פרשת: צו | הדלקת נרות: 18:16 | הבדלה: 19:34 (ירושלים) 

הקדשות שיעורים

להקדשות אתם מוזמנים ליצור קשר בטלפון :02-6461328

חדשים מהרב

נתיבות עולם, נתיב התשובה – פרק ה’ | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי
אורות ישראל ט’, ג’: קדושת הברית ותיקון הברית | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי
אורות הקודש ד’, הקדושה שבטבע | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי
נתיבות עולם, נתיב התשובה – פרק ה’ | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי
השימוש בכל כוחות החיים לשם ידיעת ה’ – כוח הדיבור | שמונה פרקים לרמב”ם פרק ה’ | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי
אורות ישראל ח’, ט’: אחדות העולמות שבישראל | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי

הלכות תשובה לרמב”ם פרק ח’ א’ – העולם הבא והישארות הנפש | הרב אורי שרקי

כמה מעולה מעלת התשובה
מילות מפתח:תשובה
Play Video
video
play-rounded-fill
 
‫ואילחות תשובה לרמב״ם.
‫לפי זיכרוני, אנחנו בהלכה, בפרק שמיני,

‫פרק חט׳,

‫והתחלנו, לפי זיכרוני, ‫בהרבה קושיות, הרבה שאלות

‫על הדברים שאומר שם הרמב״ם.

‫קראנו את הלכה א' ואת הלכה ב'.

‫אבל הוררנו יותר שאלות ממה שנתנו תשובות,

‫ולכן אני רוצה לחזור על הנושא של ההלכה א',

‫העולם הבא.

‫אחת הסוגיות שהתרידו הרבה ‫את בעלי המחשבה, במהלך הדורות,

‫זו שאלת הישערות הנפש.

‫מה זה הישערות הנפש?

‫מה נשאר מן האדם אחרי מותו?

‫זאת השאלה.

‫אז יש מקובל מאוד ביהדות ‫לדבר על חיי העולם הבא.

‫ולכן גם אומר נוער הרמב״ם, בתחילת ההלכה,

‫הטובה הצפונה לצדיקים היא העולם הבא.

‫אני חושב שזה מה שכתוב, כי ‫אני לא זוכר בדיוק את המילים.

‫הייתי יכול לזכור את המילים ‫ביותר דיוק אם היה לי ספר,

‫אבל נסמוך על הזיכרון.

‫למה אתם לוקחים לי את הספר, מסכן?

‫למה? הוא צריך ספר, איך הוא ילמד?

‫טוב, בסדר.

‫טוב, טוב, בסדר.

‫אז הוא אומר כך,

‫תודה רבה.

‫הטובה הצפונה לצדיקים היא חיי העולם הבא,

‫והם חיים, החיים שאין מוות אימאהם,

‫והטובה שאין אימא רע.

‫טוב, אז צריך לברר מה זה אישרות הנפש.

‫יש שאלה בכלל, האם הנפש היא נצחית או לא?

‫כן, יש מי שאומר, בדאי, הרי אני בא מהנצח,

‫והמעבר שלי בעולם הזה זה זמני.

‫ברור שכאשר אני מסיים את חיי העולם הזה,

‫אז אני ממשיך את חיי הנצח.

‫אז זו, זו השאלה.

‫כלומר, זה שאני חי בגוף, ‫אפשר לומר שזה דבר מוגבל.

‫זה נורא מוגבל להיות בגוף.

‫וכי אפשר לומר שהחיים ‫המקבילים האלה הם כל החיים.

‫קשה לומר.

‫כן? אבל זה עניין של תודה.

‫לא כל אדם יש לו תודה כפי ‫שאני תיארתי אותה עכשיו.

‫יש אנשים שאומרו, מה אתה מדמיין שטויות?

‫אתה נולד, בסוף מת, זהו.

‫אין לפני, אין אחרי.

‫כלומר, זה עניין של, הייתי אומר, כמעט גישה.

‫כן? יש גישה שרואה את החיים ‫מצד מעורבותם בביולוגיה.

‫אם אין ביולוגיה, אין חיים.

‫יש מי שאומר, לא, הביולוגיה היא מקרה.

‫באופן מקרי, אני נתון עכשיו ‫בתוך מערך ביולוגי, הגוף.

‫אבל התחלתי הרבה לפני, אני ממשיך הרבה אחרי.

‫כן? זה שתי גישות שונות לגמרי.

‫כן?

‫אני בטח להסביר שאפשר לשנות גישה.

‫יש הרבה אנשים שמשנים גישה.

‫למשל, יש אדם שאין לו שום חוש לאומנות,

‫אבל אחרי כמה קורסים, אחרי מפגש עם אומנות,

‫אז הוא אומר, אה, זה מדבר אליי.

‫זה כמו שלמשל אומנות מודרנית.

‫יש כאלה שבאים למוזיאון, ‫רואים אומנות מודרנית,

‫אומרים, מה זה הכישקושים האלה?

‫גם ילד יכול לעשות את זה, תשפריץ וזהו.

‫יש שאומר, לא, אתה לא ‫מבין, יש פה עומק, יש פה משהו,

‫מה אתה מדבר על עומק?

‫אבל עם הזמן אפשר לשנות גישה, בהחלט.

‫מה שאתה רואה?

‫שלאומנות אין שום, ‫לאומנות המודרנית אין שום...

‫אה, הגישה הראשונה אומרת,

‫תשמע, אני באתי מהנצח, ‫אני עובר פה ואני ממשיך בנצח.

‫גישה אחת.

‫זה תלוי למה אתה קורא ראשונה או שנייה.

‫הראשונה שהזכרתי זה זאת.

‫לכן חשבתי שלזו אתה ‫מתכוון כשאני אומר ראשונה.

‫הגישה השנייה אומרת, תשמע, אין חיים בלי גוף,

‫אם יש גוף יש חיים, אין גוף אין חיים.

‫לכן יוצא לפי זה שלפני הלידיים ‫כלום, אחרי המוות אין כלום.

‫בסדר?

‫שתי גישות שונות.

‫בסדר? ‫האחת ספיריטואליסטית, השנייה מטריאליסטית.

‫רוחנית או חומרנית.

‫בסדר?

‫עכשיו, השאלה היא, לפי ‫הגישה הראשונה שאני הצגתי,

‫יוצא שהנצחיות זה משהו מהותי בנפש.

‫לכן יהיה מאוד קשה להבין איך יכול ‫להיות שמישהו מפסיד את חיי העולם הבא.

‫איך?

‫הרי אם המהות שלי זה נצח,

‫אז זה ברור שיש לי עולם הבא, אין מה לעשות.

‫בכל מקרה.

‫לפי הגישה השנייה,

‫קשה מאוד לקבל שיש לאדם חיי העולם הבא,

‫הרי אין לו גוף, אז איך הוא זוכה לנצח?

‫עכשיו, אנחנו רואים בחזל שיש שני הביטויים.

‫יש כל ישראל יש להם חלק לאוניברסיטאית,

‫יש להם חלק לעולם הבא, ויש ‫גם אלה שאיבדו את העולם הבא.

‫אז צריך להבין איך זה עובד.

‫האמת היא שבנושא הזה נחלקו פרשני אריסטו.

‫אריסטו כתב ספר על הנפש,

‫בלטינית, ביוונית אין לנו אותו, ‫בלטינית זה נקרא דה אנימה,

‫זאת אומרת, הנפש,

‫ונחלקו תלמידי אריסטו

‫מה התוכן של נפש האדם.

‫אז יש אחד בשם אלכסנדר מאפרודיסיה,

‫אחד מתלמידי אריסטו, וגם ‫מפרשני אריסטו המאוחרים,

‫שאומר שהנפש היא פוטנציאלה.

‫כלומר, יש החיות הביולוגית שהיא בפועל,

‫כמו של החתול יש חיות ביולוגית.

‫זה נקרא הנפש החיונית.

‫יש לחתולים נפש, נכון?

‫ומה שואל את עצמו החתול?

‫הוא שואל את עצמו לא מהו ‫חתול, אלא מיהו חתול, נכון?

‫מיהו ומיהו.

‫עכשיו, אבל החתול, החריש הוא נדרס,

‫זהו, נגמר.

‫יש לו נפש חיונית ולא יותר מזה.

‫לעומת זה, האדם הוא חתול ‫עם פוטנציאל של נצחיות.

