתה ביאור למאמר שהרבי אריאץ כתב,
לפני שהוא נפטר, הוא כתב מאמר שהחסידים ילמדו אותו ביום י' שבט.
י' שבט זה היורצייט של הצוותא שלו, הרבנית רבקה.
אז הוא כתב מאמר,
מאמר זה שיש בו עשרה פרקים,
והוא בעצמו נפטר ביום הזה, הפטירה שלו הייתה פתאומית.
הוא היה חולה, אבל הוא לא היה גוסס או משהו כזה.
ולכן החסידים רואים בדבר הזה את הצוואה שלו.
לומדים את זה ורואים בזה את הצוואה שלו.
אז אגב, יש איזה רמז נפלא, אם אנחנו כבר מדברים על זה,
אחרי שהרבי הריאץ נפטר, אז החסידים אמרו, הוא בטח השאיר לנו איזה רמז,
מי הוא ירצה שיהיה האדמו״ר אחריו, כי היו שני חתנים,
הרבי וחתן הטר המבוגר,
הרב שמעיהו גורריה.
קיפצו.
ידעו שהרבי הריאץ מאוד העריך את הרבי, אבל בשום מקום הוא לא אמר שהרבי יהיה ה...
מינה אותו כל מיני תפקידים.
אמרו, חייב להיות
במאמר הזה שהוא הכין, באתי לגני,
חיפשו שם רמז.
אתם יודעים מה הרמז?
כתוב ככה,
במאמר כתוב,
איתה במדרש,
ואז בסוגריים, במקומו, סגור סוגריים,
באתי לגני אחותי כלה,
למקום שהיה בו גינוני מתחילה. זה ככה המאמר מתחיל, ואז הרי בעצם נדבר על כך,
שעיקר שכינה בתחתונים.
וזה מה שדיברנו בפעם הקודמת, באתי לגניח אותי כלה, איזה גן זה?
איזה גן יש בשיר השירים? גינת אגוז. אגוז בגימת טריה חטא.
הגן שהקדוש ברוך הוא מעוניין להיות בו,
זה הגן שגם אפשר לעשות בו חטאים.
כלומר, שיש בו בחירה חופשית.
זה מקום עיקר השארת שכינה.
אנחנו רק באים להסביר את דירה בתחתונים, אני אספר לכם כרגע איזה אנקדוטה.
אז החסידים הדליק להם.
למה הוא כתב במקומו?
איתא במדרש, בסוגריים במקומו. למה זה... במדרש, מה זה משנה איפה?
הלכו ובדקו וחיפשו.
וראו שהמדרש הזה, באתי לגני,
למקום שהיה בו גדינים התחילה, מופיע בארבע מקומות במדרש.
בשמות, אבל במקומו, כלומר, בפסוק בשיר השירים,
מופיעה המימרה הבאה. אמר רבי מנחם, חתני דרבי.
אז אוקיי, זהו.
מה?
הרב שמריה גורריה,
והוא מראש היה לא כל כך,
כאילו, לא נלחם משהו כזה. פעם אחת הם דיברו ביניהם,
והתלבטו אותו, אז הרבי אמר, טוב, כשאני הולך לציון אני אשאל את חמי.
אז הוא אמר, אוקיי, אם הוא מדבר,
אז אני לא.
והוא קיבל על עצמו לגמרי את האדמוות,
והוא היה חסיד גמור של הרבי.
היה יושב בהתוועדויות לידו, וממש התבטא אליו לגמרי.
כל פנים, כל זה אמרתי לכם כדי טיפה לעיין ביחד, לפני שנמשיך לפרק ל״ז, היום במושג הדירה בתחתונים. מה זה אומר?
אם עיקר,
כן, מודעת זאת מאמר חזש, תכלית ברירת העולם הזה שנתאווה, כזו שבכל להיות לו דירה בתחתונים, אז זה גם תאווה,
גם דירה וגם תחתונים.
זה אומר שקודם כול, דירה,
צריך שתהיה דירה.
ככל שהדירה היא יותר קטנה,
זה פחות דירה בתחתונים, פחות.
ככל שהיא יותר גדולה,
יותר עוצמתית, יותר מלאה, יותר רחבה, זה יותר.
אז זה כבר מגדיר את היחס לעולם הזה
כיחס חיובי.
העולם הזה הוא לא תקלה שצריך להתגבר עליה, זה בעצם מעשה מצויר,
אני לא חושב שזה באמת מחלוקת,
אבל זה מצויר כמחלוקת
בין מסילת ישרים לבין נתניה.
מפני שמסילת ישרים מתאר, לפחות בפרק א',
אחרי זה בפרקים הבאים הוא אומר דברים אחרים כבר,
אבל בפרק א' הוא אומר העולם הזה מביא את מימרת חז״ל שהעולם הזה הוא פרוזדור,
והעולם הבא הוא טרקלין.
עדכן לעצמך בפרוזדור, כדי שתיכנס בטרקלין. אין מה להשקיע בפרוזדור. מה אתה שם פה ספות ותולעי תמונות? זה פרוזדור, עוברים בדרך
למקום הקבוע.
לא.
אז כאילו, אז לכן אל תשקיע.
הנוער הזאת אומר, מה פתאום?
פה המטרה.
לא, שם זה לא מעניין. המטרה היא פה. הטרקלין זה פה, והפרוזדור זה העולם הבא. העולם הבא הוא פחות מעניין. פה זה העניין.
אז זה כאילו,
הנגזרת עם מהו היחס לעולם הזה. האם העולם הזה הוא רע הכרחי?
הוא רע, אנחנו צריכים לעבור פה, אבל הוא הכרחי, אז אין בעיה.
או שהוא הסיפור.
באותיות של קבלה זה נקרא להפוך,
העולם הזה נקרא חרונו של עולם,
חרונו של מקום.
העולם הזה נקרא, כן, חרן.
חרן, מקום של דינים וכעס.
והתכלית זה להפוך את החרן,
לקחת את האות חטא,
להבקיע אותה באור אלוקי,
ואז הופכים את החטא למה?
