טוב, שלום לכולם, התגעגעתי מאוד ומנצלים את החלק מהפסקת תשע, יש גם טיפה יציאות יותר ארוכות,
אז הצלחנו להגיע וקצת ללמוד משהו ביחד.
וכמו הרבה דברים שאנחנו בתוכם, זה גם לימוד שעומד בפני עצמו, אבל גם מטבע הדברים הוא מתחבר
מאוד מאוד למלחמה שאנחנו בתוכה,
לאירוע המכונן הזה על שלל ההשלכות שלו שהיו ושעדיין ושיהיו.
בסדר? אז נגיד ככה, התורה היא נצחית. ככה אני מרגיש שהתורה
היא נצחית.
וכל פעם המאורעות
תמיד צוחקים שכל דבר אפשר לקשר לפרשת השבוע. נכון, יש איזו בדיחה שפעם הגיע יהודי עם סוס לעיירה בערב שבת והוא חיפש איפה לקשור את הסוס.
אז הוא אומר לו, לא תיקח את הסוס לרב. הוא אומר, מה הקשר? הרב כבר יקשור אותו לפרשת השבוע.
נכון, כל דבר אפשר לקשור לפרצת השבוע, אבל אני חושב שהסיבה היא שהתורה היא נצחית.
התורה היא נצחית, העקרונות שנאמרים הם נצחים, ומדי פעם המאורעות כאילו קופצים, ואז הם פוגשים את ציר ההתייחסות של הנצח.
לא תמיד המאורעות מתרוממים לגובה של התורה, אבל מתרוממים, ואז אתה פתאום, אוקיי, התורה כבר התייחסה לזה.
אז אותם דברים שאנחנו לומדים בכל שנה,
פתאום בשנה מסוימת כשהמאורעות מתארגנים בצורה מסוימת, אז אנחנו רואים כמה זה,
כמה התורה הנצחית שלנו נתנה כבר, נתנה לנו את הכיוון ואת המענה. אז אני רוצה שנתחיל היום בלימוד שהוא ממש פשוטו של מקרא.
ממש זה שיעור בתורה כמעט,
אבל מתוך פשוטו של מקרא הזה יוצאות
השלכות מאוד מאוד ממשיות לכל הסיפור של נפש הפרשה ונפש האומה, וגם נפש, זה גם נכון, גם כלפי היחיד.
אז בואו נתחיל.
התורה מספרת לנו,
וישלח יעקב מלאכים אל עשו אחיו ארצה סיר שדה אדום
ויצב אותם לאמור אתם מכירים את הפסוקים כה תאמרו לאדוני לעשו כה אמר עבדיך יעקב
אם לבן גרתי ואיכר אדתה
ויהי לי שור וחמור צאן בבית שפחה ואשלחה להגיד לאדוני למצוא חן בעין ערה כן
אני צריך להתרגל לדבר יותר משתיים וחצי דקות זהו עכשיו אני אמור לסיים נכון
סרטונים של שתיים וחצי דקות רק עכשיו שיעור שלם
מה חשב יעקב כשהוא שלח את המלאכים לעשו? מה בדיוק היה,
מה עלה בדעתו? על כל פנים זה ברור שהוא קיבל תשובה
שלפחות לפי הפשט
הוא לא ציפה לה.
הוא אומר, תקשיב, באנו לאחיך אל עשו והוא מסר לך תודה רבה והוא בא להרוג אותך.
כתוצאה מהדבר הזה יעקב מאוד מאוד מפחד וירא יעקב מאוד וייצר לו וירא חצת העם אשר איתו וכולי וכולי הדברים ידועים.
המדרש שואל פה שאלה שהיא שאלת פשט.
ואני בלי מפה פה,
אבל תחזיקו את המפה בראש, בסדר? יעקב אבינו מגיע מאיפה?
מחרן,
צפון מזרח סוריה של היום.
עשו נמצא איפה?
שעיר, איפה זה שעיר?
איפה זה אדום?
הרי אדום, נגיד זה דרום, כן, דרום ממלכת ירדן,
באזור איפשהו בין ים המלח לאילת, כן, בצד המזרחי. עשו נמצא שם, הר שעיר.
אתה רוצה להגיע מ...
חרן לארץ ישראל. מישהו מפריע לך? מישהו...
מישהו... תגיד, מה אתה שולח מהם מלאכים לעשו? מה אתה מודיע לו שאתה מגיע? מה אתה מזמין צרות? מי שואל את זה?
המדרש שואל את זה. אומר המדרש, וישלח יעקב.
רב הונא פתח, מחזיק באוזני כלב,
מתעבר על ריב לולו.
אתה רואה איזה כלב דוברמן או איזה בולדוג ישן בדרך. מה, אתה תמשוך לו באוזן? תגיד לו, אדוני הכלב, אל תנשוך אותי? אתה תמשוך לו באוזן, אני אשוך אותך.
שמואל בר-נחמן אמר, משל לארכיליסטים
שהיה ישן בפרשת דרכים.
שודד, רוצח, שישן.
עבר אחד ושרי מעיר לי.
אמר לי, קום לך, דבישה שכיחכה. אחד עובר,
מעיר את השודד הזה, אומר לו, תקשיב, אני לא כדאי לך לישון פה, איש פה שודדים.
הוא אומר לו, אני השודד.
תודה שהערת אותי, יאללה, תמיט כל הכסף.
קם ושרי מקפח בי.
הוא קם, השודד, וקיפח אותו, שדד אותו.
אמר לו, ניער בישה.
אמר לו, אדם טיפש, כאילו, אדם טיפש, ללא שכל.
אמר לו, דמי חווה ועוררתני, הייתי ישן והערת אותי. עכשיו הערת אותי, תספוג את המחיר.
כך אמר לו הקדוש ברוך הוא ליעקב.
לדרכו היה מהלך. עשיו עסוק בעניינים שלו, עסוק בשודדים שלו. מה אתה שולח לשליחים?
מה אתה מקפיץ אותו עליך?
לדרכו היה מהלך ואתה משלח אצלו ואומר לו, כה אמר עבדיך יעקב".
כן.
רבי יהודה ורבי סימון פתח, מה תאמרי כי יפקוד עלייך ואת לימדת אותם עלייך, אלופים לראש? אמר לו הקדוש ברוך הוא, לדרכו היה מהלך ואתה משלח אצלו ואומר לו, כה אמר עבדיך יעקב. מה אתה מסבך את העניינים?
אסע בהר סעיר, אתה יכול לחזור חזרה, זה עשרות קילומטרים מבדילים ממך לבינו.
עכשיו שהודעת לו, הוא אומר,
תודה רבה שהודעת לי, עכשיו אני באמת אגיע.
שאלה בפשט, נכון?
פשט, אתה מחבר את הפסוקים לגיאוגרפיה, השאלה הזאת יוצאת.
אם לא יודעים את הגיאוגרפיה,
אז חושבים שעשיו מחכה על פתחה של ארץ ישראל, מחכה ליעקב, אז יעקב, אבל עשיו נמצא בעשי, וישלח יעקב הלכים לארצה שעיר שדה אדום, כתוב.
אדום וחרן זה 200 קילומטר אחד מהשני, מה אתה צריך בכלל ל... נכון שאלה?
זאת שאלה מאוד מאוד חזקה.
אני אצרף אליה עוד שאלה.
אבל בפשט כתוב שהוא בגר,
לא.
באנו אל אחיך אל עשיו, וגם הולך לקראתך בארבע מאות איש עמו.
למה? באנו אל אחיך אל עשיו,
ומכיוון שבאנו אליו, הוא הולך לקראתך.
