טוב,
אנחנו,
אנחנו הגענו לפרק ט',
בספר יהושע,
פרק ט',
זה פרק מאוד מעניין.
ויהי כשמוע כל המלכים אשר בעבר הירדן,
בהר ובשפלה ובכל חוף הים,
הגדול אל מול הלבנון,
החיטי והאמורי,
הכנעני והפריזי,
החיבי והיבוסי,
והתקבצו יחדיו להילחם יהושע ועם ישראל פה אחד.
זו התוצאה של המפלה באי,
במקום,
דיברנו על זה בשיעורים הקודמים,
במקום שתוכנית הכיבוש
של התורה,
כפי שהיא כתובה בפרשת משפטים וכפי שכתובה בפרשת עקב,
שהכיבוש יהיה לאט לאט,
מעט מעט אגרשנו מפניך,
הפן תרבה עליך חיית השדה,
כובשים,
תופסים,
משאירים,
מפרישים כוח
כדי להחזיק בשטח,
במקום הדבר הזה נכפו על יהושע שתי מלחמות גדולות
מלחמת הדרום ומלחמת הצפון
וזה כתוצאה מהמלחמה באי.
על גבי הדבר הזה קורה עוד משהו
והוא תוצאה של מה שדיברנו עליו בשיעור הקודם מכיוון
שלפי מה שהסברנו המעמד החשוב בהר עיבל נדחה התעכב
עד רק אחרי המלחמה באי ובבית אל אז
גם העמים שכבר רצו להשלים,
לא ידעו איך עושים את זה,
ולכן עשו את זה בדרך עקומה,
וזוהי הדרך שלפנינו.
ופה אנחנו מתחילים את הסוגיה עם אנשי גבעון,
וזה פרק מאוד מאוד מעניין,
אנחנו נלמד אותו בעזרת השם,
תראו,
יש פה איזה אירוע מאוד מרתק.
ויושבי הגבעון שמעו את אשר עשה יהושע ליריחו ולאי
ויעשו גם המה בעורמה ויילכו ויצטיירו ויקחו שקים בלים
לחמוריהם ונודות יין בלים מבוקעים ומצוררים ונעלות בלות ומתולאות
ברגליהם ושלמות בלות עליהם וכלי חמצדם יבש היה ניקודים
וילכו אל יהושע אל המחנה הגלגל ויאמרו אליו
ואל איש ישראל מארץ רחוקה באנו ועתה כרתו לנו ברית
ויאמר איש ישראל אל אחיוי אולי בקרבנו
אתה יושב ואיך יכולת לך ברית
ויאמרו אל יהושע עבדיך אנחנו,
ויאמר עליהם יהושע מי אתם ומאין תבואו?
ויאמרו אליו מארץ רחוקה מאוד בר עבדיך לשם אדוני
אלוהיך כי שמענו שומעו את כל אשר עשה במצרים
ואת כל אשר עשה לשני מלכי האמורי אשר בעבר הירדן,
לסיחון מלך חשבון,
ולעוג מלך הבשן אשר בעשתרות.
ויאמרו אלינו זקנינו וכל יושבי ארצנו לאמור,
קחו בידכם צידה לדרך,
ולכו לקראתם ואמרתם עליהם,
עבדיכם אנחנו ועתה כרתו לנו ברית,
זה לחמנו חם,
הצטיידנו אותו מבתינו ביום צאתנו ללכת אליכם,
ועתה הנה היבש והיה ניקודים,
ואלה נאדות היין אשר מילינו חדשים,
והנה התבקעו,
ואלה שלמותינו ונעלינו בלו
ויקחו האנשים מצידם, ואת פי ה' לא שאלו.
ויעש להם יהושע שלום, ויכרות להם ברית לחיותם,
וישבעו להם נשיאי העדה.
ויהי מקצה שלושת ימים,
אחרי אשר כרתו להם ברית,
וישמעו כי קרובים הם אליו,
ובקרבו הם יושבים.
ויסעו בני ישראל ויבואו אל עריהם ביום השלישי,
ועריהם גבעון,
והכפירה ובארות,
וקרית יערים.
ולא הכום בני ישראל,
כי נשבעו להם נשיאי העדה באדוני אלוהי ישראל,
וילנו כל העדה על הנשיאים.
ואמרו כל הנשיאים על כל העדה אנחנו נשבענו עליהם באדוני אלוהי
ישראל ועתה לא נוכל לנגוע בהם וזאת
נעשה להם וחיות אותם ולא יהיה
עלינו קצף על השבועה אשר נשבענו להם ויאמרו אליהם הנשיאים יחיו
ויהיו חוטבי עצים ושואבי מים לכל העדה כאשר דיברו להם הנשיאים
עוד קצת פסוקים, לא להתייאש.
ויקרא אליהם יהושע וידבר עליהם לאמור למה רימיתם
אותנו לאמור רחוקים אנחנו מכם מאוד ואתם בקרבנו יושבים.
ועתה ארורים אתם ולא יכרת מכם עבד
וחוטבי עצים ושואבי מים לבית אלוהי.
