רבותיי, שלום וברכה,
צהריים טובים.
טוב, אנחנו זוכים ללמוד פה טניה קדישה,
ובשבוע שעבר,
ש... כבודו לא היה, נכון? געגנו עליך.
שיפוצים.
אנחנו עושים פה שיפוצים לנפש.
אתה יודע,
מה השלב הכי יקר בבניית בית?
השלב ה... אם כבר אז.
אם כבר, יאללה.
הפיניש, הפיניש זה הגמר.
הגמר.
אז בשבוע שעבר ראינו את פרק י' ופרק יא',
את הטיפוסים השונים,
צדיק וטוב לו, צדיק ורע לו, רשע וטוב לו, רשע ורע לו.
ורק נחזור על זה במשפט כדי שזה, צדיק וטוב לו, צדיק שכבש לגמרי את הרע, אין לו רע בכלל, הוא רק נמשך אל הטוב. ההתלבטויות שלו, הנקודות הבחירה שלו זה כמה טוב לעשות.
הבאנו כמה דוגמאות, הרבי, הרב קוק, נכון? כאילו זה ליגה אחרת ותכף אני טיפה ארצה להרחיב על זה.
הצדיק ורע לו,
יש לו איזה משיכה מסוימת, הוא לא יכול להגיד שיש לו משיכה מסוימת, הוא צריך
מדי פעם להתגבר, זה הצדיק וטוב לו, ורע לו.
לעומת זאת, רשע וטוב לו, זה רשע שהוא עושה עבירות, אבל יש לו חרטה,
הוא מתבאס, הוא מרגיש,
כאילו, אז עדיין יש לו טוב שעושה לו נקיפות מצפון,
כמו אצל פינוקיו, אתם זוכרים את פינוקיו?
פינוקיו, זה כאילו הבינוני, הוא מעץ, הוא לא בן אדם.
יש לו את העץ הערה הזה, שמשון ויובב.
אומרים לו, פינוקיו,
תתלכו איתנו, כדאי לך.
והיצר הטוב זה בלה.
והיא כזאת היא בלה, כזה חדשה, וככה יותר...
והוא ביניהם, הוא יותר נותן לבינוני, נדבר עליו בהמשך.
אבל אני חוזר רגע לרשעים, עכשיו יותר לו, רשע ורע לו זה אחד שהוא כבר כאילו מכור לגמרי.
הוא בכלל לא מרגיש בעיה במה שהוא עושה. כן, למה לא? מה הבעיה? מה קרה? יש לי כוח.
אני זה, נכון?
כשהוא יוצא לכביש, הוא שם סכין ב...
אתה שם טלפון, אחד שם ספר, הוא שם סכין.
למה? אם מישהו יעזבן אותי, אני אצא אליו.
הוא לא מרגיש עם זה בעיה,
אם הוא שם סכין או משהו כזה, בסדר?
חייב לומר שאין דבר העומד בפני התשובה. גם הרשע הכי גדול בעולם, רשע ורע לו, שהוא מכור לכל הדברים הכי רעים בעולם,
יש תשובה בעולם שהיא מנצחת את הכול.
הס לוקח קינג, דיברנו על זה כמה פעמים,
תשובה קדמה לעולם.
התשובה היא לא חלק מהעולם, היא קדמה לעולם.
אז לכן רבי עזר בן דורדי היה מכור למין, חזר בתשובה.
יקום איש צרורות,
היה אדם שהיה משתף פעולה עם הרומאים ולא היה אכפת לו מבית המקדש,
חזר בתשובה.
אין דבר רמד לפני התשובה.
נדבר על זה בהמשך.
אני רוצה ברשותכם, בגלל שהיום זה ד' בשבט.
יום ההילולת
בבא סאלי, וגם רבי משה לוי מססו.
מה?
ובבא סאלי. וגם אנחנו לומדים תניא, בדיוק גמרנו לפרקים על הצדיק.
וגם היום נגמרים 12 חודש על חמי, שהוא היה מאוד קשור לבבא סאלי, אז בבא סאלי אמר אני
לא יהיה מצב שאתה לא תחגוג את ההילולה שלי, חמי נפטר שנה שעברה, שנה מעוברת, נפטר בה' באדר.
אז בסדר, בהילולה הקודמת הוא היה איתנו, היה בחיים.
בהילולה הנוכחית, במוצאי ההילולה נגמר ה-12 חודש, האבלות, אז הוא
הוא היה עושה כל שנה הילולה, עושה בבית הכנסת.
הוא היה עושה הילולה כל שנה במוצאי ה... זה, היה עושה הילולה.
אז הצדיקים,
מי שקשור אליהם בחייהם גם קשור אליהם אחרי מותם. אז בבא סאלי דאג לו שייפטר בשנה מעוברת ולא יעשו שום הילולה, לא שנה שעבר ולא השנה.
רבותיי,
מה זה צדיק?
בואו נגדיר מהו צדיק.
אז אנחנו בחודש שבט. חודש שבט זה חודש של צדיקים.
למה?
כי בספר יצירה כתוב
שהאות צדיק זה האות של חודש שבט.
זה האות של חודש שבט.
זה באמת חודש שבט מרובה בצדיקים שנפטרו בו.
המון צדיקים נפטרו בחודש שבט, ידועים, מפורסמים, גדולים, כן?
אמרנו רבי זרישומיה ניפולי, אבבא סאלי, הרבי הר-יאץ,
אספת אמת, ה' בשבט, היום,
היום, בלילה זה אספת אמת, כאילו מחר.
הרבי מקורצק,
הרבי נדחה ימושקא, גדולי ישראל נפטרו בחודש שבט, אז...
השבט של חודש שבט זה שבט אשר,
כנגד שמת אשר. וגם שמת אשר זה שמת של צדיקים, כי אשר מוותר ראש, כן, אותיות ראש.
ישראל זה אותיות לי ראש.
וגם בראשית, יש שם את המילה בראשית.
הכל נשאר על הצדיקים.
שמת אשר עסוק בשמן זית, לייצר שמן זית, שמן זית הוא ביטוי לחוכמה, וכן הלאה זה הדרך.
מה עולה מן הדבר הזה? בואו ננסה רגע לתת איזושהי משוואה.
הדימוי הכי טוב לצדיק
זה עץ.
זה הדימוי הכי טוב. אתה רוצה לומר מה זה צדיק?