ל-ה, אם אתה בוקע את החטא, היא נהיית ה, ואז חרן נהפך לרינה.
לרינה, אותיות רינה, בסדר?
אותיות רינה.
אז התכלית היא להפוך את החרן לרינה,
על ידי מאור שבתורה, מאור שבלקוטה. אבל זה צריך עולם הזה.
העולם הזה הוא כתובת, הוא חתיכת אירוע, הוא חתיכת... אז זה דירה בתחתונים.
כלומר, תכלית עשיית המצוות,
ודיברנו גם על מעלת המצוות מול הלימוד תורה,
תכלית מעלת המצוות זה לפגוש את המציאות החומרית ולהאיר אותה באור האלוקי.
ולכן הדבר שהכי הכי תרם
להגדלת האור האלוקי זה הקמת מדינת ישראל.
מעבר להשלכות הרוחניות, התנכיות,
של הקמת מדינת ישראל, עם הקמת מדינת ישראל
עם ישראל חזר להיות אחראי על המון המון תחומים
בתחום החומר, כי כשאתה מקים מדינה אתה אחראי על החשמל שלה ועל הדלק שלה,
ועל הרכבות שלה.
והאם יהיה כאן תרומת איברים, או לא כן תהיה תרומת איברים. והאם יהיה כאן הפריות מבחינה, או לא תהיה הפריות מבחינה.
והאם, והאם, והאם, וכל הדברים האלה, אתה צריך לדעת מה אומרת לגביהם התורה.
אם אתה גר בחוץ לארץ, אז הגויים יעשו חשמל, אתה תהנה מזה, כי זה חשמל שעשו גויים.
ואם אתה גר בחוץ לארץ, הגויים יעשו כאן תרומת איברים.
אתה יכול להירשם, או להחליט כן, או להחליט לא.
אבל אם אתה גר בארץ ישראל, אז תרומת איברים,
מותר לקחת לב מחולה שיש לו מוות מוחי?
אם זה מותר, זה מצווה, אם זה אסור, זה רצח.
מישהו צריך להחליט בדבר הזה,
צריך להיכנס את הרבנות הראשית.
אתה יודע, דירה בתחתונים, דבר השם, כלכלה,
שיקולי דעת, מיסים, הטלת מיסים,
שר התרופות,
להשקיע בתרופה של חולים, שזו תרופה שמצילה חיים, אבל היא נורא נורא יקרה,
ויש רק מעט חולים כאלה,
או תרופה שהיא לא הצלת חיים,
אבל היא סבל גדול וזה לטווח יותר רחב.
שיקולי דעת.
התורה צריכה להגיד, תכף דבר הזה.
גם בשיקולים צבאיים ועוד.
אז הדירה בתחתונים, ברגע שאנחנו מקימים מדינה, הדירה פתאום נהיית הרבה יותר גדולה.
הרבה יותר גדולה, אז צריך לתת לה מענה.
התורה צריכה לתת מענה. בחלק מהמקומות אנחנו נותנים מענה, חלקה כלאנוע לא נותנים מענה וזה נראה לא טוב.
בסדר, אבל זה האירוע.
זה דירה בתחתונים. אז קודם כל זו המילה דירה, דבר ראשון זה תחתונים.
תחתון, הרבי היה משתמש בביטוי,
תחתון שאין תחתון למטה ימנו.
גיל הכי נמוך.
עד איפה מגיע, אז ברמה הפרטית כולנו מבינים את זה.
שדבר השם מגיע אלינו גם במקומות הכי הכי נמוכים של האישיות שלנו. גם כשאדם הולך לשירותים חוץ מכבודכם ויוצא מהשירותים, איך הוא מתנהג בשירותים, גם שם.
נו, מה, הקדוש ברוך הוא נכנסתי גם לשירותים?
נכנסתי לך גם לשירותים.
שלחות,
איך יושבים, ואיך זה, בצניעות פה, בצניעות שם.
בדבר השם במערכות היחסים הצנועות בין איש לאישה.
מה אתה מתערב לי? מה זה? תן לי לסגור את זה עושה משהו. לא, יש פה הלכות, יש פה דבר השם.
אגב, רוב ההלכות לא קשורות
לכך, לעדינות ולרגישות, הייתי אומר.
לא למה לא, למה כן.
מה שחזל אומרים, שכל המסיב איתו לעם הארץ,
כאילו נתנה לפני הארי, מה הארי דורס ואוכל ככה בארץ, מכה ובועל, שיהיה רגישות, שיהיה הקשבה, שיהיה עדינות, מה שחז״ל מדברים בני תשע מידות.
מתייחסים לזה, זה דברים תחתונים, זה יצרים נמוכים.
בוא נעדן אותם, בוא נרומם אותם,
כן?
וגם לכסף,
כסף, איך עושים כסף, איך מרוויחים כסף, תחרות עסקית.
כל הדברים כולם, יש שם אור, דירה בתחתונים.
מותר או אסור?
אם מותר, אז זה שלי, אם אסור, אז אני לא רוצה את זה.
בסדר?
המון המון הלכות מאוד מעניינות. אגב,
תחומים מאוד מעניינים שהתחדשו.
הלכות הבית המשותף.
מה אתם אומרים?
אצלנו בבניין היה מקרה כזה.
בסוף פתרנו את זה לא בהלכה,
לא בדין תורה, אלא סתם בעין טובה, אבל אנחנו גרים במגדל, ויש יונים, באים יונים.
ויושבות על ה... יש איזה מרפסת כזאת,
לכל הגובה יש מרפסת כזאת של המזגל, ויושבים שם היונים.
אז טוב,
לי זה לא מאוד מפריע, אני קומה שמינית, יושבת יונה, יונה בסדר.
אבל בקומה ראשונה יש דירות שיש להן מרפסת רחבה כזאת, אז כל זה נופל על המרפסת.
טוב,
עכשיו מה עשו כל השכנים?
אנחנו בסוף, היונים גם הפריעו לנו.
אז בהתחלה שמנו כאלה קוצים, לא עזר, וזה, בסוף הבאנו איש ששם רשת.
