כבר היה בספר שמואל מצב שבו היינו מופתעים ובאיזו קריסה מסוכנת מאוד זה קרה כששאול נלחם בפלישתים בגלבוע ושאול נפל ושלושת בניו נפלו ובעצם עם ישראל הפסיד במלחמה ההיא שהתנהלה גם מראש במקום מפתיע בלב הארץ את המצב הזה מקבל לידיו דוד המלך
הדבר הראשון הוא מקונן את קנאת שאול ויהונתן
אבל הקנאה הזאת היא לא עניין של ניי ובכי אלא כולה
ללמד בני יהודה קשת הלוא היא כתובה על ספר הישר
היא באה לחזק, היא באה לעודד, היא באה להוציא גבורה יחד מתוך הכאב
ואחד הפסוקים שדוד אומר שם אל תגידו בגת,
אל תבשרו בחוצות אשקלון,
פן תשמח נבנות פלישתים, פן תעלוז נבנות עראלים
שמרו על המורל,
אל תסתכלו על הסרטונים,
אל תתכנסו לאיזה תהומות של ייאוש.
אל תגידו בגת, אל תבשרו בחוצת אשקלון, כי האויב יונק מזה כוח.
לכל אחד מאיתנו עכשיו יש תפקיד,
והתפקיד של אלה שבעורף זה לא לשקוע בתוך כל הסרטונים האלו שעושים רעל ונזק בנפש ומחלישים את המורל,
אלא להתעודד,
להתחזק, לעשות כל מה שאפשר כדי לחזק את כל המעגלים.
כל יום מביא איתו אתגרים יותר קשים מהיום שקדם לו,
אבל אנחנו נתגבר, אנחנו ננצח, אנחנו לקראת ניצחון בעזה ואולי גם בעוד מקומות והקדוש ברוך הוא יהיה עם כולנו, עם הלוחמים,
עם האנשים, עם האימהות, עם הילדים,
עם כל אהבת ישראל לעצומה שפורצת כאן הכל הכל מבפנים,
הכל מאמונה גדולה שאנחנו ננצח, אנחנו כבר מנצחים ונלך וננצח.
חזקו ואמצו, חזק חזק ומתחזק בעד עמנו ובעד הרי אלוקינו.