תתבונן בעץ.
איך אני יודע שזה הדימוי הכי טוב? קודם כל, חז״ל, הקדושים,
דורשים את זה.
כשמשה רבנו שולח את המרגלים,
אז הוא אומר להם,
נכון, היש בעץ עם עין.
אז מה אומר רש״י?
האם יש שם צדיק שמגן על דורו כעץ?
כלומר, ברור לחז״ל, רש״י זה מדרש,
שכשמשה רבנו מחפש דימוי לצדיק, אז הוא מדבר על עץ אילן.
אגב, אילן בגימטריה, כמה?
91. שזה צדיק עם הכולל.
נכון? צדיק.
צדיק, וזה תשעים, עם הכוללת תשעים ואחת.
אומרים, למה האות צדיק,
קודם כל צריך להגיד צדי, נכון?
זה לא צדיק.
למה אומרים צדיק?
צדיק קוף.
נכון, אבל זה לא לגמרי ככה.
באמת, הצדיק,
הצדי רוצה שיקראו לה,
רוצה שיקראו לה צדיק.
בסדר? בכוונה.
כי צדי זה כאילו צדיק, כן, צדיק.
וקוף זה אות של קטנות.
הם הולכים לקטנות, לכן רגליה יורדות למטה.
והצדיק מאוד מאוד רוצה להיות מחובר למי?
לקטנים ממנו.
ההגדרה של צדיק
זה שהוא מחובר לכל דבר קטן, הוא רואה ערך בכל דבר קטן.
אולי בעצם הוא מגדיר שאין דבר כזה דבר קטן, אין דבר כזה יהודי פשוט, אין דבר כזה יהודי, כל אחד הוא אין סוף.
אבל הצדיק מאוד מאוד רוצה להיות מחובר אל הכותן, לכן הוא אומר, אל תקרא לי צדי,
שאני לבד, צדי, מסתיים ביוד, יוד זה חוכמה, יוד חוכמה קדומה. לא, תקרא לי צדיק,
לגדולים ולקטנים, דיברנו בחבורה על בבא סלי.
כן, אני אגיד את זה כאן, כי זה כל פעם, אני מתפעם מהדבר הזה. רבותיי,
בצפון יש עשרות ציונים של צדיקים.
עשרות, מאות אולי.
רבי שמעון, ורבי מאיר, ורבי עקיבא, ורבינו הארי, ורבינו בבית יוסף, ורבי הרמ״ק, ורבי שלמה אלקבץ,
ורבי אלעזר אזכרעי, והצפון מלא וזה.
בדרום יש אחד,
בבא סלי.
הוא מחזיק את כולם.
וכשבאבא סאלי עליך מנתיבות,
הוא הרי,
הוא לא זרקו אותו במסעית מנתיבות, הוא הגיע לארץ, שמו יצא בכל עבר, הוא הגיע,
פה הכיר את הרב אליהו בירושלים,
הוא מכיר את הרב מרדכי אליהו, זאת רוצה להגיד לברכה.
הוא היה גר בבאקה,
בבאקה כידוע לכם זה שכונה,
אני מברך אתכם שיהיה לכם בתים לילדים שלכם בבאקה, בוא נגיד ככה, אני אנסח את זה באופן הזה.
אה?
אז,
והוא הגיע לכאן בדיוק אחרי שהרב עוזיאל נפטר והיה פה איזה, היה פה איזה,
לא היה,
היה כמה זמן שלא היה ראשון לציון ורצו שהוא יהיה ראשון לציון.
והוא החליט,
לא, הוא התלבט לאן ללכת, בסוף הוא החליט ללכת
למקום איפה שנמצאים רחב עולי צפון אפריקה. אז הוא הלך לנתיבות, רבותיי, נתיבות של אז זה לא נתיבות של היום.
נתיבות של אז זה ארבעה אוטובוסים בירושלים, זה מקום רחוק מאוד, מקום עיירה קטנה בלב כלום.
אבל הוא שם, כי שם הנמצאים העולים ממרוקו,
והוא הנהיג את זה, ככה כל הבנים שלו וכל הזה שלו. אז אח שלו בבא חכי ברמלה,
והבן שלו בבא מאיר באשדוד, גם כן, אשדוד זה לא של היום, אשדוד הייתה איזה עיר פתוח.
ורבי דוד בנהריה, ורבי אלעזר בבאר שבע, ורבי רפאל ורבי אקוטיאל באשדוד.
איפה שנמצאים, איתם הם נמצאים. זו דוגמה ומופת לרבנות קהילתית, כאילו לאיך הוא הרים את כל ה...
עכשיו, אמרנו, הדוגמה הכי טובה לצדיק
זה עץ. אה, אז אמור, שואלים בדרך וורט,
למה האות צדיק היא נבחרה להיות הצדיק?
אז אמרו, בגלל שהאות צדיק זה צורה של אדם כפוף שנושא
יוד על הגב,
נכון?
זה מישהו כזה ככה, כפוף שיש עליו יוד.
הצדיק מתכופף כדי לשאת על גבו ייד.
ייד, מה זה ייד?
יהודי.
זה התפקיד שלו, לשאת על גבו יהודי.
הוא כופף, כופף את עצמו.
אז אומרים, אבל גם א', יש לה י'.
נכון, הא' סוחבת אחת, אבל גם דורכת על אחת.
אז זה לא.
צדיק לא דורך על אף אחד.
על כל פנים,
תבור את היפה הזה שמעתי מהרב אריה הנדלר.
על כל פנים,
אמרנו שהדימוי הכי טוב, אנחנו עוסקים כאן בדיוק, הגענו בפרק י', י' י' אלף זה הצדיק,
הדימוי הכי טוב לצדיק זה עץ.
מה זה עץ?
מה זה עץ?
עץ, אילן,
אילן פרי. קודם כל,
יש המון המון פסוקים בתורה, בתנ״ך, בנביא,
שמשווים בין עץ לבין צדיק.
לפני שבועה, שלושה שבועות היה לי איזה יום מילואים כזה,
הכנה למילואים שהיה לי השבוע.
אז אתה יושב בכל מיני הרצאות וזה, יש לך זמן, אז עשיתי כזה, כתבתי בכתב סתם את הפסוקים שעלו לי בראש
של צדיקים ועצים.