ראינו את יהושע ואמרו כי הוגד הוגד לעבדיך את אשר
ציווה אדוני אלוהיך את משה עבדו לתת לכם את כל הארץ להשמיד
את כל יושבי הארץ מפניכם שזה בעצם
אי הבנה כי משה רבנו הרי
בדיוק אמר את זה לא לעשות רק
מי שלא רוצה להשלים
חוסר הידיעה פה
ועתה הננו בידיך כטוב וכאשר ביניך לעשות
לנו עשה ויעש להם כן
ולא הכם בני ישראל ולא הרגום
ויתנם יהושע ביום ההוא חוטבי עצים
ושואבי מים לעדה ולמזבח ה' עד היום
הזה אל המקום אשר יבחר
עכשיו הפרק הזה כתוב בצורה מאוד מאוד משונה יש בו
המון המון חזרות ולא ברור בכלל מה קורה פה נכון?
לא...
הם הולכים אל יהושע אל המחנה,
ואומרים כרתו לנו ברית,
ואז עם ישראל אומרים אולי בקרבי אתה יושב ואיך אכרות לך ברית,
ואז הם פתאום מדברים על יהושע,
ואז יהושע שואל אותם שאלות,
כל הפרק הזה בכלל,
אתם מבינים שיש כאן המון המון חזרות
בפרק הזה?
הוא חוזר על עצמו,
דברים סותרים גם,
בתוך הפרק בנון לבן עצמו, נענה על חלק מן ה...
נעמוד על חלק מן הסתירות.
בהתחלה עם ישראל שואלים אותם אולי בקרבי אתה יושב אחרי זה יהושע שואל
אותם מאין אתם ומאין תבואו מדברים על
יהושע אחרי זה מדברים על עם ישראל
אחר כך כתוב בפסוק י"ד ויקחו אנשים
מצדם ואת פי ה' לא שאלו
שזה כנראה עם ישראל ואחר כך יהושע
עושה להם שלום וכורת להם ברית
ואז נשבעו להם נשיאי העדה רגע אבל
יהושע ידע מזה לא ידע מזה אחר כך
זה נראה שבני ישראל רוצים להכות אותם
אבל נשיאי העדה אומרים לו לא אל
תכו אותם כי נשבענו להם אנחנו מפחדים
נכון ואז
סתירה נוספת נשיאי העדה אומרים להם טוב
בוא נשאיר אותם בחיים והם יהיו
חוטבי עצים ושואבי מים לכל העדה כלומר
כל אחד יקבל איזה גבעוני הביתה
שיעשה לו כלים וכל זה ויהושע אומר לא
לא לא פתאום יהושע מתערב ואומר לא
הם לא יהיו חוטבי עצים ושואבי מים
לעדה אלא חוטבי עצים ושואבי מים למה
לבית אלוהי
מה הולך כאן
רבותיי הפרק הזה זה ברור שהוא כתוב
בצורה שמנסה להסתיר את מה שהיה
בעצם באמת אנחנו ננסה אחרי זה להבין למה יהושע כתב את הפרק
בצורה הזאת אבל בעצם קראו פה בעת ובעונה אחת שלושה אירועים נפרדים
ואנחנו ננסה ללמוד אותם בצורה נפרדת ואז
ננסה לחבר אותם ולהבין מה היה בפרק הזה בסדר
מגיעים הגבעונים
גבעון זאת עיר מרכזית זאת לא עיר צדדית
בכלל זאת עיר מרכזית זה אנשים חזקים מגיעים
והם כן כמובן יש פה גם אני אגיד פה גם
עוד שאלה נוספת שאני מתייחס גם אליה בהמשך
כתוב כאן ויושבי גבעון שמעו את אשר עשה יהושע ויעשו גם הם
בעורמה מה זה גם הם בעורמה גם
זה כאילו מישהו עשה לפניהם והם גם
הפשט הוא כמו שעם ישראל עשו בעי בעורמה אז גם
הם עושים בעורמה זה קצת פשט מוזר מה זה קשור לעי
שאלה נוספת זה איך באמת עם ישראל נפלו בפח הזה
הרי בסך הכל זה לא נורא מסובך לבדוק את זה,
הנה עובדה,
אחרי שלושה ימים הם גילו את זה.
אז למה,
למה לא להגיד להם,
חבר'ה,
הבנו,
שמענו,
תחכו כמה ימים,
לבדוק את הטיעון שלכם,
לבדוק את הסיפור שלכם,
ונחזיר לכם תשובה.
תוך שלושה ימים, טאק טאק, מיד, במהירות, ו...
יש פה איזה משהו מאוד מאוד מוזר,
איך עם ישראל בכלל נפלו בפח הזה,
זה לא משהו שאתה...
קשה מאוד לשקר
כמות כזאת גדולה של אנשים,
זה נראה שעם ישראל הלכו כאן איזה...
נפלו כאן בפח.
טוב
מגיעים הגבעונים
קבוצה גדולה
ורוצים לכרות ברית שלום
עם עם ישראל
ואז מתחילה פה התפצלות
עם ישראל העם
מאוד מאוד מעוניין
זה קוסם לו
הבטחות על השלום, הנה יהיה לנו שלום,
אולי לא נצטרך להילחם,
הדברים יהיו יותר קלים מאיך שחשבנו,
יהיו יותר פשוטים מאיך שחשבנו,
נעשה שלום.
אז הם מתחילים לדבר איתם,
וככה להתקרב אליהם, וכל זה, נכון?
זה עם ישראל.
ויאמר,
יש כאן קריא וכתיב,
ויאמר ויאמרו,
כוונה,
זה לא היה מישהו אחד,
אנחנו קוראים ויאמר,
אבל בכתיב זה ויאמרו,
כלומר,
התלהבות כזאת מלמטה,
כן,
כן,
מאיפה אתם,
איזה יופי.
