רבותיי,
אנחנו לומדים פה ספר יהושע,
נבואות שצריכים לדורות תנ״ך,
מה שנקרא,
בגובה הלב.
והיום, בפעם שעברה, מה ראינו?
מה ראינו בפעם שעברה?
בוא נזכר.
מה ראינו?
מה ראינו?
ראינו את העי, נכון?
נכון
או לא?
את הכישלון, נכון, ראינו את זה, אני צודק?
ראינו את הכישלון בהעי ואת המעילה בחרם של
אחן.
כן.
נכון?
וראינו גם את פרק ח' שזה בעצם התיקון.
התיקון, נכון?
מה כולל התיקון?
אז ראינו שזה גם כולל מרכיב של מארב,
כדי להרגיש את
סיעת השמיים האלוקית,
וגם הקדוש ברוך הוא מצווה אל יהושע לקחת מן השלל.
בואו נקרא קצת פסוקים בתחילת הפרק.
ואומר ה' אל יהושע, אל תירא ואל תחת,
קח עמך את כל עם המלחמה,
וקום לך אל העי ראה,
נתתי בידך את מלך העי,
ואת עמו,
ואת עירו,
ואת ארצו,
ועשית לעי ולמלכה,
כאשר עשית לירחו ולמלכה,
רק שללה ובהמתה תבוזו לכם,
שים לך אורב לעיר מאחריה.
אז למה הקדוש ברוך הוא מתערב בתוכניות המבצעיות?
מה?
כאילו, אתה יכול...
לא, לא!
חשוב מאוד.
זה הכל תיקון של הסיפור הקודם.
קודם כל,
תיקון מספר אחד,
הקדוש ברוך הוא מצווה על יהושע לצאת בעצמו.
זה בעצמך, אל תשלח אחרים.
דבר שני, מה?
פרק ח'.
דבר שני,
דבר שני...
תראו אפשר בעצם אפשר בעצם לתאר את העי ויריחו כמו מלחמת ששת
הימים ומלחמת יום כיפור כן הלך בצורה קלה ביריחו אז יאללה
הבעיה היא כבר לא צריכה להביא את כולם בואו אנחנו זה מין
יעירות כזאתי אבל אתם זוכרים הדגשנו את העובדה שהעובדה שיהושוע
אני עושה קצת חזרה כי היה לנו חנוכה באמצע העובדה שיהושוע
הטיל חרם על השלל ביריחו זה בעצם הדגיש יותר את צד הנס
כאילו זה של הקדוש ברוך הוא ואל תיגעו בעוד שהתכלית הייתה
הפוכה התכלית הייתה שהנס ישרת את הטבע ואחרי יריחו אנחנו נהג
מלחמות ובמלחמה אתה לא רוצה שלושת אלפים איש תמיד אנחנו נראה
שהאי עצמה כתוב כאן את המספר שלה נכון כמה היו אנשים מהאי
המספר שלה מופיע כאן איפשהו
12,000 איש כל אנשי ההאי.
12,000 איש זה אנשי ההאי, וגם אנשי בית אל היו זה.
עכשיו,
הכוח המגן הוא...
אתה לא תוקף 12,000 איש מוגנים עם 2,000-3,000 איש.
זה פשוט לא קורה.
כוח התוקף תמיד צריך להיות גדול מהכוח המגן,
כי הכוח המגן יש לו את ה...
נכון?
תנסו לחשוב כמה גדודים השקיעה כאן רומא כדי לכבוש את ירושלים.
מבחינת כמות החיילים היו הרבה יותר גדול
מאשר צבאות ערב שתקפו את מדינת ישראל.
הכוח התוקף היה פי כמה וכמה מהכוח המגן.
בסדר?
אז זה ברור,
יצחק,
שהיציאה הראשונה לקרב בהעי,
אלפיים עם שלושת אלפים איש,
נשענה באופן מובהק על מה?
אבל חייב אלפיים שלושת אלפים,
והקדוש ברוך הוא איתנו,
ויגמור את העניינים.
אומר הקדוש ברוך הוא, לא ככה אמרתי.
ממילא גם,
לא לקחת מהשלל,
ביריחו,
אז גם פה,
כאילו אנחנו ניתן לקדוש ברוך הוא את המשימות,
והוא יעשה לנו את העבודה.
