טוב, בעזרת השם, שנזכה ללמוד
ביחד הרבה עד המילואים הבאים,
בעזרת השם.
תראו, אני רוצה היום
ללמוד איתכם
את הסיפור שלא סופר.
סיפור שלא סופר על יוסף.
אני אסביר גם למה הסיפור הזה לא סופר, כי הוא בעצם באמת נמצא ברקע.
בחזית של הפרשות שלפנינו נמצא הסיפור של משפחת בית יעקב, של האחים, של הפילוג,
של החיבור, של הווידוי, דיברנו על זה בשבוע שעבר.
אבל השם אם אנחנו, וכן אם זה הדרך,
זה נמצא בחזית. אבל יש פה גם סיפור משני שמתרחש,
עלילה משנית שקורית,
ומטבע הדברים פחות שמים אליה לב בגלל המתח של הסיפור הראשי.
סתם בוחן פתע. מי
בשבת האחרונה,
שהגענו לסוף פרשת מקץ,
למי לא היה את הסבלנות להתאפק, והוא המשיך לקרוא את פרשת וייגש.
אפשר לעצור בעץ,
עלול לשלום על זה רגע, מה קורה גם? בכל מקרה, קראנו את זה גם במלחה.
יש פה איזה אירוע כזה.
אבל
יש פה גם סיפור משני.
אני רוצה לספר את הסיפור המשני הזה היום. הרבה פעמים דווקא הסיפור המשני הוא,
נאמר ככה, הוא לא פחות מעניין מהסיפור הראשי,
להבדיל בין הקודש לחול, נכון? גם אפילו באוסקר יש פרס השחקן המשני הטוב ביותר.
אז השחקן הראשי הוא שחקן משני.
אני רוצה להגיד שאנחנו כאן בנפש הפרשה, וזה עבודת הנפש ובגללו את הפרשה,
קשור לעניין הזה מה שאמר אדמו״ר הזקן הלכת עם הזמן כי אנחנו מיד נראה בעצם אפשר להגיד שיוסף
תודה רבה ברוך תהיה
הוא הדמות הראשונה של יהודי בחוץ לארץ
גם יעקב אבל יעקב לא לגמרי היה בחוץ לארץ יעקב היה בסך הכל במשפחה של
משפחת בית אביב
הוא היה בתוך מסגרת משפחתית יוסף הוא הדמות
של יהודי כאילו
כשאנחנו באים לבחון מה מערכות היחסים בין היהודים לבין העולם,
אז יוסף זה הדמות.
זה יהיה מאוד מאוד מרתק ללמוד את הדבר הזה. זה כמובן קשור קשר הכרחי למצב שאנחנו נמצאים בו, כי מעבר לכל המלחמה שאנחנו מצויים בה,
שהיא מלחמה על הארץ ועל הריבונות, והיא מלחמה על העם ועל החטופים,
והיא מלחמה על עוד כמה וכמה דברים,
היא גם מלחמה של עם שעליו נאמר ויהיה ברכה, שעם ישראל, מה שהוא רוצה זה להביא ברכה לעולם, ואנחנו לא רק רוצים את זה, אפשר להגיד שבזה אנחנו עובדים. אם תשאל במה עם ישראל עובד, תשובתך בצדך, עם ישראל עוסק בלהביא ברכה לעולם. החל מפיתוחים טכנולוגיים,
מים במקומות שאין בהם מים, אז נותנים חיים, פיתוחים חקלאיים, פיתוחים פה, ובוודאי דברים חינוכיים, ודברים מוסריים, וכולי, וכל דבר. ואם תשאל במה,
היום אנחנו רואים את זה, פשוט רואים את זה מול העיניים.
במה עבדו בשבע עשרה שנים האחרונות ערביי עזה?
מה הם העסיקו את עצמם?
במה הם זה?
הם העסיקו את עצמם בלבנות לעצמם איזה מין אימפריה ששם הם יוכלו להרוג, לרצוח, לטבוח, לאנוס, לחטוף, בזה הם עבדו.
זה לא איזה יאללה בוא נענה, בזה הם עבדו, בזה השקיעו את הזמן, את הכספים, את האנרגיות,
ממש מפעל שלם של רוע, מלמעלה עד למטה, מתחילה ועד סוף, מעל אדמה, מתחת לאדמה. עכשיו, על פיסת אדמה קטנה,
אם אני משווה, בסדר, את קיבוץ בארי,
קילומטר ממנו נמצא כבר סג'אעיה, כאילו זה שני יקומים מקבילים בקיבוץ בארי,
עסוקים בליישב את הארץ, לזרוע חיטה, יש להם בית דפוס,
בדברים טובים, יש לנו מישהו מהגדוד אצלנו,
בחטיבה, נוי שוש,
השם ייקום דמו,
היה קצין חימוש ב-8112,
נהרג,
הכרתי אותו ככה,
אדם,
מה אתה יכול להגיד על האנשים האלה? מלח הארץ,
מביא ברכה, רוצים להביא טוב,
וקילומטר משם, מפעל של רוע,
מפעל.
אז כל הזמן צריך לאחוז בשתי הזרועות,
בזרוע אחת,
אחריט את הרוע הזה,
אחריט אותו,
שלא תהיה לו תקומה.
עד הסוף,
עד כלותם, תנחה את זכר עמלק,
איש אדישה, גמור, שלא יישאר
חמור ש... אומרים, זה חמור של חמאסניק, לא יהיה.
הדבר הזה יפסיק להתקיים מן העולם.
ומהצד שני, לחזק את הזרוע שלנו,
של עם ישראל, להבין מה הייעוד שלנו, מה הסיפור שלנו. יש לנו ייעוד,
והייעוד שלנו הוא לא רק ייעוד לאומי,
הוא ייעוד אוניברסלי, יש לנו ייעוד אוניברסלי להביא ברכה לעולם.
כל העולם מסתכל על עם ישראל, תביאו לנו ברכה, תלמדו אותנו.
והדוגמה לזה היא יוסף הצדיק.
אז אני רוצה לספר את הסיפור היום שככה נמצא מאחורי הקלעים,
בעזרתם של פרבותינו, פרשנינו, בעיקר העמק דבר והרמב״ן וגם בן חסידות.
בואו נתחיל.
יוסף הצדיק
יוצא מבית העשורים,
זה הכל פרשות מחוברות, גם מקץ וגם ויגש, אנחנו מיד נגיע לפרשת ויגש, כי עיקר החידוש נמצא בפרשת ויגש, אבל רק נבנה טיפה את הרקע.
יוסף הצדיק יוצא מבית האסורים בפרשת מקץ,
פרעה קורא לו,
מספר לו את החלום,
ויוסף פותר לו את החלום, נכון?
הפתרון של החלום של יוסף
הוא די מובן, נכון?
פרות, שיבולים,
ברור שמדובר באיזה משהו כלכלי,
שמנות, רזות, לא צריך להיות, נכון?