התלהבות של ההמון שאומרת הנה הנה שלום קצת מזכיר את הסכמי
אוסלו כאילו הנה הנה יגיע השלום כל השירים עוד יבוא
שלום עלינו ואני מאמין בשלום נכון נולדתי לשלום כל השירים
האלה שכולם שרים מחזיקים פרחים ולא רוצים לראות המציאות
כן אל תפריע לי אל תיתן לעובדות
להפריע לי מהחלום שאני חולם הם
שואלים איזה שאלה אולי בקרבי אתה יושב וכרות לך ברית
השאלה מתקבלת על העם
לא,
תדלגו על כל הפסוקים האלה שהם מדברים עם יהושע,
זה לא רלוונטי לעם.
עם העם הם מדברים בשפה אחרת.
פסוק י"ד, ויקחו האנשים מצידם ואת פי ה' לא שאלו.
כלומר בינתיים כבר העם מתחיל לחגוג איתם,
כבר אוכלים ביחד,
כבר בסדר,
בטח תבואו,
נגן עליכם.
בקצה של העם נמצאים נשיאי העדה,
שהולכים ומזדרזים ללא ידיעת יהושע.
וקורטים להם ברית,
איזה ברית?
ברית
החמורה ביותר, שבועה.
ברית של שבועה זה בעצם אומר שאנחנו מתחייבים
לשמור עליכם ולהגן עליכם בשם אלוהים.
זה נקרא שבועה.
שבועה בתנ״ך זה כמו שהקדוש ברוך הוא אמת,
ככה מה שאני אומר זה יהיה אמת.
וישבעו להם נשיאי העדה.
כלומר,
היה כאן ציר אחד שהגבעונים דיברו עם העם,
עשו כל מיני חיוכים,
כל מיני כאלה,
ונשיאי העדה,
זה המנהיגות המקומית,
נשבעו להם,
שאנחנו נשבעים לכם,
אתם איתנו,
אנחנו זה.
יהושע לעומת זאת,
היה הרבה יותר זהיר.
הרבה הרבה יותר זהיר.
מחוזר חזרה.
אל יהושע ויאמרו אל יהושע בפסוק ח' אבדיך אנחנו
ויאמר אליהם יהושע מי אתם מאין תבוא
אתם אבדיך מי אתם אז הם ספרו
לו את הסיפור ארץ רחוקה באנו קראנו
את הפסוקים סיפור מאוד מאוד ארוך
ועתה כרתו לנו ברית וכולי וכולי מרים לו את כל
הזה ויעש להם יהושע שלום ויכרות להם ברית לחיותם
הברית של יהושע היא מאוד מסויגת מאוד מצומצמת הוא לא נשבע להם
הוא לא נשבע להם.
שבועה זה לערב פה את שם השם.
הוא קורא אותי את הברית, הסכם, ברית זה הסכם.
הוא אומר,
אני,
אין בעיה,
בינתיים אני לא אורד אתכם,
בינתיים אני לא פוגע בכם,
כי אתם מספרים פה איזה סיפור,
אני רוצה לבדוק אותו.
אבל זה מאוד מאוד מסויג.
וככה בעת ובעונה אחת קורים פה שלושה דברים.
העם מאוד מאוד מתלהב,
מאוד מתלהב,
יש פה איזו אפשרות ככה לעשות,
מזרח תיכון חדש,
לנגב חומוס בדמשק,
לרקוד כולם ביחד וכל זה.
נשיאי העדה.
תראו, אני רוצה להשתמש כאן באיזה,
באיזה משל.
אני אומר ככה, אה, מאוד התלהב,
נשיאי העדה, מנהיגות מקומית, כזו או אחרת,
נשבעים,
חותמים הסכמים,
נשבעים לגבעונים,
ויהושע לא יודע.
יהושע כורת ברית מאוד מאוד מסויגת,
מאוד מצומצמת,
מאוד כאילו מקומית כאן.
כמעט אפשר להגיד משל למה הדבר דומה
כשעלה לשלטון ראש הממשלה יצחק רבין
אז הוא התחיל לנהל משא ומתן עם הפלסטינים
איפה המשא ומתן התנהל בוושינגטון
מי שניהל אותו היה
אליקים רובינשטיין איתו היה עמוס גלעד שהוא היה אז העוזר שלו תפקיד
כלשהו ומצד הפלסטיני היה אחד שקראו לו
חיידר עבד אל שאפי חיידר עבד
אל שאפי שאפי זה הרועה הוא היה
אל שאפי זה כאילו כינוי לאלוהים
הוא היה רופא פלסטיני מעזה, רופא עזתי,
שמבחינה אישית היה הפוך מערפאת, היה אדם,
היה אדם צנוע וכן הלאה,
קיצוני בצורה בלתי רגילה,
כאילו מבחינתו הפתרון היה שמדינת ישראל תתפרק וזה יפתור את כל הבעיות,
ואיתו עניינים,
ענינו עשר מאותה,
ניסו להגיע לסדרים מקומיים,
כאילו בואו נעשה שיהיה לכם...
זה משלחת, ועליה רבין ידע,
זה משלחת רשמית של המדינה, התקדמה בצעדים זעירים.
