אנחנו לומדים ספר יהושע
בעזרתו התעלה והתברך
והגענו לפרק ז'
ויהי אדוני את יהושע ויהי שמו בכל הארץ וימעלו
בני ישראל מעל בחרם ויקח עכן בן כרמי בן זבדי
בן זרח ומטה יהודה מן החרם ויחר אף אדוני בבני ישראל
אני מזכיר לכם שמה הפרק זה רק חזרה קצרה רק
חזרה קצרה מה שדיברנו בשבוע שעבר
הקרב ביריחו הייתה לו תכלית
מאוד מאוד ברורה והתכלית הייתה לייצר הרתעה
זו הייתה התכלית ולכן הוא נמשך שבוע
ימים ולכן היה שופרות וקולות ותרועות
כולם ראו את זה,
וגם הנס,
אבל הנס לא בא להחליף את ה...
סגור, סגור את הדלת, עוז.
הנס לא בא להחליף את הטבע,
כי זוכרים שעמדנו על הביטוי,
עלו העם איש נגדו,
עלו העם איש נגדו,
הכוונה שכל אחד הייתה לו,
הייתה לו גזרה, שבה, כלומר היה צריך להילחם.
הנס נועד ליצור את ההרתעה,
כלומר אתם לא תוכלו עלינו וזה הייתה המטרה,
אבל בנוסף לדבר הזה יהושע עשה דבר מה
נוסף ואנחנו צריכים להתעכב עליו קצת,
הדבר הזה היה שיהושע
הטיל חרם על העיר
כלומר
הטיל חרם על העיר
ברמה הזאת שכל השלל שיש שם הוא אמור להיות מוקדש לגבוה
עכשיו
זו הייתה יוזמה של יהושע לא היה ציווי על זה הקדוש
ברוך הוא לא ציווה אותו נכון במהלך הציווי שהקדוש
ברוך הוא אומר להושע איך יריחו תיפול בפרק ו'
ויאמר ה' אל יהושע ראה
נתתי בידך את יריחו ואת מלכה גיבורי חיל,
וסבותם את העיר כל אנשי המלחמה,
הקף את העיר וכולי,
כל התיאור כאן,
לא כתוב כאן שום דבר לגבי השלל.
זו היוזמה של יהושע, נכון?
למה יהושע יוזם את הדבר הזה?
מהי הסיבה?
מהי הסיבה?
כן?
אז...
מהי הסיבה?
הסיבה היא, אפשר לדון בזה, כן?
אבל אני חושב שהסיבה היא שיהושע,
כלומר,
הרי כיבוש יריחו הוא בעצם,
יש בו מרכיב כפול.
יש בו את המרכיב
של הנס,
שזה הקדוש ברוך הוא עשה,
ויש בו את המרכיב של
בני ישראל.
לאיזה מרכיב יותר מתאים לאסור לקחת שלל?
או,
אומר לנו חכם בוגנים,
יאהב,
יאהב נכון?
לא ינון.
כי פעם שבר התבלבלת, קראת לעצמך ינון.
צריך לתקן אותך.
אני אומר, יאהב,
אם זה נס מהשם יתברך,
אז מה של הקדוש ברוך הוא של הקדוש ברוך הוא.
אז צריך להביא לו את השלל.
אם זה של בני ישראל,
אז אני מזכיר לכם שבתנ״ך,
משונה קצת מהיום,
תנ״ך זה מאוד מאוד מקובל
שהלוחמים מקבלים שכר, לא היה צבא עם משכורות.
אז אתה קורא לבן אדם ומנתק אותו מהמשק החקלאי שלו,
ושולח אותו למלחמות ארוכות.
מה הוא התפרנס?
מה יהיה השכר שלו?
השכר יהיה השלל.
אז אם יהושע
מטיל חרם,
זה בעצם אומר שיהושע בוחר להדגיש את ממד הנס.
בדבר הזה.
מכיוון שהיה פה מרכיב של נס,
והמרכיב של נס צובע את הכל.
למרות שממבט המציאות, כמו שאמרנו,
לא היה פה רק נס, הייתה פה גם מלחמה.
עכשיו לכאורה זה טוב,
נראה מצוין,
יהושע מדגיש את החלק של השם יתברך,
תכף תראו שהדבר הזה מתהפך
לשלילה.
א',
עוד פעם שנגיד מה,
זה התהפך לשלילה בעובדה שעם ישראל לא עמדו ברף.
לא עמדו ברף.
אבל למה אני אומר עם ישראל?
אני חוזר רגע לפסוקים.
וימעלו בני ישראל מעל בחרם,
וייקח אחן בן כרמי בן זבדי בן זרח למטה יהודה מן החרם,
וייחר אף אדוני בבני ישראל.
אני לא מצליח להבין את הפסוק הזה.
אני פשוט לא מצליח.
היה אדם אחד שקראו לו עכן.
אחד כזה, אחד, אחד.
פה מדובר על מיליוני בני אדם.
אחד היה, עכן.
והוא לא עומד באיזה פיתוי ולקח,
גם כן לא לקח,
תגידו מיליונים,
זה לקח קצת ככה אדרת שנער,
איזה מעיל כזה,
מאתיים שקל,
אני יודע מה היה כתוב עליו,
עם קצת פרווה,
וזה לשון זהב.
כן, זה מטבע זהב.
גם כן, לא שדד פה את המדינה.
אחד.
הכתוב אומר,
בני ישראל מעלו,
מעל בחרם,
עכן
אומרים,
עכן בין כרמי,
בין זבדי,
בין זרח,
למטה יהודה.
כלומר,
מאשימים פה את כל העולם בשביל מעשה של בן אדם אחד.
בסדר?
אולי בהיסטוריה של מדינת ישראל,
ברוך אתה,
אדוני אלוהים וברכה ושקולי דבר.