שילמנו לו איזה 600 שקל, יודע כמה, שם רשת.
ולא רק אנחנו, אלא כל השכנים שמו רשתות.
ואז השכנים בקומה ראשונה, זעקו זעקה נוראה ואיומה. תקשיבו, עכשיו זה נהיה המצב הכי נורא ואיום.
למה? כי רוב השכנים גם שמנו את הרשת בחלק הפנימי.
אז היונים כן יכולים לשבת, אבל,
אה, כבר שילמנו, מה פה? התחילו, כאילו, רגע, אנחנו לא חייבים, אתם רוצים, תעשו לעצמכם, אנחנו כבר שילמנו, כאילו...
ובסוף התגבר הכול, אל נא חי את הרווח, כולנו שכנים, כולנו אנשים רוצים שלכולנו נהיה נעים,
כולנו הורדנו את הרשתות, הבאנו איש מקצוע, עשה רשת אחת לכל הבניין,
מבחוץ, ובא לציון גודל.
אבל זה הלכות, יכול להיות גם דין תורה לדבר הזה,
ככה או אחרת.
דירה בתחתונים זה נוגע בכל הסוגיות של החיים. זה האור והמאור של תורת החסידות, שהיא לא מפחדת מהעולם, העולם לא מבהיל אותה,
העולם לא, היא לא נסוגה ממנו, אלא להפך.
ככל שיש יותר עולם ויש יותר מציאות, ככה יש יותר חיוב להעיר בה את המאור האלוקי.
ולכן הרבי התעניין מאוד וידע גם מדע וגם פיזיקה וביולוגיה וכל הדברים האלה הם בעצם דרכים שבהם המאור האלוקי מעיר לנו.
אז זה פרק יסודי מאוד,
דירה בתחתונים, והוא מאוד מאוד,
בנקודת העומק הוא מאוד מאוד קרוב לתפיסה הציונית דתית, שרואה בעולם הזה לא משהו שצריך להסתגר ממנו,
כן? לא,
כאילו,
הציבור החרדי קורא לעצמו חרדי,
אני לא מתווכח עם איך שהוא קורא בעצמו, אבל תבינו את הפרשנות,
שיש פה איזה פחד מסוים, איזה חרדה מסוימת, ממה?
איך מגדירים היום חרדיות?
יחס למדינה, כאילו, נכון, זה היום כבר הרבה מאוד, מה?
היחס למודרנה, זו הגדרה יותר מדויקת. מה היחס שלך למודרנה? האם אתה מתגונן מפניה וכאילו נסוג, או שאתה אומר, אוקיי, מודרנה זה,
כל מה שמגיע, מגיע...
מה?
כן, נכון, בדיוק, בדיוק.
בארצות הברית, בארצות הברית לדוגמה, אין, זה ברור לכולם ש... זאת אומרת, ברור, כל מה שיש, משתמשים בו,
ואין להם שום בעיה בירת שמיים, והם גם עובדים, וגם,
שוטנשטיין, שכולם עובדים פה בארץ, התחיל משם בכלל, ארסקול.
זה הרצאה אמריקאית או קנדית, לא זוכר.
אז,
זה הגדרה כזאת.
אז בהקשר הזה,
ספר אנטניה וחב״ד בכלל, זו תנועה לא חרדית, כי היא ממש לא מפחדת מהעולם הזה.
הייתי בלפני שנה בערך, שנה וקצת הייתי ב-770,
היה לנו שם סיור.
אז מי שהעביר לנו את הסיור,
הוא טען בכל תוקף
שהוובסייט הראשון בעולם זה חבוד.
הוא אמר, יגידו לכם יהו, אני אומר לכם שאנחנו היינו לפניהם.
כי ברגע שיצר הדבר הזה, אז מיד אמרו, יש פה כלי,
כלי, הוא נברא כדי שנשתמש בו, כדי שאפשר יהיה להעביר את הדברים האמיתיים.
אז הוא אומר, הוובסייט הראשון בארה״ב היה שלהם.
מה?
זה מטריד אותך?
לא, זה מטריד אותך.
אני איתה.
אני איתה.
אנחנו לומדים איתה עני עכשיו, לא, זה רק...
אני סיפרתי סיפור, אתה, יש לך קשיות.
אתה רוצה, אני יכול להגיש את המעמדות שלך?
אמרו על הרב אליהו, רוצה שהרב אליהו יחליט.
לא נכון, זה לא נכון.
לא נכון, זה פשוט לא נכון.
זה בדיוק הפוך.
יש לך בית יחס מאוד מאוד אוהד ומחויב ומעורב למה שקורה כאן, לעם ישראל בארץ ישראל,
והם גם עושים צבא.
הרבה מהם.
באמירה העקרונית, כשהם באים לדבר על עקרונות, אז כמו שאמרתי לכם בפעם הקודמת,
רבי, אני חושב, לקח על עצמו את האחריות.
הוא הרי שלח לכאן למשפחות, הוא הקים פה יישובים,
שלח פה אנשים לצבא.
אבל באמירה העקרונית הוא בא להגיד, חבר'ה, אל תשכחו שזה לא התחנה הסופית. כלומר, לא בשביל זה הגענו לכאן.
כדי להקים כאן מדינה שתלך ותהיה דומה למדינות אחרות בעולם ותייצר פה איזה...
כן, הרי
אני אגיד את זה בצורה הזו עכשיו, את היחס לחב״ד. בואו נדבר רגע אנחנו, תלמידי הרב קוק, בסדר?
מדינת ישראל, בכל פעם שהיא עוסקת בתחומי משיח בן יוסף,
הצלחה מסחררת. מה עם משיח בן יוסף?
קיבוץ גלויות,
בניין הארץ,
בכלכלה וצבא.
הצלחה מסחררת.
מסחררת.
כל פעם שמדינת ישראל מתעסקת בענייני משיח בן דוד, חורבן טוטאלי.
חורבן, פשוט אסון, אין מילים.
הוא אמר, זה כאילו יוצאים פה דברים מזעזעים.
מה?