במקביל,
בלי שאף אחד ידע,
שלושה אנשים
שאין להם שום תפקיד רשמי,
לא נושאים בשום אחריות,
לא ידעו גם אפילו ערבית,
אחד קראו אותו רון פונדק,
אחד הירשפלד ואחד אורי סביר,
שלושה,
הם ניהלו משא ומתן עם אש"ף,
עם ערפאת.
בלי...
אפילו ערבית הם לא יודעים.
הייתה בדיחה שבשלב מסוים אמרו להם,
טייב, ג'יבו עזה ויריחו.
תנו לנו את עזה ומספיק.
אבל הם הבינו עזה וטרחו, עזה ויריחו.
אז אמרו עזה ויריחו,
תנו להם גם את יריחו.
בדיחה, לא יודע אם זו בדיחה או שזה.
נעילו, ניהלו משא ומתן.
מאחורי הגב של רבין.
בשלב מסוים, כן פרס היה שר החוץ, הוא גיבה אותם,
בביילין.
באו לרבין
תקשיב הנה,
הגענו להסכם עם ערפאת,
הנה הצלחנו.
ערפאת היה בשיא הצלילה שלו,
הוא כבר היה,
סדאם חוסיין
אז כל ה...
היה תקוע בטוניס,
מצורע וזב,
אף אחד לא התייחס אליו,
וישראל הרימה אותו וכל.
רצו כבר,
זה היה בניגוד לחוק אז,
זה היה בניגוד לחוק,
ראש הארגון טרור
ביוזמתנו
שהוא היה שופך דמים אחד מהגדולים בהיסטוריה,
הכל התפוצץ
תופעת אלפיים
עד שהגיע חומת מגן,
היה צריך לכבוש את כל יהודה ושומרון כדי...
ונהרגו פה למעלה מאלף אזרחים באותה שנה
באותם שנתיים
השיא היה כמובן בחודש אדר ניסן הפיגוע במלון פארק היה האחרון
רצים,
יש איזה נהייה,
ועושים אחרי זה כל מיני כנסים,
וכל מיני עניינים,
ושירים,
ואומנים
ובבית הלבן,
והפקות שלמות,
וכולם ככה,
לא שמים לב
לא בודקים את המציאות,
לא תופרים אותה עד הסוף,
לא מעיינים בה,
ואז היא פשוט מתפוצצת בפנים.
אז זה מה שקורה,
ציר אחד זה בכלל מול העם,
הגבעונים כן זה,
וכבר הם חוגגים,
כבר אוכלים ביחד.
אוכלים מצידם ואת פי השם לא שאלו
ציר שני זה מול נשיאי העדה ונשיאי העדה נשבעים
יהושע הוא הרבה יותר זה הוא אומר
אני לא יודע לא מכיר אתכם
אני כרגע כורת לכם ברית להחיות אתכם
ברית לשלום לא ברית בשבועה לא ברית בשם השם לא ברית בשום
דבר כרגע אני לא יודע מי אתם
אני אבדוק את זה נראה עוד
שבוע עוד שבועיים בכל מקרה ליהושע זה לא מפחיד אותו מפני
שבחלק מהאפשרויות שיהושע בעצמו נותן לעמים הנמצאים פה זה
לבוא ולכרות איתנו ברית ולהיות תחתנו אז
בסדר גמור בוא נבדוק אם אתם באמת כאלה
בסדר
כעבור
לא עוברות
שלוש יממות
והאמת מתגלה
לכולם
יהושע מגלה שכרתו ברית
מגלה
שכרתו ברית מאחורי גבו מגלה את זה שהנשיאים לא ספרו אותו
וחתמו נשבעו בשם השם מאחורי גבו
עם ישראל מגלה שהגבעונים רימו אותם
והם רוצים לנקום בהם
למה הם רוצים לנקום בהם כי עם ישראל בצדק מאוד מאוד
חוששים מה יהיה עכשיו עלינו עשינו את הדבר שהתורה ציוותה
כמה וכמה מקומות לא לעשות,
לא לכרות להם ברית,
פן תכרות ברית ליושב הארץ,
וזנו אחרי אלוהי הארץ,
ויזנה את בנך מעליה מעלי וכולי,
התורה מצווה מושב ונציבה,
אז
מאוד מאוד מפחדים, רוצים לנקום בהם,
בסדר?
והם גם כועסים על מי?
על נשיאי העדה?
למרות שזה כאילו שתיים שעשאוה,
אבל הם אומרים להם, מה חתמתם איתם?
אבל נשיאי העדה מה?
אוי ואבוי אנחנו נשבענו להם אם נשבע
ונעבור על השבועה מה זה יהיה?
זה חילול השם הכי גדול שבעולם נכון שנשבענו בטעות
ונכון שזה עמדו עלינו אבל בכל אופן נשבענו ושבועה
ברגע שאתה נשבע בשם השם זה דבר
מאוד מאוד חמור זה שבועה ברבים
זה חמור מאוד זה חילול השם הכי
עצום וגדול פחד זה מפחיד בסדר?