בסדר?
עכשיו אני אוסיף על זה עוד שאלה,
ואחר כך נראה את דברי הרשב״ם,
שכמו שאמרנו, הרשב״ם הוא פשטן,
ובעקבות דברי הרשב״ם אנחנו נתחיל להיכנס פה למשמעויות הפנימיות של העניין הזה. תראו,
הרי יעקב אבינו, אני חוזר רגע לפסוקים שלפני כן,
וירא יעקב מאוד ביצר לו, ויחץ את העם אשר איתו, ותצמת הבקר ותגון משני מחנות. ויאמר אם יבוא עשו אל המחנה האחת ואיכהו,
ויהיה המחנה הנשאר לפליטה.
אז יעקב אבינו חוסה את המחנה. כלומר, זה הדבר הראשון שהוא עושה.
הוא חוסה את המחנות לשתיים, ודואג שיהיה פה איזה...
אבל אחר כך, בפרק ל״ב אנחנו רואים פה את כל המתנות שהוא שולח לעשו, נכון?
שולח לו עזים 200, 90, 20, לא נקרא כאן את כל הפסוקים,
ומחלק אותם לעדרים-עדרים כאלו, עדר-עדר לבדו, ורווח תסביבו בין עדר ובין עדר. התורה מאוד מאוד מעריכה
בדבר שהוא קצת נראה לכאורה, בסדר, הבנו, יעקב רוצה.
מה שהיא אומר, הוא רצה להשביע את עינו של אותו רשע, שיראה כאילו הרבה.
אבל בסדר, אתה יכול להגיד לו את מה, שלח לו מתנה נכבדה. למה אתה כל כך מפרט את
הצורה בדיוק שבהם העדרים נשלחו לעשו?
ואז כתוב כך,
ותעבור המנחה על פניו ואולם בלילה הוא במחנה ויקום בלילה הוא ויקח את שתי נשיו
ואת שתי שפחותיו
ואת אחד עשר ילדיו ויעבור את מעבר יבוק.
גם פה אני רוצה להזדקק לשירותים שלכם בתור טיילנים רציניים ביותר.
מישהו יודע איפה זה מעבר יבוק?
כשאני עומד בארץ,
מול איזה נחל אני צריך לעמוד כדי לראות את מעבר יבוק מולי?
איך?
ארנון, לא ארנון ויבק זה שניים,
מה?
מה דומה כאן בארץ ליבוק שם? טיילת בירדן? דוד, היית שם?
היית ביבוק עצמו.
נכון?
מה?
לאכל זרד, בוא נגיד שהיבוק מזכיר את הדראג'ה, בסדר, מבחינת האווירות וכל זה. נכון, יש לו...
לטייל בדראג'ה בלילה.
הייתם עושים את זה?
שמע, אתה צריך להיות, בוא נגיד ככה, אפשרי, אבל טייל מאוד מיומן, מכיר את המקום היטב, יודע לטייל, מצויד היטב.
הייתם לוקחים שם את האישה ואת הילדים שלכם, 11 ילדים?
הילדים האלה, הגדול שלו בן 13, הקטן בן 7. לעבור את מעבר יבוק בלילה,
זה חייבת סיבה מאוד מאוד מוצדקת. למה יעקב עושה את זה?
למה הוא חוצה מעבר קריטי, קשה,
עם מצוקים וכל זה? בלילה.
שאלה.
עובר את הנחל,
ואז הוא נותר לבדו, ויש לו את המאבק עם המלאך שנחזור אליו בהמשך.
ואז אני מדלג לפסוק א', וישא יעקב עיניו וירא,
והנה עשו בא ואימו ארבע מאות איש, ויחץ את הילדים על לאה ועל רחל ועל שתי השפחות.
וישם את השפחות ואת ילדיהם ראשונה ואת לאה ואת ילדי האחרונים ואת רחל ואת יוסף האחרונים והוא עבר לפניהם וישתח הוא ארץ שבע פעמים עד גשתו עד אחיו.
רגע, רגע, אני רוצה להבין, הרי כבר
מה שבא כאן בפסוקים וישא יעקב את עיניו וירא שיעקב מה?
הוא מופתע.
הנה עשו.
מה אתה מופתע? אתה הרי מתכונן לקראתו,
נכון?
כל האירוע, כל הפרק שקראנו זה איך אתה מתכונן לקראת המפגש עם עיסר.
אתה חוצה את המחנות לשניים, אתה שולח לו מתנות. מה מפתיע פה?
מה ההפתעה? זה הדבר הכי צפוי שיש, לזה התכוננת.
וגם חוץ מזה,
קראנו שיעקב כבר
חצה את המחנות, נכון? הוא חצה את העם לשתי מחנות. ומה כתוב כאן?
שהוא חוצה אותם מחדש, עוד פעם.
וגם שכתוב, ויחץ את הילדים על לאה ועל רחל, משמע שזה חלוקה לא מתוכננת כזאת. הוא לא תכנן אותה,
הוא כאילו כמו צועק, חבר'ה, כאילו חירום כזה. ומה קורה? קראנו, היה פה נוהל קרב מסודר. היה פה קפק אחד, קפק שתיים.
חצית את כולם, זה, עשית מסודר, הכל היה מצוין. מה השתבש כאן בדרך, נכון?
מתן, זה שאלות בפשט או לא?
מתן.
מתן קוראים לך, לא?
אני שואל, אם זה שאלות בפשט?
נכון, שאלות בפשט.
כל אחד צריך לשאול את השאלות האלה כשהוא קורא את הפסוקים.
מאוד מאוד מוזר.
ולכן אומר הרשב״ם דבר שהוא בעיניי נפלא, רק אחרי שנבין את הרשב״ם, אה, סליחה, ועוד בתוך אמצע הסיפור הזה נכנס הקטע של המלאך.
למה יש כאן את הקטע של המלאך?
למה הוא בא?
שמישהו יסביר לי למה מגיע המלאך? מה הוא בא לעשות?
ואני עוד פעם,
כאילו, אמנם זה מלאך, אז קשה להגיד כאן פשוטו של מקרא על מלאך, כי המלאך הוא כבר איזה אירוע מעולם הפלא והסוד והסתר. אבל בכל אופן יש כאן מלאך
שנלחם ביעקב, הוא בא לאיזושהי סיבה מסוימת, נכון? הוא בא לאיזה תכלית.
מה התכלית
של המלאך הזה?
לברך אותו.
לעכב אותו, לברך אותו, הנה שתי דברים נפרדים.
למאן דה אמר שהוא מברך אותו,
תשים לב שהוא לא מברך אותו.
הוא רק מודיע לו,
הוא רק, אתם זוכרים, זה יפה שנתיים, אבל יש פה חידושים.
חכו, החצי הראשון אתם זוכרים.
את החצי הראשון אתם זוכרים, והחצי השני הוא חדש. אני חושב, אני מקווה.
אולי גם את החצי השני דיברנו, לא זוכר.
שמעתי, מה שנקרא, בפיקוד הבכיר,
שמחכה לך איזה שם חדש, קוראים לו ישראל.
אתה עדיין לא ראוי לו.
אתה עדיין לא ראוי לו.
במידה ותעשה מספר מעשים שבאים לידי ביטוי באופן שבו נאבקת איתי,
אז לעתיד לבוא,
הקב'ה הוא בכבודו ובעצמו יבוא ויברך אותך,
ויחליף לך את השם מיעקב לישראל.
בסדר?
בואו ננסה להבין מה אומר הרשב״ם.