אז אמרו צדיק כי טוב,
כי פרי מעלה ויכול. פרי צדיק,
עץ חיים.
עץ החיים, בתוך הגל.
ואכל וחי לעולם. הכל כאילו ביטויים שיש שם איזה...
כי האדם עץ השדה.
צדיק, עתמר יפרח.
ועוד, היה לי שם עוד פסוקים שאני כרגע לא זוכר. המון המון פסוקים,
עץ חי מי למחזיקים בה.
אמרו לנו פסוקים שמשווים בין הצדיק לבין הפרי.
לבין העץ.
לבין העץ.
לבין עץ פרי.
אז תדמיינו רגע את העץ. מהו העץ?
עץ זה...
יש לו קודם כל שורשים.
העץ, יש לו שורשי רוחב ושורשי עומק.
שורשי רוחב, שותה מהם בחורף, שורשי עומק,
שותה מהם בקיץ.
יש לו גזע,
יציב, יש לו,
נכון?
הוא יונק מהתשתיות הכי הכי עמוקות.
הוא יונק מזון,
מינרלים,
אבות מזון מהאדמה.
יש 15 יסודות בגוף האדם, 14 מתוכם נמצאים באדמה ואחד חמצן באוויר.
חנקה, נטרה, כל מה שצריך, מקבלים מהאדמה.
כל זה הוא מעלה, ואז הוא מתחיל
לשלוח ידיים, הצדיק, כאילו, לכל עבר,
ולהוציא מכל הדבר הזה מה?
פרי.
והתכלית של הפרי היא לא בשביל העץ.
הרי העץ לא צריך את הפרי. מה העץ, אם יעשה עם הפרי? העץ זהו.
תגידו, בשביל ההמשכה.
בשביל ההמשכה, שהעץ יוליד עוד עץ.
מספיק לקחת תפוז אחד, לפתוח אותו, להוציא ממנו גרעין אחד, שים אותו בעצית,
עין באות,
הנה עוד עץ, הסתדרנו בחיים, זהו, נכון?
הכמות היא,
כל המהות של העץ זה הפרי.
למעשה העץ צועק את זה, כי קחו עץ הדר,
אז הגזע שלו הוא כזה חום,
כהה כזה, והעלים הם ירוקים, והפירות,
אתה רואה אותם מקילומטרים צהובים,
או כתומים,
או כן, ככה, כאילו העץ אומר, הלו,
קח את הפירות, אל תשאיר עליי שום פרי, לא טוב לי,
מה אני אעשה עם הפרי שנשאר? הוא סתם ירד, ייפול לאדמה וירקד?
קח את הפירות, תאכל. כלומר, המהות של הצדיק
זו ההשפעה.
הצדיק הוא לעולם לא לעצמו, הצדיק הוא להשפיע.
ולכן הדימוי הכי טוב לצדיק זה עץ. כל מה שיש לעץ,
כל העוצמות שלו, כל המינרלים שהוא יונק, כל האילן, הכל בסוף מתרכז למה?
לפרי.
ומי נהנה מהפרי הזה?
האדם.
הצדיק לא צריך את זה לעצמו, הצדיק מתוקן, הוא לא צריך את הפרי.
העץ לא נהנה מן הפרי, אין לו כלום.
עכשיו, יותר מזה,
העץ לא מסתפק בדבר הזה, הוא גם נותן צל, אתם יודעים שזה קריטי,
זה פשוט, אנחנו זכינו לגור,
אחרי הגירוש מגוש קטיף גרנו במושב יבול,
באתר זמני, ולא היה עצים.
פשוט הגענו לאתר זה, אז התחילו לשתול עצים.
עכשיו אתה רוצה, אתה יודע, לעבור, גם בנגב לך לעבור קצת,
אין צל, אין צל.
וכשיש צל, אז גם הרוח שנושבת, היא יוצאת מתחת לצל, היא טיפה יותר קרירה.
אז העץ גם נותן צל.
חוץ מזה, מה עושה העץ? האילן, אז גם הצדיק נותן צל. כלומר, זה,
גם אם אתה יודע, לא יודע, אתה בא לחסות בצל האילן, לחסות בצל הצדיק.
אתה, כאילו,
לא תמיד צריך להבין כל דבר.
חוץ מזה,
בתהליך הפוטוסינתזה, שהוא תהליך מובהק של צדיק,
מה זה פוטוסינתזה?
פוטואור.
סינתזה, אתה לוקח אור, הופך אותו למה?
לכלורופיל, לא לכלור.
אתה הופך אותו ל...
הופך אותו לחיים.
כלומר, הצדיק לוקח את התורה שהיא נקראת אור, תחשבו שתהליך הפוטוסינתזה הוא בעצם תהליך לצדיקים.
הצדיק לוקח את האור, זה התורה, והופך את זה למה?
לחיים, לעצות חיים. איך חיים הדבר הזה? איך הופכים את זה לכלורופיל? איך הופכים את זה למשהו שנותן חיים?
אז זה הצדיק.
וחוץ מזה, העץ, כידוע לכם, הוא סופח אליו פחמן ופולט חמצן.
נדמה לי שבלילה הוא סופח את הפחמן אליו, אם אני זוכר נכון.
והוא, זה נקרא ריאות ירוקות.
תנסו רגע לתרגם את זה.
הצדיק לוקח עליו לתקן את כל הקלקולים של העולם,
והוא מעביר לעולם חמצן. חמצן בדמות שיעורי תורה, מתפלל על כולם.
איך דוד המלך אומר? ואני בחלותם לבושי שק,
נכון?
ותחת אהבתי הסתנוני ואני תפילה. דוד המלך אומר, כל האהובים שלי, אני מתפלל עליהם, אני לוקח את העבירות שלהם עליי כדי לתקן אותם, ואני נותן לכולם. מה נותן?
כמו רב לוי צרכין ברדיצ'ב, שהיה עושה עסקאות עם השם יתברך, אומר לו הקדוש ברוך הוא, אני יש לי עסקה איתך, חבל לך על הזמן.
הוא עושה את זה בימים נוראים.
יש לי סחורה, תראה, לי יש חטאים,
עוונות ופשעים.
ולך יש
בריאות,
בנים ופרנסה.
עכשיו, מה יש לך לעשות עם בריאות בנים ופרנסה בשמיים? אין לי מה לעשות עם זה, זו סחורה חסרת שימוש.