‫זה נקרא שיש לו נצחיות בכוח.

‫אם הוא יעשה מה שצריך, נפשו תהפוך לנצחית.

‫אם הוא לא יעשה מה שהוא ‫צריך, הוא ימות כמו את החתול.

‫בסדר? זאת הגישה של אלכסנדר מאפרודיסיה.

‫זאת היא גם הגישה של ‫הרמב״ם פה, בספר אלחוד תשובה.

‫לעומת זה, יש גישה של פרשן ‫אחר של אריסטו ששמו תמיסטיוס.

‫תמיסטיוס אומר שהנפש היא נצחית במהותה.

‫היא ניצוץ אלוהית.

‫אז בשביל מה אתה לומד, בשביל מה ‫אתה צדיק, בשביל מה אתה מתאמץ?

‫זה כמו, זה בשביל להגדיל את האור שלה.

‫כמו גחלים או ממות,

‫אם אתה מנענע, מנפנף ברוח, זה יהפוך ללהבה.

‫אתה לא תעשה את זה, זה ‫יישאר קטנצ'יק, אבל זה קיים.

‫בסדר?

‫זו הגישה של הרמב״נה והמקובלים,

‫שהנפש היא נצחית במהותה,

‫אבל תורה ומעשים טובים מגדילים אותה.

‫בסדר? עד כאן ברור?

‫בסדר.

‫מה?

‫קצת קשה שלבחור המקוב של הרמב״ן והרמב״ן,

‫בגלל מיוחדת בניף, לא מה...

‫אתה שואל ככה, קצת קשה שהמושג,

‫כלומר, האופן של הנצחיות ‫הנפש לפי הרמב״ן והרמב״ן,

‫מקורו ביוונים.

‫נכון? זה מה שקשה לך.

‫הבנתי, נכון?

‫טוב, תשובה, הרעיון של ‫אישרות הנפש מאיפה הוא?

‫מי ניסח את זה לראשונה?

‫היוונים.

‫כלומר, בימי בית ראשון, בספר התנ״ך,

‫תחפש איפה הוא כתוב על עולם הבא, לא תמצא.

‫נכון?

‫עכשיו, האם זה אומר, כמו ‫שאומרים החוקרים באקדמיה,

‫שם ישמו, שאבותינו לא האמינו בחיי העולם הבא?

‫לא.

‫אלא, אומר הרב קוק, הם לא ‫דיברו על זה כי זה לא עניין אותם.

‫כי מה שהיה חשוב לאבותינו, ‫זה היה חיי העולם הזה.

‫עכשיו, אם היית שואל את ‫אחד מאבותינו בימי בית ראשון,

‫תגיד, אחרי המוות, יש משהו?

‫מין הסתם, אבל זה לא מעניין אותי.

‫מה שמעניין אותי, זה שהשכינה תשרי בעולם הזה.

‫הראשונים שראו נכון לתת לזה ‫ניסוחים פילוסופיים, היו היוונים.

‫לכן אין פלא שבניתוח של הדעות האלה,

‫אנחנו מזדקקים לפרשנויות של היוונים.

‫אוקיי? כן, בבקשה, דבר.

‫ברור.

‫ברור. אתה צודק.

‫אין שום ספק שאבותינו, בימי ‫התנ״ך, האמינו בחיי העולם הבא.

‫ויש הרבה ראיות נסיבתיות ‫לדבר הזה כגון בעלת האוב.

‫כן, גם הקוזרים הביאו את הסיפור של בעלת האוב

‫כראיה שאבותינו האמינו בחיים הנצח.

‫יש רק בעיה אחת, שהם לא דיברו על זה.

‫זאת אומרת, כשהנביאים אומרים ‫לעם ישראל, תחזרו בתשובה,

‫ואז יהיה גשם.

‫למה אתה לא אומר שאם נחזור ‫בתשובה נזכה לחיי העולם הבא?

‫כי זה היה מושג שהיה רחוק מן ‫התודעה המיידית של בני אדם.

‫זו הכוונה. אבל אתה צודק.

‫אפשר להוכיח שחיי הנצח, ואפילו תחיית אמיתים,

‫היו דברים שהיו מובנים מעליהם לאבותינו.

‫כן.

‫למשל, דוגמה, יש ראייה שאני ‫שמתי לב שלא הביאו אותה,

‫והתפלתי למה.

‫יש בספר מלאכים,

‫כשנאמן, שר צבא הרם, מצורה,

‫אז יש לו שפחה מבני ישראל בביתו, שבויה.

‫והיא אומרת לו, אתה מצורה?

‫אתה יודע לך, הנביא שלנו, הוא יכול לטפל לך,

‫הוא יכול לטפל בזה כמו כלום.

‫וזה הנביא אלישה.

‫אז נאמן ממש מתרשם מזה.

‫למי הוא פונה?

‫למלך הרם.

‫כן, כלומר, הוא שר צבא הרם, ‫הוא לא ילך לארץ ישראל בלי רשות,

‫אך זה מדינת אויב.

‫אז הוא לא ילך סתם. אז ‫הוא פונה למלך הרם, בן הדד.

‫מה עושה בן הדד?

‫שולח מכתב. למי?

‫למלך ישראל.

‫הוא אומר, אני שולח לך את שר ‫הצבא שלי, שתטפל בצרעת שלו.

‫זהו.

‫הוא לא אומר לו הנביא ולא כלום.

‫מלך ישראל מקבל את ‫המכתב, קורע את בגדיו,

‫ואומר, האלוהים אני להמיט ולהחיות,

‫כי יאמר איסוף אדם מצרעתו?

‫אז זאת אומרת, מה זה אומר?

‫שמלך ישראל היה ברור לו שאם אני אלוהים,

‫אני אלוהים, אני יכול להמיט ולהחיות.

‫בסדר?

‫אבל אני לא אלוהים, אני ‫לא יכול להמיט ולהחיות.

‫זאת אומרת שאפילו האמונה בתחיית המתים

‫הייתה מובנת מלאה אצל הקדמונים.

‫אז בסוף אומרים לו, תשמע,

‫אל תדאג, אולי הוא התכוון ‫לנביא, תביא את אלישה.

‫באמת הוא הולך לאלישה והכל מסתדר.

‫אבל זה מעניין שהראייה הזאת, ‫לא ראיתי שהיא הובאה בספרים,

‫ואני מתפלל למה. טוב.

‫אני לא יודע, בנוגע למה זה?

‫אם הוא אומר, האלוהים, אני להמיט ולהחיות,

‫אז זה מכוון לייצור סוכריות?

‫לא, פשוט יש דיברה של ‫אליהו, שאליהו מחיה את הילד.

‫אליהו מחיה את הילד, ‫אפשר להתווכח על זה,

‫יכול להיות שהילד רק היה מעולף.

‫את הראייה הזאת כן הביאו.

‫אבל דברי המלך כאן מורים ‫על מה היה מובן לו מאליו.

‫כן? טוב.

‫למה דיברתי על זה?

‫אז זה מובן, הנושא של אישרות הנפש,

‫הדיון הוא מאוחר בישראל.

‫ולכן אמר, אנטיגונוס איש סוכו.

‫אנטיגונוס איש סוכו הוא תלמידו של?

‫של שמעון הצדיק.

‫שמעון הצדיק, משיערי כנסת הגדולה.

‫מה אומר אנטיגונוס לתלמידיו?

‫אל תהיו כעבדים המשמשים ‫את הרב על מנת לקבל פרס,

‫אלה היו כעבדים המשמשים את הרב

‫שלא על מנת לקבל פרס, ‫והיא מורה שמיים עליכם.

‫עכשיו, מה זה הפרס שמודבר עליו?

‫על איזה פרס מדבר אנטיגונוס?

‫עולם הבא.

‫אמרו לו תלמידיו, היו לו שני תלמידים, מה?

‫איך יודעים שלזה הוא התכוון?

‫זה כתוב בעבוד דה רבי נתן.

‫בעבוד דה רבי נתן כתוב שכשהוא אמר את זה,

‫אז תלמידיו צדוק וביתוס,

‫אמרו אם אתה אומר לעבוד שלא על מנת לקבל פרס,

‫סימן שאין פרס.

‫וכפרו באמונת חיי העולם הבא,

‫והקימו את הקטות של הצדוקים והביתוסים.

‫עכשיו, זה מעניין.