מה הייתה, אני מנסה כרגע להבין ככה, מה הייתה התוכנית של יעקב?
למה, איך אנחנו יכולים לענות על השאלה של המדרש?
מה הייתה התוכנית של יעקב?
למה הקדוש ברוך הוא שיבש לו את התוכנית,
ליעקב?
איך היא השתבשה?
ומה קרה כתוצאה מהדבר הזה? ואיזה מבחנים עמדו ליעקב אחריה?
ובכן, התוכנית של יעקב הייתה התוכנית שלו מאז ומקדם.
רבותיי, בערבית ב' ופ' מתחלפות, נכון? בוליס,
ברופיל,
נכון, מה עושים? גרופילים, אלומיניום, הכול.
מצחיק אותך, אה?
במקום להגיד יעקב, מה אתה יכול להגיד?
יעקוף.
יעקוף.
יעקוף הוא תמיד,
יש לו
כישרון מיוחד לעקוף את הבעיות.
לעקוף, שזה שיטה.
אנחנו בהמשך נצטרך להבין איפה השיטה הזאת נכון להפעיל אותה.
אבל יעקב עוקף את הבעיות.
הוא נולד שני לעשו,
אז הוא קונה ממנו את הבכורה, זה סוג של איזה עקיפה, אני אעקוף את המציאות, אני אגיד. אחרי זה הוא נכנס לפני עשיו, לוקח את הברכות מיצחק ואי, אך יצא יצא יעקב,
הוא כאילו תמיד נמנע ממאבקים ישירים,
הוא לוקח את הברכה ונענה, אחר כך הוא בורח ללבן, אחר כך
מחליפים לו את רחל ולאה, אז הוא, אוקיי,
אז בואו נראה איך פותרים את זה, אני אעבוד עוד שבע שנים, מקבל גם את רחל, בסדר?
אחר כך לבן מרמה אותו,
במקום שהוא יפוצץ את העסקה, אז הוא לוקח את המקל, מפצל, מקלות, ברי הטי, וזה, כאילו, מגיב מפה, מגיב משם.
וכמובן, שיא השיאים זה כשהוא
בורח מלבן.
מנתק מגע, בורח מלבן, עוקף את הבעיה, בסוף לבן רודף אחריו, ואין לו ברירה, והוא נאלץ להתמודד, אבל הוא, מבחינתו,
עוקף את הבעיה. יעקב הוא קטן,
יעקב הוא פגיע,
במקלי עברתי את הירדן, קטן הכוונה, לא קטן במדרגה או בקומה, קטן הכוונה, הוא יחיד, הוא בודד, במקלי עברתי את הירדן.
ולכן השיטה שלו היא שיש בעיות,
זאת מכאן, זאת מכאן, זאת ממעלה, נכון, מי שאמר, אתה מתקדם בזיגזג, בסוף אתה מגיע למטרה.
וזה בסדר, זאת שיטה.
היא מאוד מתאימה לאדם היחיד.
היא מאוד מתאימה גם למשפחה.
היא מפסיקה להיות מתאימה כשאתה נהיה עם.
אם אתה, בתור אדם יחיד, יש לך בית,
והבית שלך הוא נמצא מעבר להר,
בסדר?
אתה רוצה לעשות שביל הבית. איך יהיה השביל? איך יהיה השביל?
השביל ילך על ההר, הוא יעשה ככה, יתפתל, יתפתל.
יאללה, אתה לא תעלה ככה, כי זה קשה, אבל אתה תעשה ככה את הסיבובים עד שיגיע להר וירד.
אבל אם תגיע המדינה, לצורך העניין, אם יגיע הכלל ואומר, אוקיי, פה צריך לעשות דרך, אז מה יקרה עכשיו?
אה?
ההר יזוז.
אנחנו לא עכשיו נעשה ככה. עכשיו מזיזים את ההר. עכשיו זה פה צריך, פה זה יעבור ישר.
הגמרא אומרת, היא באה עם מלכותא עקר טורא.
המלכות רוצה עוקרת? עוקרת הרים. עכשיו פה צריך שתהיה רכבת בגוש דן. עכשיו ניצלתי את אחת החופשות מהצבא.
אמרתי, בוא נעשה, איזה דברים אני אעשה שיכולים לחזק אותי גם?
אמרתי, עוד לא מסעתי ברכבת הקלה בגוש דן.
נעשה דלת אמות חדשות בתת קרקע של ארץ ישראל.
התת-קרקע זה, תקן את התת-קרקע ההוא, נכנסתי לרכבת, נסעתי, פשש, כאילו פלאות, עובד יפה מאוד,
נהניתי מאוד.
אז...
מה? עשתם?
זה עובד אופן.
זה, בטח, מה, מקסים.
אז...
זהו, אז אתה תכניס את ה-TBM הזאת לתוך האדמה ואתה תחפור, נגמר הסיפור.
יש דברים שאם אתה רוצה להפוך לעם, אתה חייב לרכוש.
מה הייתה התוכנית של יעקב?
אני אגיד את זה בעל פה, ואחרי זה נקרא את זה ברשב״ה.
יעקב אומר ככה, אין לי ספק שעשו מחכה לי. הוא בהר סעיר, אבל הוא מחכה לי.
והשמועה שאני בדרך תגיע אליו מהר מאוד.
עשו פרוס פה על פני כל המרחב,
מהר מאוד, איזה רואה יראה אותנו, יגיד לרואה שיגיד לעשו, ואז עשו יתפוס אותי
ויהרג אותי, כי אני יודע שזה מה שהוא מתכנן לעשות.
אז יעקב אומר, אוקיי, אני אעשה תוכנית.
מה התוכנית? אני אעשה יזומה.
אני ייזום את המפגש עם עשיו,
אני יודיע לו שאני מגיע,
אני אצור אצלו אשליה לאיזה מפגש כלשהו,
כן, שהוא יתכונן,
אני אשלח לו המון המון המון
רכוש שיעכב אותו בתנועה,
אשלח לו עדרים עדרים, עכשיו כל עדר שמגיע אתה צריך לקבל אותו, לקלוט אותו, לתת לו אוכל, לתת לו מים, לתת לו תבן, לתת לו פה, אז אתה מילא,
אשלח לו עדר ועוד עדר ועוד עדר ועוד עדר,
וככה אני אדע איפה עשיו נמצא,
אני אדע גם מה קצב ההליכה שלו, כי אני מאוד מאוד מאט אותו.
ובזמן שבו אף אחד לא נמצא בתנועה, שזה בלילה,
בתנ״ך אין להם לא עדי ולא עמית ולא עידן ולא כל האמראלים שהם מסתובבים היום
בכל זה,
בלילה אני אעשה מהלך מהיר, ייקח את המשפחה, ייקח את הילדים,
יעבור את מעבר יבוק, שזה מעבר.
זה מה שמסכן אותי, כי ברגע שאני אומר את מעבר יבוק, אני כאילו מתקרב לעשו, אני אעבור מהר את מעבר יבוק, יחצה לירדן.
כשעשו יקום בבוקר לוותיקין, אני כבר אנפנף שואל לשלום מקירת ארבע מיצחק.
זו התוכנית.
כלומר, יעקב יזם פה את העקיפה הגדולה ביותר בחייו.
הוא יוזם מפגש מדומיין עם עשו,
שולח לו עדרים-עדרים בשביל
להאט לו את הקצב, ליצור אצלו איזו אשליה שיעקב הולך לקראתו גם כן לפגוש אותו,
אז עשו אין לו סיבה למהר, הוא אומר, הנה הוא בא לקראתי.