אני לא רוצה לדבר עם הדברים הבלתי...
לדוגמה, חוק מיהו יהודי.
זו מהות, מיהו יהודי.
קשור אליכם?
ההלכה אומרת מיהו יהודי.
זה חוק מיהודי, אתה מעלה מלא גוי.
וכן, לדוגמה,
כמעט כל דבר תרבותי שאתה מדבר, כן, כל החלון התרבותי שאתה מדבר עליו, כל הזה, על מה זה מדבר.
על בוא, מתי כבר יהיה פה נורמלי, מתי כבר יהיה פה שלום, כן?
הניסיון להביא שלום הוא לא ניסיון רק מדיני פרקטי, הוא ניסיון תרבותי.
להשתלב כאן בעממה, זה לוותר על החזון הנבואי שלנו וכל הדברים האלה.
כל פעם שמדינת ישראל עברה לעסוק
בעניינים של מהות,
קרו לזה הרבה פעמים תקלות חמורות,
תרבותיות וערכיות,
בסדר?
יש עוד הרבה דברים, בעיקר תחומים שמערכת המשפט נכנסת בהם.
היא מכילה על המדינה,
על כל מיני ערכים שהם חלקם לא יהודיים, חלקם לא יודעים בכלל, חלקם הפוכים מהיהדות.
כן.
אז התפקיד של הרבי זה לזכור, שלא נשכח,
שלא נתאהב בפוזיציה, נסתפק רק בה.
יש לנו מדינה, שלטון, מצוין,
מה הלאה, סבבה.
כן.
טוב.
אז את פרק ל״ו, כן.
על מה?
הרב קוק בעצמו אומר שזה,
כל דבר שלא יהיה מחובר לקודש, עתיד יהיה תהפך
לשנאת השפה, לשנאת הארץ.
אם זה לא יהיה מחובר לקודש, זה לא יחזיק מעמד.
אנחנו רואים את זה.
ברוך השם, שסגולת ישראל, מאירה וכולי, אבל
אני אגיד עוד משהו. שמעתם על הדבר שנקרא הישראלי?
הישראלי.
ישראלים זה תנועת ההתבוללות הכי גדולה שנוצרה אי פעם.
כן?
צריך להגיד את האמת.
מה זה הישראלים?
מה זה מדינת ישראל?
האם מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי?
המשך מהר סיני,
מלכות בית ראשון, בית שני, גלות, אנחנו,
הקצה של זה, באנו לכאן מכוח התנ״ך, מכוח האבטחה,
מכוח אברהם אבינו וכולי, להקים פה מדינת לאום יהודית לעם היהודי,
בסדר?
שזאת מדינה של העם היהודי בכל העולם.
מדינת הלאום של העם היהודי, זו כאילו אמירה גזענית, זו לא אמירה גזענית,
זו מדינה של העם היהודי.
היא תדע מכוח המחויבות שלנו כעם יהודי להתייחס בצורה נאותה
למיעוטים שבקרבה,
המיעוטים, שיש פה מיעוטים, יש פה ערבים, יש פה... להתייחס,
ובתנאי שהם יהיו נאמנים למדינה היהודית ולרעיון של המדינה היהודית.
בסדר?
ולכן המדינה היהודית תעדיף
או מוחלטת
את הקידום של האינטרסים של העם היהודי,
קניית קרקעות לעם היהודי, הקמת יישובים לעם היהודי, יהוד הנגב, יהוד הגליל,
זה הכל דברים ציוניים בסיסיים,
אבל כשבגץ, לדוגמה, עשר אותם, היום אסור להקים יישוב יהודי, רק ליהודים. זה נחשב לגזענות, בסדר?
בגץ קעדאן הידוע.
או,
מה שקורה היום, שיש פה עם שנקרא ישראלים.
ממי הוא מורכב?
מכל מי שפה.
במקרה, בעם הישראלי, יש 70 אחוז יהודים.
אבל אנחנו, זה מין אמירות אמורפיות כאלה. אנחנו כאן כדי להגן על הבית.
הבית הוא הבית של כולנו,
ללא הבדל דת, מין, גזע וכולי.
ויש כאן,
וצריך להיזהר מהקיצונים.
הקיצונים,
כן, אתה יכול לשמוע את זה גם עכשיו,
בשמחת תורה האויב החמאסי,
משפטים שאני שמעתי, גם כשהייתי בשירות מילואים הייתי צריך המון המוסמנות כדי לא להתפוצץ שם,
בשמחת תורה האויב החמאסי לא הבדיל בין איש לאישה,
בין תינוק לילד, בין יהודי למוסלמי.
שמעת דבר כזה?
הוא בא לתקוף,
הוא בא לתקוף את הדמוקרטים המתונים.
הקיצונים. מה?
הקיצונים בו, מה זה?
זה כאילו,
ואנחנו נעשה ברית של מתונים מול הקיצונים, משני הצדדים אגב,
כל המשוואות המוזרות האלה.
חוסר,
חמאס הוא תנועה אסלאמית, ראשי תיבות, חרקת אל מוקמא אל אסלאמייה,
כן? זה החמאס,
והוא, בדגל שלו, באידיאולוגיה שלו,
כל האדמת ארץ ישראל היא דאר אל-אסלאם, ולכן היא דאר אל-חרב,
ותראו את הסמל של החמאס, זה אל-אקצא, עם שני כאלה עלים,
וסמל של מפת כל ארץ ישראל מעליה.
כלומר, הכל פה,
לא תהיה פה מדינה יהודית בכלל, והוא תוקף מדינה יהודית. במקרה היה שם איזה נהג מוסלמי, הוא הרג גם אותו.
במקרה היה שם איזה רופא, הרג גם אותו, אבל בסדר,
יש כאן זהות יהודית.
אז הישראלים זה איזה מין עם כזה,
שהוא, יש בו, הם מגינים על הבית, הם נלחמים מתונים מול קיצוניים,
ועומד נשיא מדינה בישראל, הנשיא הקודם, מדבר על ארבעה שבטים בעם ישראל. שמעת על ארבעה שבטים?