‫כלומר, מתי חי אנטיגונוס ישרחו? ‫בתחילת ימי בית שני.

‫בזמן שיש התנסכות מחודשת ‫של הפילוסופיה היוונית

‫שמדברת על אישרות הנפש.

‫זאת אומרת שהנושא, הם אמרו, זה חדש.

‫לא שם, אם אתה מספר שעל מנת שלא לקבל פרס,

‫או שלא על מנת לקבל פרס, סימן שאתה,

‫כל הדיבורים שלכם על פרס זה בלוף.

‫בסדר?

‫זה, ואילו הרמב״ם אומר, ‫בהמשך, שאנטיגונוס התכוון לומר,

‫אל תהיו כאבידים המשמשים ‫את הרב כדי לקבל פרס,

‫כי יש פרס, בכל מקרה.

‫עכשיו, בואו נתקדם קצת בנושא של אישרות הנפש.

‫אז הרמב״ם אומר, אם אתה ‫מתאמץ, יהיה לך עולם הבא.

‫לא מתאמץ, לא יהיה לך.

‫הרמב״ם אומר, בכל מקרה יהיה ‫לך, אבל אתה תחטוף עד שתקבל.

‫בסדר? זה הוויכוח.

‫אז מי צודק, הרמב״ם או הרמב״ן?

‫הרב קוק.

‫הרב קוק, נכון?

‫איך אתה יודע?

‫מקובלנו, נכון?

‫שכאשר יש מחלוקת בין גדולי ישראל,

‫פונים לרב קוק, והוא מיישב לנו.

‫הרב קוק, בעולת ראייה, חלק בית.

‫במשנה של כל ישראל ישראלים ‫חלק עולם הבא, אומר תירוץ.

‫זאת אומרת, מה שהרמב״ם דיבר זה נכון לגואים,

‫ומה שאמר הרמב״ן זה נכון לישראל.

‫במילים אחרות, מה שאומר הרב קוק,

‫זה שיש מהלך חיים שבו האדם צריך

‫להשתדל כדי לקנות את הנצחיות.

‫אם הוא לא יקנה, הלך לא.

‫ואילו יש המהלך של הנשמות הישראליות,

‫שהן מוכרחות לקבל חיי העולם הבא.

‫מה יותר כדאי להיות, יהודי או גוי לפי זה?

‫גוי. מדוע?

‫אם אני גוי, מה שאמרים לי, תשמע,

‫אתה רוצה עולם הבא? כן, רוצה.

‫טוב, תעשה מה שצריך, יהיה לך.

‫אתה לא רוצה? אתה יוצא מהמשחק.

‫נו, רגוע.

‫מי שלא רוצה, אין לו, מי שרוצה, יש לו.

‫מי שלא רוצה, הכוונה שהוא רוצה להיות רשע.

‫כן, אדם שרשע בבחירתו, למה שיהיה לו חיי נצח?

‫הוא מעדיף את חיי העולם הזה.

‫מה שאין כן היהודי, יש לו בעיה.

‫גם אם הוא לא רוצה עולם הבא, יהיה לו.

‫אבל הוא צריך להיות ראוי.

‫אז הוא צריך לבוא ייסורים.

‫בעולם הזה, בעולם הבא, גלגולים,

‫עד שבסוף הוא יהיה מספיק זך כדי לקבל.

‫זה בעיה. אני לא רוצה להיות במשחק.

‫לא, אדוני, אין לך ברירה.

‫אתה במשחק בעל כוחך.

‫אז מהבחינה הזאת, להיות גוי יותר משתלם.

‫בסדר?

‫זה מסביר מדוע רוב בני האדם

‫בחרו להיוולד גויים.

‫כי זה יותר כדאי.

‫מובן?

‫למה?

‫הגוי יכול להגיע לחיי העולם הבא.

‫פשוט הוא יעשה... ‫זה לא ברור בכלל.

‫לא ברור בכלל. יש מה לדון בזה.

‫אבל בסופו של דבר, ‫מבחינת הכדאיות להיוולד גוי,

‫זה הרבה יותר כדאי מאשר להיוולד יהודי.

‫נשאלת השאלה, אז למה יש בכל זאת

‫נשמות שבחרו להיוולד יהודים?

‫כי הם אידאליסטים.

‫נכון? הם אידאליסטים.

‫אבל נשאלת השאלה, האם ‫זה כדאי להיות אידאליסט?

‫מה התשובה לזה?

‫שאידאליסט לא שואל שאלה כזאת.

‫מה אתה אומר?

‫אף לא יותר, שבחרו, ‫נשמות שבחרו להיוולד.

‫נשמות שבחרו להיוולד?

‫יש שמחרו להיוולד.

‫יש נשמות שלא נולדו בכלל.

‫יש שאלה?

‫האם לנשמה יש בחירה?

‫זה שתי שאלות.

‫אני דיברתי על להיוולד ‫גוי, להיוולד יהודי.

‫הבחור שאל את ביכל לבחור להיוולד.

‫שזה שתי שאלות אחרות, שתי שאלות שונות.

‫בכל מקרה, כן, בוודאי.

‫אם אני אומר שהם בחרו, מה ‫זה אומר? שיש להם בחירה או לא.

‫אז למה אתה שואל אם יש להם בחירה או לא?

‫אני אמרתי שיש להם בחירה.

‫על מי אני מסתמך?

‫על כמה מקורות.

‫אבל יש מקורות מפורשים שאומרים את זה.

‫בספר שערי הורה זה כתוב מפורש.

‫וגם בראשי, על מסכת ראש ‫השנד, דפי אוד א' עמוד א'.

‫כל מעשה בראשית לדעתן נבראו, ‫ראשי, שעלם אם רוצים להיברא,

‫ואמרו הן.

‫לך תדע על כל אלה שלא אמרו הן.

‫אבל יותר מזה, מה ‫שמחייב לומר ככה,

‫זה לא רק שיש מקורות שאומרים את זה,

‫אלא בגלל שזה, אם לא, זה לא מוסרי.

‫אני לא ביקשתי להיות במשחק,

‫ואתה מכניס אותי למשחק שאני לא מעוניין בו.

‫אני צריך עוד לשלם על זה.

‫לא רוצה.

‫גמרתם שמה להפריע אחד לשני?

‫אני עכשיו מדבר עם הבחור הזה.

‫בסדר.

‫ואתה כל הזמן מסתכל עליו.

‫אבל אני מדבר איתך.

‫כן.

‫אז אני אומר, אם אדם לא ‫ביקש להיכנס איזה משחק,

‫אין שום סיבה לחייב אותו על תוצאות המשחק.

‫נכון?

‫וזה מה שכתוב מפורש ‫במשנה, במסכת אבות.

‫נכון?

‫על כוחך אתה נוצר, ועל כוחך ‫אתה נולד, ועל כוחך אתה חי,

‫ועל כוחך אתה מת,

‫ועל כוחך אתה עתיד לתן דין ‫וחשבון לפני מלך מלכי המלאכים,

‫הקדוש, ברוך הוא, גדול, העצה, ורב העלידיה.

‫כשקראתי את המשנה הזאת ‫בפעם הראשונה, התקוממתי,

‫זה ממש לא מוסרי המשנה הזאת.

‫נכון?

‫כלומר, לא יעזור לך, ‫אתה תדאפק בסוף.

‫אתה צריך לתת דין וחשבון.

‫לא רוצה.

‫אבל מה המשנה אומרת באמת?

‫היא אומרת, על כוחך אתה נוצר.

‫מתי זה היצירה?

‫40 יום אחרי ההפריה.

‫זאת אומרת, אחרי ‫שהתהליך הביולוגי התחיל,

‫אתה לא יכול לעצור אותו.

‫אבל לגבי איזה ביצית מופרית,

‫לאיזה ביצית מופרית ‫אתה מגיע, זה לא על כוחך.

‫מובן?

‫לא מדבר על... האם לרדת או לא.

‫אז זה בדיוק מה שרשי ‫אומר, במסרת הראשונה.

‫שאלו אותך אם אתה רוצה לרדת או לא.

‫אז לפי הרמבן, זאת ‫אומרת, זה מובן ומתברר.

‫הוא לא אומר שזה מתברר, ‫שאין לי גאה נורמלית.

‫זה בעצם עתוק בכוונה הגאווין.

‫אתה אומר בשם הרמבן דברים שהוא לא אמר.