בעוד עשו עסוק בלקבל את הכבשים ואת החמורים ואת הגמלים ולספור אותם,
יעקב מנצל את הלילה,
עשר שעות של חשיכה, שתי שעות של חשיכה, עובר במעבר הכרחי, מקצר את הדרך, חוצה חזרה לארץ ישראל, ושלום עלייך, הוא מנופנף לעשו לשדום מקירת ארבע, וזהו, והוא מוגן. ברגע שהוא מגיע ליצחק, הוא יודע שכבר עשו לא ייגע בו, כי עשו
מכבל את יצחק וכן על זה הדרך.
ומה שיבש את הכול?
המלאך.
כלומר, מי?
הקדוש ברוך הוא.
תראו בוא נראה את הרשב״ם.
וגם הנהו אחרינו.
לפי שרצה יעקב לברוח בלילה דרך אחרת,
אם לא מפני שיקבוע המלאך,
לכך היה מתכוון להטעותו לעשו שלא יפגשהו.
בנה לו הטעיה.
ויקום בלילה הוא נתכוון לברוח דרך אחרת.
ולפיכך עבר את הנחל בלילה.
כי עוד פעם, אתה עובר כאן איזה מעבר כזה מפתיע.
שאף אחד לא חושב שתעבור דרכו, ודרך זו הוא יכול גם לקצר את הדרך.
כמו שמצינו בדוד בבורכו מפני אבשלום,
בדרכים הללו של ירדן ומחניים שעבר יעקב, ובלילה, וכמו כן, ויאמרו אל דוד, קומו עברו מהרה את המים,
ויקום דוד וכל העם אשר איתו,
הדור הבוקר עד אחד לא נהדר אשר לא עבר את הירדן, ודוד במחנה ובאבשלום עבר את ה... אז גם דוד הכיר את הטריק הזה ועשה אותו,
ושוב אומר הרשב״ם,
רשב״ם
מעבר יבוק מעברות המים כדי לברוח ויוותר יעקב לבדו הכוונה הוא כמעט הצליח, הוא העביר את כל המשפחה העביר את הרכוש הרלוונטי שהוא רצה
נשאר לו עוד טיפה והוא מרצח ויוותר ליעקב כלומר העביר כל אשר לו
שלא היה עוד לעבור אל ההוא לבדו ורצה לעבור אחריהם כי לברוח דרך אחרת שלא יפגשנו עשיו נתכוון
כך אומר הרשב״ם אילן זה לא פשט אני שואל אותך אילן
פשט או לא?
פשט גמור
הכל מובן פתאום.
למה כתוב בהתחלה שהוא חילק לי שתי מחנות? מה?
כתוב גם בהתחלה שהוא רצה לחליט לי שתי מחנות. כן?
למה? עונה?
כאילו, יכול להיות שהוא עושה עונה, אגב, הנה אני מתכונן לכל זה,
בא לילה, יכול להיות שאף אחד גם לא ידע מזה, כמו ש...
כן, החמאס עשו, הודעה כזאת שהם רק בארבע בבוקר בעצמם הם ידעו על התוכניות של עצמם.
אז עכשיו השאלה שלנו מתהפכת. מהי השאלה?
השאלה, אז למה זה קרה? למה הקדוש ברוך הוא שיבש לו את התוכניות?
כן,
אז ענינו על זה.
הנחת העבודה של יעקב אבינו, שאם הוא ילך עם כל המשפחה שלו וכל הכבודה וכל החמולה כולה,
מחרן לארץ ישראל, עשו יעלה על זה מהר מאוד.
יודיעו לעשו, ואז עשו יבוא ויתקוף אותו בלי שהוא יוכל להתגונן.
ולכן הוא אומר, עדיף לי ליזום את הפגישה,
להודיע לעשו, ליזום, לכוון אותה למקום מסוים,
ליצור אצל עשיו איזה אשליה שאני הולך להיפגש איתו ולעקוף את הבעיה ולברוח.
ומובן?
וכאן בא המלאך ואומר לו בשם הקדוש ברוך הוא, תקשיב,
זהו.
אתה גמרת לברוח.
יש שלב
בחיים של אומה,
שיעקב עכשיו הולך להיות עם,
שאתה חייב להסתכל מול פני הסכנה ולהתמודד איתה.
ואומר לו המלאך, אני לא אאפשר לך לברוח,
כי מה עשה המלאך ליעקב?
אחרי המאבק עם המלאך, יעקב עדיין בטוח שהוא עומד בתוכניות.
נכון?
אבל מה קרה? מה המלאך עשה לו?
עשה לו... הוא העט לו את ההתקדמות.
אז יעקב אבינו הולך עם כולם, וזה בטוח שעומד בתוכניות. עשו כנראה לא היה פראייר, וגם כן זירז את קצב ההתקדמות שלו, עולה גם עם עשו מלאך בלילה.
בום! פתאום הוא רואה את עשו!
הוא רואה אותו מולו. עדיין יעקב גם אחרי המפגש עם המלאך.
המשיך על פי התוכנית, הנה אני מצליח עוד רגע, עוד רגע, אבל המלאך עיכב לו את ההתקדמות,
והוא פתאום רואה את עשיו מולו, לא לפי תוכנית, לא לפי שום דבר,
ולכן הוא צריך לצעוק לכולם, תתחלקו עוד שתיים, כי החלוקה הקודמת לא רלוונטית,
והוא עובר לפניהם.
למה?
אז כמו שאמרנו,
המלאך אומר לו, תקשיב,
אתה חייב,
כמו שאמרתי לכם,
אומר רב הלך, שמעתי שבפיקוד העליון
יש לך שם חדש שמחכה לך.
והשם הזה הוא ישראל. ישראל, משמעות השם ישראל זה התמודדות.
שרית עם אלוהים ועם אנשים, התמודדת.
אתה חייב להפסיק לעקוף.
אומה לא יכולה לעקוף כל הזמן את הבעיות.
היא בסוף צריכה להסתכל to face them, להסתכל עליהם בצורה ישירה ולהתמודד איתם.
ואתה הולך להיות אומה.
אז אם תתמודד, תוכל לזכות בהמשך לשם חדש.
עכשיו אתה לא מתמודד, אתה עכשיו עוד פעם ננסה לעקוף את הבעיה.
בוא ננסה רגע לחשוב מה היה קורה אם יעקב היה מצליח.
אם יעקב היה מצליח,
אז הוא היה מגיע ליצחק
ועשו היה מגלה שיעקב עבד עליו
עוד פעם, והשנאה הייתה מונצחת, ועשו היה מחכה אחרי שיצחק ימות והיה פותח מלחמה נגד בית יעקב.
במקום זה, מה קרה עכשיו?
יעקב נאלץ להתמודד מול מה שהוא עשה. הוא עשה את זה בצדק. רבקה הורתה לו. הכל בסדר, אבל יש לדבר הזה השלכות ומשמעות.
הוא עכשיו נאלץ לעמוד מול עשיו ולהגיד לו, אחי,
סליחה,
אחי, סליחה.
זה היה אירוע, הייתי חייב, אמא שלי אמרה לי,
זה לא נגדך, אני אוהב אותך.
הוא עמד מולו, הוא השתחווה, הוא ביקש סליחה,
ובסוף מה קרה?
הוא סלח לו.
הוא סלח.