זה מזכיר את מה שעשו לאלוף משנה אורי בן ארי.
שמעתם עליו?
כן, קצת קמח.
המחר שלו מפגש.
קצת קמח.
קצת קמח שהנהג שלו לקח.
בלי רשות,
תודה עזרא,
וגם כן הנהג הזה היה משפחה מצוקה וזה,
על זה העלו אותו למשפט,
וכמעט רצו להדיח אותו מן הצבא,
ועל זה נעצר הקידום שלו.
הוא היה צריך להיות...
למה אתה אומר משהו שלא תפקד?
למה אמרת את זה?
להפך.
אמרת על משהו אחר, התבלבלת.
אורי בן ארי היה גיבור ישראל,
הוא היה מ"פ בקרב בסן סימון,
היה חטיבת הראל במלחמת ששת הימים,
הוא הוביל את החטיבת שריון לכיבוש,
זה היה צריך להיות,
הוא כתב ספר חשוב שנקרא אחריי,
היה
ילד ניצול שואה מגרמניה,
משם הוא התחיל.
בשביל שק קמח,
כן,
עשו,
זה מזכיר לי את הדבר הזה,
כן.
אז למה כתוב מדבר ככה?
למה?
תעשה כל העבדיך.
תשובה, מה התשובה?
מה
אתם אומרים?
או, יפה.
אז אתם עכשיו אומרים תשובה אמונית.
מה התשובה האמונית?
והיא חשובה, אנחנו רק נחפש תשובה נוספת, תנכית גם.
מכיוון שעברו ישראל את הירדן,
אז הם נהיו ערבים זה לזה,
ונתחייבו גם בדברים שאדם אחד עושה,
גם עוד שכולם...
זה אפשרות אחת.
אפשרות שנייה היא...
או, אפשרות שנייה להגיד,
שאומנם עכן הוא זה שעשה את זה,
אבל כולם ידעו מזה.
כולם ידעו מזה,
ולא מחו בו,
לא בגלל שהם מזה,
לא מיקחו בו,
כי זה היה נראה להם הגיוני מה שהוא עשה.
הם לא לקחו,
אבל שבט יהודה גיבה אותו,
וגם יכול להיות שגם עם ישראל גיבו אותו,
כי הציווי של יהושע היה נראה להם
לא הגיוני.
וכבר אמרנו לכם,
דיברנו על זה שהתוקף של יהושע כמנהיג הוא רק...
בהיותו המשכו של משה רבנו.
ובכל פעם שיהושע יעשה איזו יוזמה שהיא לא תחת המטריה
של משה רבנו, הוא ייתקל בהתנגדות.
כלומר, יהיה לו בעיה עם זה.
אז אנחנו נראה את זה בהמשך, זה חז"ל מפורש,
מדרש מפורש על הדבר הזה,
שעילת החרם
על ידי יהושע הייתה יוזמה שבעצם הכשילה את עם ישראל.
עכשיו, תראו מה קורה כאן.
וישלח יהושע אנשים מיריחו העי,
אשר עם בית און,
מקדם לבית אל,
ויאמר עליהם לאמור,
עלו וריגלו את הארץ,
ויעלו האנשים וריגלו את העי.
וישובו אל יהושע ויאמרו אליו,
אל יעל כל העם,
כאלפיים איש או כשלושת אלפים איש יעלו ויקעו את העי,
אל תיגע שמה את כל העם,
כי מעט המה.
ויעלו מן העם שמה כשלושת אלפים איש וינוסו לפני אנשי העי.
ויכו בהם אנשי העי כשלושים ושישה איש,
וירדפום לפני השער עד השבר,
ויקום במורד וימס לב העם ויהי למים.
ויקרע יהושע שמלותיו
הוא וזקני ישראל,
ויעלו עפר על ראשם.
ויאמר יהושע,
אהה אדוני אלוהים,
למה העברת העביר את העם הזה את הירדן,
לתת אותנו ביד האמורי להאבידנו,
ולו הועלנו ונשב בעבר הירדן.
בי אדוני מה אומר אחרי אשר הפך
ישראל עורף לפני אויביו וישמעו הכנעני
והכריתו
את שמנו מן הארץ
לשמך הגדול
פניו שהתגובה של יהושע היא קצת מוגזמת
מלחמה זה מלחמה בסדר כאילו אז קורה שאלה לא מצליחים במלחמה
וגם לא נהרגו פה מאות,
36 אנשים וכל זה,
אבל זה לא ככה.
התגובה של יהושע היא נכונה והיא מדויקת.
למה?
כי כמו שאמרנו,
עיקר הניצחון של עם ישראל תלוי מאוד בהרתעה.
בזה זה תלוי.
מכיוון שהצלחנו ליצור הרתעה טובה,
בעקבות קריאת ים סוף,
בעקבות בקיעת הירדן,
ובעקבות יריחו,
לאויבים יש בראש תמונה של ישראל בלתי מנוצחת.
נקודה.
ושזו התמונה,
הפתרונות שאתה מחפש הן בהתאם לתמונה הזאת.
כמו שאמרנו, לדוגמה, לא עולה על דעתם להתאחד.
לא עולה על דעתם להתאחד, הם הולכים ככה בעצמו.
ואז הקרב נעשה, הקרבות נעשים הרבה יותר פשוטים.
ברגע שההרתעה נפגעת...
ברגע שההרתעה נפגעת, אתה לא יודע לאן זה ילך.
תראו,
אני לא היסטוריון צבאי וכל זה,
אבל יש אומרים,
ויש מקום רב לדעתם,
שנסיגתה המבוהלת של ישראל משנת 2000 מלבנון,
היא זאת שנתנה לערבים פה,
ביהודה ושומרון,
את הרעיון שישראל בעצם,
זאת פעם ראשונה בכל ההיסטוריה של מדינת ישראל,
אפילו לא ביום כיפור,
שיש תמונה של צה"ל כאילו נסוג וכמו מזנבים בו,
אז כאילו הנה אפשר לנצח את היהודים,
זה נתן לערבים פה את הרעיונות והם התחילו
את האינתיפדת 2000 מה שנקרא שהסתיימה
במבצע
חומת מגן שהיה בשנת איזה?