ומה יש לי לעשות עם הפשעים, החטאים והעבירות פה בארץ?
אני אעשה איתך חליפין.
אתה תיקח את כל החטאים הזה, ותביאי לי את זה, ונתחלף.
כן, נעשה ככה.
זה היה העסקאות שהוא יעשה מה שמדברך.
אני אתן לך, אתה תן לי את זה.
כן, הצדיק לוקח על עצמו הרבה פעמים את ה...
לוקח על עצמו את המצוקות.
לוקח על עצמו את המצוקות.
בסדר?
להתפלל על הזולת.
אתה נאנח, כן, אבל זה בדיוק ככה.
אתה מבין? כי תחשוב שמספרים על רב אריה לוין, זכר צדיק לברכה,
שפעם ראו את הרבה מגור יוצא ממנו.
הרבה מגור, הבית ישראל
יצא מרבי הרי לוין. אז כולם היו מאוד מאוד סקרנים, הרבה מגור.
אז הוא אמר להם, תדעו לכם, הרבה מגור...
בית ישראל היה אדם מאוד מאוד מיוחד.
על רוח הקודש.
והוא גם היה, משפחתו נרצחה בשואה.
אז רבה הרי לוין אמר, תראו, לרבי מגור באים מלא מלא חסידים.
שופכים את הצרות שלו,
כל אחד משאיר את הצרות אצלו בחדר, אצלו בלב.
גם הרבי בניגור צריך מישהו...
כן, אז הוא בא אליי בשביל שאני...
בסדר, אז הצדיק הוא סופח פחמן ומוציא חמצן,
בסדר? הוא לוקח את הקשיים, לוקח אותם עליו, מתפלל עליהם, נותן עצות לאחרים,
נושא במובן מסוים את הקשיים, ונותן לאחרים חמצן,
מי דיליי, חמצן הכוונה, עצות טובות,
תפילות, הערת פנים, מחזק את כולם.
אז ממש זה הדימוי השלם לצדיק, כשאנחנו מדבר עליו כאן, נתניה.
הדימוי השלם הוא אילן. אתה רוצה להסתכל על צדיק?
תסתכל על עץ.
עץ, בגדול, לט למיגרמי כלום.
הוא כמעט נותן את הכול.
הוא נותן את הפירות שלו, הוא נותן את הצל שלו, הוא נותן את החמצן שלו,
הוא נותן את המראה, את היופי, את הנוי, כן, את זה.
ולכן הצדיק,
אמרו צדיק כי טוב, כי פרי מעליו יאכלו,
פרי צדיק, זה הפסוק הכי טוב, זה פרי צדיק עץ חיים.
איפה הפסוק הזה?
תהילים, לא?
פרי צדיק עץ חיים.
זה, מה?
יכול להיות. מה?
אז זה ממש,
זה הדימוי הכי הכי טוב.
זה נקרא צדיק וטוב לו. מה הטוב של הצדיק?
במה נדע הטוב של הצדיק? שהוא נותן.
ולכן הרב קוק אומר
שככל שאדם מתקדם במעלות הצדיקים, אז הוא נעשה יותר כללי.
יותר אכפת לו מכולם.
מי שחושב שכשאדם נהיה צדיק אז הוא נהיה יותר מתבודד ויותר עם עצמו ויותר לבד ויותר לא אכפת לו, זה בדיוק הפוך.
ככל שאדם הוא יותר צדיק ככה אכפת לו מיותר אנשים.
הוא ככה רוצה לתת את הפירות שלו לעוד אנשים ושעוד אנשים ייהנו מפריו וכן הלאה זה הדרך.
לעצמו אין לו כלום, לגרמי אין לו שום דבר.
אני אדבר על הצדיק של נתניה. עכשיו אני רוצה להגיד,
גם כל צדיק יש לו זמן שהוא בינו לבין עצמו.
אמ... הדבר המדהים הוא שמה?
שעץ, כלומר צדיק,
הוא באמת מבין כל הבריות שברא השם יתברך, החיות, לא הדוממות,
אז עץ
הוא... זה משהו שהוא... זה... הוא לא מת.
הוא פשוט לא מת. זה תחילת המתים. כלומר, אתה רואה שהצדיקים לא מתים.
כמה יכול לכת עץ?
כמה?
ויש כאלה גם לא מתים שנים. אני זכיתי שמישהו הביא לי כאן במכון מאיר בקבוק שמן זית מעץ של 500 שנה.
כן?
יש פה עצי זיתים, נותנים פירות בארץ ישראל.
בני אלפי שנים.
500, 800, אלף שנים.
לא מת.
מטורף, זו המילה.
הם לא מתים.
כאילו, יש להם איזה דינמיקה.
לא מתים. הצדיקים לא מתים. הצדיקים מתים?
לא יודע, אני הייתי השבוע בציון הבבא סאלי, הייתי 24 שעות לפני ההילולה.
ניצלתי את המילואים, היינו בדרום.
סיימנו את הלו״ז באיזה עשר וחצי בלילה. אמרתי, איך עכשיו עשר וחצי בלילה עכשיו?
ונכנסתי לארחל, נוסעתי לבבסאלי. 24 שנות לפני ההילולה, מלא, מפוצץ,
מלא.
המשטרה חוסמת הכל, אי אפשר להגיע.
ההילולה עצמה,
אלפים, עשרות אלפים מגיעים.
הוא נפטר לפני כמה שנים בבבסאלי? 40 שנה?
בנדלת?
נדלת, סדלת, עדלת, פדלת, נדלת, נדלת, אמר לי 40 שנה, 39 שנים?
זה רק מתגבר והולך.
ולומדים, ועכשיו שלח לי חבר יאיר כהן מלהקת מזמור שיר.
שהוא עכשיו הלחין פיוט חדש של בבא סאלי.
בבא סאלי זה 40 שנה, והרמב״ם זה 1,000 שנים.
והשפת אמת זה גם כן 250 שנה.
לא מפסיקים לעסוק בשפת אמת. אני מכיר אפילו אחד שחיבר ספר על השפת אמת. שני שפת. כן. לא.
עוסקים בתורה שלו, ושמיכים,
והצדיקים לא מתים.
זה לא רק שלא מתים, זה כמו העצים. זה לא...
אם ההגדרה של העץ היא הפרי, נכון?