כלומר, אם היית עוקף, השנאה הייתה מונצחת, זה קצת גם מזכיר מה שקרה עם יוסף והאחים בסוף,
כן, קצת טיפה הקדים, אבל העובדה שעמדת,
התמודדת, באת מול עשו,
ביקשת את הסליחה, הוא נשק אותך, לפחות לפי הדעה של חזל,
שנשקו בכל ליבו,
הבעיה נפתרה במובן מסוים,
זהו, וגם אומרים שגם יעקב אחר כך נתן לעשו את כל הרכוש שהוא צבר בחוץ לארץ, אמר אני לא רוצה את נכסי חוץ לארץ, בסוף יעקב ועשו הסתדרו ביניהם, עשו הלך להר סעיר מפני יעקב אחי והם הסתדרו, וזה קרה בגלל שיעקב לא עקב את הבעיה להתמודד איתה
וביקש מעשו, בסופו של דבר נגרם לעשו
עוד פעם, זה הכל בגלל סיבות הכי מוצדקות ורבקה של חיות וכל זה, אבל אי אפשר להתעלם, הכתוב אומר שויזק עשו זעקה גדולה ומרה עד מאוד
לסגור את הפינה הזאת, לסגור את המעגל, נכון? במלחמה הזאת,
לסגור את המעגל זה המילים החביבות על המפקדים.
סגור לי את המעגל עם ה...
אז
זה מה שרצה המלאך. הוא בכוונה עיכב את יעקב, הוא אומר לו, אני רוצה שתעמוד מול עשיו ותתרודד.
אבל זה עדיין לא מספיק.
זה עדיין לא מספיק כדי שיעקב יקבל את השם ישראל. הוא עדיין לא קיבל את השם ישראל,
כי זה המלאך עיכב אותו.
מתי יעקב מקבל את השם ישראל?
מה זה יש לך אבל שחברה אמרים שיעקב תכנית, בגלל ש...
אתה מקצה עליי ממדרש, אני הולך לפי הרשב״ן, לפי פשט הפסוקים.
יש דעה שאומרת שהוא הכול, אבל לפחות, המדרש, אותו מדרש שבא ליעקב בביקורת, מה אתה בכלל מאיר את הדוב, אחרי זה הוא אומר, טוב, אבל יעקב התכוון לשלוש אפשרויות. הרשב״ן, שהוא פשטן, אומר מה שבאמת נראה הכי הגיוני, שיעקב ניסה בכלל לעשות כאן איזה ויברח, ויברח יעקב.
עדיין הוא לא מקבל את השם ישראל, כי זה לא קרה לגמרי ביוזמתו. זה קרה,
זה קרה כי המלאך עיכב אותו.
מתי מופיע בפעם הראשונה
השם ישראל?
לא, זה המלאך אומר לו, עתידים לקרוא לך ישראל. אבל מתי יעקב או מישהו מטעמו קורא לעצמו ישראל?
רבותיי, בסיפור עם דינה.
בסיפור עם דינה.
דינה יוצאת לראות בבנות הארץ ונחטפת ונאנסת
על ידי
שכם בן חמור אחייבי יושב בארץ.
אני שואל אתכם, תגידו לי אתם,
מה הייתה התוכנית של יעקב?
איך יעקב תכנן לפתור את הבעיה הזאת?
אין פה בעיה.
חטפו את הבת שלך.
אנסו אותה.
חטופה.
לא בעזה אלא בשכם.
המוטיבציות הן זהות.
הסיבה ששכם לא מתנהגים כמו עזה זה בגלל שצהל דואג לבקר שם כל לילה.
איך יעקב תכנן לפתור את הבעיה הזאת? מה אתם אומרים?
דיפלומטיה.
יעקב תכנן להמשיך להיות יעקב.
הוא מנהל משא ומתן עם שכם בן חמור כזה ואחר, כאילו.
בני יעקב, הדור הבא,
באים ואומרים, רגע, רגע, רגע, שנייה, עד כאן.
עד כאן.
אנחנו לא נעקוף את הבעיה הזאת.
וננהל דיפלומטיה כשיש לנו אחות חטופה.
אנחנו את הבעיה הזאת, מה?
נפתור מהשורש.
נפתור מהיסוד.
מה הם אומרים?
בוא נקרא את הפסוקים, ונזדעזע ביחד.
ותצא דינה בת לאה אשר ילדה ליעקב לראות בבנות הארץ, ויהר אותה שכם בן חמור אחרי נשיא הארץ, ויקח אותה ואשכב אותה ויענע. זה מספיק לבד שעל הדבר הזה הם כולנו חייבים מיתה.
נכון, יש מחלוקת ידועה בין הרמב״ן לבין הרמב״ם,
למה הם התחייבו מיתה, וכן הלאה, אבל הם עברו על בני נוח,
כולם שם תמכו.
ותדבק נחשב בדינה בית יעקב ואהב את הנערה וידבר עליה בנערה ויאמר שכם בן חמור אבי וקח לי את הילדה הזאת לאישה ילדה
ויעקב שמע כי תימי את דינה ביתו ובנה ובית מקנאו והחריש יעקב את בואם יעקב מחריש כאילו אין לו מה לעשות
לכן איזה הדרך
עכשיו זה לא ששכם בן חמור בא לנהל משא ומתן כשהוא קודם כל החזיר את דינה ואז הוא אומר אולי
היא חטופה ומהמקום הזה הוא מנהל משא ומתן בואו תנו לי וכל זה
ויצא חמור אבי שכם ליעקב לדבר איתו, ובני יעקב באו מן השדה כשומעם, ויתעצבו האנשים ואיכר להם מאוד, כי נבלה עשה בישראל.
זו הפעם הראשונה שמופיעה המילה ישראל.
בני יעקב, הדור הבא,
אומרים, אנחנו עם הסיפור הזה גמרנו.
אנחנו גמרנו לעקוב. אם אבא לא עוקף, אם אבא עוקף, אנחנו גמרנו.
נבלה עשה בישראל. את הבעיה הזאת אנחנו נפתור מהשורש. איך לפתור? מלחמה.
בתחכום,
בצורה זה,
נענה לו בעורמה, נענה וזה, אבל בסוף
זה לא ייגמר באיזה מבצע כירורגי לחטוף את דינה וללכת,
אלא זה ייגמר במה שבני יעקב עשו,
חיסלו את שלכם מימי ראשון ועד האחרון, כי כולם היו שם שותפים.
כלומר, זה דוגמה
לאיך מתמודדים עם הבעיה. אתה לא יכול לעקוף ולעקוף ולעקוף ולעקוף, כי אם אתה תמשיך לעקוף ולעקוף, זה יתפוצץ לך בפנים, וזה כבר מתפוצץ, הנה, חטפו לך את דינה.
למה יעקב התנגד לדבר הזה?
מה הסיבה?
כן, זה שיקול לגיטימי.
יעקב מחזיק,
כאילו, בני יעקב הם,
אתם יודעים שאיזון טוב נוצר לא על ידי זה שאתה,
כולם חושבים בינוני, אלא איזון טוב נוצר על ידי שצד אחד מושך בכל הכוח למקום הזה וצד שני מושך
למקום הזה, ואז, אבל הצדדים מדברים ביניהם ומאריכים אחד את השני, ואז יש כאן איזו התכנסות. יעקב אומר, אני מחזיק עוד מערכת.
יש כאן מערכת מדינית, מערכת בילטרלית.
כלומר, נגיד אם אני הולך את זה לכאן, מפקדי האוגדות
ואלופי הפיקודים, הדבר היחיד שצריך לעניין אותם זה איך מחרים את המלחמה ומנצחים. הם כל הזמן צריכים, כאילו,
אתה צריך, רגע אחד אתה מוריד מהם את העיניים והם מתקדמו עוד שתי קילומטר.