בכל אופן פרעה לא הצליח לפתור את זה בעצמו, החתומים לא הצליחו. מה הסיבה?
הסיבה היא קצת מילה שמוזכרת לנו היום, קונספציה.
נכון?
קונספציה. מה זה קונספציה? כשאתה מונח אצלך שדבר מסוים הוא בלתי אפשרי,
גם אם יראו לך אותו בעיניים,
אתה עדיין,
תגיד, זה לא יכול להיות. סיפר לי איזה חבר בשבת שעשו איזה ניסוי.
היה איזה פרופסור שטס לארצה בארצות הברית, והוא טס בקונקשן.
כאילו,
הוא טס בקונקשן,
מיד אחרי הטיסה שלו העלו את הבת שלו על מטוס,
אבל טיסה ישירה לארה״ב,
וכשהוא ירד מהמטוס בארה״ב, אז הייתה כאילו משלחת אקדמית שחיכתה לו,
קיבלה את פניו בשדה התעופה, גם הבת שלו הייתה שם.
אז הוא עובר ולוחץ את הידיים לפרופסור הזה, ופתאום הוא עובר,
הוא רואה מישהי שהיא מאוד דומה לבת שלו, אבל הבת שלו, אז הוא עושה שלום וממשיך הלאה.
כלומר, אתה,
המוח אומר לך, תשמע, זה לא ייתכן,
סימפוסיבל. אז אתה או טועה או מתבלבל או שהיא דומה או שרק נראה לך שהיא דומה או ש... וכולי וכולי.
במצרים,
במצרים החלום של פרעה הוא חלום שהוא לא ייתכן.
מדוע?
כי הוא מתאר רעה ושבה, ובמצרים אין מושג כזה של רעה ושבה.
מצרים זאת מדינה שבנויה על הנילוס,
זו החקלאות שם, חקלאות שלחין.
הנילוס יש לו קביעות.
מתחילת ההיסטוריה עד היום יש לו קביעות.
יש לו נהר עצום, יש ננוסה כחול, ננוסה לבן, הוא מושקה מהרמה הגבוהה באתיופיה, ששם יורדים לא מילימטרים גשם, אלא מטרים של גשם.
וזה הסיפור.
לחשוב שבמצרים יהיה משהו אחר, זה כאילו לחשוב שכדור הארץ יתחיל לנוע הפוך.
לכן פרעה לא רואה את זה. יוסף לעומת זאת, שהוא יוסף הצדיק, והוא חלק מבית יעקב,
והם מבינים שיש דברים שמעל הטבע פותר את החלום תוך שנייה. אז
דווקא על פתרון החלום אני לא רוצה לדבר. אני רוצה רגע לדבר על ההצעה של יוסף.
אומר יוסף לפרעה, ועתה ירא פרעה איש נמון וחכם וישיתו על ארץ מצרים, יעשה פרעה בהפקד פקידים על הארץ, וחימש את ארץ מצרים בשבע שני הסבה,
ויקבצו את כל אוכל השנים הטובות האלה, ויצברו בהר תחת יד פרעה, אוכל בהרים ושמרו.
והיה אוכל לפיקדון לארץ,
לסובה שני ערב אשר תהיינה בארץ מצרים ולא תקראת הארץ ברא. ואיתה בדבר בעיני פרעה ובעיני כל עבדיו.
ויאמר פרעה אל עבדיו הנמצא כזה איש אשר רוח אלוהים בו. ויאמר פרעה אל יוסף אחרי הודיע אלוהים אותך את כל זאת אין נבון וחכם כמוך.
אתה תהיה על ביתי ועל פיך אישה כל עמי רק לכיסא גדל ממכה.
ויאמר פרעה אל יוסף ראה נתתי אותך על כל ארץ מצרים.
ויעשר פרעה את הבעתו בידיו ויתן אותו על יוסף, על יד יוסף וילבש אותו בגדי שש ויעשם נביא את הדב על צווארו.
וירכיב אותו על מצרים וכו'.
ממה פרעה יותר מתלהב, מפתרון החלום או מההצעה המעשית שיוסף הציע?
מההצעה המעשית.
פתרון חלום,
פרעה רגיל,
שיש פוטרי חלום, ספציפית החלום הזה לא הצליחו לפתור לו, אבל הוא...
וואו, איזה,
איזה פתרון נתת? ברוך אתה, אדוני, אוהבים לכם שקוראים נורא. פרעה מתעלף, כאילו, וואו.
ויקרא פרעה שם יוסף
צופנת פענח.
הוא גם משנה לו את השם.
עכשיו, אני רוצה לשאול אתכם שאלות, מה שנקרא,
של בעלי תשובה, כאלה שלומדים את הפסוקים האלה פעם ראשונה.
אני שואל שתי שאלות.
שאלה ראשונה,
סליחה על השאלה, אבל מה החוכמה הגדולה בהצעה שיוסף מציע?
אם יש שבה
ויש רעב,
אז it's obvious שצריך לשמור אוכל מהסבה לרעב, נכון?
זה לא כזה פתרון חכם.
עכשיו,
זה הטריד, הטריד הרבה פרשנים, לדוגמה, זה הטריד גם את רשי,
ורשי אמר, כן, כולם יודעים שצריך לשמור, אבל רק יוסף היה לו
את המנגנון או את הטכנולוגיה איך לשמור על התבואה של עוד תרכיב.
אה, זה כאילו, ככה רשי עונה על זה, אנחנו ננסה את התשובה האחרת.
אבל זאת שאלה,
הפתרון לא נראה כזה פתרון מתוחכם, עם כל הכבוד, הפתרון נראה פתרון לאי בסיסי.
ושאלה שנייה,
גם אם נגיד שהפתרון כאן הוא פתרון מאוד,
מאוד, לא יודע מה, שתכף נבין אותו,
מה פתאום פרעה ממנה את יוסף על כל ארץ מצרים? אוקיי, הוא פתר פה את החלום, נחמד מאוד, הוא נתן גם איזה פתרון.
מפה ועד למנות אותו למשנה למלך מצרים, הדרך הארוכה.
ממה פרעה בדיוק התלהב
כל כך מיוסף?
ושאלה שלישית זה, מה זה צופנת פענח?
מה זה צופנת פענח? צופנת פענח, איך אתם מבינים את זה?
מפענח הסודות, נכון?
סליחה שאני שואל גם פה, מה הסוד?
מה הסוד?
הכל גלוי.
פרעה חלם חלום, הוא אמר את זה לכולם,
כולם מנסים לפתור.
אז אומרים, אוקיי, הפתרון זה הסוד.
הפתרון של החלום זה הסוד, אבל כמו שאמרנו, הפתרון דווקא די פשוט.
זה שהחרטומים תקועים בתוך עולם מטומטם,
שמטומטם לשון אטום, כן?
שאין בו שום זה, זה בסדר, זה בעיה שלה, אבל בסך הכל,
קחו כל ילד או כל אדם חכם ויגידו לו, תקשיב,
ואתה אומר, אלומות כאלה, אלומות כאלה, פרות כאלה, פרות כאלה, מה החלום? זה משהו כלכלי, נכון?