הכל מתגלה
בוא נראה,
קודם כל שכנעתי אתכם שזה ככה,
כלומר זה מאוד מאוד בולט בפסוקים
שחייבים להגיד שהיו פה שלושה אירועים נפרדים,
אחרת זה לא מובן איך יהושע נשבעו להם,
מה כועסים,
כאילו אם כאן יהושע ניהל את הכל אז זו הכתובת היחידה לתלונות,
מה העם כועס
ולא יקום בני ישראל כי נשבעו להם נשיאי העדה
וילנו כל העדה על הנשיאים,
מה אתם רוצים מהנשיאים,
יהושע הוא הכתובת, לא זה ברור שהנשיאים
מאוד מעריכים את יהושע בתור תלמיד של משה רבנו אבל
כשבאים לעשות כאן עניינים מדיניים הם לא כל כך ספרו
אותו הם חתמו על הסכם על הראש שלו מאחורי גבו כן
ואז בוא נראה
מהי התגובה לאירוע הזה
בני ישראל רוצים להרוג את הגבעונים
ולעבור על השבועה,
מה אכפת לנו,
נשבעתם לשקר,
בגללכם יהיה עלינו חרון אף,
אנחנו הורגים אותם.
הנשיאים מונעים,
אי אפשר לגעת בשבועה,
שבועה זה דבר חשוב מאוד.
אבל איך הניסיון של הנשיאים
למנוע את העם מלפגוע בגבעונים?
במילה אחת, מה המילה?
שוחד.
תשאירו אותם,
וכל אחד מכם יקבל גבעון אחד או שניים שיהיה לו בבית.
לו גבעוני,
ככה,
מי לא רוצה איזה גבעוני קטן,
או גדול,
עדיף.
שיהיה לו בבית, יוריד פח, שטוף כלים, עושה קניות,
יחטוב עצים,
לא?
רמה גבוהה.
ויאמרו,
כל הנשיאים על כל העדה,
אי אפשר להרוג אותם,
אנחנו נשבענו להם באדוני אלוהי ישראל,
לא נוכל לנגוע בהם.
זאת נעשה להם והחיה אותם,
ולא יהיה עלינו קצף, עלינו הכוונה על הנשיאים.
יחיו ויהיו חוטבי עצים ושאבי מים לכל העדה כאשר דיברו אליהם הנשיאים.
שוחד
במובן מסוים.
וכאן מתערב יהושע.
יהושע הוא לא כועס על הנשיאים שהם
חתמו הסכם מאחורי גבו הוא לא...
הוא לוקח אחריות על הסיטואציה הזאת
ומנסה לפתור אותה בדרך אחרת
אומר להם יהושע ויקרא להם יהושע וידבר עליהם לאמור למה רימיתם אותנו
לאמור רחוקים אנחנו מכם מאוד ואתם בקרבנו יושבים למה רימיתם אותנו הכוונה
גם לא הייתם צריכים לרמות אם הרי
אם הייתם באים ואומרים שאתם רוצים
להיות תחתנו הייתי מאפשר לכם אז מה היה
הצורך בדבר הזה כן הם עונים לו
הגד הגידו לעבדיך את כל אשר ציווה
ה' אלוהיך את משה עבדו לתת לכם
את כל הארץ ולהשמיד את כל תושבי הארץ מפניכם ונרא מאד לנפשותינו
מפניכם ולעשות את הדבר הזה זאת אומרת
זה חוזר חזרה לכך שלא היה
להם את המזבח בהר עיבל לקרוא ולהבין שישנה גם אפשרות אחרת והיא
לבוא ולקבל על עצמם את מרות עם
ישראל אז לכן הטענה שלהם נשמעת
אנחנו בידיך
ויעש להם כן ויצל אותם מיד בני ישראל ולא הרגום
כלומר זה נראה על פניו שלמרות ניסיון השוחד של הנשיאים
עם ישראל לא השתכנע ורצה להרוג אותם מרוב הפחד
ממה שהם עשו מרוב זה שהם פחדו שהם
עברו על השבועה
ליושבי הארץ אנחנו לא רוצים לקחת
סיכונים יהושע מגבה את השבועה זה חשוב מאוד לזכור
הציר המרכזי של התנ״ך
אפילו יותר מהציר של עם ישראל הוא הציר של הסיפור קידוש
השם וחילול השם זה הציר המרכזי זה הציר המרכזי בדרך כלל
השם או נושא העונש על חילול
השם אבל זה הדבר המרכזי ששמו של השם יתברך יתקדש בעולמו
ולכן מכיוון שכאן אחרי מכיוון שכאן אחרי
שנשבעו להם גם אם ישנן סיבות מוצדקות
לסגת מן השבועה ואנחנו נראה בהמשך בשבוע הבא שיש אפילו בשבוע הבא
תהיה אפילו סיבה עוד יותר מוצדקת בכל אופן לא נוגעים בשבועה
שבועה זה דבר חמור מאוד יהושע מראש
לא נשבע יהושע לא הייתה לו בעיה
יהושע כרת להם ברית לשלום אם עכשיו יתברר שהם רומאים לא הייתה
לו בעיה להגיד אוקיי ההסכם הזה נחתם
בטעות כי חתמנו הסכם בין בני אדם
זה כמו אני חותם מישהו יקרא אותנו דירה חותם איתו הסכם והכל
בסוף הוא דורש בכלל לנו דירה אז
אין דירה שלום שלום לא חתמנו הסכם
או אני חותם עם מישהו להסכם למכור לו דירה
על דעתו שאני אטס לחו"ל לשליחות שנתיים,
פתאום קורונה ואין טיסות לחו"ל,
אז נגמר,
אז ההסכם הזה בטל.
יהושע לא נשבע להם בשם השם,
הוא כרת להם ברית של בני אדם,
אנושית,
ולכן לא הייתה נמצאת יהושע,
לא הייתה שום בעיה לבטל את הברית הזאת,
מראש הוא היה מאוד מאוד מסויג,
מראש.