היהודי,
אני מבקש לא לדבר ככה תודה בשיעור שלי, אתה יכול לדבר איך שאתה רוצה באיזה שיעורים, לא פה, תודה.
אפשר לחלוק בתקיפות, אבל תמיד בכבוד.
דתיים, חילונים,
מה היה עוד?
חרדים וערבים.
ארבעה שבטים בתוך עם ישראל. במקום שתגיד, השבט הרביעי זה יהודים בחוץ לארץ.
והערבים הם פה.
ואני חושב שכן, כל ערבי שהוא גר והוא נאמן למדינת ישראל, מגיע לו זכויות פרטיות.
מלאות.
לא, זה כבר, לא יודע, לא, לא, לא יודע, אני רק אומר שבלי יהדות, בלי חיבור עמוק עמוק לזהות היהודית שלנו, שהיא זהות תנכית, הלכתית, לא רק תנ״ך, גם בן גוריון היה תנ״ך,
זהות הלכתית גם,
של המסורת כל הדורות, התפילות, הכיסופים, לא הייתה קמה בכלל מדינת ישראל,
בסדר? וזה מעילה בשליחות הדורות, כי כל מי שמסר את הנפש כדי להגיע לפה,
עשה את זה מכוח החזון והתנ״ך וכולי,
ולא כדי שאנחנו עכשיו נהפוך את המדינות האלה למדינת כל אזרחיה.
במובן הזה, לא יודע, גררתם אותי לדבר על זה, זה לא קשור לתניה.
במובן הזה, ההתיישבות ביהודה ושומרון היא אירוע סופר חשוב,
לא רק בגלל המרכיב של ההתיישבות בכל ארץ ישראל, וגם בגלל המרכיב הביטחוני,
בגלל המרכיב הזהותי.
כי כשאתה הולך להתיישב במקומות שקשה לשבת בהם,
והם דורשים ממך מאמץ,
ואתה אומר, למה אתה עושה את זה? כי אתה אומר, אני ממשיך את התנ״ך.
אני אלך לשבת בשילה, בעלי, בשבות רחל, אני אסע על דרך האבות,
אני אעלה לתל אזקה,
אני אלך לעלי, אני אלך לבנימין,
אני פוסע במקומות האלו, אני הממשיך שלהם,
זה אירוע זהותי, ולכן כמובן יש לו המון המון התנגדות.
בואו ניפטר מכל החלק הזה בארץ, שכל הזמן מזכיר לנו שאנחנו בעצם זהות יהודית, המשך של התנ״ך והמשך זה,
ונתמקד בחלק הנורמלי של מדינת ישראל,
שהוא תל אביב, והשפלה, שפה אתה יכול, מי שנוסע, בדיוק השבוע נסעתי ב... נסעתי כזה בז'בוטינסקי לכיוון תל אביב.
זה, כן, אתם מכירים את הדרך הזאתי,
שם רחוב פרשת דרכים וזה,
ועצמתי את העיניים ואמרתי, וואלה, זה נראה כמו מנהטן עכשיו.
כל המגדלים שבונים שם, אתה כאילו מרגיש שאתה נוסע באחת השדרות במנהטן, זה כאילו, אתה יכול לדמיין שאתה נמצא באיזה מקום אחר,
עם איזה טיל, לא יפריע לך את הדמיונות שלך,
בסדר?
אז לכן, פשוט ללא זהות יהודית עמוקה, מחוברת, תשתיתית,
שכמו שאמרנו, לא רק
קופצת לתנ״ך, אלא עוברת דרך כל מסורת הדורות,
בלי, כמובן, חלילה, שום כפייה הלכתית, אין כפייה במדינת ישראל, אני מקווה, לא כאילו, אבל הכרה, זהות, הבנה, מה אנחנו עושים פה?
מכוח הדבר הזה באנו.
קשה מאוד להחזיק פה מעמד.
ובקצה הישראליות,
הרי גויים, יהודים בחוץ לארץ,
הם מאוד מאוד, יש התבודדות בחוץ לארץ, אבל
גוי לא מדבר עברית.
או,
מה מפריע לכאילו הסטודנט
יושב לידי, הוא מדבר עברית,
זה בדיחות, הכל סבבה, הכל טוב, אנחנו ביחד שותפים, וגם כולם,
בסדר, זה אירוע מאוד מאוד מכונן, אירוע חשוב, ולכן הזהות היהודית היא אירוע קריטי למדינת ישראל.
כל עוד עוסקים בבניית הארץ זכויות מצוין,
ברגע שמתחילים להגיע לכל מיני הגדרות, אתה רואה שיוצא מזה חורבן.
זה נתפס כגזענות, נתפס ככל מיני דברים. אפילו חוק הלאום, שהוא חוק נורא נורא בסיסי,
חוק פשוט.
קראתם פעם את חוק הלאום?
זה שבע שורות, כי כדאי לקרוא אותו.
מהו חוק הלאום קובע? מדינת ישראל, מדינת הלאום של העם היהודי.
הדגל זה, ההמנון זה זה,
השפה העברית, זהו.
חוק הלאום לא היה עובר היום בכנסת,
לדעתי. זה היה נס שהוא עבר בכלל. נס גמור. זה הציל פה את המדינה מהידרדרות חמורה. וגם את חוק הלאום בג״ץ מנסה לסרס.
אבל חוק הלאום שקובע,
כי חוק הלאום מאפשר העדפה יהודית
בתחום הלאום,
לא בתחום הפרטי. אבל אם אני מחליט שזו מטרה לאומית להקים יישובים בנגב כדי זה, אז יש לי חוק.
אני יכול...
בג״ץ לא יכול להגיד אתה פוגע בשוויון.
כל יישוב שאתה מקים יהודי, תקים יישוב ערבי. לא.
אני אתן עדיפות
לקידום האינטרסים של העם היהודי בארץ ישראל, שזה הדבר הבסיסי.
זה ממש מעילה. אתם יודעים שכשהברון רוטשילד נפטר,
היה לו פרטי שלו, שהוא קנה בכספו,
נדמה לי 300 אלף או יותר דונם בארץ, שהוא קנה מכספו הפרטי.