‫לא, אבל כשקראנו את ‫הרמבן, מה שהוא עובד עליהם,

‫הוא אמר שיש כאלה שהביאו לי מהרמבן ככה.

‫יש כאלה שהביאו לי מהרמבן,

‫אבל אני לא אחראי לאלה שהבינו מהרמבן ככה.

‫ביי, ביי.

‫אני אחראי על קריאת הרמבן נקודה.

‫אז יש לך קריאה הרמבן בנקודה?

‫אני לא יודע, זה לא כתוב.

‫הוא לא דן בזה כאן.

‫בסדר?

‫מה שהרמבן לא כותב, אני לא יכול לדעת.

‫מה שהוא כותב, אני יכול לדעת.

‫אתה יודע למה?

‫כי אני יודע עברית.

‫כן, מה?

‫מה שאתה אומר עליהם, ‫אתה יודע, זאת אומרת,

‫זה טוב, אם נראה... ‫אני מדבר על האומה שם,

‫שהם עובדי עבודה זרה, ‫ואנחנו לא, אנחנו מבסוטים מזה.

‫כן? על האומה.

‫היצירה הלאומית של עם ישראל היא כפויה.

‫אבל אני כפרט, לאיזה ‫זהות לאומית אני אגיע בחיי,

‫אז זה אני בוחר.

‫בסדר?

‫מה?

‫אני חשירה... כבר אחת, אני ‫חושב שכל פעם יש לי יצירה...

‫אה, כלומר, אתה אומר שאני מתגלגל.

‫בגלגול.

‫לא, אחרי הגלגול זה ‫כבר לא... זה כבר לא ככה.

‫כי אני אוכל אותה

‫בגלל הגלגול הקודם.

‫זה כן.

‫איך פעם אחת... אפשר לומר, כן.

‫כן?

‫הרב אמר שהם פחות פחות, ‫הם נתראה ליותים ולא יותים.

‫נכון.

‫שאני לא יודע אם אני צריך לתת דין וחשבון.

‫נכון.

‫אני לא יודע אם אני צריך לתת דין וחשבון,

‫אני לא יודע שאני צריך לדבר על זה ככה,

‫אם אני צריך להגיד,

‫אם אני אמרות שיש שם כאן יותים ולא יותים.

‫עד רבה.

‫אם אתה צריך לתת דין ‫וחשבון, אז עדיף להיוולט גוי.

‫בגלל שאני יכול להחליט לצאת מהמשחק.

‫להיות רק עם נפש פוטנציאלית.

‫ואם אני לא רוצה עולם ‫הבא, אני יכול לצאת מזה.

‫מה שאין כן, אם אני יהודי, ‫יכריחו אותי ייסורים אדירים

‫עד שהגיע.

‫לכן, זה לא כדאי.

‫אבל זה יותר אידאלי.

‫בסדר.

‫מה?

‫מה השורש של האידאלים?

‫השורש של האידאלים, בישות ‫האידאלית, קדוש ברוך הוא.

‫זה כבר בחירה פנימית.

‫כלומר, הרי מי הייתי לפני שהייתי?

‫זאת שאלה, כן?

‫כלומר, הנשמה בוחרת מה להיות.

‫אבל מה היא הייתה לפני שהיא הייתה?

‫הייתה איתי?

‫התשובה היא, היא הייתה חלק

‫מן הרצון העליון.

‫כלומר, בתוך הרצון העליון

‫יש הבחנה בין תוך וקליפה.

‫ואז כל נשמה בוחרת

‫לאיזה משימה, עם ‫איזה משימה להזדהות.

‫עם המשימה התוכית, עם המשימה ‫התוכית, עם המשימה היקפית.

‫כן, אפשר לומר.

‫כן.

‫נכון.

‫למה זה לא בחירה?

‫בסדר, זה בחירה.

‫כלומר, בתוך הרצון האלוהי

‫יש כל מיני אופני הגשמת הרצון.

‫ואז יש, אפשר לומר, כל נשמה ‫היא נתף של הרצון העליון.

‫שהתגבש באופן כזה או באופן כזה.

‫על זה נאמר בספר תהילים, ‫אני אמרתי, אלוהים אתם

‫ובני עליון כולכם.

‫לפני היותכם אדם.

‫כאדם תמותו.

‫מה?

‫כן.

‫נכון.

‫רגע, אתה כבר בהלכה ‫ב', זה על ההלכה ב'.

‫זה על ההלכה ב'.

‫הלכה א', שהוא מדבר פה ‫על זה שיש חיי העולם הבא.

‫כן.

‫זכאי לעולם הבא, זכאי לגן עדן?

‫האם כל מי שזכאי לחיי ‫העולם הבא, זכאי לגן עדן?

‫השאלה למה אתה קורא גן עדן?

‫שלב הסופי.

‫אני לא יודע, שלב הסופי, זה החלטה שלך.

‫איך אתה יודע הגדרה של גן עדן?

‫יש לך פה הגדרה של גן עדן?

‫בהלכה הזאת, כן או לא?

‫לא.

‫לא, אז מה אתה מדבר פה על דבר

‫שאני לא יודע מה הגדרה שלו?

‫בשיעור הקודם.

‫אני הסברתי בשיעור הקודם?

‫כן.

‫לא, הסברתי לפי הרמחל.

‫לא הסברתי לפי הרמב״ם.

‫בסדר.

‫בסדר, טוב.

‫אז עכשיו זה יותר מובן, כן?

‫שמה שהוא מדבר כאן על הכרת,

‫דיברנו על זה שאם האדם לא זוכה, הוא נחרט,

‫הכוונה שהוא לא מממש את הפוטנציאל שלו.

‫זה הכוונה.

‫פוטנציאל הנצחיות.

‫עד כאן ברור?

‫טוב.

‫אז מתוך כך אני מציע שנעבור להלכה ב',

‫הלכה ב', העולם ‫הבא, אין בו גוף וגבייה,

‫אילא נפשות הצדיקים בלבד ‫בלא גוף, כמלאכי השרת,

‫הועיל ואין בו גביות, אין ‫בו לא אכילה ולא שתייה,

‫ולא דבר מכל הדברים שגופות ‫בני אדם צריכים להם בעולם הזה,

‫ולא ירה דבר מן הדברים ‫שמערעים לגופות בעולם הזה,

‫כגון ישיבה ועמידה ושינה ‫ומיטה ועצב ושחוק וכיוצא בהם.

‫כך אמרו חכמים הראשונים,

‫העולם הבא אין בו לא ‫אכילה ולא שתייה ולא תשמיש,

‫אלא הצדיקים יושבים ואתרותיהם ‫בראשיהם ונהנים מזיו השכינה,

‫הרי נתברר לך שאין שם גוף, ‫לפי שאין שם אכילה ושתייה,

‫וזה שאמרו הצדיקים, ‫יושבים דרך חידה אמרו,

‫כלומר הצדיקים מצויים שם בלא עמל ובלא יגיעה.

‫וכן, זה שאמרו אתרותיהם בראשיהם,

‫כלומר דעת שידעו שבגללה זכו לחיי העולם הבא,

‫מצויה עמההם והיא האתרה ‫שלהם, כעניין שאמר שלומו,

‫באתרה שהתארה לו עמו,

‫והרי הוא אומר, ושמחת עולם על ראשם ‫ואין לה שמחה גוף כדי שתנוח על הראש,

‫כך אתרה שאמרו חכמים כאן היא הדעה.

‫ומהו זה שאמרו ונהנים מזיו השכינה,

‫שיודעים ומשיגים מאמיתת הקדוש ברוך הוא,

‫מה שאינם יודעים והם בגוף האפל השפל.

‫טוב, אם זה נכון מה שאומר ‫כאן הרמב״ם, עולה שאלה פשוטה,

‫בשביל מה יש תחיית אמיתית?

‫כלומר אם האידאל זה הנפש ‫שהיא משוחררת מאפלת הגוף,

‫אז אדם שזכה לחיי העולם הבא, ‫מה לא להגיע לתחיית אמיתית?

‫זה סתם להחזיר אותו לכלא של הגוף?

‫עד כאן השאלה.

‫הרמב״ם, חשדו בו שהוא ‫לא מאמין בתחיית אמיתית.

‫בין היתר בגלל ההלכה הזאת.