ההגדרה של העץ זית, זה לא שאתה מחבק את הגזע שלו.
100% שאין פה אחד בכיתה שאין לו תמונה מגיל ארבע מחובק עם איזה גזע.
נכון?
זה משהו אוניברסלי. לקראת טו בשבט, מביאים צלם לגן, מחובקים גזע.
אבל העץ זה לא הגזע שלו. אם אתה נוגע בגזע של העץ, זה כבר אומר שהעץ הזה מת.
העיקר של העץ זה הפרי. העצים נותנים פירות.
יש כאלה שנותנים פירות מאות שנים.
זיתים, תמרים, נותנים פירות מאות שנים.
אז אם הצדיק, עיקר הצדיק זה הפרי,
והוא ממשיך לתת פירות,
הצדיק.
הרמב״ם ממשיכים ללמוד אותו ולחבר עליו ספרים,
והשפת אמת ממשיכים ללמוד אותו, ואבא סאלי ממשיכים ללכת בדרכה וכן הלאה, אז הוא לא מת, הוא חי,
כי זה לפי הפירות.
אז מכל כיוון שאתה לא מסובב את זה, הדימוי הכי טוב לצדיק זה עץ, פרי עץ,
עץ פרי.
זה הדימוי הכי הכי טוב, כולו למען הזולת,
כולו כדי לתת פירות, וכשאדם אוכל את הפרי צדיק הזה,
על זה נאמר ואכל,
זה חי לעולם.
הפרי של הצדיק זה פרי עץ החיים.
כתוב, ועץ החיים בתוך הגן
ועץ הדעת טוב ורע. עץ הדעת טוב ורע הוא בצד של הגן.
בתוך גן עדן, במרכז, זה עץ החיים.
מי זה עץ החיים? זה הצדיקים.
זה אילנה דחייה.
רבי שמעון, והבעל שם טוב, והדמור הזקן, וכל הצדיקים.
כולם בסוף מגיעים,
מתכנסים לעניין הזה. אז רבותיי, זה הצדיק.
ואמרנו כמה דברים על הדבר הזה, גם כדי לחזק את ההתקשרות עם בבא סאלי.
עם הפשטות.
והשמחה וכוח הברכה.
הרבי מלובביץ' היה אומר, ישראל, ישראל, לגזרה שווה.
ישראל אבוחצירא, ישראל בעל שם טוב, לגזרה שווה.
כמו שהיה רבי ישראל בעל שם טוב,
היה גם רבי ישראל אבוחצירא בדור שלנו.
עושה מופתים,
אוהב ישראל,
פשטות, צניעות, חי בנתיבות,
כולם מגיעים אליו, והוא שם, גם שם נקבר, שם זה, כמו שאמרנו,
ב...
גמורה אנוכי בצרה?
כן.
מה זה בבא סאלי?
אבא מתפלל. יש צרה, אוכלים בבשר, תתפלל עליהם.
נכון?
זאת אומרת, יש מי שיתפלל עליך.
כדי להתפלל צריך להרגיש את המצוקה בעצמך, להרגיש את הצער, את הקושי.
לבכות על מישהו אחר.
אני בוכה על כולם, על כל אחד.
כל אחד מאיתנו, אני מניח, חלילה, אם יהיה לנו איזה מישהו מבני המשפחה,
יהיה בצרה.
לא עלינו, כן?
אז בוודאי נתפלל, אדם יזיל דמעה, על אשתו, על ילדיו.
אבל גם אח שלך, הבעל השם, אתה אומר שאהבת,
אהבת ישראל זה ליהודי שלא ראית מעולם ולא תראה מעולם.
זה אהבת ישראל.
אז יש לנו כאילו רק בעיה ב... אז הצדיקים מרגישים משפחה עם כל אחד ואחד.
כל אחד שמגיע, הוא מתפלא עליו.
טוב, זה לגבי הצדיקים, ושנזכה להיות דבוקים בצדיקים,
להתחבר אליהם,
לכן על זה הדרך.
טוב,
בזכותו של בבא סאלי, הגן עלינו ועל כל ישראל, אמן ואמן.
פרק יב,
הבינוני.
אמרנו שבעצם כל הפרקים הקודמים נכתבו בכלל בתור הקדמה לפרק הזה, כי הפרק הזה, זה הספר.
עליו הספר.
סוף סוף מישהו כתב ספר עלינו.
כתבו עלינו ספר, אמרנו, מספרים לך,
מספרים לנו איך אנחנו צריכים להיות.
אז מיהו ההגדרה של הבינוני?
אני אגיד את זה עוד פעם בעל פה, ואז נקרא אותיות מחכימות, בסדר?
שתי הגדרות לבינוני.
שתי הגדרות.
הוא נמצא במאבק
פנימי
בינו לבין עצמו, בין הטוב ובין הרע.
כלומר, יש לו משיכה לרע, חזקה, לא כמו הצדיק ורע לו. יש לו משיכה לרע בלי בעיה.
יש לו משיכה לרע.
לצורך העניין, אם היינו מצליחים,
לרבי נחמן יש באחד הסיפורים שיש איזו מכונה,
תיבה,
שמים אותה על בהמה והיא משמיעה מנגינות.
אומרים שזה כמו איזה מין,
תארו לעצמכם שכל אחד מאיתנו היו שמים איזה צ'יפ,
ואפשר היה לקרוא את המחשבות שלנו.
היה לנו מעל הראש איזה מין בועה כזאת של קומיקס,
והיו רואים מה אנחנו חושבים בכל רגע.
אז היו רואים את כל המחשבות שאנחנו מנסים להסתיר ומצליחים, והיו רואים אחר כך, לא צריכים להסתיר אותם.
או, כמה הוא חופר הרב הזה, יאללה, שיגמור כבר, נו, אוכל רעבי, נגיד, כן.
היו רואים בועה כזאת, כל מיני דברים כאלה.
יש משיכה לרעה.
משיכה לרעה,
לא חייב לעשיית מעשים רעים,
חלילה,
אלא משיכה לרע, הכוונה היא משיכה לאגו.
שאדם קרוב אצל עצמו. אני קודם כל רוצה לי.
אם דיברנו קודם שהמהות של הצדיק זה לתת, האדם הבסיסי הוא קרוב אצל עצמו. אני רוצה קודם כל לי.