והוא בצוואתו ציווה להעביר את זה,
את האדמות האלו, הוא קנה את האדמות האלו כדי ליישב בה מה?
מתונים, דמוקרטים, ליברלים? כדי ליישב ביהודים.
מכל הסוגים, אבל יהודים.
הוא ציווה להעביר את זה למדינת ישראל כשתקום, היה ברור לו שתקום מדינת ישראל, ללא לקרן הקיימת,
למדינת ישראל.
הוא ציווה להעביר את זה, וכשקמה המדינה זה עבר למדינה.
אז עכשיו באדמות שהוא קנה, אתה תלך ותקים איתם כל מיני יישובים ל... לא ליהודים?
זה מיועד לעם היהודי הדבר הזה, בארצו.
בסדר?
מגילת הסורט היא מסמך מדהים.
אני בעד כל מילה במגילת העצמאות, שלא יהיה לך ספק.
אין שם פעם אחת מילה דמוקרטית,
פעם אחת.
אין.
וזה בכוונה, זה לא בטעות.
כי פחדו שאם יהיה כתוב במגעת העצמאות דמוקרטי,
אז האומות יפרשו את זה.
אוקיי, דמוקרטי, אז תעשו הצבעה, והיינו פה 600,000 יהודים ו-600,000 ערבים.
אז תהיה פה מדינה דו-לאומית, אז אין דמוקרטי.
יש שם, נדמה לי, 14 פעמים את ההטיות מדינה יהודית.
מדינה יהודית, 19-14, מצויין, אני בעד.
שלא יובנו נכון.
שלא יובנו נכון.
מדינת ישראל היהודית,
אנחנו היינו מיעוט וסבלנו בתור מיעוט בארצות זרות.
אנחנו לא צריכים שאף אחד ילמד אותנו איך להתנהג למיעוט.
שהוא נאמן למדינה.
נאמן למדינה. אם הוא לא נאמן למדינה, הוא לא צריך לגרש אותו.
מישהו זה. אבל אם הוא נאמן למדינה, בכלל צריך...
כולם מבינים שצריך לגרש את האוהב, אי אפשר שפה יהיו טול כרם על כפר סבא.
צריך לשלוח אותו מכאן.
אבל
מיעוט שהוא נאמן למדינה, בוודאי צריך לקבל את הזכויות שלו, הפרטיות. בתי ספר, חינוך, עירייה, תברואה, ביטחון,
הורגים אחד את השני במגזר הערבי,
אבל בגלל שהם נאמני למדינה.
העם ישראל יודע להתייחס, אבל זכות לאומית זה דבר מקובל.
בהרבה מאוד מדינות יש מדינה אחת ללאום הזה. אתה רוצה מימוש לאומי?
יש לך כאן מלא מדינות מסביב, אתה יכול ללכת, הכל טוב. יש פה ירדן, סוריה, תקבל.
אבל פה אתה רוצה לחיות, יהיה לך רק אפשרות לזכויות פרטיות. בזכויות הפרטיות אסור לפגוע
לאדם פרטי.
אם הוא נאמן למדינה, אם הוא לא נאמן למדינה, שיולך מכאן.
אז מגילת העצמאות זה מסמך בעיניי מונומנטלי.
בדיוק עכשיו במילואים קראתי ספר על מגילת העצמאות, איך כתבו אותה ואיך זה, פשוט מדהים. ובסוף באמת בן-גוריון עבר, שינה, מחק, עושה את זה,
זה היה בהתחלה מסך מאוד מאוד מסובל, והואיל והואיל והואיל.
זה מדינת ישראל, יש שם את חזון הנביאים,
מורשת הדורות, גאולת ישראל מופיעה שמה.
גם מתוך ביטחון בצור ישראל, וכדי שלא יהיה ספק מזה, צור ישראל, אנחנו אומרים בתפילה של המדינה,
אבינו שבשמיים, צור ישראל וגורלו,
וגם כולם חתמו עליה, וזה מצוין.
והמדינה קוראת לעם היהודי להשתתף
בבניין המדינה, והיא תקיים שוויון זכויות פרטי,
ללא הבדל טק, טק, טק. פרטי, נכון, אדם פרטי, נמצא כאן, מגיע לו.
אתה לא צריך לקחת אף אחד.
הצור שרת, הצור ישראל.
צור ישראל,
זה כל מי שלמד רבע שנייה קבלה יודע מה זה צור ישראל.
אתה למד את הקבלה?
הנה אנוכי ניצב על הצור בחורב.
הקב' ברוך הוא ניצב על הצור, זו מדרגה מאוד גבוהה.
זה משה רבנו, שהוא משיג את שער החמישים,
והר נבון נ' בו.
זו מדרגת השכינה, כשהיא במדרגה הכי הכי גבוהה שלה מכמעט. זה צור ישראל,
לא בטוח שהם התכוונו לזה, כנראה שלא,
אבל זה ה...
זאת אומרת, גיליון את הפשרה בין אלף שנוספים שלא היתה כזאת אסטרחינית.
לפעמים הפשרה היא יותר טובה ממה שחשבת בהתחלה.
טוב,
הדלקתם את החלק הציוני שלי, כן, אז...
כן, כן, כן,
כן,
כן, נכון,
נכון, כן,
כן, יש כמו נגיד המעמד של תושבי ירושלים, שהם תושבים ולא אזרחים, הם מצביעים לעיריית ירושלים ולא מצביעים לכנסת,
משהו כזה, היה צריך לצאת את הפתרון הזה.
הקדוש ברוך הוא מרחם עלינו, ובדרך כלל הם לא מצביעים בכלל.
אבל כן, אם מחר כל הערבים החליטים שהם מצביעים, יש פה מפלגה ערבית עם 20 מנדטים. תכירו רק את הנתון הזה, וכל השאר היסטוריה, כן, זה מסוכן מאוד.
לכן, לא צריך להתבייש בזה, אנחנו מדינת הלאום של העם היהודי, מדינת ישראל, והיא יסוד כיסא ה' בעולם, ועליה תיקון מלאכות בית דוד,
וזה דירה בתחתונים.