אז מה בדיוק הסוד כאן?
אני פותח פה רגע סוגריים,
זה לא חלק ממהלך השיעור עצמו, אבל זה פירוש שהיה לי חבל לוותר עליו, מרוב שהוא מחמד כזה.
תראו איך מפרש הנציב את הפירוש צופנת פענח.
זה קשור מאוד לדמותו של יוסף.
יש לו כאן פירוש נפלא לצופנת פענח,
למילה צופנת פענח. למה קראו ליוסף צופנת פענח?
אומר הנציב, צופנת פענח, שם פענח הוא מורכב משני שורשים,
פא משורש הופעה וכבוד,
ונח מלשון נחת ועונג הנפש.
פענח זה בעצם מילה אחת שיש בתוכה שתי מילים. מה?
הופעה במנוחה.
מסביר הנציב,
והוראה צריך להיות פה,
שקראו בזה השם,
אחר שגידלו והרים כבודו,
או הסיבה צריך להיות,
כן,
ומשום שנתפעל פרעה מעוצם כוחו של יוסף,
שהרי מי שחי כמה שנים בשפלות
ומתעלה פתאום במעלה גבוהה מאוד,
אי אפשר לסבול וקרוב מאוד שיצא מדעתו שימות.
בן אדם היה 12 שנים בבית האסורים.
ביום אחד מוציאים אותו, מחליפים לו את הבגדים, מריצים אותו, מעמידים אותו לפני המלך ואומרים לו תחשוב לחיות משתן המלך.
אז הוא אמור להשתגע,
או למות, כאילו, מהשינוי הזה.
ואילו יוסף, והרי פרעה,
רואה
אשר יוסף בבית האסורים יצא למלוך,
ולא נשתנה כוחו שנית.
יוסף יוצא מבית האסורים,
מדבר עם פרעה בנחת,
דבר דבור על אופניו, עונה לו,
נותן לו הצעה לפתרון,
אומר לו, בלעדיי אלוהים יענה את שלום פרעה. כאילו, כלום, לא מתרגש, כאילו, אני,
אתם מכירים את הסיפור על צדיקים, אחד טיפס על ההימאליה.
טיפס, טיפס, טיפס, הגיע, מה זה, מאמצים וזה.
הגיע לפסגה, הוא רואה שם ילד.
הוא אומר לו, ילד, איך רגע אתה לפה?
זה ילד, לא יכול להגיע לכאן. הוא אומר לו, אני נולדתי פה.
אני לא צריך להגיע, אני פה נולדתי, ככה נולד צדיקים.
אדם עובד על המידות, עובד, עובד, עובד, בסוף הוא רואה, זה צדיק שהוא.
שמע, אני כבר נולדתי על פסגת ההר.
אז יוסף נולד על פסגת ההר, הוא היה מלך, גם בבית האסורים הוא היה מלך, זה לא היה בשבילו.
אז פרעה מתלהב מזה.
והרי פרעה רואה אשר יוסף מבית האסורים יצא למלוך,
ולא נשתנה כוחו שנית.
למי שאינו מורגל כאם בעבדות והכנעה, אינו יודע איך להנהיג שררה פתאום.
והרי יוסף מעבדות הגיע להנהגה נפלאה.
מזה אמר פרעה שיוסף מעיקרו אינו עבד ואינו שפל,
כי אם הוא אחד שבכוחו להיות רם ונישא, אלא שלא היה בפועל על פי סיבה.
היה איזה אילוץ שבגללה לא יצא לפועל, אבל יוסף במהות הוא מלך.
ולכן הוא לא מתפעל ולא משתלם.
משום מה אחי, לאחר שהגיע לכך, עומד על כוחותיו העיקרים,
וזו הוראת שם הצופנת פענח,
איש אשר בכוחו צפונה הופעת הסרעות והנחת.
איזה פירוש יפה.
התלהבתי עליו נורא, נכון?
הרב פוקס, אתה מסכים?
והרב חכים.
וואי וואי, אתה גם חלבי?
צידוני, לו, מה, איפה הוא?
סוריה? הלפו, הלפו זה חלב.
כן, חלב. יפה.
אז זה צופנת פענח. טוב,
הרמב״ן נותן פה עוד כיוון להסביר למה יוסף נקרא צופנת פענח,
ובשביל זה אנחנו נצטרך לעשות איזה שיעור קצר בכלכלה. בואו נקרא רגע את הרמב״ן.
מה עשה יוסף?
אומר הרמב״ן,
נעשה רגע את זה הקדמה לפני.
אז נקרא את הרמב״ן.
הנציב אומר במקום אחר,
שיוסף ראה בחלום,
הוא הבין מהחלום, פרעה אומר לו,
והנה אני עומד על שפת היעור.
אז מזה שפרעה עומד, יוסף הבין שלמרות שיהיו שנות רעב,
פרעה יישאר בשלטון.
בדרך כלל כשיש רעב יש קטסטרופה,
ותמיד יש מהפכה מול השלטון.
ככה התחילה המהפכה הצרפתית, נכון?
ליהוי ה-16, רצחו, הרגו אותו, כי לא היה להם מה לאכול.
אבל בחלום רואים שפרעה עומד, אז יוסף אומר, אוקיי, אני צריך לתת כאן פתרון,
שבו בפתרון הזה הממלכה נשמרת.
אז עכשיו,
תהיו איתי רגע.
יוסף אומר לפרעה, תקשיב, הולך להיות שבע שנות סבא, שנות רעב, וצריך לשמור את האוכל משנות הסבה לשנות הרעב.
עכשיו אני שואל אתכם,
חוקים כלכליים בסיסיים,
מה יקרה למחיר האוכל בשנות הסבה
אם אנשים יתחילו לשמור?
מה יקרה לו?
הוא יעלה.
כולם יגידו, או, עוד שבע שנים יהיה רעב, תביא תשמור, תקנה. מה קורה? יש ביקוש?
אז מה?
מחיר האוכל עולה.
מחיר האוכל עולה, מי יכול לקנות?
רק העשירים.
כלומר, אם הפתרון של יוסף
יהיה ידוע במצרים,
מצרים תחרב כבר בשנות הסבה. לא נצטרך לחכות לשנות הרעב כדי שמצרים תחרב,
כבר בשנות הסבה מצרים תחרב כי יתחיל תחרות,
כי המחיר מיד יהיה ביקוש אדיר,
מחיר האוכל יעלה, העשירים יהיה להם כסף לקנות,
המחסנים שלהם יהיו מלאים, העניים, המחסנים שלהם ריקים,
יגידו העניים, אוקיי,
עוד מעט יגיע שנות הארץ האחרונות, עכשיו זה הזמן להתנפל על העשירים, כמו שקורה עכשיו במשאיות בעזה,
שהם מתנפלים שם, זה מגיע להם מחשמל וכל זה,
ויתחיל מלחמת אזרחים בתוך מצרים, עכשיו זה יקרה, לא צריך לחכות אפילו, יש שנות הסבה, עכשיו מצרים תחרב.