כאילו, בתוך השטח. זה ככה מתנהג.
שיקולים מדיניים זה, דברו הפוליטיקאים, אני מפקד אוגדה בשטח, אני, הדבר היחיד שמעניין אותי זה איך אני כובש את היעד הבא ומה, מה, זה ככה זה עובד.
ברגע שאתם מפקדי אוגדות, מתחילים לדבר פוליטיקה, זה לא טוב, זה לא התפקיד שלך.
אז בני יעקב אומרים, אנחנו יש לנו תפקיד, אנחנו גמרנו לעקוף,
אנחנו גמרנו להיות איזה, אנחנו רוצים להילחם.
יעקב מחזיק עוד חשבון,
שהתברר בסופו כחשבון,
פחות הקדוש ברוך הוא סייע,
נכון, כתוב, האיסור והאי חיטת אלוהים, השבוע זה שבוע,
שבוע יטט כסלו, אז נכון, הסיפור הוא שנדמה לי אדמו'ר,
אדמו'ר המוהרש, נדמה לי,
הוא הלך לאיזה שליחות לבטל כל מיני גזירות ליהודים והוא ביקש איזו סגולה מאבא שלו, אז אבא שלו אמר שהבעל שם טוב כתוב ויהי חיטת אלוהים עליהם,
שחיטת זה ראשי תיבות חומש, טהילים, טניה, תגיד פרק בחומש, פרק בטהילים, פרק בטניה ויהיה לך הצלחה ולא ייגעו בך לרע וכך היה.
אז וייסעו ויהי חיטת אלוהים על העמים אשר סביבותיהם ולא רדפו אחרי בני יעקב.
נוצרה הרתעה למרבה הפלא.
אז בני יעקב, כלומר הדור היותר צעיר,
הם אלו שמממשים את מה שאמר המלאך, הם אלו שגמרו לעקוף.
רבותיי,
אנחנו כבר שבט, כמה, מאז הגירוש מגוש קטיף,
זה 19 שנה, נכון?
תשס״ה,
ושנתיים אחר כך עלה בעזה החמאס, ואנחנו 17 שנים
מנסים בצורה כזו או אחרת לעקוף את הבעיה.
ומכיוון שהיהודים הם חכמים,
אז אנחנו כשעושים משהו, אנחנו מצליחים בו. אנחנו אלופים בלעקוף.
לדוגמה, הזכרנו את זה בחבורה היום, כיפת ברזל.
כיפת ברזל זה רעיון אדיר, גם טכנולוגית, גם פה, גם שם.
זה לא נוגע לערבים, זה רעיון רק ליהודים.
כלומר,
טיל שנורה מעזה,
אתה לא צריך לספר לי מה הם אחוזי האירות.
זה לא מעניין אותי מהם אחוזי האירות. טיל שנורה מעזה,
צריכה להיות כותרת,
היום פגע טיל בגן ילדים, כן, חלילה, חלילה, שלא יפול שיערן מה זה,
היום פגע טיל בגן ילדים, וחלילה עשרה ילדים מאיזה.
אה, זה לא קרה בגלל כיפת ברזל? זה לא עסק שלכם, זה עסק שלנו.
אתם התכוונתם להרוג עשרה ילדים.
על זה אנחנו נצא למלחמה.
זה דבר הגיוני, דבר... תפסיק לעקוף.
הולך מולך אדם ברחוב, שולף אגדה, אחי יורה בך.
עכשיו היית במקרה, או לא במקרה היית עם אפוד קרמי, לא קרה לך כלום.
אז מה תגיד לו? תשמע, הכל בסדר, אתה יכול להמשיך לירות עליי, אני מפוד קרמי, הכל טוב, הכל, הכל.
ככה מתנהג בן אדם?
עקב להורגך, אשכב להורגו.
אמרו נעקוף את הבעיה, עוד מיגונית, עוד כיפת ברזל, עוד רואה יורה, עוד זה, נעקוף, נמשיך לעקוף, ולעקוף, ולעקוף. ישראל, מדינת ישראל,
מסתכלת לרוע בעיניים, מבינה מה הוא אומר, מאמינה למה שהוא אומר, כי הוא לא הסתיר שום דבר, הוא אומר, צריך לטפל בזה.
צריך לטפל בזה, וכשמטפלים זה עובד. תראו, אני רק מזכיר לכם,
אולי אתם לא זוכרים, כי חלק פה צעירים,
ואנחנו כאן עוד שקנים,
אבל חומת מגן,
מבצע חומת מגן,
אחד הדברים שגרמו למבצע הזה לצאת אל הפועל, כמובן היה את הניסן הנורא ואיומי עם הפיגוע במלון פארק, אבל לפני הפיגוע במלון פארק קצת
היה את שני החיילים האלו,
ואדים נורז'יץ' ועוד אחד,
שני חבר'ה מפקדה שטעו בדרך והגיעו שם ברמאללה לאיזה זה, ותפסו אותם, נכון? התמונה מהמשטרה עם הידיים המגואלות בדם.
זו אותה מוטיבציית רצח,
זו אותה נאציות,
זה אותו דבר. אין שום הבדל בין ערבי חמאסניק משכם או מרמאללה לבין חמאס בעזה.
ההבדל היחיד מהו?
צהל מבקר שם.
ששם, אגב, גם שם לקחנו לנו זמן להתפקח.
זה לא קרה ביום אחד, זה קרה בשנה, אבל היו יותר מ-1200 נרצחים, אזרחים,
בשנה שקדמה לחומת מגן. עד שהבינו שאתה לא יכול לעקוף את הבעיה, אתה חייב פשוט להיכנס,
לא לעיר אחת של עזה, להיכנס לשכם ולרמאללה ולג'נין,
ולכבוש את המקומות האלה ולשלוט בהם ביטחונית, ומאז כל הערב נכנסים, וכל הערב מקיימים שם מצוות מחון, תמחה את זכר ארמלק, ולכן זה לא גדל.
כי משום מה ביהודה ושומרון, שזה נורא נורא קרוב הזה, ובדרום מדינת ישראל החליטה קצת, לא יודע, להפקיר את תושבי הדרום, להתעלם מהם או משהו כזה, להגיד, אנחנו נהיה בסדר, פה, שם וזה.
אז זה גדל וגדל, אתה עוקף וזה גדל, אתה עוקף וזה גדל, גדל, גדל, בסוף זה מתפוצץ לנו בפנים.
ישראל,
זה היכולת להסתכל לאתגר בפנים ולהגיד, אני אתמודד איתו, כמו שעשינו במלא דברים,
כמו שמדינת ישראל עשתה באתגר המים.
אין מים, אנחנו באזור ממודבר, לא יעזור כלום.
והכינרת שכולנו נורא נורא אוהבים אותה לא מספיקה
למלא את הצרכים של עשרה מיליון תושבים יהודים שיש כאן במדינת ישראל תכף. גדלנו כאן יותר מפי שתיים מהאוכלוסייה.
לא מספיק, אז מה עושים?
נעשה ככה, נשב בחיבוק ידיים, אז מדינת ישראל יודעת להגיד אנחנו נתפיל מים, יהיה פה אין סוף מים, נסתכל לבעיה בעיניים, נביא פתרון.
מסתכלים ועם פתרון.
לא מכחישים, לא מתעלמים.
וגם בדברים אחרים היו דברים כאלה, גם בתחומים ביטחוניים היו כאלה, אבל משום, ברוע הזה,
בחרנו כולנו, אני לא, כולנו בתוך הסרט הזה, כולנו היינו בתוך
להתעלם מהדבר הזה, להתעלם מהרוע שנאמר, שהוצהר, שדובר.