2002 נכון?
אחרי
למעלה מאלף הרוגים אזרחים
אלף הרוגים אזרחים,
אני לא רוצה פה להשוות,
אבל זה,
אתם מבינים,
אם זה כאילו מקביל את זה,
זה אסון נורא.
במיוחד אותו חודש אדר ניסן,
אדר ניסן הנורא,
שבסופו התחיל חומת,
מבצע חומת מגן,
הפיגוע במלון פארק,
והפיגוע באלון מורה,
ובאבדאללה,
עוד, בעצם פיגועים נוראים ואיומים.
מאיפה עלה להם הרעיון?
הם אמרו, הנה, היהודים נסוג מפה, יסגו גם מפה.
וזה מה שנתן את הרעיון לחיזבאללה.
כאילו בעזה לחטוף את גלעד שליט לחמאס לראות את
לראות טנק חודר לחטוף חייל ונתן לחיזבאללה את הרעיון
לחטוף
לראות וזה על חיילים ולחטוף שלושה חיילים נכון שתיים רגב וגולדבאסר כאילו
זה הכל התחיל מהנסיגה החפוזה ההיא זה
מה שקורה כשאתה מאבד את ההרתעה
ולחילופין,
במלחמת לבנון השנייה,
שהייתה מבחינה צבאית לא מההצלחות המסחררות
של צה"ל, כל מי שלחם שם יודע את זה, ובכל אופן,
במלחמת לבנון השנייה,
בשלב מסוים החליטו להחריב את רוב הדאחייה בביירות,
זה הרובע שחיזבאללה גרים,
הוא חדל להתקיים,
והדבר הזה עוצר הרתעה עד היום.
כאילו, הם ראו מה קרה כשישראל מתעצבנת,
והחריבו רובע שלם בביירות,
אז הם עכשיו נזהרים,
זה מחזיק מעמד מ-2006,
עוד מעט 20 שנה.
הם מורתעים.
יכול להיות שעוד פעם יצטרכו לחדש את ההרתעה הזאת.
בסדר?
אז הרתעה דבר רציני מאוד.
מאוד מאוד רציני.
אומות לא יוצאות להילחם בגלל שהן עושות את החשבון הזה של ההרתעה.
צריך להרתיע.
אתה לא...
וכאן
עבדה ההרתעה.
זה לא משנה כרגע הכמות.
זה לא משנה כרגע, זה כמו שאומרים על עמלק, נכון?
שהוא קרר את הקדרה.
זה כרגע לא משנה כמה נהרגו, לא נהרגו.
יצאה השמועה שצבא ישראל נסוג.
אז התגובה של יהושע היא נכונה,
בהחלט.
אם איבדנו את ההרתעה,
חבל על הזמן,
בוא נחזור אחורה.
רגע,
אבל באמת למה זה קרה?
מה התשובה?
מאוד פשוט, בגלל שמה?
יש מעל בחרם.
מעל בחרם.
תראו כמה מוזר ומפתיע
הפסוק הבא.
ויאמר ה' אל יהושע קום לך
למה זה אתה נופל על פניך חטא
ישראל וגם עברו את בריתי אשר
ציוויתי אותם וגם לקחו מן החרם וגם
גנבו וגם כיחשו וגם שמו בכליהם
עוד פעם הפסוק הזה מדבר בלשון רבים
כלומר זה לא אדם אחד היה לו הרבה מאוד שותפים
אבל הפסוק הקודם המדרש אומר ויאמר ה' אל יהושע קום לך
מה זה לך למה לא כתוב קום לך
מה זה לך
בגללך,
אתה שם,
זה קרה בגללך,
כך אומר המדרש.
מה?
או יפה,
עכשיו בוא ננסה להבין,
המדרש כאן,
קודם כל המדרש הוא ודאי נכון,
כי תמיד כשיש איזשהו כישלון זה האחריות של המנהיג,
זה בדידותו של המנהיג,
זה תמיד קורה ככה,
בסדר?
המנהיג הוא תמיד, בסדר,
אבל יש כאן יותר מזה, תראו.
אפשרות אחת זה עצם הטלת החרם,
אני רוצה להסביר שעצם הטלת החרם היא הבעיה הקטנה פה
למרות שגם פה היה כאן,
נגיד זה מאוד מאוד,
בוא נדבר רגע על החרם בסדר?
הטלת החרם והכישלון מאוד מזכירים מקרה אחר בתנ״ך בספר שמואל
שם שאול גם כן מטיל חרם נכון תוך כדי המלחמה עם פלשתים
שאול מטיל חרם שאסור לאכול עד שלא
נגמור את המלחמה עם פלשתים יונתן לא
יודע מהחרם הזה אוכל מעט דבש כשאומרים לו
עכר אבי את הארץ הוא אומר חבל מאוד
עכר אבי את הארץ ראו טעמתי מעט
דבש הזה ואֹרו עיני וכולי וכמעט
היה צריך להוציא להורג את יונתן כי עוד
פעם היה גורל וזה ויונתן וכי ו...
ושאול אומר לו מות תמות יונתן ואז אומרים העם יונתן ימות
אשר עשה את התשועה הגדולה הזאתי ויפדו העם את יונתן ולא מת
אנחנו באמת רואים שהטלת החרם היא גורם כן?
גם אם החרם הוטל מסיבות לא מוצדקות אבל
ברגע שהחרם הוטל הוא הוטל אבל אני רוצה לדבר על המשמעויות
של החרם אמרנו שכשאתה מטיל חרם אתה בעצם נותן דגש למה?
למה?