ולכן זה ברור,
פשוט שהפתרון של יוסף לפרעה הוא פתרון טוב,
גם פתרון החלום וגם ההצעה המעשית.
אריאל, יש לך דעש חם מאחיך,
שאני אפילו לא יודע איך קוראים לו, מרוב שקוראים לו רק אסקל.
והיה לי את הזכות לנסוע איתו כמה פעמים בכל מיני שיירות להכא ולהטם.
אה?
לגלדיון, להרדוב, כן, מי שם,
ניוד,
מפקדי הניוד הבכירי.
אז דעש חם.
בקיצור, איפה היינו?
זה ברור שהפתרון של יוסף
הוא פתרון יעיל בתנאי אחד, שמה?
שרק הוא יודע אותו.
שזה סוד כמוס, סודי.
צופנת, פענח, הכוונה הצופן לפענוח אצלו.
הוא היחיד שמחזיק במפתחות.
ועכשיו בוא נראה מה יקרה.
מצרים לא יודעת כלום.
לא יודעים, נכון?
הם לא יודעים כלום.
פתאום מתחיל מה? שנות שפע.
מה קורה למחיר האוכל?
מה?
יורד.
יורד.
בשפע יורד. בשפע יורד. יש מלא היצע, יש פחות, הביקוש אותו דבר. האוכל יורד.
מה אפשר לעשות בכזה מקרה?
מי יכול לקנות, מי קונה אוכל בכזו סיטואציה?
מי?
לא, עניינים לא צריכים, יש מספיק לכולם.
גם לא עשירים.
מי קונה?
המדינה.
חבר'ה, לא למדתם קורס בסיסי בכלכלה, אני אתן לכם את הזה.
מי ש...
חקלאי מגדל עגבניות.
בנגב.
הוא גדל עגבניות,
עולה לו לגדל את העגבניות שני שקלים.
המים, השתילים, הפועלים, עולה לו שני שקלים לקילו לגדל את העגבניות.
הוא אומר, טוב, שני שקלים לקילו,
כשיגיע, זה, אני אמכור את זה בארבע שקל לקילו, נרוויח פי שתיים, נאמר לו. אממה, איך שהוא הגיע,
בדיוק, אתם יודעים, החקלאים לא תמיד מתואמים ביניהם, אז מלא חקלאים שתלו עגבניות, ופתאום יד צפה בשוק, וקונים עגבנייה בסופר ביוחננוף
בשקל וחצי.
אז עכשיו החקלאי הזה, מה הוא אומר?
לא שווה לי לקטוף,
אני מפסיד, לא שווה לי, נשאיר את זה על ה...
בא שר החקלאות
ואומר, אני יש לי אינטרס שהחקלאי הזה יישאר על הרגליים, שלא יקרוס.
הוא אומר לחקלאי, תקשיב, תקטוף את העגבניות,
אני אשלים לך את הפער. אתה מגיע לך, נגיד, בוא, כדי שתוכל להתקיים שלושה שקלים, המדינה תקיים לך את העגבניות ב-2.5 שקל,
שתוכל להאמין. המדינה תמיד מושיטה עזרה
בהקשר הזה. זה קורה בעגבנון, זה גם קורה ב...
בנק ישראל גם עושה את זה הרבה פעמים.
כשיש יותר מדי דולרים וכל זה, בנק ישראל קונה את הדולרים כדי
לשמור על ערך הדולר, נכון? שלא יראה יותר מדי דולרים כדי שהיצוענים יהיה להם וכולי וכולי.
זה יכול לקרות רק מה?
רק אם הכל נשמר בסוד.
זה הסיפור.
כלומר, הרעיון של יוסף לפרעה זה להגיד לו, תקשיב, זה מה שהולך להיות, אבל, מה?
אבל שאף אחד לא ידע מזה. ואז מה?
יוסף עובר, כך כתוב, נכון?
עובר בכל ארץ מצרים,
עושה אותה לקמצים. בואו נראה עכשיו את הרמב״ן.
הנכון בעיניי שקיבצ את הכול אל תחת ידו, והוא נתן להם ממנו בכל שנה כדי פרנסתם שלא יבזבזו.
והוא שאמר, ויקבצו את כל אוכל השנים הטובות ויצברו בר תחת יד פרעה אוכל בהרים ושמרו.
ומפני שאמר ויקבצו את כל אוכל, אמר ויצברו בר, וכן ויכבצו את כל אוכל, ויצברו יוסף בר,
יורש יקבצו כל הנאכל לאדם, בר, לחם, מזון, אפילו טענים וצימוקים כיוצא בהם.
ויצברו מהם בר תחת הפרעה, והוא התבואה שהובעת ברחת ובמזרב וכולי,
ונתן בהרים, והיה כל האוכל במשמרת.
אבל אז הוא אומר ככה, וייתכן שנתן להם דמים כשער הזול מגנזי המלך.
זה הראייה למה שאנחנו אומרים. כלומר, ייתכן שהוא קנה את הכל בזול, ואז כולם מאוד מאוד ברכו אותו.
איזה יופי, המדינה עוזרת לנו, כי אנחנו, אין לנו למי למכור את זה, יש כל כך הרבה שפע, אף אחד לא רוצה,
ובסוף הוא אומר, תדאגו, אני אקנה מכם.
הוא קונה את האוכל בזול, לא רק שמחיר האוכל לא עולה,
אלא מחיר האוכל יורד, כי אף אחד לא יודע שמחכות 7 שנות רעב מעבר לפינה,
וזהו,
זה מה שקרה.
ואז מגיעות שנות הרעב, ואני רוצה, רבותיי,
שנשים לב לדבר הזה, כי זה אירוע דרמטי.
אירוע דרמטי בכל פני מידה,
אפילו היום,
בוודאי בתקופת המצרים ועם ישראל. בואו נראה מה קורה.
פרשת ויגש.
ולחם אין בכל הארץ, כי כבד הרעב מאוד,
ותלה ארץ מצרים וארץ כנען מפני הרעב. התלה זה, הם יהיו עייפות, חלשות.
וילקט יוסף את כל הכסף הנמצא בארץ מצרים ובארץ כנען,
בשבר אשר ימים שוברים,
ויביא יוסף את הכסף בית הפרעה.
רעב במצרים הכוונה שענילוס התייבש, ענילוס משום מה לא זה. אז בהתחלה באים ליוסף,
יש לו, יש לו אין סוף תבואה,
לפרנס לא רק את מצרים, אלא גם את כל האזור כולו.
שוב פעם, כי היו שנות צבא והוא יכל לקנות את הכל במחיר זול בלי...
אתם יודעים שגם מדינה יכולה לקרוס בגלל שהיא מוציאה כספים שאין לה,
כמו שקרה לברית המועצות שהוציאה המון המון כספים שלא היו לה כדי להילחם בתוכנית מלחמת הכוכבים, ובסוף היא קרסה.