לא כך.
הקדוש ברוך הוא רוצה שאנחנו נלחם בעצמנו,
והוא יעזור לנו,
הוא יסייע לנו.
ולכן התיקון בפרק ח'
התיקון בפרק ח' הוא ככה.
א', תצאו כולכם, תראו את הסדרי גודל.
בואו נקרא את הפסוקים ויאמר ה' אל יהושע
אל תירא ואל תיחת קח עמך את כל
העם מלחמה וקום עלה העי נתתי בידך את מלך
העי ואת עמו ואת עירו ואת ארצו
ועשית לעי ולמלכה כאשר עשית לירחו ולמלכה רק שללה ובבהמתה תבוזו לכם
שים לך אורב לעיר מאחריה אז קודם כל
תיקחו שלל כי אם זה מלחמה בדרך
הטבע אז שלל זה דבר לגיטימי זה
מזה אתה מפרנס את הלוחמים ויקם יהושע
וכל העם מלחמה לעלות העי ויבחר יהושע
שלושים אלף איש גיבורי חיל וישלח
שלושים אלף הוא שלח שהם יסתתרו בלילה,
תנועה נסתרת,
ככה מנהלים מלחמה! בלילה,
אתה מנצל את הלילה,
אתה מנהל תנועה נסתרת,
שלושים אלף איש.
הם הולכים בבדידות ומסתתרים באיזשהו מקום מאחורי איזה גבעה.
מה קורה בהמשך?
ויצב אותם לאמור,
ראו אתם אורבים לעיר מאחורי העיר,
אל תרחיקו מן העיר מאוד והייתם כולכם נכונים,
כי אם תתרחקו יותר מדי זה לא יצליח,
כי אה,
יכו אותנו ואתם עד שתקעו,
אז תהיו קרובים,
תהיו נכונים
ואני וכל העם אשר איתי נקרב אל העיר והיה כי
יצאו לקראתנו כאשר בראשונה ונסנו לפניהם עכשיו
זה מאוד קשה תדעו לכם כי מנוסה זה מנוסה ובמנוסה הרבה
דברים יכולים להשתבש פתאום זה בלהה זה חתיכת אירוע זה הונאה
שהיא ממש על הקשקש אם היא תצליח או לא
וזה בדיוק ההתלבטות,
האם,
כלומר,
זה בדיוק היכולת שלך גם להילחם בדרך הטבע מצד אחד,
ומצד שני גם להיות סמוך
ובתפילה ובהזדקקות לריבונו של עולם.
ויצאו אחרינו עד שהעתיקנו אותם מן העיר,
כי אמרו אנשי העי לפנינו כאשר בראשונה ונסנו לפניהם,
ואתם תקומו מהעורב,
והורשתם את העיר,
ונתנה ה' אלוהיכם בידכם.
זה התוכנית.
ותציתו את העיר וכולי.
וישלח יהושע וילכו אל המערב וישבו בין בית אל ובין העי,
מיָּם לעיר,
צדיק מדויק,
ממערב לעי,
בין בית אל והעי,
זה כמו היום מעלה אפרים.
וישכם יהושע בבוקר ויפקוד את העם,
ויעל וזקני ישראל לפני העם,
וכל עם המלחמה שעמו עלו ויגשו ויבואו נגד העיר,
ויחנו מצפון לעי,
והגיא בינו ובין העי,
ויקח חמשת אלפים איש,
וישם אותם עורב בין בית אל ובין העי,
מיָּם לעיר.
אז רגע, זה לא ברור.
מי כאן העורב, נכון?
יש פה קצת מספרים שמבלבלים אותנו, נכון?
אז מה הכוונה כאן?
תשימו לב.
יהושע,
הוא חייב,
הוא חייב,
הוא חייב להתנהל פה בצורה מאוד מאוד מורכבת.
אם הוא יבוא עם שלושים אלף איש,
אז העי יבינו שהוא כאילו
עשה פה שינוי דרמטי,
ולכן הם ודאי לא יצאו לרדוף אחריו
אלא הם יסתגרו בתוך העיר שלהם,
יסגרו את החומה והוא לא יצליח לכבוש אותם.
יהושע צריך לפתות אותם, לצאת למרדף.