זו המטרה.
טוב, בואו נספיק עוד קצת מפרק ל״ז.
יפה.
אם המטרה היא דירה בתחתונים,
אז בואו ננסה רגע להבחין
באיזה מקום, אתם יודעים, בכל דבר יש כמו, כלל ופרט.
כמו שיש פרקים,
מסכת שבת, מסכת שבועות, מסכת שביעית, כלל גדול, אמרו בשבת, לא יודע אם אמרו בשביעית,
כלל גדול אמרו בשבועות.
אז גם פה יש כלל גדול, יש כל מיני מצוות שהן מממשות את זה במיוחד.
ויש גם עיקרון-על.
עקרון העל הוא שכר מצווה-מצווה, בסדר?
בואי ניקרא קצת דברים מפרק ל״ז, שיהיה לנו קצת...
הנה תכלית השלמות הזה של לימות המשיח, חתיכת המתים,
הוא גילוי אור אין סוף ברוך הוא בעולם הזה הגשמי,
תלוי במעשינו ועבודתנו כל זמן משך הגלות, כי הגורם שכר המצווה היא המצווה בעצמה.
מהו שכר המצווה?
אבל איך הוא מפרש את זה?
אנחנו תמיד מפרשים שכר מצווה-מצווה. השכר של המצווה שעשית עכשיו זה שתקבל עוד מצווה.
אדם, מניח תפילין, מה יהיה השכר המצווה שלו? טוב, עכשיו תקבל מצה,
עוד מצווה.
הוא לא אומר את זה.
המצווה עצמה, אתה יודע שאתה מדייק אותנו, המצווה עצמה, היא השכר של המצווה. מה השכר המצווה? שעשית מצווה והארת את האור האלוקי.
כן, זה כמו אדם,
הרב קוק מדבר על זה במוסר, אביך,
כמו אדם שהציל איזה מישהו, הציל אותו ממוות לחיים,
קפץ לים והציל אותו.
טוב, מה השכר?
הצלתי אותו, נכון?
יכול להיות שבסוף יקראו לי וייתנו לי תעודת הוקרה וזה, בסדר, השכר הוא שהצלתי אותו, זה השכר, אני לא צריך עוד שכר אחר, זה הדבר שזכיתי.
נכון,
כמו אדם שמקבל טלפון, שלום,
דברים מהדסה עין כרם,
נמצאת מתאים לתרומת מאה חצים.
אחד למיליון דבר כזה קורה, כן?
כמו לזכות בפיס.
היום חיילים נותנים דגימת רוק או יש כאלה ש...
בדקנו, יש פה מישהו שאתה יכול להציל לו את החיים, אתה בוא תתרום מאה חצים. מה?
מה השכר? זה השכר.
אני צריך שייתן לי כסף, אני צריך שייתן לי... לא, זה השכר.
אז שכר מצווה היא שזכינו לקחת איזה חתיכת גוש חומר עיוור,
אטום,
סתום,
ולהאיר בו את האור האלוקי.
זה הדבר.
מי מעניין בכלל השכר בעולם הבא?
כל החשבונות האלה של שכר ועונש מבית מדרש כזה של הפחדות וכאלה.
אם אתה עושה ככה, תקבל ככה. יש נכון, פעם שמעתי,
יש איזה בן איש חי שאומר שהאדם לומד בשבת זה פי אלף מיום חול.
אז שמעתי איזה מישהו באחת התוכניות ברדיו,
שואל איזה רב,
אומר לו, כבוד הרב, אם אני מקבל שבת מוקדם,
ואני לומד בזמן שקיבלתי מוקדם, זה גם כן פי אלף?
כמה אדם לפחות עסוק בעצמו, כאילו, שכר, שכר, שכר. מי זה מעניין השכר?
מעניין אותו הדבר בעצמו,
כן?
וגם כשהבן איש חי אומר שכשאדם לומד בשבת, בגלל שהשבת היא מוארת באור האלוקי,
אז רמת ההפנמה והחיבוש שלך לדברים שאתה לומד היא פי אלף מאשר יום רגיל.
התורה יותר משפיעה, זה לא איזה שכר חיצוני.
אני אלמד ואני אקבל איזה אאוטסורסינג כזה לשכר, לא?
אז שכר מצווה, מצווה.
מה זה?
כן, כן, זה... תגדיר.
שכר מצווה בעיה על מה לקה, קודם כל, אנחנו לא יודעים מה הוא שכר מצווה, אבל אתה צודק שאדמור הזקן בפרק הזה מגדיר
מהי המצווה הגדולה.
יש מצווה אחת,
שהיא באמת לאור העיקרון
של דירה בתחתונה.
העיקרון הוא שנשלחנו לעיר טהור האלוקי פה בדירה בתחתונים, יש מצווה שהיא מנצחת.
מה המצווה?
מי ינחש? אתם יכולים לקרוא גם, אבל לא.
לא.
לא.
לא.
תראו, תראו, זה פרק ארוך, אז אני קצת...
תדלגו רגע לעמוד 96, מבחינת עמוד ב'.
ובזה יובן מה שהפליגו חז״ל במאוד מאוד במעלת הצדקה,
ואמרו ששקולה כנגד כל המצוות,
ובכל התלמוד הירושלמי היא נקראת סתם מצווה.
כלומר, כשכתוב מצווה, סתם, הכוונה צדקה.
כמו שכתוב מעשה בחסיד אחד,
זה או רבי יהודה בן בבה או רבי יהודה ברבי אלי,
אז כשכתוב סתם מצווה,
צדקה.
למה?
אני אגיד את זה רגע בעל פה ואז ניכנס.
מה המטרה?
דירה בתחתונים.
כשאדם מקיים מצווה,
נגיד במצוות שקשורות לאכילה. אז הוא השתמש בכוח הזן והעיר בו את האור האלוקי. הוא נטל ידיים לפני, ברכת הנהנין, ברכת המזון.
אז כל הכבוד, יבורך.
כוח הזן.