יוסף לא מכניס את האוצר המצרי לבור, אלא הוא אומר, אני קונה דברים בזול.
הוא יכל היה לקנות את האוכל בזול, כי המחיר של האוכל ירד.
אז עכשיו כולם קונים ממנו, אז דבר ראשון הוא לקט את כל הכסף. מצוין.
ויתום הכסף מארץ מצרים ומארץ כנען, ויבואו כל מצרים אל יוסף לאמור,
הבה לנו לחם,
ולמה נמות נגדך,
כי אפס כסף.
ויאמר יוסף אבו מקנכם, וייתנה לכם במקנכם, אין בעיה, טוב יו נקנה את המקנה.
ומלאים את הכלכלה,
יוסף עושה הלאמה, הוא קונה, בהתחלה זה כסף,
אחרי זה הוא מלאים את אמצעי הייצור, את הטרקטורים, שזה בעלי החיים של אז.
ויביאו את מקניהם אל יוסף, ויתן להם יוסף לחם בסוסים ובמקנה הצאן ובמקנה הבקר ובחמורים,
וינעלם בלחם בכל מקניהם בשנה ההיא.
ותתום השנה ההיא,
ויבואו אליו בשנה השנית לרעב, כבר אחרי שנתיים רעב,
ויאמרו לו, לא נכחד מאדוני,
כי אם תם הכסף ומקנה הבהמה אל אדוני,
לא נשאר לפני אדוני בלתי עם גווייתנו ואדמתנו.
יש לנו אדמה,
אדמה זה נכס משמעותי, ויש לנו אותנו.
מה ההצעה שהם מציעים?
הצעה דרמטית מונחת על השולחן.
למה נמות לעיניך?
גם אנחנו, גם אדמתנו.
קנה אותנו ואת אדמתנו בלחם, ונהיה אנחנו באדמתנו עבדים לפרעה, ותן זרע, ונחיה, ולא נמות, והאדמה לא תשע.
רבותיי, אני לא יודע אם אתם יודעים,
אבל זה היה חלומו של כל דיקטטור.
מה החלום?
שכולם יהיו עבדים שלו.
זה החלום.
העם, עבדים שלו.
בדרך כלל זה היה מושג על ידי מה שנקרא רציחות אינסופיות,
כמו שהיום אפשר להיות בצפון קוריאה, בסדר?
מי שקצת מכיר מה שקורה שם,
יש מנהיג,
מתייחסים לו כל מיני כוחות, וכל העם, עבדים של המנהיג הזה.
אבל זה קרה כי יש שם מחנות ריכוז,
ורצחו מיליונים שם, וכן זה הדרך, ככה קרה גם בסין של
מאו טו צ'יין, איך קראו לו? מאו טו סין, לא זוכר את השם שלו.
מאו צה טו, כן.
וכך קרה גם ברוסיה הסובייטית.
אתה מקים מספיק מחנות מעצר,
מספיק גולאגים, מספיק אנשים מוצאים להורג,
שאנשים מפחדים לפסוח את הפה.
שלטון אימה ופחד וטרור.
פה הם באים מעצמם.
אומרים, שמע, אנחנו רוצים את העבדים שלך.
מה צריך?
אין בעיה, תחתום לי פה, פה, נגמר.
חלומו של כל מנהיג זה שהעם, דיקטטור,
שהעם יהיה עבדים.
וכאן הם באים בהצהרה בעצמם.
לרגע הזה חיכה יוסף.
יוסף הבין טוב מאוד לאן הוא הגיע.
הוא הבין טוב מאוד מה זה מצרים,
הוא הבין טוב מאוד את השיטה, הוא הבין טוב מאוד את המצרים. ולרגע הזה,
תנסו רגע לחשוב שיוסף זה עם ישראל,
כי יוסף בעצם נותן את הקול של עם ישראל לאנושות.
יוסף אומר להם מילה מאוד פשוטה.
לא.
לא קונים בני אדם.
חירות של בני אדם היא עניין אלוקי.
עשרת הדיברות יתחילו מהמילים אנוכי אדוני אלוהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים לא יהיה לך אלוהים אחרים על פניי לפי חלק גדול מהפרשנים שם אלוהים זה לא רק כמובן עבודה זרה כי עבודה זרה יהיה דיבר מפורש לא תעשה לך פסל בכל תמונה אלא אלוהים כמו דיינים לא יהיה לך אדון בשר ודם חוץ מהקדוש ברוך הוא לא יהיה לך
אסור שיהיה לך אדון בשר ודם חירותו של האדם היא
מתנה מאמא האלוהים, והאדם כפוף רק לריבונו של עולם.
זה גמרא איפה, באיזה מסכת, בבא מציע, פרק שישי,
הסוחרת הפועלים, מי זוכר?
יש פרק שישי, הסוחרת הפועלים, פרק שבי הסוחרת האומנים.
פרק שישי, המשנה הראשונה, נו,
למדתם? הכול תראה.
המשנה הראשונה בפרק הזה, הסוחרת הפועלים,
והם באמצע הם רוצים לחזור בהם, יכולים או לא יכולים?
למה?
אנחנו לא עובדים שלך,
אנחנו פועלים שלך.
אם אנחנו רוצים, אנחנו נפצר אותך, אני שלם לך אם גרמנו לך נזק, אבל אתה לא יכול להגיד, אתם שלי עד סוף היום, אנחנו רק של הקדוש ברוך הוא.
אגב, זה גם, החתם סופר היה, יש תשובת חתם סופר,
היה איזה רב אחד
שחתם חוזה עם הקהילה שלוש שנים,
ואחרי שלוש שנים עם הקהילה רצית לפטר אותו.
אז הוא פנה לחתם סופר.
אז הקהילה אמר, והסופר שאל את הקהילה, מה זה צריך להיות? אמרו לו, מה אתה רוצה, הוא חתם על שלוש שנים חוזה.
נגמר החוזה.
אז החתם סופר אמר להם, תראו,
אם הוא לא רב טוב, אז בסדר, זה לא קשור, אבל בגלל החוזה אתם לא יכולים לפטר אותו. הוא חתם על חוזה בגלל שרב,
הוא משועבד לקהילה שלו 24-7.
אז כדי שהוא לא יהיה עבד לכם,
אלא רק הקדוש ברוך הוא, אז הוא אומר, זה חוזה זמני, אז זה בשבילו, זה לא בשבילכם.
הוא אחרי שלוש שנים יכול ללכת, אתם לא יכולים.
תשובת חתם סופר נפלאה כזאת.
אז יוסף אומר למצרים,
תתנתקו מהרעיון המזעזע הזה,
שניתן לשעבד בני אדם. אסור.
אסור.
ולכן מה הוא אומר להם?
פסוק כ'
ויהי כן יוסף את כל אדמת מצרים לפרעה,
רק את האדמה.