אבל לצאת למרדף,
אם הוא יגיע עם עוד פעם 2,000 ו-3,000 איש,
אז יהיה להם ברור שזה פיתיון,
כי אף מצביא לא חוזר על אותה טעות פעמיים.
עלית עם 2,000 איש מקודם וזה לא הצליח,
אז אתה מגיע עוד פעם עם 2,000 איש,
אז הוא צריך איזה מין מספר ביניים.
אז 30,000 איש, הוא שם אותם במערבה.
חמשת אלפים איש,
הוא שם כאילו,
חמשת אלפים זה יותר מאלפיים,
אבל זה לא הרבה יותר מאלפיים,
הוא שם אותם באיזה מקום מארב כדי שלפנות בוקר הם
יתחילו את המתקפה והאי יראו אותם ויתחילו לרדוף אחריהם.
ויקח חמשת אלפים איש,
וישם אותם מארב בין בתל לבין האי,
וישימו העם את כל המחנה של מצפון העיר ואת עקבם מיָּם לעיר,
וילך יהושע בלילה הוא בתוך העמק.
זה הכל תנועה לילית.
ויהי כראות מלך העי, את מה הוא ראה?
הוא ראה את החמשת אלפים,
אלה שהוא שם אותם בתור מארב,
לפנות בוקר.
אז חמשת אלפים מלך העי אומר,
אוקיי,
הם חמשת אלפים,
אני שתים עשרה אלף.
אני מבין שהוא מנסה כאילו לתקוף עוד פעם,
כי אלפיים לא הלך,
אז חמשת אלפים אני יכול להניס,
אני יוצא מהעיר,
אני עוזב את האזור הבטוח,
ויוצא למתקפה.
ויהי כראות מלך העי,
וימהרו וישכימו ויצאו אנשי העי לקראת ישראל למלחמה,
ובכל עמול המועד לפני הערבה
וינגפו יהושע וכל ישראל לפניהם כלומר יהושע ממש
ממש כאילו נס וגם סילקו את המשחק
עד הסוף אולי חלק אפילו נפלו
פצועים אולי חלק כי כתוב פה וינגפו וינוסו דרך המדבר ויזעקו
כל העם אשר בעיר יש פה תמיד
העי בעיר למה הניסוח הזה כי
בעצם מה שיצא אנשים שיוצאים מהעי אתה יכול להניח שאלו הלוחמים
אלו הלוחמים.
אבל אם כתוב עיר,
זה אומר שההטעיה כל כך הצליחה שכולם יצאו,
גם הילדים,
גם הנערים,
כולם יאללה על הבבא,
כי הם הרגישו כל כך בטוחים.
ויזעקו כל העם אשר בעיר לרדוף אחריהם,
וירדפו אחרי יהושע,
ויינתקו מן העיר.
ולא נשאר איש בעי ובית אל אשר לא יצאו אחרי ישראל,
ויעזבו את העיר פתוחה וירדפו אחרי ישראל.
הערים נותרו ריקות.
זה מזכיר מאוד, אגב, על הפיקרה, מה שאומרים בערבית.
זה מזכיר את כיבוש הקאסטל.
הקאסטל עבר באותו שבוע מר ונמהר, בחודש אדר תשך,
כמה פעמים מיד ליד.
אבל הפעם האחרונה,
הוא בעצם נכבש על ידי ערבי ארץ ישראל,
אחרי שעברה השמועה אצלהם,
שעשפור מתה,
הציפור מתה,
או עשפור בסג'ן,
הציפור בכלא,
מי זה עשפור?
עבד אל-קאדר חוסייני,
המנהיג העליון של ערביי ארץ ישראל,
המנהיג הצבאי העליון,
לא השכל,
המנהיג הצבאי,
הוא עלה לקסטל כדי לבדוק שם כל מיני דברים ו...
שלושה פלמחניקים ירו בו והרגו אותו,
והוא נפצע וקשה באמת.
בטעות כזה, זה היה בפוקס.
ואז כשהערבים שמעו שמנהיגם הצבאי שוכב פצוע או הרוג בקסטל,
התחילה מתקפה נוראה,
הם עלו אלפים כדי למצוא את גופת מפקדם.