אני מצליח להתגבר, אני מצליח להתאפק, אני מצליח להבין שלא נעים, ועוד כל מיני דברים כאלה.
אבל יש משיכה לרע.
יש גם משיכה לטוב.
מה ההבדל ביניהם?
ההבדל הוא שאצל הבינוני
אני יודע פה שהטוב הוא נכון,
אבל אני מרגיש פה שבא לי משהו אחר.
בסדר?
אין בינוני שתתפוס אותו ותגיד לו, מה, אתה לא יודע שאסור לדבר לשון הרע? אני אומר לך, אני יודע שאסור לדבר לשון הרע. נו, אז מה קורה? תשמע, אבל זה מעניין,
זה עסיסי, תשמע, לא הצלחתי להתאפק, אבל זה... לא, אני מסכים איתך, אחי, אני...
נכון?
רוב האנשים יודעים שזה לא בריא לאכול,
יודעים, יודעים שסוכר או מלח זה דברים בריאים, לא צריך להרחיב את הדיבור הזה, הם יודעים את זה.
אני אומר לך, תשמע, אני יודע, אבל אתה יודע,
הקורסון הזה, השוקולד הזה, זה עוזר לך, אני אומר, ככה זה, אני יודע, אני יודע, אבל זה עכשיו,
אני יודע, זה בתיאוריה, הקורסון זה פה,
והוא נוכח,
לא ככה, שלב.
ירדת לביצר הרב מסמכ ומזומן.
נכון, אז זה כאילו,
יש משיכה אל הטובה, אז אדם רוצה,
כשהבנימין מצליח לעשות את הטובה, הוא מרגיש שמחה, הוא מרגיש,
כן, יפה.
אז רבותיי, זאת הגדרה,
זאת הגדרה אחת,
יש פה מאבק כל הזמן, והוא כאילו,
היינו אומרים שהוא מאבק לא הוגן, כי זה ברור שהנפש הבהמית תנצח,
אלמלא למדנו בעבר שהנפש הבהמית בתוכה רוצה בעצמה להיכנע לנפש האלוקית, אבל זה לא מספיק,
צריך לתת לנפש האלוקית כלים,
כלים לנצח, כלים להתגבר, כלים זה, נכון,
אנחנו נדבר על הכלים בהמשך,
זה לא מספיק לדעת שדברים נכונים, צריך לתת להם כלים, צריך ליצור מציאות סטרילית שבה האדם לא ייכשל כל הזמן,
צריך לתת... בקיצור, צריך לייצר כל מיני כלים שהוא ידבר עליהם בהמשך, כלים מעשיים שיעזרו לבינוני לנצח. אבל ההגדרה השנייה של הבינוני, שהוא אף פעם לא נכשל
ברמת המעשה. הוא כל הזמן מנצח.
כי אם אדם נכשל פעם אחת, לפי האדמו״ר הזקן הוא נהיה רשע.
וואו, איזה קשה זה.
פעם אחת נכשלת, אתה רשע.
טוב, אז מה, אני רשע לכל החיים? לא.
עכשיו תקבל על עצמך יותר לא להיכשל, תחזור להיות בינוני.
אבל אתה לא יכול להיות בינוני כשאתה נכשל ברמת המעשה.
בסוף, מה שנקרא, בשורה התחתונה,
בבוטם ליין,
יכול להיות שפה ושם התלבטת והיו לך ממשיכות לרע וכמעט, אבל בסוף, הצלחת,
אתה בינוני. לא הצלחת, באותו רגע נפלת מנוע. כלומר, זו דרישה מאוד מאוד קשוחה.
כאילו, מצד אחד, אדמו״ר הזקן נתן לגיטימציה למאבק הנפשי.
הוא לא...
מה זה לגיטימציה? הוא גם אומר, זה גם לא עתיד להשתנות.
מי שחושב שיום יבוא, כשהוא יגיע לגיל...
פעם הייתי חושב ש... פעם, הגיל 50 זה היה נראה לי כזה מבוגר,
אני חושב שאני בן 50,
אז זה נראה לי כזה...
90 זה נראה לי מבוגר.
נראה לי כשנגיע לגיל 90. אבל אדם חושב, יום אחד אני אגיע לאיזה גיל, וזה יירגע וזה ייגמר. אז הבינוני לא נרגע ולא נגמר. הוא כל הזמן נאבק.
יכול להיות שאתה תחליף פוזיציות במאבק. כלומר, אני כבר לא יריב על הבימבה
עם הבן של השכנים.
בסדר, כאילו, נכון?
אבל אומרים שהם מבוגרים, משחקים כמו ילדים בצעצועים, רק הצעצועים יותר יקרים. זה הכול. זה אותו דבר.
אז הבת שלי התנדבה לפני הרבה שנים באיזה בית אבות.
והיא הייתה חוזרת שלה מכל מיני תובנות.
והיא אמרה לה, תראה, גם בגיל הזה, שהם כבר, שהם מבוגרים, בבית אבות הם כאילו,
מדברים לשון הרע אחד על השני לפני רגע. היא, היא, היא לבד,
יש לה בריבה עם הילדים שלה, כל מיני כאלה.
זה לא עוזב אותך.
אתה לא...
מישהו מחכה שיגיע איזה גיל, ופתאום יפוע על מאבק כוכבים, פשוט יעלמו, זה לא נעלם.
זה מאבק מתמיד.
מחליף פוזיציות.
אז אם ככה אלה שתי ההגדרות של הבינוני.
ואני חוזר רגע להגדרה הנפלאה, או לשתי ההגדרות הנפלאות שקשורות למילה הבינוני בעצמה.
בינוני נמצא בין לבין, אם הצדיק הוא נמצא פה, אין לו בכלל שום נטייה לרע, אין לו משיכה לרע.
והרשע נמצא פה, הוא קורן נמשך לרע, בינוני נמצא בין לבין, זה פירוש המילה בינוני, לא בינוני כמו שמפרשים בימינו,
כזה לא חם לא קר, כזה פרווה כזה, לא, בינוני הכבדה נמצא במשיכה בין לבין,
והזכרנו בעבר שהצדיק הוא איש העתיד,
איש העתיד הנשלח להווה כדי להאיר את העתיד, הוא בכלל מגיע מהעתיד,
הוא נשלח לכאן,
שלחנו אותו מאה שנים קדימה כדי להכין תשתיות
מאה שנים קדימה, זה איש העתיד,
העבריין, הרשע הוא איש העבר, הוא עבריין, הוא תקוע בעבר.