כי מכרו מצרים לפרעה,
סליחה, כי מכרו מצרים איש שדהו,
כי חזק עליהם הרעב, ותהיה הארץ לפרעה.
הוא קנה את האדמה.
זה מותר. מה עם בני האדם?
ואת העם העביר אותו להרים מקצת גבול מצרים ועד קצהו,
רק אדמת הכהנים לא קנה וכולי.
פסוק כג
ויאמר יוסף אל העם, הן קניתי אתכם היום את אדמתכם לפרעה,
אה לכם זרע וזרעתם את האדמה. אנחנו בהמשך ננסה להביא מה זה המילה,
אה לכם זרע, מה זה אה לכם,
כן?
והיה בתבואות ונתתם חמישית לפרעה וארבע הידות יהיה לכם לזרע השדה ולאוכלכם ולאשר בבתיכם ולאכול את אפכם.
כלומר הוא אומר, אני קניתי רק את האדמה,
רק את האדמה, אתם, אני מעביר אתכם ממקום למקום,
כי אתם, זו לא האדמה שלכם.
מה אתם? אתם אריסים.
אריסים.
עובדים באדמה, מקבלים חלק מהיבול לכם, והם משלמים מס לפרעה.
אגב, איזה שיעור מס הוא מטיל עליהם?
כמה זה?
20%. מי מאיתנו מוכן לשלם מס 20% למדינת ישראל מס הכנסה?
נדמה לי שמדרגת המס הכי נמוכה היום, כמה זה?
14%. 14%, ומיד אחרי זה זה כבר קופץ ל-25% ו-33%.
20% זה סבבה לגמרי, מה זה 20%?
מי שמרוויח,
מה?
25, כן.
25%,
מי שמרוויח מהזה, אז כל שקל שהוא מרוויח, המדינה לוקחת לו חצי, 48%. עם ביטוח לאומי, נותן להם מס מאוד מאוד נוח.
הוא אומר להם, תראו, אני יכולתי לקנות,
זה הלימוד הכי גדול, יכולתי לקנות אתכם לעבדים,
אתם רציתם,
אני אחנך אתכם, לא.
כלומר, יוסף,
מנסה להוציא את מצרים ממצרים עוד לפני שהיה צורך להוציא את ישראל ממצרים.
להוציא את הרעיון היום הזה מהראש שבני האדם יכולים לשעבד אחד את השני.
לנתק את הרוע הזה. זה עם ישראל. זו הברכה שעם ישראל מביא.
עם ישראל מביא ברכה, כולנו,
נראה לנו בצלם אלוהים, ולא משעבדים אחד את השני.
תראו מה הם אומרים לו, ויאמרו יחייתנו.
נמצא חן בעיני אדוני והיינו עבדים לפרעה. הם לא מוותרים על זה. לא, אולי בכל אופן תקנה אותנו לעבדים. אולי הסברתי לכם? לא.
תראו מה אומר הנציב עוד פעם.
החייתנו חיים של חירות.
והיא טובה מצד זה.
טוב, תודה, ברוך תהיה.
אבל אנחנו רוצים יותר.
אבל יותר מבוקשנו. עבדים לפרעה.
אז יהיה מספיק צרכינו אם תעשה השדה מעט או הרבה. כי פה הם תלויים. אם השדה תעשה 100 קילו, אז יהיה להם 20. אם השדה תעשה רק 10 הקילו,
אז מה הם יקחו?
שני הקילו.
תן לי להיות עבד, ראש שקט, אני לא רוצה אחריות.
יוסף אומר להם, אני לא אוותר לכם.
אתם תצטרכו לקחת אחריות,
אתם תצטרכו לעבוד, אתם תצטרכו להשקיע, אני לא אקנה אתכם.
אבל יוסף לא נתרצה לדבריהם.
כלומר, האדם הראשון בהיסטוריה אי פעם שהביא את רעיון שלילת העבדות לפני לינקולן ולפני כל מיני,
תומאס הובס ועוד כל מיני אחרים, מי זה?
יוסף הצדיק.
איפה?
במקום שנקרא בית עבדים.
מצרים שהמציאה את העבדות.
שוק העבדים הגדול ביותר בכל המזרח התיכון היה במצרים.
יוסף, שהוא משנה למלך מצרים, מביא.
אתה יודע, אתה יכול לעמוד בשיעור במכון מאיר ולהרצות כמה עבדות היא דבר נורא.
כל הכבוד, מחיאות כפיים סוערות. אבל כשבאה לך, מה שנקרא, הצעה לשולחן,
ומציעים כולם, העם מבקש ממך, לא מציע.
מתחנן לפרניך, קנה אותנו לעבדים.
וזה כאילו זה, ושם לעמוד ולהגיד לא.
לא קונים בני אדם לעבדים,
זה הדבר הכי גדול שיכול להיות.
זו הברכה שעם ישראל מביא.
זה הסיפור שלא סופר.
יוסף עשה כאן מהלך אדיר לחנך את מצרים. הוא גם מחנך את האחים שלו על האחווה,
והוא גם מחנך את מצרים להוציא אותם מהעבדות.
תראו מה אומר אלקוטי מוהרן.
על הפסוק הזה,
הלכם זרע,
רבנו הארי אומר, על הפסוק הלכם זרע אנחנו רואים בהגדה של פסח הלחמה ענייה.
להזכיר את ההלכם זרע של יוסף.
וזה מתחיל לגדול של זה.
אז אומר רבנו,
עיקר ההולדה תלוי ב-ה.
בבחינת אין לכם זרע. להוליד הכוונה ליצור איזה משהו חדש.
אברהם ושרה לא הולידו, כי לא היה להם ה, עד שהגיעו ל-ה הזאת.
כי עיקר ההולדה על ידי הדעת, ה זה דעת,
כן?
זה התרחבות של מבחינת וידע אדם וקטן אינו מוליד.
ועיקר הדעת הוא שישתמש בדעתו,
היינו שיוציא אצלו מכוח אל הפועל. כי גם לקטן יש דעת, אבל אצל הקטן עדיין הדעת בכוח ולא בפועל.
כי לא ישתמש בדעתו.
ולא יוציאו אותו מכוח אל הפועל.
ומי שיושלם בדעתו,
שיוציאו אותו מכוח אל הפועל, ויוסף היה שלם בדעתו, כמו שראינו בפירוש של הצופנת פענח, נכון?
שלם. כל התקופה הוא שלם, הוא עצמי, הוא לא מתבלבל.
לא אצל אשת פוטיפר,
לא בבית האסורים, לא מול פרעה, הכל תמיד מיושר, הכל תמיד בשלמות.
אז מי שהוא שלם בדעתו,
מוציא אותו מכוח אל הפועל,
והשיג בדעתו מה שאפשר לדעת האדם להשיג בדעתו,
אזי הוא קרוב לדעת הקדוש ברוך הוא.
ודעת הקדוש ברוך הוא נאמרת בצורה הכי מפורשת, סגי,
בפרשת בהר, נכון?