כמובן הפלמח נסוג משם ונס על נפשו,
והם מצאו את הגופה והביאו אותה לקבורה
במקום השמור לכבודם של מנהיגי האומה הערבית,
בהר הבית הם קברו אותו.
אבל בזמן הלוויה...
עלה הפלמ"ח וכבש את הקאסטל הפעם בלי יריעה אחת.
ונוסבע,
אחד שקוראים לו נוסבע,
מופיע בעמוד האש,
הוא היה נער.
אז הוא אומר שהוא הגיע ללוויה,
הוא רואה את כל הלוחמים,
אז הוא אומר להם,
What about the castle?
What are you doing here?
What about the castle?
It's okay, we are over there,
we stayed over there,
but we want to attend the funeral.
ואני חושב שהם באו להשתתף בלוויה, אבל...
הקסטל עבר ללא יריעה,
בפעם האחרונה הוא נכבש בלי יריעה אחת,
פשוט הפלמ"ח עלה וכבש אותו.
הערים האלו,
האי ובית אל היו ריקות לחלוטין,
כולם יצאו למרדף.
היום...
מה
שתיארתי זה מה זה ה...
זה מה שהיה.
תסתכל עמוד האש,
הפרק האחרון,
יש שם ראיונות מופלאים עם מי שהרג אותו.
לא נשאר איש באי ובית אל,
אשר לא יצאו אחרי ישראל,
ויעזבו את העיר פתוחה,
וירדפו אחרי ישראל.
ויאמר אדוני אל יהושע,
נטה בקידון אשר בידך אל העי, כי בידך נתתיה,
וייט יהושע בקידון אשר בידו אל העיר.
והאורב קם מהרה ממקומו,
וירו...
זה, כן?
זה האורב.
נכון?
כן.
יכול להיות שגם היה פה שתי כוחות מארב.
מארב אחד שהיה חסימה לבית אל ואחד מאחורי העי.
והאורב קם מהרה ממקומו וירוצו ויבואו העיר
ויבואו העיר וילכדו אותה וימהרו ויציתו את העיר באש.
אני רוצה שתשימו לב.
כי שאלו אותי כאן שאלות,
אולי אפילו פה,
אני לא זוכר אם כבר את הפרק הזה,
קצת נגענו בו בעבר,
בשיעור הקודם.
לכאורה יש פה אכזריות מרובה מאוד, נכון?
כי אנחנו מיד נראה שעם ישראל פה הורגים את כל יושבי העי.
אבל אני רק מזכיר,
העי הייתה ריקה כששרפו אותה.
כן?
ויפנו אחרי,
אנשי העיר,
העי אחריהם והנה עלה עשן העיר השמיימה,
ולא היה בהם ידיים לנוס הנה והנה,
והעם הנס המדבר נהפך אל הרודף.
ויהושע וכל ישראל ראו כי לכדו האורב את העיר וכי עלה עשן העיר וישובו
ויכו את אנשי העי ואלה יצאו מן העיר לקראתם והיו ישראל
בתווך אלה מזה ואלה מזה ויכו אותם
עד בלתי השאיר לו שריד ופליט.
עכשיו כתוב פה עד בלתי השיר לא שריד ופליט כלומר הרודפים נהפכו
הנרדפים נהפכו לרודפים ואלה שבאורב ואז זה בעצם בתנועת מלקחיים
אני חושב שהכוונה,
חייבים להגיד כאן שהכוונה היא בלתי השאיר שריד ופליט לאלה שנלחמו,
כי ברגע שאתה מבין שאתה נחות בין שתי כוחות,
אז מה מפריע לך לנוס על נפשך לאחד הערים?
כאילו אפשר פשוט,
זה ברור,
שחלק מאנשי העי,
בית אל פשוט ברחו,
עזבו את הנשק,
כמו המצרים בששת הימים,
הורידו את הנעליים וברחו.
כן?
אותם אלו שנשארו להילחם, בהם נלחמו ופגעו בהם.
ואת מלך העי תפסו חי ויקריבו אותו אל יהושע.