לנס האלוקי
אם אתה נותן דגש
למאמץ הצבאי המבצעי,
אז זה מדגיש את לקיחת האחריות.
זה מדגיש את ה...
זה שצריך ככה
לקחת אחריות על המציאות.
אבל אם אתה מדגיש את הנס,
אז אתה יכול להגיד,
הקדוש ברוך הוא איתנו, וצ'יק צ'יק.
כאילו אפשר...
וזה גם גורם לשלוח מעט אנשים ל...
בואו נחזור לפסוקים.
וישלח יהושע אנשים מיריחו העי
כלומר הם היו פיזית ביריחו אבל זה לא רק אנשים מיריחו העי
אלא
גם מהתפיסה של יריחו בסדר?
ואז אומרים לו תקשיב כי מעט הם הקדוש ברוך הוא איתנו
וכל זה, ואוקוס פוקוס.
אז חבל את כל העם לקחת לשמה,
העיר קטנה,
ואנחנו רואים.
אם תרצו, אמר לי איזה חבר טוב שהוא,
היה קצין במודיעין,
הוא אמר שהוא מעביר את השיעור הזה בכל מיני קורסים,
כדי להמחיש את ההבדל בין מלחמת ששת הימים ומלחמת יום כיפור.
החוויה אחרי מלחמת ששת הימים,
הקדוש ברוך הוא איתנו,
הערבים בורחים,
אנחנו זה,
מי יכול עלינו,
אנחנו זה.
ואז אתה מעריך את הכוונות של האויב בעומק חסר.
אתה לא נערך,
אתה מזלזל, אתה פה, אתה שם.
בסדר,
זה הכל נשען על החוויה המאוד מאוד
מוצלחת של מלחמת יום כיפור ש...
באמת יש מקום להתלבט, כלומר, בסדר?
יש מקום להתלבט, מה...
התחושה היא שכל מה שאנחנו עושים,
הכל הולך לנו,
והקדוש ברוך הוא איתנו,
מי יכול עלינו?
מי יכול?
אז החוויה הזאתי של איזה הוקוס,
כלומר,
אם החוויה הייתה חוויה של לקיחת אחריות,
אז אתה תיזהר מאוד,
תגיד,
אוקיי,
זה מה שהצליח שם,
זה לא אומר שזה יצליח פה,
בוא נערך כאן כמו שצריך,
נערך בכל הכוח,
לא ניקח סיכונים,
אבל אם אתה אומר,
אנחנו אוכלים אותם בלי מלח,
הקדוש ברוך הוא איתנו,
הכל,
כן, כמו שנשען,
אתה נשען יותר על הנס,
אז...
אז זה עלול להיות
מאוד מאוד בעייתי.
אני פה רק רסמתי מישהו ברכב, לראות שזה לא...
בסדר,
בסדר.
יפה.
אתם מבינים מה כתוב כאן?
אני חוזר חזרה לזה, לפסוקים.
וישלח יהושע אנשים,
שמיריחו,
איי וכו',
עלו ותורו את הארץ,
ועלו אנשים ויתורו את האי,
וישובו אנשים אמרו להם,
אל יעלו כל העם,
אלפיים או שלושת אלפים,
יעלו ואל תיאגֵד,
כי מעט הֵם,
לא צריך.
אבל זה ברור שזה נשען על מה?
על מה זה נשען?
הסתמכות גם על הסיעתא,
כן,
הקדוש ברוך הוא,
וכן זה הדרך.
ויש לי עוד שאלה קטנה.
ואיפה יהושע?
בקרב הראשון באיי.
איפה הוא?
עם העם?
לא כתוב.
לא כתוב.
מה?
לכאורה...
המדרש אומר שזו הבעיה שלו.
שהוא לא יצא איתם.
כלומר, יש כאן איזה ליקוי מאורות,
מבחינה...
שקשור למה ש...
להטלת החרם.
הטלת החרם
לא הייתה כאן במקום.
בארץ ישראל...
אתה לוקח מהחרם, אתה לוקח מהשלל.
אתה יכול להגיד,
אני אקח מכל השלל,
אני אתן מעשר למשכן.
אבל לקיחת החרם היא חלק מהעניין.
ולכן לקיחת החרם יצרה את הדבר הבא.
א',
רוב עם ישראל
לא לקח מהחרם, אבל הם ראו את עכן ולא מחו.
לא הייתה להם שום בעיה עם זה.
ולכן כל פעם מדברים בצורה רוחבית.
ב', זה גרם לצורת ההתנהלות הזאת בקרב העי.
שככה אפשר ללכת חצי כוח וכנראה יהושע בעצמו גם לא יצא.
ולכן ש...
קורא ההפסד, אז הקדוש ברוך הוא אומר לו יהושע, לך!
יש לך אחריות בדבר הזה.
כן.
צריך לקשר את זה בצורה...
אתה מכיר את הבדיחה עם הסוס וה...
אה?
אחד הגיע לעיירה בערב שבת עם סוס.
הוא אמר,
איפה אני אשים את הסוס?
הוא אמר, תשמע, לך לרב, הוא...
הוא לא רואה את הסוס.
הוא זה.
הוא אמר, מה קשור?
הוא כל דבר,
הוא קושר פרשת השבוע,
הוא קושר גם את הסוס פרשת השבוע.
אפשר לקשר, אבל צריך להבין מה.
יעקב קראתי גם שמענו מהשאלה.
כן.
יפה.
אז בואו נחזור.
חטא ישראל,
וגם עברו את בריתי אשר ציוויתי אותם,
וגם לקחו מן החרם וגם גנבו,
וגם כיחשו וגם שמו בכליהם.
ולא יוכלו בני ישראל לקום לפני אויביהם עורף,
יפנו לפני אויביהם,
כי היו לחרם ולא אוסיף להיות עמכם,
ולא תשמידו,
החרם יתיר בכם.