‫ולכן הרמב״ם היה צריך לכתוב מאמר ‫שלם שנקרא איגרת תחיית אמיתית.

‫עכשיו, חצי מהאיגרת שמה הוא ‫מנתח את המקומות בדברי עצמו

‫שעל יסודם חשדו אותו שהוא ‫לא מאמין בתחיית אמיתית.

‫ושמה הוא מסביר שהוא כן מאמין בתחיית אמיתית.

‫יש רק בעיה אחת שהוא לא מסביר מדוע.

‫עכשיו, כי אחת הטענות שהייתה,

‫זה כשהרמב״ם כותב את שלושה עשר העיקרים,

‫איפה הוא כותב אותם אגב?

‫בהקדמה לפרק חלק.

‫ותחיית אמיתים איזה עיקר זה שמה? ‫מספר? מספר 13.

‫האחרון.

‫כותב הרמב״ם על העיקר הראשון עמוד שלם,

‫ועל העיקר השני עמוד שלם.

‫על כל אחד מהעיקרים הוא כותב הרבה.

‫וכשהוא מגיע לאותחיית ‫אמיתים, הוא חבר בארנועה.

‫זהו.

‫עכשיו, השאלה איפה הוא בער?

‫אז ישעה אולי בוביץ', טען שהוא ‫כבר בארנועה במסכת ברכות,

‫ששם אמרנו שהרישאים נקראים ‫מתים, והצדיקים נקראים חיים,

‫והכוונה, תחיית אמיתים היא להפוך רשע לצדיק.

‫כבר שחזרה בתשובה.

‫כן, אז כאילו שבעצם ליבוביץ' טוען ‫שהרמב״ם לא מאמין בתחיית אמיתים.

‫דברים האלה אין להם שחר.

‫מה זה הוא כבר בארנועה?

‫בתחילת ההקדמה, זה הכול.

‫אבל זה שהרמב״ם לא העריך בתחיית אמיתים,

‫אמרו למה אתה לא מאריך? כי אתה לא מאמין בזה.

‫אז הרמב״ם בעיגרת תחיית ‫אמיתים אומר למה לא הערכתי?

‫כי אין מה להעריך, כי זה נס.

‫ועל נס אין מה לומר.

‫כי אנחנו משתדלים כמה ‫שיותר לבאר דברים על פי הטבע,

‫ורק שאין ברירה מסבירים על פי נס.

‫אבל הנס הוא דבר חריג.

‫אז מה אתה רוצה שאני העריך ‫בדבר שהוא חריג במהותו?

‫מה, תחיית אמיתים?

‫לא.

‫לא.

‫תחיית אמיתים, מה הכוונה שאדם ‫מת, ואחר כך הוא קם לתחייה.

‫זה לא קורה כל יום, זה לא קורה אף פעם.

‫אני לא אף פעם לא ראיתי מת שקם לתחייה.

‫לא קרה.

‫אולי קרה אצל אלישה ‫ואליהו, אבל חוץ מזה לא ראינו.

‫אז זאת אומרת, אומר ‫הרמב״ם, נס לא מעריכים.

‫מה זה אומר?

‫שלפי הרמב״ם, תחיית ‫אמיתים, אנחנו מאמינים בזה,

‫אבל אין לי הסבר למה זה קורה.

‫כן?

‫איך אני יכול לעשות את זה?

‫אנחנו משתדלים כמה שיותר ‫לבאר דברים על פי הטבע,

‫ורק שאין ברירה מסבירים על פי הנס.

‫ברירה אנחנו הולכים על פי הנס.

‫זה בסדר.

‫חמש השניות האלה מוענקות לך כשי

‫מעת ההסתדרות העובדים.

‫עכשיו, אז זאת אומרת שלפי הרמב״ם,

‫הכי טוב לכאורה זה שהאדם ימות.

‫נכון?

‫אגב, גם הוא כותב, כשיחיו ‫המתים, אגב, לפי הרמב״ם,

‫רק צדיקים יקומו לתחייה, ‫ויחיו חיים ארוכים וטובים,

‫אבל בסוף ימותו שוב, ‫כדי לזכות לחיי העולם הבא.

‫אז יש את השאלה, אז בשביל מה כל המשחק הזה?

‫כבר זכיתי לחיי העולם ‫הבא, אני כבר במצב עליון,

‫מה אתה מחזיר אותי לחיים הדפוקים האלה?

‫נכון, זהו חיים יותר טובים,

‫אבל זה לא שווה את חיי העולם הבא.

‫אה?

‫אתה אומר שזה כדי לתת שכר גם לגוף.

‫כלומר, לדעתך, הרמחל זה הרמב״ם.

‫כן, שניהם נקראים רבי משה.

‫כן, כלומר, גם הרמב״ם נקרא ‫רבנו משה, וגם הרמחל רבנו משה,

‫אבל זה לא אותו אדם.

‫הרמחל אומר מה שאתה אומר.

‫שהקב' הוא לא מקפח שכר כל ‫בירייה, צריך לתת שכר גם לגוף.

‫הגוף עשה עבודה טובה, למה שלא תשפר אותו?

‫לפי הרמב״ם אין לזה כל משמעות.

‫הגוף, מה, אין לו תודעה ‫בשביל מה ש... לתת לו שכר.

‫כן? זה טענת הרמחל, ‫מה שהיא הבאת, כן.

‫יש...

‫גם בגמרא יש דעה ‫כזאת, שזה קיבשו אותו.

‫יכול להיות.

‫ואז מה?

‫אבל שוב, זה עוד לא מסביר מה ההיגיון.

‫כן?

‫יש עוד שאלה שאנחנו צריכים לברר,

‫מה זה שהצדיקים יושבים במנוחה.

‫כן? הרי מצד שני כתוב ‫צדיקים, אין להם מנוחה.

‫לא בעולם הזה ולא בעולם הבא.

‫זו שאלה שנייה.

‫אבל קודם כול נטפל בשאלה הראשונה.

‫למה לפי הרמב״ם יש תחיית המתים?

‫לפי המקובלים אני מבין.

‫לפי המקובלים, תחיית ‫המתים זה התחלה של תהליך

‫שבו העולם הולך ומתעלה ‫ומזדקך, גוף ונשמה ביחד,

‫ואז זה בעצם, אפשר לומר,

‫זה פתח הכניסה לחיי העולם הבא כפשוטו.

‫כן? כלומר, העולם הזה מסתיים

‫עם תחיית המתים.

‫תחיית המתים, נקודת התחלה

‫של עלייה של העולם.

‫בסדר? ואז הגוף והנפש

‫פועלים ביחד כמבואר בספר

‫דת תבונות.

‫באופן כזה שבעצם, אם הייתי ‫פוגש גוף של תחיית המתים,

‫הייתי מן הסתם חושב שזו נשמה.

‫מרוב זיקוך.

‫בסדר? אבל לפי הרמב״ם למה?

‫אז יש שתי תשובות.

‫האחת של הרלבג

‫והאחת שלי.

‫נתחיל עם שלי.

‫נראה לי שהרמב״ם רוצה לומר

‫שיש צדיקים כאלה

‫שלא זכו לחיי העולם הזה.

‫היה להם חיים רעים.

‫אז הנשמה שלהם מתוסכלת.

‫אז צריך לפצות את הנפש

‫על התסכול הזה.

‫לכן, כדי לשחרר אותם

‫מן התסכול של חיי העולם הזה ‫רעים, הקב' מביא אותם עוד פעם

‫לתת להם חיים טובים,

‫ואז אפשר סוף סוף לזכות לחיי העולם הבא

‫בלי בעיות.

‫עד כאן ההסבר שלי.

‫כן?

‫למה אני חושב שהרמב״ם חושב כך?

‫אין לי שום הסבר למה אני חושב כך.

‫רק ככה נראה לי.

‫מה?

‫לפי זה, כן.

‫לפי הרמב״ם, אני מדבר לפי הרמב״ם.

‫כן, מה?

‫לא, העולם הזה נחמד.

‫יש לך מצטפוזים מתי ‫שאתה רוצה, ויש תמיד גשם,

‫והכול טוב, וכו'.

‫ויש טכנולוגיה

‫מפותחת, חבל על הזמן.

‫איך אומר הרמב״ם?

‫שבמות המשיח יהיו המאדנים ‫מצויים כאפר, והטובה מרובה.

‫אז ודאי שטוב לחיות

‫חיי העולם הזה כאלה.