ויהי ככלות ישראל להרוג את כל יושבי
העי בשדה במדבר אשר ידפום בו,
ועוד פעם זה שדה במדבר,
אם זה היה בתוך העיר אז היית אומר שמע אין ברירה,
הם רדפו אותם והרגו אותם,
אבל פה הייתה להם הזדמנות להימלט ולכן
לדעתי זה מראה כמה ספר יהושע הוא חותר שלום,
את העיר שהריקו בלי שהיה שם אף אחד,
הקרב התנהל באזור פתוח שאתה יכול לזרוק
את החרב ולברוח ואף אחד לא ייגע בך,
כן לנוס על נפשך
עד תומם.
וישובו כל ישראל העי,
ויעקבו אותם לפי חרב,
מאיש ועד אישה,
12 אלף איש,
כל אנשי העי.
לא בטוח שהרגו את הנשים,
יכול להיות שהנשים נפלו,
חלק מהמהומה וחלק מהזה.
ויהושע לא השיב ידו אשר נטה בכידון
עד אשר היכם את כל יושבי העי.
רק הבהמה הותרה לעיר לבזה להם ישראל,
כי דבר ה' אשר ציווה את יהושע.
וישרוף יהושע את העי,
ויהי תל עולם שממה עד היום הזה,
ואת מלך העי תלה על העץ עד עת הערב,
וקברוהו שם שציווה יהושע,
ויורידו את נבלתו מן העץ,
וישליכו אותה על פתח שער העיר,
ויקימו עליו גל אבנים גדול עד היום הזה.
אני רוצה לדבר פה לכאורה זה קצת מרכיב של אכזריות.
אז קודם כל,
בתוך המרכיב של האכזריות הזה,
תראו שיהושע,
כמובן,
נאמן לציווי התורה,
לא תלין נבלתו על העץ.
התורה מצווה עלינו להתייחס בכבוד לגופה של בני אדם אפילו גוי,
וגם מלך העי הזה,
שתלו אותו על העץ,
אחרי 24 שעות הורידו את גופתו וקברו אותה.
אבל בכל אופן צריך להתייחס לדבר הזה.
תראו.
להתייחס לדבר הזה,
הכוונה להתייחס לאכזריות שמתוארת כאן.
תראו,
קודם כל, מלחמה זה דבר אכזרי.
היינו כולנו רוצים שלא יהיו מלחמות בעולם.
אני אומר שמלחמה זה גם דבר אכזרי וגם הדבר הכי מטומטם בעולם.
אין דבר יותר מטופש ומטומטם בעולם מאשר מלחמה,
בעיניי.
המצאה של גברים, אגב.
במקום שנשב ונדבר ונגיע להסכמות,
בוחרים להרוג אחד את השני ואז נשב ונדבר ונגיע להסכמות.
לא חבל, על הדרך באמצע.
כאילו,
נכון?
אין דבר יותר מטומטם מאשר נ
אבל מתברר שבני האדם,
יש להם עוד כמה דברים חוץ משכל,
ויש מלחמות בעולם.
אז מכיוון שיש מלחמות,
והרשעים והרעים חושבים שאם יהיה להם
כוח הם יוכלו להשיג את האמצעים שלהם,
אז גם הטובים צריכים להכין כוח כדי לא לאפשר לרעים לנצח,
אחרת יהיה פה לא טוב.
אז יש מלחמות בעולם.
אז מלחמה זה דבר רע.
בתוך מלחמה,
אני לא צריך להוכיח את הדבר הזה,
זה מובן מאליו שהתורה שוללת מכל וכל שפיכות דמים מיותרת.
נקודה.
אין ויכוח, עזרא,
יש ויכוח?
אם יש ויכוח,
אני אקרא לכם בדברים פרק כ',
אתה לא מהם על העזרא.
צ'וצ'ו ועזרא, אתה זוכר אותם?
צ'וצ'ו ועזרא.
היי עזרא, היי צ'וצ'ו.
אומרת לנו התורה,
כי תקרא ולהיר,
בדברים פרק כ פסוק י"א,
כי תקרא ולהיר להילחם עליה,
ומדובר כאן במלחמת מצווה,
לא במלחמת רשות,
במלחמת כיבוש ארץ ישראל,
וקראתה אליה לשלום.
קודם כל שלום, עמליית אסלה, מה השעה בפלסטין, או?
שלום צודק כולל בר קיימא במזרח התיכון.
וקראתה אליה לשלום,
והיה עם שלום תענך ופתחה לך.