עובדתית, בסוף,
היה חרם.
אז אם עוברים
על החרם, צריך לטפל בו.
ומטפלים בזה.
אבל אתם תכף תראו,
שאחרי התיקון של הסיפור עם החרם,
היה עוד תיקון אחר,
בקרב עצמו בעי.
טוב,
עכשיו בואו נראה איך מתקנים את הסיפור של החרם.
ויאמר יהוה
רגע,
קום קדש את העם ואמרת,
התקדשו למחר,
ויאמר יהוה
אדוני אלוהי ישראל,
חרם בקרבכם
לא תוכל לקום לפני אויביך,
עד הסירכם החרם מקרבכם.
ונקרבתם בבוקר לשבטיכם,
והשבט אשר ילכדנו אדוני יקרב למשפחות,
והמשפחה אשר ילכדנו אדוני תקרב לבתים,
והבית אשר ילכדנו אדוני יקרב לגברים,
והאיש אשר ילכד בחרם,
ישרף באש הוא את כל אשר לו,
כי כי ע
למה למה את כל הסיבוב הזה
למה אי אפשר ישר לגלות
מי זה מי עשה את זה גם פה המדרש אומר
שיהושוע אמר לקדוש ברוך הוא תגלה לי
תגלה לי מי זה אז אמר לו הקדוש
ברוך הוא מה אני דלתורין אני מספר
לשון הרע בוא תעשה תעשה גורל אבל
גם פה למה מתחילים מכל עם ישראל
ואז שבט ואז בית אם אתה מתחיל
מלמעלה למטה זה אומר שלכולם יש
נגיעה בדבר.
כולם היו חלק מהדבר.
עם ישראל ידע,
ולא מחש,
שבט יהודה ידע,
ושיתף פעולה,
כאילו,
כולם היו...
ועוד פעם, אם יש כישלון שהוא כל כך רוחבי,
זה לא רק אחריות מי שנכשל, נאמר כך.
זה גם אחריות מי ש...
הביא את המצב הזה.
וישכם יהושע בבוקר ויקרב את ישראל לשבטיו וילכד שבט יהודה,
ויקרב את משפחת יהודה וילכד את משפחת הזרחי,
ויקרב את משפחת הזרחי לגברים וילכד זבדי,
ויקרב את ביתו לגברים, וילכד את
האשם.
מה?
כן,
נכון?
זה גם,
נכון, נכון מאוד.
בואו אבל תראו מה קורה כאן בהמשך.
בין זרח למטה יהודה.
ואז יש כאן פסוק, פסוק, מצאנו את האשם.
הנה האשם,
מצאנו.
לא רק הוא אשם, נכון?
תראו את הפסוק.
ויאמר יהושע אל עכן בני.
שים נא כבוד לאדוני אלוהי ישראל,
ותן לו תודה,
והגד נא לי, מה עשית?
אל תכחד ממני.
איזה פסוק זה?
אז בואו נראה רגע את המיטב הזה.
זה פסוק שכאילו יהושע אומר לעכן,
הוא קורא לו בני.
הוא אומר לו, הייתה פה תקלה.
ולא רק אתה אחראי עליה, גם אני אחראי עליה.
אם תלך עד הסוף,
כך הוא אומר לעכן,
אני יודע שיהיו כאלה שיתמכו בך.
ואז אנחנו נגיע לאיזה מצב?
מלחמת אחים.
תראו, תראו את המדרש פה.
אני אקרא פה רגע את המדרש ברשותכם.
הנה.
כן, כן, כן.
יש פה כמה מדרשים באותו כיוון.
בוא נלך על הדבר הזה.
אמר לו עכן ליהושע,
בשביל דבר זה שאתה אומר אני מת?
מה אתה מפיל גורלות ביני ובין ביתי?
איפה אני אפיל גורלות בינך ובין פנחס?
כאילו גורל?
מישהו יצא, אז אני אעשה גורל בינך ופנחס.
אם לא יעלה הגורל על שניכם, אף אני מאמין.
אמר לו, הגד לי מה עשית, יהושע.
אמר לו, עכן, אף אתה מה עשית.
תגיד גם אתה מה עשית.
משה רבך, כן,
משה רבך,
אמר, ואכלת אצלנו אבך.
ואתה,
כאילו אסרת, כך המדרש אומר, אתה אסרת את הזה,
מיד נפלה מחלוקת בישראל,
ועמדו שבט יהודה והרגו בישראל כתות כתות.
התחילה כאן מלחמה.
מפני ששבט יהודה הרגישו, כך אומר המדרש, נכון?
אולי אני אקרא לכם פה את הלשון
הקודמת של המדרש.
בשעה שנכנסו לארץ אמר יהושע בעיטה העיר חרם ולא
מצינו שאמר לו הקדוש ברוך הוא כך הוא עניין שהסכים
עם הקדוש ברוך הוא שנאמר חטא ישראל וגם עברו ברית
אבל לפני כן מופיע ויאמר השם אל יהושע קום לך דרש
רבי שילה אמר לו הקדוש ברוך הוא שלקח קשה משלהם
אני אמרתי בעיה ברוכים בית הירדן תקימו את האבנים ואתה
ריחק את השישי מיל וכולי אחר כך
אמר לו אתה גרמת להם למה?
בגלל כל מיני סיבות.
סיבה אחת, מה שאתם קודם הזכרת,
משה אמר,
אני אעבור לפניכם,
אם יעבור עוברים,
ואם לא יעבורים,
ואתה שלחת ולא הלכת עימהם.
ודבר שני,
בגלל,
בגלל החרם.
בסופו של דבר התחילה כאן מלחמת אחים.
ואז מה עשה אחן?
אומר המדרש,
כיוון שראה עכן כך,
אמר בליבו,
כל המקיים נפש אחת מישראל,
כאילו קיימו עולם מלא ואני על ידי נהרגו כל אותם הנפשות,
מיד הודה אמנם הוכחתי.