אדם, לא יודע מה, עשה מעקה לגגו.
נו, אז הוא סחב את המעקה,
תקע את המסמרי, יישר כוח.
צדקה זה כסף.
איך נקרא כסף?
דמים.
גם זוז, זוז, כאילו הוא זז ממקום. דמים.
כי אדם להרוויח כסף,
גם בימינו, אבל בטח בימיהם. אדם הזיע, עבד, רץ, טרח.
כל כוחות הנפש שלו והגוף השתתפו בהרווחת הכסף הזה, נכון?
הייתי ילד,
בוא נספר לכם את כל הסיפור,
אבל כשהייתי ילד, איזה אבא שלי בין שאר הדברים הטובים שהוא, הרבים שהוא עשה איתי,
אז הוא גם הייתי עובד איתו בקיץ, חינך אותי לעבודה.
היה אדיר, ממש אולי זה דבר שחינך אותי. עובדים, מכיתה ז' אני חושב שהייתי עובד איתו, כיתה ו' ז', בקיץ,
גינות, וזה גינון.
והוא היה משלם לי בעין יפה, כן?
חלק מהזה, היה משלם, לא משלם לי כמו שמשלם לי, היה משלם ככה, וכל זה, אני זוכר, היה לי כאלה, סטפה של הרצלים כאלה,
וזה,
ולא משנה כרגע, הסיפור כל, סיפור ארוך, אבל ביום כיפור,
הרב של בית הכנסת,
ארחה עם שקל, זכר צעד גברכה,
הוא קצת כעס עליי לפני כן, עשיתי איזה שטות, הייתי ילד,
אז הייתי כיתה אפילו, לא, הייתי כיתה ה', עוד לא הייתי בכלל בישיבה.
אז כדי לפייס אותי הוא קנה לי פתיחת היחדה של נעילה.
ביום כיפור אצל הספרדים זה, אין יותר מזה.
וטוב,
אז פתחתי וזה.
מוציא יום כיפור, אבא שלי אומר לי, מה, אתה רוצה להיות אוכל חינם?
יש לך כסף, עבדת, תשתתף שלם במצווה. אני זוכר את זה עד היום.
בחרדת קודש, פתחתי את התיק שלי, היה לי תיק עם כל הסטפה,
וככה הוצאתי לאבא שלי חלק והבאתי לו.
כשאתה עובד על כסף ומזיע, אתה לומד להעריך אותו.
מה?
בטח.
איזה כסף, אתם מסתובבים בכרטיס אשראי שלך, והם כל היום מגהצים.
צ'יק, צ'יק, צ'יק, איך תעבוד, תרוויח.
כן, יש בדיחה שאחד גנבו לו את הכרטיס
אשראי, הוא דיווח רק אחרי שנה, אמרו לו, רק עכשיו אתה דבר? כל השנה הגנב הוציא פחות מאשתי, עכשיו הוא, החודש הוא עבר את הגבול.
אז אני מדווח.
אז זה,
עכשיו, תראו להיכן זה מגיע, רבותיי, בואו, יש לנו שתי דקות, בואו,
להיכן זה מגיע, סוגיה, מסכת סנהדרין.
הסוגיה אומרת, בפרק בן סורר, פרק שמיני,
סוגיית בבא המחתרת.
הגמרא אומרת, אם אדם מגיע, גנב מגיע בלילה, מותר לבעל הבית להרוג אותו.
אז שואלת הגמרא, למה להרוג? הוא בא לגנוב, הוא לא בא להרוג.
אומרת הגמרא, לא, לא, לא.
הוא,
הגנב,
אומר ככה, אני אבוא לגנוב.
ובעל הבית יתנגד, הוא לא ייתן לי.
ש... כי אין אדם מעמיד עצמו על ממונו. אז מכיוון שהוא יתנגד, אני אהרוג אותו.
אז מכיוון שהגנב מגיע עם מחשבה להרוג,
אז מותר לך להתגונן ולהרוג אותו לפני.
הקם להורגך השכם להורגו.
אז שואלים האחרונים, מה זאת אומרת? אבל מי התיר לבעל הבית
בשביל ממון להרוג את הגנב? אז אתה אומר שהגנב רוצה להגיב.
אומרת הגמרא,
אין אדם מעמיד עצמו על ממונו.
אדם לא רואה,
לא נותן שיקחו לו את הכסף והוא לא יגיב.
הממון של האדם זה כמוהו.
אז לכן זה נקרא דמים.
ועד כדי כך שתראו איזה מעגל זה, מכיוון שברור,
אפשר להגיד לבעל החנות, תעבוד על למידות שלך, זה כולה כסף.
כסף להרוג בן אדם?
לא, הגמרא לא מתעסקת עם זה, טבע.
האדם לא, אז הכסף הוא חלק מהאדם.
כשאתה לוקח את הכסף הזה שהשגת בעמל,
השגת בעמל, השגת בזיעה, השגת ביגיעה, השגת בזה,
ואותו אתה נותן לצדקה, אין לך,
אני צריך לסיים את השיעור? זה הרמז, כאילו, מה,
תודה.
אין לך דירה בתחתונים גדולה מזאת, ולכן צדקה תציל ממוות.
למה? כי זה מוות במקום מוות.
אתה נותן את הכסף, אתה קצת מת.
אז כאילו, הוא מציל אותך ממוות אחר.
ולכן אומר אדמור הזקן, כל השיעורים של צדקה,
עשירית, חומץ, זה במצב רגיל,
אבל במצב קיצון, אור בעד אור וכל אשר לאיש ייתן בעד נפשו.
אז מצוות צדקה היא האור הגדול ביותר שלוקח את הכסף, זה כסף, זה הדבר הכי מלכלך כמה פעמים הזה,
ואומר, עם זה אני אעבוד את השם יתברך, את זה אני אתן.
זה הדבר הכי קרוב לקרובן,
שנזכה לזה, נרחיב שבוע הבא, שבוע הבא, לדעתי לא יהיה שיעור,
אני במילואים אמור להיות, טוב, נתעדכן, בעזרת השם.