בחרנו להיות יעקב ולא להיות ישראל, אבל אנחנו מדינת ישראל.
זה בדיוק, אנחנו לא מדינת יעקב, אנחנו מדינת ישראל.
ומדינת ישראל בדבר הזה לא מילא את התפקיד שלה, לא מילא את השליחות שלה.
אני אומר את זה כדי שנדע מה קדימה, מעכשיו ואילך.
אם בעקבות מלחמת יום כיפור נעשה איזה מין שינוי תודעתי כזה,
שלצערנו עכשיו חלק מהלקחים שלו כנראה לא הופקו, אבל שינוי תודעתי, אז עכשיו השינוי הבא שאתם צריכים לעשות זה לדעת,
להבין שכשהאוהב שלך אומר משהו,
הוא מתכוון למה שהוא אומר.
אל תייחס לו כוונות שהוא לא ייחס לעצמו.
אולי גם לשמוע את שם של צה״ל ועצבה עד ככה ישראל. כן, יכול להיות, גם זה קשור.
אז בקיצור,
מי שמזכה את יעקב בשם ישראל, מי הם?
הבנים שלו. כי תשימו לב,
רק אחרי מלחמת שמעון ולוי בשכם,
רק אחרי הדבר הזה,
רק אז נגלה הקדוש ברוך הוא ליעקב ואומר לו,
וירא אלוהים אל יעקב עוד
בבואו מפדן ארם, ויברך אותו,
ויאמר לו אלוהים, שמך יעקב
לא יקרא שמך עוד יעקב, כי אם ישראל יהיה שמך ויקרא את שמו ישראל.
זה פסוק קצת מעניין, כן, שמך יעקב, הכוונה, אני לא בוטה לך על יעקב, עדיין צריך מדי פעם מדיניות ודיפלומטיה וצריך לדעת להחזיק את כל הדברים,
אבל תדע לך שבתור עם
לא ייקרא שמך עוד יעקב, כי עם ישראל יהיה שמך.
ישראל יהיה שמך בזכות מי? בזכות שמעון ולוי.
הם אלה שמימשו את מימד ישראל. מה זה ישראל?
הסתכלת, התמודדת, נלחמת והכרעת.
ולא עקבת את הבעיה.
ואני אומר, אוי ואבוי לנו אם עכשיו אנחנו נעקוף את הבעיה, נגיע לכל מיני הסכמים,
כל מיני אגדות, חמאס יוריד את הנשק.
הניצחון הצבאי על חמאס הוא ניצחון צבאי מהסוג הפשוט.
הוא לא מהסוג המורכב.
לא פשוט צבאית, אבל פשוט תודעתית.
לפעמים יש לך ניצחון שאתה אומר, איך,
פעם אביב כוכבי שהיה רמטכ״ל, הוא עשה סאדאת ניצחון. איך מוגדר ניצחון?
איך מגדירים ניצחון?
אז הרבה פעמים מגדירים ניצחון, כשהרוח הלחימה של היריב שלך נשברה, והוא אומר, תשמע, אני מיציתי, זהו.
אני רואה שאני לא מרוויח יותר במלחמה, אני מרים ידיים, נכנס, זהו, ניצחת אותו.
זה בעמים רגילים שיש להם איזה אינטרס של אהבת חיים.
פה אנחנו מדברים על כאלה שמה שמניע אותם זה רק שנאה, השנאה שלהם תהומית. אז הניצחון הוא פשוט פיזיקה פשוטה.
להרוג את כל האויבים, לשלול להם את כל היכולות הצבאיות ולשלוט על השטח.
זהו.
כמו מלחמות של פעם.
אין פה מה שיבינו,
לצרוב תודעה, זה פשוט להסתכל על הבעיה ולהתמודד ולהילחם ולנצח.
אז...
אבל לא שכתוב לו כי שרית עם אלוהים.
אלוהים, הכוונה, כוחות רוחניים, כוחות רוחניים.
הוא נתן את השם ישראל, אבל... הוא לא נתן את השם ישראל.
הוא אמר לו, לעתיד לבוא,
נכון?
תסתכל בפסוק, תדקדק.
ויאמר,
לא יעקב ואמר את שמיך כי עם ישראל כי שרית עם עניים ולאנשים ותוכל.
כלומר, לעתיד לבוא,
לעתיד לבוא, לא כאן הוא קורא לו, הוא אומר, לעתיד לבוא, הקדוש ברוך הוא יתגלה, אני מגלה לך שיש לך פוטנציאל להפך לישראל, בתנאי שמה? שתפסיק לברוח.
ועכשיו אני אעזור לך להפסיק לברוח מעשיו, ואני אעשה אותך צולע,
ובהמשך הבנים שלך יעזרו לך להפסיק לברוח.
ואין לי כאן רגע זמן להכריח את זה, ותסתכלו שבכל מקום שיעקב אבינו מסתכל ברמה כללית,
התורה קוראת לו ישראל.
ישראל.
לא, כי הוא התחיל יעקב, אז זה קשה לו מיד לעבור לתמיד, יש פה איזה מורכבות.
אבל תסתכל שמתי,
כן, ויתחזק ישראל ויישב על המיטה, כשהוא מברך את אפרים ומנשה, כשהוא מקים את העם,
כן?
טוב.
פרט מאוד מאוד מעניין שכדאי לדעת גם אותו. רגע, אני אקרא את הפסוקים.
וירא אליהם אל יעקב ודיברו פרטיו וירא אליהם אותו, ויאמר לו אלוהים שמך יעקב לא יקרא שמך עוד יעקב כי עם ישראל יהיה שמך ויקרא את שמו ישראל.
ויאמר לו אלוהים אני אל שדי פרה ורווה גוי וקהל גוי אם יהיה ממך ומלאכים מחלציך יצאו. מיד סמוך לשינוי השם לישראל מגיעה ההבטחה על מה?
על המלוכה, על מדינת ישראל. עכשיו כשאתה ישראל אתה גם יכול להיות ממלכה כי היא ממלכה לא עוקפת.
היא מסתכלת לבעיה בפנים ואומרת אנחנו צריכים לפתור אותה.
מודד על המחירים שיהיו.
לעשות ככה לעשות ככה לעשות ככה אין מה לעשות אתה צריך.
תראו בפעם היחידה בהיסטוריה של מדינת ישראל שבאמת
הסתכלנו לבעיה בפנים ויזמנו בכל הכוח את הפתרון שלה,
תכניסו להצלחה בלתי רגילה.
הקדוש ברוך הוא היה איתנו.
חושבים ששת הימים הכוונה, כן?
אני אומר לעצמי, שישה ימים, רק לנסוע עם הזחלבים עם המקומקים שהיו להם, בלי לראות כדור אחד,
רק לנסוע את המרחקים שהם כבשו, הוא ככה יותר משישה ימים,
לא ככה?
להגיע לחרמון עם הזחלבים האלה שנסעו, בלי לראות כדור אחד, רק לנסוע, זה עם כל התקלות והחימוש וזה.
שישה ימים, מהחרמון ועד שער יום השייח.
פלא עצום.
יזמת.
לא התעלמת. לא אמרת, טוב, נאצר חוסם את מצרי טיראן, יהיה בסדר, נדבר איתו. אין פה, יהיה בסדר. הוא הולך להרוג אותה, הולך לחנוק אותה, אנחנו צריכים לזום.
אנחנו צריכים לפתוח.