אמר לו עכן,
לט דמשה רבנו דמיכאל אטלטינו ארבעים יומין?
משה רבנו נפטר לפני ארבעים יום! לא כך לימדך משה רבך?
על פי שניים עדים או שלושה יומת המת?
מה, אתה רק על פי העדות שלי?
וכולי וכולי.
בקיצור, המדרש כאן מתאר את כל המחלוקת בין...
זה מורכב.
כלומר,
לדעתי המדרש,
תמיד המדרש נשען על איזה קושי בפסוקים.
המדרש אף פעם לא מייצר רק דרשה
בגלל שנחמד לו או בא לו.
כשהמדרש רואה שהפסוק שפונה לעכן,
שלכאורה עכן הוא פושע,
יהושע מדבר עליו בלשון רכה,
זה בגלל שהמדרש מבין שהייתה פה אחריות משותפת.
אז אם כך, האחריות של עכן היא ברורה.
המדרש אומר שעכן לא מעל רק בחרם הזה,
הוא מעל בעוד חרמות לפני כן,
הוא היה נגיד פושע מועד.
אבל מה האחריות של יהושע?
אנחנו מסכמים אותה.
הטלת החרם על יריחו
גרמה לכך שהזרקור היה מוטל על המרכיב של הנס,
כביכול,
ביריחו.
ממילא זה גרם לזלזול.
הקדוש ברוך הוא איתנו,
יהיה בסדר,
אנחנו לא סופרים אותם בכיבוש העי.
ממילא יהושע גם לא יצא איתם בקרב.
וכתוצאה מכל הדברים האלו, גם עם ישראל נופל.
בסדר?
כלומר, ועצם הטלת החרם בעצמה הייתה גם כן בעייתית.
זה נכון שאחרי שמטילים חרם,
גם אם הסיבה היא לא נכונה ולא מוצדקת,
אבל בסוף הוטל חרם,
אז אסור לעבור עליו.
כי זה חילול השם.
אבל תבינו שזה אירוע הרבה יותר מורכב.
כל פנים שבסופו של דבר לפי המדרש הוביל לדבר הכי
גרוע שיכול להיות שזה אין דבר יותר גרוע מזה
אין תקלה יותר חמורה מזאת עם מנהיג שקורית
בתקופה שלו מלחמת אחים הוא בהגדרה מנהיג שנכשל
כאן המלחמה נמנעה אבל בהגדרה אני תמיד
אוהב לעשות את החידון הזה מי
שמהחבורה לא לגלות בבקשה כאן אנשי ירושלים הוותקים ודאי מכירים את
מוזיאון מנחם בגין
נכון?
מרכז מורשת מנחם בגין, ככה זה נקרא.
מקום חשוב מאוד, מנחם בגין היה מנהיג.
מנהיג חשוב עושה הרבה דברים, היה מפקד האצ"ל,
היה נציב בית"ר,
היה נלחם בצבא הפולני,
צבא השחרור הפולני נגד הגרמנים.
אחר כך היה ראש אופוזיציה,
אחר כך היה ראש ממשלה,
עשה הסכם שלום עם מצרים,
הפציץ את הכור הגרעיני בעיראק,
ועוד ועוד את הדברים.
מה כתוב בכניסה למרכז מורשת מנחם בגין?
מה המשפט?
יפה,
נדייק בלשון,
מלחמת אחים לעולם לא.
שזה המשפט שמנחם בגין אמר,
אלטלנה.
כלומר,
מבין כל האירועים שמנחם בגין היה מעורב בהם,
העובדה שהוא בזמן נתון מנע הידרדרות מאוד מאוד קלה,
ותדעו לכם,
כשמסתכלים בהיסטוריה של העולם,
רואים שהרבה מאוד מדינות שנלחמו נגד כובש,
נגד כובש זר,
והקימו מחתרות,
ברגע שהכובש יצא,
הם עברו להילחם אחד בשני.
מה?
כן,
בלבנון זה עד היום,
ככה,
כל עוד הצרפתים היו,
היה סבבה,
היה טוב,
היה סדר שם,
הייתה ריביירה של המזרח התיכון,
יצאו הצרפתים, הם עברו להילחם,
ברואנדה, היה,
בלגים שלטו ברואנדה,
וכל עוד הבלגים שלטו,
אז היה שם הסדר,
ברגע שהבלגים יצאו,
התחילו שם מלחמת אחים בין הטוצי לאוצי,
היה שם טבח ברואנדה,
נגיד שם זה 800 אלף איש,
מה?
בוא הנה
אנחנו מתפללים שכמובן דבר כזה לא יקרה אצלנו
שפיכות דמים על לא ויכוחים בתקשורת ובעוד מקומות ובעוד ארצות
זה כאילו מתבקש מאליו כי אתה הורגלת להחזיק נשק הורגלת להיות לא לגאלי הורגלת להתנגד
לכל מיני כוחות עכשיו במקום בריטי זה יהודי מה
ומנחם בגין ידע לעצור את זה.
אז כי במלחמת אחים, צריך לדעת את זה.
במלחמת אחים תמיד יש את הסביבות הכי הכי מוצדקות שבעולם.
מה הוא רשע, הוא לא מבין.
אבל כשיש מלחמת אחים,
יש בה רק מפסידים,
אין בה אף מנצח.
יש אחד שהפסיד יותר,
יש אחד שהפסיד הרבה יותר.
אבל אין אחד שמפסיד פחות,
וכולם מפסידים.
אז כאן זה היה הדבר הזה.
ואז ויען עכן את יהושע,
ויאמר,
מה?
למה הייתי מתאכל בזה?
אז הסברנו,
אבל אני אחזור לכבודך גרשון על ההסבר.
הטלת החרם הייתה כדי להדגיש את מימד הנס.