אבל הנשיאים נשבעו, אז שתי אפשרויות ליהושע.
אפשרות אחת להגיד, הנשיאים נשבעו, באה שלהם?
אני לא מחוייב לשבועה הזאת,
אבל יהושע מ�
אבל הוא פותר את זה בדרך אחרת
הוא אומר כך
מכיוון שכל הסיבה
שאתם הגבעונים נשארים בחיים זה בגלל השבועה אז בעצם מי שהציל אתכם
ממוות זה מי?
זה שם השם שחל עליכם נשבעו לכם בשם השם
ולכן אין אפשרות
שיהנו מכם
הנאה פרטית
אתם כמו הקדש,
כמו חרם כזה,
מכיוון שנשבעו לכם בשם השם,
היחיד שיוכל במרכאות ליהנות מהקיום שלכם זה הקדוש ברוך הוא.
ולכן,
ויתנם יהושע ביום ההוא חוטבי עצים ושואבי
מים לעדה ולמזבח אדוני עד היום הזה,
למקום אשר יבחר.
כל העבדות לגבעונים הם צמודים, כן.
יפה אז כבודו זה שוב נראה לי הראשון שאתה פה
נכון דיברנו על זה הרבה אני אחזור על זה
אבל הגמרא אומרת לפני הכניסה לארץ יהושע שלח
שלושה
מכתבים שלוש כרזות
במכתב אחד כתוב מי שרוצה ללכת ילך
מוזמנים לעזוב את המקום חלק עזבו מכתב
שני כתוב מי שרוצה לעשות שלום יעשה שלום
שלום הכוונה יפסיק לעבוד עבודה זרה
יקבל על עצמו לשמור שבע מצוות בני נוח
שזה אמונה בהשם אל אחד לא לגנוב
לא לגזול לא לשפוך דמים להקים מערכת
דינים לא לאכול איבר מן החי ולהיזהר
בכבוד השם יתברך מגידוף השם מה?
ואז הוא נשאר פה על אדמתו
הוא מעלה מיסים
לממשלה העברית שתקום כאן היהודית והוא אתה לא יכול
לגעת לו בנכס זה אדמה שלו מי שלא רוצה לא את זה
ולא את זה עושים איתו מלחמה ובמלחמה בלי שבויים
לא תחיה כל נשמה
עכשיו הגבעונים שמגיעים לכאן,
ומבחינתם הם רוצים,
הוא גם לא צריך להתגייר,
הוא לא צריך להיות יהודי,
הוא נקרא גר תושב,
והתורה מצווה להיזהר מאוד בכבודו וביחס אליו,
כי הוא לא פוגע,
הוא בסדר גמור,
מה אתה רוצה ממנו,
הוא לא עובד עבודה זרה,
הוא גר פה,
זה המקום שלו,
אתה לא נוגע,
יש מספיק מקום לכולם,
הכל בסדר,
אפשר לרשת את הארץ וכן על זה הדרך.
הקדוש ברוך הוא מבטיח שהוא יגרום להם
לא לרצות את זה כדי שיילכו מכאן,
אבל מה הבסיס, לצורך העניין תחשב על הדרוזים.
בסדר,
הדרוזים,
אנשים,
קודם כל מבחינה אישית,
אנשים צנועים,
מתנהגים בצורה צנועה בין עצמם,
חתונה,
נישואים,
שמרנות יש שם,
הם מתחתנים כמו מאה שערים, הדרוזים, זה
ממש,
כאילו זה שידוך גמור,
לא פוגשים,
מה,
נאמנים למדינה,
משרתים בצבא, שונאים את הנפש,
הם מאמינים באמונת הייחוד,
הדרוזים זה אמונת הייחוד
זהו יש להם פה כפרים ומגיע להם לגור כאן אתה מחויב
להם מחויב להם אפילו כדי שלא יעלו לשם אתה מחויב להם
אפילו טיפה יותר
זה ברור את כל מה שאני כרגע אומר לך היה אמור יהושע
לכתוב על מזבח גדול בהר עיבל כדי שכולם יוכלו גם לדעת מה
הדבר הזה בשבעים לשון וזה טיפה נדחה ולכן כל השיבוש הזה
עניתי לך במובן
כן או לא
אז יהושע מצמצם מאוד את ההצעה של הנשיאים
ונותן אותם חוטבי עצים ושואבי מים לעדה אבל איפה רק למזבח
ולכן נמצא את הגבעונים נמצאים בנוביר
הכהנים וכן הלאה זה הפרק שלפנינו כלומר
רצף של כן אנחנו
נענה על זה
נענה על זה לא שכחתי נענה על זה
אבל קודם כל בואו נשים לב שזה
ודאי לא קרה כפי שזה מסופר
בסדר?
זה קרה בצורה אחרת,
זה פשוט מוכח בפרק עצמו,
מהסתירות,
מהטענות השונות שמופנות לאנשים שונים,
זה ברור שהיה פה שלושה מסלולים נפרדים.
הפרשנים ככה אומרים.
אבל
שאלנו,
בתחילת השיעור,
שאלה נוספת.
אמרנו,
אוקיי,
נכון,
היו פה מלא מלא תקנות,
אבל איך זה קרה?
איך העם לא שם לב?
איך הנשיאים לא שמו לב?
מה קרה?
אה, אותו, וואי, וואי.
והטלפון לא הצליח.