כי אמרוך אחיך,
ונמכר לך, לא תעבוד בו עבודת עבד, כשכיר, כתושב,
יהיה עמך, נכון?
וחי אחיך עמך. למה אומר הקדוש ברוך הוא? כי עבדיים אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים לא ימכו ממכרת עבד. האם זה נכון רק לעם ישראל?
לא.
התורה שוללת את העבדות באופן כללי.
גם עבד כנעני שעליהם נאמר לעולם בהם תעבודו,
גם עבד כנעני יש לו זכויות והוא גם אחרי זה משחררים אותו והוא בעצם נהיה גר וכן על זה הדרך.
עבד עברי זה בכלל
מושג מושאל.
אין דבר כזה, בעצם עבד עברי.
עבד עברי זה שכיר, הוא שכיר לכל דבר ועניין.
אתם מכירים את ההלכות של העבד עברי? כל הקונה עבד, קונה אדון לעצמו.
יש לך עבד נגר,
עבד עברי נגר, אתה לא יכול לבקש להיות מסגר.
הוא אומר לך, לא, אני נגר.
יש לך כרית אחת,
ההוא עישן ולא אתה,
עליה.
זה תוכנית שיקום בכלל.
רק שעבד כנעני יש בו את זה, וגם עבד כנעני התורה שואפת
שיהיה חייה במצוות כאישה, וכן על זה הדרך.
אז אומר רבי נחמן,
כן, זה דעת הקדוש ברוך הוא.
ואין חילוק בין דעת האדם לדעת השם יתברך, מה שנקרא דעת תורה.
אלא חמישה דברים כמובן. ואז דעתו עונק מדעת השם יתברך, שהיא מבחינת היי ואז מוליד.
כשיוסף אומר למצרים, אה לכם זרע,
הוא אומר, קחו קצת דעת אלוקים.
קחו.
אתם עם הדעת האנושית שלכם רוצים רק לשעבד אחד את השני.
מתי תפתחו את העיניים לדעת אלוקים שאוסר את שיעבוד?
אין לכם זרע, קחו קצת דעת אלוקים, קחו!
ותפסיקו לשעבד אחד את השני!
ולהשלים את דעתו שיש עליהם בדעת, אי אפשר ללדשת עסק שעוסק עם בני אדם לקרבם לעבודת השם יתברך.
אז אתם יודעים,
מיד השם ישמואל יגיד את זה שיוסף מל את המצרים,
ניסה לקרב אותם לעבודת השם יתברך,
והדבר הבא שהוא עשה כדי לקרב אותם לעבודת השם יתברך זה שלל מהם את העבדות.
שלל להם את העבדות.
תראו גם, השם ישמואל אומר את זה.
ובכוח ההוספה שבו להמשיך אור אלוקי,
יוסף,
אף במקומות נמוכים, היה עניינו שכתוב בו, וזקניו יחקם,
שהחכים את חכמי פרעה וקלקל את מצרים בשבע שני הרעב,
וקפאן למול,
שאמר להם, אלוהי אין אוזן את הערלים,
מכלל שיזן אותם בכוח אלוקי.
מהו הכוח האלוקי?
הכוח האלוקי זה הכוח ששולל את השעבוד ואת העבדות אחד של השני.
עכשיו, ההא הזאת היא כל כך חשובה,
אה לכם זרע, שבסוף יוסף,
שכחתי לצרף את זה פה, אני רואה את המקור הזה,
אבל זו הכותרת של השיעור, נכון?
שבסוף הקב'ה אומר ליוסף,
כל כך ניסית להכניס דעת אלוקים גם באחים שלך,
שתהיה אחווה בין האחים,
וגם במצרים, אני מכניס לך ה' בתוך השם.
עדות ביוסף סמו,
שפת לא ידעתי,
אשמה.
שפת העליתי אשמה זה מצרים, שלא הכירו את השפה.
עד אז במצרים, אתה יכול לשעבד?
תשעבד.
אתה יכול לחמוס? תחמוס.
פתאום מגיע יוסף ואומר להם, חבר'ה, יש מוסר בעולם, יש צדק בעולם, יש יושר בעולם, יש אלוהים בעולם,
אלוהים יענה את שלום פרעה, הם לא מכירים.
שפת, לדעתי, יש. מה המשך הפסוקים? אסירותי מסבל שכמו,
כפיו מידו תעבורנה. אסירותי מסבל שכמו, אפשר לפרש את זה על יוסף,
אפשר לפרש את זה על מצרים.
יוסף מסיר את הסבל ממצרים.
ומסיים פה השם משמואל ואומר,
מכלל שהאזן אותם בכוח אלוקי ואחר כך בסוד
הלכם זרע, ואף שהארי זל נחשבת תפיסה על יוסף שהכניס קדושה במצרים במקום הטמא,
ומתקנים את זה בהלחמה הנייה,
כן?
מכל מקום כבר אמרנו שגם יוסף ידע מזה, גם יוסף ידע שכאילו הוא נותן כוח למצרים, הוא הופך את המצרים ליותר מוסריים, אז אולי זה ייתן להם יותר כוח.
מכל מקום לא השגיח על שום דבר לטובת ישראל,
שצפה שתהיה נצמחת מזה לעתיד.
הוא מגלה פה את הסוד.
אומר יוסף, איך אני אדאג שמצרים לא ישעבדו את האחים שלי שהולכים להגיע לכאן?
איך אני אעשה את זה?
אני קודם כל יוציא מהם את הרעיון בפני עצמם.
שהם בעצמם לא ירצו לשעבד. ואז כשהאחים שלי יגיעו, הם לא ישעבדו אותם. האם זה עזר ליוסף?
אנחנו רואים שבסוף מצרים
כן שיעבדו את ישראל עבדים.
אומר השם משמואל,
כי מבלעדי זה היו המצרים רעים עוד יותר,
והיו ישראל עוד יותר בסכנת גוף ונפש.
ואף זה ממעלת יוסף, מכל מקום הדבר צריך תיקון.
כלומר, העובדה שיוסף עשה את זה הגנה על עם ישראל בהמשך,
שהשעבוד והעבדות לא היו כאלה חמורים.
כי אם יוסף את זה לא היה עושה, אז היה פה שעבוד עוד יותר חמור אפילו.
זה ההלך עם זרע, זה דעת אלוקים.
עד איפה מגיע יוסף? תראו,
מה קורה? לא, מה שלומך?
המעצמה הגדולה ביותר בעולם היום היא ארצות הברית.
סיל התחרה בה וכן על זה הדרך,
היא המעצמה הכי גדולה.
חלק מהדברים ארצות הברית עושה בגלל אינטרסים,
חלק מהדברים היא עושה בגלל זהות ערכים. זאת מדינה,
בכל אופן, מדינה גדולה.
בכל אופן,
עוזרים, עזרו לעם ישראל מאוד. עוד פעם, זה לא רק לשם שמיים, אבל
זו עזרה ודאי גדולה וחשובה.