תזכרו,
כלומר,
הוא הטיל חרם גם על בניית יריחו,
גם כלפי אומות העולם,
וגם כלפי שנזכור את האחריות שהקדוש ברוך הוא הטיל את החרם,
אבל זה פעל בצורה לא טובה,
כי זה גרם להם לסמוך יותר מדי על הנס,
גם ליהושע בעצמו.
ולכן בקרב הבא,
הם יוצאים כזה עם כוח כזה קטן ומוקטן,
כי הם סומכים שאנחנו עם שלושת אלפים איש,
ועם עזרת השם,
הקדוש ברוך הוא,
אז הכל נגמר פה.
כוח
כשלוקחים אחריות אין מצב שמנהיג נשאר מאחור,
אין מצב,
הוא צריך לצאת איתם,
כשלוקחים אחריות אתה לא יוצא עם שלושת אלפים איש,
אתה יוצא עם כוח יותר משמעותי,
אתה תמיד נותן הערכת יתר.
בואו נתקדם לקראת הסיום, עכן מודה
וירא אדרת שנער אחת טובה
ומאתיים שקלים כסף ולשון זהב אחד
ואטמנם בארץ בתוך האוהל והכסף
תחתיה וישלח יהושע מלאכים וירוצו האוהלה והנה טמונה באוהלו והכסף תחתיה
ויקחו מתוך האוהל,
ויביאו אל יהושע ולכל בני ישראל,
ויציקו לפני אדוני.
ויקח יהושע את עכן,
ואת זרח,
ואת הכסף,
ואת האדרת,
ואת לשון הזהב,
ואת בניו,
ואת בנותיו,
ואת שורו,
ואת חמורו,
ואת קצונו,
ואת אהלו,
ואת כל אשר לו,
ואת כל ישראל עמו,
ויעלו אותם עמק עכור.
ויאמר יהושע, מה עכרתנו יעכרך אדוני ביום הזה.
חז"ל אומרים, היום הזה התעכור,
ואין התעכור לעולם הבא.
בגלל שהוא הודה,
בגלל שהוא עצר בזמן,
אז הוא נענש בעולם הזה,
ולא נע
חב לאחרינה כי בגללו היה גם הפסד בקרב
וירגמו אותו כל ישראל אבן וישרפו אותם באש
באבנים ויקימו עליו גל אבנים גדול עד היום הזה וישבו אדניים
אחרון הפועל כן קרן שהמקום הוא עמק עכור עד היום הזה טוב
אז זה כאילו הטיפול בבעיה אפשר כמעט להגיד
בסימפטום עכשיו תראו את הטיפול בבעיה עצמה
כך נאמר לפני כן היה נלכד בחרם
ישרף באש
אותו ואת כל אשר לו.
כי עבר את ברית ה', כי גם הם היו חלק מהעבירה.
הם ידעו את זה,
הם שיתפו איתו פעולה,
הם החביאו איתו,
הוא לא עשה את זה לבדו.
וחז"ל אומרים,
בגלל מה שאתה אומר,
שזאת לא פעם ראשונה שאחן עבר על החרם,
הוא עבר גם במשה רבנו,
הוא עבר במדיין,
הוא כבר מועד...
המשפחה שלמה מזכירה מאוד את קורח וכל בני
ביתו וכל אוהלו וכן על זה הדרך.
זה ה...
עכשיו,
פרק ח'.
אומר ה' אל יהושע אל תירא ואל תחת
תראו עכשיו איך הקדוש ברוך הוא כדי לתקן ברוך הוא מתערב בשיקולים המבצעיים של יהושע
ברוך הוא מתערב בשיקולים המבצעיים של יהושע
אל תירא ואל תחת קח ממך את כל
קח עמך את כל עם המלחמה וקום על העי ראה נתתי
בידך את מלך אי ואת עמו ואת עירו
ואת ארצו אז קודם כל תקום אתה ותלחם
ועשית לה אי ולמלכה כאשר עשית לירחו
ולמלכה רק שללה ואת בהמתה תבוזו לכם
הקדוש ברוך הוא מתערב ואומר קחו את
השלל אל תציב להם רף גבוה
מדי שהוא גם לא מתאים לארץ ישראל ותגרום להם להיכשל קחו מהשלל
כתוב בתורה ואכלת את שלל אויביך
וההוראה השנייה ושים לך אורב לעיר מאחריה טוב מה
מדוע הקדוש ברוך הוא מתערב כאן בתוכנית המבצעית עצמה
מה הסיבה
אני חושב שהמעורבות כאן
היא לא רק כדי שיהושע יהיה בטוח שהוא מצליח
כי הקדוש ברוך הוא אמר לו איך להתנהג בדיוק
אלא התוכנית כאן היא תוכנית מאוד מאוד מדויקת,
שבעצם נותנת מענה.
הרי מה החשש של יהושע?
למה יהושע הטיל חרם על השלל?
למה הוא בחר להדגיש את הנס?
כי החשש הוא כל הזמן שאנחנו נשכח את השם יתברך.
נגיד,
כוחי עוצמי עשה לי את החיל הזה,
ויחד עם הניצחון תבוא איזה גאווה כזאת.
אז יהושע אומר,
בוא נטיל חרם,
כדי שנזכור שהניצחון מהשם יתברך.
אומר הקדוש ברוך הוא, יש דרך אחרת.
לא פחות טובה.
שאין צורך לניסים, וגם אין צורך להטיל בחרם.
והדרך היא צורת הלחימה.
כשאתה נלחם בצורת לחימה שיש בה הונאה ותחבולה,
כמו נגיד מערב,
אם הונאה עובדת או לא עובדת,
זה תלוי המון המון ב...
סיעתא די שמיה.
לא, אתה יכול לתכנן, אבל זה...
הרי הכל בנוי על זה ש...