הוא אמר, תשמע אחי, אני ככה, אני כבר התרגלתי, זהו, אלה, ליגה, זהו, אני, ככה אני, זהו, אין לי,
נכון?
והבינוני נמצא בהווה.
כל רגע
הוא צריך להתמודד.
זה שהוא הצליח אתמול, זה לא אומר שהוא יצליח היום,
היום זה מאבק חדש.
זה שאתמול קמת מוקדם לתפילה במרץ ובחשק,
לא מבטיח כלום על היום.
היום,
כמו כלום אתה יכול פחות, זה שון, זה שאתמול לא דיברת על לשון הרע, לא אומר על היום, אפשר לדבר על לשון הרע, זה לא, זה כל יום,
זה בינוני.
בואו נקרא קצת, הבינוני
הוא שלעולם אין הרע גובר כל כך לכבוש את העיר הקטנה, להתלבש בגוף להחתיאו.
בשום רובד של חיים.
דהיינו, שלושת לבושי הנפש הבהמית, שהם מחשבה, דיבור ומעשה,
שמצד הקליפה, אין גוברים בו על נפש האלוהית להתלבש בגוף
ובמחו בפה ובשאר ימח איברים להחטיאם ולטעמם חלילה.
מחשבה, דיבור ומעשה.
שמעתם?
מעשה הכי קל.
סתם להגיד בן אדם הוא רוצה להרביץ למישהו,
זה עבירה להרביץ, נכון?
הוא אומר לרשן למה אתה כאירחה? הוא מצליח להתגבר, הוא לא מרביץ.
או הוא רוצה לדבר, דיבור זה גם מעשה.
הוא רוצה לדבר,
הוא רוצה לקטוע לזה מישהו איזה קטילה ככה, להשלוח לו איזה עקיסה,
הוא פותם את הפה, זה גם מעשה, בסדר גמור.
אבל לא,
אה, כאילו, מעשה, כן.
הוא רוצה לגנוב,
הוא רוצה לקחת משהו שהוא לא שלו,
הוא נמנע מזה.
תגיד, אתה לא מתבייש?
איך אתה... מה, אתם... הצדיק,
הצדיק היה, היה לו בכלל התלבטות אם לגנוב או לא?
לא, אבל אני לא צדיק.
וואלה, היה לי התלבטות.
היה לי התלבטות.
כן,
הצליח להתגבר, לא לגנוב.
דיבור, כמו שאמרנו, היה לו דיבור ציני על הלשון,
היה לו כבר דיבור על לשון הרע על הלשון,
היה לו, הוא רצה לקלל, היה לו משהו על הלשון שהצליח לסתום את הפה, כל הכבוד. אבל אפילו מחשבה,
מחשבה, ואין יכולת לבינוני למנוע או לסכל את המחשבות הלא טובות שיש לו.
מחשבה רעה על הזולת,
בסדר?
אז מה הבניינים מצליח לעשות?
לייצר אלטרנטיבה.
לייצר אלטרנטיבה. אני אספר לכם,
במילואים,
מילואים כזה שזה בתוך בית ספר כזה, בעצם בית ספר לפיקוד ושליטה.
אז אתה כאילו מתאמן, ומגיעים כל מיני חשובים לבקר אותך כל הזמן.
אתה אלופים, אלופים, כאילו מגיעים לראות.
חלקם מעניין, חלקם מפריעים בעצם.
עוצרים אותך באמצע האימון, להתחיל לדבר איתך, לראיין אותך,
והאימון ימשיך.
אז אחד מהאנשים שהגיע לחנוך את המקום שאני הייתי בו,
את החלק, אז הוא ככה ישב איתי והרגשתי שהוא מלאה אותי, שהוא כאילו שואל אותי מלא שאלות ואני כבר עניתי מאותיים פעמים את השאלות האלה ואני כאילו יאללה בוא תשחרר ותעבור הלאה ותן לי להמשיך את העבודה.
זו מחשבה טובה או לא?
זו לא מחשבה טובה.
אז אמרתי אין מצב.
אז קודם כל עשיתי כזה מחשבה כאילו תקשיב אתה מילואימניק הוא מילואימניק הוא גם השקיע גם נתן יום מהחיים שלו כדי לבוא כאן והוא בא בשבילך זה דבר אחד.
זה לא מספיק.
אצלי, אולי אחרי זה עובד אחרת, אצלי מה שמאוד עובד זה שאני מכיר את הבן אדם.
אז פתאום אמרתי לו, תגיד לי, מאיפה אתה בארץ?
הוא אמר לי, אני במקום מסוים.
אה, יופי, אדם כאילו זה, מה אתה עושה, מה אתה עובד.
עשר דקות דיבור בינינו,
נהיינו חברים.
חברים, באמת, כאילו, פתאום אמרתי לו, איזה בן אדם, קודם כל הוא באמת מתנדב עשרות שנים במילואים,
עשה דברים חשובים לומר על המדינה, היה בשליחויות בכל מיני ארצות,
היה פה, היה שם.
אכפתי כזה, נורא נורא.
קצת, תעשה איזה פעולה, תצא מהפוזיציה. יכולתי כזה להגיד לו, אוקיי, אוקיי, תשמע, אני באמצע, אני חייב פה.
יכולתי כאילו לייבש אותו.
אז היו גם אולי מייבשים אותי מזמת אחרת, אבל...
שנייה אחת תייצר אלטרנטיבה. אז הכי טוב הייתי רוצה להיות צדיק,
שמייד כשהוא היה מגיע,
הייתי רק רואה בו את הטוב,
והייתי קודם עשה בעלי סבלנות, כמו עידה לזקן בערב שבת. וואלה, אני לא.
וגם לא היה ערב שבת.
אבל היה.
היה לי מחשבה קצת קצרת רוח כזאת.
הייתי בהתחלה נחמד, לא שזה, אבל אוקיי, כאילו, הבנו את הרעיון.
הלאה.
להצליח לייצר רגע איזה משהו,
וזה עבד.
אחרי זה גם ישבנו עם האוכל ביחד, אכלנו, וכאילו, כבר נהיינו חברים.
זה היה בינוני.