מקבלים,
נכנעים,
כל הנמצא בה יהיה לך למס ועבדוך,
מס,
של מיסים,
עבדוך הכוונה מקבלים את המרות וזהו.
לא כתוב לגרש אותם,
לא כתוב להרוג אותם,
לא כתוב כלום.
ואם לא תשלים לך ואז תראה מלחמה וצרת עליה ורשאי לפגוע בהם.
אז בסדר, אז דבר ראשון.
ובאמת,
המדרש אומר,
שלפני שהתחילו הקרבות עם יהושע,
אז הוא שלח שלושה אגרות וכן על זה הדרך.
אוקיי.
אבל התורה מחנכת אותנו,
שגם כשאתה כבר פותח במלחמה,
יש דרך לחסוך בשפיכות דמים.
מה הדרך?
הרתעה.
ניצחת,
תנצח עד הסוף.
תרתיע,
שכולם ייבהלו, ואז לא ילחמו.
פשוט מאוד.
וזה נלחמה כמו ריקוד תימני,
צעד קדימה,
שתיים אחורה,
אז האויב מקבל זה,
אז הוא זה,
ואז אתה נלחם בו,
פשוט הרתעה,
הרתעה.
לך, אם כבר נלחמת, תלך עד הסוף,
בכל הכוח, בכל העוצמה, תרתיע את האויב,
תתלה את הזה על העץ,
תשרוף את העיר,
ועכשיו אני אגיד לכם,
אני אתן לדבר הזה כל מיני ראיות חזקות ביותר,
בסדר?
מה עושה ההרתעה?
קודם כל, נחזור רגע למלחמת תש"ח, בסדר?
ללא ספק נחסכו קרבות רבים מצה"ל או בפלמ"ח שבדרך,
וגם מה שהיה בדיר יסין.
דיר יסין, פה, את שכונת ארנוף.
נהרגו שם אוכלוסייה אזרחית,
כנראה בטעות,
כלומר אף אחד לא ידע שהם בתוך הבתים,
פצצו בתים ולא ידעו שיש שם אוכלוסייה אזרחית בתוך הבתים,
וזה היה טעות,
זה הייתה טעות, טעות מצערת וטעות.
והדבר הזה יצר הרתעה כלפי אוכלוסייה אזרחית,
ולכן גם בצפת,
גם בטבריה,
ובעיקר בחיפה,
פשוט הם קמו וברחו ועזבו.
עכשיו,
לכתחילה לא היינו עושים את זה,
אבל בדיעבד שזה קרה,
תראו מה יצרה ההרתעה.
הרתעה טובה, משמעותית, שבו אתה לא מנסה...
זה ככה...
אם כבר הגענו למלחמה,
המלחמה צריכה להיות מוכרעת בצורה ברורה,
עם תמונת ניצחון,
מוחלטת.
שכדי שהאויב, כדי לחסוך בשפיכות דמים.
לא בשביל זה,
כי אתה אומר,
אם עכשיו לאויב יהיה ברור שהוא הפסיד,
יצאו לו שטויות מהראש.
ואני חושב שהדוגמה הכי הכי טובה לזה,
זה מלחמת העולם השנייה,
בסיפור עם יפן.
האמריקאים,
אחרי שהם ניתחו את הקרבות שהם ניהלו מול היפנים,
בעיקר בגואדה קנאל ומידוויי,
הקרב הידוע,
ובעיקר באיים בגואדה קנאל,
היה שם איים כאלה בדרך.
הם הבינו שהם לא מבינים.
הם הבינו שהם לא מבינים,
שהם לא מבינים את המנטליות היפנית.
מה?
כן, אז הם לקחו ממש סוציולוגים יפנים שהסבירו להם.
ואז הם אמרו להם,
תקשיבו,
היפנים אין אצלהם כזה מושג להיכנע.
זה לא קיים אצלם בתרבות.
יש להם תרבות הבושידו, זו תרבות הבושה.
הוא יעדיף למות 200 פעם ולא להיכנע.
ולכן היפנים,
כשנכנעו להם חיילים ממדינות הברית,
הם הרגו אותם בעינויים,
כי הם לא הבינו איך חייל יכול להיכנע.
זה היה מבחינתם בושה כזאת,
שהוא בכלל לא ראוי ליחס.