זה חייב להיות מפתיע, אם זה צפוי, אם זה בנאלי.
אם אתה סובייטי,
אז אתה יכול להגיד,
אני הולך,
אני נלחם,
אני זורק עוגדות,
אחת אחרי השנייה,
עד שאני מצליח.
לא תמיד הם מצליחים,
גם באוקראינה עכשיו,
אבל יש להם אין סוף.
אבל אם אתה מעט,
אז אתה חייב להילחם בצורה מתוחכמת.
בתחכום,
אם הוא עובד או לא עובד,
זה מאוד מאוד תלוי באלף ואחת גורמים.
ההפתעה הזאת,
היא יכולה להשתבש,
אנחנו נראה,
בעזרת השם,
נגיע לשם,
נגיע לספר שופטים,
ונראה מערב גדול מאוד,
שהכין גדעון למדין
ולא הלך,
כן?
לפעמים המערבים לא מצליחים,
לפעמים עולים עליך,
ואז אתה כוח מפוצל.
הרי חלק מההונאה פה,
זה שאתה מגיע,
ואז זה,
ואתה מתחיל לברוח.
עכשיו הם רוצפים אחריך,
בעוד זמן קצר הם יגיעו ויתפסו אותך,
אבל הכל תלוי בזה שהכוח השני יקום.
ואם יתפסו את הכוח השני, אז מה יהיה?
אז הם יושמדו,
ואחריך רוצפים,
ויהיה פה קריסה טוטאלית.
אז החוויה הזאת של להיות תלוי
בהשגחה אלוקית,
יכולה להיות מושגת גם דרך צורת לחימה מסוימת,
שכולל בתוכה איזושהי תחבולה ומערב.
ולכן הקדוש ברוך הוא מתערב, ואומר ליהושע,
תילחמו בצורה של מערב,
ואז ככה תשיג גם את חוויית הניצחון ולקיחת האחריות,
אבל גם את החוויה של נזקוק לעזרה אלוקית,
כי הכל כאן בנוי על הקשקש.
וייקח יהושע וכל העם המלחמה ויבחר יהושע שלושים אלף איש
גיבורי החיל ויש לכם חיל משלושת אלפים גמנו שלושים אלף
ויצב אותם לאמור ראו אתם עוברים לעיר מאחר העיר אל תרחיקו
מן העיר מאוד והיו כולכם נכונים ואני וכל העם אשר
איתי נקרא בלעיר ויצאו לקראתנו כאשר בראשונה ונסנו
לפניהם ועכשיו עובדתית כשאתה בורח מהאויב אתה בורח מהאויב
נכון שיש פה מארב של שלושים אלף
איש אבל אם זה לא יצליח אם
השלושים אלף לא יתאמו איתנו בדיוק
אם הם לא אז הכל יכול לה
צורת הלחימה הזאתי מזמינה תפילה,
מזמינה הזדקקות,
מזמינה זעקה,
כי זה הכל מאוד מאוד מזכיר,
אנחנו,
זה כן אפשר לקשר,
מאוד מזכיר את צורת הלחימה של מי?
של חמאס,
של יהודה המכבי.
יהודה המכבי נלחם בצבא מסודר, גדול,
צבא יוון,
פיליפוס,
בקחידס,
כל מיני מצביעים כאלה רציניים מאוד,
והוא מעט,
אז על מה הוא בנוי?
הוא בנוי רק על תחבולות,
נכון?
הוא בנו על זה, על היכרות מושלמת של השטח, מושלמת.
ההמתנה שהם יגיעו לאיזה ציר הררי,
שם האפקט של הכוח שלהם מאוד מאוד מתמתן.
הוא תמיד,
מה הוא עושה,
נגיד כאן בקרב מעלה בית חורון,
קרב במאוס,
הוא שלוח כוח קטן שמתגלה לעבר היוונים,
היוונים מתחילים לרדוף במעלה בינתיים.
כוח אחר,
זריז,
חמקמק,
הולך בין הנקיקים ומגיע למחנה היווני מאחור,
תוקף אותו,
מעלה אותו באש,
כשהם רואים את המחנה עולה באש,
הם עכשיו רוצים להסתובב,
אבל הם בתוך ציר הררי.
לך תסובב עכשיו פילים,
טנקים,
בציר הררי,
זה מתחיל להסתבך,
בינתיים הם מסתובבים,
הוא תוקף אותם,
טק טק,
גומר את העניינים.
אבל זה תלוי,
לא תמיד זה עובד.
באחת הפעמים,
אל הגיא האחרון,
מה קורה לו?
לא בדיוק דורס.
גם לא התנפל.
צורת הלחימה הייתה לזהות מי המפקד של הכוח,
וברגע שאתה פוגע במפקד,
כל הכוח אבוד.
אלעזר החורני זיהה את המפקד,
רץ,
דקר את הפיל כדי להרוג את ה...
אבל הפיל נפל עליו.
קורים דברים כאלה.
בקרב,
בקרב,
ושהיה בבית צור,
קרב החמישי נדמה לי,
יהודה המכבי בעצמו נהרג.
זה לא...
זה תלוי בתחבולה.
אז צריך המון המון תפילה.
אז לפני כל קרב,
יהודה מתפלל,
ואומר,
אנחנו מעטים,
אבל הקדוש ברוך הוא איתנו,
נכון?
לא ארץ נוכרית לקחנו.
נכון?
איך הולך הנאום של יהודה ולא ארץ,
שמעון,
לא ארץ נוכרית לקחנו,
ולא נחלת זרים השתלטנו,
אלא נחלת אבותינו,
וכאשר לקחו אותה לילדינו, השיבונו אותה לנו.
נכון?
יש איזה נאום כזה מפורסם.
זה מאוד מאוד משמעותי, כל הדברים האלה.
זה מה שקורה כאן באמת, בעזרת השם.
בשבוע הבא, בעזרתו...