בום, הקב'ה אומר, אתם ישראל?
אני אהיה איתך עד הסוף.
ובכל פעם שבחרנו לעשות ככה וככה וככה וככה,
וניסינו לעקוף את הבעיה,
אתם יודעים איפה,
איפה, באיזה תאריך התחילה מלחמת יום הכיפורים?
לא.
לא. אם אני שואל את השאלה, אז אם היא קצת, יש לה איזה תחכום.
אחרת, אתה יכול לתת להעלות לי, היא התחילה ביום כיפורים.
לא. לא. מלחמת יום הכיפורים התחילה
יום אחרי מלחמת ההתשה.
על מה הייתה מלחמת ההתשה?
על מה היא הייתה?
לא.
לא.
על מה הייתה מלחמת ההתשה?
איך איך?
מלחמת ההתשה הייתה על מיקומם של סוללות הטילים המצריות.
מצרים הביאו סוללות SA-2, משהו כזה, מהרוסים,
וחיל האוויר תקף אותם מבצעים של טייסות הפאנטום, שאז התחילו להיות מוקמות,
ולא אפשר להם לקדם את הסוללות האלה לשפת התעלה, כי ברור היה שברגע שסוללות הטילים האלה מקודמות לשפת התעלה,
חופש הפעולה של חיל האוויר נפגע מאוד והוא לא יוכל לעזור לכוחות היבשה.
נחתם הסכם הפסקת אש,
יום למחרת, בהסכם הפסקת האש הזה, המצרים התחייבו שהם לא יעבירו את הטילים מעבר לקו מסוים. יום אחריו, מה עשו המצרים?
העבירו את כל הסוללות, לאן?
לשפת התעלה. מי מצמץ?
מי מצמץ?
אנחנו.
מה עכשיו עוד פעם מלחמה?
עוד פעם לטוס?
עוד פעם יפנו מטוסים?
עוד פעם זה... יאללה, שיהיה.
שם התחילה מלחמת יום הכיפורים.
שם היה שלושה הימים הראשונים שחיל האוויר לא יכול היה לעזור לכוחות הירבשה,
כי הוא היה אזור מוכה טילים.
כי אתה עוקף את הבעיה.
ולא מסתכל עליו ואומר, אוקיי, אז יאללה, עכשיו,
נחזור להפציץ.
דברים ידועים.
אני רק רוצה להגיד ולסיים בדבר אחד אחרון.
זו מתנה כזאת, אני חושב, לכולנו.
תראו עד היכן דברים מגיעים. המשנה במסכת אבות אומרת,
מונה כל מיני גילאים, בין חמש למקרא, בין עשר למשנה.
בין חמש עשרה לגמרא, בין שמונה עשרה לחופה,
בין עשרים לכוח, לרדוף, וכולי, נכון?
כל הגילאים שהמשנה אומרת, זה הכול איזה מין,
כמו הערות חינוכיות. בין חמש למקרא, הכוונה, בין חמש שיתחיל לקרוא. אם הוא יקרא בגיל שש, שקרה משהו נורא, לא קרה כלום.
בין עשר למשנה, יכול להיות גם בין דשע, יכול להיות בין אחת עשרה.
הכול זה מין המלצות. חוץ ממספר אחד שמוזכר שם,
בין שלוש עשר למצוות.
בין שלוש עשר למצוות, יום קודם, אם הוא
גרם נזק, הוא פטור, קטן פטור.
יום אחר כך הוא חייב, זה נפקו בני אגב דאורייתא, שבת ועוד.
מאיפה המשנה יודעת את בן שלוש עשרה למצוות?
מי גילה לה?
מה?
אז חלק אומרים זה הלכה למשה מהר סיני.
רשי נזיר כט עמוד ב' לפניכם.
רבי יוסי ורבי יהודה סבר מופלא סמוך לאיש מדאורייתא, מי יכול לנדור?
אומר רשי, נדרי מעל יאהבו.
כבנתי מדאורייתא נפיק להם מירשותי דאב, לא חיילו עליה נדרי דאב.
אדם בן 13 יכול לנדור, איש הבה מבין יג שנה ולא פחות.
מאיפה ראשי יודע את זה?
שלא מצינו בכל התורה שיקראו איש בפחות מבין יג שנה, אבל בין יג מצינו שכראו הכתוב איש כדכתיב,
ויקחו שני בני יעקב שמעון ולוי איש חרבו,
וגמירי שמעון ולוי באותה שעה היו בני יג שנה, הבו,
והרוצה לחשוב יצא ויחשוב, תחשבו את זה בעצמכם,
הם היו, אחד היה קצת יותר מ-13,
אחד היה קצת פחות,
ממוצע בני 13 ביחד,
כן?
מפה לומדת התורה,
הלומדים חכמים, כך אומר ברטנורא, מכאן,
את המקור של בין 13 למצוות.
תוריו שמעון ולוי רוצה לומר,
אחד ההבדלים בין ילד לבין
נער זה לקיחת האחריות.
בתור ילד, אז תעקוף את הבעיה, בתור נער מצפים לך, קח אחריות, תתמודד.
אחד ההבדלים בין ילדותה של אומה לבין בגרותה זה ההבדל בין יעקב לבין ישראל.
ואנחנו, עכשיו, יעקב אבינו חווה את זה,
זה שצריך לבקר סליחה מעשיו,
תמודד.
מיד אחר כך מגיעה התמודדות אחרת של מה אתה משאיר שם את דינה.
ואם אנחנו נוטים לשכוח את הדבר הזה,
נוטים, כי זה מאוד מפתה, מאוד ממכר, לעקוף את הבעיה במקום זה,
אז באה המציאות ומזכירה לנו מי אנחנו ומה אנחנו צריכים להיות ואיך אנחנו צריכים לעבוד,
ושיש לנו את הכוח וגם את העוצמה וגם את המחויבות וגם את השליחות,
להסתכל למקומות הקשים בעיניים ולהיכנס בהם כדי לנצח וכדי לפתור.
הקדוש ברוך הוא איתנו כשאנחנו בדבר הזה, כי זה ישראל.
המילה ישראל היא מילה מראשונה להתמודדות ולא מלשון בריחה ועקיפה.
ועכשיו אנחנו בתוך,
אחרי עקיפה ארוכה מאוד ועצימת עיניים, איך אמרה אחת מתושבות בארי, הרדימו אותנו מכיפת ברזל למיגוניות.
כן?
חברי כיתת הכוננות, שבוע שעבר,
לפני יומיים פגשתי את החברים משוקדה.
אז הם סיפרו לי, לקחו להם את הנשקים מהכיתת כוננות. הוא אמר, יש פה את האוגדה, יש פה את הכל בסדר.
זה דבר בסיסי ביותר שאדם מגן על ביתו, שיש לו נשק ארוך ויכול לגן על ביתו, כאילו,
לא, אין איום, הכל יהיה בסדר, אנחנו רואים הכל, שומעים הכל, וכל זה אנחנו...
אנחנו עכשיו בתוך תהליך תשובה גדול מאוד של תיקון. הקב' ייתן לנו את הכוח ואת הגבורה להשיב כבודם של ישראל, להשיב עוז של ישראל,
להשיב את כל כבודנו כבראשונה, להכות את האויב
מכה ניצחת ולהחזיר את החטופים הביתה.
כל אלה יכולים להתקיים בבת אחת אם יהיה לנו גבורה, עוז
ותקיפות לאחוז בשם ישראל,
ומכוח השם הזה ללכת, להתמודד, לעשות וגם להצליח. אמן ואמן.
ברוכים תהיו!
