קצת מחשבות שנותנות לי כוח
בתקופת ההמתנה הארוכה הזאת.
משה רבנו אומר לעם ישראל בספר דברים,
כי אתם המעט מכל העמים.
למרות שהקדוש ברוך הוא הבטיח לאברהם על זרעו כעפר הארץ,
הכוונה היא כנראה לזרעו יחד עם בני קטורה וישמעאל, אבל עם ישראל,
אתם המעט מכל העמים.
והמעט הזה מגדיר
שבעצם ההצלחות הצבאיות שלנו תמיד יהיו בנויות על תחבולה ועל תחכום,
ועל איזו יוזמה והפתעה.
הדברים האלה יכולים ללכת, להצליח,
יכולים גם לא להצליח.
לפני שבועיים וחצי ראינו מה קורה כשזה לא מצליח.
איזה אסון, איזה הסתר פנים.
במה זה תלוי?
מתי זה מצליח ומתי זה לא מצליח.
אז יש הרבה מקורות שמצביעים על כך שכשעם ישראל באחדות,
באהבת חינם,
אז יש סייעתא דשמיא,
והתוכניות מצליחות אפילו יותר מהמצופה.
כי שוב פעם, הכל בנוי כאן על איזה מין תכנונים מאוד מאוד מדויקים, שהפער בין הצלחה לכישלון לפעמים הוא חוט השערה.
אז כשיש אחדות בעם ישראל, שורש חינה על עם ישראל,
אז התוכניות עולות יפה. אנחנו כבר
שבועיים וחצי במסע אדיר של אהבת חינם,
של אחדות,
של חיבור,
של רעות, של לבבות מחוברים ופתוחים.
ועלה בדעתי שאולי,
גם לאור השנה האחרונה שהייתה,
אנחנו זקוקים לעוד,
למלא את המחסנית בעוד-עוד אהבת חינם,
בעוד עזרה, בעוד תרומה, בעוד חיבור.
כשהמחסנית תהיה מלאה, הלבבות יהיו מלאים בעומק-עומק אהבת חינם ואחדות,
אז תתחיל גם הפעולה הצבאית,
והיא בעזרת השם תהיה מלאה בעזרה והשראת שכינה שנובעת מתוך אחדות ישראל.
גם לפני מלחמת ששת הימים
היינו שלושה שבועות בהמתנה,
שהובילה לממשלת אחדות, ובסופה הייתה ישועה גדולה וגם מהירה.
והתפילה שלנו, המחשבות שנותנות לי כוח כאן, יחד עם החיילים,
להמתנה הזאת, שכנראה אנחנו עוד צריכים למלא את המחסנית באהבת חינם ובאחדות,
והמילוי הזה יביא בסופו של דבר, בעזרת השם, שהקדוש ברוך הוא יהיה איתנו,
מכוח אחדות ישראל המופלאה שמופיעה עכשיו,
לניצחון גדול וישועה גדולה.
אמן ואמן.
חזק, חזק ומתחזק בעד עמנו ובעד ערי אלוקינו.