‫ההסבר של הרלבג הוא מאוד מעניין.

‫הרלבג אומר שתחיית המיתים

‫נועדה לתת פעם אחת כל תמיד

‫הוכחה להמיתת היהדות.

‫הגיע לאולפן הטלוויזיה

‫משה רבנו.

‫וואה, מה עושים?

‫כל הטענות של כל... כולם ‫לא יודעים מה לעשות עם זה.

‫הנה, הם קמו לתחייה

‫המיתים האלה, ומספרים מה היה.

‫אז אומר הרלבג, צריך פעם אחת כל תמיד

‫לעשות נס

‫שיוכיח שהיהדות היא אמת.

‫זה תואם את שיטת הרלבג באופן כללי

‫שהניסים נועדו לטיפשים.

‫כי הצדיקים אינם זקוקים

‫לחכמים, אינם זקוקים לניסים,

‫כי הם רואים את הקב' ‫ברוך הוא בכל, דווקא בטבע.

‫הנס רק מפריע לרבנים.

‫כי לפי הרלבג, מי שעושה את ‫הניסים זה לא הקב' ברוך הוא.

‫כי הקב' ברוך הוא זה לא מתאים לו,

‫זה לא מכבודו לעשות ‫ניסים, לשנות את סדרי הטבע.

‫אז מי משנה את סדרי ‫הטבע, השכל הפועל.

‫ככה אומר הרלבג.

‫יותר מזה, כשיטתו ‫הכללית של הרלבג.

‫שהניסים נועדו

‫בשביל לחזק את האמונה

‫של חלשי האמונה.

‫אז כך הוא מסביר ברמב״ם.

‫או לפחות ככה הוא ‫מסביר, כיוון שגם הוא סובר

‫שאת חייתם מתים זה לא

‫עסק גדול, אז גם הוא בעצם,

‫אז לכן הוא נותן הסבר מהסוג הזה.

‫תבחרו.

‫האמת היא שהרמב״ם לא ‫אמר, לא הייתה הסבר שלי,

‫ולא הייתה הסבר של הרלבג.

‫יכול להיות שיש לו הסבר שלישי.

‫כן. טוב.

‫אבל זה מראה

‫איזה קושי, אפשר ‫לומר בשיטה הכללית

‫של הרמב״ם, שאף על פי שהוא מאמין

‫באמונה שלמה בתחיית המיתים, ‫למרות כל מה שטענו נגדו,

‫הוא איננו יכול לראות

‫כיצד זה משתלב

‫בתמונה הכללית של עולמו.

‫כי בתמונה הכללית

‫של עולמו, של הרמב״ם, ‫יש הבחנה בין החומר לרוח.

‫הבחנה מאוד מאוד בולטת.

‫כן.

‫גם אני רק אגיד שהרמב״ם ‫הוא, במקרה הטוב,

‫לא מחבקו לנו את הגוף, ‫במקרה הרע, כאילו הוא בעז לגוף

‫ולחומריות, ממש כאילו, ‫זה דברים מאוד קשים

‫על ידי דברים האלה.

‫ואיך הוא הרמוניה

‫בין כל הדברים האלה?

‫נאמר ככה, יש ג' שיטות

‫בדבר היחס הראוי

‫אל הגוף.

‫שיטת הנצרות, שיטת ‫הרמב״ם, שיטת הרמב״ן.

‫בסדר?

‫מה?

‫הנצרות, הרמב״ם, הרמב״ן.

‫הנצרות אומרת

‫שהחומר, הגוף, זה השטן.

‫זו יצירה של השטן, וזה רע.

‫ולכן האידיאל

‫זה להתנתק מחיי הגוף.

‫בסדר?

‫הנזירות.

‫השיטה של הרמב״ן

‫זה שהגוף זה קדוש.

‫ולכן חיי הגוף, הזיווג, ‫המיניות, כל זה קדוש.

‫כי זה מביא חיים וכו'.

‫שלא כדברי אריסטו

‫שאמר חוש המשוש חרפא אולן.

‫דת הרמב״ם, שהגוף הוא לא קדוש

‫ולא שטן.

‫אלא הוא ניטרלי.

‫מה שצריך לעשות, ‫לתת לו מה שהוא צריך

‫כדי שהוא לא יפריע.

‫כן?

‫ואז אתה חי חיי שלווה.

‫לכן זה לא טוב

‫לפי הרמב״ם להסתגף

‫כי זה גורם לקושי בנפש.

‫ואז הנפש לא תוכל לעסוק

‫בחוכמה כראוי.

‫המטרה היא החוכמה.

‫הגוף צריך שישתוק.

‫לא יפריע.

‫תן לו מה שהוא צריך.

‫הוא רעב?

‫תן לו לאכול.

‫הוא זקוק לחיי אישות?

‫תן לו.

‫הוא זקוק לבריאות?

‫תן לו.

‫הוא צריך כסף?

‫תן לו.

‫רק שתוכל סוף סוף

‫לשבת בשלווה

‫לדעת את השם.

‫זה דת הרמב״ם.

‫עכשיו מה ההיגיון

‫אחרו הרמב״ם?

‫הוא אומר שהגוף הרי

‫אין לו תודעה.

‫כיוון שאין לו תודעה

‫אז הוא לא מטרה.

‫לא יכול להיות מטרה.

‫לעומת זה

‫לפי הרמב״ם

‫שהגוף יש בו קדושה

‫אז עד רבע צריך הרבה

‫סיגופים והרבה מאמצים

‫כדי לגלות

‫את הקדושה שבגוף.

‫בסדר?

‫זה באופן פרדוקסלי

‫זה יוצא הפוך.

‫בסדר?

‫עד כאן.

‫מה המצעות ברמב״ם שאין לו תודעה?

‫שלא יהיה אדם לצרד את הצער?

‫ברור.

‫ולכן אצל הרמב״ם

‫יש גם

‫האיסור של להיות נבל

‫ברשות התורה.

‫כי מכיוון שאמרתי לך

‫שהגוף הוא בעל ערך

‫אתה עלול להגזים בזה.

‫להשתמש בזה לרע.

‫לפי הרמב״ם לא.

‫הגוף אין לו ערך

‫וגם לא

‫הוא גם לא בעל ערך שלילי.

‫ולכן ברגע שאתה עושה

‫מה שהתורה אמרה

‫יצאתי ידי חובתך

‫אתה בסדר.

‫אז אתה מסתבר גם אומר

‫שהרמב״ם לא עולה

‫נכון

‫בקבל את זה.

‫אתה היית מפריע לזה.

‫הרמב״ם יותר קיצוני

‫מהרמב״ם

‫במיוחד שהוא הרוב.

‫באיזה מובן הוא יותר קיצוני?

‫השימוש בגוף.

‫השימוש בגוף

‫לפי הרמב״ם

‫זה קדושה.

‫לכן חיי האישות

‫לפי הרמב״ם

‫זה דבר שהוא אפילו

‫דוגמה של מעלה.

‫זה לפי הרמב״ם לאהה?

‫לאהה.

‫לפי הרמב״ם

‫מה זה צלם... לפי הרמב״ם

‫מה זה צלם אלוהים שבאדם?

‫הסכן.

‫לפי המקובלים

‫מה זה צלם אלוהים שבאדם?

‫הגוף.

‫שהוא מוכוון כנגד

‫עמידות העליונות.

‫כדי איתה בפתיחת אליהו

‫גם מפורסם.

‫בסדר.

‫האם אין על זה

‫הרב קוג שמחריע?

‫האם אין על זה

‫הרב קוג שמחריע?

‫יאיין הכבודו

‫בספר

‫אורות האמונה

‫בעמוד 48

‫שם הרב מדבר

‫על הרמב״ם והרמב״ם.

‫בסדר?

‫טוב.

‫אה... אז זו נקודה ראשונה.

‫דבר נוסף.

‫הרמב״ם אמר לנו כאן

‫שצדיקים יושבים, נכון?

‫כיווני שהם במנוחה.

‫והם נהנים מזיב השכינה.

‫לפי... אבל יש בחזל גם ביטוי אחר.

‫צדיקים אין להם מנוחה

‫לא בעולם הזה

‫ולא בעולם הבא.

‫איך זה?

‫קודם כל

‫זה לא סימפטי.

‫מה זה אין להם מנוחה?

‫אני רוצה לנוח.