אפילו במחשבה,
זה עבודה.
להצליח לייצר מחשבות חיוביות,
מחשבות טובות.
אצל הצדיק זו המחשבה הראשונה שבאה לו. הגמרא מספרת במסכת שבת,
זה סיפור על רבי עקיבא, אתם מכירים את הסיפור הזה?
מסכת שבת דף קכג עמוד ב.
זה סיפור על רבי עקיבא.
לא כתוב שם רבי עקיבא, כתוב מעשה באיש אחד בגליל.
רבי עקיבא הלך לעבוד, עבד שנה שלמה אצל איזה מליאן אחד.
בסוף השנה הוא בא לבקש את המשכורת, הוא אמר לו, תשמע, אני מצטער, אין לי מזומן.
הוא אמר, טוב, לא מזומן, תן לי כבשים,
לא יודע, תן לי.
כל האלטרנטיבה של רבי עקיבא יצא, הוא אמר לו, אין לי, אין לי, אין לי, הלך
לפחי נפש בלביתו. שנה, לא קיבל משכורת.
זה היה ערב יום כיפור, ולמחרת יום כיפורים, אותו אדם הגיע מהגליל, בא לביתו של רבי עקיבא, הביא לו את השכר,
הביא לו מתנות,
וזה, הוא אמר לו, יש לי שאלה קטנה.
תגיד, כשאמרתי לך שאין לי משכורת, מה חשבת?
הורקינוס קראו לו, למי שהוא עבר את זה.
הוא אמר לו, אמרתי,
שמעתי לך שאין לי מזומן.
הוא הגיב, אמרתי לעצמי, כנראה הזדמנה לך איזה עסקה ככה, זה, והיית צריך את כל המזומן שלך.
אה.
וכשאמרתי לך שאין לי שדות,
אז מה חשב? כנראה, אמרתי, אתה הקדשת חלק מהם.
בקיצור, כל דבר שאמר זה, רבי עקיבא סיפר לו את הלימוד זכות. הוא אומר לו, וואלה, העבודה כך היה, הדרתי את כל נכסיי, בגלל אורקנוס בניש, לא למד בתורה,
היה לו זה, באמת, הוא היה באיזה זמן שלא היה לו נכסים פנויים.
אבל רבי עקיבא,
ככה הגמרא שם אומרת, ככה הראשונים, שזה רבי עקיבא,
הוא,
זו הייתה האלטרנטיבה שלו הראשונה, כשהוא אמר לו, תשמע, אין לי, אז רבי עקיבא אמרנו, בטח אין לו, כי הוא זה.
אנחנו אומרים לו, מה זה אין לך? הלו,
הלו, שנה שלמה פתאום אין לך...
אז זה צדיק,
צדיק, מחשבת הלימוד זכות היא המחשבה הראשונה,
והרבה פעמים גם היחידה שעולה לו.
אנחנו לא שם בכלל,
צריך להגיד את האמת, אנחנו, יש לנו מחשבות אחרות על אנשים שמעצבנים אותנו,
נכון? כמי שהוא עוקף אותי, אני לא אומר, בטח אשתו ממיירת לחדר לידה,
והוא עכשיו קונן מדה והולך להציל את זה, אני אומר,
נכון?
עכשיו,
ועכשיו, העבודה היא לייצר,
אפילו ברמת המחשבה, בוודאי ברמת המעשה והדיבור,
אבל מעשה ודיבור זה יותר קל.
כי במעשה גם הרבה פעמים לא נעים.
רואים אותי,
מה, אני עכשיו ארביץ לו? לא נעים?
גם בדיבור, זה... אבל במחשבה אני מפחיד לחשוב מה שאני רוצה. אני יכול לשבת וכל היום לחשוב מחשבות רעות על עוזי. כל היום הזה, ככה. ואף אחד לא רואה, אני מחייך. נכון? חנין, עוזי, אני לא יכול לחשוב עליך מחשבות רעות. נתתי דוגמה למישהו, אני לא יכול לחשוב על המחשבות רעות.
לא יכול, ניסיתי כל היום, לא הצלחתי.
נכון? אף אחד לא רואה.
גם פה דורש אדמור הזקן מהבינוני לייצר מחשבות אלטרנטיביות.
באמת,
זה מאוד מצחיק לגלות שהרבה פעמים המחשבות האלטרנטיביות, שכאילו התאמצנו לייצר אותן וכל זה, בסוף מתבררות כאמת לאמיתה.
בסוף אתה, ואתה יוצא פיתה.
אז הוא אומר, וואי, מזל שלא דיברתי, מזל שלא זה, אבל בסוף אתה אומר, וואלה, זה באמת קר, בסוף באמת הרכב שעקף אותך הוא באמת קונן מעדיו, פתאום אתה רואה אותך 200 מטר, עוצר בצד הדרך ועושה את זה, אחייה לאיזה מישהו, בסדר?
הרבה פעמים זה קורה.
אבל זה ההגדרה של הבינוני,
אני חוזר פה על המשפטים הקדושים האלו, הבינוני הוא שלעולם אין הרע גובר כל כך
לכבוש את העיר הקטנה, להתלבש בגוף לאחתיהו,
דהיינו ששלושת לבושי הנפש הבהמית,
שהם מחשבה, דיבור ומעשה שמצד הקליפה אין גוברים בו הנפש האלוהית יתלבש בגוף ובמוח ובפה ובשאר רמח איברים להחטיאם ולטעמם חלילה
רק שלושת לבושי הנפש האלוהית
הם לבדם מתלבשים בגוף שהם מחשבה, דיבור ומעשה של תרי״ג מצוות התורה ולא עבר עבירה מימיו ולא יעבור לעולם
ולא נקרא עליו שם רשע אפילו שעה אחת ורגע אחד כל ימיו.
טוב, זו הגדרה מאוד מאוד חריפה,
אבל כמו שאמרנו, אם נקרא עליו, הוא מיד
אומר לו, זה לא אני,
זה לא אני באמת.
זה לא אני באמת. עושה תשובה על הדבר.
ראוי טי, זו ההגדרת הבינוני. עסקנו היום בעיקר בצדיק,
בפרי צדיק,
וקצת בדמותו של הבינוני, ואנחנו נמשיך בסוגיה החשבתי בשבוע הבא.
שבת שלום, שבת שלום.