מישהו פעם שמעתי, כבודו סוכנוני, שאמר שארצות הברית זה גלגול של רומא,
שחזרה בגלגול, כי סמלי השלטון הם דומים, גם המילה אמריקה ורומא, וסמלי השלטון זה הקפיטול והסנאט והסמל,
אבל רומא באה להחריב, וארצות הברית כאילו באה לעזור.
ואתם יודעים שארצות הברית זאת מדינה שהיא בעצם בנויה, האתוס שלה הוא אתוס תנכי.
האתוס שלה הוא אתוס תנכי.
ואני רוצה לקרוא לפניכם שני קטעים ממסמכים אמריקאים. אחד זה מהצהרת העצמאות האמריקאית שחיבר אותה ג'פרסון,
והפריאמבל, והשני זה הנאום האחרון של הנשיא רייגן.
היה נשיא אמריקאי משנת שמונים עד שמונים ושמונה.
נשיא,
אמרו לי שזה הנשיא האמריקאי הגדול האחרון, שבאמת היה לו...
כולכם מכירים אותו כשחקן כדורגל רונלדו,
הוא קרוי על שם רייגן, רונלד רייגן.
ההורים של רונלדו העריצו את רייגן, אז נולד להם ילד, קראו לו רונלדו.
שם זה.
ותראו מה כתוב כאן.
זה תרגום כמובן מאנגלית.
עלינו אמיתות אלה כמוכחות מאליהן. מוכחות מאליהן זה self-evidence.
אני לא צריך לך להסביר, זה obvious. זה כמו אקסיומה במתמטיקה, שני קווים מקבילים לא נפגשים, אני לא צריך לך לדבר על זה. מקובלות מאליהן.
שכל בני אדם נבראו שווים,
שהבורא העניק להם זכויות מסוימות שאי אפשר לשלול מהם, וביניהם הזכות לחיים, חירות ורדיפת עושר.
אני רק רוצה להגיד ששתי השורות האלה,
האמיתות המוכחות מאליהם, הן היו ממש לא מובנות מאליהם בהרבה מאוד מקומות בעולם בזמן שבארצות הברית כתבו אותם, וגם בארצות הברית בעצמה,
בזמן שדבר הזה נכתב,
הייתה עדיין עבדות,
כולל לשופטים עליונים, והעבד היה עכשיו רכוש של האדון.
כלומר, זה ממש ממש ממש לא מובן מאליו.
וכשעומדת קבוצת אנשים ומצהירה את הדבר הזה בתור מובן מאליו, בשם אלוהים,
זו תוצאה ישירה של מה?
של התנ״ך, של יוסף.
זאת אומרת, תראו את ההשפעה של עם ישראל. אנחנו מדברים על ויהיה ברכה,
כמה ברכה אנחנו יכולים להביא, תראו עד לאן זה מגיע.
חוצה את ההיסטוריה מקצה לקצה ונהיה בתשתית של
המעצמה הגדולה הזאת.
הזכות לחיים, לחירות, לרדיפת עושר.
וכדי להבטיח זכויות אלה מוקמות בקרב בני אדם ממשלות
השואבות את סמכויותיהן הצודקות מהסכמתם של הנשלטים.
כלומר, לא הממשלה,
לא העם של הממשלה, אלא הממשלה היא של העם, והעם יכול להחליט, שזה כאילו אירוע, מה אתה מדבר, כאילו.
בכל ההיסטוריה היה שלטון והוא רדה בעם למטה ולקח להם את הכל.
ופה,
ובכל פעם שצורת ממשל כלשהי הופכת הרסנית ביחס לזכויות האלו,
כאן הם מתכוונים לשלטון של הבריטים שהיה עליהם,
הרי שזכותו של העם לשנותה או לבטלה
היא להקים ממשלה חדשה שיסודותיה מושתתים אל עקרונות כאלה.
עקרונות שהבורא נתן לכולם זכויות.
זה יוסף.
שם שמיים שגור על פיו.
זה אין לכם זרע.
ובנאום מסי רייגן,
המהפכה שלנו הייתה המהפכה הראשונה בהיסטוריה של האנושות,
שבאמת שינתה והשיגה לאחור את עוצמת השלטון.
ועם שלוש מילים קטנות, אנחנו העם. We, the people, כן?
אנחנו העם אומרים לממשלה מה לעשות, היא לא אומרת לנו. אנחנו העם הנהג והממשלה היא המכונית.
אנחנו מחליטים איפה היא צריכה ללכת ועל איזה מסלול ואיזה מהירות.
כמעט כל החוקות בעולם היו מסמכים שבהם ממשלות מספרות לאנשים מהם הזכויות שלהם והחוקה שלנו היא מסמך שבו אנחנו העם מספרים לממשלה מה מותר לה לעשות אנחנו העם חופשיים אמונה זו הייתה הבסיס לכל מה שניסיתי לעשות בשמונה שנים שחלפו הידיעה שהאדם אינו חופשי אלא אם הממשלה מוגבלת כל הדבר הזה הוא הכל תוצאה של התנ״ך והתורה של יוסף הצדיק
אז הסיפור שלא סופר על יוסף, הסיפור שלא סופר על יוסף זה הסיפור שיוסף הוא עושה את המסע הגדול כדי לחבר מחדש את המשפחה ולאחד את האחים ולראות שיהודה לוקח ערבות על בנימין ואז הוא מתגדל לאחים בינתיים מה שנקרא מאחורי אגב יוסף פועל פעולה עצומה על מצרים כדי לתקן אותה הוא גם הציל אותה מרעב הוא גם הציל את השלטון המצרי הוא גם הציל את פרעה מזה שעשו עליו איזה הפיכה על הראש והוא גם וזה הדבר המרכזי מלמד אותם את הלקח המוסרי החשוב ביותר בעולם בהזדמנות שהי
נתן לו בקצה האצבעות לקנות אותם לעבדים.
לא קונים בני אדם לעבדים.
חירותו של אדם היא הנשמה שלו, והנשמה היא אלוקית, והיא משועבדת רק לבורא עולם.
זו הברכה שהעם ישראל מביא לעולם. תראו איזה ברכה,
תראו את הברכה שאנחנו מביאים, זה לעומת מה שנמצא, כאילו זה לעומת זה עשה אלוקים.
אנחנו שליחים של האור,
שליחים של הטוב,
שליחים של ההנהגה האלוקית העליונה,
שליחים של השפע האלוקי שהושפע עלינו בתנ״ך להביא את זה לכל אומות העולם.
אנחנו נמשיך לעשות טוב וברכה לכל האנושות כולה וגם לעם ישראל ונמשיך להילחם ברוע ולכלות אותו עד שלא יוזכר שמו בכלל כי שתי הזרועות האלה נצרכות גם עשיית הטוב ביד ימין עשיית הטוב בכל הכוח וגם באור הרע שנזכה לזה אמן לאמן תזכו וימצאו חמש ורבע כוח סוך חכמנו מי שרוצה