כן, כן, כן, אני כל פעם שוכח מזה.
כי הטלפון, מה, אה, זה.
סליחה.
אה...
אה...
איך, איך העם לא שם לב?
זה נראה תקלה, מה זה מוזרה?
כאילו...
ככה אפשר לשים שלושה ימים כמו שאמרת מקודם לוקח הונאה לוקח זמן
הונאה לוקח יותר זמן יותר זמן בדרך כלל לשים לב
אין לך רישיון מה אין קודם כלום רק תתקנת לזה
דארי דארי
מי
לא, מכיוון שהם רימו,
מכיוון שהייתה תרמית, אז...
מה?
אז כן, אז הם
היו באים בצורה ישרה,
אז יכול להיות שזה מה שהיה קורה.
אתם זוכרים שדיברנו שיהושע נבחר להיות המנהיג של עם ישראל,
לא בגלל התכונות שלו כמנהיג,
אלא בגלל התכונות שלו כתלמיד.
הוא בעצם תלמיד של משה, אמור להמשיך את משה רבנו ולכן אנחנו
פה נתקלים במשבר מנהיגות נתקלים כאן במשבר מנהיגות כשהם רואים
כאילו איזה הזדמנות מדינית אז הם לא חושבים שיהושע הוא הכתובת
הם מנהלים פה מדיניות עצמאית בדיוק בגלל הדבר הזה כי יהושע נתפס
כתלמידו של משה רבנו ולא כמנהיג עכשיו בואו ננסה רגע להבין
ורש"י אומר את זה כאן
איך זה קרה?
בסוף יש כאן מכלול של טעויות.
יהושע לא שם לב.
העם רץ לכרות איתם ברית.
הנשיאים נשבעים להם.
כולה שלושה ימים.
חכו,
זה לא שעשו כאן איזה הונאה כל כך מתוחכמת,
שאתה אומר,
וואלה,
הם עבדו עליהם,
והם זה...
והצליחו.
שלושה ימים הכל התגלה.
זה נראה שיש כאן איזה משהו, איזה סיפור רקע מאחור.
רבותיי, זהו
סיפור הרקע.
אני חוזר חזרה לתחילת הפרק
ויושבי גבעון שמעו את אשר עשה יהושע
לירחו ולעי ויעשו גם המה בעורמה
גם המה בעורמה אומר רש"י
פירוש מופלא גם המה בעורמה כמו מי?
לא
כמו שמעון ולוי אתם זוכרים את שמעון ולוי?
גם שמעון ולוי בשכם,
שם כתוב במרמה,
לא בעורמה,
זו מילה דומה.
זה פרשת וישלח, כן?
כתוב,
ובני יעקב באו במסע וכולי,
ויענו בני יעקב את שכם ואת חמור, אביו במרמה.
רימו!
חוכמה, במרמה, בהונאה.
מה הקשר בין זה לבין זה?
חמש מאות שנה קודם שכם בן חמור
נשיא של מי הוא איזה עם
חיווי פה ויאמר איש ישראל אל החיווי
אולי בקרבי אתה יושב
אז אני רוצה רגע לשאול שאלה
שכם בן חמור
כבר אתם מכירים שם יש רמב"ן ארוך על התורה שם בפרשת שכם
בפרשת וישלח
שכם בן חמור ודאי מגיע לו גזר
דין מוות חצוף חטף את דינה
אנס אותה עינה אותה ועוד מנהל עליה משא ומתן הוא צריך למות
גזר דין מוות הוא עבר על שבע מצוות
בני נוח גם על גזל גם
על ענייני העריות הוא וגם כל המשפחה
שלו כל התומכים כל אלה כולם
ודאי מגיע להם עונש אבל
שכם בן חמור עשה כינוס
לאנשי שכם,
יש שם הרבה אנשים,
לא יודעים כמה,
היו הרבה.
הוא סיפר להם סיפור.
אומר להם, תקשיבו, יש פה אנשים,
אנשים רציניים,
אנשים נאמנים,
אנשים שלמים הם איתנו.
והם אמרו,
שכל מי שימול את עצמו,
אז נהיה ביחד, הם יקבלו אותנו לתוכם.
עכשיו שזה חורי אחד שגר בפאתי מחנה פליטים עסקר.
הוא בא הביתה לאשתו,
אומר לה,
תקשיבי,
הנשיא שכם אמר ככה וככה,
אם נעשה ברית מילה,
אנחנו בילדים,
אז יהיה לנו יותר טוב,
ואנחנו נקבע על עצמנו את אמונת האיחוד,
ויש פה את יעקב,
יעקב זה הנכד של אברהם,
זוכרת את אברהם אבינו?
וזה, אנחנו נוכל להיות חלק מהם בצורה כזו או אחרת.
והיא קיבלה,
והוא לקח את עצמו,
מל את עצמו וגם את כל הילדים שלו,
והיו עוד כאלה כמוהו.
שהאמינו לדברים של שכם,
שכם הוא רשע,
גם הוא רוצח למות,
אבל היו שם כאלה שהאמינו ועשו את זה.
מה הם קיבלו בתמורה?
ויהי ביום השלישי בהיותם כואבים.
מה איתם?
מה עם אלה ש...
אני לא יודע אם
אפשר להגיד כאן את המילה בתמימות,
אולי התמימות לא הייתה שם,
אבל אלה שהאמינו לשכם,
שהאמין לבני יעקב.
נכון שהם...