‫לא, הכוונה

‫בזכות זה

‫שאין להם מנוחה בעולם הזה

‫הם זוכים

‫שאין להם מנוחה

‫לעולם הבא.

‫כדי לא להיכנס

‫לשעמום נצחי.

‫זה נורא.

‫כן?

‫יש מנוחה?

‫לא, יש מה... יש מנוחה?

‫לא, יש עבודה מתמדת

‫עבודה התואמת

‫את המציאות דשאמי.

‫בסדר?

‫אבל היא נוחה.

‫מה זה אומר?

‫זה כמו אדם

‫שנוסע ברכב.

‫הוא נוסע ברכבת.

‫אז הוא בתנועה או לא בתנועה?

‫הוא יושב.

‫אבל הוא בתנועה.

‫כלומר, זאת תנועה

‫במנוחה.

‫זה נקרא... ככה כותב בעל הסולם

‫הצדיקים מתהלכים

‫במנוחה.

‫בעולם הזה.

‫הוא מתהלך, אבל במנוחה.

‫כן.

‫היצרה במנוחה

‫היא דשאמית, או היא עצרה?

‫כן, הוא לא... לכן ‫היצרה באמת לא מפריע.

‫מה עושה הצדיק?

‫אתה מדבר לפי הרמב״ם?

‫או לפי... מה אמר?

‫כן, לפי הרמב״ם

‫הוא כבר... הוא ‫במנוחה, כי הוא כבר השיג

‫מה שיש לו להשיג.

‫עכשיו, דווקא... כיוון ‫שלפי הרמב״ם, עולם הבא,

‫זה נפש בלי גוף.

‫אז אין שום דבר

‫שיזיז אותי ממקומי.

‫כלומר, כדי לנוע, צריך ‫שיהיה גורם שמניע.

‫אם יש גוף ונשמה, ‫האחד מפעיל את השני.

‫ואז יש... ואז יש תנועה מתמדת.

‫אבל כיוון שלפי הרמב״ם

‫אין גוף, אז עם אלה אין תנועה.

‫אין יותר תנועה גם של הנפש.

‫מה העניין על... על אין ‫להם מנוחה בעולם הזה?

‫אז זה נאמר ככה.

‫זה אומר שיש סוגי צדיקים שונים.

‫יש צדיקים רמב״מיים, שעליהם נאמר

‫האתרותיהם יושבים

‫והאתרותיהם רשעהם.

‫ויש צדיקים רמחליים

‫שהם זקוקים לאין להם מנוחה

‫לא בעולם הזה ולא בעולם הבא.

‫בכל מקרה, כל אחד יגיד

‫על המאמר השני

‫שהוא מטאפורה.

‫מה אתה אומר?

‫החלוקה לנפש ורוח ונשמה

‫נקודות אחרי המוות?

‫האם החלוקה, נפש, רוח ונשמה

‫יש גם אחרי המוות?

‫לפי המקובלים, כן.

‫בסדר? טוב.

‫כן, בבקשה.

‫אתה אומר האם יש צדיקים

‫שיש להם כן מנוחה

‫ואז הם משתעממים?

‫מה זה קשור לגויים?

‫לא.

‫אם אתה אומר שיש עולם ‫הבא, יש עולם הבא, נקודה.

‫כן.

‫טוב.

‫ג'

‫אנחנו עוברים עכשיו

‫להלך הג'

‫כל נפש האמורה בעניין זה

‫אינה הנשמה

‫הצריכה לגוף.

‫אלא צורת הנפש

‫היא הדעה שהשיגה

‫מהבורא כפיכוחה

‫והשיגה הדעות הנפרדות

‫אושר המעשים

‫והיא הצורה שבהרנו עניינה

‫בפרק רביעי מלכות יסודי התורה

‫היא הנקראת

‫נפש בעניין זה.

‫כלומר לפי הרמב״ם

‫מה שאנחנו

‫הביטוי נשמה

‫משמעותו החיים הביולוגיים

‫מלשון נשימה.

‫מה שענקד

‫הביטוי נפש

‫בעניין זה

‫כמו בהקשר הזה

‫זה הנפש הנצחית

‫זו שקנתה את הדעת

‫ומתוך כך מתחברת

‫אל הדעות הנצחיות

‫ויש לה חיי

‫העולם הבא.

‫עד כאן מובן.

‫זה הפוך

‫מהמינוח המקובל

‫אצל המקובלים

‫שנפש מציין

‫מציינת את החלק הנמוך

‫ונשמה את החלק הנצחי.

‫בסדר?

‫זה פשוט היפוך המושגים.

‫בסדר?

‫אפשר לומר ככה

‫המקובלים מדברים

‫בשפה של חזל

‫והרמב״ם מדבר בשפה של התנ״ך

‫לכן זה מתהפך.

‫איך אני יודע?

‫זו גמרה מפורשת

‫במסכת ברכות

‫הנה חמישה ברכי נפשי

‫את השם כנגד מי?

‫אמרן דוד

‫לא אמרן אלא כנגד הנשמה

‫וכנגד הקדוש ברוך הוא.

‫אז רגע, לא הבנתי.

‫ברכי נפשי

‫אז נפשי כנגד הנשמה

‫והשם כנגד הקדוש ברוך הוא.

‫שמתם לב?

‫זאת אומרת שחזל בעצמם

‫מודעים לזה

‫שהביטוי נפש בתנ״ך

‫הוא המתפרש כנשמה

‫בלשון חזל.

‫מתהפך.

‫בסדר? אז מה שאומר כאן הרמב״ם

‫כל נפש אמור אבין זה

‫אינה הנשמה צריכה לגוף

‫אלא צורת הנפש

‫שהיא הדעה

‫שהשיגה מהבורא כפי כוחה

‫והשיגה הדעות הנפרדות

‫ושאר המעשים

‫והיא הצורה

‫שבהרנו עניינה בפרק רביעי

‫מלכות יסודי התורה

‫היא הנפש

‫היא הנקראת נפש

‫בעניין זה.

‫המערל מפראג

‫מאוד כועס על הרמב״ם

‫כשהוא מביא את הדברים האלה

‫הוא אומר מה זאת אומרת?

‫מה זאת אומרת שמה שנשאר

‫מן האדם זה הדעות שהוא קנה?

‫אז זה לא האדם עצמו

‫זה הדעות שהוא קנה.

‫זה כמו שאת אומר

‫שאדם שבנה בית ומת

‫הוא נשאר, קיים

‫בגלל שהבית קיים.

‫אז גם אדם למד משהו

‫אז מה שהוא למד

‫נשאר קיים

‫אבל זה היה קיים גם מלעדיו.

‫אז מה

‫מה זה צריך להיות?

‫לכן אומר המערל

‫זה כפירה

‫באישרות הנפש.

‫טוב נרגע

‫אפשר להבין את הרמב״ם אחרת

‫כפי שבערתי

‫בביאורי

‫לספר

‫שמונה פרקים

‫לרמב״ם

‫בסוף

‫הביאור לפרק א'

‫יש שם נספח בנושא הזה

‫נספח על אישרות הנפש ברמב״ם

‫בסדר?