אז למרות שהיה ברור להם,
נגיד,
בגוואדלקנל זה היה ברור שהם הולכים להפסיד את האי הזה,
הם לא הפסיקו להילחם
עד הכדור האחרון.
היה שם איזה חייל שיצא בשנות ה-70 מהג'ונגלים.
יש סיפורים שעד ש...
והוא לא הסכים להניח נשק שכשיביאו את המפקד שלו בן מאה כבר,
הוא אמר,
אתה יודע,
נגמרה המלחמה,
הלא.
וזה...
נשבעו לקיסר.
כן, נשבעו לקיסר.
קיסר יפן הוא הבן של אלוהים.
ואז האמריקאים בגוואדלקנל על זה 5,000 חיילים אמריקאים הרוגים אז הם
עשו חשבון שאם הם יפלשו ליפן אז
יהיו מיליון וחצי חיילים אמריקאים הרוגים
ופי כמה וכמה יפנים כי הם לא מוכנים להיכנע
אז לכן,
כנראה לא רק מן הטעם הזה,
אבל גם מהטעם הזה,
הבינו שהם חייבים להרתיע.
אז זה היה אסון נורא,
הפצצות על הירושימה ונגסאקי,
אבל ללא ספק,
אין בזה שום ספק היסטורי,
זה הציל מיליוני חיים,
של יפנים ושל אמריקאים.
שם נהרגו 70 אלף נדמה לי.
במאה ה-70,
במכה פה,
במכה הראשונה ואחרי זה עוד,
אבל זה יצר כזה הרתעה,
כזה הו,
שהיפנים נכנעו מיד.
כלומר, אחרי ההפצצה השנייה, היפנים נכנעו.
וזה חסך ללא ספק,
לפי החשבונות,
זה חסך חיים של מיליוני אנשים.
כשאתה מרתיע, אתה חוסך חיים.
אתה לא...
זה כאילו...
הפוך מהדבר,
כשאתה מרתיע והניצחון הוא ברור ומובהק,
אז אחת הסיבות כנראה,
למרות שמלחמת לבנון השנייה הייתה,
כל מי שהשתתף בה יודע שהיא לא הייתה מלחמה מוצלחת,
על הקרקע לפחות,
אבל העובדה שבמלחמה הזאת חיל האוויר הוריד רובע שלם בבירות,
רובע דחיה הפסיק להתקיים.
זה יצא כאילו חיזבאללה מבינה,
תשמע,
במלחמה הבאה לא יהיה לנו איפה לגור פשוט,
רובע שלם.
אז יש בזה,
בשלב מסוים,
מידה מסוימת של אכזריות,
אבל לדעתי זאת אכזריות שכל כולה מופנית
למניעת המלחמה הבאה, במקום להילחם תיקנו,
ואז תקבלו את הזכויות שלכם והלאה.
טוב,
אז זה,
זה ה...
זה ה...
כן נכון נכון נכון יפה אז לכן
תנו אותו לעץ עושים פתח אבנים גם
יריחו שאסור לבנות אותו המטרה היא לשמר את ההרתעה הרתעה לא תמיד
מספיקה עובדה מלחמת ששת הימים ועדיין יצרה הרתעה עצומה אבל לא לא
לא,
כן,
אבל גם רצו לנקמה,
ולא מספיק העריכו את הכוונות,
וכן על זה הדרך.
אבל ודאי הרתעה מאוד מאוד מועילה,
וכשהניצחון הוא ברור,
אז זה בדרך כלל מוציא לאויב שטויות מן הראש.
טוב.
נכון.
נכון.
זה היה טעות לכאורה.
נכון.
אם היו
נלחמים בהם, הכל היה...
אני רק רוצה להגיד לגבי,
גם לגבי,
נגיד,
אחד הדברים שיצרו המון המון הרתעה זה חומת מגן,
ומאז צה"ל עובד לפי הקונספט הזה.
חומת מגן,
צה"ל שינה את הראש,
עד אז,
ניכנס לקסבות,
עשרות הרוגים,
אין דבר כזה,
צה"ל נכנס לכל מקום.