ברקע עומדת איזה נערה חטופה,
אבל אני בטוח שאולי הם לא ידעו אפילו.
לא מעורבים כאלה.
והם קיבלו על עצמם לא רק קבלה רוחנית,
אלא גם
הם עשו מעשה.
הם מלו את עצמם.
נשאר פה חשבון פתוח,
הייתה פה קבוצת אנשים שרצתה להצטרף בצורה כזו או אחרת,
להיות,
לא להיות לגמרי מבית יעקב,
הם לא יכולים,
אבל להיות באור המקיף,
להיות שייכים, רצו,
בכוונה כזו או אחרת שהייתה כוונה טובה.
והם קיבלו במקום זה חרב נוקמת נקמת ברית.
כבר אז יעקב,
קצת היה לו קשה עם זה,
הוא נזף בבני,
בבניו,
בפרשת וישלח וגם בברכות.
אבל החשבון,
אבל החשבון, מה זה?
כן.
אבל החשבון,
החשבון נשאר פתוח.
וכבר אמרנו שהחשבון המרכזי בתנ״ך הוא חשבון של...
קידוש השם וחילול השם.
יש צעד של חילול השם שהתחייבת,
נכון שזה היה מהסיבות הנכונות,
ועוד פעם,
שכם בן חמור היה צריך לעשות לו הונאה,
מי שמחזיק את הנערה הוא צריך לעשות לו הונאה ולהרוג אותו,
וכמו שאמרנו,
לא רק אותו,
אלא גם את כל המעורבים מסביבו.
אתם יודעים שבערבית יש
שלוש מילים למשפחה,
יש אהל זה המשפחה עצמה,
אבא,
אימא וילדים,
עائلة זה
כל הבני דודים,
וחמולה זה כל מי שנושא את אותו שם משפחה.
אז יכול להיות
כפר עם שתי חמולות, בסדר?
אז נגיד שאתה צריך לחסל את האהל
ואת העائلة של שכם בן חמור,
את
העائلة וגם את המסביב.
אבל מה שומעים כל השכמים
שהיו שם?
כל החיוויים?
החשבון נשאר פתוח.
אז ככה אומר רש"י,
ויעשו גם הסיבה
שהלכו החיוויים וכל המעשה התרמית הזה שהם עשו.
ושהם הצליחו לעבוד על עם ישראל בצורה יחסית די מגושמת,
די קל לגלות את זה,
היה בגלל שהקדוש ברוך הוא גלגל את כל רצף
הטעויות הללו כדי לסגור את החשבון הפתוח,
והנה הנה הגבעונים או החיוויים שהביעו רצון
להיות תחת עם ישראל בצורה כזו או אחרת,
קיבלו את הכרטיס כניסה.
קיבלו את הכרטיס כניסה שלהם.
ויעשו גם הם בעורמה.
מילה כנגד מילה.
כן,
נכון.
הרי הגמרא אומרת,
לאה אומרת ליעקב,
יעקב אומר לה,
למה רימית אותי?
אומרת, אבל אתה, למדתי ממך, אתה...
זה מידה כנגד מידה.
עכשיו, אני רק רוצה לומר את הדבר הבא.
הסיפור הזה עם הגבעונים, הוא לא נגמר.
הוא לא נגמר, אנחנו נשלם עליו מחיר כבד מאוד.
המעמד שלהם כרגע תלוי בספק,
הם כרגע לא, ודאי לא יהודים,
הם כרגע גר...
הם רוצים להיות גררים אמיתיים,
אבל הדבר הזה ילך ויתברר לאורך התנ״ך עד שנגיע לספר שמואל,
ושם אנחנו נלמד לעומק את סיפור הגבעונים,
זה סיפור מרתק
מאוד אבל לאורך כל הדרך זה ילך ויסבך אותנו הכניסה העקומה שלהם
לעם ישראל תלך ותסבך אותנו תלך ותתת
עד למצב שבו הם ירצו לנקום
בשאול נקמות מאוד מאוד גדולות על כל
מיני דברים שהם יטענו ששאול עשה
להם ושאול לא עשה להם ולמזלנו יהיה
שם דוד המלך כדי לזהות את
התרמית שלהם ולהצליח לשלם את המחיר שאין ברירה וחייבים לשלם אותו אבל
בעיקר לחשוף את התרמית ולהרחיק אותה מעל עם ישראל בסדר כלומר זה
זה,
שילמנו כאן מחיר,
הכנסנו אותם לעם ישראל,
אבל זה ילך ויסתבך.
ובעזרת השם,
בעוד שנתיים וחצי וארבעה ימים נגיע לסוגיה בספר שמואל,
כולנו כאן חיים אתם,
ונדבר על זה.
מה?
כן, כן.
אבל זה הסיפור של הגבעונים, הסיפור הזה רק הולך
להתפתח עוד יותר וכבר בשבוע הבא אנחנו
נראה כמה גדולה מנהיגותו של יהושע
כשהוא עומד לפני ניסיון גדול מאוד ביחס לברית הזו עם הגבעונים ומצליח
בעצם אפשר לקרוא לזה לשקם בצורה בלתי רגילה את המנהיגות שלו ולקבע
ולבסס את עצמו לא רק כתלמיד נאמן
של משה רבנו אלא כמנהיג שאולי
אפילו במידה מסוימת עושה דברים שאפילו משה רבנו בעצמו לא עשה.
זה נדבר כבר בשבוע הבא.