‫טוב

‫התקציר הוא

‫דיוק

‫דיוקים אפשריים ברמב״ם

‫שהתודעה

‫האנושית מצטרפת אל הנצח

‫זה כמו שלמשל

‫הרב קוק אומר בספר עיניה

‫יש אגדה במסכת ברכות

‫על אחד שהלך

‫לבקר בית הקברות

‫והיה לו שיח

‫עם הנשמות שם

‫ואז יש

‫נשמה אחת שאומרת לו

‫תגיד לפלונית

‫שמחר היא באה

‫כבר לא סימפטית

‫ושהיא לא תשכח להביא

‫את המשרק ואת כחול העיניים

‫את האיפור שלה

‫מסביר הרב קוק

‫מה הכוונה של הדבר הזה

‫שהחוש האסתטי גם שייך לנצח

‫זה בסדר

‫טוב

‫מה

‫זה התפתחות השפה

‫במיוחד

‫שגם המושגים נפש רוח ונשמה

‫אומר הרמב״ם הם מתחלפים זה בזה ממעלה

‫וכדי להבין את עניינם

‫צריך להבין באיזה הקשר הם נאמו

‫לכן תשימי לב שהרמב״ם פעמיים אמר

‫בעניין זה

‫מההקשר הזה

‫אני אמרתי משהו למה אתה אומר

‫שאני משקר למה

‫טוב

‫ממשיך הרמב״ם חיים אלו

‫לפי שאין אימא הם מוות

‫שאין המוות

‫אלא ממעורעות הגוף

‫ואין שם גוף

‫נקראו צירור החיים

‫שנאמר והייתה

‫נפש ה' צירורה

‫בצרור החיים

‫למה הרמב״ם ראה צורך

‫להסביר את המושג

‫צרור החיים

‫למה

‫אפשרות אחת להגיד

‫שהנפש היא צירורה

‫עם החיים של מעלה

‫כלומר היא קשורה

‫זה הרי האדם יש לו נפש פוטנציאלית

‫הוא מתחבר לסכל הפועל

‫הופך להיות נצחי וזהו צרור

‫אבל יכול להיות שהכוונה גם

‫של הרמב״ם שהנשמות מתאחדות

‫זו עם זו בצרור

‫כי הרי נפי הרמב״ם

‫מה שמבדיל בין שתי מציאויות רוחניות

‫זה הבדלי

‫ההשגה אבל שתי

‫מציאויות רוחניות בעלות אותה

‫השגה הם אחת

‫יוצא שהנשמות של הצדיקים

‫הופכים להיות נשמה אחת

‫ואת זה הרמב״ם אומר כמעט במפורש

‫במורה נבוכים כשהוא מיר

‫על ההגדה הוא אומר את

‫הערבות הרקיעה נקרא הערבות

‫הוא מביא שם את הגרסה

‫שלו במדרש ששם נשמת הצדיקים

‫לא נשמות

‫הצדיקים

‫אז לכן זה צרור

‫כמו כל הנשמות מתאחדות להיות

‫נשמה אחת

‫כן אבל זה רק בדרך הרמז

‫לכן הוא רק הוא כותב את זה בדרך אגב

‫וזהו השכר

‫שאין שכר למעלה ממנו

‫והטובה שאין אחרי הטובה

‫והיא שהתאבו לה

‫כל הנביאים

‫כלומר הנביאים

‫היו אנשים כאלה

‫שמה שהיה חשוב להם בחיים

‫זה חיי ההשגה

‫המנותקת

‫חיי ההשגה המנותקים

‫מצורכי הגוף

‫וכמה

‫שמות נקראו לה

‫דרך משל לטובה הזאת

‫חיי העולם הבא

‫הר השם ומקום

‫ומקום קודשו ודרך הקודש

‫וחצרות השם ונועם השם

‫ואוהל השם ואיכל השם

‫ובית השם ושער השם

‫שימו לב רשימה של פסוקים

‫למשל אחת שאלתי

‫מעת השם

‫אותה הבקש שיבתי

‫בבית השם מה זה בית השם

‫חיי העולם הבא

‫בסדר? כל הביטויים האלה

‫מי יעלה בהר השם

‫ומי יקום ממקום קודשו

‫מה זה הר השם

‫חיי העולם הבא, מקום קודשו חיי העולם הבא

‫וחכמים

‫קראו לה דרך משל לטובה זו

‫המזומנת לצדיקים

‫סעודה

‫וקוראים לה בכל מקום

‫העולם הבא

‫בסדר?

‫איפה מצאנו סעודה? יש כל מיני מדרשים

‫שלעתיד לבוא הקב' הוא מזמין

‫את הצדיקים לסעודה

‫מה זה הסעודה? ההשגה של חיי העולם הבא

‫עכשיו יש פה בעיה

‫הרעבד

‫מרגיז אותו מה שכותב הרמב״ם

‫מה הוא כותב?

‫הוא אומר, אני כאן

‫מנסה מביאו את זה

‫רגע רגע

‫הרעבד

‫ועם זו הסעודה

‫אין כאן כוס

‫של ברכה

‫ויפה הייתה לו

‫השתיקה

‫הרעבד אומר

‫סטומטפה

‫במילים אחרות

‫מה אתה אומר? זה סעודה?

‫איפה הכוס של ברכה?

‫בחורה מה זה הקושייה הזאת?

‫זה בנוי

‫על המדרש שאומר

‫שלעתיד לבוא הקב' הוא עושה סעודה לצדיקים

‫ומגיע הזמן של הברכה

‫ברכת המזון

‫ואז הוא אומר לעברהם כבוידו מכובד

‫הוא אומר לא אכול

‫למה לא אכול?

‫ילדתי את ישמעאל

‫פונה לי יצחק

‫לא יכול יש לי את עשר

‫אומר ליעקב

‫אז אולי אתה?

‫אני נשאתי שתי אחיות שאת תהיה עתיד

‫לאסור אותן בתורה

‫מה עם משה? לא נכנסתי לארץ ישראל

‫מה עם הארון? עשיתי את העגל

‫מה עם יהושע?

‫לא היה לי בן

‫מה עם דוד?

‫אז דוד גם לא השתיק

‫נכון בת שבע וזה

‫ואז דוד לוקח את הקוס

‫ואומר אני אברך

‫ולי נאה לברך

‫קוס ישועות עשה

‫אז אומר הרעבד

‫אם אתה אומר שהסעודה הזו הכל רוחני

‫אז מה עם הקוס של ברכה?

‫מה קשה בקושית הרעבד?

‫אם ברור

‫אם אתה מדבר על סעודה

‫אז אתה מבין כל המרכיבים של סעודה יש גם קוס

‫אבל מי אמר

‫שאתה חייב

‫שיהיה קוס ממש

‫קושיית הרעבד לא מובנת

‫בכלל דעתכם שהרעבד

‫לא חשב על זה

‫אלא הרעבד אומר משהו אחר

‫הוא אומר בסדר אני מסכים

‫קוס זה משל

‫אבל משל למה?

‫זאת השאלה

‫הבנתם את מה שאני אומר?

‫למה משול הקוס?

‫מה קוס משמשת?

‫כלי קיבול

‫מה כלי קיבול באדם?

‫הגוף

‫אם במדרש דיברו על קוס

‫סימן שזה משל לגוף

‫זאת אומרת שמשהו מן הגוף

‫נשאר שם

‫נכון?

‫ודאי שהוא מתכוון לזה

‫כי הוא מקובל הרעבד

‫הרמב״ם לא בקבלה

‫אבל הרעבד כן

‫כלומר הרעבד אומר אתה לא תעבוד עליי

‫נכון שהכל משל

‫אבל יש קוס

‫הקוס מראה שיש ממד של כלי קיבול

‫בנפש האדם

‫גם לעתיד לבוא

‫זו הסיבה של ההתנגדות שלו

‫טוב עד כאן להיום

‫שלום
[fwdevp preset_id=”meirtv” video_path=”https://vimeo.com/794046227″ start_at_video=”1″ playback_rate_speed=”1″ video_ad_path=”{source:’https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4′, url:”, target:’_blank’, start_time:’00:00:01′, fwdevp_time_to_hold_add:’0′, fwdevp_add_duration:’00:00:07′}”]
מספר פרק בסדרה : 12
הלכות תשובה לרמב"ם פרק ז' ז' | הרב אורי שרקי
הלכות תשובה לרמב"ם פרק ח' ה' - הגיהנם ועונש הכרת | הרב אורי שרקי
אורך השיעור: 56 דקות

רוצה להיות שותף בהפצת שיעורי תורה? בחר סכום!

סכום לתרומה

ש”ח 

כיצד נוח לך להמשיך?

No data was found
[fwdevp preset_id=”meirtv” video_path=”https://vimeo.com/794046227″ start_at_video=”1″ playback_rate_speed=”1″ video_ad_path=”{source:’https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4′, url:”, target:’_blank’, start_time:’00:00:00′, fwdevp_time_to_hold_add:’7′, fwdevp_add_duration:’00:00:07′}”]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הלכות תשובה לרמב”ם פרק ח’ א’ – העולם הבא והישארות הנפש | הרב אורי שרקי

Play Video

הרשמה חינם
דרך חשבונך בגוגל יתן לך:

  1. דף בית מותאם עם רבנים וסדרות מועדפים
  2. היסטוריית צפיות וחזרה למיקום אחרון שצפית
  3. הורדת וידאו ושיפורים אינטראקטיביים בנגן
  4. ועוד הטבות מתפתחות בהמשך השדרוג של הערוץ!
דילוג לתוכן