כבשו את שכם,
כבשו את ג'נין,
כבשו את זה,
ומאז ועד היום,
עכשיו נגיד,
התחיל כל החבורת ארסים האלה מגוב האריות,
מחבלי טיקטוק האלה בג'נין.
אין דבר כזה! נכנסים לכל מקום,
כאילו,
אין מקום שלא נגיע אליו,
וזה יוצר הרתעה.
עכשיו, מה קרה לגוב האריות האלה?
גוב האריות עשו מהם את התקשורת,
איך זה,
בערבית זה...
ארין אל אוסוד, אסוואד, כאילו, מרבץ האריות.
מהר מאוד הם יסגירו את עצמם.
מהר מאוד הם,
כאילו,
מישהו נכנס,
דפק להם על הדלת,
כאילו,
הורגים אותו,
הורגים אותו,
מהר מאוד הם מסגירים את עצמם.
כלומר, ההרתעה עובדת.
אתה לא תהיה בשום מקום שאני לא אגיע אליו,
אני אגיע אליך בין אם
תהיה
אריק שרון ושאול מופז שהיה רמטכ"ל.
רבותיי, אני רוצה רגע,
כמו שאמרתי לך אני צריך טיפה היום לקצר,
אני רק רוצה לפתוח פה כמה וכמה שאלות דרמטיות,
דרמטיות,
לא פחות מזה,
ואנחנו נענה עליהן בהרחבה בשבוע הבא.
אז בנה יהושע מזבח לאדוני אלוהי ישראל בהר עיבל כאשר ציווה משה
עבד אדוני את בני ישראל ככתוב בספר תורת משה מזבח אבנים שלמות
אשר לא יניף עליהם ברזל ויעלו עליו עולות לאדוני ויזבחו שלמים
ויכתוב שם על האבנים את משנה תורת משה
אשר כתב לפני בני ישראל וכל ישראל
וזקניו ושוטרים ושופטיו עומדים מזה ומזה לארון נגד הכהנים הלווים נושאי
ארון ברית אדוני כגר כאזרח חציו על
הר גרזים והחציו על הר עיבל כאשר
ציווה משה עבד אדוני לברך את העם
ישראל בראשונה ואחריכן קרא את כל דברי
התורה הברכה והקללה ככל הכתוב בספר התורה לא
היה דבר מכל אשר ציווה משה אשר
לא קרא יהושע נגד כל קהל ישראל
לנשים וטף והגר הולך וקירבם אנחנו קור
רבותיי, מתוארים פה שני מעמדות.
שהמעמדות האלה הן מעמדות נפרדים בתורה,
שני דברים נפרדים,
מתוארים פה בבת אחת כרצף אחד.
אני רק אגיד מה הם שתי המעמדות.
יש מעמד אחד שהתורה מדברת עליו,
בשבוע הבא אנחנו נרחיב ונראה את הפסוקים בספר דברים,
מעמד בהר עיבל.
יש לו תכלית מסוימת,
בניית מזבח,
התכלית זה כלפי אומות העולם.
הר גרזים והר עיבל.
בסדר?
יש לו תכלית אחרת,
תכלית פנימית שנוהלה לתוך עם ישראל.
אלה שני מעמדות נפרדים,
כתובים במקומות שונים בתורה,
סמוכים אבל שונים,
עם תכלית שונה,
ובעיקר עם זמנים שונים.
כי המעמד בהר עיבל אמור להיות ביום שיעברו את הירדן.
המעמד בהר גרזין והר עיבל הוא מתי שתצליחו להגיע לשם.
למה זה מתואר פה,
השאלות שלפנינו הם כאלו,
למה זה מתואר כמעמד אחד,
מחובר,
ולמה זה מתואר כאן,
הרי לפחות המעמד בהר עיבל אמור להיות מתי,
בהתחלה,
אז מה זה עושה כאן,
האם שוב נזדקק לאין מוקדם מאוחר בנביא,
או שיש פה תירוץ אחר,
על כך ועל עוד,
ועל מתח גדול מאוד,
שאנחנו הולכים לקראתו,
נראה בשבוע הבא,
בשבוע הבא אנחנו נרחיב בנחת ונשלים את הכל,
מסכת סוטה ועוד מדרשים ועוד זוהר גם,
ברוך תהיה, רבותיי, חזקו ואמצו, שבוע מדהים שיהיה
